הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 266"

{{ארכיון הכה את המומחה|}}
== מונחים בנקאיים באנגלית ==

האם מישהו פה מבין אנגלית בנקאית? אני מנסה להבין את משמעות הביטויים (אני מבין כל מילה בנפרד, אבל לא את המשמעות):
* higher interest rate 
* time deposit account
* securing a constant return
* maturity (מה זה קשור לבנק?)
את תפנו אותי לייעוץ לשוני. זה יותר לכיוון של הבנה של מונחים. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:07, 15 בינואר 2017 (IST)
:האחרון מתורגם כמועד פרעון, אז ברור שזה קשור. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:42, 15 בינואר 2017 (IST)
:: הראשון זה ריבית. אז הפירוש הוא ריבית גבוהה יותר. בשביל השני אני צריך את ההקשר. השלישי הוא סוג של ביטוח, ביטוח של החזר קבוע עבור המוצר הפיננסי המדובר. הרביעי הוא, כפי שכתב IKhitron מועד פרעון. אני מניח שאתה לא מדבר על בנק אלא על מוצר פיננסי שהבנק מספק. אם מדובר על סוג של [[אופציה]] או חוזה עתידי, אשמח להפניה לקטע שמתאר אותו ואולי אוכל להסביר במילים פשוט מה הוא נותן. [[שיחת ויקיפדיה:תארים ודרגות#קביעת מדיניות לאי הוספת תארים לפני שמו של נשוא ערך|אינג.]] [[משתמש:יונה בנדלאק|יונה ב.]] - [[שיחת משתמש:יונה בנדלאק|שיחה]] - [[וק:ממ|הבה נכחילה]] 15:51, 15 בינואר 2017 (IST)
::: תודה! אני עובר על כל מיני מוצרים שהבנק מציע ומנסה להבין את משמעותם. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:37, 15 בינואר 2017 (IST)
===מונחים בנקאיים באנגלית - המשך===
מצאתי איזנ מידע לגבי תוכנית חיסכון אפשרית. לא ברור לי בכלל מה התנאים, כתוב Interest rate 0.75% p.a. מה זה 0.75%pa ? וכתוב "
:Withholding tax: 35%, if gross interest income exceeds 200, or if the account is closed on multiple occasions during a calendar year
לא מובן באיזה מקרים הם לוקחים 35%. אם אני מעביר לתוכנית חיסכון 1000 שקלים ומחזיק אותם זמן רב כך שזה מגיע ל1200, אז הם לוקחים 35% מתוך ה200 (שזה 70 שקל)? כלומר אין אפשרות צבירה אמתית כי 35 אחוז זה הרבה יותר מ0.75 אחוז. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:12, 20 בינואר 2017 (IST)
::p.a. זה per annum, לשנה, כלומר ריבית שנתית. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  14:23, 20 בינואר 2017 (IST)
:::מדובר על [[ניכוי מס במקור]] של 35% אם הרווח עולה על 200 וכו'. לא ברור באיזו מדינה מדובר. בישראל אפשר לבקש פטור מניכוי במקור כשזה מצדיק. בתום השנה תוכל להגיש דוח על הכנסה באותה מדינה ותוכל אולי לקבל החזר של הסכום. הכל לפי מדיניות המיסוי באותה מדינה. [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 09:43, 25 בינואר 2017 (IST)

== מאכל ישראלי אמתי ==

האם יש איזשהו מאכל ישראל שהוא לא ערבי, טורכי, אירופאי, צפון אפריקאי או כל מקור "גלותי" אחר? כלומר איזשהו מאכל שהוא מאפיין ישראלי? הדבר היחיד שמצאתי זה [[סלט ירקות ישראלי]], אבל זאת בדיחה: כולו עגבנייה ומלפפון חתוכים. יש סלט כזה בכל במקום בו יש עגבנייה ומלפפון. יש משהו שהוא ישראלי מקורי ונחשב למזון באמת (לא [[טרופית]]...).  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 16:08, 16 בינואר 2017 (IST)
:ראה [[המטבח הישראלי]]. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 17:22, 16 בינואר 2017 (IST)
::גם ה"סלט ישראלי" נגנב כנראה מהערבים. אני חושבת שנשארנו בכל אופן עם הטרופית והסוכרייה בצורת מוצץ. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תשע"ז 17:46, 16 בינואר 2017 (IST)
:::[[פתיתים]] הם המצאה ישראלית. [[משתמש:דוג&#39;רית|דוג&#39;רית]] - [[שיחת משתמש:דוג&#39;רית|שיחה]] 18:01, 16 בינואר 2017 (IST)
::::מהי ההגדרה שלך לאוכל מקורי מארץ מסוימת? ה[[פיצה]] היא אוכל איטלקי אסלי? אם כ, איך היא כוללת [[עגבניה]], שהגיעה מאמריקה כמה מאות שנים לפני המצאת הפיצה? כמוכן: „תורכיה״ (תעתיק ערבי) או „טורקיה״ (תעתיק שמקובל אצלנו משפות אחרות). אבל בבקשה לא „טורכיה״ או „תורקיה״. ור' גם הדוגמה האחרונה ב־[https://dannyorbach.com/2015/12/29/%d7%a4%d7%a0%d7%99%d7%99%d7%aa-%d7%a4%d7%a8%d7%a1%d7%94-%d7%9b%d7%99%d7%a6%d7%93-%d7%a2%d7%a7%d7%a3-%d7%94%d7%a9%d7%9e%d7%90%d7%9c-%d7%94%d7%a7%d7%99%d7%a6%d7%95%d7%a0%d7%99-%d7%90%d7%aa-%d7%94%d7%99/] ואת הערך האנגלי [[w:Pizza effect]] (אם כי השם הזה הוא בעיקר משל). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:06, 16 בינואר 2017 (IST)
::::: נקודה מעניינת. השאלה באה משיחה עם מספר אנשים בעולם ששאלו אותי על איזה מאכל לאומי ישראלי. אמרתי ש"שניצל עם חומוס" שזה מאכל שלא סביר לפגוש בהרבה מקומות בעולם. אני חושב שזה המאפיין המרכזי של המבטח הישראלי המתגבש: לשים דברים ממש לא קשורים גאוגרפית על אותה הצלחת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 21:29, 16 בינואר 2017 (IST)
::::::מה זה שניצל עם חומוס? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:41, 16 בינואר 2017 (IST)
::::::: כשמגישים לך באותו המקום גם שניצל וגם חומוס. ראה לדגומה [[ארוחת טיסה]] של [[אל-על]]. נאי די בטוח שזו החברה היחידה שמגישה את שני המאכלים יחדיו. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 12:05, 17 בינואר 2017 (IST)
::::::::מה זה חומוס? גרגירים מבושלים על שניצל? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:52, 17 בינואר 2017 (IST)
:::::::::מין ממרח, כדאי לך לנסות פעם. ולא לשכוח גם את ה[[במבה]]. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ' בטבת ה'תשע"ז • 01:38, 18 בינואר 2017 (IST)
::::::::::{{LOL}} אני יודע מה פירוש המילה חומוס. אני שואל באיזה מצב צבירה זה בא עם שניצל - כגרגירים או כממרח. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  10:08, 18 בינואר 2017 (IST)
::::::::::: הכוונה לממרח {{כתב מחוק|שניצל}} חומוס שמוגש יחדיו עם פיתה, אורז ושניצלים מיני. אפשר לפגוש בקלות בצה"ל, באל-על ואני בטוח שגם על שולחן ארוחת הצהרים של חלק מקוראינו. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)
:יש מאכלים תעשייתים שהם יייחודים במידת מה, כמו במבה, ביסלי, קרמבו, או מעדני שוקולד (יש בכל העולם, אבל בישראל יש מבחר שלא מקובל בעולם). מבחינת מאכלים "רגילים" מלבד הסלט החתוך דק שהוזכר פה, שאי אפשר למצוא במערב לפחות (בארצות ערב לא הייתי), אז יש גם שילובים כמו פיתה עם שניצל וחומוס, או סביח שמקובלים רק בישראל. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:30, 18 בינואר 2017 (IST)
::דווקא אכליתי חטיפים דמויי במבה בשווייץ. טעם אחר מישראל: פחות חמאת בוטנים ומלח והמרקם קצת כמו במבה שפתחו לפני יומיים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 11:48, 18 בינואר 2017 (IST)
::: ולא לשכוח את הקוטג', שקדי המרק, והפתיתים שהוזכרו כבר. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 13:49, 18 בינואר 2017 (IST)
:::: דווקא קוטג' נפוץ מאוד בעולם. ראי [http://www.traderjoes.com/fearless-flyer/article/1118 כאן], [http://www.budwig-diet.co.uk/quark-cottage-cheese/ כאן], [http://www.budwig-diet.co.uk/quark-cottage-cheese/ כאן] ועוד מלא. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 14:28, 18 בינואר 2017 (IST)
:::: {{א|Corvus}} טעמת את זה? זה ממש לא קוטג'. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 15:51, 18 בינואר 2017 (IST)
{{למרחב הערכים}} אחרי שיתקבל קונצנזוס על המאכלים הישראליים המרכזיים, כדאי להעביר זאת ל{{ה|מטבח הישראלי}}. אמנם מינורי, אך ראוי לערך. בתיאבון. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 14:42, 18 בינואר 2017 (IST)
:'''קרמבו'''. מכל השאלות ששאלתי וביררתי, המאכל שדומה לקרמבו בחול ממולא בסוג של מרשמלו רך ובכלל לא דומה בטעמו לקרמבו הישראלי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:20, 18 בינואר 2017 (IST)
:: האם פיתה "עם חור" (השמנמנה הנפתחת ולא הדקיקה שמנגבים איתה) זה מאכל ישראלי? אני זוכר שחבר דרוזי בצבא אמר שהם קוראים לה "פיתה יהודית" (כנגד פיתה ערבית ופיתה דרוזית). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 15:20, 19 בינואר 2017 (IST)
::: שאלה טובה. ניסוח חלופי של השאלה: האם מדובר על מאכל מודרני? מתי יש לראשונה תיעוד של פיתה מותפחת? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:27, 21 בינואר 2017 (IST)
:לדעתי שניצל הודו הוא יצירה ישראלית מקורית. ראיתי שניצל עוף בטאיוואן וקשה לי להאמין שהובא לשם על ידי מטיילים ישראלים, אבל לדעתי גם הוא יכול להיקרא יצירה ישראלית מקורית. לגבי הקרמבו שאמרו כאן, מוצא הקרמבו הישראלי בדנמרק והוא במילוי זהה למילוי הישראלי, לא מרשמלו. לדעתי מאכלים שנכחדו ממקומות מוצאם כגון הג'חנון אפשר להחשיב כמאכל ישראלי, והגם שהוא נפוץ היום כבר בארצות הים, הוא הגיע לשם דרך ישראל ולא ישירות מתימן. סביח היא גם פיתוח ישראלי בצורתו הידועה. שניצל בפיתה. אמנם קיימים שניצלים וקיימות פיתות בארצות העולם, אבל יש קומבינציות שהמקום גרמן. השניצל בפיתה כמו שהוא מקובל היום, עם חומוס/סלטים/צ'יפס הוא פיתוח מקומי. וכן על זה הדרך ארוחת בוקר ישראלית של ביצים, גבינות, ירקות, זיתים. [[מיוחד:תרומות/184.68.182.234|184.68.182.234]] 03:54, 11 במרץ 2017 (IST)

== שאלה בתכנות למומחה==
שלום. אני מחפש הסבר ראשוני ופשוט למונח התכנותי קולבק (callback). אודה למומחה על הסבר קל ודידקטי שמסביר את העיקרון הכללי מאחורי המונח (רצוי בהקשר של שפת Javascript). בתודה, [[מיוחד:תרומות/178.8.220.55|178.8.220.55]] 15:25, 19 בינואר 2017 (IST)
:אתייג את {{בעלי ידע|תכנות}} ו{{בעלי ידע|JS}}, אולי הם יוכלו לסייע. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 17:11, 19 בינואר 2017 (IST)
::התיוג לא עבד. אז ככה:
:::בדרך כלל כשקוראים לפונקציה (או פרוצדורה) מסויימת, מעבירים לה פרמטרים. למשל, אפשר לשלוח מספר 5 לפונקציית עצרת, כדי שתחשב עצרת שלו ותחזיר 120. זה קורה בכל השפות פחות או יותר (כן, לא בכולן, אבל זה לא קשור). אבל אפשר ללכת שלושה צעדים קדימה. הצעד הראשון הוא מה שנקרא "פונקציה מסדר גבוה" - כלומר, פונקציה שניתן להעביר אותה כפרמטר. למשל, אתה כותב פונקצייה בשם map. היא מקבלת שני פרמטרים - רשימה ופונקציה. נגיד, היא מקבלת רשימת מספרים ופונקציית עצרת. התוצאה היא רשימת מספרים חדשה באותו אורך, כשכל מספר הוחלף בעצרת שלו. אם במקום עצרת תשלח פונקציית ריבוע, היא תחזיר ריבועים של מספרים ברשימה החדשה. הפרמטר שהוא פונקציה נקרא callback. דרך שונה לשימוש בזה - מה שנקרא CPS - שיטה בה כל פונקציה מקבלת פרמטר נוסף, אחרון, מה לעשות עם התוצאה לכשתחושב, פונקציה שצריך לקרוא לה עם התוצאה כדי להעביר את השליטה הלאה. זה מאפשר (בלי להסביר את כל הפרטים) לחסל את המונח המגונה רקורסיה, ולהשתמש בלולאות בלבד. תוצאה - חסכון ענק, אבל ממש ענק בזיכרון. קריאה רקורסיבית של מיליון צעדים דורשת פי מיליון יותר זיכרון מקריאה בעומק אחד. כאן לא נדרש יותר זיכרון. לדוגמה, את המחשב השולחני הרגיל דחסו פעם בזכרון זמן ריצה של 120KB, באמצעות הדבר הזה. עכשיו בוא נלך עוד שלב קדימה, וזה משהו שיש במעט מאוד שפות, ביניהן javascript, וזאת אפשרות להעביר פונקציה אנונימית כפרמטר. כלומר, לא שם של פונקציה שכתבת באיזה מקום אחר, אלא טקסט של קוד ממש, בזמן אמת, כמו שיש מחלקות אנונימיות ב-java. יש את זה גם ב-Java 8 (->) ועוד כמה שפות. זה מונע צורך ליצור את כל הפונקציות הללו בנפרד. הצעד השלישי הוא אפשרות להעביר כפרמטר פונקציה אנונימית רקורסיבית, כלומר, למרות שאין לה שם, היא יכולה לקרוא לעצמה. ככל הידוע לי יש את זה רק ב-javascript. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  17:52, 19 בינואר 2017 (IST)
::::לא רק בג'אווה סקריפט. גם בscheme. --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:25, 23 בינואר 2017 (IST)
:::::{{א|איש המרק}}, אני מכיר את scheme יותר מדי טוב ומעולם לא שמעתי על זה. תוכל לפרט? אולי מדובר בספרייה? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  14:33, 23 בינואר 2017 (IST)
::::::נראה לי שזו תשובה טובה על שאלה אחרת. המושג של [[פונקציה (תכנות)|פונקציה]] כעצם רגיל (פונקציות מסדר גבוה) מגיע מהתחום של [[תכנות פונקציונלי]], ובפרט מ־[[LISP]] ויורשותיה. הזכרת גם את האופטימיזציה הידועה ל[[רקורסיית זנב]]. שפות מודרניות רבות אמצו חלק מהאפשרויות של התכנות הפונקציונלי וג'אווהסקריפט היא רק דוגמה אחת לשפה כזו (אם כי דוגמה לא רעה). אבל זה לא קשור ישירות למונח callback. המונח הזה מתייחס לקטע קוד שאתה מספק שאמור להיקרא ע״י מערכת התוכנה שאיתה אתה עובד. לדוגמה, [[דפדפן|דפדפנים]] מציגים דפי [[HTML]] ומריצים קוד ג'אווהסקריפט שכלול בהם. הקוד הזה יכול להיות מורץ ישירות בעת קריאתו. אבל חלקו נועד לפעול מאוחר יותר. לדוגמה, כאשר אתה לוחץ על כפתור Submit לשליחת טופס, יכול להיות שכותב הדף ירצה לבדוק כמה דברים לפני השליחה בפועל. לשם כך הדפדפן מאפשר לו לכתוב קוד שיורץ [http://www.w3schools.com/jsref/event_onsubmit.asp כאשר הכפתור נלחץ]. אין שום דבר מיוחד לג'אווהסקריפט בדרך הקריאה הזו. היא נפוצה מאוד בכתיבת ממשקי משתמש (וראו גם [[תכנות מונחה-אירועים]], שם הם הדבר הרגיל, ולא משהו מיוחד), אבל לא רק שם. אני מניח שבכל מערכת מספיק מסובכת תמצא איפשהו קולבקים מסוג זה או אחר. בשפת [[C (שפת תכנות)|C]] נוהגים לממשם בעזרת [[מצביע|מצביעים]] לפונקציות. ור' גם [[w:Callback (computer_programming)|הערך האנגלי]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:34, 23 בינואר 2017 (IST)
:::::::תודה, {{א|Tzafrir}}, אבל לא הצלחתי להבין למה אתה אומר שזה שונה ממה שדיברתי עליו. ואם כבר מדברים, מה קורה עם השאלה שאלדד ואני שאלנו אותך? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:48, 24 בינואר 2017 (IST)
::::::::בכל מקרה, גם אם יתברר שאתה צודק, גם אם לא, כמו בפעם הקודמת כשניסית לשכנע ואז התברר שאתה מדבר על נושא לא קיים, זאת לא התשובה לשאלה שבה כתוב "הסבר פשוט". זה כמו לענות על שאלה "מה זה ספל" בתיאור צורה של ספל במכניקת הקוונטים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  13:19, 24 בינואר 2017 (IST)

----
{{א|IKhitron|יגאל}}, יש לך הסבר על אי פעולת התיוג? [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 17:57, 19 בינואר 2017 (IST)
:לא. ההודעות אם התיוג לא פעל דלוקות אצלך בהעדפות? הפעם זה פעל. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:02, 19 בינואר 2017 (IST)
::הדלקתי כעת. תודה :) [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 00:27, 20 בינואר 2017 (IST)


==דמוקרטיה מזרחית==
מדוע מרבית מדינות ברה"מ לשעבר מתקשות לשמור על דמוקרטיה במובן שלנו? כלומר יש להם אמנם בחירות ומפלגות, אבל השלטון לא באמת מתחלף, אלא אם כן בדרך אלימה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:34, 22 בינואר 2017 (IST)
:דמוקרטיה אינה נולדת תוך לילה, דמוקרטיה מתפתחת במהלך שנים ארוכות. לא צריך להרחיק לכת עד מזרח אירופה, גם בישראל הדמוקרטיה לא משהו, אף שהיו לא מעט שנים להתפתח (ולמרבה הצער, גם להסתאב). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:57, 22 בינואר 2017 (IST)
:כי אין תרבות דמוקרטית, אנשים שלא למדו בבית ספר שחופש הביטוי, החופש להפגין, פלורליזם, זכויות אדם, והקפדה על שלטון החוק מצד המשטר, הם עקרונות חשובים, לא ייזדעקו כשהללו ייפגעו. יש לי תחושה שמערכת החינוך הסובייטית לא שמה על המונחים האלה דגש, אלא אולי דווקא על ערכים של ציות. לא בטוח שמערכת החינוך החדשה (ובפרט המורים וההורים), אימצה את העקרונות הדמוקרטיים במהירות, ובכלל לוקח זמן עד שמתחלף הדור. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:09, 23 בינואר 2017 (IST)
::לדעתי זה הרבה מעבר לבית הספר, זה עניין של תרבות ואידאולוגיה. ויש הבדל גדול ברמת הדמוקרטיה בין ישראל ובין מזרח אירופה, כל עוד שואלים מדדים בינלאומיים ולא פוליטיקאים ישראליים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:45, 24 בינואר 2017 (IST)
:::אבל תזכור שלפני אלפיים שנה באירופה הנאורה היו שבטים פרימיטיביים. זה לא עניין של גזע, עניין של מזל ועיתוי. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 19:01, 24 בינואר 2017 (IST)
:::: אני חושב שההכנסה של עניין הגזע לכאן היא מיותרת ולא ראויה. נרו יאיר דיבר על תרבות ואידאולוגיה, שהם דברים שאינם קשורים בהכרח לגזע. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:21, 25 בינואר 2017 (IST)

==איך אפשר לסמוך על סקרים אם מרבית האנשים בכלל לא מרימים לטלפונים בשעות הסקירה ויש גם הרבה שלא משיבים  לסקרים? ==
עבדתי במכון לביצוע סקרים וזוהי תמונת המצב והשאלה היא איך אפשר לסמוך על הסקרים

שאלה מצוינת. המסקנה האישית שלי היא שבתכלס אי אפשר ואני סומך על הלך הרוח הממוצע בחברה (רשתות חברתיות, טלוויזיה, רדיו, פרסום טלפוני והרחוב).
: זה בכלל לא משנה איזה אחוז מהאנשים עונים לסקרים. הבעיה מתחילה כשיש [[מתאם]] בין הנכונות לענות לסקר (ולומר אמת לסוקר) לבין העמדות של אנשים. אפשר להתגבר על חלק מההטיות האלו על-ידי השוואת נתוני הסקר לנתוני סקרים קודמים ונתונים חיצוניים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:11, 22 בינואר 2017 (IST)
:: אני חושב שבכל סקר שהוא יש הטעיה וselection effect, מכיוון שהיא משקפת רק את אוכלוסיית אנשים שעונים לסקרים. מצד שני ידידנו גוגל אפילו לא שואל האם אתה מוכן להשתתף בסקר. הוא סוקר את כולנו ולכן נתוניו מהימנים יותר מכל סקר גלוי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 22:26, 22 בינואר 2017 (IST)
:::התכוונת הטיה?
:::יש מסגרות נוספות לסקרים (אינטרנט, אקדמיה) בהן מספר העונים גדול וברוב הנושאים זה גורם לכך שהסיכוי להטיות קטן.‏ [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] • [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 06:18, 23 בינואר 2017 (IST)
::::אני בכלל לא בטוח שמספר גדול של עונים משפר את האמינות של המדגם. אלא אם כן המספר הזה מתקרב לסדר הגדול של האוכלוסיה כולה (משאל עם, למשל) - וגם אז לא בהכרח. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:46, 23 בינואר 2017 (IST)
::::: זה לא נכון, מתמטית. סטיית התקן יורדת לפי השורש הריבועי של גודל המדגם, בלי קשר לגודל האוכלוסיה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:48, 23 בינואר 2017 (IST)
:::::: אבל קורלציה בין מוכנות להשתתף בסקר לבין דעה מסוימת לא כזאת השערה מופרכת. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 16:57, 23 בינואר 2017 (IST)
::::::: נכון, אבל זה פחות גרוע מכפי שזה נשמע - הרי קורלציה כזו, במידה שהיא קיימת, אינה משתנה כל-כך מהר, ולכן אפשר לאמוד אותה יחד עם התוצאות שרוצים לאמוד בסקר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:58, 23 בינואר 2017 (IST)
:::::::: כפי שראינו לאחרונה בכמה מדינות - אכן יש בעיה כזאת, אחר כל ההתאמות שמנסים לעשות הסוקרים, והיא בולטת במיוחד כאשר כמה אחוזים לכאן או לכאן הופכים את התוצאה. בדרך כלל הסוקרים אינם טועים בעשרות אחוזים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 15:12, 24 בינואר 2017 (IST)
::::::לעוזי: סטיית התקן זה הפרמטר הכי פחות מטריד בעיני. השאלה שנשאלה כאן, בפרט, איננה שאלה על השגיאה הסטטיסטית של הסקרים אלא על הסיסטמטיקה שלה. לכן, שיפור בגודל המדגם איננו רלוונטי. התיקונים הסיסטמטים, טובים יותר או פחות, משופעים באופן עקיף ביותר מגודל המדגם. יתרה מכך, הבחירות הקלות להגדלת המדגם עשויות בקלות ליפול לכשלים סיסטמטים נוספים על אלו הקיימים במשאל הטלפוני. זו הסיבה לטענה שלי לעיל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:24, 24 בינואר 2017 (IST)

== כתיבת ערבית מדוברת ==

איך כותבים והאם מקובל לכתוב ערבית מדוברת באותיות ערביות שכידוע מתאימות בעיקר לערבית הספרותית
:חוץ מניבים חריגים (כדלהלן), מקובל לכתוב באותיות ערביות, כי יש סטנדרט כתיבה - באותיות ערביות - לכל ניב ערבי מדובר מוכר. למעשה, אפילו למילות סלנג ערביות יש סטנדרט כתיבה באותיות ערביות (השווה לכתיבת סלנג עברי באותיות עבריות).
:חריגים:
:א. הניב הערבי ה[[מלטית|מלטזי]], נכתב באותיות לטיניות.
:ב. הלשון ה[[ערבית יהודית]], נכתבת באותיות עבריות (השווה לאידיש וללאדינו).
:ג. ב[[מרוקו]] [[אלג'יריה]] ו[[תוניסיה]], דוברי הניב הערבי המקומי עשויים (לעיתים) להתכתב בו ''גם'' בכתיב צרפתי - במיוחד בתכתובת-אינטרנט בלתי פורמלית (או כשמקלדת ערבית אינה זמינה). תופעה דומה עשויה להתרחש גם ב[[לוב]], אלא שאז כתיבת הניב הערבי המקומי - תותאם אל שיטת הכתיב האיטלקי. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 10:55, 24 בינואר 2017 (IST)

== שאלת הדיוט על מהירות מטוסים ==

מדוע מטוס מגיע לשיא המהירות שלו בין 6 ל- 16 ק"מ ולא, נניח, בגובה של ק"מ אחד או פחות? האם האוויר בגובה של 16 ק"מ שונה מהאוויר שבאחד ק"מ? [[מיוחד:תרומות/132.66.90.66|132.66.90.66]] 17:56, 23 בינואר 2017 (IST)
: הערך [[טרופוספירה]] דל עד להעציב, אבל אפילו הוא יודע לומר שלחץ האוויר יורד כשמגביהים. ראה [http://ww2010.atmos.uiuc.edu/(Gh)/guides/mtr/prs/hght.rxml כאן] למעט פרטים נוספים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:00, 24 בינואר 2017 (IST)

== האם הישראלים מורשים ע"י מדינת בנגלדש לבקר בה? סתירה בין המקורות ==

<div class="mw-content-ltr">[https://www.passportindex.org/comparebyDestination.php?p1=bd&s=yes This link], states that Israelis can receive a visa on their arrival at Bangladesh. However, [https://www.timaticweb.com/cgi-bin/tim_website_client.cgi?SpecData=1&VISA=&page=visa&NA=IL&AR=00&PASSTYPES=PASS&DE=BD&user=KLMB2C&subuser=KLMB2C this IATA link] (of 24.1.2017), states just the opposite: "Admission and transit [in Bangladesh are] refused to nationals of Israel". Isn't it a contradiction?

</div>[[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 10:44, 24 בינואר 2017 (IST)
:http://www.lonelyplanet.com/bangladesh/visas. [[מישהו אנונימי]].
::מה הרוחתי בזה שהיצגת לי מקור, שמחד גיסא מחזק את המקור השני שנתתי, ושמאידך גיסא סותר את המקור הראשון שנתתי? השאלה שלי הייתה, איך לפתור את הסתירה, או לפחות איך להכריע בין המקורות הסותרים. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 19:23, 24 בינואר 2017 (IST)
:::מה בעצם ציפית להרוויח? הרי גם אם מישהו יכתוב לך שהוא נכנס לשם - מה תעשה אם תיכנס למדינה ביום שבו הפקידים יחליטו שדווקא מתאים להם המקור הסותר? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:18, 24 בינואר 2017 (IST)
::::ציפיתי שמישהו יציג לי מידע חדש שיסייע לי להכריע בין המקורות הסותרים על מנת שאדע האם אני יכול להשתמש בדרכון שלי כדי לבקר שם. בנתיים, לא הוצג לי משהו שיכול להכריע בין המקורות הסותרים. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 22:21, 24 בינואר 2017 (IST)
:::::בכל מקרה אתה לוקח על עצמך סיכון בזה. אף אחד כאן לא יוכל להבטיח לך באופן אחראי שאין שום חשש. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:36, 25 בינואר 2017 (IST)
::::::חן חן על עצתך האישית, אבל שאלתי הפומבית - לא הייתה אישית - אלא עקרונית (גם אם המניע הסמוי שלה היה אישי): ''האם יש דרך אינטליגנטית להכריע בין המקורות הסותרים''. על השאלה הפומבית-העקרונית הזו, טרם קיבלתי תשובה. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 16:20, 25 בינואר 2017 (IST)

: אין סתירה בין המקורות - יש טעות באתר "passportindex" וכדאי להעיר להם על כך.
: בין מדינת ישראל ובנגלדש לא מתקיימים [[יחסי בנגלדש-ישראל|יחסים דיפלומטיים]], ומי שיגיע לשם עם דרכון ישראלי לא יוכל להיכנס. באתר  "passportindex" נכתב: "This tool should not be used for travelling purposes. For specific visa policies, please contact a consulate or embassy near you." -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:29, 25 בינואר 2017 (IST)
::העדר יחסים דיפולמטיים לא מחייב שאי אפשר להיכנס עם דרכון ישראלי. ל[[באלי]] שבאינדונזיה אפשר להיכנס. במרוקו כידוע אפשר לבקר, אף שהערך שלנו טוען שהיחסים נותקו בשנת 2000, ואזרחי [[מלזיה]] מבקרים בישראל אף על פי שאין בין המדינות יחסים דיפלומטיים. ואני בטוח שיש דוגמאות נוספות. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 09:52, 26 בינואר 2017 (IST)

:::אגב: לא רק באלי ומרוקו, אלא גם תוניסיה וקטאר. [[משתמש:סמי20|סמי20]] - [[שיחת משתמש:סמי20|שיחה]] 10:51, 26 בינואר 2017 (IST)
::איך אתה יודע שיש טעות באתר ההוא? האמנם רק בגלל שאין יחסים דיפלומטיים? זה בדיוק מה שאני מנסה לברר, ולמען האמת אני עדין נבוך בסוגייה הזו. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.102|185.27.105.102]] 10:58, 26 בינואר 2017 (IST)
:::האתר passportindex נראה מאד יפה, אבל מה מקורות המידע שלו? כתוב בו (באנגלית) "התוכן מבוסס על מידע ציבורי בשילוב תוכן שנתרם על ידי משתמשים פרטיים וגופים ממשלתיים ברחבי העולם". זה לא מספיק טוב, לדעתי, והגיוני שיהיו טעויות פה ושם.
:::לעומת זאת, על האתר "מסע אחר" אני סומך יותר, וכתוב בו [http://www.masa.co.il/%D7%91%D7%A0%D7%92%D7%9C%D7%93%D7%A9/]: "אזרחים ישראלים אינם מורשים להיכנס לתחומי בנגלדש. בעלי דרכונים זרים יכולים לטוס לבנגלדש מאירופה, מארצות הברית ומאסיה."
:::בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 16:24, 26 בינואר 2017 (IST)
:::יש מידע מועט מאוד בעברית על טיולים בבנגלדש, וברובם כתוב שישראלים לא יכולים להיכנס, בהתחשב בפופלריות הגדולה של נפאל והודו, אם היה אפשר להיכנס, זה כבר היה כתוב איפשהוא. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:57, 26 בינואר 2017 (IST)

== האם אפשר לפתח אנזימים שיפרקו אוכל לא בריא בצורה שלא תזיק לגוף? ==

-

== איך ג'ו עמאר למד יידיש? ==

נדהמתי לשמוע את השירים הבאים

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIJDAC&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DP8unKucho0s&usg=AFQjCNEdOBwxNVP6i11hq3XOvwdG3o3t1A&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIGDAA&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DWsDKdpeH45A&usg=AFQjCNFnX8YczREFXEx_VlBGzk6LGZag-w&bvm=bv.144686652,d.bGs

https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIHjAB&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DU4wHkIGqEcQ&usg=AFQjCNFhXFHCza6jFaEXvXBYeVfaxaZvdw&bvm=bv.144686652,d.bG


https://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=&esrc=s&source=web&cd=&cad=rja&uact=8&ved=0ahUKEwiryqi26drRAhWkFJoKHYEvCC4QtwIIKjAD&url=https%3A%2F%2Fwww.youtube.com%2Fwatch%3Fv%3DuCzA7_slK6g&usg=AFQjCNF9kVw1lDHPWY_7W82vEiR5Fh4hiA&bvm=bv.144686652,d.bGs

:זה שהוא שר ביידיש לא אומר שהוא למד יידיש. אולי חזר על המילים כמו תוכי. ★<span style="font-size:120%;font-family:david;">'''[[משתמש:בר|בר]] ★ [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]'''</span>★ 20:07, 24 בינואר 2017 (IST)
::אמת. אבל מצד שני שמעתי שמרוקאים מסוגלים ללמוד יידיש ממש כמו פולנים שמשום מה לא גדלו עליה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז • 21:19, 24 בינואר 2017 (IST)
:::בהחלט נתקלתי בלא מעט ירושלמים דוברי יידיש ברמת שפת אם שלמדו אותה יחד עם חבריהם האידישאים בילדות... • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ"ו בטבת ה'תשע"ז 21:25, 24 בינואר 2017 (IST)
::::ולי ידוע על פועל מהשטחים שעבד באחת הישיבות בבני ברק וכיום הוא דובר יידיש על בוריה. [[מיוחד:תרומות/185.27.105.166|185.27.105.166]] 10:05, 25 בינואר 2017 (IST)
:::::[[זובין מהטה]] לדוגמה, מעיד שהיידיש שלו טובה בהרבה מהעברית שלו. ★<span style="font-size:120%;font-family:david;">'''[[משתמש:בר|בר]] ★ [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]'''</span>★ 14:16, 25 בינואר 2017 (IST)
::::::למה אף פעם לא שואלים איך אשכנזי כלשהו למד ערבית ועוד נהיה פרופסור בתחום?! [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ז בטבת ה'תשע"ז • 14:34, 25 בינואר 2017 (IST)
::::::: הסיבה פשוטה: ערבית זו שפה חשובה המדוברת על ידי אחוז ניכר מאוכלוסיית העולם, ולכן זה לא נראה תמוה שאשכנזי ילמד אותה. יידיש, לעומת זאת, היא ניב יהודי של השפה הגרמנית, וככזו היא הפכה לשפה בלתי רלוונטית, מלבד אצל כמה שרידים המנסים לשמר אותה באופן מלאכותי. אני, כאשכנזי מלידה, מאוד אתפלא אם אראה מישהו שלא למד יידיש באופן טבעי בוחר ללמוד אותה באופן יזום - גם אם הוא אשכנזי. לכן, אם אראה ספרדי או גוי דובר יידיש זה בהחלט יפליא אותי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:18, 25 בינואר 2017 (IST)
ההבדל בין השפות הוא כמו שנכתב שהערבית היא שפה חשובה אך יש לשים לב לזה שכשאשכנזי לומד ערבית בדרך כלל הוא ילמד ערבית ספרותית או לפחות ניב המדובר באזורנו לעומת זאת אם אשכנזי ילמד ערבית מרוקאית או אלג'יראית זה בהחלט יראה מוזר

::::::::האמנם תתפלא שאנשים בוחרים ללמוד יידיש באופן יזום? והרי בכל אוניברסיטה ישראלית המכבדת את עצמה יש חוג ליידיש !

::::::::לגבי הערבית: אתה צודק, ואף יותר מכך: ערבית היא אפילו אחת משש השפות הרשמיות של האו"ם (שלא לדבר על כך שהיא גם השפה המדוברת ביותר באיזור הנפיץ ביותר העולם - ודי בכך כדי להעיד על חשיבותה הגלובלית). [[משתמש:סמי20|סמי20]] - [[שיחת משתמש:סמי20|שיחה]] 16:26, 25 בינואר 2017 (IST)

:::::::::באוניברסיטאות לומדים גם שפות אחרות שעבר זמנם. ובכל זאת, רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית, למשל. שלא לדבר על אוגריתית. חוקרי יידיש, כחוקרי אוגריתית, אינם המקור לפליאה, אפילו אם אין מוצאם באוגרית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 07:17, 26 בינואר 2017 (IST)

::::::::::ההבדל הכי משמעותי בין חוג ללטינית (או חוג לאוגריתית) לבין חוג ליידיש, הוא בכך, שהחוג ללטינית הוא באמת יותר דומה לחוג לאוגריתית, זאת אומרת אצלו בעיקר עוסקים בדקדוק באטימולוגיה ובניתוח פילולוגי (או סיפרותי) של טקסטים עתיקים וכדומה. אבל בחוג ליידיש יש לפחות שני מסלולי-לימוד - תיאורטי ומעשי - בדומה למצב בחוג לאנגלית, מה שאגב די מזכיר - את החלוקה המקבילה שבין לימודי נהיגה תיאורטית לבין לימודי נהיגה מעשית - ואת החלוקה המקבילה שבין לימודי פיזיקה תיאורטית (שבהם הדגש הוא בעיקר על הפורמולה) לבין לימודי פיזיקה מעשית (שבהם הדגש הוא בעיקר על האקספרימנט): זאת אומרת, שמצד אחד יש מסלול יידיש (או מסלול אנגלית) לבלשנים - שבו בעיקר מתמקדים בהבט התיאורטי - כלומר בדקדוק בפונטיקה ובאטימולוגיה, אבל מצד שני יש גם מסלול יותר מעשי - למשל אנגלית עיסקית או יידיש מדוברת, ושם באמת עוסקים בפרקטיקה היומיומית של השפה - עם ישומים בשטח, למשל כשסטודנטים ל"אנגלית מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בסרטים באנגלית ללא כתוביות (או ע"י ביקור בלונדון או בניו יורק), ולמשל כשסטודנטים ל"יידיש מעשית" מאמנים את עצמם ע"י צפייה בהצגות תיאטרון של היידישפיל (או ע"י ביקור בשכונת מאה שערים הירושלמית או בשכונת סאטמאר הבני ברקית). על כל פנים, לא תמצא חלוקה כזו - בחוג ללימודי לטינית או אוגריתית, פשוט כי בימינו אין דבר כזה "לטינית מעשית" או "אוגריתית מעשית". [[משתמש:סמי20|סמי20]] - [[שיחת משתמש:סמי20|שיחה]] 10:16, 26 בינואר 2017 (IST)
::::::::::אם תיקח את הילדים לגינה בבני ברק יש סיכוי גבוה שתשמע ילדים מדברים יידיש בינם ובין עצמם. בניגוד לאגדות, זו ממש לא שפה מתה. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:09, 26 בינואר 2017 (IST)
:::::::::::זה נכון לא רק בבני ברק. אני גר בשכונה דתית למדי ברחובות ושומעיםן יידיש ברחוב על בסיס יומיומי. אבל המבטא, רחמנא ליצלן, ישראלי למשעי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:55, 26 בינואר 2017 (IST)
::::::::::::אני גר בארה"ב ויש כאן גם אנשים דוברי יידיש. שרידים אחרונים לשפה שעבר זמנה. אתם יכולים להתפלסף כאן עד מחר ולטעון בלהט שיידיש היא בכלל שפה שעושה קאמבק, ומאות סטודנטים בארץ לומדים יידיש מדוברת כדי לשפר את היכולת שלהם לתקשר עם המוכר במכולת. המציאות הפשוטה איננה שם, לדעתי, וזו הסיבה לכך שאנשים לא מתפלאים על אשכנזים שלומדים ערבית, וכן מתפלאים לראות מרוקאי דובר יידיש. גם אם הוא עושה זאת כדי שיוכל לצפות בהצגות של היידישפיל. זו השאלה שנשאלה וזו לטעמי התשובה הפשוטה ביותר לשאלה הזו. אגב, יש גם ויקיפדיה ביידיש, שהרי צריך לענות על הביקוש... [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 01:37, 27 בינואר 2017 (IST
:::::::::::::כי יידיש היא שפה שמקושרת חזק מאד עם התרבות האשכנזית. היידיש בישראל היא שפה כמו אנגלית/צרפתית/רוסית וכולי. יש בישראל עשרות אלפים ויותר שמדברים בשפת אם. יתירה מזאת: יש לא מעט חרדים-חסידים שמדברים עברית במבטא אידישאי. חלקם מדברים עברית עילגת יחסית. מה שכן, התרבות היידית מתה עם מות יהדות אירופה ב-39. הצגות של היידישפיל הם ניסיון להחיות את התרבות היידית. השפה חיה וקיימת. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תשע"ז 01:49, 27 בינואר 2017 (IST)
:הערה בצד "רוב האנשים ירימו גבה אילו יפגשו אדם ששולט בלטינית". אז לא. כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא, ואחיות להבין ולקרוא. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  16:25, 26 בינואר 2017 (IST)
:::::הדיון שלכם מעניין, אבל רציתי רק להתייחס למשהו שנכתב כאן "כל רופא דובר רוסית יודע לטינית על בוריה, כי זאת דרישה בסיסית בלימודי רפואה בברית המועצות ורוסיה. בלי זה לא מקבלים את התואר. הרי כל המסמכים הרפואיים שם הם בלטינית בלבד. לכן, הרופאים צריכים לדעת להבין, לכתוב ולקרוא". לא היה ולא נברא. באוניברסיטאות לרפואה בכל 'הגוש המזרחי' של אירופה יש קורס לטינית רפואית, בדגש על רפואית. בו לומדים אוצר מילים לטיני הקשור לאנטומיה, פרמקולוגיה ומחלות בלבד, וחלק נוסף הוא כתיבת מרשם בסיסי ביותר בלטינית עם תבניות קבועות ומילים שחוזרות כמו מנטרה (בארץ קיים קורס דומה, רק בלי החלק הזה של המרשמים שהפך למיותר בעולם המערבי). לרופאים ברוסיה אין ידע בלטינית ברמה של כתיבה וקריאה כתבים לטיניים -גם לא בסיסית. אלא נקודתית לשמות מקצועיים ושמות של מחלות כפי שכל רופא בעולם יודע (ועם בונוס קטן של ידע בכתיבת תבנית מרשם פרמצבטי שזה למעשה עושה את כל 'הרושם' הגדול של 'שפת הסתרים של הרופא'). אתה מוזמן לבדוק (בדגש על לבדוק) זאת עם כל רופא רוסי שאתה מכיר. בהצלחה! [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 18:55, 26 בינואר 2017 (IST)
::::::לא מתווכח עם אף מילה שאמרת. ולא מבין בכלל למה אתה מתווכח.  ציינתי במפורש מה בדיוק הם אמורים לדעת. ובמסגרת הזאת, הם יודעים אותה על בוריה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:17, 26 בינואר 2017 (IST)
::[[לטינית]] הייתה בעבר שפה די חיה. לא שפה עם דוברים ילידיים, אולם שפה שרבים בעולם התרבותי למדו לדבר. חלל מהחינוך הקלאסי. זה די נעלם בדורות האחרונים. ר' לדוגמה [[אסטריקס]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:28, 26 בינואר 2017 (IST)
:::אגב, "יידיש" היא שם אומץ רשמית רק על ידי היידישיסטים האידאולוגיים והוחל אחורה על מגוון גדול של ניבים ותת-ניבים יהודיים-גרמניים, כתובים ומדוברים. אני דובר "יידיש" טבעי (יותר כרובד לשוני המוגבל לבית מאשר כשפה מקיפה ואני משתמש בגרמניזמים ללא הגבל); לגרסה התקנית המזרח-אירופאית נחשפתי רק מאוחר מאוד, והיא נראתה לי זרה ומוזרה. יידיש אכן עושה Comeback בקהילות [[התאחדות הרבנים]]-סאטמאר, שם היא שפה חיה ודינמית שסופחת השפעות אנגליות. ויקיפדיה היידית, למרות שהייוו"איסטים מנסים לאכוף בה את הדקדוק שלהם, נכתבת על ידי ועבור הקהל הזה. המון רכילות על אדמו"רים, מלחמות זאלים באהרנים, וערכי תרבות פופולרית אמריקנית וכמעט כלום על התרבות היידית הקלאסית של מזרח אירופה, שפשוט לא מוכרת או מעניינת אותם. יש להם ערכים על [[:yi:משה פרידמאן (גבאי)]] ו[[:yi:באפי די וואמפיר יעגערין]] ואין להם ערך על [[אלתר קציזנה]]. [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 11:24, 27 בינואר 2017 (IST)
::::היכרתי לא מעט יוצאי ארצות דוברות ערבית, למשל עיראקים או מרוקאים, שלמדו לדבר יידיש פשוט לצורך מסחר - בעלי מכולות או חנויות אחרות, שרבים מלקוחותיהם דיברו יידיש בלבד. אין כל פלא בכך. זה לגמרי בנפרד מחוקרי יידיש ומאנשים, שהכירו את השפה מן הבית ורוצים להעמיק בה יותר, למשל לקרוא את שלום עליכם או את בשביס זינגר במקור.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 22:47, 30 בינואר 2017 (IST)

:לא יודע ספציפית לגבי מר עמר, אבל סבי וסבתי שעלו בימו הטורקים ממקום דובר ערבית בגיל צעיר, סיגלו לעצמם את היידיש כשפה ראשונה גם בינם לבין עצמם באשר באותה תקופה זו היתה שפת הרחוב בישוב היהודי הקטן. אבי (האשכנזי) שגדל בירושלים סיפר שהערבים שהיו להם לקוחות יהודיים ידעו יידיש על בורייה וכשרצו להגיד משהו בלי שיבינו היו נזקקים לעברית בהברה אשכנזית. גם אריה מכלוף דרעי ככל הנראה מבין יידיש לא רע. [[מיוחד:תרומות/67.71.186.82|67.71.186.82]] 10:58, 10 במרץ 2017 (IST)
::במושבים מסוימים באזור שפלת לוד יש אוכלוסיות של עולי מרוקו שהתערו בחברה חסידית - ולמדו יידיש ועודם מדברים בה. [[משתמש:שיר|שיר]] '''§''' [[שיחת משתמש:שיר|שיח]] '''§'''  14:59, 13 במרץ 2017 (IST)

== זה נכון שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90? ==

האם יש בסיס לשמועה שהייתה עלייה לא יהודית מכורדיסטאן באזור שנות ה-80 או ה-90? אם כן, מה הסיפור הזה בדיוק? [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 17:49, 26 בינואר 2017 (IST)

== Lead angle ==

אשמח למינוח עברי והסבר של המושג הנ"ל. הערך באנגלית: "Lead", בהקשר של axial advance of a helix or screw during one complete turn {{אנ|Lead (engineering)}}. תודה, [[משתמש:Utzli|קלונימוס]] - [[שיחת משתמש:Utzli|שיחה]] 20:24, 26 בינואר 2017 (IST)
:לא תשובה - אני מנחש שזו הזווית בין החרוקת לניצב לציר. אמתין לתשובה מוסמכת. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:51, 26 בינואר 2017 (IST)
::http://americanmachinist.com/cutting-tools/thread-milling-takes
:::המונח הוא "זווית הקידמה". הקידמה-כמה הסליל "מתקדם" לאחר השלמת סיבוב אחד. אם אני מבין נכון, לפי הקישור האחרון המושג "pitch" הוא זהה. &rlm;[[משתמש:Hummingbird|Hummingbird]]&rlm; '''°''' '''[[משתמש:Hummingbird/לוח מודעות|יש לך הודעה]]''' '''°''' [[שיחת משתמש:Hummingbird|כולי אוזן]] 02:34, 2 בפברואר 2017 (IST)

== מחפש פתגם בלטינית ==

משהו כמו "שלום על פי רומא" או "שלום לפי תנאי רומא" או "שלום לפי האימפריה" או משהו בסגנון הזה. שמעתי אותו מזמן ושכחתי. הכוונה למישהו שרוצה שהסכם מסוים יתקיים אך ורק לפי התנאים שהוא מכתיב. מישהו מזהה? תודה. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 09:44, 27 בינואר 2017 (IST)
:Pax Romana <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:09, 27 בינואר 2017 (IST)
::זה היה הניחוש הראשון שלי, אך ב[[השלום הרומאי|ערך]] ומקבילו האנגלי אין אזכור למשמעות השלילית שהזכרתי, אלא רק להקשר ההיסטורי החיובי. אתה מכיר את המונח גם בהקשר שהזכרתי? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 13:24, 27 בינואר 2017 (IST)
:::[[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]], אולי "לחורבן, טבח וגזל הם קוראים אימפריה; להשמת שממה, שלום"? (נאום שטקיטוס שם בפי הברברי קלגקוס). [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 14:35, 27 בינואר 2017 (IST)
::::תודה! לא הכרתי. אבל לא, הכוונה היתה למשהו קצר וקולע, בסגנון Pax Romana... [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:14, 27 בינואר 2017 (IST)
:::::גם אני רציתי להציע Pax Romana, ואני רואה שזה כבר הוצע. אתה מחפש ביטוי עם Pax, שלום שמוכתב בתנאים קשים, לפי המכתיב? (אני לא מכיר ביטוי אחר, פשוט מנסה להגדיר תנאים ברורים יותר לחיפוש, ואולי זה יעלה לנו איזשהו רעיון). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 21:41, 27 בינואר 2017 (IST)
::::::אוקיי, מדובר אכן ב[http://www.dictionary.com/browse/pax-romana זה]. מוזר שההקשר הזה לא מוזכר בערכים בעברית או באנגלית. תודה לכל מי שעזר! [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:58, 27 בינואר 2017 (IST)
:::::::Barry Dillerמגיע לו ערך בעברית. [[מיוחד:תרומות/129.143.71.38|129.143.71.38]] 14:03, 2 בפברואר 2017 (IST)

== כמה לא יהודים נהרגו בתקופת השואה בסך הכל? ==

לאור הפולמוס המתחולל בתקשורת בשעות האחרונות על כך שטראמפ הזכיר את יום השואה ללא התייחסות ליהודים אלא באופן כללי, וזאת על פי דוברתו מכיון שנרצחו גם לא יהודים בשואה. זו אכן מציאות שנהרגו גם הרבה צוענים למשל, אבל כמה בסך הכל לא יהודים נהרגו? [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 10:42, 29 בינואר 2017 (IST)
:למעשה מספר הלא יהודים שנרצחו בשואה הוא מקביל בערך למספר היהודים - ראה [[השואה#מספר הנספים בשואה]]: "משערים שבצירוף הקורבנות הלא-יהודים עומד מניין הנרצחים על 11 מיליון לכל הפחות". יש לזכור כי כל אלו הם רק מי שהושמד לשם השמדה. מעבר לכך יש את הרוגי המלחמה עצמה, כולל אזרחים שנהרגו בהפצצות וכו' (בסביבות 60 מליון). [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 10:52, 29 בינואר 2017 (IST)
: כשאתה מדבר על "תקופת השואה", האם אתה מתכוון לכל מי שנהרג במלחמת העולם השניה? כי כמות החיילים שמתו בקרבות והאזרחים שנהרגו מהפגזות היא פשוט עצומה (כ65 מיליון). ראה '''[[חללים במלחמת העולם השנייה]]'''. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 14:51, 29 בינואר 2017 (IST)
:: כמובן שבנוסף לשואת היהודים היתה השמדה המונית של אזרחים רוסים, אוקראינים ובלרוסים. דוגמה בולטת להשמדה המונית של סלאבים היא מצבע טיהור בבלארוס, שנמשך במשך כל תקופת מלחמת העולם השניה. אם אתה קורא רוסית, יש ערך [[:ru:Список уничтоженных нацистами населённых пунктов Белоруссии|כאן]]. במצטבר נרצחו כ2.3 מיליון בני אדם, כ5000 ישובים נמחקו כליל. חלקם הגדול יחד עם כל תושביהם.
:: ההבדל המרכזי בין שואת היהודים לבין שואת הסלאבים במהלך הכיבוש הנאצי הוא שעצם היותך בן לגזע היהודי היה סיבה מספקת לגזר דין מוות. ועצם היותך סלאבי הפכה אותך לאדם שחייו חסרי ערך ממשי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 15:03, 29 בינואר 2017 (IST)
::: מפתיע שאין ערך מקביל אפילו באנגלית. על כל פנים הערך הרלוונטי אצלנו לנושא הכללי שבכותרת הוא [[השמדת לא-יהודים במלחמת העולם השנייה]]. מבין הקבוצות המפורטות שם הגדולה ביותר היא שבויי מלחמה רוסים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' בשבט ה'תשע"ז • 19:13, 29 בינואר 2017 (IST)
::::שבויי מלחמה סובייטים [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 09:32, 30 בינואר 2017 (IST)

שאלה משלימה: כמה מבין אלה שנרצחו כיהודים אינם עונים להגדרת יהודי ב[[חוק השבות]] (יהודי – "מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת")? כמה מאלה שנרצחו כיהודים כן עונים להגדרה זו? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:13, 31 בינואר 2017 (IST)
:ידוע היה שהנאצים לא הכירו ב[[משומד|מומרים]] כגויים אלא כיהודים (ב[[גטו ורשה]] הייתה [[כנסייה]], מנגד הכלל ב[[גיור|גרים]] [[אברהם פון מאנשטיין|היה הפוך]]). [[שמואל אוסוואלד רופאייזן|חוק השבות אינו מכיר בזכותם של מומרים לעלייה לישראל]], ונראה שלפחות כמה אלפי מומרים נרצחו בשואה. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:50, 2 בפברואר 2017 (IST)

== עובש על ריבה: לזרוק לפח או אפשר לתקן? ==

יש לי צנצנת ריבת משמש שקניתי לפני כחודש-חודשיים. אכלתי משהו כמו רבע ממנה והיום רציתי שוב, אבל ראיתי כתם לבן קטנצ'יק על פני הריבה ועוד כתם ירוק יותר גדול על הדופן. נראים בדיוק כמו עובש (קצוות "שעירות"). אין שום ריח רע. עניין הוא שזה רק על החלק החיצוני של הריבה. לא נראה לי שזה יכול חלחל פנימה ואולי אפשר רק לנקות את החלק העליון ויתר הריבה תהיה שמישה? אני אשים את הצנצנת במקרר להבא. לפני שאתם שואלים: אני מגיע מתרבות שבה לזרוק אוכל שניתן לאכול זה רע מאוד-מאוד. [[מיוחד:תרומות/213.55.184.172|213.55.184.172]] 14:37, 29 בינואר 2017 (IST)
:ויקיפדיה היא לא מקום לשאלות כאלה. שאל רופא או בקטריולוג. אף אחד לא יקבל אחריות על בעיה שיכולה להווצר לך אחר מתן עצה רפואית שגויה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:17, 29 בינואר 2017 (IST)
:: נו באמת... לקבוע תור לרופא, לשלם מאות שקלים לביקור אצל מומחה בשביל לקבל תשובה על שאלה כזאת? ומי אמר שרופא באמת מבין בזה (בטח היה קורס שנה ג' "התפתחות עובש על פני משטחי ריבה וחדירתו לשכבות הנמוכות")? זה שאלה לאופה, לא לרופא. [[מיוחד:תרומות/213.55.176.132|213.55.176.132]] 18:11, 29 בינואר 2017 (IST)
:::לדעתי ויקיפדיה ובמיוחד הדף "הכה את המומחה" הם בהחלט המקום לשאול כל שאלה שהיא. בנושא הריבה - העובש לא מחלחל פנימה. אפשר לנקות בכפית את החלקים עם העובש, ולאכול את השאר ללא חשש. התשובה שלי מבוססת על שתי כתבות באנגלית שמצאתי באינטרנט: [https://www.theguardian.com/lifeandstyle/2011/oct/26/food-mould-safe-or-toxic] [http://www.mirror.co.uk/tv/tv-news/mouldy-food-still-safe-eat-4493286]. התשובה בנושא הריבה במאמר השני נמסרה על ידי פיטר ווארינג, שכתב ספר בשם "שמרים ועובש הנפוצים במזון" והוא מומחה לבטיחות מזון בחברה המבצעת מחקרים מדעיים. בברכה, --&rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:37, 29 בינואר 2017 (IST)
:חד משמעית לזרוק לפח את כל הריבה ולא לאכול מזה כלום. אוכל כזה עלול לגרום לנזק בריאותי משמעותי. במצבים כאלה אסור לקחת סיכון, ועדיף לזרוק את הכל. אם אתה רוצה לקרוא הסברים מקצועיים, אפשר לבצע חיפוש קצר בגוגל. חיסכון של כמה שקלים לא שווה את הבריאות שלך. התרבות שלך רוצה קודם כל שתחיה ושתהיה בריא, ורק אח"כ מעניין אותה כמה אוכל בדיוק זרקת. {{לא חתם||אלמ}}

== מלאכי השלום --- מנוגן ב-עוד בלבד, המומחה מכיר יצירה כזו? ==

תודה, [[מיוחד:תרומות/77.180.8.224|77.180.8.224]] 05:44, 30 בינואר 2017 (IST)

== ערביי ישראל ==

באיזה שלב ערבים ישראלים קיבלו אזרחות ישראלית? האם בתקופת [[הממשל הצבאי על ערביי ישראל]] הערבים היו אזרחים? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 10:42, 30 בינואר 2017 (IST)
:<sub>(היתה כאן תגובה שלא עונה לעניין, אבל כן יכלה לעורר דיון לא קשור לשאלה.)</sub>
::הוא בסך הכול שאל מתי, לא זהות ולא מהי אשמת היהודים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:38, 30 בינואר 2017 (IST)
::אפשר למחוק את המניפסט הפוליטי הזה מפה? הוא לא עונה לשאלה בשום צורה. באותה מידה אפשר היה להעתיק מאמר מערכת כתשובה לשאלה מיהו ממציא המצמד ההידראולי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:54, 30 בינואר 2017 (IST)

:כן, בתקופת הממשל הצבאי הערבים היו אזרחי המדינה. לדעתי המאמר הבא מכיל מידע חשוב בנושא זה: {{הארץ||כך נולדה ההגדרה ״ערביי ישראל״|1.3229883|10 בינואר 2017}} . בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 22:28, 30 בינואר 2017 (IST)

== סיומת "לעך" ביידיש ==

מאיפה באה ומה משמעותה של הסיומת הפופולרית "לעך", כמו במילים "קינדרלעך" ו"קניידלעך" ביידיש? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 16:28, 30 בינואר 2017 (IST)
:צורת רבים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז 16:32, 30 בינואר 2017 (IST)
:: אבל "קינדר" זה כבר צורת רבים... יחיד זה "קינד" (לפחות בגרמנית). אגב, יש עוד דוגמאות שחדרו לשפה העברית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''{{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}},([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]]){{#תנאי:|&lrm;|&rlm;}} 16:35, 30 בינואר 2017 (IST)
:::דומני שזה גם סיומת של חיבה, בנוסף על צורת רבים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז 16:43, 30 בינואר 2017 (IST)
::::בעברית: חברה'לך. זו צורת חיבה. קינדערלך זה ילדימצ'יקים או ילדודס  [[משתמש:Sima shimony|Sima shimony]] - [[שיחת משתמש:Sima shimony|שיחה]] 16:46, 30 בינואר 2017 (IST)
:::::קניידלעך זה צורת רבים רגילה. אם אתה מחפש דוגמאות נוספות שחדרו לסלנג העברי (ודאי לא לעברית התקנית) - באופן טבעי קופץ מיידלעך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:36, 30 בינואר 2017 (IST)
::::::בהומור אומרים, שבעברית הכל "לי". ביסלי, כיפלי. ובאידיש הכל "לך". בייגלאך, מאנדאלך, רוגלאך, ניסאלאך והרשימה ארוכה. וברצינות, לאך באידיש (ולא לעך, א' משמשת כפתח לעומת ע' שמשמשת כסגול/צירי) היא כינוי לרבים ובמקרים מסויימים גם ככינוי חיבה/הקטנה (ילדים קטנים וכו') • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • [[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]] •  20:41, 30 בינואר 2017 (IST)
::::::{{התנגשות}}''''לה''' זו צורת הקטנה, וברבים '''לאך'''. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 20:43, 30 בינואר 2017 (IST)
:::::::ההקטנה (דמינוטיב) היא בדרך כלל תוספת ל' (יש גם לע לנקבה). הרבים במילונים נכתבים "לעך". ההגייה, ככל שאני מבין, תלויה בדיאלקט. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:45, 30 בינואר 2017 (IST)
::::::::אכן. 'לה היא הצורה העממית, משמשת בעיקר בהקטנה לצרכי חיבה, כמו בכינויי שם יהודה'לה או מייד'לה (למרות התקינות של מיידל). [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 20:55, 30 בינואר 2017 (IST)
:::::::::זה קצת דומה, אבל לא מדובר פה בשמות חיבה פרטיים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ג' בשבט ה'תשע"ז • 20:56, 30 בינואר 2017 (IST)
::::::::::[[משתמש:Corvus|Corvus]], זו סיומת ריבוי דימינוטיבית (לשון הקטנה) שהייתה נפוצה מאוד בהרבה ניבים גרמניים עד המאה ה-17 ומשם התגלגלה ליהודית-הגרמנית. הסיומת עוד קיימת בשוואבית כלשון הקטנה, אך ביחיד וללא הריבוי (Mädchen הופכת ל-Mädle וכו'). מקור: Alexander Beider, Origins of Yiddish Dialects, עמ' 159. [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 22:49, 30 בינואר 2017 (IST)
:::::::::::::::::::Herkunftℹ
mittelhochdeutsch knobelou(c)h, spätalthochdeutsch cnufloch, dissimiliert aus: chlobi-, chlofalouh, eigentlich = gespaltener Lauch, zu Kloben und Lauch [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 15:12, 31 בינואר 2017 (IST)

== מדחום מינימום מקסימום ==

איך פועל במדחום מינימום מקסימום הצד שבו רואים כמה קר היה?
איך הוא עולה בקור ויורד בחום?
:אאז"נ שני הצדדים מחוברים... מדובר בעמוד זכוכית אחד שמתחיל מהקצה העליון של צד המינימום. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:52, 30 בינואר 2017 (IST)
::זכרתי נכון. הנה [[:en:Six's thermometer|ערך]] (אנגלית) על המדחום ואופן פעולתו. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:21, 30 בינואר 2017 (IST)

== המקבילה של Paypal רק במטבע ה[[אירו]] ? ==

מהי? או יותר נכון, על מה תמליצו מבחינת עמלות וכו', בתודה, [[מיוחד:תרומות/77.180.100.172|77.180.100.172]] 06:18, 31 בינואר 2017 (IST)

== קו הרכבת המהיר ==
היי. עדכנתי עכשיו את מפת התחבורה של ירושלים בגלל שינוי בקו המהיר המתוכנן - הורדתי את ממילא, שמתי את מרכז העיר ותחנת הכותל, שכנראה הולכים לקום, ומשהו לא מסתדר לי. אם כשהקו החדש ייפתח, הישן יפסיק להיות מסחרי - בין אם ייסגר, יהפוך לקו הובלת אשפה או למרכז תיירות, מה קורה עם התחנות הישנות? מי שירצה להגיע למלחה, לגן חיות או לבית שאן ברכבת, כבר לא יוכל? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:53, 31 בינואר 2017 (IST)
:נגיד, {{א|Ldorfman}} יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  02:13, 2 בפברואר 2017 (IST)
::{{חיוך}} נחיה ונראה. ההחלטה הזאת לא בידי עורכי ויקיפדיה. בוקר טוב! [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 09:02, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::ו[[משתמש:IKhitron|...]] בית שמש. בית שאן זה בקו אחר. {{קריצה}} [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 09:03, 2 בפברואר 2017 (IST)
::::אופס, התבלבלתי. {{א|Ldorfman|אתה}} רוצה להגיד שבשלב כל כך מאוחר של הבנייה ההחלטה עדיין לא התקבלה??! יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  13:08, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::::[[משתמש:IKhitron|יגאל]], אני מודה שאני לא ממש עוקב אחר הנושא. אולי [[משתמש:Nirvadel|ניר]] או [[משתמש:נת- ה-|נתנאל]] מעודכנים בפרטים. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 18:13, 2 בפברואר 2017 (IST)
::::::יש להבדיל בין הצהרות פוליטיות של כץ לבין תכנון מפורט בפועל. בינתיים יש תכנון סביר לתחנת ממילא, אין שום תכנון לתחנה בעיר העתיקה, לטעמי יש להתעלם בינתיים מהצהרה זו. לגבי עתידו של הקו הישן, אבל אחד לא באמת יודע מה יוחלט בסוף, תשומת לב לכך שהציוד להפעלתו כקו נוסעים הולך ומתיישן. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:08, 2 בפברואר 2017 (IST)

== תירס ==

מהי הנקודה הקטנה והכתומה שמופיעה על גרעיני התירס אחרי בישולם?

:: אין לי מושג למה בדיוק כוונת השואל, אבל אולי זה יעזור: זרע התירס מורכב בגדול משני חלקים: עובר ורקמת הזנה (ידוע כאנדוספרם). העובר הוא החלק הלבן  למטה, ורקמה ההזנה זה הכתום מסביב. כאשר מעבירים את הזרע תהיליכים של בישול, בגלל ההרכב השונה של החלקים, ייתכן שהם יקבלו גוון אחר...

== שאלה למתכנתים  ==

האם ישנה תוכנה חינמית ופשוטה יחסית, בסגנון של [[Notepad]], שמסוגלת לבצע פועלת "חיפוש והחלפה" '''בבת אחת''' ל-5 עד 10 מחרוזות טקסט מוגדרות מראש ? [[משתמש:WikiJunkie|WikiJunkie]] - [[שיחת משתמש:WikiJunkie|שיחה]] 21:58, 31 בינואר 2017 (IST)
:{{בעלי ידע|תכנות}}? [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 22:37, 31 בינואר 2017 (IST)
::שאלה טובה. אני לא מכיר תוכנה שעושה את זה. אם מדובר בביצוע אותה הפעולה (נניח מחיקה) על כל מחרוזת ניתן ליצור [[ביטוי רגולרי]] מתאים ואז גם תוכנה כמו [[Notepad++]] תעשה את העבודה. אם לא מדובר באותה הפעולה, אני יכול לכתוב לך סקריפט [[פייתון]] קצר שיעשה את זה. [[משתמש:Bharel|בר הראל]] • [[שיחת משתמש:Bharel|שיחה]] 23:26, 31 בינואר 2017 (IST)
:::אם זה בוויקיפדיה, או כל אתר ויקי אחר, אז כן. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:49, 31 בינואר 2017 (IST)
:לא ברור לי מהי ההגדרה של פשוט, אבל זוהי בדיוק העבודה של [[sed]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:08, 1 בפברואר 2017 (IST)
::נראה לי ש Notpad{{כ}}++ [[משתמש:BDaniel|BDaniel]] - [[שיחת משתמש:BDaniel|שיחה]] 10:15, 1 בפברואר 2017 (IST)
:::ב NotePad++ כפשוטו אין דרך לבצע זאת. אם זה אפשרי על ידי פלגאין אינני יודע. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
:נשמע לי כמו עבודה ל[[מאקרו (תכנות)|מאקרו]], ולחלופין ל[[ויקיפדיה:בוקמרקלטים|בוקמרקלט]]. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:34, 2 בפברואר 2017 (IST)

== בעלי חיים ושינה ==

מי הם בעלי החיים המרבים לישון, ומי הם הממעטים או בכלל לא ישנים? הפרק [[שינה#שינה אצל בעלי חיים|שינה אצל בעלי חיים]] לוקה בחסר ודל בידע ({{בעלי ידע|בעלי חיים}}?). תודה. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 11:07, 1 בפברואר 2017 (IST)
:בקרב היונקים, העטלפים הם השיאנים שישנים 20-18 שעות ביממה ולאחריהם הארמדילים, כשבתחתית נמצאים הסוס (2 שעות) הפיל (כ-3 שעות) פרה וגירף (4-3 שעות). באופן כללי, בעלי חיים אוכלי עשב ישנים פחות וטורפים ישנים יותר. השינה אצל הדגים לא נחקרה יותר מדי, אבל ייתכן שדגים קטנים החיים בלהקות שנעות תדיר לא ישנים בכלל. [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 12:32, 1 בפברואר 2017 (IST)
::ויש גם כאלו שלא ישנים בכלל, או ישנים תמיד - תלוי איך מסתכלים על זה. בכל רגע נתון חצי מהמוח שלהם ישן וחצי ער. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  13:04, 1 בפברואר 2017 (IST)
:::שמעתי וראיתי כמה עובדות או מיתוסים בעבר. אינני יודע מה רמת האמיתות שבהם:
:::* חילזון יכול לישון 3 שנים ברציפות, ו-Cicada {{אנ|Cicada}} ישנה 13-17 שנים. הכוונה בטח לתרדמה.
:::* נמלים אינם ישנות כלל. הם רק נחים 8 דקות פעמיים ביום (מה עם שאר החרקים?).
:::* אריות נחים/ישנים 20 שעות ביממה.
:::* סיס החומות ישן (כמה זמן?) תוך כדי תעופה.
:::* כריש אינו ישן. אם יישן - ימות. הוא חייב לנוע כדי שלבו יפעם /כדי לספק חמצן על ידי העברת מים על גבי הזימים.
:::* דולפינים ישנים עד חצי שעה ביממה. בעת השינה, חצי מוח ער, וחצי "מכובה".
:::* קואלה ישנה כ-18 שעות ביממה.
:::אשמח אם {{בעלי ידע|בעלי חיים}} או אחרים יוכלו לעבור ולהוסיף על הדברים. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 14:49, 1 בפברואר 2017 (IST)
::::[[:en:Sleep (non-human)|הערך האנגלי]] יכול לעזור. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ה' בשבט ה'תשע"ז • 21:02, 1 בפברואר 2017 (IST)
:::::{{תודה רבה}}, אכן הערך מוסיף הרבה תוכן לעניין. אמנם עדיין לא מספק לגמרי את שאלותיי הנ"ל, אבל בהחלט "סוגר חורים"... חבל שעדיין לא תורגם עבור קוראי ויקיפדיה העברית. תודה, נרו. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 21:36, 1 בפברואר 2017 (IST)

== מחלקת ההר - זיהוי הגופות וקבורתן ==
[[קובץ:חלקת הל"ה - הר הרצל.jpg|ממוזער|חלקת הל"ה בבית העלמין הצבאי בהר הרצל]]
שלום, ברצוני להפנות אותכם לשאלה שנשאלה ב[[שיחה:מחלקת הל"ה#זיהוי הגופות וקבורתן]]. בקצרה, ברצוני לדעת כיצד קבורים אנשי המחלקה. מצד אחד, בספרו של ירח פארן וכן בערך הוויקיפדי [[קברי אחים בהר הרצל]] נכתב שהם נקברו בקבורת אחים. מצד שני, בערך על [[מחלקת הל"ה]] מוזכר העניין של [[גורל הגר"א]], ומובאת תמונה  מהר הרצל של קברים בודדים (כוונתי לשורות של קברים שבו כל אחד נקבר לבד). שאלתי מתייחסת ל-12 הגופות שלא זוהו בעת ההעברה - האם נקברו בקבר אחים, או בקברים אישיים כפי שזוהו באמצעות גורל הגר"א? {{לא חתם||אלמ}}
:ועל הדרך, למה לא נעשו מאמצי זיהוי מאוחרים באמצעות DNA למשל? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 19:39, 2 בפברואר 2017 (IST)
::אולי אף אחד לא היה מעוניין לחפור את הקברים לצורך כזה; או שחלק היו מעוניינים וחלק לא. זו דילמה מעניינת: האם אפשר לכוף משפחה שלא מעוניינת בכך שקבר בנה ייחפר, כדי שמשפחה אחרת תדע בדיוק היכן בחלקה קבור בנה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ז • 20:54, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::באתר יזכור יש זיהוי מדויק של קברי השנים עשר, זה לא נראה כקבר אחים. לאור זאת כדי לחזור אחורה ולוודא מה בדיוק נאמר בעניין בספר של ירח פארן. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ו' בשבט ה'תשע"ז • 21:04, 2 בפברואר 2017 (IST)
::::על פי הידוע לי, ה־ל"ה נקברו תחילה בבית הקברות ב[[גוש עציון]], ולא כל הגופות זוהו. עם פינוי בית הקברות בגוש עציון במסגרת הסכמי שביתת הנשק עם ירדן (פעולה שנוהלה על ידי הרב גורן), הועברו הקברים להר הרצל, ואז עלתה שאלת הזיהוי. אין מדובר בקבר אחים כי לא מדובר במקרה של לוחמים שהובאו לקבורה כעבור זמן רב מנפילתם, או שגופותיהם התרסקו באופן שאינו מאפשר להבדיל ביניהם, אלא בבעיית זיהוי. לגבי פתיחת קברים לצורך זיהוי באמצעים מתקדמים, לא עושים זאת אלא אם כן יש סיבה טובה. במקרה זה אין סיבה, הזיהוי הוכר על ידי הרשויות והמשפחות כאחד, אף שמדובר בזיהוי מיסטי ולא מדעי. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::::נת, הרקע ידוע. השאלה שנשאלה מבוססת על דברי ירח פארן, שגם אני תמה עליהם. ייתכן שלא אמר את הדברים כפי שהוצגו. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ז • 10:35, 3 בפברואר 2017 (IST)
::::::יש תמונה של טקס הקבורה בכפר עציון, זה לא היה קבר אחים. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 10:37, 3 בפברואר 2017 (IST)
:::::::הדיון עוסק כמובן בהר הרצל, לא בכפר עציון. בכפר עציון לא היו בכלל ספקות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ז • 10:42, 3 בפברואר 2017 (IST)
::::::::רציתי למחוק את דברי, כי בתמונה של טקס הקבורה מופיע דגל ישראל ושלט, ולכן מדובר בקבורה בהר הרצל ולא בכפר עציון. יחד עם זאת, לפי גילו ירח פארן לא היה פעיל בנושא שיירת הל"ה, ונחשף למידע מאוחר יותר, יש לבדוק בזהירות את דבריו. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 10:51, 3 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::פארן הוא חוקר שפרסם ספר בתחום, גילו אינו רלוונטי. השאלה היא רק מה בכלל הוא כתב שם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בשבט ה'תשע"ז • 12:24, 3 בפברואר 2017 (IST)
: פארן כותב כך בספרו (עמוד 151): "חלק מהגופות זוהו, וחלק אחר שלא היה אפשר לזהותן זוהו על ידי הרב בהליך דתי-קבלי שלא היה מקובל על המשפחות. לכן כל הל"ה נטמנו בקבר אחים, על פי החלטת משפחות החללים". לענ"ד, פארן טועה. שאלתי היא האם הוא טועה לגמרי, או ש-12 חללים אכן נקברו בקבר אחים (בהר הרצל).
:: [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]], [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]], אשמח להתייחסותכם. יש לתקן באחד הערכים - [[מחלקת הל"ה]] או [[קברי אחים בהר הרצל]]. בכל מקרה דרושה הבהרה.
::: אם זה מה שהוא כותב - נראה שהוא אכן טועה. על אילו מקורות הוא מסתמך? ראה את התמונה למעלה. אלה קברים רגילים, לא קבר אחים. באתר יזכור (ובאופן חלקי גם בתמונה) ניתן לראות את המקום המדויק של כל אחד מהקברים, כולל ה-12 שזיהה הרב אריה לוין בגורל הגר"א. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י' בשבט ה'תשע"ז • 20:37, 6 בפברואר 2017 (IST)

== יתושים לא אהבו רק קיץ פעם? ==

מה נסגר עם היתושים החורף הזה? או שזה רק בשכונה שלי. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
:יש ביצות בשכונה שלך? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  21:30, 2 בפברואר 2017 (IST)
::וואלה אין. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:35, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::גם אצלנו הגיעו, אולי השתבש להם השעון הביולוגי, והזמן התחיל לרוץ {{קריצה}} • [[משתמש:חיים 7|חיים 7]] • [[שיחת משתמש:חיים 7|שיחה]] •  21:45, 2 בפברואר 2017 (IST)
::::הכול באשמת נציב המים. כל החורף טוחן את המוח שזאת "השנה הכי [[שכונה|שחונה]] מאז...". לא פלא שהיתושים נשארים (אצלנו דווקא לא). [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 22:27, 2 בפברואר 2017 (IST)
:::::יש משהו שמה שאתם אומרים, בשנים האחרונות נכנסו לארץ זני יתושים בעלי שרידות טובה יותר ויכולת פעולה גם בחורף, לדוגמא [[יתוש הטיגריס האסייתי]]. אגב, בשכונה שלי לא נתקלתי עד כה ביתושים החורף, יתכן ומדובר במשהו מקומי (במדוזות דווקא כן נתקלתי השבת בחוף הים). [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:32, 2 בפברואר 2017 (IST)

== סרטי אימה ==

למה אנשים באים כל כך בכייף לסרטים שמעוררים בהם רגש שלילי (פחד)? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:43, 3 בפברואר 2017 (IST)
:כי הם נמצאים מהצד השני של המסך, ולהם זה לא יקרה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  16:06, 3 בפברואר 2017 (IST)
:: זה נכון. אבל אנחנו כן מרגישים את האימה והפחד. אנחנו מזדהים עם הדמויות ועם הרגש השלילי. למה זה טוב לנו? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:18, 3 בפברואר 2017 (IST)
:::סוג של [[מזוכיזם]]? [http://bidur.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1227474 יש על כך כתבה] בנענע 10. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 23:15, 4 בפברואר 2017 (IST)
::::הכתבה בנענע נותנת מענה קצר וחלקי לשאלה "למה אנשים נהנים לצפות בסרטי אימה". חיפוש באנגלית מוביל למאמרים רציניים ומחקרים שנעשו בנושא הזה, והתשובה היא שילוב של גורמים רבים מאד, שתוכל לקרוא עליהם במאמרים להלן (באנגלית). לדעתי האישית, ההתבטאות הבאה של אחד המרואיינים נותנת תשובה ממצה: "זה יוצר תחושת אדרנלין שאי אפשר לקבל בשום ז'אנר אחר."
::::* http://filmmakeriq.com/lessons/the-psychology-of-scary-movies/
::::* https://www.psychologytoday.com/blog/in-excess/201510/why-do-we-watching-scary-films (בסוף מאמר זה יש קישור למאמרים נוספים, חלקם מקוונים)
::::* http://www.webmd.com/mental-health/features/why-we-love-scary-movies
::::* http://zeenews.india.com/news/science/psychology-of-fear-why-we-love-watching-horror-movies_1801208.html
:::: בברכה ובאימה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:10, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::: יפה, תשובה מושקעת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 13:22, 5 בפברואר 2017 (IST)

== מדע בדיוני ==

האם יש חלקים בסרטי המדע הבדיוני אשר קורים במציאות?
:כן. ברוב סרטי המדע הבידיוני יש חלקים המבוססים על המציאות הנוכחית. למשל, הסרט [[הנוסע השמיני]] מבוסס על שיגור של [[מעבורת חלל]] הנערך באופן דומה לשיגור כזה במציאות. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:14, 5 בפברואר 2017 (IST)
::חלק מעלילות המדע בדיוני מתרחשות בהווה, במציאות הנוכחית ורק מוסיפים בעלי כוחות על או פלישה של חיזרים וכדומה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:17, 5 בפברואר 2017 (IST)
: אפשר לחדד את השאלה? כי כל פנטזיה אנושית מבוססת על המציאות. במדע בדיוני אוהבים לשלב אלמנטים ממדע אמתי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:33, 5 בפברואר 2017 (IST)

== למה אסור להשחית כסף? ==

מה הסיבה לאיסור בחוק על השחתת מטבעות ושטרות כסף? והאם זה מופיע בערך כלשהו? --[[משתמש:BRINKS|Mr. Brinks]] - [[שיחת משתמש:BRINKS|שיחה]] 02:57, 5 בפברואר 2017 (IST)
:אני מנחש שמקור האיסור הוא מתקופת מטבעות הזהב והכסף, כשהיו מי שגרדו לעצמם מעט מהמתכת היקרה וכך המטבעות איבדו ממשקלן ומערכן. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:20, 5 בפברואר 2017 (IST)
::אולי כי זה בהיקפים גדולים זה עלול להשפיע על שווי המטבע? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 13:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::הסיבה העיקרית לקיומם של חוקים האוסרים השחתת כסף היא כדי להקשות על זייפנים ([http://www.livescience.com/34286-legal-or-illegal-to-destroy-coins-paper-money.html מקור]). מסיבה זו, חוקים דומים קיימים כמעט בכל מדינה (פירוט מסוים קיים בערך באנגלית על שריפת כסף {{אנג|Money burning}}). -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:54, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::איך זה מקשה עליהם? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 14:10, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::::הם חייבים להשחית כמות מסוימת של כסף אמיתי כדי לייצר שטרות מזוייפים, וזה הופך את ההשחתה למעשה פלילי. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 14:14, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::::לא הבנתי. א. הם יכולים להטביע מברזל או להדפיס גם בלי קשר לכסף קיים (ולדעתי זה מה שהם עושים בדרך כלל). ב. הרי ממילא אסור לזייף. האיסור להשחית הוא מה שישבור אותם? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 14:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::::::בדקתי עכשיו בעזרת גוגל כמה כתבות על זיופים של דולרים אמריקאים, ומהכתבות האלה אני מבין שהיו בעבר מקרים רבים של זיופים פשוטים שנעשו באמצעים פרימיטיביים, שכללו השחתת כסף חוקי. החוק נועד להגדיר מקרים כאלה כעבירה. שני המקרים הנפוצים היו: 1) גוזרים פינה של שטר של 20 דולר, למשל, ומדביקים אותה בפינה של שטר של דולר אחד. מציגים למוכר רק את הפינה של השטר (למשל, בתוך חבילה של כמה שטרות). 2) בשטרות של 5 דולר ומעלה יש פס מתכת דק לאורך השטר, ש"מוכיח" שהשטר לא מזויף. היו מקרים שבהם זייפנים הוציאו את פס המתכת מתוך שטר של 5 דולר, והשחילו אותו בתוך שטר מזויף של 100 דולר. היו גם מקרים אחרים, יש לזייפנים דימיון פורה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 14:55, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::שוב, ממילא אסור לזייף ויש על זה עונש. האיסור הנוסף זניח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:05, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::בוא נחזור רגע צעד אחד אחורה. את החוק כתב מחוקק כלשהו, והוא אושר בבית הנבחרים, נכון? אז הוא לא היה כותב אותו והם לא היו מאשרים אותו, אם לא היו קיימים מקרים שהצדיקו אותו. אני מניח שהיו כמה וכמה מקרים שבהם זייפנים הצליחו להשמיד (או להחדיר למחזור) כסף שהם זייפו, אבל המשטרה תפסה רק כמות כלשהי של כסף חוקי שהם השחיתו. אולי היו מקרים שבהם נחשפה מעבדת זיופים שעדיין לא ייצרה שטרות מזויפים, ולכן לכאורה לא עברה על שום חוק, אבל היו בה שטרות שהושחתו כחלק מתהליך הזיוף המתוכנן. יכול להיות שהחוק נועד לטפל באופן ספציפי במקרים כאלה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 15:27, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::::כוונה לביצוע עברה אסורה גם היא בחוק, זו לא הבעיה. ואדרבה, אם הכול הוא בגלל זיוף - היו צריכים לאסור דווקא השחתה לצורף זיוף, לא מקרים אחרים. לדעתי זה מיעוט המקרים של השחתת כסף. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:31, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::::::מעניין שחוק קלקול שטר מטבע מוזכר כ[[אות מתה]] כאן בוויקיפדיה, אז כנראה שזה שריד היסטורי לימים שבהם לא היו כרטיסי אשראי. וכמו שכתבת - החוק הישראלי אכן אוסר השחתה בעיקר לצורכי זיוף [http://www.avera.co.il/article/%D7%A1%D7%A2%D7%99%D7%A4%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9F] אבל מצאתי מקרה שבו עבודת אמנות שהוכנה משטרות כסף הוסרה בגלל "פגיעה בכבודו של השטר ובחוק" [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000712341]. לא נותר לי אלא להסכים עם דברי האמן: "מסקנתי מהפרשה שהריבון אינו מצטיין בהומור". -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 15:40, 5 בפברואר 2017 (IST)
:אולי {{בעלי ידע|כלכלה}} ו{{בעלי ידע|משפטים}} יוכלו לעזור עוד. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 15:47, 5 בפברואר 2017 (IST)
::אני לא יודע את התשובה. נראה לי שזה קשור להשחתת סמלי מדינה.[[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 15:52, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::אני מוצא בחוק העונשין רק את סעיף 480: "המטשטש צורת מטבע על ידי שהוא מטביע בה שם או מלה או במזיד מתיך מטבע, דינו – מאסר שנה אחת". בשני המקרים לא נראה שמדובר בזיוף, מה גם שזייפנים מעדיפים בדרך כלל לזייף שטרות. יש שם סעיפים רבים אחרים העוסקים בזיוף. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:55, 5 בפברואר 2017 (IST)
::::יש גם סעיף 466: "מי שביודעין מטשטש, קורע, חותך או מקלקל בדרך אחרת שטר מטבע שהוא הילך חוקי בישראל, דינו – מאסר שלושה חדשים". בקיצור, משתלם פי ארבע להשחית שטר. לך תבין. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 15:58, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::{{התנגשות עריכה}}זה נראה לי יותר שאלה לעורכי דין המתמחים בתחום אבל אם בכל זאת הייתי צריך לנחש הייתי הולך על התשובה המקורית של נרו יאיר. הבנק המרכזי הוא הגוף היחיד במדינה ששולט על היצע הכסף. הוא מדפיס כסף והוא "משמיד" אותו (מקטין את היצע הכסף בדרכים כאלה ואחרות). בדיוק כפי שכל אדם שמנסה להדפיס כסף משלו (לזייף) הוא פושע (בין היתר כי זה מגדיל את היצע הכסף הזמין ללא מעורבותו של בנק ישראל) כך גם נראה לי הגיוני שהפעולה ההפוכה, השחתה או השמדת כסף (הקטנת היצע הכסף) צריכה להיות לא חוקית. [[משתמש:Yuri|יורי]] - [[שיחת משתמש:Yuri|שיחה]] 16:01, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::::שריפת כסף בוויקי האנגלית {{אנ|Money burning}}. [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 16:07, 5 בפברואר 2017 (IST)
: החוק מחייב בתי עסק לקבל שטרות מכל סוג (הם הרי "הילך חוקי", מטבע עובר לסוחר). מה יקרה אם אנשים יתחילו להשתמש בשטרות כסף כפלטפורמה להפצת סיסמאות פוליטיות, איורים גסים או שאר עניינים שבדעה? לא רק שזה אמצעי זול, אלא מקבל השטר חייב לעבוד עבורך ולהפיץ אותו הלאה אם אינו רוצה להפסיד את ערכו הנקוב. מערכת השטרות היא מרכיב חיוני בכלכלה, ומטרת החוק למנוע ניצול לרעה שלה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:38, 5 בפברואר 2017 (IST)
:: לפי לשון החוק שציטטתי לעיל יש איסור דווקא על הטבעה על המטבע. אין איסור לכתוב או להטביע משהו על שטר, למרות שהחשש שאתה מעלה קיים דווקא בשטר. אנשים לא מתאמצים בדרך כלל לראות מה מוטבע על מטבעות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בשבט ה'תשע"ז • 22:38, 5 בפברואר 2017 (IST)
השטר של ה200 שיש לך ביד עלה להדפיס אותו מקסימום חצי שקל, אבל כנגדו יש למדינה דבר בעל שווי כספי (זהב וכיו"ב), ולמעשה השטר שייך למדינה ולא לך ולכן אסור לך להשחית אותו כפי שאסור לך להשחית תעודת זהות או דרכון&rlm;</font>&nbsp;[[User:Meni yuzevich|<span style="color:orange"><font face="Mistral" size="3.5">.Meni yuzevich</font>]] [[מעוין|♦]] [[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] [[מעוין|♦]] י"ב בשבט ה'תשע"ז [[עיגול|•]] 20:16, 7 בפברואר 2017 (IST)
:א. מן הסתם עלה להפיק אותו יותר מחצי שקל, כולל אמצעי בטיחות מתקדמים, ובפרט שכל שטר נושא מספר מיוחד. ב. גם אם אתה משחית אותו זה לא פוגע בזהב של המדינה. ג. השאלה לא הייתה באיזו זכות חוקק החוק, אלא מה אכפת למדינה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"א בשבט ה'תשע"ז • 21:22, 7 בפברואר 2017 (IST)

== איך מוגדר קול עבה של אשה? ==

איך מוגדר קול של אשה כמו כרמלה מנשה או נשים אחרות שיש להן קול עבה האם כאלט או יותר נמוך מזה?
:הקול הנמוך ביותר אצל נשים מוגדר [[קונטרה אלט]]. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 14:09, 5 בפברואר 2017 (IST)
אז לכרמלה מנשה יש קונטרה אלט?
:כן ולא. במוזיקה קלאסית משתמשים בביטויים "קונטרה אלט", "סופרן" וכו' לתיאור המנעד הקולי של זמרות, בעיקר זמרות אופרה. אין הגדרה מדעית לקול דיבור גברי או נשי במנעד כלשהו, אבל משתמשים בביטויים האלה בהשאלה. למשל, אפשר להגיד על מישהי שיש לה קול נמוך (אבל לא מזמרת) שהקול שלה דומה לקונטרה אלט או נשמע כמו קונטרה אלט. הכי פשוט זה לומר שיש לה קול נמוך. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 15:00, 5 בפברואר 2017 (IST)

== מחפש הסבר והדגמה בעברית על רבעי ושמיניות טונים ==

איך כותבים זאת בתווים רוצה לשמוע גם דוגמאות לסולם עם רבעי טונים

== כושים במצרים העתיקה ==
[[קובץ:Ibscha.jpg|שמאל|ממוזער|150px|ציור קיר מקבר בני חסן שבה מתוארת שיירת [[נווד]]ים [[עמים שמיים|שמיים]] יורדת למצרים ונפגשת עם המצרים]]
האם במצרים העתיקה היו [[ממלכת כוש|כושים]] שחורי עור? או שכולם היו "לבנים"? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.151|213.55.176.151]] 15:41, 5 בפברואר 2017 (IST)
:יש הסכמה בין החוקרים שכולם היו שחורי עור. לא ברור אם הם היו שייכים לאוכלוסיות האפרו-אסייתיות של צפון מזרח אפריקה והמזרח התיכון, או לשבט הנובי {{אנ|Nubians}}, אבל בשני המקרים מדובר בשחורי עור. יש ערך בנושא הזה באנגלית: {{אנ|Ancient Egyptian race controversy|Ancient Egyptian race controversy}}.  -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 16:22, 5 בפברואר 2017 (IST)
::לא נכון. גבי, האם קראת את הערך שאתה מצטט? הוא מציג תיאוריות קונספירציה ומבחר של דעות אנקדוטליות לפה ולשם. 
::התשובה הקצרה לשאלה שהוצגה פה - עד שיוציאו DNA עתיק בשימור מספיק טוב משלדים או מומיות מצריות לא נדע לבטח מה היה צבע העור והעיניים שלהם. אולי זה יקרה מחר, אולי עוד עשור ואולי בכלל לא. 
::עם זאת, יש הרבה ציורים ב[[מצרים העתיקה]] שמציגים את המצרים כחומים, בגוון ביניים בין אנשי ה[[לבנט]] הבהירים יותר וה[[נוביה|נובים]] השחורים. נכון שהאמנות היא סמלית ולא תמיד נטורליסטית אבל  העובדה שהם בחרו להציג כך את עצמם היא מעניינת. האוכלוסייה המצרית העתיקה הייתה בוודאי מאוד מגוונת, אנשים מהדרום, מהסהרה ומהלבנט, אז יכול להיות שהיו מגוון של צבעי עור וצורות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 22:17, 5 בפברואר 2017 (IST)
:::בוודאי שקראתי את הערך, הוא די מרתק. אין כמעט היום חוקרים שתומכים בתיאוריות לפיהן המצרים הקדמונים היו לבנים מאירופה או אבותיהם של הקופטים. התמיכה בגישות אלה בתחילת המאה ה-20 נבעה מתורת הגזע, שגם היא לא נחשבת כיום למדע רציני. זה נכון שציורים ופסלים (למשל, פסל אוסיריס בו הוא מוצג ככהה עור) לא בהכרח מייצגים את המציאות, אבל הם חלק מהמחקר המצטבר בנושא הזה שמעיד על כך שהם היו בעלי עור בגוונים כהים. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 17:44, 6 בפברואר 2017 (IST)
::::סביר להניח שהיה להם עור בגוונים כהים, כפי שאמרתי. לא ציינתי לבנים מאירופה. למה לא "לבנים" כמו הצפון אפריקאים כיום? [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 20:46, 6 בפברואר 2017 (IST)
:::::http://www.nature.com/news/egyptian-mummies-yield-genetic-secrets-1.12793
::::::לשאלה הספציפית של הקורא ניתן לענות בבטחון שלפחות חלקם (אם גם לא כולם) היו שחורי עור. כפי שנזכר בערך [[ממלכת כוש]] שהקורא קישר אליה, [[השושלת ה-25 של מצרים]] הייתה שושלת פרעונים כושים (במובנה המקורי של המילה - בני ממלכת כוש). פרעה [[תהרקה]] מן השושלת הזו נזכר גם בתנ"ך כ"תרהקה מלך כוש" ובפסלים שלו ניתן לראות תווי פנים "כושים". [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 12:46, 7 בפברואר 2017 (IST)
:::::::גבי כמובן לא מדייק. אפשר לראות אפילו בציורים המצריים את ההבדלים בגווני העור שבהם בחרו לייצג את הדמויות השונות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:52, 7 בפברואר 2017 (IST)
::::::::כמובן. --&rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 07:59, 8 בפברואר 2017 (IST)

== שאלת מדעי המחשב --- תכנות (נוגעת למשחקי מחשב בפרט) ==

אני משחק משחק קווסט שבו אני נותן לדמות לזוז על שטח מסוים בו היא יכולה לנוע בחופשיות (למשל "אי הקופים 3 - קללת אי הקופים").

אני יודע שהשטח בו מופיעה הדמות מיוצג בסופו של דבר בקוד מכונה וכל תנועה שלה על השטח הזה גורמת לקוד מכונה טיפה שונה ברקע. השאלה שלי היא כזאת:

כשאני מריץ את המשחק על מסכים מודרניים השטח והדמות נראים מעט יותר מתוחים בהתאם ל Aspect ratio של המסך... כלומר המשחק הזה יצא בשנת 1997 וכיום המסכים של שנת 2017 בד"כ עובדים ב Aspect ratio שונה. האם שינוי ב Aspect ratio כרוך בשינוי ב Byte code שברקע או שמא יהיה זה באופן כללי בדיוק אותו Byte code אם אחבר מסך משנת 1997 (בהנחה והוא יתאים לכרטיס המסך שלי) ? במילים אחרות, האם שינוי ב Aspect ratio פירושו תמיד שינוי ב Byte code שברקע? בתודה, [[מיוחד:תרומות/77.180.20.27|77.180.20.27]] 11:17, 7 בפברואר 2017 (IST)

:ועל הדרך אוסיף שאלה דומה: האם הרצת משחקים מתקופה X על מחשב מתקופה Y תגרום להרצת המשחק עם קוד מכונה השונה מזה שהיה מופיע אם היינו מריצים אותו על מחשב מתקופתו עם מעבד עם ארכיטקטורה מהתקופה ההיא? כלומר האם עצם השימוש במחשב מודרני יותר ביחס למשחק תגרום לכך? [[מיוחד:תרומות/77.180.20.27|77.180.20.27]] 11:27, 7 בפברואר 2017 (IST)
::אתייג את {{בעלי ידע|תכנות}}. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 11:43, 7 בפברואר 2017 (IST)
:::הימור שלי - זה בכלל לא יעבוד. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  12:36, 7 בפברואר 2017 (IST)
::במקור משחקים נכתבו עבור אוסף מוגדר של תנאים גרפיים. לדוגמה: כרטיס מסך [[VGA]] מחויב לתמוך ב[[רזולוציה]] של 640x480 פיקסלים (כלומר: יחס 4:3) עם לפחות 16 צבעים. כיום מצד אחד אין לך גישה ישירה לחומרה ומצד שני יש מערכת גרפית הרבה יותר גמישה. לכן משחקים ישנים צריכים לרוץ מעל שכבת [[אמולציה]] זו או אחרת. לדוגמה: [https://archive.org/details/softwarelibrary_msdos_games כאן בדפדפן]. אבל יש גם אמולטורים כגון [[DOSBox]]. אבל כמובן שכדי לשחזר את חוויית השימוש צריך גם [http://www.tested.com/tech/gaming/2982-a-link-to-the-past-how-to-add-crt-filters-to-16-bit-games-on-pc/ לדמות] מסך [[CRT]] (אבל הם שחכו לציין שם שצריך להוסיף משקולת של 10 קילו לאחורי המסך, לשחזור אופטימלי של התחושה). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:32, 7 בפברואר 2017 (IST)
:::לא הבנתי לצערי איך זה קשור לשאלה שנשאלה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:37, 7 בפברואר 2017 (IST)
::::בעיקרון לא אמורים לעבוד (או בצורה ממש לא טובה), יהיו כל מני תוכנות (ובכללם גם משחקים) שחיפוש גוגל (אתרי התוכנה או פורומים שונים) יכול להראות לך איך אפשר לשנות בקוד של התוכנה כמה דברים פשוטים ואז המשחק יעבוד&rlm;</font>&nbsp;[[User:Meni yuzevich|<span style="color:orange"><font face="Mistral" size="3.5">.Meni yuzevich</font>]] [[מעוין|♦]] [[אתר בית חב"ד|בית חב"ד לכולם]] [[מעוין|♦]] י"ב בשבט ה'תשע"ז [[עיגול|•]] 20:12, 7 בפברואר 2017 (IST)
::::השאלה לא רלוונטית מכיוון שאתה לא הולך להריץ משחקים ישנים ישירות על המחשב אלא דרך איזושהי שכבת אמולציה (ברמה זו או אחרת). והשכבה הזו תטפל כבר בבעיה הזו. לדוגמה: על מחשבים חדשים כבר קצת קשה להריץ דוס אלא אם כן אתה יכול לגרום להם לעלות עם ביוס ולא עם [[uEFI]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:49, 7 בפברואר 2017 (IST)
:חסרים הרבה פרטים על מנת לתת תשובה דפיניטיבית. איזה משחק זה? האם הוא רץ במקור על DOS, Windows או משהו אחר?
:להרבה מהפלטפורמות שהתיישנו יש כיום אמולטורים דוגמת DOSBox שמאפשרים ריצה של תוכנות שעבר זמנן אך לא נס ליחן. ספציפית לקווסטים אתר GOG פיתח פלטפורמה (מבוססת [[ScummVM]]) שמאפשרת הרצה.
:אשר לבעיית האספקט-רשיו, רוב הסיכויים שהיא תיפתר עם מסך בעל אספקט רשיו ישן (5:4 במקום 16:9)
:בהצלחה <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:29, 7 בפברואר 2017 (IST)
::או עם חלון בגודל מתאים במסך מודרני. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:49, 7 בפברואר 2017 (IST)
::: לצערי אף אחד מהתשובות לא נגעה ל-2 השאלות:
:::
::: 1 האם הרצת משחק ב Aspect ratio שונה תגרום לשינוי בקוד המכונה ברקע. 
::: 2 האם הרצת משחק כל שהוא על מחשב חדיש יותר מזה שעליו הוא פותח תגרום לקוד מכונה שונה ברקע מזה שהיה מופיע על המחשב הקודם, או שקוד המכונה התקבל מהרצת המשחק יהיה זהה אם הוא רץ באופן זהה במחשב האחר? [[מיוחד:תרומות/77.180.20.27|77.180.20.27]] 02:38, 8 בפברואר 2017 (IST)
::::קוד המכונה של המשחק קבוע משלב הקומפילציה. עם זאת המשחק עשוי להשתמש ברכיבים חיצוניים, כגון דרייברים, שקוד המכונה בהם אינו תלוי בו ומשתנה עם הזמן ועם החומרה. זה תלוי, במלים אחרות, בטכנולוגיה של המשחק. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:25, 8 בפברואר 2017 (IST)
:::::נכון אבל עם כל הכבוד לקומפיילציה, כשאתה מזיז דמות על המסך יש שינוי בזמן אמת של קוד המכונה (או שהשינוי הוא בזיכרון בלבד) ? [[מיוחד:תרומות/77.179.107.84|77.179.107.84]] 11:41, 9 בפברואר 2017 (IST)
::::::בעיקרון התזוזה היא בזכרון הכרטיס מסך (במשחקים ישנים - בזכרון המחשב). קוד המכונה נשאר ללא שינוי.
::::::אני חייב לומר שהשאלה שלך נשארה לא מאד ברורה. הבנתי שאתה מעוניין לדעת מה קורה לקוד המכונה, אבל לא הבנתי למה בעצם. התשובה המעשית שנתנו לך פה פעמיים - לעבוד עם מסך עם יחס תצוגה של 4:5 - היא התשובה המעשית והנכונה לבעייה כפי שהצגת אותה במקור. ענייני קוד מכונה פשוט לא מאד קשורים לזה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:57, 9 בפברואר 2017 (IST)
:::::::אני חושב שאני מתחיל להבין. תוכל בבקשה לתאר באיזה שורה וחצי, עם דוגמה, מה אתה מבין במושג "קוד מכונה"? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:08, 9 בפברואר 2017 (IST)
::::::::היי [[משתמש:IKhitron]], אני מתכוון שלמיטב ידיעתי אחרי הקומפיילציה עדיין יש קוד מכונה מסוים שמשקף את מה שהולך במשחק. אם הזזתי את הדמות (או אחת הדמויות) למקום קצת אחר על המסך, או עם מתחתי מעט את ה Aspect ratio שזו כמובן פעולה ששונה לחלוטין מלהזיז דמות על השטח שבמשחק, בשני המצבים גרמתי לקוד מכונה או לפחות לפעילות חשמלית שונה (אם אינני טועה הפעילות החשמלית הזו מיוצגת בקוד מכונה מסוים איפה שהוא, אולי במעבד או בזיכרון המעבד או זיכרון ה Ram). [[מיוחד:תרומות/77.179.107.84|77.179.107.84]] 19:12, 9 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::אני מתחיל להתחזק בהבנתי. האם אתה מתכוון במקרה למצב הרגיסטרים? המחסנית? ה-heap? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:40, 9 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::יכול להיות. כעת אין לי מספיק ידע להגיד אם כן או לא לצערי... [[מיוחד:תרומות/77.179.107.84|77.179.107.84]] 03:41, 10 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::::כי כל הדברים שאמרתי מתאימים לתיאור שלך אבל לא מתאימים למושג "קוד מכונה". יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  03:52, 10 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::::יגאל, בבקשה, תוכל להרחיב על כך בכמה מילים? תודה Anyway. [[מיוחד:תרומות/77.179.30.99|77.179.30.99]] 08:15, 10 בפברואר 2017 (IST)
:קוד מכונה זה לא משהו שנוצר תוך כדי ריצה. מדובר ברשימה לינארית של פקודות ידועות מראש. קח מה שכתוב בנקודת זיכרון 10 והעתק את זה לרגיסטר 30. תוסיף לזה 80. העתק את התוצאה לנקודת זיכרון 100. הקוד הזה נוצר פעם אחת ורץ כל החיים בלי קשר למה שבחרת לעשות תוך כדי משחק, ללכת ימינה במערה או שמאלה, לגרום לה לזחול או לאכול את הכלבים (שניים האחרונים - רק אם ראית את הסדרה). ואם יש כמה אפשרויות במשחק, כל זה כבר מופיע בקוד, באמצעות כל מיני פקודות if - goto. קוד מכונה לא "נוצר". הוא בהחלט שונה מערכת הפעלה אחת לאחרת, ולפי סוג מחשב - למשל שולחני מול נייד, וזה כדי להתאים למה שקורה שם, למשל לשמות הרגיסטרים שיש בנמצא. זה קורה בשלב הקומפילציה - לאחר שגרסת משחק מוכנה, מקמפלים אותה פעם אחת לאנדרואיד ופעם אחת ללינוקס (מה שכמעט לא קורה, כי בדרך כלל מכינים משחק לפלטפורמה אחת מסויימת. בתוכנה שהיא לא משחקים, זה קורה הרבה מאוד), מקבלים שני קבצי הרצה, כל אחד מסוגל לרוץ רק על מערכת הפעלה מסויימת, ומוכרים בהתאם. בזמנו הפערים היו הרבה יותר רחבים. הקוד לווקס היה שונה מאוד מקוד ל-pc. גם התנאים הטכניים עבור המשחקים היו שונים. בתחילת שנות ה-90 עבדתי כמו כולם, על pc עם מסך ממופה זיכרון, משהו שגורם סיוטים היום לכל מי שלא רגיל לזה - חלק מהזיכרון זמן ריצה של המחשב, מכתובת מסויימת עד כתובת מסויימת, בגודל 4000 בית, כמעט 4 קילו, היה מוקדש למסך, שהיה אז טקסט בגודל 25 על 80. לכל נקודה כזאת הוקדשו לפי הסדר שני בית. אז אם היית צריך שבשורה החמישית באמצע תופיע האות a, היית ניגש לתא המתאים לפי הסדר, ורושם את זה לבית הראשון, ולשני מספר שייצג את העיצוב - צבע, קו תחתון, היבהוב וכדומה. המשחקים שנעשו אז בשביל הדבר הזה היו שונים מאוד כי לקחו את כל זה בחשבון. לכן מה שקומפל עבור מחשבי אז לא יעבוד היום בשום פנים ואופן. אם למישהו היה מספיק זמן מיותר, הוא יצר מכונה וירטואלית - משהו מעל המחשב של היום, שמסוגל לקרוא את קוד המכונה של אז ולתרגם את זה לפקודות של היום. מה שנעשה היום לא ירוץ על מחשבים של אז, כי הסיכוי לבנות מכונה וירטואלית עבור מחשב עתיק שתדמה במלואה את מה שקורה היום, נראית לי לא ריאלית, בגלל המרחב העצום של היכולות. תחשוב על כך שמשחק ישן, נגיד טטריס, יכל בקלות לקחת 51 קילובייט סך הכל (זה מה שלקח לי בזמנו), מול הגודל הענק של קבצי הרצת המשחקים היום. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  12:26, 10 בפברואר 2017 (IST)
::המשחק האמור הוא [[אי הקופים 3: קללת אי הקופים]]. המשחק הזה נכתב בעזרת מנוע משחק שנקרא [[SCUMM]] {{אנ|SCUMM}} ולכן אפשר בעיקרון להריץ אותו על מימושים אחרים של SCUMM, כגון [[ScummVM]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:12, 10 בפברואר 2017 (IST)
::תודה רבה יגאל. בהינתן מה שכתבת אני מבין שקוד המכונה המקומפל לא משתנה אם אני זז ימינה או שמאלה... אז במקרה שאני זז ימינה או שמאלה בתוך המערה, מה כן משתנה? הרי משהו בוודאי משתנה, אולי המידע בזיכרון הRAM ו\או המעבד? [[מיוחד:תרומות/78.48.188.34|78.48.188.34]] 08:11, 11 בפברואר 2017 (IST)
:::ניחשת נכון. מה שמשתנה הוא הרגיסטרים של המעבד ותכולת הזכרון. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 12:36, 11 בפברואר 2017 (IST)

== שאלה על "הכל יחסי" ==

האם כשאומרים ה-כ-ל יחסי זה כולל גם את הכלל עצמו?
:כל ההכללות אינן נכונות. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ב בשבט ה'תשע"ז 14:35, 8 בפברואר 2017 (IST)
::אין כלל ללא [[יוצא מן הכלל]], וכל כלל שאין לו יוצא מן הכלל הוא יוצא מן הכלל של הכלל שאין כלל ללא יוצא מן הכלל (לדקלם במהירות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:40, 8 בפברואר 2017 (IST)

== זמן החלפה במטוס ==

האם החלפה באיסטנבול (Ataturk) של שעה אחת זה מספיק או שיש סיכוי לפספס את הטיסה הבאה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:38, 8 בפברואר 2017 (IST)
:זה לחוץ. מדובר בשדה תעופה ענק ומבולגן. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:37, 8 בפברואר 2017 (IST)
:: ומה קורה למי שהמטוס שלו "בורח"? כלומר אם נוחת באופן צמוד מדי והנוסע לא מספיק לעלות למטוס השני? צריך לקנות באופן בהול כרטיס חדש במחיר מופקע? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 22:25, 8 בפברואר 2017 (IST)
:::[[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]], בדרך כלל שעה אמורה להספיק שם (אם כי קצת מועיל לדעת מראש לאיפה אתה אמור ללכת, איך בנוי השדה. אתה עובר ביטחון ועולה לקומת ההמראות, שהיא לא קטנה), הבעיה העיקרית היא אם הטיסה מהארץ תצא באיחור (העיכוב יכול להיווצר כשאתה כבר יושב במטוס). קרה לי פעם אחת וטורקיש נתנו לי טיסת המשך על חשבונם למחרת ומלון. זו הרי "אשמתם". [[משתמש:סאבעלוטודו|סאבעלוטודו]] - [[שיחת משתמש:סאבעלוטודו|שיחה]] 02:03, 9 בפברואר 2017 (IST)
:באופן כללי אם אתה קונה את הטיסות המשך ביחד (מאותו סוכן), אז במקרה עיכוב החברות אחראיות לדאוג שתגיע ליעד. אם זה עיכוב קטן לפעמים הם יעכבו את טיסת ההמשך אפילו. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 02:15, 9 בפברואר 2017 (IST)
:דווקא אתאטורק הוא שדה תעופה עם מרחק קטן יחסית בין שערי הכניסה, הבקורת הבטחונית וחזרה לשערי היציאה. מהנסיון שלי עם הטורקים, הם לא מהססים לעכב את טיסת ההמשך עבור נוסעים שהתעכבו במעבר. בכל מקרה, אם העיכוב הוא באשמת חברת התעופה, היא אחראית להביא אותך ליעדך בהקדם האפשרי ובינתיים לספק לך תנאי שהייה הולמים. שים לב שכשזמן ההחלפה נמוך משעה וחצי, יש סיכוי לא קטן שתצליח לעלות לטיסת ההמשך, אבל המזוודה שלך לא תגיע יחד איתך. במקרה כזה באחריות החברה להביא את המזוודות עד למקום השהייה שלך ביעד, אבל כשיש זמן מעבר קצר, כדאי לשים את הדברים החשובים (תרופות, מטען סלולרי, תחתונים להחלפה, מברשת שיניים) בתיק שעולה איתך למטוס. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:04, 9 בפברואר 2017 (IST)
:לפי מה שנאמר לי בשדה תעופה באירופה, הם בנויים להעביר מזוודות עם מרווח זמן של 25 דקות בין הטיסות (ושום סוכן לא ימכור לך כזה כרטיס...). אמנם שיבושים עדיין קיימים, אבל מהניסיון שלי (עשרות טיסות בשנים האחרונות), המזוודות מגיעות איתך ליעד. בכל מקרה העצה נכונה - פריטים דחופים מחזיקים במטען היד. [[משתמש:סאבעלוטודו|סאבעלוטודו]] - [[שיחת משתמש:סאבעלוטודו|שיחה]] 13:36, 9 בפברואר 2017 (IST)

== הכה את המומחה ==

זו לא מערכון של הגששים?
--[[מיוחד:תרומות/31.168.80.201|31.168.80.201]] 13:07, 9 בפברואר 2017 (IST)
:כן, אבל השם קדם להם. ר' [[ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון129#הכה את המומחה|תשובה בארכיון]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:40, 9 בפברואר 2017 (IST)

== שאלה על האותיות בערבית ==

איך מבדילים בכתב יד בין [[ڨ]]
ל[[ﭪ]]
:ערבי הסביר משהו כל כך מסובך שאני מנסה לסכם. אתڨ כותבים עם קו קעור כשכותבים אות בודדת. את ﭪכמעט לא כותבים. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 15:07, 10 בפברואר 2017 (IST)
::אם כוונתך/ו בעניין הקו הקעור, למה שנועד לקצר את סימון הנקודות, זה לא בגלל האות עצמה, אלא סתם בשביל שיהיה יותר קל לכתוב. כך גם נהוג באות שי"ן (ش). את ﭪ אכן כמעט לא כותבים. בישראל, ובעוד מדינות באזור בכלל מתעתקים גימ"ל על ידי האות [[ﭺ]], ולא על ידי ﭪ. ל{{א|סיון ל}} בטח יהיה מה עוד להוסיף/לתקן. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 15:25, 10 בפברואר 2017 (IST)
:::הי [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]], לצערי אופן ניסוח השאלה על ידי השואל מטריד אותי כל כך שאיני יכולה להביא את עצמי להתערב כאן. [[משתמש:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמש:סיון ל|שיחה]] 09:04, 11 בפברואר 2017 (IST)
:::{{א|סיון ל}} ניסוח השאלה בסדר. תשובתי נוסחה לא טוב. סליחה. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 12:24, 11 בפברואר 2017 (IST)

== למה רואים את קו ישראל-פלסטינה במפות גוגל הגאוגרפיות? ==

שמתי לב שכשרואים בגוגל-מפס את ישראל (עושים zoom out) ישנו קו גיאוגרפי נצפה לעין (ולא קו פולטי מצויר) שמגדיר את ישראל: מצד הישראלי האדמה ירוקה, ומצד הפלסטיני כתומה-אפורה. מדוע זה כך? למה הצמחייה מעדיפה להיות בצד הישראלי? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:52, 10 בפברואר 2017 (IST)
:חלק גדול מההבדל הוא [[רעיית יתר]] מעבר לקו הירוק, ראה בערך. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 20:00, 10 בפברואר 2017 (IST)
::עם כל הכבוד לרועים הערבים, אני מהמר שההבדל טמון בנטיעות הציוניות של קק"ל. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 21:55, 10 בפברואר 2017 (IST)
:::את אותה שאלה אפשר לשאול על תוצרת [[גוש קטיף]], שמעת עזיבת המתנחלים הומר בקוצים וברקנים. אם ננסח זאת עדין, ניתן לומר שהצד החזק של הפלסטינים הוא בבנייה ולא בבוטניקה. תנועות הימין ימצאו הבדלים יותר פוליטיים. אגב, רעיית יתר ניכרת גם בגבול בין ישראל למצרים. כנראה יש קשר.. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 19:50, 11 בפברואר 2017 (IST)
::::גם בגבול לבנון, למיטב זכרוני. ([[משתמש:שי אבידן|שי]] • [[שיחת משתמש:שי אבידן|מנשמע?]]) [[תבנית:לטיפול דחוף|מה, אין?]]  19:52, 11 בפברואר 2017 (IST)
:::::בצפון הנגב, אבל לא במרכזו או דרומו. וגם לא ברצועת עזה. נדמה לי שבצפון הנגב זה בגלל שהשדות בצד הישראלי מושקים. קו הגבול בבקעה לא ברור במיוחד. אבל שאר הגבול עם ירדן ברור (הירדן והירמוך). הגבול עם סוריה נראה די ברור בתמונה אווירית. אין לי מושג אם זה בגלל פני השטח בצד הסורי או בגלל חוסר עיבוד בצד הסורי בגלל המלחמה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:22, 11 בפברואר 2017 (IST)

== האם מקורו של הרעיון של גן עדן וגיהנם הוא במשנה או קודם לכן? ==

האם מקורו של הרעיון של גן עדן וגיהנם הוא במשנה או כבר קודם לכן? אני מודע ל"גן עדן" הנזכר במקרא בבראשית אך לטעמי לא בהכרח נראה מתקשר לרעיון הזה. [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 20:32, 10 בפברואר 2017 (IST)
:ראשית כל, ברור שהרעיון היה קיים כבר בסוף ימי בית שני, מכיוון שהאמונה ב{{ה|עולם הבא}} הייתה חלק מהמחלוקת בין מי שבהמשך נקראו [[צדוקים]] ו[[פרושים]]. לעומת זאת, אכן ב[[תנך]] אין כמעט או כלל אזכור לעולם הבא. כמוכן ר' [[מות]] ו[[שאול (מיתולוגיה)]] לתיאור מה שהיה מקובל ככל הנראה בתקופת התנך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:39, 11 בפברואר 2017 (IST)
::הרעיון הוא קדום יותר ולאו דווקא יהודי. אני לא מומחה גדול לדתות, אבל היתי בודק לעומק את הדת ה[[זורואסטריות|זורואסטרית]] לעניין זה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:43, 11 בפברואר 2017 (IST)
:::הדת הזורואסטרית, דת פרסית שתחילתה בזרתוסטרא (630-553 לפנה"ס), מלמדת - דומה לדת מצרית עתיקה - על מסע של הנשמות של המנוח לגשר Cinvat. כאן מתקיים שיפוט של טוב ורע. תרגום מויקי הגרמנית. if a person has been wicked, the bridge will appear narrow and the demon Vizaresh will emerge] and drag their soul into the druj-demana (the House of Lies), a place of eternal punishment and suffering similar to the concept of Hell. If a person's good thoughts, words and deeds in life are many, the bridge will be wide enough to cross, and the Daena, a spirit representing revelation, will appear and lead the soul into the House of Song. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 12:59, 13 בפברואר 2017 (IST)
::::{{למרחב הערכים}} [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו לבעלי הידע]] - [[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|עשרות כבר משובצים!]]</small> 15:02, 13 בפברואר 2017 (IST)

== עתירות לבג"ץ בנוגע לחוק דירה שלישית ==
האם ניתן להעריך מה הסיכוי של העתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא להתקבל?
:נמוכים. זה לא חוק חסר הגיון, גם אם ההיגיון לוקה לדעת רבים בחסר, אין כאן חוסר סבירות קיצוני או פגיעה מהותית בחופש הקניין שתצדיק ביטול חוק. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 14:29, 13 בפברואר 2017 (IST)
::העתירות הן משני סוגים:
::* עתירה פרוצדורלית, התוקפת את הליך החקיקה. כיוון שהיועצת המשפטית לוועדת הכספים והיועץ המשפטי לכנסת העירו בזמן אמת על הליך החקיקה הלקוי, אך ועדת הכספים התעלמה מהערותיהם, סביר בעיני שעתירה זו תתקבל. בעקבות קבלת עתירה זו יחודש הליך החקיקה ויעשה כראוי, ואז נגיע לדיון בסוג השני של העתירות.
::* עתירה התוקפת את מהות החוק, בנימוקים של אפליה, פגיעה בזכות הקניין, חוסר מידתיות וכו'. בעניין זה אני מסכים עם [[משתמש:DGtal|DGtal]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:53, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::* כל העניין מוזר. בהנחה שאין יש בעיה לקואליציה להעביר בהליך מסודר (אולי אני טועה?), לא נראה לי שבג"ץ יפסול חוק מסיבות פרוצדורליות כדי שאותו חוק יעבור מיד מחדש. אולי הוא ירמוז למדינה שצריך להעביר שוב. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 21:19, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::::אין לזלזל בפרוצדורה, עובדה ששני יועצים משפטיים העירו על כך. מובן שהקואליציה יכולה להעביר חוק זהה בפרוצדורה תקינה, אבל ההנחה היא שבפרוצדורה תקינה יהיה דיון מעמיק בסעיפי החוק, ואולי ישנו אחדים מהם. מובן שייתכן שהכנסת היא מושב לצים, ודיון מעמיק בסעיפי החוק לא יתקיים בה גם אם ייתנו לח"כים את כל הזמן שבעולם, אבל יש מקום לאופטימיות שיש בכנסת גם ח"כים רציניים אחדים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:48, 18 בפברואר 2017 (IST)

== קוד בערכים בויקיפדיה ==

שלום(: אני מקווה שזה המקום המתאים לשאלה,
בערכים של ויקיפדיה שמופיע בהם קוד או פסאודו קוד, באיזה שפה (או דמוי איזו שפה) הוא נכתב?
כמו כן האם מישהו יודע את התשובה לשאלה זו לגבי ויקפדיה האנגלית?
:אין אחידות בנושא זה, לא בעברית ולא באנגלית, אבל לפני כל דוגמת קוד מצוין בצורה מפורשת האם זה פסאודו קוד או קוד, ובמקרה של קוד באיזו שפה זה מופיע. בדרך כלל דוגמאות ניתנות באחת השפות הנפוצות (פייתון, ג'אווה, C++ וכו') או כפסאודו קוד. אם זה לא ברור בערך כזה או אחר אתה יותר ממוזמן לציין בצורה מפורשת את השפה. בהשוואה בין ויקיפדיה בעברית לוויקיפדיה באנגלית, באנגלית יש יותר מקרים שבהם אותה הדוגמה מופיעה במספר שפות שונות - בעיני זה מיותר ודי בהבאת דוגמה בשפה אחת בדרך כלל (כאשר מתארים אלגוריתם או מבנה נתונים). [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 11:11, 13 בפברואר 2017 (IST)
::תודה רבה!

==חוסר במינרל או ויטמין מסוים יכול להפוך אדם לבעל תיאבון גדול יותר?==
הכוונה לתיאבון בהקשר של מזון. האם חוסר במינרל או ויטמין מסוים יכול להפוך אדם לבעל תיאבון גדול יותר כמעין שיטה של הגוף לנסות להשיג עוד מזון שאולי מכיל את אותו מינרל\ויטמין? [[מיוחד:תרומות/77.180.51.125|77.180.51.125]] 11:26, 13 בפברואר 2017 (IST)
:[[ביטחון תזונתי]] כאן נקבע שחוסר גורם לירידה בתאבון. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 13:05, 13 בפברואר 2017 (IST)
::בהחלט כן, לפעמים יש לכך דוגמאות קיצוניות, כמו אכילת [[סיד]] כדי להשיג [[סידן]], זה קשור גם ל[[תסמונת פיקה]]. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 15:11, 13 בפברואר 2017 (IST)

== אונס במדינות מוסלמיות ==

אני לא רוצה לדבר על תופעת דא"עש ואונס במלחמה. אני רוצה לבחון את השאלה "האם לבוש צנוע מונע אונס" מבחינה סטטיסטית. ידוע שבמדינות מוסלמיות נשים לבושות בצורה משמעותית פחות מינית ובאופן מסורתי מסתירות חלקים גדולים מהגוף והפנים. האם אחוזי האונס במידות אלו גבוהים, קטנים או שווים לאחוזי אונס במדינות המפותחות (אירופה, ארה"ב, אוסטרליה וכדומה)? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.214|213.55.176.214]] 11:24, 13 בפברואר 2017 (IST)
:סטטיסטיקות על עבירות בכלל, ועבירות אונס בפרט הן מוטות מאוד, בגלל היחס של הסביבה\משטרה למתלוננות. בנוסף, ההגדרה של אונס שונה, לעיתים מהותית בין מדינות שונות (האם בעל יכול לאנוס את אשתו? האם מין בהסכמה עם קטינה זה אונס? האם מישהו שמשקר לאשה בנוגע לעבודתו הוא אנס (זה החוק בישראל)?, וכו'). חוץ מזה, באופן כללי, סטטיסטיקות מדיקטטורות הן לא כלי אמין במיוחד. ואחרי שאמרנו את כל זה, אם תחפש בגוגל תמצא מגוון השוואות בין מדינות. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:48, 13 בפברואר 2017 (IST)
::הערכות הן שהמספרים דומים בכל סוגי האוכלוסייה. אם ניקח בחשבון שרוב רובם של מקרי האונס הם על ידי אדם שמוכר לנאנס/ת (קרובי משפחה, מכרים וכדומה), ושרוב המקרים מדובר בקטינים, יש להניח שהלבוש לא משחק תפקיד משמעותי. באופן עקרוני, ההשוואה לחברות שמרניות היא בעייתית, משום שדווקא בהן יש תת-דיווח מסיבות שונות. וכפי שפירט איש מרק, קיימת גם הטיה תרבותית. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ז בשבט ה'תשע"ז 13:40, 13 בפברואר 2017 (IST)
:::לא נראה סביר לטעון שדווקא אונס מכל הדברים בעולם יהיה דומה בכל סוגי האוכלוסיות. אני לא יכול לחשוב על אף נושא, שסביר לטעון לגביו שתפוצת X במצרים, שוודיה, קונגו, ויפן היא זהה. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 13:57, 13 בפברואר 2017 (IST)
::::יש גם את אלמנט הפחד מהעונש. אני לא יודע מה העונש על אונס בערב הסעודית, אבל נראה לי מפחיד יותר למשל לגנוב במדינה שתכרות לך את היד אם תתפס. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:02, 13 בפברואר 2017 (IST)
:::{{א|צביה}} ברצח השונות בין תרבויות עומדת על שני סדרי גודל. מדוע שבאונס זה יהיה שונה? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:07, 13 בפברואר 2017 (IST)
::::יתרה מכך. מדובר בהערכה קודרת במיוחד, שמשמעותה, למעשה, ששיעורי האונס הינם סוג של "חוק טבע", שאיננו מושפע מהותית מתרבות, אכיפה, חינוך או כל פרמטר אחר. אם נכון הדבר, חבל על מאמציהם של הארגונים (ושל האנשים) העושים עבודת קודש בנסיון להקטין את היקף התופעה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:47, 13 בפברואר 2017 (IST)

:לשואל: אם בניתוח סטטיסטי אתה חושק, תצטרך לעבוד קצת יותר קשה מלהשוות מספרים של שכיחויות אונס כפונקציה של "לבוש צנוע". אין שום סיבה להניח א-פריורי שכל שאר הפרמטרים המשפיעים על שכיחויות האונס זהים בכל המדינות, או לחלופין שפרמטר ה"צניעות", במידה ואכן יש לו השפעה, דומיננטי עד כדי כך שהוא מאפיל על כל שאר הפרמטרים. באם תשווה בין מדינות מוסלמיות למערביות, למשל, תצטרך להתחשב בהבדלים רבים נוספים בין המדינות, כגון מבנה משפחתי, חינוך, יחס לנשים באופן כללי, רווחה כלכלית וחלוקתה, פערי מעמדות והכח הנגזר מהן ועוד המון פרמטרים נוספים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:43, 13 בפברואר 2017 (IST)

:לשאלה שלך "האם לבוש צנוע מונע אונס", התשובה היא '''לא'''. יש כאן [http://www.wao.org.my/news_details.php?nid=350&ntitle=Modest+attire+will+not+prevent+rape] מאמר (באנגלית) שבו נאמר: "ידוע בקרב אלו העובדים עם קורבנות של אלימות מינית, שלבוש צנוע לא מונע תקיפה מינית. ישנן דוגמאות מכל רחבי העולם, בין השאר ממלזיה, מדינה שבה נשים ונערות (וגם גברים ונערים) נפגעים מתקיפות מיניות ללא קשר למה שהם לובשים." יש שם הסברים נוספים על תרבות האונס. הנה דוגמה נוספת, במאמר הבא [http://time.com/3918215/modesty-culture-rape-culture/] (באנגלית), שמדבר על אזורים בארצות הברית בהם גרים נוצרים שמרנים, ונתוני האונס שם אינם יותר נמוכים, ואף ייתכנו מקרים שבהם לבוש צנוע מעודד אונס. וכך כתוב שם: "לדעתי אחד הדברים המטרידים ביותר בתרבות הצניעות (שלפעמים נקראת תרבות הטוהר), הוא הקשר בינה לבין תרבות האונס. אם תרבות האונס מוגדרת כתרבות בגלל שהיא מנרמלת תקיפה מינית ומוצאת דרכים להאשים את הקורבן בתקיפה, תרבות הצניעות היא בהחלט התרבות התאומה לאופן חשיבה זה. אם זאת אחריותה של האישה לוודא שהגבר "מתנהג יפה" באמצעות הלבוש שלה, אז אם הוא חוצה את הקו, זה לא מרמז שהיא אשמה איכשהו? בתרבות שמרנית מלמדים צעירים לשלוט על מחשבות הזימה שלהם, ובמצב כזה של אובססיה ל"צניעות", קל למדי עבור גבר צעיר להאשים את האישה שהיא "מפתה" אותו." -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 09:05, 14 בפברואר 2017 (IST)
::גבי, הוא שאל על '''סטטיסטיקה'''. הוא ידע גם קודם שהיו מקרים שבהם אישה צנועה נאנסה, לא בשביל זה הוא פנה לכאן. בדומה לזה, יפה שהבאת מאמר, ואפילו באנגלית, וטרחת לתרגם ציטוט ארוך ממנו, רק שאין לי מושג למה משנה מה דעתה של מחברת נובלות לענייננו. היא ורבים כמותה '''טוענים''' כך, רבים אחרים '''טוענים''' ממש להפך. אם רצונך באנגלית דווקא תוכל למצוא גם את זה באנגלית ולצטט משם. הוא שאל על סטטיסטיקה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 13:47, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::כמו שהסבירו מעלי, יש הרבה סיבות שבגללן קשה לגבש סטטיסטיקה בנושאים כאלה. יחד עם זאת, המאמר הראשון מציין שמקרים של תקיפה מינית נפוצים בכל רחבי העולם, כולל מדינות מוסלמיות, בלי קשר לאופן הלבוש של הנשים - וזאת עדות של אנשי מקצוע בתחום האלימות המינית, ולא סתם "מחברת נובלות" כלשונך. מדובר בניסיון מצטבר של 25 שנה של טיפול בקורבנות של אלימות מינית - וזה יותר טוב מסטטיסטיקה. הבאתי רק שני מאמרים אבל קל למצוא עוד מידע על הנושא הזה באנגלית, חלקו ממקורות מחקריים. מקריאת המאמרים עולה קונצנזוס בין העוסקים בתחום הזה לגבי השאלה "האם לבוש צנוע מונע אונס", והתשובה היא לא. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 16:57, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::כמדען, מעולם לא העליתי על דעתי ולא נתקלתי ברעיון שקושי במדידה הוא נימוק מספק לטעון טענה עובדתית בצורה החלטית ללא המדידה. אפשר לומר שזו הנחה מאולצת מחוסר מידע מספק בעניין. לגוף הדברים, המאמר הראשון איננו יותר מאשר נייר עמדה, שטוען ללא כל ביסוס משהו שאיננו יותר מאשר תחושת בטן. מכיוון שברור לחלוטין שתחושת הבטן הזו מבוטאת מפי אלו שזו עמדתם האידאולוגית מראש, אין לה ערך רב מבחינה עובדתית. ההנמקות המובאות במאמר העמדה הזה אינן רציניות ואינן משכנעות, ואף אם היו כאלו הם אינן מעבר להיפותזה. נסיון טיפולי איננו טוב יותר מסטטיסטיקה, בפרט כאשר איננו עובר עיבור מחקרי מסודר. לפעמים הוא עצמו יוצר הטיות סוביקטביות קשות וגם הטיות סטטיסטיות טריויאליות. במידה ואתה מכיר מחקרים מסודרים בנושא, אתה מוזמן לצטט אותם. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:13, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::::גבי, להבהיר, המאמר השני שממנו טרחת לתרגם כמה שורות, הוא אכן טור דעה של מחברת נובלות. אני מניח שאם היו לך מקורות מדעיים יותר לא היית טורח לצטט אותה. נראה שחיפשת מקורות המתאימים לעמדתך המוקדמת והבאת מה שמצאת, בלי לברור. הוא ביקש סטטיסטיקה. אם אין - תגיד שאין. אל תלקט מקורות המתאימים לעמדה הפרטית שלך, אין בזה טעם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 20:00, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::::::הנה קצת סטטיסטיקה לספקנים:
:::::::בישראל דווחו 1,055 מקרי אונס בשנת 2014.[http://www.1202.org.il/en/union/info/statistics/arcci-statistics] ביחס למספר התושבים (כ-8 מיליון), מדובר על 0.132 מקרי אונס על כל 1,000 תושבים.
:::::::במלזיה דווחו 3,626 מקרי אונס בשנת 2009 .[http://www.shelterhome.org/view_file.cfm?fileid=60] ביחס למספר התושבים (כ-30 מיליון), מדובר על 0.1 מקרי אונס על כל 1,000תושבים.
:::::::מלזיה היא ארץ מוסלמית וכולם לבושים בה בצורה שמרנית. שיעור מקרי האונס המדווחים הוא נמוך באופן יחסי מזה שבישראל, אבל לא בהרבה. כמו כן במלזיה יש הרבה מקרים שאינם מדווחים, ויש למשטרה נטייה "לטייח" ולא למנות את כל מקרי אונס המדווחים, אלא לסווג חלק מהם כתקיפה אחרת.[http://www.thestar.com.my/news/nation/2015/04/19/throwing-light-on-crime-statistics-it-is-not-just-about-the-numbers-but-what-we-do-about-them-that-m/] לכן שיעורי האונס במלזיה בפועל הם גבוהים יותר מהנתונים הנ"ל, וקרובים יותר לאלה שבישראל או בארצות מערביות אחרות.
:::::::אפשר לסווג את הקביעה בנייר העמדה של מרכז הטיפול בקורבנות אונס כ"תחושת בטן", אבל היא מבוססת על ניסיון של שנים רבות, והסטטיסטיקה שהבאתי מוכיחה ש"תחושת הבטן" אכן משקפת את המציאות. המסקנה נותרת ללא שינוי: אין קשר בין אופן הלבוש במקום כלשהו לבין שיעורי האונס בו. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:07, 15 בפברואר 2017 (IST)
::::::::כפי שאמרתי לעיל, הנתונים הללו ודאי שאינם מספקים. ההבדלים בין מלזיה לישראל רבים מאוד, ואינם מסתכמים רק באופי הלבוש. גם המניפולציה שלך על הנתונים היא בגדר השערה בלבד. רק לשם האנקדוטה, בזימבאבואה שיעורי אונס כפולים, בערך, מאלו שבישראל. בזימבואבואה מקובל לבוש חושפני יותר מאשר בישראל. האם נוכל להסיק מכך שלבוש צנוע מונע אונס? בוודאי שלא. הפערים בשיעורי האונס בין איסלנד לפינלנד עצומים, ולא נובעים, מן הסתם, מהבדלים ברמת הדיווח או מסגנון הלבוש. אני מרשה לעצמי להניח שההבדל בין מלזיה לישראל גדול לפחות כמו זה שבין פינלנד לאיסלנד. לגבי התחושות: נסיון של שנים רבות רלוונטי אך במעט לבירור עובדות בנושאים שבסיסם אידאולוגי, וגם בנושאים נייטרלים מומלץ להזהר בו. לשם הדוגמא: תוכל לפגוש אנשים רבים אשר יספרו לך, מתוך נסיון של שנים, על יעילותם של טיפולים רפואיים כאלו ואחרים, שהם יהיו מוכנים להשבע לך שנמצאו כיעילים. לעיתים, בדיקה מסודרת ומדעית תמצא שתחושות הבטן הללו אינן משקפות את המציאות. ישנן הטיות רבות, פסיכולוגיות וסטטיסטיות, שמטפלים רבים אינם מודעים להם באופן טבעי. אגב, מעניין האם מטפלים בעלי נסיון שהינם מוסלמים אדוקים שותפים לתחושת הבטן הזו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:32, 15 בפברואר 2017 (IST)
::::::::למעלה כתבת שקל למצוא על כך מחקרים. אם תוכל להפנות אליהם נוכל לבחון בצורה רצינית את הטענה שלך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:34, 15 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::השאלה המקורית הייתה: "האם אחוזי האונס במדינות מוסלמיות דומים לאחוזי האונס במדינות המפותחות." זה נכון שיש הרבה פרמטרים לפיהם ניתן למדוד אחוזי פשע שונים, ביניהם אונס, ויש גם הבדלים תרבותיים גדולים מאד בין המדינות, אבל בוויקיפדיה באנגלית ריכזו נתונים ממקורות שונים בערך על סטטיסטיקות אונס {{אנג|Rape statistics}}. מלזיה לא נמצאת שם אבל השתמשתי באותה נוסחה פשוטה - כמות מקרי האונס שדווחו למשטרה, ביחס לגודל האוכלוסייה. חשוב לציין שלא מדובר ב"הבדלים אידיאולוגיים" כמו שאתה מנסח אותם, אלא בתופעה שמבטאת יחסי כוחות בין גברים לנשים שקיימים בכל מדינה. המאמר לעיל נותן גם הסבר הגיוני לכך שלבוש צנוע אינו מונע אונס:
:::::::::*אלימות מינית איננה סקס, אלא ניצול לרעה של כוח מתוך כוונה לשלוט ולהשפיל את הקורבן. אלימות מינית מתרחשת לא בגלל הלבוש או המראה של הקורבן, אבל בגלל שהתוקפים בחרו להתעלל בקורבנותיהם. לכן יש שלוש סיבות שבגללן לבוש צנוע לא מונע אונס:
:::::::::*ראשית, הוא מקנה לנשים תחושה מזויפת של ביטחון, כי לעתים קרובות חסר להן מידע בסיסי בנושאי הגנה עצמית, כי הן סומכות על כך שהלבוש הצנוע יגן עליהן.
:::::::::*שנית, הוא מעודד את תופעת [[האשמת הקורבן]] ומונע מהקורבנות לבקש סיוע ותמיכה, כי הם מפחדים שיאשימו אותם או לא יאמינו להם.
:::::::::*שלישית, הוא מסיר את האחריות על התקיפה מהעבריין, שהוא זה שאמור לתת דין וחשבון על מעשיו, ולא הקורבן.
:::::::::לשאלתך "האם מטפלים בעלי נסיון שהינם מוסלמים אדוקים שותפים לתחושת הבטן הזו", אולי פספסת את החתימות בסוף המאמר, של 8 ארגוני זכויות נשים במלזיה, רובם של מוסלמים אדוקים.
:::::::::לגבי מחקרים נוספים, חיפשתי בגוגל "Does modest attire prevent rape" וקיבלתי הרבה מאמרים בנושא, ובחלקם מצוטטים מחקרים שונים. לא קראתי את המחקרים עצמם, תוכל לנסות למצוא אותם, אבל בכולם יש את אותה המסקנה, שנובעת גם מההסברים לעיל: אין קשר בין אופן הלבוש במקום כלשהו לבין שיעורי האונס בו. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 17:41, 15 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::כפי שכתבתי לשואל המקורי, המספר שהוא מחפש לא יעזור לו, מהסיבות שמניתי. אבל אתה אפילו את המספר הזה לא נתת. הבאת דוגמא של השוואה נקודתית בין שתי מדינות שגם עליה עשית מניפולציה. בנורבגיה, ניו זילנד, בלגיה ואיסלנד יש יותר מקרי אונס מדווחים פר ראש מאשר במרוקו אלג'יריה טורקיה וירדן. אז אפילו לשאלה הלא רלוונטית המקורית לא ענית. ההסבר שאתה מצטט לא רק שאיננו נכון, אלא אף אם היה נכון הוא בלתי רלוונטי, ומדגים היטב שבעלי נסיון אינם בהכרח חוקרים טובים. אפילו אם נקבל שאונס איננו יחסי מין, ושהטענה שלבוש צנוע מונע אונס גורמת להאשמת הקרבן ולהסרת האחריות מהתוקף, אין בכך תשובה לשאלה האם לבוש צנוע אכן מפחית את הסיכוי להאנס. הטענה היחידה הרלוונטית היא שאשה שמאמינה בטענה הזו לומדת פחות להגן על עצמה. במחילה, מדובר בטענה אווילית הדומה לטענה שחגורות בטיחות מגדילות את הקטל בכבישים. שלא לדבר על כך שיש בה משום האשמת הקורבן (במילים אחרות, נשים נאנסות משום שאינן יודעות לשמור על עצמן כראוי. ספר את זה לנפגעות אונס). אגב, הטענות הללו מדגימות היטב מדוע מדובר בטענה שבסיסה אידאולוגי ולא תצפיתי. ולגבי המחקרים, אתה מוזמן לתת לנו שתי דוגמאות ספציפיות.  [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:30, 15 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::::ברשימה שבהאת יש בעיה רצינית, כי היא מתבססת על מקרי אונס מדווחים, וקשה להעריך כמה מקרים יש שאינם מדווחים. האם באמת במרוקו, אלג'יריה, טורקיה וירדן יש פחות מקרי אונס מאשר בנורבגיה, ניו זילנד, בלגיה ואיסלנד? האם בתרבות המוסלמית השמרנית יש פחות מקרי אונס, או פחות מקרי אונס מדווחים? לדעתי שיקולים של כבוד המשפחה ושל בושה (לא מוצדקת) גורמים לכך שיש במדינות המוסלמיות הרבה פחות מקרים מדווחים מאשר במדינות אחרות. אתה משווה את הטענה על הגנה עצמית לחגורות בטיחות ברכב, אבל זאת לא אנלוגיה טובה, מהסיבה הפשוטה שאלו שטענו את הטענה יודעים על מה הם מדברים, ואני סומך עליהם. אם לחזור לסוגיית הלבוש הצנוע, בשנים האחרונות נחשפו כאן בישראל הרבה מקרים של אונס והטרדה מינית של ילדות ונערות בישובים דתיים וחרדיים, וברור שהקורבנות היו לבושים בצניעות. זאת לא "הוכחה סטטיסטית" לכך שלבוש צנוע לא מונע אונס, ואני לא מאמין שאפשר להוכיח את זה בצורה נחרצת, אבל זאת עוד דוגמה שמחזקת את הטענה. אז מה יש לנו בינתיים? אין שום מקור שטוען שלבוש צנוע מונע אונס, ומצד שני יש המון עדויות, הסברים וסטטיסטיקות (אמנם חלקיות) שמראים שלבוש צנוע לא מונע אונס. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 18:58, 15 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::::ברשימה שהבאתי אין "בעיה רצינית". הרשימה שהבאתי היא בדיחה, וזו הסיבה שהבאתי אותה. כדי להמחיש את חוסר הרלוונטיות של השוואת שיעורי האונס בין מלזיה לישראל או כל דבר דומה. זה מה שאני טוען בעקביות לאורך כל הדיון. הטענה ש"זו לא אנלוגיה טובה משום שהם יודעים על מה הם מדברים" לא רצינית. הדוגמה שאתה מביא ממקרי אונס בקרב אנשים הלבושים בצניעות מדגימה בפעם הלא יודע כמה בדיון למה לא ניתן להסתמך על תחושות בטן במחקר. זה בערך כמו לטעון שחיסון נגד מחלה מסויימת הוא בלתי יעיל משום שאתה שמעת על הרבה מקרים של אנשים שחוסנו ובכל זאת חלו. אז מה יש לנו בנתיים, אתה שואל? יש לנו שתי תפיסות עולם שכל אחת חושבת שהיא צודקת. סה טו. לא הבאת לכאן ולו בדל של חלקיק של סטטיסטיקה בעלת ערך. ואני עדיין מחכה למאמרים שסיפרת לי עליהם. עשיתי כעצתך, וחיפשתי הן בגוגל והן ובגוגל סקולר ולא מצאתי בקלות, במחרוזת שהצעת ובאחרות, אף מאמר הבוחן שאלה זו מזווית עובדית. רק מאמרי דעה, מחקרים על עמדות של אנשים, ומאמרים אתיים. אשמח אם תסייע לנו ותשתף אותנו במאמרים שבדקו את הדבר מבחינה עובדתית. לא אתפלא אם תתקשה למצוא כאלו מסיבות הקשורות לאתיקה מחקרית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:10, 15 בפברואר 2017 (IST)
:מה שכן יש שונות באופן המטרידים והמטרידות. לדוגמה, בקהילות חרדיות אישה תהיה חשופה להרבה פחות, אם בכלל, הערות מיניות. משום שזה לא בתרבות (מה שקורה בתוככי חדרים וכולל עבירות מין חמורות הרבה יותר - זה עניין אחר). לעומת זאת, בגלל ההפרדה המגדרית בין גברים לבנות, ילדים-בנים יהיו חשופים יותר להתעללות מינית במסגרת החינוכית מאשר ילדות שנמצאות במסגרת החינוכית שלהן מוקפות בנשים בלבד, וכן הלאה. כיוון שנמנעים מלדווח למשטרה או מעדיפים לטפל בכך במסגרת קהילתית, אנס/פדופיל שנחשף יכול להמשיך לפעול באין מפריע (זה קורה גם בחברה הכללית, אבל באחוזים פתוחים). אני חושבת שבעקבות השונות מבחינת רמת דיווח ומבחינת השונות התרבותית (שיחה עם חברה מוסלמית הובילה אותי לכמה תובנות מתסכלות מאד) - יהיה קשה להוכיח את הטענה הזו רק באמצעות סטטיסטיקות מהסוג הזה. עדיף לשים דגש על סוגי האונס. לפי סטטיסטיקות שקראתי בעבר (אך אין לי כוח לחפש) - אחוז המקרים בהם אישה נאנסת אקראית ברחוב הוא נמוך משמעותית מסך כל סוגי האונס. זה יכול ללמד דבר אחד או שניים על הסיבות בשלהן נשים נאנסות. בגדול, אונס הוא קודם כל מעשה של אלימות, ורק אחר כך מימוש דחף מיני. אולי קיימות סטטיסטיקות שמתבססות על תיאורים שנפגעות מין נתנו לגבי הלבוש שהן לבשו באותו יום. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ז 21:55, 15 בפברואר 2017 (IST)
::כאמור, גם אם נקבל שאונס הוא קודם כל מעשה אלימות ורק אחר כך מימוש דחף מיני (שזו כבר טענה מרוככת בהרבה מזו שהובעה בנייר העמדה שהביא גבי), זה לא אומר כלום לגבי הקורלציה (או היעדר הקורלציה) בין מעשה האלימות הזה למשיכה מינית. למשל, רוב מוחץ של הנאנסות הינן בגיל הפריון. אינני רואה סיבה להניח שזהו נתון מקרי. כלומר, גם אם התוקף מביע אלימות, זהו סוג של אלימות המבוטא באמצעות דחפים מיניים. לכן, אין בטענה הזו כדי לשלול את הסברה שהתוקף יבחר את הקרבן שלו, או יתעורר לביצוע מעשה האלימות, על בסיס אלמנטים הקשורים במשיכה מינית - ולבוש חושפני בוודאי קשור במשיכה מינית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:13, 15 בפברואר 2017 (IST)
:::ראשית, רוב מקרי האונס נעשים מתחת לגיל 18 (58.9% - על פי נתוני איגוד מרכזי הסיוע). אני רואה את זה (ואני כותבת כמישהי שיש לה אפס השכלה בנושאים הללו) דומה קצת לרוצחים סדרתיים. יש רוצחים סדרתיים שמעדיפים את הקורבנות שלהם נשים דווקא (בגיל פיריון...), יש גברים דווקא, ויש כאלה שהכל הולך. ויש אף שמתעללים בהם מינית טרם או לאחר הרציחה. האם אפשר לייחס את זה לפנטזיה מינית גרידא? לא ממש. זה רצון לממש פנטזיות אלימות ברמה הכי גבוהה שיש. בעיניי זה כמו דחף לרצוח או לבצע פיגוע התאבדות. זה לא נולד ברגע אחד חסר שליטה, אלא האדם מסתובב עם הרעיון תקופה עד שבסופו של דבר מממש אותו. אני חוששת שהעובדה שהיא לבושה בשמלת ערב או בפיג'מה תוצרת בית - פחות משנה. יותר משנה רמת הפגיעות שלה (וזו הסיבה שאונס של נכים הוא גם כן ז'אנר פופולרי. או סיפורים הזויים ששומעים על אנס שאנס קשישה בת 80).
:::העובדה שבאזורים דתיים נשים יהיו חשופות פחות להערות מטרידות - היא תוצאה של תרבות. אבל לא ברור לי איך חינוך ותרבות יכול למנוע מילד בן 14 לאנוס את אחותו למשך תקופה. אפשר אולי להוריד את כמות הנאנסים על ידי חשיפת פדופילים, הכנסתם לכלא והטיפול בהם (ושימוש ברשימות שחורות כמו בארה"ב). אבל אני די פסימית לגבי הכחדת התופעה לגמרי בנושאים כמו גילוי עריות. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ט בשבט ה'תשע"ז 22:31, 15 בפברואר 2017 (IST)
::::ראשית, לפי [https://www.rainn.org/statistics/victims-sexual-violence זה], ומקומות נוספים שאינני זוכר כרגע, הנתון שלך שגוי. נראה שרוב הקורבנות בגילאי 18-34. מעבר לכך, גיל 18 אמנם נחשב היום לגיל ההתבגרות, אבל מבחינה מינית מדובר על גילאי 11-13. בוודאי בגילאי 16-18 מדובר על נשים בוגרות מבחינה מינית. לפי מה שהבנתי אין קורלציה דומה אצל סוגי פשע אחרים כגון רצח. הציור של "אנס סדרתי" המעוניין לחפש קורבן ומשוטט ברחובות על מנת למצוא מישהי בנקודת חולשה הוא ציור יפה, ואולי אמין, אבל לא בהכרח מספר את הסיפור של כל הנאנסות. בוודאי ובוודאי כשמדובר בהטרדות מיניות שאינן אונס. אני חש שהרצון לנתק בין מעשה האונס למשיכה מינית נטוע עמוק באידאולגיה המנסה להמנע ממסקנות כגון הגבלת התנועה או החופש האישי של הנשים מנימוקים של "הגנה על האשה". זהו נימוק נכבד, אבל אין בינו לבין בירור המציאות כל שייכות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:00, 15 בפברואר 2017 (IST)
:::::אתה צודק ברוב הדברים שכתבת. על פי כל הנתונים, בכל המדינות, הרוב המכריע של קורבנות אונס הן נשים בגילאי 15 עד 30. נתון זה מלמד על קשר לכאורה בין מעשה האונס לבין דחף מיני. לגבי השאלה המקורית, על הקשר בין לבוש לבין אונס, מצאתי מחקר אחד [https://www.d.umn.edu/~bmork/2306/readings/scullyandmarollis.htm] שבו נשאלו אנסים על המניעים שלהם, ואכן כ-20% מהם ציינו את אופן הלבוש של הקורבן, כאשר מטרתם היא להצדיק את מעשה האונס ולטעון שהאישה הייתה קורבן "לגיטימי" וקיבלה את מה שמגיע לה. מצד שני, 80% מהתוקפים לא ציינו את לבוש הקורבן כאחד המניעים, לכן נראה לי שזה לא מרכיב משמעותי בהחלטה של התוקף. זה מתיישב גם עם הנתונים לפיהם יש מקרי אונס רבים גם במדינות שבהן מקובל לבוש שמרני, מכיוון שהלבוש הוא רק אחד מהפרמטרים. בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 13:26, 16 בפברואר 2017 (IST)
::::::[http://www.1202.org.il/centers-union/info/statistics/union-data את הסטטיסטיקה לקחתי מכאן]. הציור שציירתי (שאגב, הוא רק תיאוריה פרטית שלי), הוא לא של מישהו שהולך ברחוב ומחפש, אלא אדם שיש לו רמה מסוימת של תכנון בראש. לדוגמה, תמיד מפתיע אותי העובדה בדרך כלל מחבלים מתאבדים קמים, אוכלים ארוחת בוקר, הולכים לעבודה ואז רוצחים. די ברור שההחלטה לרצוח ולהתאבד היא לא הייתה עניין של רגע. הם הסתובבו עם הרעיון הזה תקופה, וקרה משהו בסביבה או מנטלית אצלם באותו רגע שאפשר להם לבצע את הפשע. כל הטיעון הנ"ל מתייחס לכך שאונס הוא קודם כל דחף לאלימות, ורק אחר אחר כך קשור למין. הקשר שקישרתי בין רוצחים סדרתיים שמתעללים מינית בגופות היה כדי להוכיח את הנקודה שאלימות יכולה להיות קשורה בד בבד עם מיניות, אבל אין למיניות בלעדיות על מכלול הפעולה. ובכלל, לובש "מושך" הוא נגזרת של תרבות, חברה ותקופה ואפילו זמן. בחורה עם טי-שירט ומכנס ארוך תיחשב מהוגנת בסטנדרטיים חילוניים, אך לא בסטנדרטיים חרדיים. ובשולי דבריי, אני כן חושבת שיש קשר בין מראה "סקסי" להטרדות '''מילוליות''' (אלה בדרך כלל מגיעות מגברים שחושבים שזה "מצחיק" או שבתרבות שלהם זה לגיטימי), אבל הדרך  משם מאונס בפועל היא דרך ארוכה מאד. אני חושבת שאחת הבעיות היא שכוללים את כל סוגי ההטרדות ואת כל סוגי האונס בכפיפה אחת. כולם חמורים וכולי, אבל יש דרגות ויש רמות ביניים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשע"ז 13:42, 16 בפברואר 2017 (IST)
:::::::לגבי: המאמר שהבאת הוא אכן צעד בכיוון, אבל רחוק מאוד מלאפשר הערכה עובדתית לגבי הקורלציה בין לבוש האשה לבין הסיכוי שלה להאנס. בהנחה שאיש איננו סובר שזהו הפרמטר היחידי, או למצער המשמעותי ביותר, כנראה שאין ביד איש מאיתנו נתונים ברורים, ועל כן נראה לי נכון לענות לשואל שאיננו יודעים. זהו צעד חשוב, משום שבשיח הציבורי התקין מקובל לומר שאין שום קשר בין לבוש האשה (או התנהגותה!) לבין הסיכוי שלה להאנס, שזו אמירה שבעיני מבטאת כמיהת לב יותר מאשר אמת עובדתית מוכחת. מבחינת סברות, ניתן להעלות סברות לכאן ולכאן, אבל אין בכך כדי לקבוע מהי המציאות.
:::::::לצביה: אני מניח שחלה טעות בהבנת הנתונים שהמקור מבקש להציג. המקור מתאר את הפניות למרכזי הסיוע, ולא את כלל מקרי האונס. באותו הדף, אם תרדי למטה, תוכלי למצוא את נתוני התלונות במשטרה, ושם התמונה מתהפכת. ואני מניח ששני הנתונים לא מציגים את התמונה המלאה, שכן אחוז גדול של המקרים לא מדווח למשטרה או למרכזי הסיוע. אני סבור שהנסיון להציג את האנסים כאנשים מהסוג של מחבלים מתאבדים או מתעללים בגופות חוטא לאמת ופוגע ביכולת שלנו, כחברה, להלחם בתופעה. זה לא שאין כאלו, אבל מדובר בתופעה הרבה יותר רחבה הכוללת אנשים "נורמלים". אני לא סובר שלמיניות יש בלעדיות על מכלול הפעולה, אבל נראה לי שזו התממות לחשוב שהיא גורם שולי בסיפור. הטרדות מיניות, לא רק מילוליות אלא גם פיזיות, נובעות, להערכתי, בעיקר מסיבות מיניות ולא של אלימות. בעיקר על ידי גברים שלא מבינים את מקומם. לגבי אונס ממש, אני חושב שיש הבדלים מהותיים בין סוגי אונס שונים. לא הרי בחורה הנאנסת במועדון על ידי חוגג שתוי כהרי נערה הנאנסת על ידי אביה במשך שנים. אי אפשר לשים הכל בסיר אחד. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:26, 16 בפברואר 2017 (IST)

== גירוש הישועים מצ'ילה ==

אני מחפש מקור מידע כלשהוא אודות גירוש מסדר ה[[ישועים]] מ[[צ'ילה]] בשנת [[1768]] תחת שליטת [[האימפריה הספרדית]] - בעיקר מעניין אותי מהן הסיבות שהובילו לכך (מעבר לעובדה שמת האפיפיור קלמנס ה-13 שהגן עליהם עד אותו זמן). [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 10:23, 14 בפברואר 2017 (IST)
:יש בנושא ערך מפורט למדי בוויקיפדיה האנגלית: [[:en:Suppression of the Society of Jesus]]. {{כ}} [[משתמש:Magister&rlm;|Magister]] • [[שיחת משתמש:Magister|שיחה]] 17:30, 14 בפברואר 2017 (IST)
::By 1767 when the Society of Jesus was suppressed there were 13 Jesuit missioners and 79 chapels. From 1771 onwards the Franciscans took over the functions of the Jesuits in Chiloé.
:::Attempts by Franciscans to evangelize Chile were gravely disappointing. Between 1553 and 1750, repeated hostilities between Spanish settlers and natives made activity in the region difficult. [[מיוחד:תרומות/129.143.71.38|129.143.71.38]] 13:45, 16 בפברואר 2017 (IST)

== האם מורה ביסודי צריך תעודת בגרות? ==

האם מורה בבית ספר יסודי ישראלי חייב שיהיה לו תעודת בגרות בשביל ללמד? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 12:34, 14 בפברואר 2017 (IST)
:לפי הידוע לי מורה בכל בית ספר שהוא חייב שתהיה לו תעודת הוראה, ולא ניתן להשיג כזו ללא תעודת בגרות. [[משתמש:YoavR|יואב ר.]] - [[שיחת משתמש:YoavR|שיחה]] 13:00, 14 בפברואר 2017 (IST)
::אני חושב שכמה שזה נשמע מוזר אז התשובה היא כן.למשל ל{{ה|אוניברסיטה הפתוחה}} אתה יכול להתקבל לחוג להיסטוריה ללא תע' בגרות וכאשר תסיים תוכל להמשיך ע"מ לקבל תע' הוראה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 13:06, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::אני מתגעגע לברית המועצות, עם דרישה מינימלית להיות מורה, אפילו מחליף, של תואר שני בשני מקצועות - הוראה ומקצוע אותו הוא מלמד. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  13:29, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::: אחרי גוגל אני רואה ש[[מכללת רמת גן]] מציעה [http://www.rgc.co.il/subCategory/education "תואר B.A. יוקרתי של האוניברסיטה הפתוחה"] בחינוך ומתגאה בכך שאין להם דרישות קבלה. כך שהתשובה לשאלה שלי היא שיש מורים בארץ שאפילו לא ניגשו לבגרות. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:32, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::: האוניברסיטות הפתוחות, בארץ ובעולם, אינן דורשות תעודת בגרות. אבל למה לדרוש תעודת בגרות ממי שהשיג כדין תואר ראשון? מה תועיל לך תעודת הבגרות שלו? תאורטית ייתכן מורה מעולה שלא למד באופן פורמלי ולו רגע אחד, וייתכן גם פרופסור (אולי אפילו פרופסור לחינוך) שהוא מורה גרוע במיוחד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 14:47, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::::התשובה לשואל השאלה היא חד משמעית כן. ישנו מגוון ענף של [[לימודים אקדמיים ללא תעודת בגרות]], כולל במוסדות בישראל (ובפירוש לא רק האוניברסיטה הפתוחה) והמשלים אותם יכול להמשיך ולהוציא תעודת הוראה בתחומו (או ללמד ישר בהינתן ואין דרישה לתעודת הוראה בתחום). [[מיוחד:תרומות/78.55.201.151|78.55.201.151]] 15:31, 14 בפברואר 2017 (IST)
:יש בישראל מספר זרמים בחינוך. בחינוך הממלכתי דתי יכול להיות אדם בעל הסמכה של רב שאין לו תעודת בגרות. בחינוך החרדי בגרות היא לא תנאי. • [[משתמש:XX-59-40|איקס איקס]] - [[שיחת משתמש:XX-59-40|שיחה]] 15:50, 14 בפברואר 2017 (IST)
:: [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] "למה לדרוש תעודת בגרות ממי שהשיג כדין תואר ראשון" זה לא בעיה לעשות תואר בחינוך מיוחד מהאוניברסיטה הפחותה וממנו להשלים לתעודת הוראה. ואז הופכים להיות מורים ללא מקצוע מוגדר. מין "מורה כללי" ללא הידע הנדרש מבעל מקצוע. אני זוכר שגיאות הבנה די נוראיות במתמטיקה שהיו למחנכת שלי בכיתה ג'-ד'. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:14, 14 בפברואר 2017 (IST)
::: אין לי יכולת לשפוט את המחנכת שלך בכיתה ג', אבל אני משער בסבירות גבוהה שהייתה לה תעודת בגרות, שלא פתרה את הבעיה שאתה מתאר. קרוב לוודאי שבוגרי האוניברסיטה הפתוחה, גם ללא תעודת בגרות, יעשו פחות טעויות במתמטיקה של כיתה ג' מבוגרי מכללות למורים שיש להם תעודת בגרות. הלימודים בסוג האחרון של המוסדות קלים יותר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח בשבט ה'תשע"ז • 20:20, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::בחינוך החרדי תעודת בגרות עלולה לפגום בסיכויי המועמד להתקבל. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ' בשבט ה'תשע"ז 15:24, 16 בפברואר 2017 (IST)

== מה נפוץ לתכנת היום בתעשייה עם Pascal אם אפשר איזה 2 דוגמאות ==

בתודה, [[מיוחד:תרומות/78.55.201.151|78.55.201.151]] 15:33, 14 בפברואר 2017 (IST)

:כבר שנים רבות שאין פרויקטים בפסקל בשום מקום. זו שפה "נקייה" ולכן משתמשים בה כדי ללמד תכנות, אבל בשנות התשעים שפות תכנות מונחה-עצמים החליפו אותה (למשל Java) ומאז לא נעשה בפסקל שום שימוש לפרויקטים חדשים. יש כמה חברות שפיתחו מערכות בפסקל, ועדיין ממשיכות לפתח חלקים מהמערכת בפסקל, אבל מדובר על מערכות "נישה" ולא על תוכנות רציניות.
:לימוד פסקל מקנה ניסיון וכלים בתחום התוכנה שאפשר להשתמש בהם לאחר מכן בשפות אחרות. השפה הדומה ביותר לפסקל היא פייתון, שמאד נפוצה כיום, בעיקר בשרתי אינטרנט. במקום פסקל, כדאי ללמוד פייתון.
:-- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 17:10, 14 בפברואר 2017 (IST)
::מצטרף להמלצה ללמוד פייתון במקום פסקל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:21, 14 בפברואר 2017 (IST)
:::ממליץ לא להתקרב לפייתון לעולם {{חיוך}} יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:44, 14 בפברואר 2017 (IST)
::::למה? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:36, 16 בפברואר 2017 (IST)
:::::דיברתי כבר על זה הרבה פעמים. זאת שפה שלדעתי לא אמורה להתקיים, בגלל כללי ההזחה שלה שמשנים את הסמנטיקה בהתאם לכמות הרווחים בין המילים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  22:47, 16 בפברואר 2017 (IST)
::מצטרף להמלצה, אבל [[פייתון]] לא דומה ל[[פסקל (שפת תכנות)|פסקל]] כמעט משום בחינה. אילו שפות עם אופי שונה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:03, 15 בפברואר 2017 (IST)

== האם מסלול חשמלי הוא בהכרח מעגל חשמלי? ==

אני יודע שלפעמים משתמשים במונח "מעגל חשמלי" גם כשמדובר על מסלול שאינו מעגלי... האם מי שעושה כך שוגה? אפשר בבקשה ביאור בסיסי בכמה מילים מעטות על זה? בתודה, [[מיוחד:תרומות/78.55.201.151|78.55.201.151]] 15:37, 14 בפברואר 2017 (IST)
: כשאומרים "[[מעגל חשמלי]]" לא מתכוונים ל[[מעגל]] במשמעות גיאומטרית. הכוונה ב"מעגל חשמלי" היא למסלול סגור שבו החשמל זורם, ללא קשר לצורה של המסלול. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:09, 14 בפברואר 2017 (IST)
::מסלול סגור? תוכל בבקשה לתת על זה רק כמה מילים מעטות? הרי אני מסתכל על שקע חשמל ולא רואה אותו כמשהו סגור אלא כמשהו פתוח שניתן לחבר אליו תקע, לכן אני כנראה מפספס את ההבדל. [[מיוחד:תרומות/77.180.115.74|77.180.115.74]] 09:29, 15 בפברואר 2017 (IST)
:: שקע פתוח הוא לא מעגל סגור. כשאתה מחבר אלין מכשיר חשמלי, אתה סוגר מעגל. תחשוב על זה ש"בצד השני" בחברת חשמל שני החורים של השקע מחוברים למכשיר שמייצר מתח. אבל אין מעגל ולאן אין זרימה כי החורים של השקע לא סוגרים מהצד שלך. כשאתה מחבר מכשיר, אז אתה משלים את החצי השני של המעגל. יוצא תנועה מחר אחד של השקע, דרך המכשיר שלך, אל החור השני של השקע ומשם חזרה לחברת חשמל. 
:: להסר הספק: ההסבר הזה הוא פשטני ברמות גבוהות מאוד וכולל מספר אי דיוקים, שפשוט לא רלוונטיים לשאלה המרכזית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:46, 15 בפברואר 2017 (IST)
:האם הערך [[מעגל חשמלי]] מסביר את זה מספיק טוב? הוא מציין שני תנאים: מקור [[מתח חשמלי|מתח]], וקיום מעגל סגור. מקור מתח הוא מה שיוצר את הפרשי הפוטנציאל (המקבילה החשמלית להפרשי גובה). כמו שללא הפרשי גובה מים לא יזרמו, כך לא יהיה זרם חשמלי ללא הפרשי פוטנציאל. המעגל החשמלי מאפשר ל[[זרם חשמלי]] להגיע מהגובה הגבוה לגובה הנמוך. להבדיל ממים שדי קשה לחסום אותם, זרם מוגבל לזרימה בתוך מוליכים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:19, 15 בפברואר 2017 (IST)

== סנכרון תמידי של תיקייה במחשב - עם דרופבוקס ==

האם יש אפשרות, נגיד, שכל מסמך חדש שאני יוצר ב"המסמכים שלי" יעלה אוטומטית לדרופבוקס? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 07:53, 15 בפברואר 2017 (IST)
:אם אתה מוכן לנתב מחדש את "המסמכים שלי" לדרופבוקס זה יעבוד. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:25, 16 בפברואר 2017 (IST)
::אפשר להגדיר משימת מתוזמנת שמסנכרנת את כל תיקיית 'המסמכים שלי' לתוך תיקיית ה־Dropbox, אבל אז נוצרת כפילות של נפח כפול לתוכן אחד. אפשרות יותר טובה היא להעביר את המיקום של תיקיית 'המסמכים שלי' לתוך תיקיית ה־Dropbox, במאפיינים של תיקיות המשתמש (מסמכים, וידאו, שולחן עבודה ושות') יש אפשרות לשנות את המיקום שלהם, להעביר אותו לתוך תיקיית משנה ב־Dropbox, ושלום על ישראל. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 22:57, 18 בפברואר 2017 (IST)
:::[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]], [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]], תודה לכם על תגובותיכם. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:12, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::לפני יומיים-שלושה קיבלתי תשובה מאוד מעניינת מאחד החברים, ויקיפד גם כן, כיצד לבצע גיבוי תמידי של כל תיקייה במחשב לענן של דרופבוקס:
:::להלן תחביר הפקודה שיש לכתוב לכתוב בחלונות כדי לבצע את הנ"ל על כל תיקייה שהיא:
:::צריך להריץ cmd בתור אדמיניסטרטור
:::ואחר כך לכתוב את הפקודה הבאה:
:::"mklink /d "path-to-dropbox/new-directory-with-some-name" "path-to-dir-you-wanna-sync
::: 
:::אז מופיעה לנו ספרייה שהיא בעצם לינק סימבולי לספרייה המקורית שלנו, והספרייה המקורית תסתנכרן אחרי כמה דקות לדרופבוקס.
::::הרצתי אתמול את הפקודה האמורה, וזה עובד כמו קסם. סנכרנתי כבר שתי תיקיות שלא נמצאות תחת תיקיית דרופבוקס בדיסק D, וכעת אני ממשיך ומסנכרן תיקיות נוספות.
::::יש לי שתי שאלות: (1) האם יש מצב שהקישור שנוצר על ידי פקודת Mklink (בהליך הנ"ל) ייפול/ייפסק ללא ידיעתי, והתיקיות יחדלו להיות מסונכרנות בלי שאדע על כך?
::::(2) אם כל קובץ שאני עובד עליו במסגרת התיקיות הנ"ל מסונכרן לענן של דרופבוקס, איך ניתן לשלוף את הגרסאות הקודמות, נגיד, במקרה שהגרסה האחרונה של הקובץ היא משהו שאני לא מעוניין בו? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 08:47, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::::הפקודת שציטטה היא פקודה שגורמת למחשב לראות בתיקייה א' תת-משנה של תייקה ב', בלי שזה אמיתי (כלומר, קישור לוגי). כך יוצא שתיקייה אחת היא 'בת' של 2 תיקיות שונות. הרעיון נכון עקרונית אבל בעבר נתקלתי בקושי במימוש שלו, כמדומני שאחד משירותי הענן לא מכיר בקישורים לוגיים כתיקיות אמיתיות, ולא מגבה אותם בפועל. הרעיונות שהצעתי ודאי יעבדו, כי אז התיקיה תהיה 'בת יחידה' של תיקיית ה־Dropbox, ולא תהיה הבעיה הזו. מצד שני לפי התיאור שלך שזה עובד, אני מכיר ב'שיטת מצליח', אם דבר מסויים עובד - אז הוא עובד. ולגבי שאלתך - אין סיבה שיפסיק לעבוד. לגבי השאלה השניה, לפי הצהרת Dropbox, יש אצלם שמירת גרסאות ל־30 יום, [https://www.dropbox.com/help/11 ראה בקישור]. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 11:21, 19 בפברואר 2017 (IST)
::::::מעולה. תודה רבה, [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]]. שאלת המשך: בטעות יצרתי קישור (לוגי, מסוג זה שהוזכר לעיל) עם תיקייה לא-קיימת. איך אני מבטל (undo) את התיקייה הלוגית שנוצרה תחת דרופבוקס? חשבתי שאולי במקום Mklink אוכל להשתמש ב-Rmlink, אבל מסתבר שאין פקודה כזאת... :) [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 13:28, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::::::[http://superuser.com/questions/167076/how-can-i-delete-a-symbolic-link אומרים פה ש־rmdir עושה את העבודה], בעוד כדאי להזהר משימוש בפקודה del. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 13:37, 19 בפברואר 2017 (IST)
::::::::המון המון תודה, [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]]. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 01:04, 21 בפברואר 2017 (IST)

== האם יש אפשרות לצפות בסטטיסטיקות של צפיות בדף מסוים? ==

האם יש אפשרות לצפות בסטטיסטיקות של צפיות בדף מסוים בויקיפדיה? ואם כן איך? תודה מראש {{חיוך}} [[משתמש:Sbl770|Sbl770]] - [[שיחת משתמש:Sbl770|שיחה]] 15:42, 16 בפברואר 2017 (IST)
:למעלה בצד שמאל: לחץ על לשונית "גרסאות קודמות". בדף הגרסאות, ממש מעל הרשימה: לחץ על "סטטיסטיקת צפייה". [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:50, 16 בפברואר 2017 (IST)

== שונן ==

לפי הערך [[שונן]], אני מנסה להבין מה '''לא''' שונן. כי המאפיינים נראה לי מגדירים כל אנימה שראיתי בחיים. אם [[אלכימאי המתכת]], [[מחברת המוות]] ו[[האנטר x האנטר]] כולם באותה הקטגוריה, אז אני מתקשה להבין איפה עובר הגבול. כי אפשר להכניס בטח גם את [[בלאק באטלר]] לשם ואולי גם את [[טוקיו גול]] וPandora Hearts. 
וגם נראה לי שיש סתירה בערך. מצד אחד אומרים שהעלילה פחות מתייחסת ליחסים בין הדמיות ומצד שני "מערכות יחסים מורכבות יותר בין דמויות, ובפרט מערכות יחסים רומנטיות בין דמויות". [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 15:36, 17 בפברואר 2017 (IST)
:למשל [[קודומו]], וראה את ה"ראו גם" שם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 20:16, 19 בפברואר 2017 (IST)

== אתר או תוכנה לעריכת PDF ==
האם אתם מכירים אתר או תוכנה חינמיים שיכולים להמיר קבצים מ-WORD ל-PDF ולמזג PDF-ים, תוך שמירה על ההיפרלינקים שבגוף המסמך? מתייג את [[משתמש:IKhitron]], [[משתמש:קיפודנחש]] ו[[משתמש:ערן]]. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:08, 17 בפברואר 2017 (IST)
:בשביל להמיר, אתה פותח את זה בוורד, ולוחץ על save as pdf. זה שומר על הלינקים. כדי למזג, לא יודע, אבל נסה את [https://foxyutils.com/mergepdf/ זה]. אני תמיד עובד איתו, ולא זוכר בעיות, אז אולי גם זה יהיה בסדר. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  16:14, 17 בפברואר 2017 (IST)
:: עבדתי איתו בעבר אבל הוא הפך לשירות בתשלום עם מגבלות שהופכות אותו ללא מעשי (כגון הגבלה של 2 פעולות ביום (ביום! ולא בשעה שזה יותר סביר) וקבצים של עד 20 מגה). &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:32, 17 בפברואר 2017 (IST)
:[[משתמש:MathKnight|MathKnight]]: בטח יש/גוגל מכיר, אבל לא יוצא לי לערוך PDFים אלא לכל היותר להמיר מWORD לPDF או מlatex לpdf. אם רוצים לחבר או לפצל עמודים בPDF יש pdf split וpdf merge. אם רוצים לחלץ טקסט מPDFים יש חבילת פייתון של pdfminer. אם רוצים רק להוסיף חתימה למסמך, אז יש אפשרות מובנת כזו בacrobat reader. [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 16:16, 17 בפברואר 2017 (IST)
:: ניסיתי למזג באמצעות לטך אבל הוא לא שומר על ההיפרלינקים שבגוף המסמך. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:32, 17 בפברואר 2017 (IST)

כפיתרון זמני מצאתי את https://smallpdf.com/ שמאפשר לעבד בחינם עד 2 קבצים לשעה. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 16:56, 17 בפברואר 2017 (IST)
:::[[משתמש:MathKnight|אביר יקר]], הורד את "[https://www.pdfill.com/pdf_tools_free.html PDFill FREE PDF Tools]". זה נוח, חינמי ומספק את כל מה שכתבת שאתה צריך. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 16:59, 17 בפברואר 2017 (IST)
:::: תודה רבה. יש לך ניסיון חיובי עם התוכנה? &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 17:59, 18 בפברואר 2017 (IST)
::::: {{א|MathKnight}}. התוכנה הכי נוחה לעבודה. מפצל מאחד מסדר דפים בסדר שומה ממיר ל-jpg. ממליץ.[[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 12:29, 21 בפברואר 2017 (IST)
::::::לשאלת[[משתמש:MathKnight|ך]], כן, בהחלט. מצטרף להמלצה. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 00:25, 25 בפברואר 2017 (IST)

== הספר הלבן ==

היי. מישהו יודע האם ב[[פורטל:תולדות עם ישראל/היום בתולדות עם ישראל/כ"ט בכסלו]] הכוונה בקישור לפירושונים היא לספר הלבן הראשון או השני? תודה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  20:47, 18 בפברואר 2017 (IST)
:על פי התקופה, מדובר בספר הלבן השני מ-1930. תיקנתי את הקישור, אבל לא הבנתי מה זה "צר רגלי הכותל". [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 00:27, 19 בפברואר 2017 (IST)
::תודה. ואני הבנתי מה זה ותיקנתי. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:11, 19 בפברואר 2017 (IST)

== חתימתי על הדרכון ==

חידשתי עכשיו את הדרכון שלי. אני צריך לחתום במקום המתאים לכך, והייתי רוצה לשנות את החתימה שלי שם. האם מותר לי מבחינה חוקית, או שיש איזו פרוצדורה רשמית שצריך לעבור? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 01:06, 19 בפברואר 2017 (IST)
:אני שיניתי מבלי שמישהו יתייחס לזה בכלל, לפני משהו כמו 13 שנים. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:34, 19 בפברואר 2017 (IST)
::תודה. שיניתי היום את החתימה. לא מבין מה תפקידה בדרכון בכלל. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 22:37, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::תפקיד החתימה הוא לאפשר מתן ייפוי כוח. יש מדינות שבדרכונן לא נדרשת חתימה. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 15:48, 20 בפברואר 2017 (IST)

== טלפון סלולרי ישן שרק מקבל שיחות ==
אני מחפשת בנרות את השם של טלפון סלולרי ישן שיכול היה רק לקבל שיחות נכנסות. [[מיוחד:תרומות/132.66.169.201|132.66.169.201]] 15:29, 19 בפברואר 2017 (IST)
:למיטב זכרוני (ויתכן שאני טועה), לא מדובר בדגם ספציפי, אלא בהגדרת שירות שהייתה קיימת פעם אצל ספקי הסלולאר. הכוונה היא שהטלפון בפועל היה בנוי להוצאת שיחות, אולם בשל העלות הגבוהה של השיחות הסלולאריות היוצאות, היו שבחרו שיהיה להם מכשיר בו יהיו זמינים לשיחות נכנסות בלבד. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 15:33, 19 בפברואר 2017 (IST)
::בסלקום, מסלול כזה נקרא 'טוקמן'. בפלאפון 'איזי'. באורנג' 'ביג טוק'. [[משתמש:דוג&#39;רית|דוג&#39;רית]] - [[שיחת משתמש:דוג&#39;רית|שיחה]] 15:41, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::זה [[תוכנית פריפייד|פריפייד]], לא מה שהיא שאלה. גם לי לא זכור שהיה דבר כזה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 18:00, 19 בפברואר 2017 (IST)
::מכיוון שרוב הספקים היום עובדים עם תשלום חודשי קבוע, נראה לי שהם לא יתנגדו לספק שירות כזה. יש לי [[סים]] של [[גולן טלקום]] (החבילה הרגילה: 29.90 לחודש) ויש שם אפשרות לחסום שיחות יוצאות ממשק הניהול (החשבון שלי -> קווי הטלפון שלי -> [הקו] -> שירותי טלפון -> שיחות יוצאות -> חסום). לא בדקתי אם זה עובד. דווקא עם מסלול פריפייד זה כנראה לא יהיה זמין, מכיוון ששם משלמים על השיחות ולא על החודשים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:28, 19 בפברואר 2017 (IST)
:אני חושב שאת מתכוונת למנגו של פלאפון (תוצרת מוטורולה). [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 18:39, 19 בפברואר 2017 (IST)
::אבל היום (לפחות בישראל) השאלה (בניסוחה) לא אמורה להיות רלוונטית. כל הספקים הסלולריים עובדים עם טלפונים עם כרטיסי סים. יש אפשרות עקרונית לנעול כרטיס סים למכשיר (המכשיר מדווח על שניהם לספק שאליו מתחברים. הוא מחליט האם הוא מקבל את החיבור). אבל בישראל יש אפשרות לדרוש הסרת נעילה כזו. לכן בישראל אין משמעות למכשיר שרק מקבל שיחות. יש משמעות לחשבון שרק מקבל שיחות (או במינוח המיושן והפרדוקסלי: [[קו]] שרק מקבל שיחות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:36, 19 בפברואר 2017 (IST)
:::גם מנגו היה פריפייד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בשבט ה'תשע"ז • 20:12, 19 בפברואר 2017 (IST)
== מציאת ערכים שקיימים בהכי הרבה שפות אבל לא בעברית ==

שלום.
האם יש אפשרות כלשהי לקבל רשימה של ערכים בויקיפדיה, שקיימים בלפחות 40 עד 50 שפות שונות, אבל אין להם מקבילה בויקיפדיה העברית? אני רוצה למצוא ערכים שעוררו עניין או שהספיקו להיכתב בהרבה מהדורות של ויקיפדיה, אבל איכשהו התפספסו או הוחמצו פה בויקיפדיה העברית. [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 07:41, 20 בפברואר 2017 (IST)
:[[ויקיפדיה:ערכים לא קיימים/הופעה בוויקיפדיות רבות]]. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  12:57, 20 בפברואר 2017 (IST)
::תודה רבה. הרשימה בקישור שהבאת מעודכת ל-1 במאי 2015, יש רשימה מעודכנת יותר? איך אני מסיר מהרשימה ערכים שהם ערכים בנושא ערים או בנושאי גיאוגרפיה למשל? [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 15:49, 20 בפברואר 2017 (IST).
:::אני כבר המון זמן צריך לעדכן אותה ואין לי זמן. בעניין שאלת הניפוי - אתה דובר SQL? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  22:24, 20 בפברואר 2017 (IST)
::::כן, אני יודע קצת SQL... [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 07:05, 21 בפברואר 2017 (IST).
:::::אתה יכול להפוך את זה להרבה? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  12:28, 21 בפברואר 2017 (IST)
::::::תלוי כמה השאילתא מסובכת (: [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 15:03, 21 בפברואר 2017 (IST).
:::::::בסדר גודל של [[quarry:IKhitron]]. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:04, 22 בפברואר 2017 (IST)
זו נראה לי שאילתה שקל לעשות ישירות על ויקינתונים, לא? למשל https://query.wikidata.org יש שם בדוגמאות "Items with the most birth dates" שיכול להיות שאפשר להתחיל משם. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 08:57, 23 בפברואר 2017 (IST)
:יש שם גם דוגמה Women with most sitelinks and no image born  ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 08:58, 23 בפברואר 2017 (IST)

בעקבות השאלה כאן, כתבתי היום ערך חדש שמופיע בעוד 177 ויקיפדיות: [[לובז]]. אני מעוניין למצוא ערכים נוספים אבל ארוכים יותר, ושקיימים בלפחות 50 ויקיפדיות שונות. מי יכול לעזור? [[משתמש:פגז|פגז]] - [[שיחת משתמש:פגז|שיחה]] 20:27, 4 במרץ 2017 (IST).
::הנה לך אחד: Impeachment - יש לי הרגשה שזה יהיה רלבנטי בעתיד הלא רחוק. [[מיוחד:תרומות/184.68.182.234|184.68.182.234]] 04:44, 11 במרץ 2017 (IST)

== זהה את החרק ==

שלום, נתקלנו בגברת במהלך טיול. נמלה ענקית? חיפושית? חרק אחר? אנא עזרתכם 
[[קובץ:Whatbug.jpeg|ממוזער|מי הגברת?]]
בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 17:37, 20 בפברואר 2017 (IST)
:מציע לך לשאול בקבוצת הפייסבוק [https://www.facebook.com/groups/bugsphoto/?ref=nf_target&fref=nf המתאימה]. לפי הכללים שם יש לכלול תאריך ומקום הצילום בגוף השאלה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:41, 20 בפברואר 2017 (IST)
::{{א|אמא של גולן}}, ראוי להעביר ל[[ויקיפדיה:מסדר זיהוי]] ולתייג בעלי ידע מתאים. באיזה אזור צולמה התמונה? האם יש עוד תמונות? (קצת קשה לראות מספר רגליים) &rlm;[[משתמש:Hummingbird|Hummingbird]]&rlm; '''°''' '''[[משתמש:Hummingbird/לוח מודעות|יש לך הודעה]]''' '''°''' [[שיחת משתמש:Hummingbird|כולי אוזן]] 05:13, 22 בפברואר 2017 (IST)

[[רפואנית]] [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 01:40, 13 במרץ 2017 (IST)
{{-}}

== שאלה רב תחומית-אירוע בסוריה ==

בסרטון [https://youtu.be/CUZaR3op1qw הבא] נתקלתי בכל מיני חצאי אמיתויות והטיות למיניהן. הגבתי למישהו ששיתף את הסרטון על כל מיני נקודות מהסרטון אבל יש נקודה אחת שסיקרנה אותי (6:34 בסרטון), לשם כך אשמח לעזרה בדברים הבאים
*עזרה בתרגום כיתוב ערבי המופיע על השלטים
*אימות זיהוי של המצולמת
*הסבר על אירועים היסטוריים מהתקופה (יש לנו איזה חור מסוים בכיסוי הנושא)

יש מספר גרסאות לתמונה המופיעה בקישורים הבאים:
#[https://twitter.com/BBassem7/status/616985834542100481/photo/1 פוסט בטוויטר] טוען שמדובר בגברת בשם {{אנ|Thuraya Al-Hafez|Thuraya Al-Hafez}} שנאמה בפני קהל ב1948 (לא נראה לי סביר, נראית הרבה יותר מבוגרת ממה שאמורה להיראות, אם זו אכן היא)
#[http://www.anorak.co.uk/380574/news/israel-and-palestine-1920-1948-the-story-in-100-photos.html מקור מהימן יותר לדעתי] טוען שזו הפגנת תמיכה בכוחות הסוריים, אפריל 1929, בעקבות התנגשויות באזור הגליל, ואלו מתנדבים פלסטינים שמעוניינים להצטרף לצבא הסורי.

אז אשמח אם מישהו יוכל לתרגם את הכיתובים בשני השלטים הבולטים. אם מישהו יכול לזהות את המצולמת זה נחמד אבל פחות משנה. 

הכי מעניין אותי לשמוע אילו עימותים היו באזור ולמה הגיעו לדמשק פליטים פלסטיניים עד אותו זמן. &rlm;[[משתמש:Hummingbird|Hummingbird]]&rlm; '''°''' '''[[משתמש:Hummingbird/לוח מודעות|יש לך הודעה]]''' '''°''' [[שיחת משתמש:Hummingbird|כולי אוזן]] 11:31, 22 בפברואר 2017 (IST)
:פליטים פלסטינים עזבו את ארץ ישראל במלחמת העצמאות (1947-1949), והגיעו בעיקר למדינות שכנות. {{לא חתם||אלמ}}

== איך פותחים ויקי? ==

הי לכולם,

ראיתי כי ניתן לפתוח ויקי חינם. רציתי לדעת איפה ואיך? והאם ניתן לא דרך אתר עם פרסומות?

תודה רבה, --[[מיוחד:תרומות/141.226.157.180|141.226.157.180]] 12:28, 23 בפברואר 2017 (IST)
:אולי [http://www.wikia.com/Special:CreateNewWiki כאן] באתר [[ויקיה]].‏ [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] • [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 13:15, 23 בפברואר 2017 (IST)

== מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי? ==

מהי הדרגה הגבוהה ביותר שיכול לקבל שוטר צבאי?
: הקמצ"ר תא"ל. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:57, 23 בפברואר 2017 (IST)
:: אלא אם הוא מקבל תפקיד מנהלי/שלישותי מחוץ לחיל כקידום על הצטיינות אישית (כמו שקרה עם [[מוטי אלמוז]], במקור קצין ב[[חיל ההנדסה הקרבית]]). &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 15:35, 23 בפברואר 2017 (IST)
::: אבל אז הוא מפסיק להיות שוטר צבאי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:48, 23 בפברואר 2017 (IST)
::::א. אלוף מוטי אלמוז אינו דוגמה טובה, משום שעפ"י רקעו, יכול, עקרונית, להגיע לפיסגה. שימש, בין היתר, [[ראש מטה (צבא)|רמ"ט]] פיקוד מרכז. ב. קמצ"ר לא מפסיק להיות שוטר צבאי, אלא לאחר שהוא מקודם הלאה. דומני ש[[רפאל ורדי|היה אחד כזה]]. אגב, זה מזכיר את [[עברי]] ואת [[דן חלוץ|חלוץ]], שהפסיקו אז לטוס, אם כי מסיבות אחרות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:59, 25 בפברואר 2017 (IST)
:::::א. תאורטית כל חייל יכול להיות יום אחד רמטכ"ל. מעשית - לא סביר שקמצ"ר כלשהו או דובר צה"ל כלשהו יהיה יום אחד רמטכ"ל. ב. איש לא טען כמובן שקמצ"ר מפסיק להיות שוטר צבאי. להפך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:25, 26 בפברואר 2017 (IST)

== האם אני רואה כאן אללופתיה? ==
[[קובץ:חניון הפסגה.jpg|ממוזער]]
האם זו אללופתיה? ממתי עצי אלון גורמים לאללופתיה? זה בחניון הפסגה בהר מירון, מקום מוצל, לח וגבוה מעל פני הים, אז למה שאולי תהיה שם אללופתיה? בתודה, [[מיוחד:תרומות/77.179.84.26|77.179.84.26]] 10:13, 24 בפברואר 2017 (IST)
:זה חניון אז יכול להיות שהסיבה לא ביולוגית טבעית - ריבוי משתמשים שדורכים על הרצפה ורומסים שיחים, ניקיון השטח מטעם האחראים וכו'. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 08:20, 27 בפברואר 2017 (IST)

== האם גיא רולניק צריך ללכת כל פעם לבית משפט? ==

בתכנית מגש הכסף הציג רולניק עשרות מסמכי תביעות לשון הרע שקיבלו בדה-מרקר. אני מניח שדה-מרקר (שהיא חברה בע"מ) כוללת מחלקה משפטית עם עורכי דין שמגיעים ל-כלל הדיונים. עם זאת, האם גיא רולניק כעורך העיתון צריך להגיע בעצמו לכל דיון או לפחות לרוב הדיונים שנוגעים לאותן תביעות? זה לא איזה 60 יום בשנה לפחות במצטבר ונתח ניכר מזמן עבודתו בשנה? [[מיוחד:תרומות/77.179.84.26|77.179.84.26]] 16:49, 24 בפברואר 2017 (IST)
:אתה בטוח שמדובר במסמכי תביעה ולא באיומים? לדעתי הוא לא חייב להגיע לתביעה אזרחית אם יש מי שייצג אותו, אבל איני בטוח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ל' בשבט ה'תשע"ז • 00:22, 26 בפברואר 2017 (IST)
::כשאתה מציג את ההבדל אני חושב שבחלק מהמקרים זה היה רק איומים. מכאן אני שואל את עצמי ואולי מישהו ישיב האם על פי חוק חייבים לאיים בבקשה להסיר את הדברים? למה שלא יישר יתבעו מישהו שכביכול פרסם לשון הרע? [[מיוחד:תרומות/77.179.195.235|77.179.195.235]] 16:52, 26 בפברואר 2017 (IST)

== חצייה ==
:הועבר ל[[שיחה:תמרורים בישראל#חצייה]] 11:25, 25 במרץ 2017 (IDT)

==למה יש כל כך הרבה אללופתיה-לכאורה בישראל?==
היערות בישראל ובפרט יערות האורן, הברוש, האקליפטוס ועוד בכל רחבי הארץ, נוטים להיות מאד אללופתיים... מדוע אללופתיה כאן היא כל כך נפוצה? האם הבעיה של היעדר צמחייה נמוכה מסביב לעצים היא כלל-מזרחתיכונית ונובעת מן המחסור במשקעים שנובע ממידבור מאסיבי שהתרחש באזור זה ב-2000 השנים האחרונות או שמא היא נובעת בעיקר מהעובדה שהיערות הנ"ל בישראל אינם מגוונים מבחינה מינית ואינם סבוכים והמינים שיש בהם אללופתיים? [[מיוחד:תרומות/77.179.148.252|77.179.148.252]] 21:14, 24 בפברואר 2017 (IST)
:"כיום משתמשים בחומרים כימיים כדי להדביר עשבים", אומר הד"ר עצמון/מרכז וולקני "לשמנים האתריים של האקליפטוסים יש תכונה הנקראת אללופתיה, ומשמעותה יכולת למנוע ממיני צמחים אחרים להתפתח. אנחנו רואים כיום שבסביבה הקרובה של עץ האקליפטוס לא גדל כמעט כלום ואנחנו מעוניינים לנצל את התכונה הזו כדי לסייע לחקלאות אורגנית להתקיים ללא חומי הדברה". [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 13:02, 25 בפברואר 2017 (IST)
::מה הקשר בין התשובה לשאלה? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:13, 25 בפברואר 2017 (IST)
:::התשובה של אנונימי שציטט מומחה אחר עונה על השאלה הראשונה מהשתיים אם מוסיפים שבישראל אין "יערות" אלא חורשות שניטעו ע"י קק"ל וכו', ולכן אפשר להסיק מדבריו שבחירה בצמחייה בעלת תכונות כאלה בחורשות שניטעו גרמה לתופעה... [[משתמש:אנבה|אנבה]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 17:41, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::אבל אולי זו לא אללופתיה ביערות אלה (מלבד ביערות האקליפטוס) ? [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 20:30, 27 בפברואר 2017 (IST)

== מערכת כלכלית בלי ריביות ==
האם קיימת מערכת כלכלית בלי ריבית או באופן מדויק יותר בלי הלוואת בריבית? האין זו החברה הישראלית הקדומה שלפני מרד בר כוכבא או לחלופין מה שמקובל אצל השומרונים שלא עקרו את האיסור התורני על הלוואה בריבית ? [[מיוחד:תרומות/77.179.148.252|77.179.148.252]] 00:05, 25 בפברואר 2017 (IST)
:ל[[שריעה]] מגבלות נוקשות על הלוואה בריבית וכתוצאה מכך התפתחה הבנקאות האיסלמית שעוקפת את האיסורים בכל מיני דרכים. גם ה[[ביטקוין]] הוא אולי דוגמה לסוג של הילך חוקי (לא ממש חוקי בשום מקום...) שאין לו ריבית כי בהגדרה אין יישות מרכזית שקונה ומוכרת אותו תמורת ריבית. '''[[משתמש:Shomroni|השומרוני הטוב]]''' <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shomroni|שיחה]] 15:02, 14 באפריל 2017 (IDT)

== סטירת Iphone-Linux כואבת במיוחד למומחה ! ==

חייב את עצתו הדחופה של המומחה. יש לי בערך 180 תמונות באייפון 5s אשר אינני יכול לטעון לאובונטו 16.04 בגלל באג. עד כה הייתי שולח לעצמי את התמונות ב Gmail מתוך הטלפון הנייד ואז מחלץ אותן במחשב אבל זה לא פיתרון סביר בנפח של 180 תמונות. במקום לרוץ לעשות Downgrade ל Ubuntu, פיתרון שאני ממש לא מעוניין בו, האם יש עוד משהו שאפשר לנסות? אולי איזו אפליקציה בנייד שדרכה אשתמש שיכולה להתממשק עם הדפדפן או עם אובונטו? צריך פיתרון חינמי. בתודה, [[מיוחד:תרומות/78.55.51.185|78.55.51.185]] 18:46, 25 בפברואר 2017 (IST)

::הפיתרון הסביר ביותר נראה לי אפליקציית Google photos אם כי ייתכן ו Dropbox גם סביר. אני פשוט חסמתי את Icloud מסיבות שונות. [[מיוחד:תרומות/78.55.51.185|78.55.51.185]] 19:12, 25 בפברואר 2017 (IST)
:::מה רע בדיסק און קי הישן והטוב? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  21:20, 25 בפברואר 2017 (IST)
::::אפשר לחבר DOK לאייפון? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:03, 26 בפברואר 2017 (IST)
:::::מה, לא? אני אף פעם לא משתמש בצעצועים הנוצצים של אפל, כי הם לא יודעים כלום. גם את זה, מסתבר. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  21:45, 26 בפברואר 2017 (IST)
:באיזו גרסה קודמת של [[אובונטו]] השתמשת בעבר? באיזו תוכנה השתמשת שם להעברת הקבצים? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:21, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::כעת אני משתמש ב 16.04 אך הבנתי ש Downgrade יוכל לפתור זאת. מכל מקום. התממשקות עם Google photos עזרה לי. [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 01:30, 28 בפברואר 2017 (IST)
::::::::לפי מה בדיוק הבנת? לפי איזה מקור? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:30, 28 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::מישהו הציע זאת בעבר בתגובה ב AskUbuntu או אתר StackExchange אחר. [[מיוחד:תרומות/77.180.230.17|77.180.230.17]] 21:22, 1 במרץ 2017 (IST)

== הגדרת ספרי עיון ==

מהי ההגדרה של ספר עיון? ומהו ההבדל והמשותף בינו לבין ספר יעץ, ספר עזר וספר מקצועי. אתייג את {{בעלי ידע|ספרות}}. תודה. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 14:17, 26 בפברואר 2017 (IST)
:ספר עיון הוא בגדול כל ספר שהוא לא יצירה בדיונית. ספרי יעץ, עזר וספרות מקצועית הם תתי-סוגים של ספרי עיון. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 10:23, 27 בפברואר 2017 (IST)

==למה אם אני שותה סודות מסוימות לפני השינה אני קם עם פה וכלי נשימה יבשים?==
שמתי לב שכאשר אני שותה סודה או לפחות סודות מסוימות אני קם עם פה ומערכת דרכי נשימה יבשים וצריך לשתות מים ולשטוף פנים (בפרט עם מים מעט חמים) בשביל לחזור למיטב. [[מיוחד:תרומות/77.179.195.235|77.179.195.235]] 16:53, 26 בפברואר 2017 (IST)
== למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג? ==
הועבר ל[[שיחה:מצר ברינג#למה לא הגיעו לאמריקה בימי הבינים דרך ברינג?]] 11:27, 25 במרץ 2017 (IDT)

== תמונה ==

תמיד אהבתי את התמונה הזאת. איזבלה מדיצ'י, עם המון צמות, והרבה פנינים בשיער. הצייר, אניולו ברונזינו, בטוח היה מאוהב בה. סוף ציטוט. על איזו תמונה מדובר? כל חיפוש שאני עושה בגוגל מביא לי המון בחורות עם שיער ישר ובלי פנינים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  02:18, 27 בפברואר 2017 (IST)
:[[c:File:Isabella de medici.jpg|זה הציור]]. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 10:00, 27 בפברואר 2017 (IST)
::או זה Eleonora von Toledo und ihr Sohn Giovanniכי כאן יש פנינים בשערותיה. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 10:48, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::לא קישרת לציור, אבל לכאורה אלאונורה אינה איזבלה. או שלא הבנתי משהו. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 14:27, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::[[:de:Eleonora von Toledo und ihr Sohn Giovanni|Eleonora von Toledo und ihr Sohn Giovanni]]
:::::ראיתי את זה כבר. בשני הציורים אין צמות, או פנינים מפוזרות בשיער. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::: Das in der Mitte gescheitelte dunkle Haar wird von einem mit --Perlen-- besetzten Netz zusammengehalten.

:::::::The dark hair, which is parted in the middle, is held together by a beaded net. זה תרגום גוגל של המשפט מהויקי הגרמנית. מאיפה המשפט שכתבת בשאלתך? [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 09:37, 28 בפברואר 2017 (IST)
::::::::אשתו של הנוסע בזמן. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:32, 28 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::[[משתמש:IKhitron]], בתמונה שהבאתי יש בהחלט פנינים וצמות, קצת קשה לראות בגלל האיכות הנמוכה. עם זאת, [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/b/b6/Isabella_de'_Medici_02.jpg הנה ציור נוסף], מתאים אף יותר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ג' באדר ה'תשע"ז • 00:38, 1 במרץ 2017 (IST)
::::::::::::גם כאן אין צמות מתבדרות ברוח ולא פנינים מפוזרות. כנראה מדובר בציור נדיר יותר. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  07:23, 1 במרץ 2017 (IST)http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/
:::::::::::::לדעתי [http://i.dailymail.co.uk/i/pix/2014/06/27/article-2671679-1F2A7B8B00000578-98_634x950.jpg זה].[[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 08:51, 1 במרץ 2017 (IST)
::::::::::::::אני לא מבין גדול בתורת הספרות, אז אין לי מושג אם כזה דבר נוצר מתוך צמות, אבל זה בהחלט נראה מתאים. תודה, {{א|Geagea}}. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  09:19, 1 במרץ 2017 (IST)

http://press.cmoa.org/2014/02/05/renaissance-prints-conservation/medici-face-after/
:https://vimeo.com/97487268 [[מיוחד:תרומות/129.143.71.38|129.143.71.38]] 16:01, 2 במרץ 2017 (IST)
::אשתו של הנוסע בזמן (באנגלית: The Time Traveler's Wife) הוא רומן הביכורים של הסופרת האמריקאית אודרי ניפנגר אשר יצא לאור בשנת 2003. [[מיוחד:תרומות/129.143.71.38|129.143.71.38]] 16:07, 2 במרץ 2017 (IST)

== פתרונות למחשב איטי ==

בזמן האחרון המחשב שלי הופך לאיטי יותר ויותר. הוא הפך לאיטי עוד יותר, דוקא אחר ששדרגתי ל-100 מגה. לא זוכר מתי קניתי אותו, אבל אני מעריך שלא יותר מ-4 שנים. נראה לי שהוא איטי גם בלי קשר לאינטרנט. אני משתמש באנטיוירוס חינמי של Avira. אני בווינדוז 10. האחיינית שלי טוענת שאני צריך לפרמט. אבל מה שאני לא מבין הוא מה קורה אחרי הפרמוט: קניתי וינדוז 8 ושדרגתי ל-10 באינטרנט, דרך ההצעה של וינדוז. איך אני חוזר ל-10 אם לא קניתי אותו? אקבל שוב הצעה לשדרוג בחינם מוינדוז?

שאלה נוספת: כשאני מריץ את ה-cc Cleaner, מה כדאי לא לסמן בניקוי, כדי שלא אצטרך להכנס לחשבון שלי בגוגל ובויקיפדיה כל פעם מחדש? עוגיות? זיכרון מטמון? היסטוריה? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 03:21, 27 בפברואר 2017 (IST)
:לגבי השאלה השנייה, עוגיות. למיטב הבנתי גם אם תמחק אותן תצטרך פעם אחת להכניס את הסיסמה, אחר כך העוגיה חוזרת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 09:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
:חלונות 10 מאפשרת התקנה ישירה אחרי ביצוע השדרוג- אין צורך להתקין שוב 8 ולשדרג ל 10. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 15:22, 27 בפברואר 2017 (IST)
::במבט שני התשובה שלי חלקית. ניתן (באופן חוקי למהדרין) להוריד חלונות 10 מאתר מייקרוסופט. את הקובץ המתקבל יש לצרוב בצריבת אימג' על מדיית DVD. אם מה שאני כותב נשמע לך סינית תן לאדם שמתמצא בכך לבצע את ההליך. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::ואיך מקבלים קוד אקטיבציה חוקי? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:34, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::מסתבר שזה שמור אצלהם. בסיום ההתקנה קיבלתי הודעה שבוצעה אקטיבציה, וזהו. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 12:51, 28 בפברואר 2017 (IST)
::::[https://www.google.co.il/search?client=firefox-b-ab&q=how+to+re+activate+window+10+after+reinstall&spell=1&sa=X&ved=0ahUKEwivhLqk8rXSAhUOahoKHXdTCCkQvwUIFygA&biw=1280&bih=888 הנה ההוראות להליך. צריך לזכור את כתובת האימייל שנתת בהתקנה].  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:07, 1 במרץ 2017 (IST)

==האם ראוי לראות ביהודי דתי שעובד בבנק אדם דתי ולהתייחס אליו ככזה?==
ביהדות אסור להלוות בריבית בין יהודים (אני לא מדבר על היתר עסקה אלא על הלוואה בריבית ממש באופן הנפוץ של המונח) והרי הבנקים שנותנים אשראי עם ריבית כמובן --- מלווים בריבית, דרך העובדים שלהם כמובן. עם זאת, ראיתי בעבר מספר מצומצם של אנשים דתיים לכאורה שעובדים בבנקים. האם אלו הם באמת דתיים או קונסרבטיבים או רפורמיים או משהו מסוג זה? אני שואל את השאלה כי אני יודע שביהדות האיסור על הלוואה בריבית כה חמור עד שמלווה בריבית נחשב כ"מי שלא יקום בתחיית המתים" ואא"ט יש עליו איסור כרת ואולי אפשר להקביל את זה למקרה בו רואים אדם דתי עובד בשבת בכוונה ולא לצורך פיקוח נפש. [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 04:42, 27 בפברואר 2017 (IST)
:בכל הבנקים בישראל יש היתר עסקא שנחתם על ידי הנהלת הבנק ומהווה בסיס לכל ההלואות הנתנות על ידו. אמנם, לא כל הפוסקים מאושרים מהיתר עסקא גורף שכזה, אבל ההיתר הזה פשט בציבור ומקובל על כל הפלגים השונים ביהדות האורתודוקסית. יתרה מכך, כאשר מדובר על בנק המלווה, כלל לא בטוח שאעבור ריבית תקף בכלל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 05:44, 27 בפברואר 2017 (IST)
::אני לא מדבר על מקרה של היתר עסקה, אלא על מקרה שבו ישנה ריבית ההולכת וגודלת על מינוס באשראי; זו הלוואה בריבית פר אקסלנס. [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 14:28, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::זה מה שהוא ניסה לענות לך: גם זה, וכלל הריביות הבנקאיות, מכוסות בהיתר עסקה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::נשמע כמו ניסיון לעקוף את האיסור התורני. ניסיון שאני מאמין בכל ליבי שאלוהי היהדות האורתודוקסית הלא פראייר היה מעניש עליו. [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 14:56, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::כנראה שהפוסקים המתירים (והם רבים ומפורסמים) בטוחים אחרת. בכל מקרה לא סביר שהפקידים בבנק ייענשו, שהרי הם סומכים על המתירים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 15:05, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::אני לא בטוח שמבסגרת פרדיגמה יהודית אורתודוקסית ניתן להיות בטוחים בכך שכן אני יודע שיש מחלוקת על האם לסמוך על המתיר וודאי פוטר מעונש: אני לא בקיא מתי בדיוק זה פוטר מעונש אבל לא אחת שמעתי שאם רב אומר למישהו למשל "אל תניח תפילין" או "אל תשמור שבת" גם אם מדובר ברב גדול אז אסור לשמוע לו, אז אני באמת לא רואה הבדל בין זה לבין איסור ריבית שמכונה אחרת... [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::יש רעיון יפה האומר מה ההבדל בין [[היתר מכירה]] שהרבה פוסקים התנגדו לו, לבין [[מכירת חמץ]] הנהוגה, שרווחה בציבור ללא עוררין כמעט. הרי שניהם הם סוג של הערמה. התשובה לכך: במכירת חמץ הרי המוכר נצמד לרצונה של התורה: שלא יימצא חמץ ברשותו. מלבד מה שניקה וביער כל חמץ שברשותו, הוא עומד ומוכר מה שיש לו כדי להתרחק מהאיסור עוד. מה שאין כן בהיתר מכירה, שהתורה דורשת שביתה בשביעית, וזה המוכר הריהו מחפש פתרונות איך כן לעבוד...
:::::::דבר זה שייך אף באיסור ריבית. במקרים שמדובר על הלוואה פשוטה וכיו"ב, שהריבית היא רק מנגנון לאלץ את הלווה להשיב את ההלוואה בזמן, הסכימו הפוסקים בשופי להתיר זאת. מה שאין כן כאשר מדובר על הלוואה לשם צבירת רווחי ריבית, זה סעיף יותר מסובך בהלכה. לענייננו, הבנקאים, כיוון שאין עיסוקם רק בהלוואות לשם רווח, אין דופי בעיסוקם. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::לא הבנתי. מה "ניקה וביער כל חמץ שברשותו"?! מפעלים ועסקים מחזיקים טונות של חמץ טהור בעזרת המכירה. התורה אמרה שלא יימצא, והחמץ אצלו בחנות ובמפעל ובמטבח. וזה איסור דאורייתא, בזמן ששמיטה בזמן הזה דרבנן. ההבדל הוא כמובן "השקפתי". כמובן גם הבנק כל מטרתו היא מאה אחוז להרוויח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 15:47, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::כפי שכתבת, ההבדל הוא ודאי רק השקפתי. לכך התכוונתי. ההשוואה הייתה על היהודי הפשוט שאינו מוכר חמץ בעין לשם שיווקו אחר הפסח. הבנק אמנם מטרתו להרוויח כמה שיותר, אך השאלה דרך מה: עמלות או ריבית. ואם ריבית: ריבית על הלוואה פשוטה, או על חריגה מהאוברדרפט. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:54, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::::עונה לשואל. ראשית, זו הפסיקה המקובלת ולכן אין כל התנגשות בין דתיותם של הפקידים למתן ההלוואות. אם ברצונך להתווכח על הפסיקה זה יותר מלגיטימי, ואכן יש דיונים נרחבים בנושא, אבל זו המציאות. שנית, במקרה של מחלוקת הלכתית, לא ניתן לבוא בטענה אל מי שסובר כאחת הדעות, מלבד במקרים חריגים. שלישית, במציאות של ימינו זה לא מופרך להסתכל על כל הלוואה, כולל ריבית על המינוס, כ"עסקא" במבנה ההלכתי, שפירושו מתן כסף לצורך השגת כסף והשתתפות ברווחים והפסדים - גם אם מדובר בעסקא לא חכמה. לרובם המוחלט של בעלי האוברדרפט יש כסף שמושקע באפיקים מניבים, כגון דירה או עסק או תכנית פנסיה או קרן השתלמות. בהנחה שלכסף אין צבע, הרי שבכך שהבנק מאפשר ללקוח להיות באוברדרפט ולא דורש מימוש מיידי של כל ההשקעות המניבות, הרי שמדובר במימון עקיף של ההשקעות הנ"ל.[[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 17:40, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::::::קובץ, עיקר ההיתר היה מלכתחילה לסוחרים, בגלל הפסד מרובה; לא לעקרת הבית שנשארה לה חצי חבילת פסטה. מטרת הבנק היא להרוויח, ולא משנה באיזה סעיף. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 20:05, 27 בפברואר 2017 (IST)
===ליהודים אסור להלוות בריבית?===
השרשור הזה סיקרן אותי. יהודים מצטיירים באירופה כעסקנים שהתעשרו מהלוואה בריבית. איך זה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:33, 27 בפברואר 2017 (IST)
:התורה אומרת בפירוש: "לנכרי תשיך, ולאחיך לא תשיך". מותר להלוות בריבית לגויים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 14:50, 27 בפברואר 2017 (IST)
::[[משתמש:Corvus]], יותר מזה, בגלל האיסור להלוות בריבית בתורה שחוזר גם בברית החדשה, הכנסייה אסרה על כך והתירה רק ללא-נוצרים לעסוק בהלוואות. מכאן מה שתיארת. [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 15:03, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::יש גם דעות בחז"ל ובראשונים שיש מצווה להלוות לגויים בריבית (מחמת הפסוק הנ"ל). נו, גם מצווה וגם מתן שכר בעולם הזה, ומלבד זאת, רכישת קרקעות ומסחר נאסרו על היהודים, למה שלא יעסקו בהלוואה בריבית!? זה הדבר הכמעט יחידי שנתנו להם הנוצרים באירופה. הם היו ה"גוי של שבת" עבורם. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:31, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::לפני שנים קראתי ניתוח פוליטי ציני של הוראת הכנסייה הנ"ל: ההוראה אפשרה לנוצרים לנהל חיי מסחר תקינים ובה בעת לצייר את היהודים כערפדים מוצצי דמים, במחיר של כמה יהודונים עשירים שניתן היה לפטר אותם או לכלוא אותם ולשחרר אותם 'חיים תמורת ממון' (כמו את [[יעקב ב"ש|בת-שב'י פון טרוינברג]] למשל. גם עושרה הגדול של [[חיה'לה קאולה]] לא החזיק מעמד, זמן לא רב אחרי פטירתה גורשו כל יהודי [[הכינגן]] לכל הרוחות). [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::האיסור הזה קדום בהרבה לאירופה של ימי הביניים. אבל מה שמצחיק הוא ביהדות, בנצרות ובאיסלאם יש איסור על הלוואה בריבית. אבל התברר שהלוואה בריבית היא צורך חיוני לקיום מסחר (ובמאה השנים האחרונות עם ה[[אינפלציה]]: להחזיק כסף באופן כללי), ולכן בשלושת הדתות הללו התפתחו מנגנונים לעקוף את האיסור הזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:18, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::הייתי נזהר עם הקביעה שמדובר בצורך חיוני למסחר: זה עניין שהוא בעיקר תרבותי --- במדינות כמו גרמניה מקובל מבחינה תרבותית לסחור במזומן ואנשים נמנעים משימוש באשראי הרבה מאשר נמנעים מכך בישראל או ארה"ב... אני אישית לקוח בנק הדואר ומעדיף כמה שיותר להתנהל במזומן או דביט. כמובן שבמצב של היום ריבית נדרשת למי שלוקח משכנתא אך זה לא צורך כל כך חיוני להלוות או ללוות בריבית, בטח לא כשהממשלה אחראית על פתרונות דיור לכל אזרח (לא המצב שלנו אבל תיאורטית זה היה יכול להתקיים ואז הצורך בהלוואה בריבית היה יורד דרסטית). [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 20:28, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::::אשראי/מזומן אינו קשור לריבית. הלוואה בריבית רלוונטית כשאתה לוקח הלוואה כלשהי מהבנק, או נכנס לאוברדרפט. קשה מאוד לפתוח עסק או מפעל או חברה או להרחיב אותם ללא הלוואה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 20:51, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::::אשראי קשור אם נכנסים למינוס באשראי ואז יש ריבית... כמובן שאם לא נכנסים אז אין עניין של ריבית. [[מיוחד:תרומות/85.180.163.162|85.180.163.162]] 21:00, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::::::חשבתי שהתכוונת לכרטיס אשראי לעומת מזומן. אם כוונתך לאוברדרפט - אתה צודק. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 21:23, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::לצפריר, הצחוק יפה לבריאות. אני רואה בכך את היופי של היהדות, (מבלי לחוות דעה ביחס לדתות שאינני מכיר), שמצד אחד מסוגלים למצוא את הפתרונות להשתלבות במערכת כלכלית שזהו אחד מאבני היסוד שלה (ואינני משוכנע שזו הדרך היחידה להריץ מערכת כלכלית. העקרון של "עסקא", שלמיטב הבנתי עומד בבסיסן של רבות מחברות ההזנק, הוא אלטרנטיבה אפשרית אחת. אבל אינני מבין גדול בכך), ומצד שני משמרים ערכים של הלוואה ככלי לסיוע הדדי בכבוד, תוך הזהרות מנטילת ריבית וניצול הלווה לשם כך. וכך, בעוד אתה צוחק עליהם בעודך משלם לבנק ריבית, רבים מאוד בחוגי האורתודוקסיה לווים ומלווים ללא ריבית כעניין שבשגרה למימון מגוון שלם של מטרות, החל מצרכי צריכה כשצריך וכלה בהלוואות עיסקיות. עקרון הברזל של ה"הערמה", המאפשר, תרבותית, מציאת פתרונות פרקטיים מבלי לוותר על העקרונות המוסריים שבבסיס המצווה, הוכיח את עצמו במגוון תחומים במשך מאות רבות של שנים, אם לא למעלה מכך. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:43, 27 בפברואר 2017 (IST)
:אמנם עבר הרבה זמן, אבל בכל זאת אני רוצה להוסיף, ולו לשם שלמות - המקור של שמיטת חובות ואיסור הלוואה בריבית הוא סיוע לעניים. בעולם העתיק, עני ללא אדמות - לא הייתה לו אופציה להשתקם. לכן מטרת ההלוואה היא לתת לו בסיס לפתיחת משק לעצמו, שיוכל לצאת ממעגל העוני. כיום, הדוחק הזה קיים - אך קטן יותר. אדם שלוקח משכנתא לבית שני, אין שום סיבה שלא לתת לו הלוואה בריבית. לכן יש היגיון (כזה או אחר) לאפשר לאנשים להלוות בריבית ליהודי. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 18:54, 23 במרץ 2017 (IST)

== קרנות נאמנות ==

אני מבקש להבין את תפקידו של נאמן הקרן. לפי הערך, נאמן הקרן היא "חברה שתפקידה להחזיק בנכסי הקרן עבור בעלי היחידות ולפקח על יישום ההשקעה של מנהל הקרן בהתאם לתשקיף."

1. כיצד מתבצע בפועל הפיקוח? ובאילו אמצעים יכול נאמן הקרן לנקוט אם מדיניות ההשקעה סוטה מהתשקיף? 

2. מה הפירוש המעשי של "להחזיק בנכסי הקרן"? אני מניח שהנאמן מחזיק את הכסף המזומן של הקרן בחשבון בנק נפרד. היכן מוחזקים המניות והאג"ח ששייכים לקרן? (אינני יודע היכן מוחזקים בדרך כלל ניירות ערך, בין       שנקנו ע"י אדם פרטי ובין שנקנו ע"י מוסד; אשמח להסבר)

3. האם החוק והרגולציה בישראל בנוגע לתפקידו של נאמן הקרן דומים לאלו שבצפון אמריקה, או שקיימים הבדלים משמעותיים? 

תודה לעונים[[מיוחד:תרומות/135.23.241.22|135.23.241.22]] 05:55, 27 בפברואר 2017 (IST)
:[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%A2%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%AA%D7%A4%D7%95%D7%AA_%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%9E%D7%A0%D7%95%D7%AA]
:: 1. יכולים לנקוט בסנקציות שונות, כולל בפיטוריו של מנהל ההשקעות. 2. איפה הבנק מחזיק את הכסף שלך? איך המשכורת מגיעה כל כך מהר לכספומט? מניות ואג"חים, אינם דבר פיזי שמחזיקים במקום מסוים. הכול מבוסס על מוסכמות, לא על החזקה פיזית של חפצים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 09:57, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::2. אבל ראה [[נייר ערך למוכ"ז]]. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 10:40, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::תודה. מה שאינני מבין הוא - לפי התיקון לחוק החברות החל מ2016 לא קיימים בישראל ניירות ערך למוכ"ז. אם כך, היכן מתועדת הבעלות על ניירות ערך? מסתמא, העניין פשוט יותר בנוגע לכסף מזומן - קרן נאמנות יכולה להפקיד כסף מזומן בחשבון, והנאמן יחזיק את הכסף ויתעד את ההפקדה. אם הקרן רכשה מניות היכן קיים תיעוד הבעלות? ואם התיעוד נעשה ע"י גוף שלישי, כיצד בדיוק הנאמן "מחזיק" בנכסים? כמו כן האם השיטה עובדת בצורה דומה בצפון אמריקה?[[מיוחד:תרומות/135.23.241.22|135.23.241.22]] 13:57, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::לא נראה לי שקרנות עובדות עם כסף מזומן שאפשר להחזיק ביד. הכול עובד עם העברות בנקאיות. מי שיש לו סכום בקרן נאמנות לא צריך להראות נייר ערך, הבנק או הקרן יודעים את זה מרישומיהם, ובדרך כלל אין ויכוח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 14:25, 27 בפברואר 2017 (IST)
::::::: [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]], קרנות נאמנות בהחלט מחזיקות יתרות מזומן שנע באמצעות העברות בנקאיות. השאלה המקורית עומדת בעינה. שים לב בבקשה שהשאלה מתייחסת לנכסים המוחזקים ע"י הקרן עצמה, ולא ליחידות ההשתתפות המוחזקות ע"י המשקיעים בקרן.[[מיוחד:תרומות/209.171.88.186|209.171.88.186]] 15:37, 27 בפברואר 2017 (IST)
:::::::: מה כוונתך, מחזיקים שטרות? יתרות מזומן אינו חפץ פיזי שמחזיקים במקום מסוים. מהם הנכסים שאתה מדבר עליהם אם לא זכויות כלכליות? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • א' באדר ה'תשע"ז • 15:42, 27 בפברואר 2017 (IST)

== מי מלך על בריטניה אחרי [[ויליאם השלישי, מלך אנגליה]]? ==

שרשור המלוכה אחריו הולך לבית אורנז'. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:04, 27 בפברואר 2017 (IST)
:לא קראת את הערך? גיסתו [[אן, מלכת בריטניה]]. וליתר דיוק: הוא מלך במשותף עם אשתו, מרי, אחותה של אן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:35, 27 בפברואר 2017 (IST)
::מיהרתי ושגיתי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:27, 27 בפברואר 2017 (IST)

== [[פרסי המוזיקה של MTV ישראל]] שרד יותר משנתיים? ==

[[פרסי המוזיקה של MTV ישראל]] התקיים ב-2014 ו-2015 אבל כנראה שזהו. מישהו יכול לאשר שהטקס כבר לא איתנו? &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 13:17, 28 בפברואר 2017 (IST)

== מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדים לא שגרתיים ==
[[תמונה:CJCS visits Israel Mar 2016 160303-D-VO565-006 (25105401729).jpg|שמאל|ממוזער|רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי ב' בת"א, 2016]] 
[[תמונה:Gadi Eizenkot and Joseph F. Dunford Jr. at the Israeli Defense Forces military headquarters in Tel Aviv (22096260569).jpg|ימין|ממוזער|רמטכ"ל צה"ל ורמטכ"ל ארה"ב במדי שרד בת"א, 2015]] 
מחפש תמונה של הרמטכ"ל במדי ב ובמדי גאלה
:מדי ב' לא חסר. מדי גאלה יהיה ממש קשה למצוא. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 23:17, 28 בפברואר 2017 (IST)
::לובש מדי ב' בעת ביקורים בשטח. בעבר לבשו מדי שרד רק בחו"ל, ביוזמת הרמטכ"ל הנוכחי נציגי צה"ל לובשים מדי שרד גם באירועים מיוחדים בישראל. מדי גאלה מיועדים לנספחים צבאיים בחו"ל. {{לא חתם||אלמ}}

== הדברים העיקריים להם משמשות הלוואות בריבית בעולם המודרני ==

כאדם ללא נכסים וללא כסף גדול (וללא ידע גדול בכלכלה) אני רוצה לשאול אתכם, מהם הדברים העיקריים שאנשים לוקחים עבורם הלוואות בריבית מלבד רכישת דירה או הלוואה להקמה\הרחבה של עסק? האם יש עוד משהו נוסף?

אני כמובן לא מדבר על הלוואות ריבית קטנות של מינוס בבנק אלא על הדברים הגדולים ביותר שברוב מדינות העולם לא ניתן לרכוש כיום בלי הלוואות בריבית. תודה למשיבות,
:החזרת הלוואות אחרות {{עצוב}} ‏ [[משתמש:Uziel302|Uziel302]] • [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 07:47, 2 במרץ 2017 (IST)
::לימודים גבוהים; חתונות; יש מדינות בעולם בהן נדרשת הלוואה גם לטקסי לוויה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 08:02, 2 במרץ 2017 (IST)
:::מימון טיפולים רפואיים חריגים לא עלינו. [[משתמש:YoavR|יואב ר.]] - [[שיחת משתמש:YoavR|שיחה]] 09:09, 2 במרץ 2017 (IST)
:#השקעות למיניהן. אדם יכול לקחת הלוואה בריבית X, ולהשקיע באפיק שלדעתו יניב תשואה Y (במיוחד אם Y גדול או שווה לX, אבל גם אם Y קטן מX, ייתכן שזה כדאי). 
:#בישראל נפוץ מאוד, בפרט בשנים האחרונות, לקחת הלוואה לצורך רכישת מכונית (אף כי לעיתים ההלוואה מוסווית כ"תשלומים"). בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 10:05, 2 במרץ 2017 (IST)
:: איש המרק, הערותיך נכונות,  עם זאת אשמח להבין באלו נסיבות כדאי לקחת הלוואה בה הריבית גבוהה מהתשואה  האלטרנטיבית. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:24, 2 במרץ 2017 (IST)
:::נניח יש לי סכום כסף מסויים עליו אני יכול לקבל ריבית של אחוז אחד בבנק, או תשואה של 5% אם אשקיע בנדל"ן. אבל, בשביל להשקיע בנדל"ן אני צריך לקחת הלוואה (כי אין לי מספיק כסף בשביל לקנות דירה) שאמנם תעלה לי 6%, אבל היא רק על 30 אחוז מהסכום הכולל אותו אשקיע (המספרים לחלוטין מומצאים כמובן). בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 11:22, 2 במרץ 2017 (IST)
::::: צר לי שאני נאלץ לא להסכים איתך. העלות הכוללת של הכסף לצורך ההשקעה היא רק 2.5%, בהנחה שעלות ה- 70% הנוספים לרכישת הנכס היא העלות האלטרנטיבית של השקעה בבנק (1%)  כלומר 70%x0.01+30%x0.06=2.5%.  שהוא שיעור נמוך מהתשואה הצפויה מההשקעה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:38, 2 במרץ 2017 (IST)
::::::לא הבנתי את החישוב. אם יש לי 700 אלף שקל, ואשקיע אותם בבנק (בריבית של אחוז), אקבל 7000 שקל בשנה. כעת הלוויתי 300 אלף מהבנק, יש לי כעת מליון איתם קניתי דירה, שהתשואה עליה היא 5% אז אכניס 50,000 שקל בשנה. אם אני מחזיר את ההלוואה במשך 10 שנים, אז אחזיר מדי שנה כ-40 אלף שקל לבנק. כלומר, רווח של 10 אלף שקל. 3000 שקל יותר מהאופציה השנייה. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 15:38, 2 במרץ 2017 (IST)
::::::אני חושב שהבנתי, טענתך היא שיכולתי פשוט לקחת את ה-700 אלף ולקנות דירה... אבל אולי אין דירות ב700, או שהתשואה עליהן נמוכה יותר, או משהו אחר. ובכל מקרה זאת רק דוגמה, אפשר להחליף את דוגמת הדירה במפעל שלהקמתו דרושים מליון שקל, ואי אפשר להקימו ב-700 אלף. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:42, 2 במרץ 2017 (IST)
:::::::לא טענתי שניתן לקנות דירה ב 700 אלף ש"ח, זה שינוי בנתוני הבעיה. אני עדיין מדבר על ההשקעה של מליון ש"ח שאותם אתה משיג משני מקורות. האחד - הכסף שברשותך (ואני מניח שהוא לא במזרון אלא בבנק ונושא ריבית של 1% כפי שאמרת) ומקור שני הלוואה בריבית של 6% לשנה. כדי לא להכנס לנוסחאות של היוון זרם תשלומים, נניח שההלוואה נפרעת בסוף השנה. אם כך כדי לקנות את הנכס תשלם מליון ש"ח וזה יעלה לך ריבית של  6% מ-300 אלף שהם 18,000 ש"ח + הפסד של 7,000 ש"ח (כי במשך השנה הכסף - 700 אלף ש"ח - לא יושקע בבנק אלא בדירה) ובסך הכל 25,000 ש"ח שהם 2.5% מסכום ההשקעה (1 מליון ש"ח). בסוף השנה הרווח שלך יהיה 5% ממליון שהם  50,000 ש"ח פחות העלות שהיא 25,000 ש"ח ומכאן שהתשואה הכוללת של הפרויקט היא 2.5% (בגלל המספרים שבחרנו יצא שעלות הכסף והתשואה זהים אבל זה מקרה). קצת קשה על רגל אחת לתת קורס במימון וניתוח השקעות, אבל העקרון הוא שעליך להביא בחשבון את העלות של כל המקורות להשקעה וההכנסות מכל ההשקעות, על פני ציר הזמן שכאן ניטרלנו אותו. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:21, 2 במרץ 2017 (IST)
::::::::אני לא מבין על מה אנחנו מתווכחים :-), אתה טוען שאני ארוויח 25,000 שקל, שהם יותר מ-7000 (הרווח אם לא אקח הלוואה). וזה בדיוק מה שאמרתי, שאם אתה לוקח הלוואה בריבית של X%, אז לפעמים למרות שההשקעה שלך נותן תשואה של Y% שקטן מX, זה עדיין כדאי.  בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 17:55, 2 במרץ 2017 (IST)
:::::::::לא ויכוח, דיון מלומד...נכון שהתוצאה הסופית היא שאתה מרוויח אבל מה שניסיתי להראות שאין זה נכון שריבית ההלוואה שאתה לוקח גבוהה מהתשואה כיוון שיש לעשות חישוב כולל של כל מרכיבי ההשקעה ואז הריבית (עלות הכסף) נמוכה מהתשואה. אבל כדאי שנניח לעניין. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:29, 2 במרץ 2017 (IST)
:יש פה פספוס גדול - הריבית על הלוואות לטווח קצר נראית לנו כשולית, אבל למעשה היא עצומה ברמה לא הגיונית. המחשבון של משרד האוצר מניח כברירת מחדל ריבית שנתית של 9% על המינוס. זה נשמע המון, בעולם של ריבית 0.1% לשנה שנקבע על ידי הבנק. זה פשוט נמכר ללקוחות כ0.7% בחודש או משהו דומה. הבנקים לוקחים ריבית כזו, של אחוז בחודש, מציבור עצום. אחוז אחד ממינוס של 10,000 שקלים הוא 100 שקלים. מאה שקלים בכל חודש מכל אדם בארץ! אז פעמים רבות דווקא הריבית הזו, על האשראי, היא מקור הכנסה עצום בשביל הבנקים. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 10:40, 2 במרץ 2017 (IST)

== לא הבנתי משהו לגבי בקשות שרת אסינכרונית ==

אם אני לא טועה אם שלחנו 2 בקשות באופן סינכרוני (בקשה 1 ובקשה 2) קודם תועבד בקשה 1 שתיקח נניח שעה ואז תועבד בקשה 2 שתיקח נניח דקה.

אם שלחנו את שתיהן באופן אסינכרוני אז אם אני מבין נכון שניהן יעובדו וזו שתסיים להיעבד ראשונה תחזיר תגובה בלי קשר לסדר הכרונולוגי בו נשלחו.

---

השאלה שלי היא כזו: האם עיבוד מידע אסינכרוני אפשרי במחשבים עם מעבד אחד עם ליבה אחת? או שמא זה אפשרי רק כשיש 2 ליבות ויותר? אני שואל כי הרי זה בלתי אפשרי לעבד 2 בקשות בליבה אחת באותו הזמן. [[מיוחד:תרומות/77.180.130.37|77.180.130.37]] 16:08, 2 במרץ 2017 (IST)
:אם יש [[תהליכון|חוטים]] אז לא בעייה להריץ בו זמנית שתי בקשות על אותה ליבה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 11:40, 3 במרץ 2017 (IST)
::*אני מניח שכשאתה כותב "בקשת שרת", אתה מתכוון לבקשה משרת מרוחק - למשל בקשת [[HTTP]] מ[[שרת HTTP]]. בהקשר זה מספר הליבות לא משפיע בצורה ישירה. בהקשר של בקשות דפדפן, המשמעות של בקשה סינכרונית/אסינכרונית אינה קשורה בצורה ישירה לליבות - בקשה סינכרונית גורמת לטעינה מחדש של הדף ובקשה אסינכרונית שולחת בקשה ללא טעינה מחדש של הדף וכשזו תחזור (ייתכן לא על פי סדר השליחה) הדפדפן יעבד אותה. בהקשר כללי (לא רק דפדפן), בקשת שרת תלויה בשליחת הבקשה ברשת ובקבלת התשובה ברשת. 
::*מערכת ההפעלה מחלקת את זמן העיבוד לחוטים או ליישומים שונים ועוברים ביניהם (ייתכן גם לפני שהסתיימה פונקציה שנקראה), כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני. זה תלוי מימוש, אבל ייתכן שהחלוקה לא תהיה שווה - למשל תהליך אחד עשוי לקבל עדיפות על פני תהליך אחר ויוקצה לו זמן רב יותר. [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 12:01, 3 במרץ 2017 (IST)
===בקשת ביאור===
# למה בעצם המידע מבקשת מידע אסינכרונית שלא מצריכה Bootstrapping של ה Webpage אולי לא יינתן על פי סדר השליחה? במילים אחרות למה היעדר Bootstrapping מחייב כביכול החזרת מידע שלא על פי הסדר בו הופיעו תת-הבקשות שבתוך הבקשה?
# אפשר בבקשה "לשון אחר" לממרה "כך שגם ללא 2 ליבות מערכת ההפעלה מסמלצת עיבוד א-סינכרוני"? אני לא בטוח שהבנתי את זה נכון ולשון אחר אולי תסייע לי. [[מיוחד:תרומות/77.179.98.57|77.179.98.57]] 12:27, 4 במרץ 2017 (IST)
:::מתייג את [[משתמש:ערן]] שכתב את התשובה המקורית. [[מיוחד:תרומות/78.48.189.23|78.48.189.23]] 05:29, 6 במרץ 2017 (IST)
:*אני לא בטוח שהבנתי את השאלה, אבל אנסה לענות: שתי הבקשות יצאו על פי סדר, אך לא מחויב שיחזרו על פי סדר. למשל ייתכן שהבקשה הראשונה מטופלת לאט בשרת (היא דורשת גישה לבסיס הנתונים ועיבוד נוסף) והבקשה השנייה מטופלת בצורה מיידית (היא מחזירה מידע קבוע ללא צורך בעיבוד). דוגמת קוד ב-JS להמחשה (אפשר להריץ באמצעות F12):
<syntaxhighlight lang="javascript">
$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&list=users&ususers=Example&usprop=groups%7Ceditcount%7Cgender&format=jsonp').done(x => console.log('a'));
$.get('https://he.wikipedia.org/w/api.php?action=query&meta=siteinfo&siprop=general&format=jsonp').done(x => console.log('b'))
</syntaxhighlight>
::בדוגמה זו הבקשה הראשונה תצא ראשונה, אך עשויה לחזור ראשונה או שנייה - הן מטופלות ללא תלות אחת מהשנייה (וייתכן מאוד שעל ליבות או אף שרתים שונים - אם זה שרת שונה ניתן לראות על פי server בתשובה). הדוגמה באמצעות בקשות JS היא פשוטה, אבל זה נכון באופן כללי לבקשות משרת מרוחק. 
:*זה נעשה למשל באמצעות [[:en:Round-robin scheduling]], שבו מקצים זמן מוגבל לכל תהליך. [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 19:19, 6 במרץ 2017 (IST)

==בעיה לוגית בלולאות for בתוך שפת PHP שגורמת כפילות? מה אני מפספס?==
שואל את השאלה בתור מתחיל: הסתכלתי על לולאות for שנכתבו בשפת PHP במספר מקורות והן נראו לי כולן שונות מלולאות for שנכתבות עם Js במובן הזה שהן מכילות כפילות כגון for toys as toy או for cars as car... למה צריך את הכפילות המילולית הזו שלא ראיתי בשום לולאת for ב Js? ואגב האם הכפילות הזו היא חלק מן הביקורת על PHP או שכלל לא מדובר במושא לביקורת? אני שואל את השאלה כמתחיל ב-Js ואינני עובד עם PHP לפחות כעת [[מיוחד:תרומות/77.180.130.37|77.180.130.37]] 17:27, 2 במרץ 2017 (IST)
:זה נקרא לולאת [[:en:Foreach loop|for each]] וקיים בהרבה שפות תכנות. פשוט במקום לעבור על האינדקסים נותנים שמות לאובייקטים שבמערך (car במקרה שלך) וכך אפשר לעבוד עליהם ישירות במקום להשתמש ב-[cars[i כש-i הוא אינדקס הלולאה. [[מיוחד:תרומות/84.229.109.108|84.229.109.108]] 18:45, 2 במרץ 2017 (IST)
::זה פשוט נועד לחסוך לך כתיבה. בכל שפה אחרת היית יכול לכתוב for i in range(length(x)), ובשורה הראשונה לכתוב y=x[i] (בצורת הכתיבה של [[python]]). זה היה משיג את אותו אפקט, ויוצרי PHP החליטו שעדיף לעשות את זה ככה מראש.
:::אי אפשר לכתוב for each בלי אותה כפילות-כביכול? אין שום דרך לוגית במסגרת מכונת טיורינג לעשות זאת? [[מיוחד:תרומות/77.179.98.57|77.179.98.57]] 18:15, 4 במרץ 2017 (IST)

== מציאת מספר עותקים של ספר ==

לפי [[ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכים/ספרים]] צריך לדעת האם הערך נמכר מעל 10,000 עותקים. איך אני בודק זאת? [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 21:36, 2 במרץ 2017 (IST)
:מתייג את {{בעלי ידע|ספרות}}. [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 21:38, 2 במרץ 2017 (IST)

== ערבים ודמוקרטיה ==

האם חוץ מישראל, יש ערבים שחיים בדמוקרטיה במובן המערבי? ברור שישראל עצמה היא לא "שיא" הדמוקרטיה, אבל אתם מבינים על מה אני מדבר. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:01, 3 במרץ 2017 (IST)
:מה זה "יש ערבים"? אני בטוח שיש לפחות שלושה ערבים בצרפת, והיא דמוקרטיה. תצטרך לחדד את השאלה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:04, 3 במרץ 2017 (IST)
:: נקודה טובה. אני מתכוון לאוכלוסיה נרחבת (יותר מ2-3 אחוז מהאוכלוסין הכללי) שמדברת עברית כשפת אם. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:12, 3 במרץ 2017 (IST)
:::עברית??? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:14, 3 במרץ 2017 (IST)
::: תקלדת שיכול אותיות, בטח התכוון לערבית. במדינות [[אירופה]] יש בשנים האחרונות ריכוזים גדולים של מהגרים ערבים מ[[המזרח התיכון]] (רובם [[מוסלמים]]). ב[[צרפת]] הם מונים כמה מיליונים, וגם ב[[גרמניה]] נקלטו לאחרונה מאות אלפי פליטים [[סוריה|סורים]], חלקם מחבלי [[דאע"ש]] שהסתננו ביחד עם הפליטים. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 18:38, 3 במרץ 2017 (IST)
אם מחפשים את [[מדינות ערב]] (שתושביהן הילידים הם ערבים, לפי הגדרה), מורידים את ישראל, ומשווים עם [[מדד הדמוקרטיה]] באנגלית (בעברית הוא לא מעודכן, לא שזה עד כדי כך משנה) מקבלים:(סומליה נמצאת ברשימת מדינות ערב אבל לא מצאתי אותה בערך באנגלית)
* [[תוניס]] - 6.40
* [[לבנון]] - 4.86
* [[מרוקו]] - 4.77
* [[מדינת פלסטין]] - 4.49
* [[עיראק]] - 4.08
* [[מאוריטניה]] - 3.96
* [[ירדן]] - 3.96
* [[כווית]] - 3.85
* [[קומורו]] - 3.71
* [[אלגיריה]] - 3.56
* [[מצרים]] - 3.31
* [[קטר (מדינה)|קטר]] - 3.18
* [[עומאן]] - 3.04
* [[ג'ייבוטי]] - 2.83
* [בחריין]] - 2.79
* [[איחוד האמירויות הערביות]] - 2.75
* [[סודן]] - 2.37
* [[לוב]] - 2.25
* [[תימן]] - 2.07
* [[ערב הסעודית]] - 1.93
* [[סוריה]] - 1.43

הדירוג של ישראל הוא 7.85, קצת מעל תוניס והרבה מעל כל השאר. לגבי מדינות עם מיעוט מוסלמי, פרט למדינות אירופה (שבהן יש כמויות משתנות של ערבים בתקופה האחרונה) אפשר למצוא מעל ישראל את [[ניו זילנד]], [[קנדה]], [[אוסטרליה]], [[מאוריציוס]], [[אורוגוואי]], [[יפן]], [[ארצות הברית]], [[כף ורדה]], [[דרום קוריאה]], [[קוסטה ריקה]] ו[[בוטסואנה]]. כלומר, מתוך 28 מדינות שמעל ישראל במדד הדמוקרטיה הבינלאומי, יש 17 אירופאיות (צרפת, גרמניה, לוקסמבורג, מדינות סקנדינביה ועוד) ו11 שאינן אירופאיות. במדינות אירופה יש מיעוטים אבל אי אפשר לדעת מה יהיה בעוד שנה או שנתיים. בניו זילנד, קנדה, אוסטרליה, יפן, דרום קוריאה וקוסטה ריקה, עד כמה שידוע לי, אין מיעוטים ערביים משמעותייים. לגבי שאר המדינות - אינני יודע. כך או כך, אין הרבה מדינות יותר דמוקרטיות מישראל(והמדד בישראל במגמת עליה), ובין אלו שכן, יש כמה מדינות עם מיעוטים מוסלמים - אבל אני מאמין שבאף אחת מהן אין מיעוט ערבי או מוסלמי כמו שיש בארץ ישראל. צריך לשים לב שהממוצע במזרח התיכון וצפון אפריקה הוא 3.56, כך שישראל, כמו שאמר שר הביטחון לשעבר אהוד ברק, היא בהחלט וילה בג'ונגל, ואם הערבים ילכו מפה - הם יגיעו ככל הנראה למקום יותר גרוע.
:תודה על ההשקעה. אעיר רק שגם אתה קצת מיעטת בפער העצום בין ישראל למדינות ערב. גם 1.45 נקודות שבין ישראל לתוניסיה הן פער גדול מאוד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ז • 16:05, 5 במרץ 2017 (IST)
::בשמחה :). 1.45 נקודות הן אכן הרבה, אך הן מעט ביחס ל4-6 הנקודות בין ישראל לשאר. אם מישהו יוכל להביא מידע מעודכן(יחסית) על כמות הערבים בכל מדינה, יהיה מעניין לראות איפה כן יש ערבים עם מדד של(נניח) מעל 7. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 16:16, 5 במרץ 2017 (IST)

== חופשת לידה ==
הועבר ל[[שיחה:חופשת לידה#חופשת לידה]] 11:39, 25 במרץ 2017 (IDT)

== למה צריך דירקטוריונים?==
הועבר ל[[שיחה:דירקטוריון#למה צריך דירקטוריונים?]] 11:42, 25 במרץ 2017 (IDT)

== התגרות באומות ==

מה המקור לאיסור ההלכתי של "התגרות באומות"? [[משתמש:BRINKS|Mr. Brinks]] - [[שיחת משתמש:BRINKS|שיחה]] 23:31, 4 במרץ 2017 (IST)
:[[שלוש השבועות]]; שיבוש מילולי של איסור "מרידה באומות" ושילוב שלו עם איסור "עלייה בחומה". ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] • [[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]] • 00:00, יום ראשון בשבת, ז' באדר ה'תשע"ז (IST).

== צרפתית בישראל ==

שלום!
מעיון בקטלוג בולי ישראל גיליתי שעד 1967 בערך יש בשובלי הבולים כיתוב בצרפתית. ואחר כך הכיתוב הוא באנגלית. האם מישהו יודע מה הסיבה לכך, או אם זה קרה גם בפרסומים רשמיים אחרים של המדינה? אולי הדבר קשור להדרדרות היחסים בין ישראל וצרפת באותה תקופה?
בערך [[מדיניות לשונית בישראל]] יש תמונה עם כיתוב "פנקסי חיסונים ישראליים, האחד מ-1983 והשני מ-1991, דרכם ניתן להבחין בהתערערות מעמדה של הצרפתית בישראל לצרכים מנהליים." יותר מזה לא מוזכר.
:למרות שהבריטים המציאו את בול הדואר ולמרות שהאנגלית היא השפה הבין לאומית כיום, הייתה תקופה שהצרפתית הייתה שפה מאוד מקובלת בניהול הדואר הבין לאומי. ולגבי פנקס החיסונים, מוזר לי מאוד שבכלל מתי שהוא היה כיתוב צרפתי על פנקס חיסונים ישראלי. הצרפתית מעולם לא הייתה שפה דומיננטית בישראל. לא מאז קום המדינה, לא במנדט הבריטי ולא בתקופה הטורקית. [[מיוחד:תרומות/77.127.36.150|77.127.36.150]] 18:37, 5 במרץ 2017 (IST)
::אני רואה ש[[מדיניות לשונית בישראל]] מופיע עכשיו בעמוד ברוכים הבאים בתור ערך מומלץ... אולי מישהו יכול להוסיף עוד כמה פרטים בנושא זה?

==האם דלקתיות תכופה שנובעת מרגישות למזון גורמת ליותר תיאבון?==
בתודה, [[מיוחד:תרומות/77.180.213.63|77.180.213.63]] 05:34, 5 במרץ 2017 (IST)
:גש לרופא עם השאלה הזו ובעיקר עם הצורך לטפל בדלקת. [[מיוחד:תרומות/77.127.36.150|77.127.36.150]] 18:33, 5 במרץ 2017 (IST)
::איזו תגובה דבילית. נשאלה פה שאלה מדעית וכללית לחלוטין, קשה לפספס את זה. [[מיוחד:תרומות/78.48.189.23|78.48.189.23]] 04:30, 6 במרץ 2017 (IST)

== [[נמלים]] בחצר ==
<gallery widths="200px" heights="140px" perrow="6">
קובץ:Ants ramat gan1.jpg|ממוזער|נמלים אוכלות [[פקאן]]
קובץ:Ants ramat gan4.jpg|ממוזער|נמלים אוכלות [[ריבה]]
קובץ:Ants ramat gan8.jpg|ממוזער|שדה הפרחים המיובשים, תוצרת הנמלים
קובץ:Ants ramat gan13.jpg|ממוזער|הכניסה לקן הנמלים
</gallery>
שלום למומחים, בארבעת התמונות הללו צילמתי נמלים מקן ענק שנמצא בחצר ביתי. בין השאר, הנמלים אוספות פרחים יבשים (כפי שניתן לראות באחת התמונות), אותם הן מביאות ממרחקים של 50 מטר ויותר. באיזה מין מדובר? ([[משתמש:שי אבידן|שי]] • [[שיחת משתמש:שי אבידן|מנשמע?]]) [[תבנית:לטיפול דחוף|מה, אין?]]  15:43, 5 במרץ 2017 (IST)
:לעניות דעתי נמלת קציר, והפרחים היבשים הם תוצאה של ליקוט זרעים. לזיהוי ודאי יותר נסה את [https://www.facebook.com/groups/bugsphoto קבוצת הפייסבוק] - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 16:33, 5 במרץ 2017 (IST)
::{{בעלי ידע|בעלי חיים}}? [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 19:00, 5 במרץ 2017 (IST)
:::מצטרף ל[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]]. בקבוצה המדוברת יידעו לתת לך את כל התשובות ודי מהר. [[משתמש:GHA|GHA]] - [[שיחת משתמש:GHA|שיחה]] 18:27, 6 במרץ 2017 (IST)

== מה זה סמי צבאי? ==
מה זה סמי צבאי? {{לא חתם||אלמ}}
:חצי צבאי. למשל [[גדנ"ע]] או מיליציה פרטית. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ז • 18:49, 5 במרץ 2017 (IST)
: סמי- (semi-) היא תחילת אנגלית שפירושה "למחצה". כך למשל semi-automatic פירושו "אוטומטי למחצה", אך בכל הנוגע לכלי נשק התרגום הפחות נכון "חצי-אוטומטי" כבר השתרש מעבר לכל תקנה. סמי-צבאי פירושו צבאי-למחצה, כלומר: ארגון חמוש בעל מאפיינים צבאיים אך לא הוא לא צבא אמיתי. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 17:19, 8 במרץ 2017 (IST)
:אחדד את תשובת קודמי, אם כי באיחור מה (רק עתה ראיתי את השאלה), ומקווה שתראה אותה. '''semi''' או '''למחצה''' בעברית, מתייחס לצד '''האיכותי''' של תכונה כלשהי, בעוד ש'''חצי''' ('''half''') - מתייחס לצד '''הכמותי''' שלה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:28, 28 במרץ 2017 (IDT)

== מחפש מידע בעברית על במפינג קי ==

אמנם יש באינטרנט מידע רב על זה באנגלית אך אינני מבין אנגלית טוב אשמח לקבל מידע מה זה איך זה עובד האם זה חוקי האם זה פורץ כל דלת וכדו'
:http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4577749,00.html [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 13:11, 6 במרץ 2017 (IST)

== פערי שכר מגדריים==
קיימת טענה ידועה "נשים מקבלות 70% משכר ממוצע לגברים בתפקיד דומה". האם זה נכון מבחינה סטטיסטית? החלק הקשה זה "תפקיד דומה", כי ראיתי מספר מחקרים שמגידים "תפקיד דומה" כ"בעלי תואר ראשון/שני" ואז יש הטעיה בעקבות מקצועות לא רווחיים (כי די ברור שתואר ראשון בהנדסת מכונות ותואר שני בחינוך מיוחד זה לא אותו דבר). אז האם יש מחקר ישראלי שכן מגדיר נכון "תפקיד דומה" ומציג את המגמה של פערי שכר מגדריים, כשמדברים על אותו הקיף עבודה? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.228|213.55.184.228]] 18:55, 5 במרץ 2017 (IST)
: הנה [http://www.themarker.com/career/1.3904474 כתבה עדכנית בנושא], עם אפס מידע רלוונטי. אינך יכול לבדוק פערי שכר בעזרת נתונים סטטיסטיים רוחביים על ענפים ומגזרים שלמים, משום שפערי השכר בתוך כל ענף גדולים מן הפערים בין הענפים. אפשר למדוד שאלות כאלה רק במחקר הלוקח בחשבון נתונים פרטניים. המחקרים שנעשו באופן הזה מגלים שפערי השכר, אם ישנם, הם מסדר הגודל של אחוזים בודדים, ולא תמיד לאותו כיוון. אגב, הערך [[שכר נשים בישראל]] - מחפיר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:42, 6 במרץ 2017 (IST)
::עוזי, חשבתי כמוך אבל לא הכרתי מחקרים (ולא שהשקעתי בזה יותר מדי). אתה יכול להפנות למחקרים ספציפיים בבקשה? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 04:34, 7 במרץ 2017 (IST)
:::לפי [http://www.haaretz.co.il/blogs/orikatz/1.3917828 מחקר חדש בנושא שפורסם ב"הארץ"], מאת הדס פוקס במדור של אורי כץ, רוב הפער בשכר נובע מהיקף המשרה (נשים עובדות פחות שעות) ומסוג המקצוע (נשים עובדות במקצועות עם שכר נמוך יותר). כלומר הפער לא נובע מאפליה ישירה על תפקיד זהה. {{לא חתם||אלמ}}

== מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה ==

האם ישנן מדינות דמוקרטיות ללא בעלי זכות מתן חנינה? [[משתמש:בריזוק|בריזוק]] - [[שיחת משתמש:בריזוק|שיחה]] 19:49, 5 במרץ 2017 (IST)

== פרשת יחימוביץ' - כבל ==

מדוע העלו הצדדים את ההסכמות על הכתב וחתמו על חוזה? למיטב הבנתי לא ניתן לאכוף אותו אם אחד הצדדים מפר את ההסכמות - הלא מדובר בהסכם סודי שכל הצדדים הכחישו את קיומו. אם כן, מה התועלת ביצירת מסמך כזה שיכול לחשוף אותם כשקרנים? [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 22:23, 5 במרץ 2017 (IST)
:כבל מספק סחורה עכשיו, ואמור לקבל את התמורה אחר כך. לכן הוא צריך משהו שיוכל לאיים בעזרתו עליה במקרה הצורך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ז • 22:30, 5 במרץ 2017 (IST)
::הנקודה שלא ברורה לי היא איך הוא תכנן להשתמש בהסכם כדי לאיים עליה אם הוא מכחיש את קיומו של הסכם כזה. מן הסתם גם אם יחימוביץ' לא הייתה עומדת במילתה הוא לא היה יכול לגרור אותה לבוררות וכיו"ב.[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 22:59, 5 במרץ 2017 (IST)
:אנשים מחזיקים מכוחה של המילה הכתובה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:25, 5 במרץ 2017 (IST)
:::בוררות זה כלום, איום לפגוע בשמו של פוליטיקאי זה חמור יותר. כשחתמו עוד לא הכחיש את קיומו של ההסכם, ובכל מקרה - זה המקסימום שהוא היה יכול להשיג. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' באדר ה'תשע"ז • 23:46, 5 במרץ 2017 (IST)

== מפעל מל"מ ==

מה הראשי תיבות של [[מפעל מלמ]]? דרוש סימוכין אמין. [[משתמש:אבנר|אבנר]] - [[שיחת משתמש:אבנר|שיחה]] 08:59, 6 במרץ 2017 (IST)
:[https://www.dunsguide.co.il/C7e1910205a47683cd1fced55aaa1bcc9_%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%94%D7%99%D7%99%D7%98%D7%A7_%D7%95%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%A9%D7%95%D7%91/%D7%9E%D7%9C%D7%9E_%D7%9E%D7%A4%D7%A2%D7%9C_%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%97%D7%98_%D7%90%D7%9C%D7%A7_%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94_%D7%90%D7%95%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%AA/] [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:44, 6 במרץ 2017 (IST)
::אני לא בטוח שזה אמין מספיק. אני מחפש משהו רשמי יותר. [[משתמש:אבנר|אבנר]] - [[שיחת משתמש:אבנר|שיחה]] 18:01, 6 במרץ 2017 (IST)
:::[http://www.iai.co.il/2013/35093-he/Groups.aspx] [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:34, 6 במרץ 2017 (IST)
::::{{א|כ.אלון}}, מה דעתך? [[משתמש:אבנר|אבנר]] - [[שיחת משתמש:אבנר|שיחה]] 19:09, 6 במרץ 2017 (IST)
:::::מה שכתבתי בערך נובע מידע אישי. אין לי אסמכתא כתובה, זה שם היסטורי. אם חושבים על זה, אז הצירוף שמופיע בדנסגייד הוא בעצם: "מפעל מלמ" = "מפעל מפעל למערכות משולבות", וזה אפילו לא נשמע נכון בעברית--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 19:38, 6 במרץ 2017 (IST)

== משה - השם הנפוץ ליהודים ==
הועבר ל[[שיחה:שם פרטי#משה - השם הנפוץ ליהודים]] 11:44, 25 במרץ 2017 (IDT)

== המנגנון הפסיולוגי של הזקפה ==

יש לי ספוג באמבטיה וכשאני מספיג אותו במים הוא לא מתקשה. איך הפין מתקשה בזקפה כתוצאה מ"זרימה מוגברת של דם אל כלי הדם ברקמה [הספוגית]"? בתודה, [[משתמש:אנבה|אנבה]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 21:28, 6 במרץ 2017 (IST)
:אם תזרים מים '''בלחץ''' לספוג (כמובן שתצטרך לאטום אותו לפני) הוא יתקשה. גם בפין זרית הדם מתבצעת בלחץ. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:02, 6 במרץ 2017 (IST)
: תחשוב על זרנוק שבו מים זורמים בלחץ מאוד נמוך כנגד זרנוק שבו המים זורמים בלחץ מאוד גבוהה. אז ה"ספוג" הוא מלא-מלא זרנוקים זעירים כאלה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 01:17, 7 במרץ 2017 (IST)
::תודה רבה. הוספתי לערך [[זקפה]] את המשפטים הבאים: "הרקמה הספוגית מתפשטת, ומפעילה לחץ על רקמה צפופה המקיפה אותה (tunica albuginea). הרקמה הצפופה מגבילה את התרחבות המבנים הספוגיים, וכתוצאה מכך מתקשח הפין."  [[משתמש:אנבה|אנבה]] - [[שיחת משתמש:אנבה|שיחה]] 05:46, 8 במרץ 2017 (IST)

== מהו פירוש שם המשפחה כצנלבוגן? ==

תודה לכל המשיבים. [[מיוחד:תרומות/132.66.169.201|132.66.169.201]] 10:48, 7 במרץ 2017 (IST)
:הבסיס הוא [[קצנלנבוגן]] (Katzenelnbogen) שמשמעותו בגרמנית מרפק החתול. יש עיר כזו בגרמניה אז ההנחה שלי היא שבעלי שם משפחה כזה הגיעו במקור משם. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 11:56, 7 במרץ 2017 (IST)
::ומה המשמעות של 'מרפק החתול'? [[מיוחד:תרומות/132.66.169.201|132.66.169.201]] 12:12, 7 במרץ 2017 (IST)
:::הוא ענה לך. ההנחה המקובלת היא שמקור המשפחה מהעיירה בשם זה. אם אתה שואל למה נקראה כך העיירה - איני יודע. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' באדר ה'תשע"ז • 12:28, 7 במרץ 2017 (IST)
::::[http://www.haayal.co.il/thread_247513 כל התשובות]. עוד מידע מכיוון קצת שונה: [http://dbs.bh.org.il/familyname/katzenelson כאן] [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 12:32, 7 במרץ 2017 (IST)

== שאלה על השם פינטו ==

מקור השם הוא לכאורה מרוקאי אך בערבית אין פ דגושה והשאלה היא מהו מקורו של השם
:אני מנחש שבשפות צפון אפריקאיות, כמו ברברית, ישנה פ' דגושה. שם נוסף שעולה על הדעת הוא טריפולי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 16:34, 7 במרץ 2017 (IST)
:המקור ספרדי/פורטוגלי. מתוך [http://moreshet-morocco.com/?p=6933 אתר מורשת יהדות מרוקו]: "השם פינטו מצוי בקרב יהודים יוצאי ספרד ופורטוגל. יהודים עם שמות משפחה אלה נקראים על שם ערים בשם פינטו, שהיו בספרד ובפורטוגל. " <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:20, 7 במרץ 2017 (IST)

== סיווג המדעים בתקופת הרמב"ם (או היוונית) ==

בהקדמתו לפירוש מסכת "אבות" הרמב"ם מחלק בין לימוד חכמות המביאות ישירות לידיעת השם, לבין אלו המקנות כלי חשיבה המועילים לשם כך, אבל אין להם תרומה ישירה לנושא. מבלי להיכנס להשקפתו הדתית של הרמב"ם (במידה וניתן), שמתי לב שהדוגמאות שהוא מביא לסוג האחרון הינם מתחום המתמטיקה, שזה ברור, אבל גם מתחומים הנראים כשייכים למכניקה. הרמב"ם לא מונה את מדעי הטבע המרכזיים באותה התקופה, אסטרונומיה ואיך שלא תגדירו את תיאור "ארבעת היסדות" של החומר. מכיוון שהרמב"ם מרחיב בנושאים אלו ובחשיבותם במקומות אחרים, נראה שהוא משייך אותם לחכמות המביאות לידיעת השם באופן ישיר. ועכשיו לשאלה: יוצא מהדברים שבתפיסתו של הרמב"ם יש חלוקה מהותית בין מדעי הטבע, המתארים את השמים ואת היסודות הארציים, לבין המכניקה, שאיננה שייכת למסגרת הזאת. אני מבקש לדעת האם מישהו יכול להפנות למקורות בפילוסופית הטבע הערבית או היוונית שניתן להבין מהם האם ההפרדה הזאת הייתה קיימת באופן רחב יותר, או שזו הבחנה פרטית של הרמב"ם. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:24, 7 במרץ 2017 (IST)

== עזרה בזיהוי זחלים ==

שלום,
אשמח לעזרה בזיהוי הזחלים הבאים:
<gallery mode=packed>
Ocnogyna loewii caterpillar Beit Guvrin 01.jpg|זחל 1
Ocnogyna loewii caterpillar Beit Guvrin 02.jpg|זחל 1
Ocnogyna loewii caterpillar Beit Guvrin 03.jpg|זחל 1
Simyra dentinosa caterpillar Beit Guvrin 01.jpg|זחל 2
Caterpillar Beit Guvrin 05.jpg|זחל 2
</gallery>

התמונות צולמו אתמול בבית גוברין.
תודה, --[[משתמש:SuperJew|SuperJew]] • [[שיחת משתמש:SuperJew|רב-שיח]] • ט' באדר ה'תשע"ז 20:21, 7 במרץ 2017 (IST)
:לזיהוי נסה את [https://www.facebook.com/groups/bugsphoto קבוצת הפייסבוק] - שים לב שיש להוסיף לפוסט תאריך ומקום הצילום. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:54, 7 במרץ 2017 (IST)
::[[דובון הקורים]] [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 01:30, 13 במרץ 2017 (IST)
:::נסו גם ב[[וק:מז|מסדר זיהוי]]. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:38, 14 במרץ 2017 (IST)

== איפוס סיסמא בראוטר ==

בניסיון להתחבר לראוטר בעבודה, פתאום מופיעה בקשה לסיסמא. מה עושים אם לא זוכרים אותה? כיצד ניתן לאפס אותה? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 12:09, 8 במרץ 2017 (IST)
:בדרך כלל לראוטרים יש כפתור או חריר איפוס. יש להדליק את הראוטר כשהכפתור הזה לחוץ, לחכות לעליית האיפוס (בד"כ יש חיווי של היבהוב נורית באדום) ואז לכבות ולהדליק שוב. לאחר האיפוס הסיסמא תחזור לסיסמת ברירת המחדל - אלו שונות מראוטר לראוטר וכתובות בתיעוד שלו שניתן לרוב להשגה, ויש חשיבות לאותיות גדולות/קטנות. שים לב שכדאי קודם לכן לחפור ולחפש את הסיסמא הקודמת - נסה לחפור בסיסמאות שמורות של דפדפנים. על כל פנים אל תשאיר את הראוטר עם ססמת ברירת המחדל אחרי האיפוס, כי זו פירצה שקוראת לגנב, וגנב שקוראים לו - בא. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:12, 8 במרץ 2017 (IST)
::הראוטר אופס בהצלחה. תודה רבה! [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:30, 8 במרץ 2017 (IST)

== האם המלט הוא אנטי-גיבור? ==

האם המלט, הדמות המרכזית במחזה היא [[אנטי-גיבור]]? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:16, 8 במרץ 2017 (IST)
:Hamlet, is depicted as an antihero. One main factor which gives Hamlet such a label is that he draws sympathy, as well as admiration, from the reader since Hamlet feels the pain of losing his father along with the burden and obstacles in avenging his murder.
::המלט, מתואר בתור האנטי-גיבור. גורם עיקרי אשר נותן להמלט תווית כזו הוא שהוא מושך אהדה, כמו גם הערצה, מהקורא  כי המלט מרגיש את הכאב של אובדן אביו יחד עם מאמצו לנקום את חיסולו. גוגל מצא ותרגם. [[מיוחד:תרומות/129.143.71.38|129.143.71.38]] 13:15, 9 במרץ 2017 (IST)

==למה לולאות for ולולאות foreach אינן מאוחדות?==
כמתחיל אני שואל: למה אי אפשר לעשות foreach מתוך ה for באופן דיפולטיבי בלי ה"כפילות" שמצריכה הגדרת משתנה נוסף פר כל משתנה (cars as car)? מה הבעיה לרוץ על Object שמכיל XYZ ערכים בדרך (התיאורטית) הזו? זה יחסוך המון כתיבה לדעתי. [[מיוחד:תרומות/77.179.233.95|77.179.233.95]] 05:31, 9 במרץ 2017 (IST)
:במקרים רבים אפשר להשתמש בלולאת for ובלולאת foreach באופן שווה, אבל יש הבדל מושגי ברעיונות - כאשר בלולאת for רצים בדרך כלל על מספר רץ ובלולאת foreach רצים על אובייקטים - זה מאפשר [[Lazy evaluation]]. לדוגמה: נניח שרוצים לרוץ על רשימת הערכים החדשים בוויקיפדיה ולמצוא את הערך החדש ביותר שמכיל את המילה "דג" - גישה אחת יכולה להשיג את רשימת כל ההערכים על פי סדר, ולעשות לולאת for ולחפש בכל ערך על פי סדר. בגישה של foreach נעדיף לבדוק את הערך החדש ביותר, אם לא מצאנו אז נעבור  באמצעות קריאה ל-MoveNext להאיבר/הערך הבא (המושג MoveNext הוא תלוי שפה - בפייתון צריך לממש __next__ ובC# צריך לממש IEnumertor - בשני המקרים לא חייבים לקרוא בצורה מפורשת לפונקציות האלו ושימוש בforeach עושה זאת מאחורי הקלעים). מבחינת ביצועים, אם להשגת כל ערך נדרשת שאילתה - אז בגישה הראשונה נדרשו יותר מ-200 אלף שאילתות רק להשגת הערכים, ואילו בגישה השנייה נדרשו מספר שאילתות ששווה רק למספר הערכים עד לערך הראשון שענה לקריטריון. במקרה של לולאה על מערך פשוט, אין בדרך כלל הבדל משמעותי מבחינת ביצועים לכאן או לכאן, אבל לרוב לולאת foreach נחשבת "יפה" יותר. [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 08:00, 9 במרץ 2017 (IST)
::בשביל להניח את יסודות ההבנה --- מה זה "מספר רץ"? אתה מתכוון למספר דינאמי? כי אני יודע שבלולאת for הגבול קבוע בקוד (בתור מתחיל לא נתקלתי במקרה בו המשתנה של הגבול עובר שינוי בזמן אמת). [[מיוחד:תרומות/77.179.233.95|77.179.233.95]] 17:19, 9 במרץ 2017 (IST)
:::בדוגמה הקוד הזו <syntaxhighlight lang="csharp">for (int i=0;i<10;i++) { arr[i]=i; }</syntaxhighlight> מבחינתי המספר i הוא מספר רץ מ-0 ועד 10. [[משתמש:ערן|ערן]] - [[שיחת משתמש:ערן|שיחה]] 08:12, 10 במרץ 2017 (IST)

== אור אולטרה סגול בשמוש בהצגה ==

מהו מקורו של האור האולטרה סגול המשרת את הבמאים במופעים, בהצגה. בהם תכונתו היא שהוא גורם להחזרת אור רק מהצבע הלבן בגוון סגלגל?? האם אור זה הוא מסוכן?--[[מיוחד:תרומות/212.76.119.253|212.76.119.253]] 08:14, 9 במרץ 2017 (IST)
:משתמשים ב[[נורה פלואורסצנטית]] שהציפוי שלה מייצר אור [[על-סגול]] במקום [[אור נראה]] בתחום של UVA קרוב מאוד לאור סגול רגיל. השימוש בהן נחשב לבטוח ולא אמור להזיק, אבל לא הייתי משתמש בהן כדי להאיר את הבית שלי באופן קבוע. למידע נוסף, קרא את [[:en:Blacklight|הערך באנגלית]]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 09:18, 9 במרץ 2017 (IST)

== שאלה בכלכלה ==

למה לא בולמים את היחלשות השקל על ידי הדפסת שטרות נוספים וכך האינפלציה תאזן את הדיפלציה?
:השאלה בכלל לא מחוברת למציאות:
#השקל לא נחלש אלא דווקא מתחזק מול מטבעות אחרים
#מי אמר שבכלל צריך לבלום מטבע שנחלש?
#הדפסת שטרות נוספים לא תביא בהכרח לעליה בשיעור האינפלציה
#בישראל אין בכלל דפלציה אז מה צריך לאזן?
#בעיקרון, לא מטפלים בבעיה אחת על ידי יצירת בעיה אחרת.--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 18:50, 9 במרץ 2017 (IST)
::[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]], עד כמה שאני מבין השואל טעה במילה והתכוון "התחזקות השקל"  וניסה להציע פתרון באמצעות מעין הרחבה מוניטרית (הזרמת כסף לציבור). אלא שנכון שהבעיה של התחזקות השקל היום אינה מצב של דפלציה אלא פגיעה ביצוא וכאן הפתרון לא יכול להיות באמצעי כזה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:56, 10 במרץ 2017 (IST)

== איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון קרקר נגד קרקר ==

איפה אפשר לשמוע את השיר ביוונית או ספרדית הפותח את מערכון [https://www.youtube.com/watch?v=x5fA-CqWM2M קרקר נגד קרקר] של הגשש החיוור?

== מחפש את הוידאו של אחמד טיבי אומר ערפאת אבי האומה הפלסטינית ==

מחיפושים ברשת קיבלתי רק את התשובה של אורן חזן 

https://www.youtube.com/watch?v=3orIbUhu3xY

== האם GET משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע? ==

האם GET ו משמשת רק לאחזור מידע ו POST משמשת רק לשליחת מידע? או שמא שניהן יכולות להחליף תפקידים כך ש GET תשמש לשליחה ו POST לשליפה? בתודה, [[מיוחד:תרומות/77.179.233.95|77.179.233.95]] 19:04, 9 במרץ 2017 (IST)

:לא, בפוסט אין הגבלה על גודל הpayload.{{כ}} [[מיוחד:תרומות/67.71.186.82|67.71.186.82]] 11:23, 10 במרץ 2017 (IST)

::איך זה קשור?

== האלגוריתם חולה אבל באיזו מחלה? ==

לאחרונה נזקקתי למאגר מידע תורני כלשהו, העתקתי ממנו את הטקסט וערכתי לו הגהה על פי המקור. נתקלתי במילה מוזרה 'לל' כשבמקור כתוב 'ללמד'. בהמשך גיליתי עוד ועוד שיבושים והמשותף לכולם הוא אותו 'מד'. כלומר, האלגוריתם השמיט באופן שיטתי לכל אורך הטקסט את צירוף האותיות 'מד'. מלבד זה הטקסט היה לגמרי מדויק.

לאנשי המחשבים שבינינו האם נתקלתם אי פעם בתופעה דומה. אשמח לשמוע. (מזה שנים שאני חוקר טקסטים ועל טיב המשוגות האנושיות כבר עמדתי אבל נראה שגם למחשבים יש משוגות) [[מיוחד:תרומות/46.116.6.235|46.116.6.235]] 20:27, 9 במרץ 2017 (IST)
:כן. ידוע. באיזה כלי ערכת? Word? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:39, 9 במרץ 2017 (IST)
::לא אני ערכתי מדובר במאגר מידע שקניתי. איני יודע באיזה כלי נערך. סקרן להבין את דרך היווצרות התקלה. תודה יגאל [[מיוחד:תרומות/46.116.6.235|46.116.6.235]] 00:18, 10 במרץ 2017 (IST)
:::אז איפה היה "האלגוריתם"? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:01, 10 במרץ 2017 (IST)
::::צודק. לא התנסחתי נכון. בכל מקרה התקלה המתוארת קרתה ושאלתי היא כיצד. כלומר, איזה תהליך יכול לגרום לתקלה מעין זו. תודה יגאל. [[מיוחד:תרומות/46.116.6.235|46.116.6.235]] 01:39, 10 במרץ 2017 (IST)
:::::עדיין. מצאת את הטקסט בצורה הזאת במאגר? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:42, 10 במרץ 2017 (IST)
::::::אכן. מצאתי בקטע אחד שאליו נזקקתי 5 מילים פגומות אלה: לל (ללמד). בריגה (במדריגה). בעום (בעומדם) ות (מדות). כאמור, המשותף לכולם ש'מד' נשמט בצורה מוזרה. פניתי למפתח/מפיץ והוא הודה לי על שהסבתי את תשומת לבו לכך, אך לא ידע להסביר לי מה קרה. 'אולי קיבלתי סריקה לא טובה'. בכל מקרה נראה שזאת שגיאה של מכונה. מוח אנושי לא עשוי לטעות בצורה שכזו. [[מיוחד:תרומות/46.116.6.235|46.116.6.235]] 01:47, 10 במרץ 2017 (IST)
:::::::הבנתי. שתי אפשרויות, בכל אחת גלומות כמה תת אפשרויות. א' מישהו שעבד על הטקסט השתמש במנגנון חיפוש והחלפה לא נכון. אולי רצה למצוא את צמד האותיות הללו כי זה מה שזכר ממילה שהוא מחפש, ובטעות לחץ הרבה פעמים על "החלף" במקום "חפש", שבדרך כלל מופיעים אחד ליד השני. וזה החליף ב"כלום", כי את השדה במה להחליף לא עודכן - לא התכוונו להחלפה. ואולי הוא כן התכוון למחוק במיקום מסויים את צמד האותיות הללו על ידי החלפה בכלום, ולחץ בטעות על "החלף הכל" במקום "החלף". ב' מנגנון התיקון האוטומטי. משהו שקיים בכמה תוכנות, נגיד ב-word, וכל פעם שרואה רצף אותיות מוגדר מראש, הוא הופך אותו למשהו אחר לפי הכללים ששוב הוגדרו מראש. אני לא יודע מה מוגדר אצלך, אבל אתה יכול לנסות להקליד " ש"ח ", בדרך כלל זה הופך לסימן המאופך של השקל. "->" בדרך כלל הופך לציור של חץ. "wierd" בדרך כלל הופך להיות  "weird". יש עשרות כאלו, וניתן להגדיר חדשים חופשי. או שמישהו הגדיר זמנית ושכח, או שמישהו הגדיר לא נכון. או שמישהו אחר חמד לצון. אני עדיין זוכר מקרה שקראתי עליו, בו החליפו את הרצף ". ", נקודה ורווח, כלומר נקודה בסוף משפט ולא בשבר עשרוני, להיות {{משמאל לימין|". Fuck! "}}. כלומר זה הכניס אוטומטית קללה בין כל שני משפטים.  יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  02:03, 10 במרץ 2017 (IST)
::::::::נפלא! יישר כחך יגאל [[מיוחד:תרומות/46.116.6.235|46.116.6.235]] 02:11, 10 במרץ 2017 (IST)

==איך נקראת דפלציה שמשקפת התחזקות במשק?==
אני יודע שיש דפלציות חריפות שמשקפת סכנה מיידית למשק ויש דפלציות מתונות שלא בהכרח ניתן לדעת את השפעתן אך ברצוני לשאול איך נקראת דפלציה שעולה במתאים ישיר וחד משמעי עם התחזקות במשק וכמות רבה יותר של עסקאות במשק בעקבות ירידת המחירים? [[מיוחד:תרומות/77.179.233.95|77.179.233.95]] 23:45, 9 במרץ 2017 (IST)
::אולי [[משתמש:כ.אלון]] יעשיר ואתנו בתובנותיו? [[מיוחד:תרומות/85.181.251.106|85.181.251.106]] 04:07, 10 במרץ 2017 (IST)
:::לא מכיר מצב של דפלציה+התחזקות משמעותית בפעילות הכלכלית לאורך זמן. מתוך הערך [[דפלציה]] :  ''כל המקרים של דפלציה הובילו לירידה בביקוש להשקעות, לירידה בביקוש המצרפי במשק בעקבות החשש מירידת משכורות ומפיטורין, ולפגיעה במערכת הכלכלית.......רוב הכלכלנים מסכימים על כך שדפלציה ממושכת מביאה יותר נזק מאשר תועלת'' --[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 10:39, 10 במרץ 2017 (IST)
::::ומה כאשר הדפלציה מתונה ומתרחשת מירידה במחירי סחורות, מירידה בפערי תיווך מוגזמים בעקבות חרם צרכנים או בעקבות פיצול ריכוזיות ברורה (שאיננה מעודדת ע"י הממשלה)? אני מתרשם שהמקרים האלה צריכים להיות Exception ברור. [[מיוחד:תרומות/85.180.91.231|85.180.91.231]] 20:47, 11 במרץ 2017 (IST)

== לימוד אסטרונומיה ==

איזה ספר מומלץ ללמוד על ידו אסטרונומיה, אני רוצה ללמוד על תנועותיהם של כוכבי הלכת עד לרמה כזו שאוכל ע"י התבוננות בשמים לזהות את הכוכבים ולדעת לאן ינועו בימים הקרובים וכד', כמו כן אני מעוניין שהלימוד יהיה עם דגש על הנושאים ההלכתיים כמו קידוש החדש, ברכת החמה, מזלות וכו'. תודה. (הערה: חלק מהעניינים כמו מולדות ותקופות אני מכיר)
:לא ספר, אבל ראה [http://www.dubagdola.com/ כאן]. [[מיוחד:תרומות/84.229.131.201|84.229.131.201]] 08:45, 10 במרץ 2017 (IST)
::לא מצאתי משהו שעוזר לזהות את כוכבי הלכת ע"י תצפית מכדור הארץ. [[מיוחד:תרומות/95.86.90.14|95.86.90.14]] 13:12, 10 במרץ 2017 (IST)
:לחלק הראשון של שאלתך יש תשובה קלה: [[סטלריום]]. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 04:22, 11 במרץ 2017 (IST)
::יש אפליקציה של גוגל שעוזרת לזהות את כל גורמי השמיים. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 01:27, 13 במרץ 2017 (IST)
:::שמה google sky, והיא בעייתית בטלפונים נטולי ג'יירוסקופ. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:20, 13 במרץ 2017 (IST)

== בשר ודגים ו-חלב ודגים ==

האם מישהו מכיר מחקר שהוכיח שיש סכנה בריאותית באכילת דגים עם בשר או באכילת דגים עם חלב, אשמח לקבל קישור למחקר כזה. {{לא חתם||אלמ}}
: מרבית בני האדם לא מפרידים אין בשר, חלב ודגים בשום צורה. האיסור היהודי לא מוכר כלל בעולם. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 10:44, 10 במרץ 2017 (IST)
::אני כמעט בטוח ששמעתי פעם על מחקר שהוכיח שזה מזיק לבריאות. [[מיוחד:תרומות/95.86.90.14|95.86.90.14]] 12:15, 10 במרץ 2017 (IST)
::: מישהו רימה אותך. קיימת קבוצה קטנה מאוד של אנשים בעולם המפרידים בין בשר לבין דג. לא נמצא שהם בריאים משמעותית מיתר העולם. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:17, 10 במרץ 2017 (IST)
::::יכול להיות שאתה זוכר שקראת על כך שאכילת דגים עם חלב פוגעת בבריאות '''בתווך קצר''' וזה בלבל אותך? כי תוך 24 שעות ההשפעה תעלם ולא יהיה כל נזק לתווך ארוך. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  12:25, 10 במרץ 2017 (IST)
:::::גם מעניין, אפשר הרחבה קצת, באילו נזקים מדובר, ואולי גם מקור. [[מיוחד:תרומות/95.86.90.14|95.86.90.14]]
::::::אין שום מחקר כזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:52, 10 במרץ 2017 (IST)
:::::::לא מבינה איך אתם בכזו מהירות מצהירים שלא קיים שום מחקר כזה. יש מחקרים אמינים יותר או פחות על כל מיני דברים מוזרים בעולם. זה לא אומר שהם נכונים, אבל הם עדיין יכולים להיות קיימים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י"ב באדר ה'תשע"ז 14:20, 10 במרץ 2017 (IST)
::::::::לשאלתך, אני לא חושב שיש "מחקר" בנושא, אבל אכילת דגים עם חלב מביאה לשלשול חזק אצל לא מעט אנשים, עם כיבה לא מספיק חזקה בדרך כלל, כפי שכרגע גם מצאתי בעשרות תוצאות בגוגל, ואני ביניהם. במיוחד אם הדג הוא מלוח. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:08, 10 במרץ 2017 (IST)
:::::::::אני מכיר את התחום ואם איני מכיר מחקר כזה, סימן שהוא ככל הנראה לא קיים. הסיכוי שכן קיים מחקר כזה ולא נחשפתי אליו במהלך לימודיי הוא נמוך מאוד. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:28, 10 במרץ 2017 (IST)
:לשואל: אני לא מכיר מחקר בנושא, מה שלא מפתיע כי אני לא מהתחום. האיסור היהודי על אכילה של בשר ודגים מבוסס, ככל הנראה, על חשש לסכנה, ומן הסתם החשש נבע מהידע של אותה התקופה שלא התבסס על מאמרים. מה שלא אומר שהוא לא נכון, כמובן. זה אומר שלא מדובר על תוצאה של מחקר מדעי שיטתי כמקובל היום, ובהיעדר נימוק משמעותי המבוסס על הידע הקיים בימינו, נקודת המוצא של הרבה אנשים, ואני ביניהם, שהוא שגוי. מאידך, בהנחה שאכן צודק גילגמש והנושא לא נחקר, לא ברור לי כיצד אנשים מוכן להצהיר בבטחון מוחלט על היעדר הסכנה. הטענה שאנשים רבים נוהגים כך והם בריאים היא טענה מאוד לא מדעית - ואני נזהר בדברי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:07, 10 במרץ 2017 (IST)
::לא ניתן לומר באופן אבסולוטי שיש מוצר מזון בריא או לא בריא מבחינה מדעית. גם מים יכולים להרוג את השותה ([[הרעלת מים]]). נהוג לדבר על LD50 (lethal dose) כלומר, מה המנה שתגרום ל50% מהנבדקים למות. מוצרים שהLD50 שלהם נמוך (כלומר, נדרשת מנה קטנה יחסית כדי להרוג 50% מהנבדקים) אפשר לסווג כרעילים או כלא בריאים, אבל לא נובע מכך שכל כמות מהמוצר היא לא בריאה או רעילה. כך למשל שומן, שיכול להתפס כלא בריא, נחוץ לאדם ולמעשה אדם שלא יצרוך שומן כלל ימות כי בני אדם חייבים לקבל בתזונה חומצות שומן חיוניות. כדי להראות ששילוב מזונות מסוים אינו בריא צריך להצביע על פרמטרים מדידים כלשהם כמו למשל LD50 או נתונים על ספיגה: האם שילוב של מזונות מסוימים מקטין את ספיגת חומרי התזונה מאחד מהם. כך למשל נמצא ששוקולד מקטין את הספיגה של הסידן מחלב. לכן, שוקו במובן זה אינו שילוב טוב - עדיף לשתות חלב ללא שוקולד (אם רוצים לקבל סידן). כמובן שהשוקולד לא מוריד את הספיגה ל0 לכן השוקו עדיף מבחינה זו על כלום. לא ידוע לי על כך ששילוב של דג עם חלב מעלה LD50 (כלומר, השילוב של שניהם לא רעיל יותר מרעילות של כל אחד מהם בנפרד) ולא ידוע לי על עיכוב ספיגה של חומר כלשהו בגלל השילוב הזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:44, 11 במרץ 2017 (IST)
:::מבלי להכנס בכלל לוויכוח לגוף הדברים, והאם הם רלונטיים לטענה לעיל, אינני מבין איזו חשיבות יש לאמירה "לא ידוע לי" הנאמרת על מנת לשלול טענה, שאתה עצמך אמרת שלמיטב ידיעתך מעולם לא נבדקה באופן מדעי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 05:12, 12 במרץ 2017 (IST)
גם היהדות אינה טוענת שאכילת בשר ודגים/חלב ודגים יחד אינה בריאה. החשש בבשר ודגים היה שאנשים יבלבלו בין עצמות הדג האכילות לעצמות הבשר ועלול להיחנק, לאחר שהחשש פסק יש שהקלו והתירו להשתמש באותם כלים. לגבי חלב ודגים היו פוסקים שכתבו שמדובר ב[[טעות סופר]]. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:34, 14 במרץ 2017 (IST)
:למיטב זכרוני, כתוב בתלמוד (אינני זוכר היכן, מובא בספר בניהו בן יהוידע לנדרים מא ע"ב) שאכילת בשר ודגים עלולה לגרום לצרעת. זה כמובן לא מבוסס על מחקר מדעי. --[[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:15, 29 במרץ 2017 (IDT)
::רבים אמרו שזו טעות סופר בבית יוסף. יש מחמירים, בעיקר ספרדים. [http://www.yeshiva.org.il/midrash/16304 ראו כאן]. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ז • 15:21, 29 במרץ 2017 (IDT)
עיין בית יוסף (יו"ד סימן פז סעיף ג) לענין איסור דגים בחלב. וע"ע בדרכי משה לרמ"א שם שכתב שזאת טעות סופר, אך נהגו כך הספרדים, ואין לשנות. לעניין אכילת בשר ודגים ידוע שאע"פ שהמציאות מוכיחה אחרת מההלכה אין מתחשבים במציאות אלא רק בהלכה (במרבית המקרים), כמו באיסור הריגת כינים בשבת שאינן פרות ורבות (תלמוד בבלי שבת דף קח), ואף שהיום התברר שהכינים פרות ורבות מ"מ מותר להרוג כינים בשבת (עיין בעלון "בית נאמן" של הרב מזוז ראש ישיבת כסא רחמים, גיליון 58 הערה 2).

== האם שמן שקדים הוא אכיל?==
הבנתי ששמן שקדים כמו זה שמשתמשים בו למסאז'ים נעשה משקדים מרים (Bitter almonds) ולפיכך אינני יודע אם הוא מומלץ לאכילה; אולי הנושא אף מסובך מכך. המומחה יכול לתת מענה? [[מיוחד:תרומות/85.181.251.106|85.181.251.106]] 04:00, 10 במרץ 2017 (IST)
:שמנים טובים לתיבול  הם שמנים אגוזיים כדוגמת שמן אגוזי מלך, שמן אגוזי לוז, --שמן שקדים,-- שמן נבט חיטה ושמן פשתן. את כולם רצוי להחזיק במקרר כיוון שהם מתחממים בקלות ובעלי טעם דומיננטי.-- כך עתון הארץ. יש לשים לב שמצויין על המיכל שהשמן ראוי למאכל. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.142|129.69.140.142]] 13:41, 10 במרץ 2017 (IST)

==האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן?==
האם מותר לחמם במיקרוגל מוצרי פלסטיק שכוסו (לטענת היצרן) בשכבת פוליפרופילן? [[מיוחד:תרומות/85.181.251.106|85.181.251.106]] 05:28, 10 במרץ 2017 (IST)
אולי [[משתמש:עופר קדם]] יוכל לתת הכוונה? [[מיוחד:תרומות/85.180.91.231|85.180.91.231]] 20:39, 11 במרץ 2017 (IST)

== באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ?  ==

איך אוכל לדעת באילו מדינות הכי זול לאכול בחוץ? בתודה, [[מיוחד:תרומות/85.180.91.231|85.180.91.231]] 09:06, 11 במרץ 2017 (IST)
:Big-Mac-Indexבויקי האנגלית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.143|129.69.140.143]] 12:25, 11 במרץ 2017 (IST)
:: או [[מדד ביג מק]] בעברית - שהוא פשוט המחיר של המבורגר "ביג מק" במדינות בהן יש סניפים של [[מקדונלד'ס]]. אם אתה מחפש תשובה ספציפית יותר (ומדוייקת יותר), אולי תעדיף לתת מיקוד מסויים. אתה מחפש מדינות באירופה? במזרח הרחוק? מרחק מסויים מהארץ?(עלות טיסה) ככל הנראה במזרח הרחוק יהיה זול יותר, אבל מצד שני אם אתה לא אוהב אוכל תאילנדי אל תטוס לתאילנד לא משנה כמה זול שם. חוץ מזה, יש מדינות (כמו [[תאילנד]], עד כמה שידוע לי) שבהן הנוהג הוא לאכול ב"אוכל רחוב", בחוץ, לעומת מדינות "מערביות" יותר, ו"מתורבתות יותר", בהן אוכל רחוב כמעט ולא קיים, ואם תרצה לאכול אתה ככל הנראה תיכנס למסעדה(הייתי ב[[פריז]] למשך שלושה ימים, אכלתי כל יום בחוץ, ולמיטב זכרוני לא נתקלתי בכלל בדוכנים של אוכל שהיו במדרכה). בארה"ב (אני יודע להעיד על [[ניו יורק]] העיר ועל עוד כמה ערים גדולות)יש גם "פאסט פוד" כמו מקדונלדס, גם מסעדות "מכובדות" יותר, וגם אוכל-רחוב של ממש. לסיום, מדינות "זולות" באופן כללי (שוב, המזרח הרחוק) יהיו כנראה זולות, אבל אני לא חושב שיש מקום להשוואה בין האוכל בתאילנד לאוכל בפריז, ברלין, או ניו יורק. לסיכום, נסה למקד את השאלה שלך יותר. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 16:30, 11 במרץ 2017 (IST)
:היי אייל, תודה. קלעת בול, אני אכן מתכוון בעיקר לאירופה ומזרח אסיה ולא מדבר כלל על אמריקה, אפריקה, אוסטרליה ואוקיאנה. אני שואל מה הזולות ביותר לאכול בחוץ באירופה ומזרח אסיה. [[מיוחד:תרומות/85.180.91.231|85.180.91.231]] 19:33, 11 במרץ 2017 (IST)
::זול זה מושג יחסי, כשאני נכנס למסעדה ברומניה ואוכל ארוחה ב-25 שקלים, כולל טיפ, עבורי זה זול, אבל לא כך עבור המקומי המרוויח חצי או רבע משכר המינימום הישראלי. מדד ביג מק מודד מחירים של מוצר קבוע, לכן נותן אינדיקציה לא רעה, למרות שגם העלויות של המוצר הזה תלויות ברמת שכר העבודה ובעלות המוצרים המרכיבים באותה מדינה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 11:33, 12 במרץ 2017 (IST)
:::כמובן, אבל אני מניח שהשואל מכוון למה שיהיה לו זול, ולא למה שזול למקומיים. מדד ביג מק נועד כמובן לתת אינדיקציה כללית ולא מחליף "סקר שוק" רציני יותר. לשאלה המקורית - אני מעריך שמערב אירופה יהיה יקר יותר ממזרח אירופה, ומזרח אירופה יקר יותר ממזרח אסיה. בשביל יותר מידע (או בשביל חוות דעת ספציפית על מדינה מסויימת), עדיף שתחכה למישהו אחר. אגב, עדיין לא ענית לאחת השאלות ששאלתי - אתה מחפש "אוכל רחוב", שקונים בדוכן ואז אוכלים בהליכה/בישיבה זריזה ברחוב, או מסעדות יותר 'מכובדות'? [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 11:57, 12 במרץ 2017 (IST)
::::היי אייל, לא עניתי כי האמת שאין לי דעה בנושא (אוכל רחוב או מסעדה), אבל בגדול שניהם זה בסדר (כל עוד הדוכן או המסעדה לא מזוהמים זה בסדר). [[מיוחד:תרומות/77.180.24.227|77.180.24.227]] 21:19, 12 במרץ 2017 (IST)
:השאלה היא בעיקר מה ואיפה אתה אוכל  בישראל מוכרים במקומות מסויימים פלאפל בפיתה ב-6 שקלים, כלומר אירו וחצי לסנדביץ די גדול ומשביע עם תוספת סלטים חינם... מצד שני, אתה יכול להיכנס למסעדה ולקנות בקבוק מים מינרליים ב-30 שקלים. אז, ישראל יקרה או זולה? --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:12, 16 במרץ 2017 (IST)
::האתר הזה: [https://www.numbeo.com/cost-of-living/] מנסה לעשות סדר בדברים. לא יודע עד כמה המדדים שלו מדויקים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:48, 16 במרץ 2017 (IST)

== מרכז היקום ==

אני חוזר לכתוב כאן פעם ראשונה אחרי חודשים ארוכים שבהם לא נכנסתי לכאן בעקבות תגובות מגעילות שקיבלתי. מקווה שהפעם אקבל התייחסות עניינית. השאלה שלי היא:

אם היקום מתרחב לכל הכיוונים, זה אומר בעצם שהנקודה שממנה הכל התחיל, הנקודה הסינגולרית, היא מרכז היקום, הלא כן?{{ש}}
האם יש דרך לחשב איפה היא נמצאת ואיפה אנחנו נמצאים ביחס אליה?--[[מיוחד:תרומות/79.178.30.146|79.178.30.146]] 16:42, 11 במרץ 2017 (IST)
: ליקום אין מרכז, כל נקודה ביקום מתרחקת מכל נקודה אחרת באותו אופן. הדימוי המקובל הוא נקודות המצוירות על פני בלון מתנפח, לא ניתן להגיד שיש נקודה מרכזית. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:49, 11 במרץ 2017 (IST)
::לבלון יש מרכז, רק שאינו חלק מן הבלון - הוא נמצא באמצע האוויר שבתוכו. לפי מה שאתה טוען, [[מבנה היקום]] הוא מעוגל כמו פני השטח של בלון, ו"נקודת המרכז" נמצאת מחוץ ליקום... בברכת [[חג|מעגל]] [[פורים|גורלות]] [[שמחה|מבסוט]] וב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] • [[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]] • 20:12, מוצאי שבת, י"ג באדר ה'תשע"ז (IST).
:::זה דימוי דו מימדי. בדימוי זה אין משמעות למרכז הבלון שנמצא במימד  שאינו קים בדימוי. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 20:22, 11 במרץ 2017 (IST)
:כמובן. מרכז היקום הוא פה. ממש-ממש פה. כל נקודה ביקום נמצא במרכזו במובן שיש "כמות זהה של יקום" בכל הכיוונים ממנה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:32, 12 במרץ 2017 (IST)
::להרחבה: שגיאה נפוצה היא להבין את "הנקודה הסינגולרית" כתיאור של גודל היקום ברגע המפץ הגדול. התפיסה המקובלת היא שהיקום היה אינסופי בכל רגע, כולל ברגע המפץ. לכן, היקום יכול להתרחב לכל הכיוונים מבלי שאף נקודה תהיה המרכז שלו. צודק העורב שאנו, כמו כל צופה אחר בכל נקודה אחרת ביקום, נמצאים בדיוק במרכזו של חלק היקום אותו אנו רואים. חשוב להדגיש התפיסה הזו היא בעיקר הנחת עבודה מדעית, ולא תוצאה של מחקר או תצפית. אבל לא רק. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 05:18, 12 במרץ 2017 (IST)
:::פרידמן, האם זה לא נכון שברגע המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--[[מיוחד:תרומות/79.178.30.146|79.178.30.146]] 09:26, 12 במרץ 2017 (IST)
::::נראה לי שמשה פרידמן בילבל בתשובתו בין מרחב (Void) לבין יקום (Universe). היקום מתפשט במרחב. היקום הוא ההיקף של סך הגלקסיות (שמקורן בנקודה הסינגולרית) ביחד. אני לא אוהב את אנלוגיית הבלון כי אם המרחב הוא אין סופי אז אין טעם לדמות לבלונים וגם לא לדבר על מרכזים כי המרכז הוא בסה"כ נקודת חיתוך דמיונית גם כשאתה מדבר על נקודה סינגולרית וגם כעת. [[מיוחד:תרומות/77.180.24.227|77.180.24.227]] 10:42, 12 במרץ 2017 (IST)
:::::{{א|משה פרידמן}} כיצד תפיסת "היקום האינסופי" מתיישבת עם הצהרות נפוצות אודות "מספר הפרוטונים ביקום" וכיו"ב? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:26, 12 במרץ 2017 (IST)
::::::המסה ביקום סופית בהחלט, התיאוריה מדברת על מרחב אין סופי וגם זו אחת מכמה תיאוריות, למשל תיאוריה נוספת היא שהיקום סופי אך מעגלי בארבע ממדים כלומר אם תטוס ישר בסוף תחזור חזרה לאותה נקודה. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 01:25, 13 במרץ 2017 (IST)
:::::::שאלה [[משתמש:Assafn]] מה פירוש "מעגלי ב-4 מימדים"? למיטב ידיעתי ואני לא פיזיקאי עיגול הוא בשלושה מימדים שכן יש לו קצוות גובה ורוחב אבל גם עומק ובמסגרת העומק ניתן לטוס בתוכו מנקודה X לנקודה Y. אז אם כך, מה פירוש מעגלי ב-4 מימדים? בתודה, [[מיוחד:תרומות/78.51.214.241|78.51.214.241]] 04:10, 13 במרץ 2017 (IST)
::::::::לשואלים: היקום נתפס אינסופי בכל נקודה בזמן, הן מבחינת המרחב והן מבחינת המסה. מספר הפרוטונים אינסופי גם הוא. כל תפיסה מוכרת אחרת תוביל להתנגשות עם הנחות יסוד או עם תצפיות שיש בידנו. מי שמונה את מספר הגלקסיות או הפרוטונים ביקום, מתכוון כנראה ליקום הנראה. כנ"ל לגבי גודל היקום בזמן קדום. תיאוריית האינפלציה הקוסמית מאפשרת, עקרונית, הסבר שונה, אבל הוא יהיה שונה רק מחוץ לאופק האירועים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 04:13, 13 במרץ 2017 (IST)
:::::::::פרידמן היקום אינו בעל מסה אין סופית מאחר ואם כך היה כוח הכבידה היה אין סופי וכולו היינו קורסים לחור שחור. [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 10:35, 13 במרץ 2017 (IST)
אני חוזר על שאלתי. האם בזמן המפץ הגדול היקום היה בגודל של פחות מאטום?--[[מיוחד:תרומות/79.178.30.146|79.178.30.146]] 10:07, 13 במרץ 2017 (IST)
: אני רואה שאני צריך להתערב בדיון. אני לא קוסמולוג, אבל כנראה שהכי קרוב לזה שיש כאן בדיון... אז:  קיימים מספר מודלים ואני אציג אחד מהם שאותו למדתי בזמני מ[[נועם סוקר]]. היקום הוא אינסופי, הומוגני ואיזותרופי והיה כזה החל מהמפץ הגדול. הוא הולך ומתפשט, כלומר מעלה את המרחק בין האובייקטים ובכך מקטין את הצפיפות הממוצעת. כל אובייקט מתרחק מאובייקט אחד, בקצב שהולך וגדל עם המרחק, כלומר אני ואתם כמעט שלא מתרחקים, הגלקסיות הקרובות מתרחקות לעט והגלקסיות הרחוקות מתרחקות במהירות מטורפת. ראו [[חוק האבל]]). שאלה מדוע היקום לא קרס לתוך עצמו היא שאלה מעניינת וחכמה מאוד. התשובה היא שמהירות ההתרחבות של היקום עולה על מהירות הנוצרת ממשיכה כבידתית. הגרביטציה פשוט לא "מספיקה" להתגבר על ההתפשטות. לגבי כמות החלקיקים ביקום: מדובר בהערכה בלבד של כמות החלקיקים ביקום הנצפה. לגבי ההבדל בין space ל univerce: הנחת ההומוגניות יוצרת זהות בין המונחים. בסקלות גדולות מספיק (סופר-קלאסטרים ומעלה), כל החלל מלא בחומר באופן אחיד. 
:אתה מרגיש בטח שהתשובה שלך לא נענתה כי היא למעשה שואלת "איך נראה היקום במצבו הראשוני". והתשובה לא ניתנה עדיין. אנו דנים לרוב בשלבים הראשנים אחרי "שלב ה-0" שהוא סינגולרי ויתכן שלא יכול להיות מסבר בכלים שיש לנו היום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:31, 13 במרץ 2017 (IST)
::תודה על התשובה המקיפה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 13:36, 13 במרץ 2017 (IST)
::אם הבנתי נכון את משה ואותך, ההנחה על אינסופיות היקום אינה נטועה עמוק בתאוריה, אלא תוצאה של התצפיות על היקום הנראה שהוא הומוגוני ואיזוטרופי בממדים גדולים. אבל כל יקום שממדיו גדולים דיים יראה, ברוב המכריע של היקום הנראה, איזוטרופיות והומוגניות. נשאלת השאלה אם אין פה איזשהו אידאה פיקס שגוי, כמו זה שהיה בעבר שהניח שגיל היקום אינסופי עד שבאו תצפיות סותרות.  <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:50, 13 במרץ 2017 (IST)
:::מדובר גם על תצפית, אבל בעיקר על הנחה מטאפיזית המגובה בתצפית. נדמה לי ששם ההנחה בעברית הינו "ההנחה הקוסמולוגית", והיא הולכת אחורה הרבה לפני שהיו תצפיות משמעותיות על היקום. בכל זאת, עד לנקודה זו היא מחזיקה מעולה, בהסתייגות ההכרחית שמעולם לא נערכה תצפית על היקום מנקודה אחרת במרחב או בזמן (אחרת מבחינת הסקאלות הקוסמולוגיות. נניח, ממרחק של מליון או מליארד שנות אור משביל החלב). זה מצטרף לתצפיות על הגיאומטריה האוקלידית של היקום בסקאלות קוסמולגיות (שהופכות את ההנחות על סופיות היקום לביזאריות במיוחד). אני בהחלט מסכים שההנחה על גיל היקום האינסופי נבעה מאותה הנחה, ונמצאה שגויה, לפחות באופן חלקי. אני לא מסכים שכל יקום גדול דיו יראה איזוטרופי והומוגני. למעשה, מדובר בתוצאה מפתיעה ביותר. האם ההנחה הזו תחזיק לעולם? זו לא שאלה לפיזיקאים, אלא לעיתונאים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:30, 13 במרץ 2017 (IST)
:::[[:en:Cosmological principle|וזה הערך בויקיאנגלית, כולל הביקורת שהבעת בלשונו של פופר.]] [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:35, 13 במרץ 2017 (IST)
:::: כזכור לי הומוגניות ואיזטרופיות הם הנחות בסיס, בדומה להנחה שחוקי הפיזיקה זהים בכל נקודה ביקום. אנו צופים מכדור הארץ בלבד ורואים שהיקום הוא איזוטרופי. מכיוון שלא נמצאה שום סיבה לחשוב ששביל החלב מיוחד ביחס לגלקסיות אחרות, אנו מניחים שתושבי ואזרחי כל הגלקסיות רואים פחות או יותר את אותה תמונת המצב. לגבי האינסופיות: שמי הלילה הם שחורים עם מעט נקודות לבנות. אם היקום היה אינסופי הן במרחב והן בזמן, אז העין שלנו היתה פוגשת אור מכוכב בכל קו ראיה שהוא. אבל אנו רואים הרבה חושך, כלומר או שהיקום נגמר במקום מסוים או שהוא לא היה קיים תמיד, אלא נוצר ברגע מסוים. ראו [[הפרדוקס של אולברס]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:50, 13 במרץ 2017 (IST)
:::::כל יקום גדול דיו יראה איזוטרופיות לכמעט כל צופה. זה לא מחייב מעמד מיוחד לשביל החלב. אם מה שאני מבין מכם נכון, מדובר בהנחה שאינה ניתנת לבדיקה, שהנחות אחרות מספקות אותן תצפיות כמוה, ושאין לה ביסוס. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:54, 13 במרץ 2017 (IST)
::::::מדובר בהנחה הניתנת להפרכה. אנו צופים היום בקרינת הרקע הקוסמית, שלא הייתה מוכרת כשהונחה ההנחה הזו, ואנו רואים טמפרטורה אחידה בכל כיוון. אינני רואה מדוע ברור לך שזו תצפית הכרחית ביקום גדול דיו. מדוע שלא נראה קרינת רקע המגיעה מכיוון אחד בלבד (מה שהיינו מצפים אילו היקום היה מתחיל בנקודה אחת, כפי הטעות שנכתבה על ידי כותבים אחרים בדיון זה), או בעלת טמפרטורות שונות בכיוונים שונים? מדוע שלא נראה "קצה" ליקום באחד הכיוונים? עם זאת אני מסכים, וכך כתבתי למעלה למיטב זכרוני, שמדובר בעיקר על הנחה מטפיזית, שהוכיחה את עצמה כדי מוצלחת עד כה. בערך שקישרתי באנגלית ישנה פיסקת ביקורת כנגד ההנחה הזו, וגם אני מציג אותה כתפיסה המקובלת, אבל מטיל בה ספק חשדני כאדם פרטי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:28, 13 במרץ 2017 (IST)
::::::::שתי הערות. האחת, נתקלתי במקור שלצערי איני זוכר מהו שטען שיש היסט דופלר של קרינת הרקע (מה שמגדיר כיוון שאינו מתיישב עם הנחת האיזוטרופיות) שנית - ופה אני מודה שמדובר שפישוט ניכר שכן מעולם לא למדתי יחסות כללית - כשם שכדור גדול דיו ייתר תצפיות התואמות למשטח, אני מניח שיקום גדול דיו, נאמר גוגול פרסק, ייתן תצפיות של משטח. אם הטיעון שלי נכון יש אינסוף פתרונות סופיים שלא ניתנים לאבחנה מיקום אינסופי. על כל פנים מדובר בהשערה בלבד שלי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:23, 13 במרץ 2017 (IST)
:::::::::לגבי ההערה הראשונה אינני יודע, אבל זו דוגמא לכך שמדובר בהנחה הניתנת לבדיקה, וחזקה על העוסקים בתחום שיזנחו אותה אם תמצא שגויה. לגבי ההערה השניה, פתרון של יקום לא אוקלידי, איזוטרופי והומוגני, שרדיוס העקמימות שלו גדול בהרבה מגודל היקום הנראה הוא אכן הצעה אפשרית. (יש את העניין של צפיפות המסה-אנרגיה, אבל זה לא העיקר כאן). בכל מקרה, בעיני זה כבר חורג מגדר מדעי הטבע. כאמור לעיל, ההנחה הקוסמולוגית נובעת בראש ובראשונה מתפיסת עולם מקובלת במדע. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:12, 13 במרץ 2017 (IST)

==אינפלציה לעומת עליית מחירים נקודתית==
אם אינפלציה היא עליית מחירים כללית, איך נקראת עליית מחירים בתחום ספציפי? בתודה, [[מיוחד:תרומות/85.180.91.231|85.180.91.231]] 01:24, 12 במרץ 2017 (IST)
:נקראת עליית מחירים בתחום מסוים, למשל בעשור האחרון מחירי הדירות בישראל עלו בכ-100 אחוז, עלייה נומינלית - לפני התחשבות באינפלציה הכללית. {{לא חתם||אלמ}}

== קיצורי דרך באקסל ==

שלום למומחים. האם קיימת רשימה של כל קיצורי הדרך הקיימים לאקסל? הכוונה היא לא רק לקיצורי דרך לפעולות כגון ctrl + c וכדומה, אלא לכל מצב בו אפשר להשתמש במקשי המקלדת במקום בעכבר, למשל קפיצה לשורת החיפוש בתפריט הפילטר באמצעות לחיצה על e. וגם שאלה עקרונית - אם באמת כפי שנדמה לי לא קיימת רשימה כזאת, מה הסיבה לכך? אפילו הרשימה באתר התמיכה של מייקרוסופט היא רשימה חלקית. [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 07:30, 12 במרץ 2017 (IST)
:ראה [http://www.computerhope.com/shortcut/excel.htm כאן] <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:28, 12 במרץ 2017 (IST)
#
::תודה [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]], אבל הרשימה בלינק היא חלקית מאוד ואני מחפש רשימה מקיפה יותר. [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 15:10, 12 במרץ 2017 (IST)
:::כאן יש רשימה מאד ממצה: [http://www.asap-utilities.com/excel-tips-shortcuts.php] (לא הבנתי את הקטע עם ה-e). -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 16:31, 16 במרץ 2017 (IST)
::::תודה [[משתמש:Gabi S.|גבי]], אני מכיר את האתר ולצערי גם הוא לא כולל את הכל. הדוגמא שנתתי עם הe היא קיצור דרך נהדר שלא כלול בשום רשימה שנתקלתי בה. אנסה לתאר באנגלית בגלל שאני לא יודע את שמות המונחים המדויקים בעברית - When you apply a filter you can check and unchecked the various items manually or search for a specific value in the search bar. In order to get to the search bar you can click it with your mouse or press the down arrow key a number of times, or you can press the "e" key which would brings you instantly to the search bar [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 07:45, 19 במרץ 2017 (IST)
:::::וואו, זה מדהים! לא היכרתי את הקיצור הזה, והוא מאד שימושי. אבל לא יכולה להיות רשימה מסודרת של קיצורים מהסוג הזה, מסיבה פשוטה. בחלונית הפילטר יש לך עוד אופציות:
:::::<u>S</u>ort A to Z, S<u>o</u>rt Z to A, Sor<u>t</u> by Color, Text <u>F</u>ilter, S<u>e</u>arch
:::::כל אחת מהאופציות האלה נגישה דרך קיצור דרך במקלדת, שמסומן בקו תחתון. המילה Search מופיעה בחלונית טקסט בצבע אפור, לכן האות e לא מופיעה שם עם קו תחתון, אבל זאת הייתה הכוונה של המתכנתים. יש עשרות או מאות קיצורים כאלה, בכל תפריט או תת-תפריט של אקסל (או כל תוכנת אופיס), ואתה יכול פשוט לזהות אותם בתפריט על פי הקו התחתון, ולהשתמש בהם. אני מקווה שהסברתי את הנושא בצורה ברורה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 08:47, 19 במרץ 2017 (IST)

==איך השם יהושוע הפך לג'יסס באנגלית? מה התהליך?==
השם בוטא באותו הזמן (סוף ימי בית שני) כישוע או ישו (שני השמות מופיעים במקורות יהודיים שונים מאותה תקופה). ספרי הברית החדשה נכתבו ככל הנראה במקור בעברית ו/או ארמית אך תורגמו ליוונית ושרדו רק בשפה זו. השם שמופיע שם הוא Ἰησοῦς (יֶסוּס). באנגלית זה נכתב די דומה: Jesus. ר' גם [[w:Jesus (name)]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:05, 12 במרץ 2017 (IST)
:אני אנסה לפרט מעט יותר.
#ככל הנראה, בעברית של אותה תקופה ביטאו את התנועות חולם וצירה בצורה קצת דומה, ולכן יהושע הפך לישוע (כבר בתנ"ך קיימות דוגמאות לכך מתקופת בית שני).
#ישוע ככל הנראה קוצר לישו והעי"ן נבלעה.
#ישו נכתב ביוונית עם סיגמה בסופו על פי הדקדוק היווני והפך ל"יסוס".
#האות היוונית i עברה דרך הלטינית והפכה באנגלית ל-j. אני לא ממש בקי בתהליך הזה ואני מניח שתוכל לקרוא עליו יותר בפירוט היכן שהוא בוויקיפדיה האנגלית.
:וכך הפך יהושע לג'יזוס או ג'יזס. מקווה שעזרתי, [[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:24, 29 במרץ 2017 (IDT)

==מה ההבדל בין קשר מתכתי לקשר קוולנטי?==
אני מנסה לשפר את הבנתי בקשרים כימיים ומקריאת הפתיח של [[קשר מתכתי]] נשמע לי שהוא מאד דומה לקשר קוולנטי. אני אומר את זה כי בשניהם הקשר נראה לי כמעין "השתרשרות אלקטרונים זה בזה". אולי ההבדל טמון בכך שבראשון מדובר באל מתכות עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד ובשני מדובר במתכות ולא בהכרח עם מספר זהה של אלקטרונים מכל צד. הדייקתי ? [[מיוחד:תרומות/77.180.24.227|77.180.24.227]] 19:52, 12 במרץ 2017 (IST)
:א. עדיף לשאול שאלות כאלה בדף המיוחד לשאלות על מדעי הטבע. אבל אם כבר שאלת פה נענה פה.
:ב. ההבדל העיקרי הוא שבקשר קוולנטי מדובר בקשר בין שני אטומים. פה מדובר בקשר בין [[מספר אבוגדרו|הרב מאוד]] אטומים. עוד הבדל הוא שבאל מתכות הן "רוצות" את האלקטרונים, ואילו במתכות הן רוצות כמעט "להפטר" מהן. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:39, 12 במרץ 2017 (IST)
::אם לחדד את תשובתו של עמנואל - קשר קוולנטי הוא קשר בין שתי אל-מתכות, כמו למשל <chem>O_2</chem> או <chem>H_2O</chem>. ההבדל הוא שאם אתה נתקל בכמה גרם מתכת, כל אחד ואחד מהאטומים של המתכת מחובר לכמה אטומים אחרים, ובסופו של דבר הם כולם נמצאים בקשר עקיף (כלומר "דרך" אטומים אחרים). מספר אבוגדרו של אטומים חולקים ביניהם כמות דומה של אלקטרונים שמתזזים ממקום למקום. לעומתו, אם תיתקל בכמה גרם מים, אז כל אטום חמצן חולק אלקטרון אך ורק עם שני אטומי מימן ספציפיים, וכל אטום מימן חולק אלקטרון אך ורק עם חמצן אחד (ובאופן עקיף אולי גם עם מימן אחר). ההבדל העקרוני בין מתכת לבין מים או גז הוא מה שמחזיק אותם ביחד - את המתכת, או הסגסוגת, מחזיקים קשרים מתכתיים, ואם תנסה לחתוך את המתכת אתה תיאלץ "לשבור" קשרים מתכתיים. את המים מחזיקים קשרים בין-מולקולריים, [[קשרי מימן]], ולא קשרים אטומיים. המימן נמשך לחמצן אחר, אבל לא בקשר קוולנטי - הם לא חולקים אטום. צריך לשים לב שלפעמים דווקא כן נוצרים מבנים גדולים, למשל [[יהלום]] או [[גרפן]], אבל גם אז, האלקטרון של אטום פחמן מסויים נמצא כל הזמן "לידו", או אצל השכן, בעוד שהאלקטרון של אטום ליתיום יכול לטייל לקצה השני של החומר ואלקטרון אחר יתפוס את מקומו. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 16:05, 14 במרץ 2017 (IST)

== אחשוורוש בשפות שונות ==
כיום השם של אדם נשמע כמעט זהה בשפות שונות. למשל השם אסף יכתב באנגלית assaf או Asaph או ברוסית Асаф. הכתיב מקומי אבל הצליל נאמן למקור. האם מישהו יודע אילו תהליכים הביאו לכך ששמות ישנים בעיקר מהעת העתיקה נשמעים שונים לחלוטין בשפות שונות? למשל אחשוורוש מכונה בפרסית חְשְיָארְשָׁ ובלטינית קסרקסס Xerxes ? {{כ}} [[משתמש:Assafn|Assafn]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Assafn|שיחה]] 01:19, 13 במרץ 2017 (IST)
:זה שילוב של מספר גורמים כמו העובדה שבעבר לא היה אינטרנט והיה קשה יותר לתקנן ולשמר את דרכי ההיגוי על ידי תחביר העובר ביעילות בין אנשים כמו גם העובדה ששפות אז אמנם היו קרובות יותר (ערבית עתיקה ועברית עתיקה למשל, אנגלית עתיקה וגרמנית תחתית למשל או כתב סיני שהיה גם הוא נפוץ יותר בארצות מזרח אסיה למשל) אבל למרות הקרבה היה נדיר יותר למצוא אנשים שידברו את אותן השפות וידוע שלא תמיד דובר שפה א' הוגה או קולט פונמות של שפה ב' באופן מדויק אם אינו מאומן בהם ולכן קל יותר להגיע לשיבושי היגוי (שיכולים להיות מוחמרים ע"י שחזור מידע מעורפל, דבר שעל פי מחקרים פסיכולוגיים בני אדם די נוטים לו) וכאמור בעולם העתיק זה היה קל במיוחד בגלל הנדירות היחסית שבה היה מוחלף, נשמר, ומתוקנן מידע לשוני באופן מדויק. אלו הן הסיבות העיקריות שאני יכול לחשוב עליהן. אין לפסול ששמות מסוימים גם שובשו בכוונה כאשר לשיבוש הייתה משמעות סמלית (באופן דומה המון ארכיאולוגים מסכימים שלוחות המונים מספרים של חיילים בצבאות עתיקים כמו 500 אלף לוחמים היו לעתים מוגזמים) אבל לטעון שהיה שיבוש מכוון יכול להיות השערה חסרת בסיס ממשי ותלוי במקרה לגופו. [[מיוחד:תרומות/78.51.214.241|78.51.214.241]] 08:05, 13 במרץ 2017 (IST)
::Xerxes לא נהגה קסרקסס, בהתחלה התעתיק של השמות היה יחסית מדויק. לאחר מכן כאשר השם הועבר לשפות אחרות לעתים לקחו את הכתיב הלטיני והגו אותו באופן שונה לפי כללי השפה החדשה. כך למשל [[קרקס]] נכתב ונהגה בלטינית קירקוס, אך האות C נהגית לעתים באנגלית "ס" כך שהשם נהגה "סירקיס". אבשלום קור סיפר פעם בפינה שלו על קיקרו/ציצרו ויושב הראש שפרינקק. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • י"ז באדר ה'תשע"ז • 21:26, 14 במרץ 2017 (IST)
:::כיצד יכול להיות שהתעתיק של השמות היה מדויק אם העיצורים והתנועות ביוונית לא דמו לאלו שבפרסית? היוונים הגו ותעתקו כפי שיכלו בשפתם, לא כפי שהשמות הזרים להם נהגו בשפות המקור. ניתן לראות זאת בשמות הזרים שתועתקו לעברית בתנ"ך ובתלמוד ([[אספסיאנוס]] ו[[אצטדיון]] למשל: תופעה דומה לתוספת האל"ף בתחילת אחשורוש - רמז לקושי בהגייה בשביל דובר העברית בתקופת בית שני) וגם בכיוון השני: השמות העבריים שתועתקו ליוונית - במיוחד מה שקרה לחי"ת ולשי"ן במעבר הזה. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 21:42, 14 במרץ 2017 (IST)

== האם חומצות גרעין נחשבות לחלבונים ונכללות כחלבונים ב Nutrition facts?  ==

בתודה, [[מיוחד:תרומות/78.51.214.241|78.51.214.241]] 03:22, 14 במרץ 2017 (IST)
:[[חומצת גרעין|חומצות גרעין]] בהחלט אינן [[חלבון|חלבונים]]. לגבי ערכן התזונתי, נצטרך לחכות לתזונאי שישיב. &rlm;[[משתמש:gal m|gal m]]&rlm; 17:49, 14 במרץ 2017 (IST)
:: לא התכוון המשורר ל[[חומצות אמינו]]? [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 13:54, 15 במרץ 2017 (IST)
:::חד משמעית לא. [[מיוחד:תרומות/77.179.179.98|77.179.179.98]] 18:13, 15 במרץ 2017 (IST)
::::לא נהוג להתייחס לערך תזונתי של חומצות גרעין כי משקל חומצת הגרעין מתוך סך המשקל של התא די בטל בשישים. הינה למשל כאן: [https://www.quora.com/How-much-does-all-the-DNA-in-one-human-adult-weigh מצוין משקל של חומצות גרעין בתא בודד]. לפי חישוב זה אפשר להניח שבקילוגרם מזון ממוצע (שתאיו בגודל דומה לתאים אנושיים) יש גרמים ספורים של חומצת גרעין. דבר כזה הוא בעל חשיבות תזונתית נמוכה מאוד. דבר אחר שכן צריך לשים אליו לב הוא תהליך פירוק הפורינים ([[פורין|פורינים]] הם קבוצה כימית המתארת שניים מתוך ארבעת בסיסי הDNA; שני האחרים הם פירימידינים). פורינים מתפרקים לחומצה אורית. רמה גבוהה של חומצה אורית בדם יכולה לגרום ל[[גאוט]]. לא נובע מכך שצריך להמנע ממזונות שמכילים את הבסיסים האלה אלא רק לאנשים שיש להם כבר רמה גבוהה של חומצה אורית בדם או נטיה לפתח את הסיבוך הזה כדאי לעבור למזון אחר. כמובן בליווי ייעוץ תזונתי מתאים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:26, 16 במרץ 2017 (IST)

== שאלה על גיור איוונקה טראמפ ==

האם כל סיבת ההתגיירות היא רק בגלל רצונה להנשא לג'ארד קושנר?
: מן הסתם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח באדר ה'תשע"ז • 00:45, 16 במרץ 2017 (IST)
: זו שאלה שתצטרך לשאול אותה כשתפגוש בה. לא נראה לי שמישהו אחר יכול לענות על זה חוץ ממנה.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 15:27, 29 במרץ 2017 (IDT)
:: אם תרצה לדקדק עוד יותר תוכל להסתפק אם היא תאמר את האמת, או בכלל יודעת את התשובה האמיתית; ובכל זאת נדמה לי שלא רבים יטענו שהיא הייתה מתגיירת אילולא פגשה אותו בפגישה עסקית. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' בניסן ה'תשע"ז • 15:32, 29 במרץ 2017 (IDT)