הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 268"

{{ארכיון הכה את המומחה|}}
== יהדות ונצרות ==
דיברתי עם חבר נוצרי באירופה שמתעניין טיפה ביהדות וסיכמתי לו קצת על ההבדלים המהותיים בהשקפת עולם המיסטית. אני רוצה לוודא שלא חירטטי משהו, אלא שאמרתי נכון:

1) בנצרות ישנן שתי דמויות חזקות בעלות השפעה ישירה על העולם הגשמי: אלוהים שהוא טוב והשטן שהוא רע. שני אלים אלו נמצאים במאבק הן בעולם הגשמי והן בנשפו של האדם. ביהדות ישנו רק אל אחד ויחיד והוא אחראי הן על הטוב והן על הרע.

2) נשמתו של נוצרי מגיעה לגן עדן או גיהנום באופן בינארי בהתאם למעשיו בעולם הזה. נשמתו של יהודי מגיעה לעולם הבא שבו הוא מקבל גמול על כל מעשיו- גם על הטובים וגם על הרעים. גן העדן ביהדות הוא מקום בו נוצרה האנשות, אבל לא המקום אליו תגיע הנשמה לאחר מותה. ביאתו של המשיח תרים את גופתם ותחזיר את נשמותיהם של כל בית ישראל - ולא רק של הצדיקים.

3) ביהדות ישנו רק כוח אחד בעל יכולת על טבעית וזה האל. בנצרות קיימים "קדושים" עם יכולות על טבעיות שכביכול מהווים מצב מעבר בין אדם לבין אלוהים. 

האם אני צודק כאן? אולי יש עוד משהו מהותי? אני ספציפית התמקדתי רק במיסטיקה, ראית היקום ועל טבעי בראי הדת ולא בכל ההבדלים. [[מיוחד:תרומות/89.138.153.104|89.138.153.104]] 19:03, 15 באפריל 2017 (IDT)
:יש פה המון פרטים, ואתה צריך גם להבין שהן ביהדות והן בנצרות יש הרבה מאוד גישות. אעיר רק על כמה טעויות בדבריך וגם כאן לא אוכל להיכנס לפרטים. ההבדל המרכזי הוא שהיהדות מאמינה באל אחד, והנצרות (רוב הזרמים) בשילוש. ישו נחשב אצלם כאל, והיהדות רואה בזה עבודה זרה. גם ביהדות יש גן עדן וגיהנום, חוץ מהעולם הבא. אלה שתי מערכות נפרדות. גם ביהדות יש כוח לצדיקים לחולל נסים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשע"ז • 00:12, 16 באפריל 2017 (IDT)
::תראה לו את הסרטון הבא, נראה לי זה יענה על השאלה: [https://www.youtube.com/watch?v=YiFixVjwAYk Why is Jesus not the Messiah for Jews?] – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 04:35, 16 באפריל 2017 (IDT)
::: משיחיות של ישו זה אכן דבר חשוב בנצרות. אבל אנחנו יותר דיברנו על דברים כמו גמול, עולם הבא, ראיית היקום, מיסטיקה וכדומה ולא על כל הדת. הנצרות אומנם מאמינה בשילוש, אך מבחינתם אלו הם אספקטים שונים של אותו האל ולא שלושה אלים. אבל השטן בנצרות הוא אל נפרד, רע ובעל השפעה חזקה על ההעולם. השטן ביהדות הוא קונספט משמעותית פחות חשוב ומוזנח לרוב. האל היהודי הוא אל מלא זעם, קנאה ואימה וזאת בניגוד לישו הצנוע, מלא חמלה וטוב, רחום ומוחל לשונאיו. 
::: הזכרתם גן עדן וגהנום ביהדות. האם יהודים מאמינים בכך שנשמות המתים מופרדות וממוינות לשני "עולמות באים"? איך זה מסתדר עם תחיית המתים עם בוא המשיח? [[מיוחד:תרומות/93.173.9.59|93.173.9.59]] 17:27, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::: בנוסף, ביהדות מוכר הביטוי "אין לו מקום בעולם הבא". האם הכוונה שקיימות נשמות אשר לא עוברות מיון אלא נעלמות כליל? [[מיוחד:תרומות/93.173.9.59|93.173.9.59]] 17:28, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::: כאמור, גם בנצרות יש גישות רבות. ברוב הזרמים כפירה באלוהותו של ישו היא כפירה גמורה. אכן מקומו של השטן בנצרות בולט יותר. גם ביהדות, ואפילו המקראית, מוצג האל כחנון ורחום ורב חסד. ההבנה הפשוטה ביהדות היא שהמוות הוא זמני, ורובם של המתים עתידים לקום לתחייה. לא כולם, יש כאלה שאין להם חלק לעולם הבא. אין כאן דוגמה ברורה, אכן יש שיאמרו שהם עתידים להיעלם, עם או בלי שהות בגיהנום קודם לכן. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:13, 18 באפריל 2017 (IDT)
::::::דבריך לגבי [[תחיית המתים]] אינם מדוייקים. תפיסה זו הינה מאוחרת יחסית ביהדות. בין [[הבית הראשון]] לבין [[הבית השני]]. היגדים מוחלטים מחייבים ביסוס. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:45, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::::::סייגתי מראש שיש שיטות רבות, וגם כתבתי כאן שזו ההבנה הפשוטה. אם תדקדק בכל שאלה בנושאי יהדות בהבדלים שבין בית ראשון לשני, לפי ההבנה המחקרית - לא נתקדם הרבה, שלא לדבר על כך שהשואלים יטבעו בים של ויכוחים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 15:48, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::::: [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]], אתה טוען שביהדות האל מוצג כחנון ורחום. זה מתנגש עם הידע שלי במקרא. כידוע לי קיימים מאות מקרים שבהם חטא קיבל עונש חמור לפחות כמו החטא והאל מוצג לרוב כזועם ומעניש קשות. אבל פרט למילים "אל מלא רחמים" לא נצפו רחמים, כלומר מצב שבו העבירה נסלחה. איפה האל מוצג כרחמן? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:26, 18 באפריל 2017 (IDT)
::::::: מניין לדעתך לקחתי את המילים "אל חנון ורחום ורב חסד"? מהתלמוד? מהזוהר? ויש לזה גם המשך. אזכיר עוד שהנצרות הרי מקבלת את המקרא ככתבו וכלשונו, כלומר לא תוכל לשייך את חסד האל שבמקרא לנצרות ואת קנאותו ליהדות, או משהו מעין זה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:36, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::::::: הפסוק סותר לחלוטין את כל העלילה של המקרא. וגם את ההמשך של הפרק. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עֲו‍ֹן אָבוֹת עַל בָּנִים וְעַל בְּנֵי בָנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים. כלומר לא רק שהוא "נוצר חסד" (נוצר, כמו [[ניצרה]] של נשק? כלומר מונע), הוא גם לא מוכן לנקות פשע אלא מעביר אותו לאנשים שלא ביצעו פשע (בנים) וגם לבני בנים עד לדור רביעי. יתכן שמשמעות המילים "חנון ורחום" שונה מהמקובל היום. כשאני חושב על "חנינה", אני חושב על ביטול עונש שכן מגיע. כשאני חושב על "רחמים", אני חושב על הקלה בגורל. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:56, 18 באפריל 2017 (IDT)
::::::::: לדעתי הפירוש שלך לפסוק חריג ומפתיע. נוצר = שומר (וזה גם המובן של נצרה). מה גם שההקשר שם הוא המחילה על חטא העגל, אחד החמורים ביותר במקרא. גם לא הסברת איך ביחס לנצרות זה כן הופך לחסד, ובכל מקרה נראה לי שאנחנו מתרחקים ממטרת הדף הזה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:59, 18 באפריל 2017 (IDT)
:{{א|נרו יאיר}} לא כל הנוצרים מאמינים בשילוש (ראה [[אריאנים]]), הדוגמה לגבי השילוש אומרת שהם חלקים באלוהות אחת, זה לא שונה מהאופן בו היהדות מפרקת את אלהים לשמות ברמות קדושה או ל"כבוד יהוה", אצבע אלהים... ושאר תיאורים. במיסטיקה היהודית, הקבלה בכלל מדברים על דרגות של אלוהות, כלומר אלהים הוא אחד אך מורכב כמו המרחק בין אפס לאחד מאינסוף. הבדל בין יהדות לנצרות בא לידי ביטוי בכך שהנצרות מדברת על ברית חדשה (לא עוד אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה), נראה שגם לזה כיוון {{א|corvus}}, פוקד עוון אבות על בנים הוא המקור לריאקציה של ירמיהו ל"א העומד כיסוד בנצרות. בנוגע למהו אלהים, רחמן, אל נקמות, ובכן הוא הכל ולא כלום, ראו [[שלילת התארים]]. הנצרות שונה מהיהדות כמו שהליטאים שונים מהחסידים, אלה הבדלים שקשה לאמוד כמרחק רעיוני, כמו שפשוט לאמוד מרחק אתני, תרבותי, גיאוגרפי. אני חשב שהבדל מעניין הוא שהיהדות פונה לאומות בשבע מצוות נח ולא בעול מלכות שמים, והנצרות פונה בעול מלכות שמים, אך למעשה הנצרות בעיקר היא שבע מצוות נח, כך שזה די מגלה סגירות.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 03:55, 28 באפריל 2017 (IDT)
::הדגשתי בעצמי שלא כל הנוצרים מאמינים בשילוש. התפיסה המקובלת ביהדות היא שהאל עצמו אינו ניתן לחלוקה (ולמעשה אי אפשר לומר עליו מצד עצמו כלום, וזוהי שלילת התארים), וכל מה שאתה מדבר עליו הוא בחינות בהתגלות. ודאי וודאי שאי אפשר לומר על אדם שהוא חלק מהאלוהות. ככל שאני מבין הברית הנוצרית החדשה היא הרבה מעבר לעניין אבות אכלו בוסר. הבדל מרכזי הוא כמובן ישראל שבגוף או "ישראל שברוח" הנוצרי (כלומר כל נוצרי הופך לעם ישראל אמיתי), וזה מתבטא גם בנושא האמונה מול מצוות, אבל הוא שאל על הבדלים מיסטיים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:19, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::מבחינה מטאפיזית אין הבדל בין תיאור האלוהות בסכולסטיקה לבין תיאורים קבליים מקובלים. שלילת התארים תקפה גם לנצרות. ישוע אינו אל מכוח אנושיותו. לנוצרים יש מצוות, הן בין אדם לחברו, זו הברית החדשה. אפשר גם להתגייר אך בנצרות נכנס הממד של הגיהנום, ההכרח בהטבלה (אברהם למשל אינו יכול להיות בגן עדן לתפיסת הקתולים והוא בלימבו לפחות עד ביאת ישוע)...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:47, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::אני לא מבין איך "הוא האב, הוא הבן, הוא רוח הקודש" עולה בקנה אחד עם שלילת התארים במובן המקובל ביהדות. לא אמרתי שהם רואים בו אל מכוח אנושיותו, אבל הוא בשר ודם ילוד אישה, והוא אל. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:24, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::גם במקרא קוראים לו אלהים, יהוה, הבורא, אל נקמות, אל שדי, ... אחורי, אצבע אלהים... לא חסרים תיאורים לאל, שאינם עולים בקנה מידה עם יחידותו, אך לא סותרים בהכרח אחדותו, כלומר אל אחד אינו בהכרח אל יחיד, וגם להגיד אל אחד לא עולה בקנה אחד עם שלילת התארים. גם אינסוף לא עולה בקנה אחד איתה, אך אולי בעזרתו אפשר להסביר משהו בנוגע לאחד או יחיד. אינסוף אינו מספר טבעי, אינו מספר שאפשר לבצע עליו פעולות, הוא גם אינו מספר (עצם זה שאינך יכול להציב אותו או למקם אותו על ציר המספרים מלמד שהוא אינו מספר). עכשיו בנוגע לבשר ודם ילוד אישה, האם אדם הראשון הוא אדם או אל? כי לא היה ילוד אישה... הנוצרים מאמינים ברוח נצחית (זה מקובל למדי ביהדות), רוח שהופחה באדם על ידי אלהים, חלק אלהי באדם, התגלות אלהית באדם, אותה התגלות הייתה במשיח שלהם שוב, כמו באדם.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:26, 30 באפריל 2017 (IDT)
:::::::כבר הוזכרה כאן [[שלילת התארים]], המאפיינת את היהדות והאיסלאם ועוד, לא את הנצרות. ביהדות "השם אחד" הוא יסוד מרכזי ביותר, י"ג עיקרים של הרמב"ם כוללים כמובן שהאל הוא אחד ואינו גוף. בנצרות (רוב הזרמים) עיקר מרכזי הוא השילוש, ושהוא כן גוף - ישו. התיאורים המקראיים והאחרים שהזכרת הם שמות או בחינות של התגלות, לא תיאור של עצם המהות. כמובן האדם הראשון הוא בשר ודם נברא, לא ילוד אישה, לא טענתי אחרת. ואני מקצר, כי נראה לי שחרגנו הרבה מתפקידו של הדף. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' באייר ה'תשע"ז • 11:55, 30 באפריל 2017 (IDT)
::::::::{{א|נרו יאיר}} אתה עושה כאן הפשטה מכוונת של תפישת העולם הנוצרית, בעוד הנוצרים טרחו מאוד על התיאולוגיה שלהם (לא פחות מהמוסלמים והיהודים). התפיסה שלאל יש גוף היא מגוחכת, וכבר כתבתי לך, העובדה שקוראים לאל אלהים כבר לא עומדת בקנה אחד עם שלילת התארים אם אנו טוענים שבמילה הזו יש כדי לתאר אותו, באותו מובן אין בישוע כדי לתאר את אלהים, אלא כמה שהוא הבן- יחד עם האב ורוח הקודש הם אלהים האחוד שלך. מעבר לזה הסבירו לך שישוע אינו בשר ודם גם אם התגלה בשר ודם(והרי אתה מדבר על גילויי האל בעצמך בשמות האל- אז באותיות כן אבל בגוף לא, אז באותיות כן אבל ברוח נצחית לא?!). אני כמובן איני תאולוג, איני נוצרי, לא הוטבלתי, לא מתכוון להטביל עצמי, אבל המחשבה הזו שלא היו תיאוסופים כדי להסדיר את הנצרות...מבקשת להגחיך הנצרות ומגוחכת בעצמה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:15, 30 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::באותה  מידה אני יכול לטעון שאתה מנסה להתאים את הנצרות לתפיסות נפוצות כיום, בעוד שהיא עצמה מדגישה מאוד את השילוש, בזמן שהיהדות והאיסלאם ועוד מדגישים את הייחוד. זה לא עניין של הסדרה, זה עניין של אמונות ודוגמות. זה מה שהם מאמינים בו. שם הוא כמובן אינו המהות, זה מובן מאליו. שוב, זה אינו פורום ויכוח בין דתי, יצאנו ידי חובת תשובה לשואל. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' באייר ה'תשע"ז • 19:19, 30 באפריל 2017 (IDT)
:יצאת ידי חובה במתן תשובה שהיא נגועה בתפיסת העולם שלך. השילוש אינו סותר מונותאיזם כפי שאתה מבקש לתאר, הדוגמה מאז ומעולם התבססה על המונותאיזם. היהדות מדגישה את האיחוד ולא הייחוד. אני שם לב מדי יום ביומו, כמה עורכים שונים מרשים לעצמם לקבוע את גבולות הדיון, תודה {{א|נרו יאיר}} אבל אני מסתדר עם המקלדת שלי, ותניח מלהידחף להקליד בה את דבריך.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:06, 30 באפריל 2017 (IDT)
::היהדות מדגישה גם וגם, "אל אחד יחיד ומיוחד". לא זכור לי שאמרתי משהו בשמך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' באייר ה'תשע"ז • 20:08, 30 באפריל 2017 (IDT)
:::איזו יהדות בדיוק? הקבלה מדברת על ספירות, על צמצום ואילו הרמב"ם מדגיש שם המילים "אחד יחיד ומיוחד" הן בגדר כלי עזר על גבול הבדיחה, ושעל אלהים לא מדברים, די בשתיקה כדי להלל את המציאות המטאפיזית, בחסידות יקראו לזה "כוונה" או "כוונת הלב" (כמו הסידור הספרדי:). הנצרות אינה שונה במובנים אלה, יש לה תחומים המטפלים בפולחן ותחומים המטפלים בתיאוסופיה, כמו כל דת בלי עקיבות וחסכנות לוגית אלא בעזרת פניה חוזרת למקומות שונים בכתבי ה"הקודש".[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:24, 30 באפריל 2017 (IDT)
{{אמ;לק}}הבדל מרכזי בין הנצרות ליהדות הוא האמונה בפוטנציאל האדם לאחר חטא אדם הראשון. לפי הנצרות לאחר החטא האדם קולל, ולפי היהדות רק האדמה קוללה ופוטנציאל האדם לטוב לא נפגע כלל (אאז"נ רעיון שהרש"ר הירש מדגיש). בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • י' בסיוון ה'תשע"ז • 23:07, 3 ביוני 2017 (IDT)
:{{א|מלא כל הארץ כבודי|מכה"כ}} זה לא מכנה משותף לכל הזרמים ביהדות, ישנם זרמים ביהדות שהם סגפנים יותר ופחות, באיזה מובן האדם קולל בנצרות? אדם וחוה (והנחש) נענשו על פי בראשית, אך לא מדובר בקללה, אלא בעונש שהם נושאים. אפשר אפילו אחרת, כיוון שהנוצרים טוענים שהמשיח הגיע הרי שהחטא הקדמון כופר לתפישתם, וראה המושגים שה האלהים(אגנוס דאי). לא צריך להתקשות מדי, הנוצרים טוענים שישוע הוא המשיח והיהודים לא, לפחות לא רובם... הבדל מהותי נוסף הוא שהברית החדשה פונה לאנשים ולא ליהודים, ולכן היא לא כופה עליהם תרי"ג מצוות.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:08, 6 ביוני 2017 (IDT)

== מילות שאלה ==
אני זקוק למישהו שקרא את הספר "[[קמט בזמן]]", עבור עבודתי על הערך אודות העיבוד הקולנועי שיגיע לאקרנים בשנה הבאה. בעודי כותב את הערך, נתקלתי בבעיה - שלוש דמויות ראשיות נקראות כמילות שאלה (Which, {{כ}}Whatsit ו-Who), ועליי לדעת אם לתעתק את מילות השאלה (וויץ', וואסיט והו) או לתרגמן (איזה/ו, מה זה ומי). עזרה? [[משתמש:The Turtle Ninja|מו סיזלאק]]  • [[שיחת משתמש:The Turtle Ninja|הטברנה]]  •  00:36, 16 באפריל 2017 (IDT)
:איך הן כתובות במקור ? אני מניח שאתה מדבר על ספר פסאודופיזיקלי ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:10, 16 באפריל 2017 (IDT)
::לדעתי לא מתרגמים. מזכיר לי את זה:

:::<div class="mw-content-ltr">There was an important job to be done and Everybody was sure Somebody would do it.  Anybody could have done it, but Nobody did it.  Somebody got angry, because it was Everybody's job.  Everybody thought Anybody could do it, but Nobody realized Everybody wouldn't do it.  So Everybody blamed Somebody when Nobody did what Anybody could have done.</div>
::[[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:15, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::[[משתמש:בנצי|בנצי]], כמו שרשמתי: Which, {{כ}}Whatsit ו-Who. לא קראתי את הספר ("[[קמט בזמן]]"), אך למיטב הבנתי הוא עוסק במסע בזמן וכו'. [[משתמש:The Turtle Ninja|מו סיזלאק]]  • [[שיחת משתמש:The Turtle Ninja|הטברנה]]  •  02:54, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::הצצתי בערך באנגלית על הספר. לדעתי, לתעתק ובמופע הראשון לציין בסוגריים ליד כל אחד מהשמות את השם באנגלית ואת פירושו. אם כי, עדיף כמובן להיצמד לשמותיהם בתרגום העברי של הספר (בערך על הספר) ועל התרגום לעברית של הסרט העתידי (בערך על הסרט). [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 13:35, 16 באפריל 2017 (IDT)

== איך מכינים מצה בחוה״מ פסח? ==
איך מכינים מצות בחוה״מ פסח אם הרבנות אוסרת למכור קמח? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:13, 16 באפריל 2017 (IDT)
:מה פתאום אוסרת? אסור אולי למכור חמץ, שזה דגן (מחמשת מיני הדגן) שבא במגע עם מים, והחמיץ לאחר 18 דקות. קמח לכשעצמו אינו חמץ! [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:07, 16 באפריל 2017 (IDT)
:איך, לדעתך, יש ליהודי מרוקו קמח '''מייד''' בצאת החג, לטובת הכנת [[מופלטה]] ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 10:52, 16 באפריל 2017 (IDT)
::המרוקאים מצויידים מבעוד מועד, כמובן. והנה לידיעתכם, ששופרסל למשל (וגם אחרים) מסתיר את כל הקמחים שלו בניילון. בניסוי שעשיתי לפני חמש דקות בסופר, שלחתי יד ולקחתי קמח מבעד ליריעה - הקמח אינו עובר בקופה! הקופאית חשפה שני טורי שיניים לעגניים לאמור: קמח, בפסח?[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:19, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::ברור, כך גם היה בחו"ל. העניין הוא לא ההצטיידות, שהיא שאלה לוגיסטית, אלא הלגיטימיות הבסיסית של [[קמח]]. התגובה של הקופאית מלמדת, כנראה, על בורות. לא מבדילים בין '''קמח''' לבין '''חמץ''', וחמץ נתפס בתור כל מה שקשור ל[[דגן]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:29, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::בנצי, הקופאית לא קובעת אם קמח יעבור או לא יעבור. זו מדיניות של רשת שלמה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:49, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::נכון. דבריי כוונו אך ורק לארבעת המילים האחרונות בתשובתך לעיל, המסתיימות ב"קמח, בפסח ?", כמי שלא מבדילה בין קמח, כשלעצמו, לבין חמץ או חשש חמץ, ולא לעצם ההקפדה על התקנות ואי מתן אפשרות לרכישה. זה לחוד וזה לחוד. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
::ועוד: אתם מוזמנים לבדוק בטבלה שבאתר [http://acheinu.co.il/?CategoryID=300&ArticleID=2298 אחינו].[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::ממתי קופאית נהייתה פוסקת (כ)הלכה? קמח שלא נשמר באופן מיוחד כך שלא יחמיץ - אינו כשל"פ, ויש בו חשש חמץ. אם קמח יועד לאפיות מצות לפסח ונשמר כמו ששומרות עליו המאפיות, משלב הקציר (ויש כל מיני סוגיות בכך) - הוא כשל"פ. זה שבעל הסופר או מנהלו סימנו את המוצר כך שלא יעבור בקופה - לא קובע כלום. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:34, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::ראה את תשובתי לגיל, לעיל. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::יש להניח שהמדיניות נקבעת לפי דרישות הרבנות. למיטב הבנתי רוב סוגי הקמח כיום מעובדים בשלב כלשהו במים ולכן יש בהם חשש חמץ. גם קמח שמור משעת טחינה כשר לפסח, אבל פחות מהודר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:12, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::לפי מידת הזהירות שאתה מתאר, כיצד, אם כן, אמורות לנהוג קהילות הזקוקות לקמח מייד לאחר צאת החג לצורך מימוש מנהגיהן, מלבד לשמור בצד קמח בבית ? (בחו"ל נהגו גם לקחת מהשכנים המרוקאים). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:23, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::::לא מסובך. בהנחה שהם שומרים על ההלכה, משתמשים בקמח שנמכר לנכרי או קמח כשר לפסח. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשע"ז • 12:25, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::::אני מדבר על מנהג עתיק, ועל האופן בו מומש. לכן ברור שמדובר במשפחות שומרות הלכה. לכן זה דווקא לא פשוט כל כך, שהרי קיומם של אריזות 'כשרות לפסח' לא היו קיימות אז. כלומר, היה צריך לדאוג לשמירה נאותה באופן עקרוני. דרך אגב, מעולם לא הייתי בעד 'שירותים למיניהם של גויים', משום שזהו פתרון בדיעבד ולא מלכתחילה, כלומר שלא מתמודד עם השאלה העקרונית המקורית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:42, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::::::מסורתיים אינם שומרים על ההלכה באופן אחיד, ולכן הרבנים עצמם מחו ומוחים על כך שיש מי שעוברים על ההלכה לצורך המימונה. עם זאת, בעבר היה קל עוד יותר להשיג קמח במוצאי החג, פשוט קנו מהשכנים המוסלמים. לא רק אתה, רוב מוחלט של הפוסקים אינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ ורואים אותו כדיעבד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ' בניסן ה'תשע"ז • 14:02, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::אין "רוב מוחלט של הפוסקים שאינם מתלהבים מהפתרון של מכירת חמץ", זה לא נכון בכלל, כמעט כל הפוסקים שבזמנינו התירו לכתחילה למכור חמץ לנכרי מערב הפסח (למעט הרב [[דוד שלוש]] שאסר בספרו חמדה גנוזה ח"ב), וכלשון מרן החת"ס (בשו"ת או"ח סי' קיג) "נהגו בכל תפוצות ישראל למכור החמץ לנכרי... וכל המפקפק ראוי לגערה". מה שכן יש מהפוסקים שכתבו לכתחילה לא למכור חמץ בעין, אבל זה לא מעיקר ההלכה אלא כ"חומרא דחמץ". [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
::::::::::לא כתבתי שלא התירו. כתבתי שלא התלהבו ורואים אותו בדיעבד, במובן זה שימליצו במקרה של הפסד לא גדול לא למכור חמץ ממש, מעין סוף דבריך. יש גם כאלה שמקפידים כן למכור, גם כשאין כל כך מה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 16:02, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::שתי ההערות האחרונות, שלך ושל קודמך, מסיטות את הדיון מהמהותי לטכני. גישה הלכתית-עיונית של ממש לא נעזרת במנגנוני בדיעבד למיניהם, אלא רק לשם פתרון פרקטי למצבים בהם ניתן לממש פתרון כזה. ומה עם עמדה עיונית-עקרונית שאינה תלויה בזמינות טכנית ? גישת כזו מחוייבת בעולם החשיבה של כל פוסק הלכה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:10, 18 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::::במחילה, איני בטוח שאני מסכים עם הקביעה שלך, אבל בכל מקרה השאלה הפותחת הייתה מלכתחילה טכנית לגמרי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:22, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::::עם איזו קביעה בדיוק "אינך מסכים" ? כך או כך, השאלה המקורית מחייבת התייחסות הלכתית עקרונית המאפשרת לממש את המנהג כהלכה (תרתי משמע), אותה ניסיתי להדגיש במהלך הדיון הקודם, ואותו ליווית בעצמך. שנים, עוד מילדות, אני זוכר התייחסות למנהג הזה כאל 'בלתי אפשרי', ו'למרוקאים פתרונים' וכיוב', כאשר השאלה התמקדה באפשרות 'לכתחילה'. שאלת ה'לכתחילה' צריכה ללוות כל סוגיה הלכתית, ולהיות בבסיס פתרון הבעיה, גם אם ב'שורה האחרונה' משתמשים בכל מיני מנגנוני בדיעבד. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:49, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::::::אני לא מבין למה את מתכוון בביטוי 'התייחסות הלכתית עקרונית'. ההלכה העקרונית היא שאסור שיהיה חמץ בפסח בבית, ובכלל זה קמח שהוא חמץ. מותר שיהיה קמח שאינו חמץ בבית.
::::::::::::::גם מנהג כזה או אחר לא מתיר לעבור על ההלכה, גם אם שמירת ההלכה תוביל לביטולו.
::::::::::::::השאלה כיצד לקיים את המנהג בהתאם להלכה היא שאלה טכנית, שיש לה פתרונות שכבר הוזכרו. קנייה מהשכנים הערבים במרוקו הוא פתרון כזה, וגם הכנת קמח כשר לצורך העניין היא פתרון כזה. {{לא חתם||אלמ}}

== בעייה במדפסת ==

מה עושים אם המדפסת מדפיסה חלק מהדף (בצד שמאל) בצורה בהירה ולא ניכר שיש חסרון בטונר (הטונר חדש יחסית), כאשר מדפיסים דף עם כיתוב רק בחלק השמאלי הוא גם יוצא בהיר, ולא רק כאשר כל הדף כתוב.
: אולי [[משתמש:Kotz]] יודע, חבל שישאר בלי תשובה? [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"א בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
::פעם הבא קונים [[Canon]]. טונר זה מונח של מדפסת לייזר. אולי יש לכלוך על התוף? ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 00:10, 20 באפריל 2017 (IDT)

==איך נהוג להגות את השם "ישו" בכנסיות המזרח התיכון==
הבהרה (כדי למנוע גלישה לויכוחים מיותרים בהמשך): אני אישית נוטה לחשוב שהשם המקורי של זה המכונה "ישו הנוצרי" הוא ישוע בן יוסף ושכך הוא כונה בימי חייו אך קיימת מחלוקת במחקר האם כונה ישוע או ישו ויש תימוכין למדוע "ישו" היא צורה מקורית אפשרית בערך [[ישו]] (תחת הפרק "השם ישו"). בעקבות קריאת הפרק אני שואל את השאלה:

האם '''בכנסיות המזה"ת''' משתמשים גם בכינוים דומים כגון יושו, יאשו, יאשי, ישוא, אשו? אני יודע למשל שב[[סורית]] אומרים '''ישו'א\ישו'ע''' כאשר יש שווא נח מעל האלף\עין כך שמצמצמים אותה למינימום וזה נשמע כמו YESHUa' אך אולי אני טועה ואני גם לא יודע אם זה אחיד בכל הכנסיות הסוריות אבל בכל מקרה אני שואל על וריאציות של השם בכנסיות המזה"ת. אני שואל זאת גם בעקבות דיונים שונים שהתעוררו לאחרונה (ומתעוררים שוב ושוב) בנושאים קרובים סביב הערכים [[ישו]], [[יהדות משיחית]] ועוד. [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 10:45, 16 באפריל 2017 (IDT)
:שמו המקורי אינו ישו אלא ישוע. ישו התפתח יותר מאוחר, כשיבוש, כמו בהרבה מקרים בהם שמות ומונחים מהתנ"ך שובשו בהגיעם לעמי אירופה (שם ישו הפך ל-Jesus - שים לב לדמיון בין השניים). ראה תלמוד בבלי, [[מסכת סנהדרין|סנהדרין]], פרק י"א (במהדורות שנדפסו מאוחר יותר, הסירו את ישוע, ובמקומו, במכוון, בהוראה רבנית, הכניסו '''יש"ו''', בר"ת, שמשמעו ''''י'''מח '''ש'''מו '''ו'''זכרו'), וכן [[ישו|כאן]]. איבה גלויה שנבעה, להערכתי, בתקופת הרדיפות הנוצריות הקשות, החל מ-300 שנה, בערך, אחרי סה"נ. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:20, 16 באפריל 2017 (IDT)
::גם אני נוטה לחשוב שכונה ישוע ובד"כ לא כונה ישו. אבל אני שואל על הכנסיות השונות במזה"ת. [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 12:52, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::אני לא מדבר על נטיה, אלא על עובדות. ישוע או ישועה היה שם מקובל באוכלוסיה היהודית. ישו - לא, אין דבר כזה, כי זהו שם חסר משמעות עברית. השם נוצר, מהסיבות שתיארנו קודם.
:::אינני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, כי השם קדם להתבדלויות לכנסיות שונות, אלא בשפה המדוברת בארץ נתונה. למשל, בערבית שמו '''עיסא''' - שים לב לדמיון הפונטי ל'''ישו''', ולשיבוש גם יחד, שיבוש שמקורו בכללי ההגיה המיוחדים לשפה זו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:57, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::העובדות של מי? הנושא הזה למיטב ידיעתי הוא במחלוקת ושוב, אני שואל על היגוי השם בכנסיות האזור. [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 14:21, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::א. עובדות לא שייכות לאיש. רק פרשנות ניתן לשייך. השמות שנהגו באותה עת מקורם היה או ישראלי-עברי-כנעני, או פרסי, או ארמי או יווני. ישו לא נכלל בהם. לזה התכוונתי כשאמרתי "אין שם כזה", כי הוא נוצר מחיתוך של שם קיים. אם יש לך ראיות למשהו אחר, בבקשה. 
:::::ב. מה בדיוק שנוי במחלוקת ? 
:::::ג. עניתי לך. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:47, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::::עובדות שייכות למי שהן שייכות - ראיות הטוענים אחרת נמצאות בפרק בערך הנ"ל. לא ענית לגבי כנסייה ספציפית... [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 16:51, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::::לא היבנתי את תשובתך. דיברתי על '''עובדות''' ולא על '''הערכות''', ודיברתי על עובדות בהקשר למקורם של שמות, ולא על קיומו או אי קיומו של איש כזה או אחר. השימוש שאתה עושה במונח 'עובדות' מערפל את משמעותו, ומאפשר את שיוכן. כבר הישבתי שאיני חושב שהדבר תלוי בכנסיה, מלבד ההתייחסות לכנסיות ערביות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:22, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::::::אני מטיל ספק בכל מה שכתבת מלבד עניין הכנסיות - אני שואל על דוגמאות בהקשר של זמן ומקום ממי שבקיאים בכך. [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 18:05, 16 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::א. אם אתה כזה מקצועי ומטיל ספקות לכל עבר - למה תשאל ?
:::::::::ב. גם על המטיל ספק מוטלת החובה לנמק את דבריו או את סיבותיו; בנוסף, גם להשיב על שאלות במהלך הדיון, ביחוד כאשר נאמר לך במפורש שדבריך או טיעוניך אינם ברורים. אף אחד לא חייב לשאול, ואף אחד לא חייב להשיב. אבל כולם חייבים לנהוג עפ"י כללי נימוס מקובלים.
:::::::::ג. בהמשך לסעיף הקודם: אם התשובות שאתה מקבל לא נראות לך, זכותך, ובלבד שתהיה הוגן מספיק לבסס את טיעוניך כהלכה, ולא 'לחלק ציונים' על בקיאותם של דוברים המנסים להשיב לך עפ"י דרכם. אחרת, מי שמך ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:58, 16 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::עד עכשיו לא הגבת לעניין. אלא לפרי דמיונך. עוד לא איבדתי תקווה. [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 19:27, 16 באפריל 2017 (IDT)

== איך יוצרים בוידאו קליפ מסך מחולק להרבה? ==

מה שם האפקט, ומה הכלים לעריכתו ב-Windows, של מסך מחולק להרבה סרטונים בלתי תלויים - כדוגמת זה של [https://www.youtube.com/watch?v=pvKUttYs5ow&feature=youtu.be&t=148 ג'ייקוב קולייר]? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:50, 16 באפריל 2017 (IDT)
:[[google:video editor split screen]] יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  14:15, 16 באפריל 2017 (IDT)
::נראה יגאל שלא נכנסת לקישור שציינתי, או שלא חיפשת לפי ההצעה שנתת. תודה בכל אופן על הניסיון. ביררתי בדף המקביל באנגלית, ושם ענו כי לאפקט קוראים brady bunch effect. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:28, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::בהחלט לא נכנסתי, כי התיאור שלך היה מספיק מובן. וכן נכנסתי וקראתי כמה קישורים במה שנתתי לך כדי להיות בטוח שזה תואם לתיאור. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:44, 18 באפריל 2017 (IDT)

== פרטים ביוגרפים על יתרו ==

ראו [[שיחה: יתרו#מה המוצא של יתרו?]] – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 18:12, 16 באפריל 2017 (IDT)
:אסף, זה מתאים בעיקר ללוח המודעות (מציע להעביר לשם). [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 19:29, 16 באפריל 2017 (IDT)
::אבל אני צריך את עזרת המומחים, זה לא הכרעה בדיון. זאת שאילתה. – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 17:48, 17 באפריל 2017 (IDT)

== כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת ==

שאלה כמה זיכרון ויקיפדיה תופסת:
* [[ויקישיתוף]] על כל קבציו
* [[ויקיפדיה העברית]]
** רק גרסאות אחרונות של הערכים ותמונות בגוף הערכים ("גרסת אופליין")
** כל התוכן, כולל גרסאות קודמות
* [[ויקיפדיה האנגלית]]
* סה"כ כל הוויקיפדיות 
תודה וחג שמח. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:43, 16 באפריל 2017 (IDT)
:שאלות מעניינות, אולי יש סיכוי לקבל תשובה ברפרנס דסק האנגלי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:17, 18 באפריל 2017 (IDT)
::dumps.wikimedia.org יכול לתת לך מושג כללי. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)

== שאלה בתיאוריה של המוזיקה ==
קיים רצף של תדרים קוליים. כלומר ניתן לבנות כלי מוזיקלי היכול להפיק כל צליל שהנפש חפצה בו.

אבל עם זאת אנו בוחרים חלוקה דיסקרטית של אורכי גל מוגדרים, המחולקים ל-7 "תווים" ומגדירים כפלות שלמות של אורכי גל אלא כ"אותו הצליל באוקטבה אחרת", כאשר ישנו קטע סגור של אורכי גל שנקרא "אוקטבה הראשונה". למה עושים את זה? הרי ניתן היה לחלק ל10 אורכי גל כל מקטע של אורכי גל וממנו להשליך לאורכי גל אחרים על ידי כפל וחלוקה. [[מיוחד:תרומות/93.172.92.120|93.172.92.120]] 23:53, 16 באפריל 2017 (IDT)
:מסתבר שמרווח מוזיקלי עם חוקיות מתמטית נשמע אסתטי יותר לאוזן המערבית הקלאסית. במרווח של [[אוקטבה]] התדירות היא פי שתיים, [[קווינטה]] זכה היא יחס של 3:2 בין התדרים וכך הלאה. לתרבויות שאינן משתייכות ל״אירופה הקלאסית״ יש סולמות במרווחים אחרים וכן במוזיקה מודרנית ו[[מוזיקה מיקרוטונאלית]] חלוקת האוקטבה יכולה להיות לכל מספר מרווחים שווים או לא שווים. בסופו של דבר הכל עניין של אומנות ואסטתיקה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:31, 17 באפריל 2017 (IDT)
:כבר [[פיתרורס]] הבחין שמיתרים אשר אורכיהם מתייחסים זה לזה ביחס "יפה", עם מספרים קטנים, כגון 1:2, 2:3, 4:5 וכו' נשמעים הרמוניים; בעוד שכאלו שלא יוצרים יחסים יפים שכאלו - נשמעים צורמים. תווים ביחס 1:2 נשמעים ממש "אותו דבר", במובן מאוד מהותי (כל מוזיקאי, וגם מרבית אלו שאינם מוזיקאים, ישימו לב לדמיון בין דו הרביעי לחמישי, שלא קיים בינו לבין, למשל, מי באוקטבה הרביעית. אני נוטה להאמין שחלק ניכר מכך נובע מה"אוברטונים" - אותם צלילים שהתדר שלהם גבוה מהתדר של התו עצמו פי מספר שלם, ולכן הם נשמעים יחד עם התו כשמנגנים אותם. האופי שלהם נובע מהעובדה מקור הצליל הוא מיתר רוטט (או משהו מקביל אליו) ולכן תדר כפול ומשולש אפשריים, בעוד שתדר הגדול פי 2.5 אינו אפשרי. אם מתבוננים למשל בדו הרביעי והחמישי, הדו החמישי הוא אוברטון של הרביעי אולם גם כל האוברטונים של הדו החמישי הם אוברטונים של הרביעי. היותה של אוקטבה כפל פי 2 (ולא פי 3, או פי 4.579) נובעת, לדעתי, בדיוק מהסיבה הזו. החלוקה ל12 מקטעים (חצאי טונים) נובעת, למיטב ידיעתי, מכך שחזקות של <math>2^{\frac{1}{12}}</math> יוצאות מאוד קרובות ליחסים שלמים. ולראיה, הקווינטה הזכה שהזכיר [[משתמש:Gil mo|גיל]] וכבר פיתגורס הבחיין בה היא יחס 3:2, והיא מרווח כמו זה שבין דו לסול - מרווח של חמישה חצאי טונים, שהם <math>2^\frac{7}{12}=1.4983\approx1.5</math>. פעמים רבות מכוונים את הפסנתר בסטיה קלה מהחלוקה השווה, במה שמכונה [[כוונון מושווה]], במטרה לקבל יחס של בדיוק 3:2. עוד דוגמאות - הקוורטה הזכה, משלימתה של הקווניטה, היא המרווח בין דו לפה או בין סול לדו, והיא מגודל <math>2^\frac{5}{12}=1.3348\approx\frac{4}{3}</math>. הטרצה, בין דו למי, היא <math>2^\frac{4}{12}=1.25992\approx 5:4</math> ומשלימתה הסקסטה היא בקירוב טוב <math>1.587\approx8:5</math>. לעומתן, הסקונדה (הגדולה) הצורמת לאוזן היא <math>2^\frac{2}{12}=1.1224</math> שלא דומה לאף יחס נוח לאוזן - 9:8=1.125 הוא יחס לא מאוד יפה (ביחס ל3:2, או 4:5) והוא גם לא מאוד קרוב לסקסטה. (רק עכשיו שמתי לב שלא חתמתי - [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT))
:: התשובה שלך יפה ומעניינת. אבל אתה טועה בכך שאוזן בלתי מיומנת מסוגלת להבחין בדמיון בין "דו" באוקטבות שונות ובשונות בין דו למי. תווים ביחס 1:2 לא נשמעים ממש אותו דבר. אולי אנשים חסרי השכלה מוזיקלית מסוגלים אינטואיטיבית להימשך להתאמות שלמות ולהירתע מהתאמות לא הולמות, אבל בטוח לא לשים לב לדמיון בין צלילים שהם כפלות שלמות של אותו התדר. מהתשובה שלך ניתן להבין שאתה כן חש בזה ולכן חושב שגם האחרים שומעים. יתכן שזה עניין של מיומנות, אבל זה יותר מרגיש לי כמו לנסות להסביר את הדימיון בין כתום לאדום לעיוור צבעים. לך זה ברור כי אתה רואה, לאדם שלא מבחין בזה - לא יעזור שום הסבר מילולי. [[מיוחד:תרומות/46.116.218.78|46.116.218.78]] 13:58, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::בוודאי שבני אדם מזהים באופן אינטואיטיבי תווים זהים באוקטבות שונות. כבר ילדים בגן מסוגלים לשיר את השירים האהובים עליהם מבלי לזייף, למרות שגופם מפיק צלילים באוקטבות גבוהות מהביצוע המקורי. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 15:05, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::: חחחחח. ילדים מזייפים פשוט נורא. אותם הילדים השרים שמראים בטלוויזיה לרוב עברו הכשרה מקצועית. בשביל לשיר טוב צריך פיתוח קול בנוסף לכישרון טבעי. במדינות שבהם יש תרבות שירה, עושים מבחנים לילדים בגילאים 4-5 שמראים אם יש שמיעה או לא. מרבית הילדים לא עוברים את המבחן. [[מיוחד:תרומות/46.116.218.78|46.116.218.78]] 15:38, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::::אין לך הרבה נסיון עם ילדים, נכון? עבדתי בגני ילדים קרוב לעשור ואני יכול לומר לך בוודאות של מאה אחוז שהם מזהים תווים זהים באוקטבות שונות. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 16:12, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::::אלמוני, ראשית, יהיה נוח בהרבה אם תירשם. בכל הודעה אני מביט מעלה כדי לראות אם אני עדיין מדבר עם אותו אלמוני :). לענייננו, ילדים (ועל אחת כמה וכמה מבוגרים; אני מניח שהדיון שלנו עוסק בילדים במטרה לנטרל השפעות תרבותיות) בהחלט יזהו אם תיקח שיר ותנגן אותו באוקטבה גבוהה יותר. לעומת זאת, אם תנגן אותו בסולם שונה, ילדים להערכתי יוכלו לשים להבדל. כמו כן, אם אתה נמצא בקרבת ילדים קטנים ויש לך פסנתר/גיטרה בבית (או כלי אחר שמסוגל להשמיע צלילים לבחירתך באוקטבות שונות), אתה מוזמן לקחת אותם (ברשות הוריהם, כמובן), להשמיע להם טרצות, סקונדות, קוורטות, סקסטות ואוקטבות, במקביל וזה אחר זה (דו ומי ביחד, או דו ומיד אחריו מי) ולשאול מתי שני התווים נשמעים דומים, מתי נעימים, ומתי לא נעימים. אתה תגלה שגם ילדים קטנים מזהים את ההבדל. הקשר בין אדום לכתום הוא שיש להם תדרים דומים ואפשר להסביר את זה לעיוור צבעים (אם הוא למד פיזיקה). את ההסבר הפיזיקלי לדעתי לכן שאנחנו שומעים מרווחים מסויימים כ"כמעט זהים" (אוברטונים חופפים בהרבה), "נעימים" (יחס "יפה", אוברטונים נחתכים) ו"לא נעימים" (יחס "לא יפה", אוברטונים לא נחתכים) נתתי; אבל אני לא פיזיקאי טוב במיוחד, ומוזיקאי חובבן מאוד, אז אולי עדיף לחכות שמישהו שמבין יותר לפחות באחד הנושאים יגיע כדי לתרום את חלקו. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 22:08, 19 באפריל 2017 (IDT)
:בשאלת האם באופן טבעי מזהיים לה 440 הרץ ולה 880 הרץ כ"לה" אז זה מעט יותר מורכב. מרבית המאזינים מזהים יחסיות, כלומר לתו באוקטבות שונות תהיה משמעות דומה במלודיה, המאזין יבחין שמדובר בצליל גבוה יותר או נמוך יותר אך גם יבחין שבמנגינה יתפקד בצורה דומה. באשר ללמה מלכתחילה שבע, אז לא, במוזיקה שאינה מערבית אין החוקים הטונאליים תקפים, כלומר המוזיקה המערבית נשענת על איכות אוביקטיבית אך לא רק עליה. העובדה שכוונון מושווה נראה כמו עבודה מתמטית חפה מסוביקטיביות היא אשליה, עולה השאלה מדוע האטום המוזיקלי שלך הוא חצי טון ולא סנט? דבר שהוא כן אוביקטיבי הוא שמאזינים למוזיקה א-טונלית, כלומר כזו למשל שהולחנה ברצף תדירויות שומעים מוזיקה טונאלית, כלומר המוזיקה מוגבלת בטווח השמיעה היחסית.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 03:41, 28 באפריל 2017 (IDT)

==מערכת הפעלה שאיננה Nix או Windows?==
האם קיימת מערכת הפעלה הנמצאת בשימוש נרחב בתעשיית המחשוב שאיננה Nix (כמו מאק או אנדרואיד) ושגם איננה Windows?{{כ}} [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 11:09, 17 באפריל 2017 (IDT)
: כן, למחשבי מאק יש מערכת משלהם. ראה [[mac os]] לדורותיה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:44, 17 באפריל 2017 (IDT)
::לפי מה שאני יודע היא מבוססת יוניקס ולכן אתה יכול להריץ בתוכה לינוקס בלי מכונה וירטואלית וללא בעיה (מה שרק מתחיל להתפתח ב Windows). בגלל שתיקנתי מ Linux-oriented ל Nix אין בעיה שתמחק את התשובה יחד עם התגובה הזו ועימך הסליחה שלא כתבתי Nix בהתחלה.  [[משתמש:Ben-Yeudith|Ben-Yeudith]] 12:24, 17 באפריל 2017 (IDT)
:::אני מניח שהתכוונת ל[[UNIX]] ולא ל[[NixOS]] (שהיא [http://nixos.org/ הפצה קטנה] ודי מעניינת של [[לינוקס]] שנקראת על שם מנהל החבילות החדשני שלה, nix. או ליתר דיוק (למיטב הבנתי), של עם הכינוי של מפתחה הראשי). לא תשובה לשאלתך, אבל תיקון המינוח: [[UNIX]] הוא שם של מערכת הפעלה שפותחה במקור ב[[מעבדות בל]] של מונופול הטלפוניה [[AT&T]] ולאחר מכן בעלותה עברה מספר גלגולים (הבעלות המדוייקת הייתה שנויה במחלוקת משפטית. ע"ע [[Santa Cruz Operation|SCO]]). בשנות השמונים ואילך היא הייתה מותג מוצלח מאוד. מספר חברות קיבלו רישיון ליצור מערכות הפעלה שמבוססות על הקוד שלה. מה ששרד עד היום ועדיין בשימוש הוא [[סולאריס (מערכת הפעלה)|סולאריס]] של סאן (היום: [[אורקל (חברה)]], [[IBM AIX|AIX]] ו־[[HP-UX]] של [[HP]] (היום: [[HPE]]). השם UNIX הפך למותג ולכן מי שאין לו רישיון לא יכול לטעון שהוא יוניקס (לעניין מהו היוניקס המקורי: ר' שוב הקישור על SCO).
:::למפתחי יוניקס היה קשר טוב מאוד לאקדמיה. באמצע שנות השבעים מערכת יוניקס נפוצה בהדרגה (בעיקר דרך אוניברסיטאות). היא סופקה עם קוד מקור וכלי בניה. רישיון בה הוחמר בהדרגה. גרסה 5 הייתה מותרת לשימוש חופשי במוסדות חיינוך. בגרסה 6 כבר התירו רק לימוד של קוד המקור, אבל מכרו רישיונות שימוש (20,000$ למחשב). בגרסה 7 גם הלימוד הז כבר לא הותר.  אבל לאחר פרסום גרסה 6 נכתב [[w:Lions' Commentary on UNIX 6th Edition, with Source Code|ספר]] שכלל את קוד המקור שלה עם הערות. בהמשך הספר כבר לא היה חוקי להפצה, ולכן הפיצו אותו באמצעים פחות חוקיים (שימו לב לכריכת הספר. זוהי הכריכה של המהדורה שהופק לאחר 20 שנים). לכן לא מעט אנשים באקדמיה מימשו מחדש את יוניקס: ככה למדו מערכות הפעלה. וזו הייתה מערכת הפעלה פשוטה.
:::[[BSD]] החלה מגרסה של יוניקס ממעבדות בל עם שיפורים מקומיים מ[[אוניברסיטת קליפורניה בברקלי|ברקלי]]. בהמשך התברר להם שיש בעיות חוקיות עם המשך שימוש במערכת שמבוססת על קוד שהגיע מ־AT&T. וכן שכמות השינויים אצלהם כה גדולה שזה די מעשי לנסות לכתוב מחדש את כל השאר. הגרסה הראשונה שלא כללה קוד מ־AT&T הייתה מבוססת של הענף שנוצר לפיתוח קוד השימוש ברשת ([[TCP/IP]] וכו' שפותחו במקור ברקלי על מערכת BSD) ונקראה BSD/NET. הפיתוח בברקלי נפסק באמצע שנות ה־90 אולם המשיך במקומות אחרים. בין השאר מספר הפצות מסחריות (שלא החזיקו מעמד זמן רב) וכמה הפצות חופשיות ששמן מסתיים ב־BSD.
:::לינוקס היא עוד אחת מאותן מערכות שנכתבו במקור באקדמיה בהשראת יוניקס.
:::בשנות ה־90 התברר שמערכת ההפעלה של מחשבי אפל לא מספיק טובה. החברה ניסתה לשכתב אותה אבל נכשלה. שתי מערכות הפשלה חדשניות נכתבו על ידי שני יוצאי אפל. האחת: [[BeOS]] (בעברית: ביאוס?) עם יכולות מולטימדיה מתקדמות וממשקת משתמש חדשני. השניה: [[NeXTSTEP]] שנבחרה בסופו של דבר. מערכת זו מתבססת בחלקה על קוד BSD. 
:::איפה עוד יש שימוש במערכות הפעלה אחרות? נדמה לי שמערכת [[QNX]] עדיין בשימוש נרחב. כמוכן יש התקנים רבים שעבורם אפילו לינוקס כבדה מדי אבל המשימה שהם נדרשים לבצע דורשת מערכת הפעלה בסיסית (לרוב: עם [[ריבוי משימות#שיתופי]]). ויש גם עדיין כל מיני מחשבים שמריצים [[DOS]]{{כ}}.
:::וכמובן: במחשבם גדולים: אין לי מושג אם יש עדיים מערכות [[OpenVMS]] פעילות. לדעתי יש עדיין. כמוכן [[z/VM]] קיימת גם קיימת. גם אם עיקר מה שהיא מריצה הם [[Z/OS|יוניקס]] ולינוקס. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:00, 17 באפריל 2017 (IDT)
::::מה עם AS400? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 16:11, 18 באפריל 2017 (IDT)

== העדפה מתקנת ==

האם קיימים מקרים שבהם העדפה מתקנת ניתנה לתקופה קצובה, הובילה לתיקון ואז בוטלה מכיוון שלא היה בה עוד צורך (כלומר השיגה שוויון)? [[מיוחד:תרומות/77.126.11.70|77.126.11.70]] 11:53, 17 באפריל 2017 (IDT)
: סוג של. בארצות הברית איזורי הבחירה המדינתיים היו מוטים באופן שנתן ללבנים רוב. באמצע שנות הששים, כחלק ממהפכת זכויות האדם שם, הועבר חוק פדראלי שהגביל את יכולתן של המדינות לקבוע את הגבולות, כדי שהן לא תוכלנה לעשות מניפולציות כדי להקטין את כוח הבחירה השחור, וליתר דיוק, החוק הבטיח העדפה מתקנת לשחורים. לפני שנים אחדות החוק הזה בוטל. בבית המשפט העליון הביטול אושר, מהטעם שאין בו צורך יותר, כי השוויון הושג. טיעון בעייתי מבחינה עובדתית, אבל זה מה שיש.[[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 15:46, 10 במאי 2017 (IDT)

== שינוי שם לקבצים מרובים ==

איך אפשר לשנות שם להרבה קבצים במחשב, יש לי בערך 100 קבצים שלכל אחד מהם יש פתיח בשם נניח "דיסק 1 - מנגינה ראשונה" "דיסק 1 - מנגינה שנייה", אני רוצה להוריד לכולם את הפתיח "דיסק 1", מתייג את {{א|אילן שמעוני}}. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:לכתוב סקריפט. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:08, 18 באפריל 2017 (IDT)
:[https://www.ghisler.com/ טוטאל קומנדר]. הקשת Ctrl-M פותחת חלון multi rename עם אופציות רבות ומועילות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:19, 18 באפריל 2017 (IDT)
:: {{א|אילן שמעוני}} תודה, אבל איזו פעולה בתוכנה עושה את מה שאני צריך, לא מצאתי שם. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::אתה עובר לספרייה עם הקבצים, מסמן אותם - אפשר אחד אחד עם Ins אבל מקש + נותן לך לסמן קבוצות. אחרי הסימון אתה לוחץ Ctrl M ומקבל מסך בו נמצאים הקבצים שבחרת ואפשרות להגדיר כללים לפיהם יהיה שינוי שם - למשל מהאות החמישית עד הסוף וכך הלאה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:41, 18 באפריל 2017 (IDT)
:::: תודה רבה, הצלחתי. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]

== שאלה על המבטא של ערביי ישראל ==

למה כשהם מדברים עברית הם מדברים בח' וע' גרוניות דהיינו [[ح]] ו[[ع]] אבל בט' וק' לא גרוניות דהיינו [[ت]] ו[[ك]] ולא  ו[[ق]] וכן למה הם הוגים את הר' כ[[ر]] ולא כ[[غ]]? או שידברו במבטא צברי או ערבי אבל למה חצי חצי?
:המידע בשאלה אינו מדויק. ראה [[ערבית פלסטינית]] שערביי ישראל עצמם מתחלקים ביניהם לכמה מבטאים. חלק כן משתמשים בק' גרונית וחלק לא וכדומה. מבטאים הם עניין דינמי מאוד, זה לא שמישהו מחליט שכל האותיות יהיו גרוניות או לא גרוניות, הדברים משתנים עם השנים. זה כמו שתשאל למה הספרדית במקסיקו שונה מעט גם מזו שבספרד וגם מזו שבארגנטינה. זהו טבען של שפות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:14, 18 באפריל 2017 (IDT)
::::אני רואה שלא התבוננת בגוף השאלה הנקודה היא על איך שהם מדברים '''עברית''' ולא ערבית ובכל אופן את כל האותיות הגרוניות חוץ מ[[ق]] הם מבטאים בדיבור יום יומי ומרביתם גם מכירים את ה[[ق]] הגרונית מהשפה הספרותית ומהקוראן כמו כן שאלתי על הריש למה הם לא הוגים אותה כ[[غ]]
:אכן הבנתי רק עכשיו את השאלה. גם כאן ההנחה המוקדמת אינה נכונה. לא כולם מדברים בח' וע' גרוניות. ברור למה לא ט' וק' גרוניות - כי גם בקרב היהודים תתקשה מאוד למצוא מי שמדבר כך ביום יום, יש מעטים שמקפידים עליהן בתפילה ובקריאת התורה. ח' וע' גרוניות - אמנם רוב היהודים לא מדברים בהן, אבל יש בהחלט שכן. לגבי ערבים - אני מניח שזה תלוי במידה רבה במורים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 18 באפריל 2017 (IDT)
::אתה צודק שלא כולם מדברים בח וע גרוניות אבל רובם כן לגבי הט והק ההבדל ברור כי היהודים ברובם כלל לא יודעים איך להגותן והערבים כן ולגבי ח וע אמנם יש יהודים המדברים כך אך הם יחסית די מועטים ואפשר לומר שרובא דרובא של היהודים לא הוגים אותן כגרוניות כמו"כ השאלה היא גם על הריש[[מיוחד:תרומות/79.183.29.150|79.183.29.150]] 20:57, 18 באפריל 2017 (IDT)
:אין היגיון לבטא את הר' העברית כגרונית דווקא (בניגוד לשאר הדוגמאות שהבאת יש בעברית רק ר' אחת, לא שתי אותיות שאפשר לבטא אחת כגרונית ואחת כלא גרונית). על כל פנים, כפי שכתבתי, יש להניח שהכול מתחיל מהמורים. מי שמדברים בח' וע' גרוניות כנראה שמעו כך ממוריהם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ב בניסן ה'תשע"ז • 21:39, 18 באפריל 2017 (IDT)
ההגיה המקורית של ג רפויה היא ע' דהיינו [[غ]]
::לא יודע אם זה מורים או מתעתקים (אלו שמכתיבים למורים איך ללמד. הם לא חייבים להיות מתעתקים בפועל, אלא די בזה שהם מנווטים את הבלשנות), אבל ההקבלה לצורת התעתוק יכולה לעזור בהבנת התופעה. החי"ת והעי"ן העבריות, מבחינה פונולוגית אמורות להיות לועיות, ולכן מבדילים אותן גם בתעתוק הערבי (ح יהיה ח, ו-خ (שכמותו, דה פקטו, נהגית החי"ת אצל רוב הישראלים) יהיה ח'). ל-ط ול-ق אין מקבילות בעברית, ולכן יתעתקו אותן ت ו-ك (לדוגמה, تلفون ולא طلفون. יש אמנם תעתוקים הנותנים طلفون (או גם, מדוקדק יותר, طلڤون), אך מראש מעדכנים את הקורא הערבי שיהגה את הט"א כמו ת"א = تلفون). כך גם להגייה המפוצלת של הרי"ש אין שתי אותיות עבריות, אלא יש שקוראים אותה ر, ויש שקוראים אותה כעיצור ענבלי, ויש גם שקוראים אותה غ. הרי"ש המקורית היא ر, ולכן כך מורים את הערבים להגות אותה. בקיצור או במילים אחרות: אופן ההגייה של הערבים או באופן ההגייה העברית דה יורה. מה שהישראלים משנים דה פקטו לא מחלחל אל הוראת הקריאה הערבית. הערבים היותר משופשפים, שחיים הרבה עם ישראלים, יוכלו כן להסתגל להגייה הישראלית המודרנית.
::אפרופו, ط היא לא טי"ת גרונית, אלא טי"ת נחצית. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:39, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::אם הרי"ש המקורית היא ر מדוע אף אחד לא מנסה להורות גם ליהודים להגותה כך?(אולי למעט קריינים בקול ישראל ובאירועים רשמיים)[[מיוחד:תרומות/79.183.29.150|79.183.29.150]] 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::ההגדרה הנכונה היא ט לועית וזה לא סותר את נחציותה והנה הציטוט מויקפדיה בערך [[ط]]:
:::טא מייצגת [[עיצור מכתשי, סותם, אטום]], [[עיצורים מלועלעים|מלועלע]] (/tˤ/ {{כ}}:[[IPA]] - כמו טי"ת בהגייתה המקורית שנשמרה בפי עדות המזרח, או מעין [[ט|טי"ת]] משולבת עם [[ע|עי"ן]] מזרחית). טא היא אחד מחמשת ה[[עיצורים נחציים|עיצורים הנחציים]] (האחרים הם [[ص|צאד]], [[ض|צ'אד]], [[ظ|ט'א]] ו[[ق|קאף]]), והיא הגרסה הנחצית של [[ت]].[[מיוחד:תרומות/79.183.29.150|79.183.29.150]] 18:49, 19 באפריל 2017 (IDT)
::::ראשית, {{הזחה}}
::::שנית, בעניין הרי"ש המקורית, לך תנסה לשנות את העולם... לפחות את תתחיל אצל הישראלים ;-)
::::בקשר לטי"ת, לא באתי לשלול את לועיותה של הטי"ת, אלא את גרוניותה. במקום לכתוב את כל הטקסט הארוך שהעתקת, נהוג לכנותה בנחציותה. אם כבר עסקנו בה, במקור העברי היא אכן הייתה נחצית, אבל עד שהערבים באו לתעתק אותה, היא כבר "חתמה חוזה" עם תי"ו. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 20:22, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::::לא נראה לי קשור לתעתיק, המורים לערבית מלמדים כמו שלימדו אותם באופן פרונטלי. למה לימדו אותם כך? באמת שאלה מעניינת. אולי זה זכר לתקופה שבה גם קרייני רדיו הקפידו על ח' וע'. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:28, 19 באפריל 2017 (IDT)
::::::ראה את הסוגריים שכתבתי אחר המילה "מתעתקים". התעתיק משקף את המצב. אני חושב שחלק גדול מהערבים לא למדו את הגיית העברית בבית ספר, וגם אם למדו, לא נכנסו אתם לרזולוציה כל כך חדה (ו[[גשם גשם מטפטף|"גשם"]] יוכיח...). [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 20:40, 19 באפריל 2017 (IDT)
::::::::לא שמתי לב שזה אתה. אני מכיר את המילה מתעתק כמשהו אחר. כאן מדובר במורים של המורים או מפתחי ומנחילי תכניות הלימודים וכדומה. נראה לך שמלמדים עברית במשך שנים בבית הספר בלי להגות אותה?! [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 20:46, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::לא נורא ;-) אני חושב שהם למדו להגות אותה לפני שלימדו אותם איך להגות אותה, וגם כשכבר כן למדו, נתנו להם לעגל פינות. כמו ה-r אצל דוברי עברית שלומדים אנגלית. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::איך אפשר להגות מילה לפני שלומדים איך להגות אותה?! כדי להגות צריך לשמוע מישהו שאומר את המילה. מאחר שגם בערבית יש כ' רפה וא' - אין סיבה שיהגו ח' וע' גרוניות, אלא אם שמעו קודם מישהו אומר באופן גרוני. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ז • 21:47, 19 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::אחמד לקח את בנו ג'וחא אתו לעבודה, וגו'חא שמע שאבא שלו עושה "שיבוסים". מחר, כשילמד בבית ספר שאצל היהודים עושים "שיפוצים", זה פחות יהיה חשוב לו איך אומרים את זה. העיקר שייקחו עבודה גם אצלו. הח' והע' זה בגלל ההקבלה שקיימת '''גם''' בתעתוק. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 21:56, 19 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::::אתה חושב שהמקור העיקרי של הידע של ילדים ערבים בעברית הוא מהעבודה של האבא?! גם לו היית צודק בזה - התוצאה הייתה צריכה להיות הפוכה, הם היו צריכים לבטא ח' וע' לא גרוניות, כמו שהיהודים בעבודה של האבא יודעים לומר "שיפוצים". מי שמדבר בח' וע' גרוניות - לא למד את זה בעבודה של האבא. אין טעם שתדגיש את המילה תעתוק, במקום זה תסביר איך זה עובד, איך בעולם הטבעי התעתוק הזה גורם לילד לדבר בח' וע' גרוניות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ד בניסן ה'תשע"ז • 00:37, 20 באפריל 2017 (IDT)

== אימוץ שועל ==

איפה אפשר למצוא שועל לאימוץ?--[[מיוחד:תרומות/79.178.44.49|79.178.44.49]] 12:28, 19 באפריל 2017 (IDT)
:למיטב ידיעתי שועל הוא חייה מוגנת ולא חוקי לגדל אותם כחיית מחמד. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:18, 19 באפריל 2017 (IDT)

== שאלה על המבטא של דוברי עברית בישראל ==

מה הבסיס למבטא שלנו, הישראלים? למה אנחנו הוגים את הר' כך ולא אחרת? האם המבטא הישראלי מתבסס על שפות שהיו נפוצות בקרב המהגרים? • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ"ג בניסן ה'תשע"ז 12:41, 19 באפריל 2017 (IDT)
:https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=5494366
:ערך בנושא: [[עברית ישראלית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:33, 19 באפריל 2017 (IDT)

== טיפול תרופתי בטרנסקסואליות ==

מדוע הטיפול התרופתי לטרנסקסואליות נזנח? ראיתי מחקר מלפני שני עשורים שמצא שהטיפול הוא יעיל (ראו: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/8839957 ) אם כך, מדוע אינו זכה להצלחה מסחרית/רפואית? [[מיוחד:תרומות/77.125.170.161|77.125.170.161]] 16:14, 19 באפריל 2017 (IDT)
:"טיפולי המרה" לשינוי נטייה מינית הם נושא שנוי מאוד מאוד במחלוקת. החברה הכללית כיום לא רואה בהם הליך לגיטימי, למעט גופים דתיים ושמרניים, שהטיפולים תואמים לתפיסת עולמם. {{לא חתם||אלמ}}
::בעיקרון לא הייתה אמורה להיות בעיה עם טיפולי המרה. יש אנשים רבים שאושרם האישי ואיכות חייהם נפגעים בגלל נטיה הומוסקסואלית (הדוגמה המובהקת היא אנשים דתיים). אם הייתה דרך יעילה לבטל את הנטיה הזו בעזרת טיפול תרופתי או ייעוץ, למה לא? הבעיה הבסיסית עם [[טיפולי המרה]] שהם לא עובדים. לכן מי שמטופל בהם סתם נפגע עוד יותר. השאלה שנשאלת כאן היא שאלה אחרת: הנה מאמר שמראה יעילות בשינוי נטיה לטרנס סקסואליות בעזרת טיפול תרופתי, אבל זה מאמר בודד מלפני 20 שנים. מהן התוצאות העדכניות של המחקר בתחום? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:54, 19 באפריל 2017 (IDT)
::ולמי שתמה: הן הערך העברי והן הערך האנגלי על [[טיפולי המרה]] לא עוסקים כלל בנושא האמור. אתם מוזמנים לענות ישירות לשאלה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:00, 19 באפריל 2017 (IDT)
רק לשים לב שבמחקר שהאלומני הביא השתתף פציינט אחד בלבד... ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 00:06, 20 באפריל 2017 (IDT)
:אופס. זה לא מחקר. זה [[חקר מקרה]]. הייתי צריך לשים לב. תודה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

==עזרה בזיהוי==
[[קובץ:Alcea striata.jpg|550px|ממוזער|מרכז]]
פרח יפה שצילמתי בטיול בכביש 10. תודה למזהים ולמשבצים בערך המתאים--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 18:31, 19 באפריל 2017 (IDT)
:בתור בן אדם שלא מבין בזה כלום, כל חיי קראתי לזה קמומיל. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:04, 19 באפריל 2017 (IDT)
: זה בבירור [[חוטמית]], ככל הנראה [[חוטמית מסורטטת]], ראה ב[http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=784 צמח השדה]. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:08, 19 באפריל 2017 (IDT)
::צודק [[משתמש:MathKnight|האביר]]. אמנם בית הגידול של החוטמית המסורטטת הוא מדברי, והיא אנדמית בישראל בנגב, בערבה ובהרי אילת. אך חברת דרך ארץ זורעת אותה מידי שנה לצידי כביש 6, ביחד עם אחותה המוכרת יותר החוטמית הזיפנית, כדי לשוות נוף ישראלי לצדי הדרך. [[משתמש:slav4|ברכות  אריאל פ. (slav4)]] • [[שיחת משתמש:slav4|דף שיחה]] 00:07, 20 באפריל 2017 (IDT)
:א. תמונה יפה - היכן צולמה ? ב. מייד רואים שזו חוטמית. חוטמית זו נדירה בהרבה מאחותה בעלת גוון הלילך המוכר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:55, 21 באפריל 2017 (IDT)
::תודה לעונים. צולמה במהלך נסיעה לאורך כביש 10--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 21:43, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::ראיתי עוד קודם "לאורך [[כביש 10]]", אבל שאלתי היכן לאורכו, פחות או יותר. כביש חוצה מסדרונות של בתי-גידול, ולכן השאלה אינה סתם סקרנות. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:45, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::::וואוו, לא זוכר, זו היתה חתיכת נסיעה ארוכה. בגדול זה היה בחלק הגבוה של הדרך אחרי הר שגיא, בצד הכביש. בינתיים אתה מוזמן לקרוא את הערך שהעליתי בעקבות התמונה.--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 22:52, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::::א. לא שמתי לב שכבר העלית ערך - תבורך. הספקתי, בינתיים, רק להציץ בו. חסרים פרטים [[טקסונומיה|טקסונומיים]] של הצמח, אבל אנסה להשלים זאת יותר מאוחר. ב. מעניין איך הבחנת בו, אא"כ עצרת בצד לצורך אחר, ובמקרה ראית אותו, או לאורך מסלול בו טיילת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:06, 22 באפריל 2017 (IDT)

== מי הם אבותיהם האבולוציוניים של העטלפים ==

מאלו בעלי חיים התפתחו העטלפים ולמה אין עוד יונקים מעופפים?[[מיוחד:תרומות/79.183.29.150|79.183.29.150]] 20:29, 19 באפריל 2017 (IDT)
:אין לי תשובה טובה לחלק השני של השאלה. הערך [[עטלפים]] עונה על החלק הראשון בצורה חלקית למדי. ר' הרחבה ב[[w:Bat|ערך האנגלי]]. בכל מקרה, בתחילת ה[[שלישון]], כאשר רוב הזוחלים הגדולים פינו את הבמה, מי ששרדו היו, בין השאר גם דינוזאורים מעופפים שידועים היום כ[[עופות]]. לכן הנישה הזו כבר לא הייתה פנויה וזה לא היה יתרון כה גדול. נראה שאצל העטלפים כולם התפתחו די בתחילת דרכם לא רק יכולת התעופה אלא גם הניווט בעזרת [[סונאר]] (נכון? זה לא היה לגמרי ברור מקריאת הערך), שנתן להם יתרון על פני רוב הציפורים בלילה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:57, 20 באפריל 2017 (IDT)
::אז למי הם הכי קרובים מבחינה אבולוציונית?[[מיוחד:תרומות/192.114.7.2|192.114.7.2]] 18:55, 20 באפריל 2017 (IDT)
:::אאז"נ קראתי שהם יותר קרובים לפרימטים מאשר למכרסמים <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:04, 20 באפריל 2017 (IDT)
::::However, recent research results place them in the superordinate order of Laurasiatheria

קבוצת יונקי שליה מפותחים של היונקים והיא קרובה לקבוצת האאורצונטיים (Euarchontoglires) - קבוצת יונקים כמו הקופים (והאדם), הגלשנאים והמכרסמים. 

in the closer relationship of the Cetartiodactyla

מכפילי פרסה

 (Cloven Hoofed Mammals and Whales), Unpaarhufs (Perissodactyla) and Carnivora (Carnivora). [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 14:00, 21 באפריל 2017 (IDT)
:לא ברור מה רצית לכתוב כאן אז אציין רק שלפי הערך האנגלי הם לא מהקבוצה של הפרימטים והמכרסמים אלא מענף אחר של היונקים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:24, 21 באפריל 2017 (IDT)
::מאיזה ענף של היונקים? [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 12:08, 22 באפריל 2017 (IDT)
תשובה מסודרת: עד השנים האחרונות ממשיכים ויכוחים לגבי מעמדם האבולוציוני המדוייק של העטלפים. זאת מכיוון שמספר ענפים של יונקי השלייה התפצלו זה מזה ברווחי זמן קטנים מאוד מבחינה גאולוגית, כך שאפילו בעזרת רצפים גנטיים קשה לפעמים להבדיל מי התפצל קודם. אין ספק שהעטלפים שייכים לענף ה[[לאורסיאתריה]], שכמשתמע משמו התפתח ביבשת [[לאוראסיה]], והוא כיום הענף הגדול ביותר של יונקי שלייה. את סדר ההתפצלות העדכני ביותר שידוע כיום ניתן למצוא בערך האנגלי, והוא (בלי להיכנס ליותר מדי פרטים):
*בוראואאותריה
::*אאוארכנטוגלירס (כיום [[פרימטים]], [[מכרסמים]], [[ארנביים]] ו[[חדפי עצים]])
::*לאוראסיתריה
:::*אאוליפוטיפלה (כיום בעיקר קיפודים, חדפים וחפרפרות) 
:::*סקרוטיפרה
::::*'''כירופטרה''' (עטלפים) 
::::*פראה
:::::*פולידוטה (כיום [[פנגולינאים]])
:::::*קרניבורה (טורפי יבשה וטורפים ימיים)
:::::*אאואנגולטה
::::::*פריסודקטיליה ([[מפריטי פרסה]] כולל [[סוסיים]], קרנפים וטפירים)
::::::*צטרטודקטיליה (כיום גמליים, חזירים, [[מעלי גרה]], היפופוטמים ו[[לוויתנאים]]).

הסדר הזה יכול עדיין לעבור שינויים קלים ככל שמפענחים את רצפי הגנום המלאים של עוד מיני יונקים. כדאי לזכור שבעת ההתפצלויות הנ"ל כל הקבוצות האלו היו כנראה יצורים קטנים דמויי-חדפים. ההתפתחות של צורות מתמחות כמו סוסים, לוויתנים ועטלפים בני-ימינו התמשכה עשרות מיליוני שנים נוספות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:32, 23 באפריל 2017 (IDT)
:יש הרבה מאוד יונקים מעופפים. יש בסביבות 900 מיני חיות, שהם יונקים מעופפים. האדם החליט לקרוא לכולם בשם "עטלפים", בשל דלות לשונו של האדם. [[מיוחד:תרומות/77.125.74.115|77.125.74.115]] 19:45, 23 באפריל 2017 (IDT)
::זה לא בשל דלות לשון. ההגדרה של עטלפים היא אבולוציונית - כל היונקים שהתפתחו מן האב הקדמון של הכירופטרה נקראים עטלפים. במקרה כולם אכן מעופפים אבל אפילו אם כמה מהם היו מאבדים את יכולת התעופה הם עדיין היו נחשבים עטלפים (כפי שהיען עדיין נחשב לעוף). בתשובה לשאלה המקורית, יש לא מעט יונקים דואים מכמה קבוצות שונות, ויתכן שהם לא פיתחו תעופה פעילה מכיוון שהנישה הזו כבר תפוסה ע"י העטלפים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:17, 23 באפריל 2017 (IDT)
:::זו בדיוק ההבחנה בין קבוצות המעופפים' - בין אלה שרכשו '''יכולת תעופה פעילה''', לבין אלה שלא, דוגמת דואים וגולשים למיניהם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:32, 23 באפריל 2017 (IDT)
::::Chiroptera (/kaɪˈrɒptərə/; from the Ancient Greek: χείρ - cheir, "hand" and Ancient Greek: πτερόν - pteron, "wing תודה על התשובה המעולה. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 09:45, 24 באפריל 2017 (IDT)

== מהו המקור של השם הגרוזיני שלווה? ==

מהו מקורו של השם הגרוזיני שלווה?[[מיוחד:תרומות/79.183.29.150|79.183.29.150]] 21:01, 19 באפריל 2017 (IDT)
:אין תשובות, ולכן: שלווה? [[שווילי]]? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:59, 20 באפריל 2017 (IDT)
::מדובר בשם פרטי, לא משפחה. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:31, 20 באפריל 2017 (IDT)
:::כתוב באתר השמות ברוסית שהמשמעות בגאורגית היא "שלום", והמילה באה ישר מעברית, כשהשתנתה בה אות אחרונה תוך כדי. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:43, 20 באפריל 2017 (IDT)
::::זה מזכיר את שאלותיו של המשתמש הגאורגי (או ארמני?) לאחרונה, לגבי שמות של מקומות שנטען שמקורם במילים בעברית. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:59, 20 באפריל 2017 (IDT)

== האם משתמשים עוד בטלכרט בבתי כלא? ==

מהערך [[כרטיס חיוג]] נראה שלא אבל מה האמת?[[מיוחד:תרומות/192.114.7.2|192.114.7.2]] 19:44, 20 באפריל 2017 (IDT)
:זכור לי (ממעורבות לא ישירה בהתקנת מערכת טלפוניה באחד מבתי הכלא, או אולי רק משיחה עם מישהו שהיה מעורב בכך, ולכן נא להתייחס למה שאני כותב כאן כשמועה) שיש בבתי כלא שונים מערכות שבהן עוקבים אחרי השיחות ומחייבים אסירים על השימוש בטלפון (וכמובן שמקליטים אותן). אם זה נכון אז לא מדובר על כרטיסי טלכרט הישנים. אין לי פרים נוספים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:59, 21 באפריל 2017 (IDT)
:שאלה טובה. אני יודע שב-2007 עוד השתמשו בטלכרט ב[[כלא 4]]. אין לי פרטים מעבר לזה. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 17:27, 21 באפריל 2017 (IDT)

== מחשב חדש - אין עברית ==
שלום חברים,{{ש}}
אני מנסה להתאושש מקריסת מחשב. היום הביאו את המחשב לאחר התיקון, עם דיסק חדש, וחלונות 7 באנגלית (כפי שביקשתי). ניסיתי עכשיו לכתוב עברית בג'ימייל, וזה מאפשר רק אנגלית. נזכרתי שגם בעבר הייתה לי אותה בעיה, כשקיבלתי את המחשב - אני מבין שזה נובע מכך שביקשתי חלונות 7 במימשק אנגלי, לא עברי. אני לא זוכר איך מאפשרים את העברית במחשב (כך ש-Alt+Shift או Ctrl+Shift יעביר אותי ממצב לטינית למצב עברית וחזרה). תוכלו לסייע? (אני כרגע בשלב של מאמץ להתקין מחדש/לשחזר את רוב התוכנות שעבדו ואבדו). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 22:22, 20 באפריל 2017 (IDT)
: אתה צריך להתקין את השפה העברית. לך ל-Control Panel, ומשם ל-Clock, Language and Region. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:14, 20 באפריל 2017 (IDT)
::[[משתמש:Eldad|אלדד]], ראה [https://www.youtube.com/watch?v=3v2vL4k3AMM כאן] מדריך. &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]]&rlm; 23:31, 20 באפריל 2017 (IDT)
:::תודה רבה, [[משתמש:Guycn2|גיא]], אין כמוך. כדאי לי לחפש גם סרטון כזה שמסביר איך לטעון מקלדת עברית, או שלדעתך זה מספיק? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:45, 20 באפריל 2017 (IDT)
::::אין בעד מה :) אבל לא הבנתי מה כוונתך ב"לטעון מקלדת עברית" - האם זה לא מה שמוסבר בסרטון? &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]]&rlm; 23:47, 20 באפריל 2017 (IDT)
:::{{התנגשות}} תודה רבה, [[משתמש:עוזי ו.|עוזי]]. ראיתי רק עכשיו גם את תשובתך (אני עובד כרגע ממחשב גיבוי, אטי למדי, וקצת בעייתי, אבל לפחות הוא מאפשר לי לבצע פעולות בסיסיות עד שאשמיש את המחשב החדש למלוא יכולותיו). 
:::גיא, זה בדיוק מה שמוסבר בסרטון, אבל חשבתי שסרטון על התקנת העברית יהיה ספציפי יותר (סליחה על אטיות התגובה שלי, המחשב הזה ממש מקרטע, ונתקע כל הזמן.... בניגוד למחשב החדש, שהוא מהיר מאוד... :)). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:51, 20 באפריל 2017 (IDT)
::::[[משתמש:Eldad|אלדד]], כדי להוסיף את השפה העברית, בצע את השלבים הבאים:
:::#פתח את תפריט "Start" (באמצעות לחיצה על הסמל של Windows בצד שמאל למטה).
:::#בתפריט ה־Start יש תיבת חיפוש קטנה למטה. הקלד בה את המילה "language".
:::#לחץ על האפשרות "Change keyboards or other input methods".
:::#בחלונית שנפתחה, לחץ על הכפתור "Change keyboards".
:::#אמורה להיפתח עוד חלונית. לחץ בה על הכפתור "Add".
:::#זוהי רשימת השפות שבאפשרותך להתקין. חפש "Hebrew (Israel)" ולחץ על סימן הפלוס הקטן שמשמאל לשם השפה.
:::#לחץ על סימן הפלוס שמשמאל למילה "Keyboard".
:::#סמן את תיבת הסימון שליד "Hebrew".
:::#לחץ על OK ואז שוב על OK.
:::בהצלחה. מקווה שאת ההודעה הבאה תוכל לכתוב מהמחשב החדש :) &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]]&rlm; 00:02, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::המון תודה, [[משתמש:Guycn2|גיא]]. אחרי הסבר כל כך ברור, ניגשתי - והתקנתי. Q.E.F. נכתב מהמחשב החדש... :) [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:45, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::::מעולה! תתחדש על המחשב החדש :) &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]]&rlm; 07:56, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::::חן חן, {{א|Guycn2|גיא}} :) [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 08:24, 21 באפריל 2017 (IDT)

== השוואה בין שני קבצי DIC ==

יש לי שני קובצי מילון של וורד, שיצרתי לצורך עריכה (שמות בשפות שונות, מילים לועזיות וכו'). מדובר בקבצים מסוג dic. - תוכנת וורד משתמשת בהם כדי לבדוק את הקבצים, ומילה שגויה לכאורה (שם מיוחד או צירוף לא אנגלי) שלא נמצאת בקובץ הזה בדרך כלל מסומנת על ידי התוכנה בקו אדום מתחתיה. שני הקבצים כמעט זהים, אבל בכל אחד השתמשתי במחשב אחר, ובזמנים שונים, כך שיש כמה הבדלים קטנים ביניהם, עם מילים שנוספו או נגרעו.{{ש}}
באיזה יישום הייתם מציעים לי להשתמש כדי להשוות בין שני הקבצים ולראות מה שונה בין קובץ לקובץ? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 01:26, 21 באפריל 2017 (IDT)
:אני לא מכיר את זה, אבל לפי [https://answers.microsoft.com/en-us/msoffice/forum/msoffice_word-mso_mac/how-can-i-view-the-contents-of-a-word-custom/f66a6d6c-ae0b-43c4-9bf5-2961cff4d3e4] קבצי  DIC הם קבצי טקסט. יש לך עורך קבצי טקסט מועדף? אם לא: אתה יכול למשל להעתיק את קבצי הDIC לקבצים עם סיומת TXT ולפתוח אותם בWORD. לWORD יש יוכלת השוואת מסמכים (תחת סקירה - השוואת מסמכים או משהו כזה) ולפעמים היא טובה ולפעמים מאכזבת. http://winmerge.org הוא כלי פתוח ודי וותיק להשוואה בין קבצי טקסט. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 07:44, 21 באפריל 2017 (IDT)
::תודה רבה, {{א|kotz}}, אנסה את שתי הדרכים. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 08:26, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::בעבודה אני משתמש ב־[http://www.scootersoftware.com/ Beyond Compare] {{אנ|Beyond Compare}}. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:53, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::תודה רבה, {{א|חזרתי}}. אני מניח שמדובר בתוכנה לא-חינמית, נכון? (ראיתי בעמוד הראשון של האתר שאפשר להשתמש בגרסת ניסיון, אבל טרם צללתי לנבכי התוכנה ממש). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:25, 23 באפריל 2017 (IDT)
:::::{{א|Eldad|אלדד}}, בעבודה יש לנו (כנראה) גרסה ישנה יותר, עובדת ללא הגבלה. לא ניסיתי בבית (לא צריך) לראות מה קורה אחרי 30 ימים. יש תוכנות שאחרי 30 ימים רק מזכירות לך שלא קנית אותן, אך ממשיכות לתפקד באופן מלא. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:29, 23 באפריל 2017 (IDT)
::::::{{א|Eldad|אלדד}}, בעבודה יש לנו גרסה 2.4.3, עם רישיון לא מוגבל בכמות המשתמשים (Site). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:17, 23 באפריל 2017 (IDT)
:::::::תודה רבה, {{א|חזרתי}}, עוד לא הגעתי לבחינת התוכנה. מקווה שהיום בלילה או מחר אוכל לטעון אותה ולבדוק איך היא עובדת. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 19:41, 23 באפריל 2017 (IDT)

== האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות כמו הולנד ועוד ==
האם מותר לעשן קנאביס בשגרירויות של מדינות בהן הקנאביס חוקי?[[מיוחד:תרומות/79.179.19.49|79.179.19.49]] 12:59, 21 באפריל 2017 (IDT)
:שגרירות אינה שטח אקס-טריטוריאלי, החוק של המדינה תקף גם בשגרירויות הזרות. השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 13:42, 21 באפריל 2017 (IDT)
::אתה משוכנע במה שאתה אומר? איך אף אחד לא פורץ ל[[ג'וליאן אסאנג'|שגרירות אקוודור בלונדון]] אם כך כבר שנים? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 16:30, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::מושבו של השגריר ושל כל צוות עוזריו נמצא בבניין השגרירות הנמצא לרוב בבירת המדינה הזרה. השגרירות נחשבת לתחום אקס-טריטוריאלי ואין חוקי המדינה המארחת חלים עליה. כך בויקי. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 16:32, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::רצוי לא לכתוב דברים חסרי כיסוי - שטח השגרירות כפוף לחוקי המדינה המארחת. תקראו את הערך [[שגרירות]]. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 17:47, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::::דומני שהמקרה של [[יונתן פולארד|פולארד]] מוכיח את מה שאתה אומר. מדינת ישראל היתה חייבת להסגירו למרות שחמק אל בניין השגרירות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:35, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::::פולרד היה יכול בעיקרון למצוא מקלט בשגרירות. אבל היחסים בין [[ישראל]] ל[[ארצות הברית]] אינם דומים ליחסים בין [[בריטניה]] ל[[אקוודור]]. לכן השגריר (שגריר? קונסול?) לא רצה להסתבך. ההפעלה של פולרד הייתה לא שגרתית (לא דרך [[המוסד]] אלא באמצעות [[הלשכה לקשרי מדע]], שכרגיל לא הפעילה סוכנים). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:21, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::::{{א|ליש}}, האנונימי ציטט מהערך [[שגריר]], <small>(עדכון: תיקנתי אותו בינתיים)</small> כך שאחד מכותבי הערך הזה או מכותבי הערך [[שגרירות]] הוא שכתב דברים חסרי כיסוי (וסותרים). כמו כן, מה לגבי מה ששאלתי אני? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:08, 21 באפריל 2017 (IDT)
:אוקיי, התשובה נמצאת ב[[:en:Diplomatic mission#Extraterritoriality|ערך האנגלי]] - בניגוד לאמונה הרווחת, שגרירות אכן '''אינה''' שטח אקס-טריטוריאלי, ובזה ליש צדק. למרות זאת היא מוגנת מפני חוקים מקומיים, ולמדינה המארחת אסור להיכנס לתחומה ללא רשות המדינה השולחת, לפי הערך האנגלי "אפילו במקרה שריפה". כלומר בזה ליש טעה, וזו התשובה לשאלתי שלי וגם לשאלה שפתחה את הדיון. עוד פרטים יש גם בערך [[אמנת וינה בדבר יחסים דיפלומטיים]]. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:20, 21 באפריל 2017 (IDT)
::[[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]], האם תוכל לצטט את הדברים ה"שגויים" כביכול? השאלה שפתחה את הדיון עוסקת ב"מותר" וב"אסור" ובנושא זה אין ספק, המותר והאסור נקבעים בחוקי המדינה המארחת. הימנעות מכניסה לשטח השגרירות לא משנה את תקפות החוקים ויש דרכים עקיפות לאכיפת החוק, למשל כיתור השגרירות והמתנה עד ליציאת החשוד ולאחר יציאתו מעצר והעמדה לדין (אם אין לו חסינות דיפלומטית). יש גם מקרים בהם השגרירות מזמינה את נציגי המשטרה המקומית להיכנס לשטחה, כדי לאכוף את החוק, למשל במקרים בהם מפגינים מתפרצים לתוך השגרירות. בכל מקרה, החוק הקובע הוא חוק המדינה המארחת ופעילות לאכיפת החוק תתנהל לפי חוקי המדינה המארחת - לחוקי המדינה המיצגת בשגרירות אין שום משמעות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:42, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::: רק כדי להגדיל את הבלבול: הדינים הרלוונטיים הם לא רק דיני המדינה המארחת, אלא גם המשפט הבינלאומי. והדינים האלו  לא תמיד עולים בקנה אחד זה עם זה, ובכך מספקים למשפטנים בינלאומיים הרבה שמחה ופרנסה. "גם במקרה שריפה" נכון במקומות מסוימים ולא באחרים (ולכן הערך באנגלית אינו מדויק אם הוא מתיימר להיות אוניברסלי בעוד שהמצב אינו אחיד). [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 15:43, 10 במאי 2017 (IDT)
:::בשמחה: "השאלה אם המדינה תנסה לאכוף את החוק היא שאלה נפרדת והיא תלויה בחומרת העבירה - מדינה לא תפרוץ לשגרירות זרה, כדי למנוע עישון מריחואנה, אך במקרה של מעשי אונס ורצח, זה ייתכן". לגבי הדברים שכתבת עכשיו הם לא מעלים ולא מורידים, בוודאי שהשגרירות יכולה '''להזמין''' משטרה לשטחה, אך הם לא יכולים להיכנס ללא הזמנתה. לסיכום: האם מותר? כנראה שלא. האם אפשרי? בפועל כן. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:48, 21 באפריל 2017 (IDT)
::::האם אני כתבתי ש"אי אפשר" לעשן קנביס בשגרירות? לא, לא כתבתי זאת, אני כתבתי שאסור על פי חוקי המדינה המארחת ואין שום חשיבות לחוקי המדינה של השגרירות. יתר על כן, אפשר לעשן קנביס גם מחוץ לשגרירות, על פסגת החרמון ועל חוף הכינרת, ליד הכותל המערבי ובשירותים של כנסת ישראל. בכל המקומות האלה אסור לעשן קנביס, אבל זה אפשרי והסיכוי שתתפסו בשעת מעשה אפסי. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 21:54, 21 באפריל 2017 (IDT)
:::::האם אני כתבתי שכתבת זאת? בנאדם, ביקשת ציטוט, נתתי לך. אבל אם זה מאד חשוב לך אני מוכן להצהיר שאתה לא טועה אף פעם. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 21:57, 21 באפריל 2017 (IDT)

== מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה [[משתמש:Offerd|Offerd]] - [[שיחת משתמש:Offerd|שיחה]] 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT) ==

מנסה לאתר מי כתב את הערך "אתר הגבורה" אין דף שיחה. תודה [[משתמש:Offerd|Offerd]] - [[שיחת משתמש:Offerd|שיחה]] 16:16, 21 באפריל 2017 (IDT)
:משתמש:MathKnight-at-TAU
::[[משתמש:Offerd|Offerd]], אתה צריך ללכת ללשונית "גרסאות קודמות", ולראות את הגירסה הראשונה, אז נוצר הערך. במקרה זה מדובר ב[[משתמש:MathKnight-at-TAU]]. [[משתמש:Nittai Gallili|ניתאי גלילי]] - [[שיחת משתמש:Nittai Gallili|שיחה]] 16:35, 21 באפריל 2017 (IDT)

== בקשה לעזרה בתרגום ממומחים בצילום מקצועי ==
שלום לכם. אשמח אם תוכלו לעזור לי בתרגום לעברית של אפליקצייה מסוימת. סיימתי כמעט הכל חוץ משלוש הודעות מערכת, שכוללות מושגי צילום מקצועיים רבים שאינני מבין בהם. ההודעות הן:
{{ltr|
# ISO, Focal length, Exposure bias (EV), F-number, Exposure
# Metering mode, Exposure mode, White balance, White balance mode, Flash
# Color space, Scene type
}}
תודה רבה מראש, יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  17:27, 22 באפריל 2017 (IDT)
:א. יגאל, קודם כל, שאלה זו שייכת ל'מדעים מדוייקים' ולשם יש להעבירה.
:ב. אשתדל להתייחס עתה למרבית המונחים שציינת. לכולם יש ערכים ב'ויקיפדיה', ולמרביתם גם בעברית. כך, תוכל אח"כ לעיין בהם, ולו במידה הדרושה לענייניך ולהקשריהם.
#ISO - תקן בינלאומי בתחומים שונים (ע"ש International Organization of Standardization - הארגון הבינ"ל לתקינה), כולל רגישות של התקן זיכרון, שהוא הרלוונטי במקרה שלך.
#focal length - מרחק מוקד.
#F-number או #F - מספר F, המוגדר ע"י היחס בין מרחק המוקד של העדשה או המערכת האופטית לבין קוטרה בדר"כ (פרמטר המבטא את כושר איסוף האור של עדשה נתונה).
#exposure - חשיפה, פרמטר המבטא את כמות האור המגיעה לרכיב הזיכרון הרגיש לקרינה.
#exposure mode - אופן חשיפה.
#white balance - איזון לבן.
#white balance mode - אופן איזון לבן.
#flash - הבזק.
#color space - מרחב צבע.
#scene type - סוג הסצנה (או התמונה). 
:בהצלחה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:10, 22 באפריל 2017 (IDT)
:ISO = רגישות חיישן (בהקשר של [[צילום דיגיטלי]]), metering mode = אופן מדידת אור, exposure bias = פיצוי חשיפה. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 19:40, 22 באפריל 2017 (IDT)
::א. על ISO כבר כתבתי קודם. רלוונטי לא רק לצילום. בהקשר של צילום, התקינה לא החלה בצילום ספרתי, אלא ב[[סרט צילום|סרטי צילום]]. רגישות היא רגישות, והיא משותפת לכל האמצעים המשמשים לגילוי אור וכיוב'.
::ב. bias - האומנם פיצוי ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:55, 22 באפריל 2017 (IDT)
כן, bias במובן הזה זה שמכניסים הטיה למצלמה כדי לפצות על חוסר היכולת שלה לבחור נכון. פיצוי חשיפה זה תרגום בשימוש. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 21:58, 22 באפריל 2017 (IDT)
:::תודה רבה לכולם, עזרתם לי מאוד. בעניין ההעברה - לא הבנתי איך צילום קשור למדעים מדוייקים, אבל תעבירו לאן שצריך, ברור. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:10, 22 באפריל 2017 (IDT)
:::זה בהחלט לא מדעים מדוייקים. אולי זה מתאים ל[[וק:יל]]. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 23:19, 22 באפריל 2017 (IDT)
::::למה בפסקנות כזו, שלא מותירה מקום לשיקול דעת שונה ? שום סימן-שאלה ? אפילו קטן ? לא נעים. לגופו של ענין, רוב המושגים כאן הם מושגים פיזיקליים או המבוססים עליהם. היישום שלהם בתחום הצילום לא משנה את העובדה, אם כי יתכנו דעות שונות בעניין זה, אני מניח, לא בלי ביסוס. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:35, 23 באפריל 2017 (IDT)

== בצל וגמבה מטוגנים ==

למה בצל לאחר תהליך של בישול ובעיקר טיגון הופך למתוק, ומאידך גמבה מטוגנת הופכת (תלוי בסוג) לחריפה? [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:בבצל אליצין וחומרים המכילים גופרית מתפרקים בחום ולכן יש פחות "חריפות" וארומה שתסווה המתיקות, מלכתחילה הבצל מכיל סוכרים בחום אלה הופכים לסוכרים פשוטים יותר, משמע נגישים יותר ובמקרה הזה גם מתוקים יותר. לא מכיר גמבה שהופכת חריפה, אולי היא חמה, אולי מוסיפים לה צ'ילי (קפסיציאן), פפרין או מנטה... אבל קשה לי לסבור שאיזו מהתרכובות ה"חריפות" נוצרת בחימום גמבה, בעיקר כי התרכובות הללו הן בדרך כלל נדיפות, כלומר מתמתנות עם החימום (צ'ילי טרי חריף יותר ממבושל).[[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 03:24, 28 באפריל 2017 (IDT)

== הגדרת ספר כפנטזיה ==

מה מגדיר ספר בסוגת [[פנטזיה]]? האם כל ספר שהעלילה שלו מתרחשת בתקופת זמן לא ידועה כך שרוב העלילה, הדמויות והמקומות מומצאים מוגדר כפנטזיה, או שצריך דווקא עולם אם כללים שונים מהעולם שלנו (דברים על טבעיים וכדומה)? [[משתמש:BRINKS|Mr. Brinks]] - [[שיחת משתמש:BRINKS|שיחה]] - <small>[[עזרה:כפתור התודה|אומרים תודה!]]</small> 14:11, 23 באפריל 2017 (IDT)
:להיפך - כל ספר שהעלילה שלו כוללת דברים על-טבעיים במובהק (להבדיל מ[[ריאליזם קסום]]) הינו ספר פנטזיה, גם עם העלילה שלו מתרחשת בזמנים ובמקומות ידועים; למשל [[הארי פוטר]]. ספר שעלילתו מתרחשת בזמנים ובמקומות שאינם קיימים במציאות יכול להיחשב כפנטזיה או כ[[מדע בדיוני]], תלוי בפרטים השונים המתוארים בספר. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] • [[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]] • 15:55, יום ראשון בשבת, כ"ז בניסן ה'תשע"ז (IDT).
:{{התנגשות עריכה}} שאלה מעניינת. אין הגדרות חד משמעיות בספרות ואמנות (זה לא נוסחה של "כן/לא" שיכולה להבדיל בין מספר חיובי לשלילי). אני חושב שאם הסיפור מתרחש במקום שאף פעם לא היה קיים על כדור הארץ, אבל לא כולל שום אלמנט על-טבעי - זאת לא פנטזיה. זה סיפור בדוי שהכותב שלו לא רוצה להיקשר למגבלות היסטוריות. כלומר אם הוא ימקם את הדמויות והסיפור במקום וזמן מסוים, הוא יהיה מחויב לציית להיסטוריה של אותה התקופה. והוא לא מעוניין לכתוב רומן היסטורי, אלא סיפור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:00, 23 באפריל 2017 (IDT)
::כאמור אין הגדרות חד-משמעיות, אבל צריך לזכור שמרכיבים על-טבעיים מאוד נפוצים בסוגות האגדות והפולקלור - "fairy tales" באירופה, סיפורי [[אלף לילה ולילה]] במזרח התיכון, ספרות סינית קלאסית כגון [[המסע למערב]], וכמובן המיתולוגיות של כמעט כל תרבות ודת. אלא אם רוצים לכלול את כל הנ"ל תחת סוגת הפנטזיה, יש להגביל אותה לדעתי לספרות מערבית של המאה ה-20 במסורת של טולקין. לגבי הארי פוטר, סוד הצלחתו לדעתי טמון במיזוג של הרבה סוגות כולל סיפורי פנימיה בריטים, אגדות ילדים, [[ספרות בלשית]], ואפילו סאטירה פנטסטית בסגנון [[מסעי גוליבר]], לא פחות מאשר פנטזיה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 20:12, 23 באפריל 2017 (IDT)
::: אני חושב שההבדלה בין מיתולוגיה לפנטזיה היא שהיו (ועדיין קיימים) אנשים שהאמינו שהתרחשויות אלו אכן היו במציאות. ספרות פנטזיה היא בראש ובראשונה בדיון - כלומר איש לא מאמין שהכתיבה אמתית. אני לא הייתי מתחיל דווקא בטולקין. גוליבר, אגדות של [[א.ת.א. הופמן]] ואפילו [[גרגנטואה ופנטגרואל]]- הם ספרות פנטזיה. הרי פוטר שהוזכר כאן שייך לתת סוגה בשם Low fantasy: עולם פנטסטי שדומה על פניו לעולם שלנו, אבל יש בו מאגיה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:30, 23 באפריל 2017 (IDT)
::::הבעייה בהגדרה שלך שהיא הרבה יותר רחבה מכל סוגה ספרותית שאי-פעם הוגדרה. היא כוללת כנראה אפילו ספרות פסאודו-מיתולוגית עתיקה כמו [[חמור הזהב]]. זו גם הגדרה שתלויה באדם במקום ביצירה - אם סבתא מספרת לנכד מעשיית ילדים מסיפורי האחים גרים, שהילד מאמין בה אבל הסבתא לא, זו פנטסיה לפי הגדרתך? בכלל, באיזה נקודת זמן בהסטוריה הסבתות הפסיקו להאמין במעשיות הילדים, והאם מעשיות הילדים החליפו סוגה כתוצאה מכך? [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:02, 23 באפריל 2017 (IDT)
::::{{התנגשות}}אני מסכים לחלוטין עם ההבחנה הנכונה שקורבוס עושה, ואני מתכוון למיתולוגיה מחד, ולכל היתר מאידך, בניגוד לדברי סאפינס, בתגובתו הקודמת. מיתולוגיה, בגירסאותיה השונות, היא הבסיס לכל עם, תרבות ודת, כולל עם ישראל ויהדות. חלק המיתוסים מבוססים על עובדות שקדמו להיווצרותם או לכתיבתם, ברמות שונות של דמיון או דיוק. דוגמה לכך היא סיפור [[המבול]] ו[[עלילות גילגמש]], שהפך למיתוס רב-תרבותי ורב-לאומי. מיתוסים אחרים הם בדויים לחלוטין, דוגמת מיתוסי האלים הקדומים, שהיו הכרחיים בעולם ההוא, הקדום, נטול המדע והידע המובנה, וחיוניים לאדם אז, להבנת עולמו וקיומו. אין לאלה ולבדיה ולא כלום. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:16, 23 באפריל 2017 (IDT)

== מה קורה אם לא מעבירים את הטלפון למצב טיסה ומדברים בו במקום זה? ==

תמיד בהמראה דורשים להעביר את הניידים למצב טיסה או לכבות כי יכולה להיות התאבכות (interfer) עם המטוס. אני לא רוצה לנסות בעצמי כי אני מפחד שהמטוס יפול, אז אני שואל כאן: מה קורה אם לא מכבים את המכשיר הנייד והוא ממשיך לשדר כרגיל? אם הוא יכול לשבש את התקשורת עם מגדל הפיקוח, למה טלפון אחד לא משבש תקשורת עם טלפון אחר? ולמה לא פיתחו טכנולוגיה (תחום תדרים אחר אולי??) שתגן על המטוס מפני סכנת הטאבלטים הפועלים? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.175|213.55.184.175]] 15:51, 23 באפריל 2017 (IDT)
:לא קורה כלום. הרי לא ייתכן שבכל המטוסים, כל האנשים, כל הזמן, מכבים את כל המכשירים. ניתן לשער שבכל מטוס של 200 אנשים יש לפחות כמה מכשירים שאינם במצב טיסה\מכובים, אם בגלל שכחה, חוסר תשומת לב או מוגבלות טכנולוגית. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:28, 23 באפריל 2017 (IDT)
:: הדיילות עוברות ובודקות (תלוי בחברת התעופה). אם מוצאים אותך אפשר לפי חוק לתת לך קנס / להעמיד למשפט (יש הודעות המיידעות שצריך להעביר למצב טיסה או תענש בהתאם). לגבי המשמעות הטכנית, זה תלוי כמובן בסוג המטוס והמכשירים שעליו. בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 16:58, 23 באפריל 2017 (IDT)
:::באל על דורשים לכבות בהמראה (מצב טיסה לא מספיק), ומותר להפעיל וויפיי לאחר שהשלט המורה על הצורך בהידוק חגורות הבטיחות – כבה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:39, 23 באפריל 2017 (IDT)
:::אנשי הצוות יכולים לשים לב אם אני משתמש בפועל במכשיר. הם לא ישימו לב אם המכשיר לא בשיחה כרגע. זה לא מונע ממנו להיות בתקשורת פעילה. אני מניח שאם זה היה המצב, היינו רואים כבר כמה וכמה תאונות. לחילופין, מטוסים היו מחזיקים גלאי קרינה (אני מניח שזה לא יותר מדי מסובך ליצור משהו כזה. גוף המטוס הוא בסך הכל די קרוב ל[[כלוב פאראדיי]] ולכן טלפונים צריכים להעלות את עוצמת השידור שלהם? אם זה באמת היה חיוני היו עושים את זה) ואם היה מכשיר כזה היינו רואים לפני תחילת טיסה דייל או דיילת שמתקרבים לנוסעים באחד המושבים ושואלים אותם האם הטלפון שלהם עדיין דלוק. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:44, 24 באפריל 2017 (IDT)
:::הן עוברות, לפעמים, בקרב נוסעים שהמכשיר שלהם נראה לעין (ואינו שעון, או נגן מוזיקה, או אוזנייה אלחוטית), מכיוון שמרבית המכשירים משדרים גם כשאינם בידי המשתמש, אין לזה שום משמעות. המצב "חמור"  במיוחד בטיסות שיש בהן wifi במטוס, ואז ההסתברות שכולם גם יהיו ערים וגם יזכרו להחזיר את הטלפון למצב טיסה, בעת הנחיתה, היא די קרובה ל-0. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 10:59, 24 באפריל 2017 (IDT)
:::: יש כל כך הרבה מכשירים לאדם מודרני, כך שהסיכוי ש- 150 נוסעים, כולם כיבו את כל מכשיריהם בהמראה הוא אפס. אולי הרבה מכישרים פועלים מוסיפים עוד רעש לתקשורת ואם מכבים את הרוב, אז הרעש יורד? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:05, 24 באפריל 2017 (IDT)
::::: תעלומה. הרי אם היה סיכוי קל שבקלים לכך שמכשיר סלולרי פועל יכול לפגוע בפעילות התקינה של המטוס, היו מחרימים מכל הנוסעים את המכשירים באותה אדיקות שבה מחרימים אקדחים, מספרי ציפורניים ובקבוקי מים מינרליים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:47, 24 באפריל 2017 (IDT)
:::::: [[:en:Mobile phones on aircraft#The debate on safety|ראו כאן]]. ככל הנראה לא מדובר בסכנה ברורה וממשית, אלא במרווח ביטחון רחב. ייתכן שאם יתירו לכולם לדבר באופן חופשי התוצאות יהיו שונות, אם כי, עד כמה שהבנתי, יש חברות שכן מתירות (אולי גם הן מסתמכות על כך שהנוסעים התרגלו לא לעשות את זה בהמראה ונחיתה). [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:12, 24 באפריל 2017 (IDT)
:תופס תדרים, אתה לא יכול להיות בטוח איזה מכשיר יהיה "עקשן" יותר בשידור ובקליטה, לכן עדיף לך סטטיסטית שיהיו פחות מקורות, יחד עם ההצפנה ההכרחית בין כה וכה בשידור ובקליטה אתה מאיין סיכונים. מטוס אינו כלוב פאראדי כיוון שיש לו אנטנות ומה שגוף המטוס חוסם הן יעבירו דרכן.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 03:17, 28 באפריל 2017 (IDT)

== גוגל כל הזמן מעלה את התמונות שאני מצלם ==

ממש מטריד. אני מצלם לי בטלפון שלי כמו במצלמה. ואז אני רואה הפתעה! התמונות שצילמתי הועלו מעצמן לגוגל- פוטו. מה לעזאזל?! מי ביקש זאת? אני רואה שגם מסמכים שצילמתי בשביל לשלוח הועלו ויש בהם דברים די רגישים.
איך מונעים את הדבר הזה? אני ממש לא רוצה שגוגל יעלו את התמונות שלי. מישהו יודע? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.175|213.55.184.175]] 11:04, 24 באפריל 2017 (IDT)
: אם יש לך מכשיר אנדרואיד זה תלוי בהגדרות שלך במכשיר, ובהגדרות האפליקציה של google photos. כנראה סימנת להעלות לשם לצורכי גיבוי את התמונות שלך. (זה כביכול האיזור האישי שלך ולא ניתן לשליפה על ידי אנשים אחרים ללא אישור) בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 12:14, 24 באפריל 2017 (IDT)

== עזרה בזיהוי חייל ==

ישנן חיילות (משום מה ראיתי רק בנות כאלה) שתג היחידה שלהם הוא ספר, מצנח וחרב עם עלה זית על רקע של מין קשת. מה שמפתיע הוא שחיילות אלו נושאות נשק קל, וכומתות של יחידות חי"ר '''שונות''' עם רקע אדום. מה תפקידן של בנות אלו? [[מיוחד:תרומות/130.60.94.208|130.60.94.208]] 18:40, 24 באפריל 2017 (IDT)
:[[ביסלמ"ח]]. כנראה מדריכות שם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ח בניסן ה'תשע"ז • 21:00, 24 באפריל 2017 (IDT)

== פייסבוק ובעיות מגדר ==

למה יש כל כך הרבה שגיאות מגדר בתכנות פייסבוק? אין להם כסף לשלם למתכנתים טובים? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  21:53, 24 באפריל 2017 (IDT)
:למה הכוונה? לגבי השכר, פייסבוק היא אחת החברות שמשלמות את השכר הגבוה ביותר בארה"ב. {{לא חתם||אלמ}}
::אז כנראה לא מספיק. עובדה שבחצי מהמכתבים שאני מקבל כתוב "הציגי בפייסבוק" ובחצי השני "הצג בפייסבוק". בחצי כתוב אם תרצי לבטל את קבלת המכתבים, ובחצי אם תרצה. וכך הלאה. וזה ממש לא חופף, יש כל מיני צירופים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:54, 25 באפריל 2017 (IDT)
::: אולי במקום לתכנת הבדלה מגדרית הם מעדיפים להניח את המגדר שלך באופן אקראי... נשמע לי שזאת בעיה תכנותית קלה מאוד. יש להם פרמטר בינרי של מין ולבנות ממשק אם תנאי זה עניין של מה בכך (שעה-שעתיים של עבודה למומחה). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:35, 25 באפריל 2017 (IDT)
::::משתמשי פייסבוק מבצעים את התרגום של הממשק. יש לכל תווית או הסבר תרגום כללי, לזכר ולנקבה. כנראה הבעיות נובעות מתרגום לקוי של המשתמשים, שאינם מבינים לעומק את ההפרדה הזאת. אבל זה כן מעלה את השאלה - למה שלא עובדי החברה יתרגמו את הממשק. ספציפית לישראל, קיימים משרדים שלהם בארץ, כך שיכלו להעסיק מתרגם מקצועי. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:56, 2 במאי 2017 (IDT)

== הוצאה להורג בזריקת רעל ==

לאחרונה מתברר שיש כל מיני בעיות בשימוש ב[[הוצאה להורג]] ב[[זריקת רעל]]. אני לא הולך להיכנס לשאלה המוסרית של עונש המוות (כי ברור שיש מי שתומכים בעונש מוות, ואם כבר מותר למישהו להמית, הרי זה למדינה, בהליך משפטי מסודר). מה שלא ברור לי זה למה זה כל כך מסובך. לעניות דעתי התהליך הזה הוא תהליך בתחום שעליו הצטבר ידע רפואי רב: [[הרדמה כללית]] בניתוח נדרשת לשלוט על מערכות די דומות (להשיג בסוף תוצאה שונה לחלוטין, אבל בהתחלה התוצאה דומה). ואם כבר יודעים ״להרדים״ ([[אלחוש|לאלחש]]) אדם, הרי שהרעלה קטלנית ומהירה אמורה להיות פשוטה, לא? כל כך מסובך להשיג את החומרים שנדרשים לשם כך?

אני מדגיש שוב: אני לא רוצה להיכנס כאן לשאלה המוסרית. אם ברצונכם לדון בה, אנא עשו זאת בפסקה נפרדת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:27, 25 באפריל 2017 (IDT)

:העניין הוא שיצרני הרעלים אינם מוכנים למכור את הרעל (ו/או את חומרי ההרדמה) למי שישתמש בו להוצאות להורג. אני חושב (לא בטוח) שהממשלות באירופה ואולי אפילו האיחוד האירופאי בעצמו יטיל עליהם עיצומים אם יעשו כן. להבנתי כבר אין בארה"ב יצרניות שיודעות לייצר את הרעלים הללו. בנוסף מערכת המשפט בארה"ב לא מרשה להוציא להורג עם כל רעל וכל חומר הרדמה, אלא היא רוצה להיות בטוחה שהמוות נעשה ללא יסורים מיותרים. כך שהמגוון שממנו ניתן לבחור מצומצם. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 16:06, 25 באפריל 2017 (IDT)
::בוא נבדיל בין שני סוגי החומרים: חומר מאלחש ורעל. לשני סוגי החומרים הללו יש שימושים אחרים. נראה לי מאוד מוזר שדווקא על כך הדברים תקועים. זה נשמע לי הרבה יותר כמו תירוץ. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:10, 25 באפריל 2017 (IDT)
:::מבלי להכיר מקרוב או באופן מקצועי, זה לא נשמע לי תירוץ. אני יודע מהתחום שלי (פיסיקה גרעינית) שחברות שמייצרות ציוד מחקרי מוכרות אותו תחת הסכם משתמש קצה שמגביל את השימוש לצרכים ספציפיים משיקולים של אמנות בינלאומיות כאלו ואחרות. חברות שמייצרות סמי הרדמה הם חברות שאמורות לשווק תרופות לטובת ריפוי אנשים ולא הריגתם בניגוד לרצונם. מאוד ייתכן שיהיו ממשלות שיטילו עיצומים על חברות תרופות שיספקו סמי הרדמה לטובת הליך הריגת אדם בניגוד לרצונו, ומאוד ייתכן שחברות תרופות ימנעו מצד עצמם לספק אותם כדי לא "להסתבך". אם זוהי מדינות החברות, ההבדלה בין חומר מאלחש לרעל לא רלוונטית - כי החברות לא ימכרו את שניהם לממשלות המעוניינות בכל בגין מטרת השימוש. כל זה נאמר מתוך ניחוש ולא מתוך הכרת המציאות בפועל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:24, 25 באפריל 2017 (IDT)
::::מה מונע מחברה אחרת לייצר את אותו החומר? לדוגמה: מעבדה קטנה מארקנסו יכולה אפילו לייצר את החומרים הללו במחירי הפסד רק בשביל הפרסום. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)
נראה לי שאתה מניח שמנת יתר של חומר הרדמה יגרום למוות ללא כאבים מיותרים. זה לא בהכרח כך; ובוודאי שלא הוכח שזה המצב בצורה משביעת רצון. אפילו כשמבצעים בסוסים וכלבים "המתת חסד" עושים זאת עם קוקטייל תרופות (מאלחש + ממית). אין כאן שום קונספירציה, כל הדברים הללו מתועדים היטב. אם האנגלית שלך טובה ויש לך קיבה סבירה אתה יכול לצפות ב[https://www.youtube.com/watch?v=2_jqALy1Gu8 ג'ון אוליבר] מ-2015. המצב מאז  לא השתפר (בשום מובן) ככל שאני יודע. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 17:12, 25 באפריל 2017 (IDT)
:[[סודיום פנטוברביטל]] הוא גם מרדים וגם ממית ללא כאבים ובו משתמשים ל[[המתת חסד|המתות חסד]] בארגון [[דיגניטס]] וכן ב[[מדינת אורגון]] שב[[ארצות הברית|ארה"ב]] וגם בישראל החומר קיים בזריקות בשם [[פנטל]] ומשמש להמתת חסד של בעלי חיים ובאמת היה מענין לדעת למה לא משתמשים בזה גם בהוצאות להורג[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 15:55, 26 באפריל 2017 (IDT)

== אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית  ==
שלום, אשמח לדעת מדוע [[אדריכלות הרומנסק]] מתייחדת בכל כך הרבה מינימליסטיות בעיצוב הפנים שלה? ידוע לי כי בכנסיות רבות בסגנון זה היו גגות מעץ שהסתירו את התקרה המקומרת (אומנם לא כמו הגותית אבל עדיין מקומרת). ידוע לי גם כי בכנסיות מוקדמות מימי הביניים כמו למשל ב[[הקפלה הפלטינית באאכן|קפלה הפלטינית]] של ארמונו של קרל הגדול בבאכן עיצוב הפנים אכן היה עשיר בעיטורים. כך גם היה עיצוב הפנים ב[[אדריכלות גותית|אדריכלות הגותית]] שבאה אחריה כך ששאלתי הבאה תהיה מה גרם למעבר כל כך חד בעיצוב פנים אדריכלי זה? תודה רבה לעונים![[משתמש:Shaun The Sheep|Shaun The Sheep]] - [[שיחת משתמש:Shaun The Sheep|שיחה]] 14:54, 25 באפריל 2017 (IDT)
:בין השאר התקופה והנסיבות ההיסטוריות. עד [[המאה ה-12]] [[אירופה]] הייתה ענייה יחסית וכן מקום אלים ולא בטוח. הכנסיות נבנו לעתים קרובות מ[[עץ (חומר גלם)]], כי אז הבנייה באבן הייתה פחות נפוצה, ורבות מכנסיות אלה פשוט נשרפוף, אם ממכות [[ברק]] ואם מפשיטת כנופיות, ועל חורבתיהן בנו כנסיות אבן. כנסיות האבן שנבנו היו פשוטות ודמויות [[מבצר]], מטעמי חיסכון כלכליים והגדלת שרידות הכנסייה בתקופה של חוסר סדר ופורעי חוק אלימים. עם חלוף השנים, ובעיקר בעקבות [[מסעות הצלב]] וגילוי מחדש של המזרח, ה[[מסחר]] ב[[אירופה]]  החל לפרוח והצלבנים שחזו במבני האבן המפוארים של המזרח וב[[מבצר]]י האבן הכבירים הביאו לאירופה את הבנייה באבן, ויותר ויותר מבנים נבנו מאבן במקום מעץ, בעיקר [[מבצר]]ים, [[טירה (מבצר)|טירות]] ו[[כנסייה|כנסיות]] גדולות. בהתחלה הכנסיות נבנו עם קירות עבים וחלונות קטנים כדי שישרדו ולא יקרסו, אך בחלוף השנים, ככל שהבנאים האירופאים צברו ניסיון בבנייה באבן וכן כסף רב, הכנסיות נהיו יותר הדורות ומפוארות. באמצע [[המאה ה-12]] אירופה כבר הייתה עשירה עם מסחר פורח, עם מבני אבן מפוארים ועם ניסיון בבנייה, סיתות וגילוף אבנים. תנאי רווח זה היוו את הסיבה החומרית והרקע ההיסטורי ל[[אדריכלות גותית|אדריכלות הגותית]]. המקור הרעיוני לאדריכלות הגותית מפורט בערך המומלץ [[אדריכלות גותית]]. אגב, לקח זמן עד שהסגנון התפשט ברחבי אירופה והיו תקופות שבהן הוא חפף לאדריכלות רומנסקית. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 15:57, 25 באפריל 2017 (IDT)
::אני לא בטוח שתשובה זו מדויקת במאה אחוז. לא כל האזורים באירופה היו מסוכנים בתקופה הנדונה. היו יחסי מסחר גם לפני מסעי הצלב. למעשה, הייתה נוכחות ביזנטית בדרום אירופה במשך מאות שנים (אזור איטליה) והיה מגע עם הביזנטים. היה גם מגע עם הערבים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:27, 25 באפריל 2017 (IDT)
:::ההערכה של [[סטיבן פינקר]] היא ששיעור הרצח עמד על עשרות מקרים ל 100,000 איש לשנה. זה די אלים. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:29, 25 באפריל 2017 (IDT)
:::השאלה מתייחסת למרכז, צפון ו[[מערב אירופה]] (בעיקר [[צרפת]] והמרחב הדובר גרמנית, ואולי גם [[אנגליה]], [[ספרד]] ומדינות צפון אירופה) - שם אדריכלות הרומנסק והאדריכלות הגותית היו דומיננטיות ונפוצות. ב[[איטליה]] הייתה השפעה ביזנטית חזקה ולכן הגותיקה לא ממש תפסה שם. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:51, 25 באפריל 2017 (IDT)

== שטח גלילי ו-Unincorporated area ==

שאלה למשפטנים ונדל"ניסטים: האם הערך [[שטח גלילי]] מדבר על בדיוק אותו נושא עליו מדבר הערך באנגלית [[:en:Unincorporated area]] ובעוד 23 שפות? כרגע הם מופרדים. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 16:40, 25 באפריל 2017 (IDT)
:אני לא מומחה, לא משפטן ולא נדל"ניסט. אבל מקריאת הערכים וחלק מהמקורות עולה:
:#הערך האנגלי מתאר את התופעה הרחבה, ש[[שטח גלילי]] הוא מקרה פרטי שלה. לכן לא נכון לקשר אותם ע"י interwikiþ
:#המשפט {{משמאל לימין|In Israel all land, except military areas, is subdivided into 393 municipalities which are further classified, normally by population, as City, Local Council, or Regional Council. All three types of municipality provide services including zoning and planning.}} בערך האנגלי לא נכון. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 18:32, 25 באפריל 2017 (IDT)

== פלסטין כשם נרדף לערבים המתגוררים באיו"ש ==
בבקשה אם כמה שפחות דעות פוליטיות. אני יודע שהנושא רגיש.

אני שם לב לכך שבעבר השם "פלסטין" היה נייטרלי מבחינת יהודים/ערבים. לדגומה בהרבה מסמכים תרום הקמת המדינה גם בשפה העברית המקום מכונה "פלשתינה" (עם אופציות איות נרחבות). האם לאחר מלחמת העצמאות? האם שטח כיבוש ירדני נקרא "פלסטין" בסוף שנות ה-40? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:25, 25 באפריל 2017 (IDT)
:ממש לא. בתקופת השלטון הירדני (1967-1948) הממלכה הירדנית הייתה מורכבת משתי הגדות של הירדן, והכינוי הממשלתי הנהוג לשטחים היה ״הגדה המערבית״. המונח פלסטין לא שימש משום בחינה רשמית, שכן עבדאללה שאף לסיפוח מלא של האזור, למרות מס השפתיים שלו בנוגע לדאגה לפלסטינים. &rlm;[[משתמש:Lionster|Lionster]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Lionster|שיחה]] 17:29, 25 באפריל 2017 (IDT)
:א. אם תעיין ב[[ארץ ישראל]] תראה שהמונח 'פלשתינה' הוטבע ע"י הנציב הרומי ששלט בארץ (או מה שנותר ממנה) לאחר דיכוי המרידות כולן. שם זה נותר בתיעוד לאורך ההיסטוריה כולה מאז, ואומץ לבסוף ע"י הישות הפלשתינית. מטבע הדברים, בטרם (שים לב, '''טרום''' צ"ל בט', כמו '''טרם''') היות כאן [[מדינת ישראל|מדינה יהודית עם שמה הנוכחי שניתן לה עם הקמתה]], השתמשו במונח שהיה מקובל עד אז, על בסיס השלטון הרומי שטבע את השם. אגב, השטח שהיה כלול תחת השליטה הרומית בזמנו אינו חופף את שטח מדינת ישראל או אף של ארץ ישראל, בשלביה השונים.
:ב. אינני בטוח שהמונח 'גדה מערבית' הוא שם רשמי. דומני שמשמעותו פוליטית בלבד. גיאוגרפית, מדובר ב[[יהודה ושומרון]]. לאמיתו של דבר, מבחינה היסטורית, חבל ארץ זה לא היה שייך לאיש מעולם, מאחר והוא לא נכלל במה שהבריטים העניקו לעבדאללה, מקים [[הממלכה ההאשמית]]. אחרי כמה מגעים עם מנהיגי מדינת ישראל המתהווה (בעיקר עם [[גולדה מאיר]]), לגבי השתתפותו ב[[מלחמת העצמאות|מלחמה שהולכת להיות]], פלש לחבל ארץ זה וכבשו, שנותר תחת כיבוש ירדני עד [[מלחמת ששת הימים|1967]]. סקירה היסטורית קצרה ועובדתית בלבד. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]]
::השם Palestine מופיע ב[[הצהרת בלפור]] ומשמש כשם לאורך כל ימי [[המנדט]]. עד [[מלחמת העצמאות]] הממלכה ההאשמית נקראה ממלכת [[עבר הירדן]]. לאחר המלחמה היא שינתה את שמה ל[[ממלכת ירדן]] בעקבות סיפוח [[הגדה המערבית]] של הירדן: השם הזה הוא שם מנקודת מבט ירדנית. אין כיום חבל ארץ שלא היה שייך לאיש מעולם (אפילו על [[אנטארקטיקה]] יש סכסוכי בעלות). דוגמה אחת מני רבות: [[אחמד אבן טולון]]. ר' גם [[כיכר השוק ריקה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:12, 26 באפריל 2017 (IDT)
:::דבריך אינם מדוייקים. א. מה זה "אין כיום...שלא שייך" ? יש תהליכים מלחמתיים ו/או מדיניים הקובעים זאת. באזור שלנו היו חילופי ידיים בין [[האימפריה העותומנית]] לבין [[האימפריה הבריטית]]. בהדרגה, זו פרשה משליטתה, עם הסכמים כאלה ואחרים, ועם מובלעות כאלה ואחרות, שרצו להמתין איתן מסיבות שונות. בנקודת הזמן של ההתהוות המדינית של ירדן יהודה ושומרון לא היו שייכים לאיש, כי לא היתה ישות מדינית אשר החליפה את [[המנדט הבריטי|המנדט]] על חבל ארץ זה. כך גם עם [[רצועת עזה]]. ב. אין 'אנטרקטיקה', אלא '''אנטארקטיקה''', המורכבת משתי מילים: האנטי של '''ארקטיקה''', כלומר, הקוטב הנגדי לקוטב הצפוני. אין סכסוכים על יבשת זו, ולהצהרות כאלה ואחרות אין משמעות מדינית. קיים הסכם בינלאומי לפי אף מדינה לא יכולה לטעון לבעלות כלשהי. רק משלחות מדעיות פועלות שם, בצורה מתואמת. כ"כ ההשוואה לא מתאימה משום בחינה שהיא. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:21, 27 באפריל 2017 (IDT)
באיזה שלב השם "פלסטין" הפך להיות שמם של תושבי איו"ש הערבים? אני מנחש שזה אחרי ששת הימים. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:01, 26 באפריל 2017 (IDT)
:הפלסטינים היהודים הפסיקו להשתמש בשם ואילו הפלסטינים הערבים המשיכו להשתמש בו גם לאחר [[מלחמת העצמאות]]. ר' [[ממשלת כל פלסטין]]. ארגון [[פת"ח]] נוסד בשנת 1959 ואילו [[הארגון לשחרור פלסטין]]: בשנת 1964. תהליך נוסף היה כשלונה של האידאולוגיה ה[[פאן ערביות|פאן ערבית]]: בתקופת המרד הערבי ומלחמת העצמאות, נראה לי שהיה נכון הרבה יותר לדבר על ערבים מאשר על פלסטינאים. והם אכן קיבלו עזרה רבה מערבים אחרים. יכול להיות שגם בתגובה למלחמת העצמאות (שבה המדינות הערביות השונות לא הציגו חזית מאוחדת. וגם לאחריה לא נשאר שריד למנדט הבריטי מהצד הערבי) וביתר שאת לאחר כשלון הפאן ערביות של [[נאצר]], ערביי פלסטין החליטו להיות מזוהים יותר עם פלסטין מאשר עם הערביות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:31, 26 באפריל 2017 (IDT)
::יש להדגיש ש"הגדה המערבית" הוא שם ירדני לגמרי, במדינת ישראל אפשר לומר "הגדה המזרחית" [[משתמש:נת קייק|נת קייק]] - [[שיחת משתמש:נת קייק|שיחה]] 17:05, 27 באפריל 2017 (IDT)
:::"הגדה המערבית" מציינת את השטח ממערב לירדן, ללא קשר לשטח הריבונות של המדינה השולטת בו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]]
::::המנדט הבריטי לפלשתינה היה תחילה על כל שטח ירדן וישראל של היום. – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 20:44, 27 באפריל 2017 (IDT)
::::'הגדה המערבית' אינו מושג גיאוגרפי תמים, והוא נוצר בנסיבות פוליטיות ולצרכים פוליטיים. לפני הסכסוך הישראלי-ירדני הוא כלל לא היה קיים, כי לא היה צורך בו. העולם אינו רק מה שרואים בהצצה רגעית, ותמונת התהליך יש בה כדי ללמד גם על התמונה הרגעית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::נכון, זהו בדיוק מה שכתבתי בתגובתי הקודמת. רבים לא יודעים זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:18, 28 באפריל 2017 (IDT)

== מה היתה הדת של משפחת קים ה[[צפון-קוריאה|צפון קוריאנית]]? ==

כמובן שהטענה היום היא שכל הצפון קוריאנים הם [[אתאיזם|אתאיסטים]] אך השאלה היא מה הייתה הדת של מייסד המדינה [[קים איל סונג]] או לפחות של אבותיו[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 15:56, 26 באפריל 2017 (IDT)
:לפי הערך עליו משפחתו הייתה נוצרית. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 21:00, 26 באפריל 2017 (IDT)

== האם אפשר היום למצוא באינטרנט את כל הידע הדרוש ליצירת פצצת אטום? ==

השאלה מתייחסת כמובן לתחום הידע ועדיין צריך גם להשיג את החומרים כגון אורניום פלוטוניום ועוד וכן את המעבדות בשביל לייצר את הפצצה[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 15:59, 26 באפריל 2017 (IDT)
:זכור לי (לא זוכר מאיפה. אני מקווה שזה נכון) שמתישהו (בשנות השבעים של המאה העשרים?) האמריקאים רצו לבדוק עד כמה הידע הנדרש לייצור פצצה זמין. הם לקחו סטודנט (לתואר ראשון לקראת סיום התואר? לתואר שני) ודרשו ממנו לתכנן פצצת אטום בהינתן כמות מספקת של [[אורניום]] בקיע, תקציב צנוע, חומרים זמינים ומידע זמין. תוך חודש הוא הצליח לתכנן פצצה בסיסית. אם זה נכון, אני מניח שכיום אפשר למצוא את כל המידע הרלוונטי באינטרנט. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:05, 26 באפריל 2017 (IDT)
:: אני די בטוח שלמוצא את עיקרון הפעולה של הפצצה זאת לא בעיה. הבעיות הן הנדסיות- - איך למנוע ממנה להפעיל את עצמה באופן ספונטני מצד אחד ולגרום לה להיות מופעלת באופן יזום מצד שני. אני בטוח שעם הידע של מהנדסי גרעין (מסלול לימוד בבן-גוריון) שרובו ככל הנראה זמין ברשת, ניתן לבנות פצצת אטום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:12, 26 באפריל 2017 (IDT)
:::מצטרף לדעתו של העורב. נראה לי אפשרי בשתי הסתיגויות: (1) חוסר בנסיון מקצועי ובידע אנושי עשוי בסבירות גבוהה לגרום לכך שהפצצה לא תעבוד, או, גרוע מכך, תתפוצץ באופן לא יזום. מהותית זה לא שונה מההבדל בין ללמוד איך לבנות מסוק באינטרנט לבין לבנות אחד בעצמך ללא כל נסיון ולקוות שהוא לא יתרסק. (2) כמעט בטוח שסוכניות הביון יאתרו את הנסיון הזה בשלב מאוד מוקדם, וידאגו לכך שהתכנית לא תצא אל הפועל. מסקנה: אל תנסו את זה בבית. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:52, 26 באפריל 2017 (IDT)
:ראו גם [[:en:John Aristotle Phillips]].
::פצצת אטום במודל "תותח" היא מנגנון הרבה יותר פשוט ממסוק. יותר בכיוון של לגו הנדסי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:58, 27 באפריל 2017 (IDT)
:::המנגנון יותר פשוט, היישום לא. מתקשה להאמין שאדם חסר נסיון בתחום יצליח לבצע את זה לבדו. אני מזכיר שניסוי וטעיה זו לא ממש אופציה כאן. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)
::::אנשים מצליחים לאלתר מטעני צינור. למעט הדרישה לחומרי גלם לא זולים וכמובן לאורניום מועשר מאד, אין פה מורכבות מעבר לזה <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:01, 27 באפריל 2017 (IDT)


ואחרי כל התשובות האלה, מישהו יכול להסביר למה התפיסה המקובלת היא שלאיראנים אין עדיין נשק גרעיני? למה שהם לא יצליחו, ב20-30 שנות מאמץ, במה שארה"ב עשתה ב-5 שנים, ישראל של שנות ה-60 עשתה בפחות מעשור, ומאז הצליחו (בן השאר) גם הודו (שנות ה-70), פקיסטן (שנות ה-80) וצפון קוריאה, כולן לא בדיוק מהמדינות המפותחות בעולם. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 15:37, 27 באפריל 2017 (IDT)
:ההנחה המקובלת שהתבטאה בעיתונות היא שהמכשלה הייתה ייצור כמות מספקת של אורניום מועשר לרמת פצצה (העשרה של כ 90%, לעומת העשרה של כעשרה אחוזים שמספיקה לכור גרעיני). מההשקעה הגדולה בטורבינות גז הסיקו שזו הדרך בה איראן בחרה (ולא שימוש בכור דגירה שמייצר פלוטוניום, כפי שככל הנראה עשתה ישראל). אחרי החומר הבקיע קל יחסית לעקוב בזכות הקרינה שהוא פולט שאינה ניתנת למיסוך (קרינת נויטרונים). 
:למיטב הבנתי את המתקנים הגרעינים עצמם, לא חמושים באורניום/פלוטוניום, כבר ייצרה איראן במתקן פורדו, ואילו את העשרת האורניום, שיכלה זה מכבר להגיע למאסה הקריטית, הם הפסיקו ביוזמתם, אולי בעקבות איום של ארה"ב. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 16:51, 27 באפריל 2017 (IDT)
:כמו שנכתב, פצצת פלוטוניום מהסוג שאולי יש לישראל היא הרבה יותר מהירה לייצור. כמו כן, לישראל הייתה תמיכה בין לאומית, בין השאר צרפתית (זכור לי סיפור שראיתי לפיו פרס נועד עם נשיא צרפת, אך הם לא חתמו על ההסכם עד סוף יום בו הוחלף הנשיא, והשניים חתמו על מסמך שנשא את התאריך של היום הקודם על מנת שיוכלו לחתום את ההסכם כאילו הוא עדיין היה הנשיא). ולסיום, ארצות הברית, כדי לבנות פצצה בחמש שנים, כינסה את כל המוחות הגדולים שהיו בשטחה (ואני נוטה להאמין שהיו בה יותר מאשר שיש באיראן, בעיקר עם כל הגירוש של מלומדים יהודים מאירופה). קוריוז מספר שהם ניצלו כל כך הרבה נחושת בשביל להקים המון צנטריפוגות במעט זמן, שכאשר היו צריכים להכין כבלי חשמל - הכינו אותם מכסף, שכן אזלה הנחושת. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 19:19, 27 באפריל 2017 (IDT)
::קרינת נויטרונים לא ניתנת למיסוך? אתמהא! [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:26, 27 באפריל 2017 (IDT)
:::האם הגבת אליי?  אם כן, לא הבנתי את ההערה. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 21:33, 27 באפריל 2017 (IDT)
:::כנ"ל. לא ניתן לעצור [[נייטרינו]] (וקשה מאוד לעצור [[נייטרון|נייטרונים]]). <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:57, 27 באפריל 2017 (IDT)
:::: לי דווקא זכור ההפיך. שכבת בידוד דקה יחסית של פולימרים בולמת את רוב הניטרונים (שמגיבים חזק עם החומר). נייטרינו זה סיפור אחר לחלוטין כי אין להם אינטראקציה חזקה. עסקתי הזה מאוד מזמן, אולי אני חלוד טיפה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 01:06, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::קורבוס, איזו אינטראקציה בדיוק מקיימים מולקולות הפולימרים הללו, עם הניוטרונים ? ובפרט, אתה מדבר על "אינטראקציה חזקה". מה מיוחד בפולימרים אלה, שלא קורה בחומר אחר ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:23, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::: אינטראקציה בשם "לכידת נייטרון" (Neutron capture), שאם אני לא טועה מערבת [[פאיון]] אפס. הפולימרים מיוחדים בכך שיש להם שרשרת ארוכה של CHים ולכן חתך פעולה גדול לאינטראקציה חזקה. זכור לי במעומם שצריך ריכוז גבוהה של אטומי H לצורך זה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:05, 28 באפריל 2017 (IDT)
:מתי אתה נוסע לאכול עוגה צהובה בקונגו {{LOL}}, ניוטרונים חופשיים לא נשארים כאלה לזמן רב, ניוטרון לכשעצמו אינו יציב, הימצאות חלקיקים להתנגשות אלסטית ולבליעה אכן מסייעת, ואינה מטיבה עם הבריות לכן נעזרים במים כבדים ש"בולעים" ביעילות ניוטרונים. מבחינת דלק גרעיני, אני חושש שהיום ישנה בעיה בעיקר עם פסולת מאתרים גרעיניים (תחנות כח, בתי חולים...). אם למישהו יש ממון ותושייה, זה בהחלט תחום בעייתי, גופי ביון מנטרים מכרות מוכרים, מנטרים ידע (מדענים ומדעניות) אך התחום אינו הרמטי בעיקר בגלל היעדר שיתוף פעולה בין מדינות. אין ספק שבמידה והאיראנים ירצו בכך תהיה להם יכולת גרעינית, הסיפור האיראני אינו על גרעין אלא על ריבונות. יודעים שאין להם יכולת גרעינית כי לא מעט מודיעין מסתובב (ונכרה) בנושא. נייטריני לא מסוכנים, להבדיל מניוטרונים, ולישראל למיטב ידיעתי אין אמצעים לניטור של נייטריני, נדרשים לכך מתקנים מיוחדים, במעבה חומר, במעבה מים מזוקקים, יש כאלה (המפורסמים) באיטליה, יפן, ארה"ב... [[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 03:09, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::עונה במרוכז לדברים שעלו: 1. אין שום בעיה למסך נויטרונים. מנסיון אישי. 2. בלתי אפשרי למסך נויטרינו, אבל גם כמעט בלתי אפשרי להשתמש בהם כדי לנטר מאגר של חומר בקיע. 3. נויטרונים שכן משתחררים מאורניום יציבים מספיק כדי להגיע לכל מקום בכדור הארץ לפני שהם מת פרקים, מבחינת זמן החיים שלהם. 4. לבנצי: כדי לעצור נויטרונים צריך הרבה אטומי מימן. כל השאר זה בעיקר קישוט. אין משמעות לתרכובות כימיות. 5. אין לי נסיון עם בנית פצצות כלשהן, אבל יש לי נסיון בפיסיקה גרעינית נסיונית, בקרינת נויטרונים, בעבודה עם חומרים רדיואקטבים, ובחישובים של ריאקציות גרעיניות. על בנית נשק גרעיני אני יודע כמו כולכם מהרשת. אני משוכנע שמדובר על משימה שידע תיאורטי לא מספיק בשבילה. יש יותר מדי טעויות שאפשר לעשות שיגרמו לנפל, או במקרה היותר סביר לפיצוץ לא מבוקר. אבל הנקודה הזו היא כנראה עניין של הערכה אישית, אז חבל להתווכח. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 03:40, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::האם קרינת הנויטרונים של פצצה המורכבת על טיל בסילו תעצר בדלתות הסילו? אני בספק. למיטב ידיעתי על מנת לעצור נויטרון (וגם חלקיקי אלפא) חייבת להיות פגיעה בגרעין אטום, וזה דורש מעבר דרך די הרבה חומר. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 06:42, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::::אילו הנפץ היה פועל כל העת, הפצצה הייתה מתפוצצת! מה זה הרבה חומר...באזור בו מתרחש ביקוע מבוקר הכל שקוע במים כבדים, לא צריך הרבה, צריך שלא יהיה מוצא מבלי התנגשות, זה לא "הרבה" (זה ניתן לכימות). אני נוטה לסבור שהבעיה היא לא בהנדסת המתקן אלא ביישום בשל הניטור המודיעיני. ניוטרון אולי בריק יחצה מרחק של עשרות אלפי ק"מ, לא בכדור הארץ.[[מיוחד:תרומות/31.154.81.64|31.154.81.64]] 07:25, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::::::מבנה פצצת אטום כולל חומר בקיע שמשחרר קרינת נייטרונים כל הזמן. בנוסף, אנחנו מדברים פה על פצצות ועניין ההטבלה במים של ביקוע מבוקר פשוט לא שייך לנושא. השאלה שלי נשארת - מה עולה בגורלה של קרינת הנייטרונים מפצצה שמוכנה לשיגור? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 11:10, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::אינני יודע איך בונים סילו, והאם יש הכרח לאחסן פצצות דווקא שם. על כל פנים, אם מדובר במתקן גלילי ארוך עשוי בטון עם קוטר דומה לזו של הפצצה, ללא כל הגנה מלמעלה, רק גלאי שיוצב בדיוק מעל לפתח היציאה יוכל אולי לגלות משהו. ממש בדיוק. בהנחה שפתח היציאה חסום בבטון גם זה אי אפשר לגלות. את עובי הבטן הדרוש אני יכול לחשב אם זה נחוץ. כאמור, צריך בשביל זה לטוס עם גלאי ולקבוע אותו סטטית בדיוק מעל לפתח היציאה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 13:11, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::בדיוק בשביל זה יש לוויני ריגול ומטוסי ריגול. אגב דוגמה (שגויה) של איתור פצצת גרעינית באמצעות גלאים בא ממלחמת יום הכיפורים, אאז"נ. האמריקאים זיהו זיהוי שגוי (הגלאי היה פגום) של נוכחות כמות גדולה של חומר בקיע על ספינה סובייטית בדרכה למצריים. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:21, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::::::::::כלומר, במקרה הטוב ניתן יהיה לאתר ראש נפץ שמורכב על טיל מוכן לשיגור, כשאתה יודע בדיוק איפה הוא נמצא (כי אין שום סיכוי שלווין "במקרה" יעבור בדיוק מעל פתח הסילו). וגם אז אני בספק רב מאוד אם ניתן יהיה לגלות זאת בעזרת לווין. נשמע לי על גבול הדמיון. האם ידוע לך על יכולת מבצעית שכזו? ואולי לא מדובר על קרינת נויטרונים, אלא על משהו אחר שלא חשבתי עליו? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:46, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::::להלן ציטוט מדף של חברה מסחרית בתחום. אם אני מבין נכון את כוונתם, הם מדברים על נייטרינו: {{ציטוט|A series of satellites planned to begin deployment in 1989 (temporarily delayed by the Shuttle explosion) are now aloft (2nd phase of the MILSTAR Program) They carry special sensor devices (Developed by SAIC) that can detect high-velocity spin-off particles from enriched uranium (necessary for nuclear devices). Due to the small size and velocity of these particles, no amount of shielding can block them: not lead, not earth (sub-terrainian). Radiation hazards from these particles are minimal due to limited quantity. Our satellites are fool-proof in detecting and pin-pointing the locations of enriched uranium throughout the world.}} <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 20:51, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::::::::::קשה מאוד להתייחס לציטוט, כי הוא מנוסח בצורה מאוד לא מקצועית, ואני לא יודע מהם החלקיקים המדוברים. אלו וודאי לא נויטרונים, ואני מתקשה להבין מה ההגיון, בהנחה שזה אפשרי בכלל, בהצבת גלאי נייטרינו על גבי לווין. אולי מדובר על חלקיק אחר שלא חשבתי עליו? קשה להתייחס על בסיס המידע הזה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 08:52, 30 באפריל 2017 (IDT)
: לשאלה המקורית [https://www.theguardian.com/world/2003/jun/24/usa.science הנה קישור לניסוי שכלל שני סטודנטים, לא רק אחד], בשנות השבעים. והנה [https://www.ted.com/talks/taylor_wilson_yup_i_built_a_nuclear_fusion_reactor הרצאת TED של ילד בן 14 שבנה כור גרעיני אצלו בבית, הכל מחומרים שקל להשיג]
כך, שכן, אפשר למצוא את הידע באינטרנט. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 14:28, 28 באפריל 2017 (IDT)
::אני לא מומחה בתחום, אבל אני מבין שכור זה עוד לא פצצה, ודאי לא פצצה אפקטיבית שאמורה לאיים על אויב מרוחק ולא על השכנים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע"ז • 15:02, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::בעבר זה היה פשוט יותר להשיג חומרים רדיואקטיביים כיום זה מורכב יותר... בעבר היה רדיום במשחות שינים ועל מחוגי שעונים, ותאורת רחוב נעזרה בנורות תוריום... כיום החומרים האלה אינם בהישג יד... ניתן לבלום-למסך ניוטרונים רק באמצעות מימן (אולי גם הליום), בהתקני פצצות או שהניוטרונים מכוונים ואין לחדור לשטף שלהם או שההתקן אינו כפי שאתה חושב, יש כל מיני דרכים לחולל ניוטרונים... כור אינו פצצה, אך במובנים מסוימים פשוט יותר לבנות פצצה מאשר כור (מתפקד וכלכלי...גוש חומר בקיע הוא טכנית כור גרעיני, אבל לא מהותית).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:37, 28 באפריל 2017 (IDT)
::::מן הסתם הכור של אותו ילד בן 14 לא היה מתפקד וכלכלי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע"ז • 16:19, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::::אין לי פרטים בנוגע לאותו "הישג" של הנער, אני יכול להגיד שהסיכוי שהוא הרכיב איזשהו מתקן הממיר אנרגיה גרעינית לחשמלית הוא מאוד נמוך, סביר שהוא הצליח ליצור חומר בקיע, ייתכן מאוד פלוטוניום, אפילו היום בגלאי עשן יש אמריציום 241 שנוח למדי דווקא ביצור פלוטוניום. בכל מקרה מבחינה הנדסית הרכבת פצצה פשוטה ביותר מהרכבת כור. {{א|אילן_שמעוני}} נייטרינו אינם ניתנים לגילוי במתקנים זעירים, המהירות שלהם קרובה למהירות האור, הם בעלי מסה מזערית, קיימים בכמויות אדירות והם בעיקר חידה. בכל מקרה הסיפור עם הלווין המגלה אורניום נשמע כמו "מלחמת דוברים", איום סרק, אני יכול לחשוב על כמה מקרים שהם מאוד בעייתים, יש אורניום מועשר מצ'כיה ועד אפריקה דרך דרום אמריקה וסין, המחשבה שאתה יכול למדוד תוצרי פריקה ממרחק היא בעייתית כשאנו מדברים על מספרים קטנים (אורניום מועשר הוא עניין של קילוגרמים בתחילת תכנית גרעינית ולא מעבר למאות), זה לא מסתדר לי כל כך עם המספרים. אני נוטה לסבור שאת המודיעין משיגים באמצעים אחרים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:18, 30 באפריל 2017 (IDT)

== מה היה אורח חייו של הסופר שלום עליכם? ==
בערך בויקיפדיה כתוב שבילדותו הוא למד בתלמוד תורה, אך כשגדל האם הוא נשאר דתי או שהפך לחילוני? [[מיוחד:תרומות/192.114.7.2|192.114.7.2]] 19:29, 27 באפריל 2017 (IDT)
:לפי הערך נערכה לו הלוויה רפורמית, מן הסתם השתייך לקהילה כזאת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ב' באייר ה'תשע"ז • 10:26, 28 באפריל 2017 (IDT)
::באופן טיפוסי לדורו, חילוני לחלוטין. מפורצי הדרך לחילוניות היהודית (לא בכך שעיגן אותה פילוסופית אלא בכך שיצר תרבות חילונית). לפי הביוגרפיה של ג'רמי דאובר, המשפחה בחרה ברב הרפורמי [[יהודה לייב מאגנס]] לארגן את הלוויה כי היה היחיד שהיה מקובל על כל יהדות ניו יורק. יהודים מזרח-אירופאים כמעט לא היו חברים אז בקהילות רפורמיות. [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 12:25, 28 באפריל 2017 (IDT)

== שאלה בקיטלוג - תקני MARC ==
הפצה, הפקה, הדפסה יקבל שדה 264. שדה ה- 600 אלו הנושאים, 651 - נושא גאוגרפי וכדומה. היה וברצוני לדעת מהו שדה 245 ב- MARC לדוגמה, האם קיימת רשימה מסודרת ובה כל החלוקה של השדות, כל שדה ומה משמעותו? חיפשתי ולא הצלחתי למצוא. [[מיוחד:תרומות/77.138.185.97|77.138.185.97]] 15:19, 28 באפריל 2017 (IDT)
:245 זה שדה של כותר ומשפט אחריות. [https://www.loc.gov/marc/bibliographic/ קבל קישור לרשימה המלאה]. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 08:32, 1 במאי 2017 (IDT)

==למי 'זכויות יוצרים' של תמונות מתקופת מלחמת העולם ה-2==
א. בפייסבוק התפרסמה כתבה שמקורה ב'וואלה-ניוז' אודות משפחה יהודית מ[[תוניס]], שביתה הוחרם (ברובו) ע"י קציני הצבא הגרמני במלה"ע ה-2 במהלך הכיבוש. האיש ניהל יומן בו הוא מפרט את קורות משפחתו במהלך הכיבוש (מזכיר את יומנה של [[אנה פרנק]]). הכתבה כוללת גם תמונות מקוריות מאותה תקופה, כולל של האיש ומשפחתו. אינני יודע כיצד להתייחס לתמונות אלה, קרוב ל-75 שנה מאז צולמו, שכן בדעתי לכתוב ערך אודותיו שיכלול תמונות אלו, כולן או בחלקן, או שמא עלי לבקש רשות מ'וואלה' ? ב. ובעצם, מנין לה בעלות ? אשמח לדעתכם, שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:34, 28 באפריל 2017 (IDT)
:עד כמה שידוע לי זכויות היוצרים ליצירה שייכות לאדם עד 70 שנה לאחר מותו. בהקשר לשואה, יומנה של אנה פרנק פורסם ע"י אביה (הייתה על זה תוכנית ביס דוקו ביום השואה האחרון). מיין קמפף, לדוגמא, הזכויות עליו נגמרו ב 2015, וכשזה קרה בגרמניה פרסמו מהדורה שלו, שמכילה הערות לצד התוכן המקורי במטרה לסתור את תורת הגזע. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:56, 5 במאי 2017 (IDT)
::תודה על תשובתך. את מה שאתה כותב אני יודע. אדגיש את מה שנתון בשאלה במקרה הזה: אינני יודע מי בעליהן המקוריים של התמונות עצמן. יתכן והן של '''קלמנט חורי''' עצמו (באחת מהן נראה הזוג יחד עם ביתם הקטנה, ובאחרות, חיילים נאצים צועדים ברחוב בתוניס, וטנקים גרמניים ש'נדפקו' בשדה קרב לא מזוהה, בהתאמה). אני גם לא יודע מאין השיגם כותב הכתבה בוואלה. כנראה, שהדבר הנכון לעשותו כעת הוא לברר את השאלה האחרונה. האם לדעתך, עצם פירסומם ע"י וואלה מקנה להם או לכותב הכתבה בעלות כלשהי, יהיו אשר יהיו הבעלים המקוריים ? אציג זאת אחרת: נניח שראיינתי אותך לצורך כתבה בעיתון, ובמהלך הראיון אישרת לי לצלם תמונות השייכות לך, שזמנן מעל 70 שנה. האם עצם קבלת הרשות לפרסם את הכתבה על תמונותיה, יש בה כדי להקנות 'זכויות' כלשהן לעיתון או לעיתונאי, השוללות ממני בדרך כלשהי, לעשות שימוש באותן תמונות ? ואם כבר, העניין מזמין שאלה כללית יותר: מה דינן של תמונות המתפרסמות בעיתונות הכתובה, המצולמת או האינטרנטית (בהנחה שמדובר בתמונות שזמנן המקורי מעל 70 שנה) ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:47, 6 במאי 2017 (IDT)

== המרת דיסק גיבוי חיצוני מפורמט FAT32 לפורמט NTFS ==

אני מעוניין להמיר את מבנה מערכת הקבצים של דיסק חיצוני (1 טרה) מן הפורמט הנוכחי, FAT32, לפורמט NTFS. כבר יש לא מעט דאטה על הדיסק - תיקיות שונות שגיביתי ממחשבים שונים. האם הרצת הפקודה הבאה:

convert F: /fs:ntfs

לא תפגע בנתונים שכבר גיביתי על הדיסק? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 20:06, 28 באפריל 2017 (IDT)
:בינתיים יש לי שאלה נוספת:
:בהנחה שהחלטתי שאני מעוניין בכל זאת להריץ את הפקודה, הנה המשך הסיפור:
:הפקודה שנתתי הייתה:
:convert f: /fs:ntfs
 
:בתגובה, אני מקבל את ההודעה הבאה:
:The type of the file system is FAT32
:Enter current volume label for drive F
 
:וכאן אני מסתבך. כונן F, שמשמש עבורי לגיבוי, הוא ללא שם מסוים, ואין לי מושג מה להקליד שם. לא משנה מה אני מקליד (Enter, או :F, או סתם כותרת כלשהי), אני מקבל את הודעת השגיאה הבאה:
An incorrect volume label was entered for this drive
:והמערכת יוצאת מפקודת convert בחזרה ל-prompt.
 
:איך אפשר בכל זאת להמשיך לביצוע פקודת convert ? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:34, 28 באפריל 2017 (IDT)
::נסה להריץ {{משמאל לימין|dir f:}} ולראות אם זה עוזר. ולאחר מכן {{משמאל לימין|label f:}} שאולי יעבוד. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:47, 28 באפריל 2017 (IDT)
:::תודה, [[משתמש:IKhitron|יגאל]]. בינתיים קיבלתי טיפ להריץ :Vol F, וזה עבד. התווית של הכונן הייתה SAMSUNG, אז הזנתי אותה, והפקודה המשיכה. היא גם הסתיימה, והופתעתי לקבל את ההודעה, בסיום ההרצה וההשלמה של Convert, שנמצאו errors בכונן, וחלונות לא תתקן כי לא הוספתי את המתג F/ - כעת מופיעה השאלה האם to convert lost chains to files. ואני לא בטוח איך אני אמור להמשיך מכאן. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:08, 29 באפריל 2017 (IDT)
::::טוב, בגלל השגיאות שנמצאו, הפקודה נכשלה. קיבלתי הודעה שהדיסק לא הועבר לפורמט NTFS. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 00:12, 29 באפריל 2017 (IDT)
:::::מציע שתעתיק את כל החומר לדיסק אחר (פנימי, או חיצוני או חיצוני זמני) ואז לפרמט את הדיסק החיצוני שלך ל-NTFS. אם אין אפשרות כזו - אז לפני ההמרה תריץ בדוס (CMD) את הפקודה chkdsk f: /f. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:41, 29 באפריל 2017 (IDT)

== האם בוז ל'''ת'''רבות הישראלית הוא חלק מהתרבות הישראלית? ==
אני שם לב כבר כמה שנים שבארץ מזלזלים, לועגים ובזים לכל יצירה ישראלית. אנשים מלגלגים על דיבוב לעברית, על תרגום לעברית של ספרות. וגם על סדרות וסרטים ישראלים מקוריים. קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני, אלא רק הומוריסטי קליל. תתארו לכם סרט מדע בדיוני ישראלי: ישר תהיה לכם תחושת זלזול. אנשים לא סומכים על אתרי חדשות ישראלים. אם מישהו יזכר במשחק מחשב ישראלי - רוב הסיכויים שהוא יזכר בזה בהומור. 
למה ישראלים רואים בתרבות שלהם נחותה? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.145|213.55.176.145]]
:אני לא חולק עליך לחלוטין, אבל אתה קצת מגזים. יצירות רבות זוכות לכבוד; וגם כשיש לעג הוא פעמים רבות בולט בחלקים מסוימים של החברה הישראלית והרבה פחות באחרים. המגזריות משחקת כאן תפקיד מרכזי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' באייר ה'תשע"ז • 12:59, 30 באפריל 2017 (IDT)
::דווקא בתחום הקומיקס ישנם יוצרות ויוצרים בולטים בעולם ([[רותו מודן]]). בכל תחום תרבותי ישנה ביקורת התרבות, יש להבין שההישג איננו ישראלי אלא הישג אישי. אנחנו יכולים להלל את הכדורגל הישראלי רק כי הוא ישראלי, אך אנו לא יכולים להתווכח עם מדליה אולימפית של גל פרידמן כהוכחה להישג יוצא דופן. הקולנוע בישראל מוערך למדי. הדיבוב לעברית הוא סוגיה תרבותית אחרת של מי שרוצים בעיקר להפגין ידע, אך גם מוטמעת בהם התפיסה שבעולם הגדול יש אוכויות שאין בעברית...זה מקרה מקובל בעמים ובלשונות, הגרמנים מעריצים את האיטלקית (דובר איטלקים נתפס כאינטיליגנט), בארה"ב המבטא הבריטי מעיד על מעמד, סגנון, השכלה, ידע. באנגליה מתבלים במילה צרפתית כדי לשוות נופך אינטלקטואלי או מילה בלטינית. בעברית עושים זאת מגזרים שונים באופנים שונים, עורכי דין הרבה פעמים בבורות מתבלים במונחים ארמיים (מורשת התלמוד) מותב השופטים ולא מושב השופטים... ואחרים מתבלים שפתם באנגלית בעבור אותו נופך בדיוק "אני טוב" או "אני טוב יותר" :-).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:16, 30 באפריל 2017 (IDT)
::: קומיקס ישראלי לא יתפס כמשהו רציני? כנראה לא שמעת על [[זבנג!]] בשנות ה-00'. – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 23:04, 30 באפריל 2017 (IDT)
:::: בדיוק על קומיקסים כאלה אני מדבר: רואים שזאת בדיחה והיחס בהתאם. בו נשווה לקומיקס כמו "V for Vendeta", watchmen, או דוקטור סטריינג'. אני חושב שהתוצאה ברורה. [[מיוחד:תרומות/213.55.176.145|213.55.176.145]] 00:41, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::ובכן בעבור מה הזכרתי את [[רותו מודן]]?! אני חושב שאתה חושב קצת כמו הנאצים על תרבות נחותה, מנוונת ולעומתה תרבות גבוהה, ארית. מה נחות בשגרה? מה נחות ב[[זאב אנגלמאייר|שושקה]]? השאיפה המרכזית בונדטה היא לחירות הפרט, לאינדיבידואליזם, לא לדברים מטאפייזים, אלא לדברים מההוויה הפיזיקלית היומיומית, במובן זה, הדוגמא שלך ל"יצירה רצינית" מלמדת שאין כזה דבר "רציני" או "שאינו רציני" לבד מהערך שאנו טוענים בדברים-התכלית שאנו מעניקים לעצם לעשותו סמל.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:13, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::שוב הנאצים? נראה שאתה סבור שככל שהאנלוגיה מוקצנת ומזעזעת יותר כך היא גם משכנעת יותר. אתה יודע, גבלס היה יכול ללמד אותך [[חוק גודווין|שיעור]] או שניים ברטוריקה אפקטיבית. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 01:34, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::::למדתי מ[[בנימין נתניהו|גדולים]] ממני... אך אם להיות רציני, אנחנו באווירה הזו, יום השואה, סרטים על מלחמת העולם השנייה, ההבחנה לגבי תרבות עליונה וכזו מנוונת מיד העלתה לי את הנאצים והמדע הארי שלהם, צודק יכולתי להתייחס גם ליפנים, השאלה אם זה היה מדבר בשפתו של הקורא?... אגב אני לא האשמתי אותו, הנאצים היו אנשים, הלכי רוח שהיו קיימים בתפישת עולמם עוד שרירים בתפישות שבימינו...אני לא חושב שיש בושה בלשגות, או בלסבור שיש "תרבות גבוהה ונמוכה", אך אני כן חושב שזה שגוי...באותו אופן שזה היה שגוי בתפישת הנאצים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:35, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::::{{א|ראובן מ.}} מה שעשית נקרא ספי"ן, הסטת את כל תשומת הלב מהעיקר לטפל. אלמוני כתב שאין הערכה ליוצרים כי הם מקומיים, ואני השבתי לעניין. אתה נטפלת לדוגמא עניינית שלי באיזו רגשנות ואני בספק אם קראת והבנת תגובותי, ועתה איבדנו תגובה מצד האלמוני ומצד אסף...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 17:44, 3 במאי 2017 (IDT)

==בעיות בפתיחת קבצי 'וורד' ו-PDF==
מדי פעם, ככה, מערכת ההפעלה ('חלונות 10') 'מחליטה' לא לפתוח קבצי 'וורד', 'ממוזערים', או אף באמצעות 'פתח' מתפריט 'קובץ'. מה שפתוח פתוח, ומה שלא - בעיה. הקובץ/צים מופיע/ים ברשימות שונות, אבל לא נפתח/ים. ניסיון לפתוח קובץ PDF מניב חלון שחור, ללא כל שינוי. מה הבעיה או הבעיות הגורמות לתסמינים אלה, ואיך פותרים אותן (מלבד, כמובן, איתחול, ה'פותר' את הבעיה רק בדיעבד) ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:45, 30 באפריל 2017 (IDT)
:מה קורה אם אתה סוגר את וורד לגמרי ואז מנסה שוב? מה קורה עם יישומי אופיס אחרים, דוגמת אקסל? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:53, 30 באפריל 2017 (IDT)
::סליחה על האיחור, אחרי שנעדרתי כמה ימים. בינתיים אירעה הפסקת חשמל, מה שיצר הזדמנות לבדוק את מה שאתה אומר. אז ככה: א. PDF עולה ללא בעיה עתה (מניסיונות קודמים, בעיה זו עוד תשוב). ב. 'וורד': רוב הקבצים עולים. אחד מהם, עלה בניסיון הראשון אחרי הדלקת המחשב, אבל לאחר שסגרתי אותו, לא שב לעלות (בשום דרך), בניגוד לכל האחרים (אלה שניסיתי נפתחים גם אחרי סגירתם). מוזר. '''אינני מבין מה קורה'''. הוא מופיע בתפריט התחתון, ממוזער, אבל הצבעה על אייקון 'וורד' שם מניבה הבהוב קצר שנעלם, ואפילו לא מספיקים לראות בבירור את הקבצים הממוזערים. נראה לי שזו בעיה בפני עצמה, כי היא קורית גם עם הצבעה על דפי רשת. אולי הקובץ האמור ניזוק עקב הפסקת החשמל, ומסיבה כלשהי דווקא הוא ? לא נראה לי, כי מערכת הפעלה זו משחזרת גירסה אחרונה של כל קובץ. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:24, 5 במאי 2017 (IDT)
:::הדרך היחידה להעלות את הקובץ, גם היא באופן זמני, היתה לנסות לפתוח אותו מיישום 'וורד' עצמו >> 'שמירה בשם' (מוזר שהוא מבקש זאת בניסיון לפתוח קובץ קיים, המופיע גם על שולחן העבודה, ובכל רישום אחר) >> שמרתי ואז הקובץ עלה. '''לא מבין את זה'''. לאחר סגירה מכוונת, הקובץ שוב לא עולה. '''מוזר'''. '''משונה'''. '''תמוה'''. '''לא מוסבר'''. '''לא מובן'''. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:49, 5 במאי 2017 (IDT)

== שימוש במנטרל ריחות ביתי באמצעות אוזון ==

קניתי מחולל אוזון באליאקספרס שמיועד לנטרל ריחות רעים באמצעות חימצון על ידי גז אוזון.
רציתי לדעת האם השימוש בו בטוח? והאם חימצון אינו גורם מסרטן? {{לא חתם|213.151.43.38}}
::חפש ברשת מידע על החברה ועל המוצר עצמו, חפש תווי תקן על המכשיר ובעלוני המידע המצורפים. בנימה כללית יותר, אוזון הוא חומר רעיל ופעיל (תרכובות חמצן פעיל מסרטנות כאשר מסתובבות בתוך הגוף באופן חופשי [[רדיקלים חופשיים]]). במכשיר המדובר כנראה לא מדובר בחשיפה המתקרבת בכלל לסף הרעילות (LD50), ובגלל הפעילות המוגברת של החומר אינו נוכח בסביבה לאורך זמן. את חישוב הרעילות עושים על ידי מכפלת הספק בזמן לקבלת העבודה, כלומר מספר חלקיקי אוזון כפול שעה (דומה לחישוב צריכת חשמל=וואט שעה=אנרגיה). באופן כללי על ידי תכנון נכון של אוורור ניתן להימנע מהצורך בהתערבויות מסוג כזה (אין ערובה שהשימוש אינו נושא עימו נזק בדיוק כמו שאין ערובה לגבי קרינת מכשירי אלחוט). פתרון נוסף הוא היעזרות במסננים כמו בחדרים נקיים, בשימוש ביתי מקובל להשתמש ביוניזטור, אך הוא מעלה סוגיה דומה לגבי יונים. בתגובתי אין כדי להוות יעוץ מקצועי, איני מכיר המכשיר ואיני מכיר תו התקן בהם עומד או אותם מפר.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)

== איך הוציאו את אייכמן להורג? ==

באיזו שיטה הוציאו את אייכמן להורג? תלייה? כיסא חשמלי? או דרך אחרת?

אני מתאר לעצמי שזה מוסבר בערך "לכידת אדולף אייכמן", אבל הערך הזה כל כך עמוס ומפורט שלא הצלחתי למצוא בו בבירור את השיטה שבא הוא הוצא להורג... [[מיוחד:תרומות/37.26.149.151|37.26.149.151]] 22:31, 30 באפריל 2017 (IDT)
:בתלייה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  22:34, 30 באפריל 2017 (IDT)
::את גופתו שרפו ואפרו פוזר בים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:38, 30 באפריל 2017 (IDT)
:::וואלה? אז מסתבר שהמורה שלי טעתה! היא אמרה שהוצאנו אותו להורג בכיסא חשמלי ולא בתלייה, כי אנחנו לא ברבריים ולא רוצים שהוא יסבול פיזית במשך זמן רב לפני מותו... אני לא יודע מאיפה היא הביאה את השטות הזאת, אני זכרתי שפעם שמעתי שהוא הוצא להורג בתלייה אבל מכיוון שזה סתר את דברי המורה שלי החלטתי לשאול כאן. תודה על התשובות! [[מיוחד:תרומות/37.26.149.151|37.26.149.151]] 22:42, 30 באפריל 2017 (IDT)
::::אנחנו לא ברבריים...אנחנו לא ראויים להגדרה במילה אחת, אך מעשה ההוצאה להורג אינו מעשה ראוי, במיוחד לא במקרה של אייכמן שמותו לא הועיל, לא היה בו ממד של מניעה או הרתעה (הגרמנים לא היזדקקו להוצאה להורג של אייכמן כדי להכות על חטא) היו בו רק נקם וחוסר אונים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:47, 30 באפריל 2017 (IDT)
:::::יש כאלו שהם שלולי חיים מצד עצמם, אלו ששחיתותם הגיעה עד תוככי נפשם. אין בהריגתם אקט של נקם, כי "ארור האומר נקום". הריגתו של אייכמן לא הייתה אלא שלילת חייו מצד הבריאה. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 23:13, 30 באפריל 2017 (IDT)
::::: גם מאסר היה "בלתי מועיל" בה במידה, ולכן ראוי היה לשחרר אותו, אולי בלחיצת יד. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:43, 30 באפריל 2017 (IDT)
::::::העלבונות אינם כלפי מי שאינם חוטאים במעשה אלא כלפי מי שעושים, חוטאים ובטוחים בצדקת דרכם. ענישה מצד בני אדם נועדה לא כדי להשתלח בפרט, באותו האופן שבו אייכמן היה בריון בחסות בריונות המשטר הנאצי, כן מדינת ישראל הייתה בריון כלפיו. היישוב הציוני בארץ ישראל ראה בשנות ה-1930 את הנאצים עולים לשלטון הוא יזם העלאת כמה אלפי נערים ונערות יהודיים מגרמניה, אוסטריה וצ'כוסלובקיה, אך לא הועיל מעבר לכך, לימים כאשר לדבר כבר לא הייתה שום תועלת במציאות הפיזיקלית ולו זו המטאפיזיקלית הקיימת בתפישה הסוביקטיבית של "תוככי נפשם" ו"מצד הבריאה". ראוי היה להעמידו למשפט, ואחרי כן ראוי היה לשחרר אותו כשהוא אינו מהווה עוד סכנה נושא אות הקין של הרג חפים מפשע.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]]
::::::: כן אחלה רעיון. אם אדם רצח את אחותו היחידה על רקע כבוד המשפחה, ניתן לשחררו לשלום. הרי אין לו עוד אחות שהוא יכול להרוג ולכן הוא לא מסוכן לציבור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:44, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::: זה מעניין, שוב הגענו לנצרות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ה' באייר ה'תשע"ז • 00:58, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::::::{{א|Corvus}} בתור פיזיקאי נראה לי שבחינת המציאות שלך אינה מצטיינת. לאייכמן הייתה תוכנית מגרה "השמדת היהודים 2"?! אייכמן לא היווה סכנה יותר, לפחות לא באישום עליו נשפט ונדון למות.  אני איני איש דתי, אך העלילה המקראית מלמדת אותנו כי על אף השופך דם האדם באדם דמו ישפך, קין אינו מוצא להורג, הוא נושא אות קין, הוא מעמיד שושלת, הוא נושא בחטא. אני נוטה להסכים עם הגישה הנוצרית שהכל נולד בחטא, גם המעשה הטוב ביותר, כמו רופא המרחיק עד מיאנמר כדי לרפא בחינם עיוורים מקטרקט, יכול לעשות זאת רק בגלל החטא של חלוקת המשאבים הבלתי הוגנת. הענישה נועדה לנו כחברה אך ורק ממניע תועלתני, אך ורק כדי להסדיר, כדי לאפשר החירויות המרביות למרב הפרטים. מערכת המשפט אינה מערכת מוסר, אינה מערכת של "נימוסים והליכות" בחברה, היא מערכת של הגנת החירויות, ככזו היא יכולה להעניש רק כדי למנוע, להשיב דברים לקדמותם (ככל שתוכל) ולהרתיע (על מנת למנוע). אייכמן לא היה במרחב ההרתעה, כיוון שמשפטי נירנברג כבר התרחשו, מעבר לכך מחיר מלחמה כבד נגבה מהצד הגרמני והיפני די כדי ליצור עולם פוליטי חדש שהחזיק ב-80 השנים האחרונות (דומה לימי השופטים והמלכים, ~40 שנות שקט). ההוצאה להורג של אייכמן הייתה ביטוי של חוסר אונים יותר מאשר של און רב. לא, לא הייתה לו עוד אחות לרצוח, ומחרחרי הריב והמדון לא התרגשו מהמתתו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)
::אחרי התנגשות עריכה: {{א|נרו יאיר}} אני נוטה להסכים איתך, וראה שבדברי, הבלתי תלויים בתגובתך, התייחסתי לכך :-) [[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:08, 1 במאי 2017 (IDT)
:::שמח שכיוונתי לדעת גדולים. ועוד דבר: שוב הגענו לדיונים בלתי רלוונטיים למטרת הדף. זהו אינו פורום דת ומוסר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ה' באייר ה'תשע"ז • 01:10, 1 במאי 2017 (IDT)
::::אני מבקש לציין שהענישה מבוססת על סל מניעים מגוון מאוד ואחד מהם הוא הנקמה. הנקמה הציבורית שבענישה חיונית, כדי למנוע/לייתר/להחליף נקמה פרטית. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 02:48, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::זה אני מודה שעוד לא שמעתי (אני בכל זאת צעיר למדי), נוציא אותו להורג פן מישהו ירצח אותו![[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::נשמע כמו מעשיית חלם.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:12, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::לא כדאי להיחפז בהסקת מסקנות, דווקה במקרה של אייכמן אפשר לראות בבירור את ההיגיון בענישה, אפילו ענישה חמורה מאוד, כדי למנוע נקמה. אומנם הנקמה לא נחסכה מהמת, אך הנקמה לעתים מופנית כלפי חפים מפשע או פושעים זוטרים, אנשי אס אס גרמנים, שומרים במחנות, משפחות של הפושעים הגדולים או סתם גרמנים. אנשים שיצר הנקם בער בתוכם (ראה [[הנוקמים]]), נרגעים במידה מסוימת ונמנעים מלהוציא לפועל תוכניות נקם, כשרואים שהמדינה/החוק עושים זאת.
::::::אם אני זוכר נכון את שיעור הקרימינולוגיה בנושא, מנינו אז 12 מניעים שונים לענישה ולא בכל מקרה באים לידי ביטוי כל המניעים, למשל במקרה של אייכמן לא בא לידי ביטוי המניע של שיקום העבריין... בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 06:27, 1 במאי 2017 (IDT)
:תלייה נחשבת לשיטת הוצאה להורג מהירה שאינה גורמת סבל רב לקורבן (יחסית). היא נחשבה לשיטה משפילה שמיועדת לפושעים, בניגוד לירי. בכיסאות חשמליים המצב שונה מאוד ועלול להסתבך, וממילא אין בישראל כיסאות כאלה. מדינת ישראל הוציאה להורג בהליך משפטי רגיל רק אדם אחד ב-69 שנה, וגם הוא היה ארכי-פושע מלחמה שאחראי לרצח מיליונים בייסורים, כך שמערכת המשפט שלנו אינה ברברית. מי שחושב שפושעי מלחמה נאצים לא ראויים לעונש מוות, אלא למאסר בחדר עם טלוויזיה ושלוש ארוחות ביום, כנראה לא ראה מספיק עדויות על פשעיהם. {{לא חתם||אלמ}}
::אני לא חושב שאני מסכים עם הטענה "רק אדם אחד". יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  20:56, 1 במאי 2017 (IDT)
:::אייכמן היה אדם, אנשים מסוגלים לדברים נוראיים, אין צורך בכמות כדי לזעזע, רצח של הורה את ילדיו מזעזע לא פחות, ומדובר באנשים בכל אותם המקרים. אני לא טענתי שראוי היה לאסור אותו, ראוי היה לשפוט אותו-במובן זה לסמן אותו, ולשחרר אותו נושא עוונו. היו הוצאות להורג נוספות אך לא בחסות בית המשפט, אלא בחסות המשפט הצבאי (שהתנער בדיעבד).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 21:09, 1 במאי 2017 (IDT)
::::כן, אבל רק פעם אחת. [[מאיר טוביאנסקי]]. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  21:18, 1 במאי 2017 (IDT)
:מאיר נידון למוות (בטעות) ע"י בי"ד שדה בזמן מלחמת קיום, לא מדובר על הליך משפטי רגיל. לא היו עוד הוצאות להורג שבוצעו באישור בימ"ש. אפשר להתווכח על חיסולים ממוקדים של מחבלים, שלא נערך להם הליך משפטי רגיל. פעילות כזאת אינה ייחודית לישראל, ובוצעה ע"י ממשלות בכל העולם. הטענה שפשעיו של אייכמן, שהיה שותף מרכזי בתיכנון ובביצוע רצח אכזרי של מיליוני אנשים בייסורים, דומים לפשע של רוצח אקראי - לא נכונה בעליל. {{לא חתם||אלמ}}
::הטענה לא הייתה שהם דומים, אף רחוק מכך, הטענה הייתה שלהבדיל ממקרים אחרים בהם ענישה מוצדקת. במקרה של משפט אייכמן היא רק האירה חוסר האונים, הביטוי היחידי שענשיתו נתנה היה נקמה, ובית משפט אינו נוקם, אולי ראוי יותר היה לחסלו פשוט, אך להוציאו להורג בדין...מדוע לא נוציא להורג את הרוצח של טובה קררו, מדוע לא נוציא להורך את רוני רון ושאר רוצחי חסרי הישע וההגנה? אם כבר הועילו לגלות "רוח גבוהה" להעמידו למשפט, שהוא שקול, רציונלי... באותו האופן ראוי היה לגזור דינו, על הפשע שביצע אין לנו מה להשיב לבד מלסמנו (בעצם עריכת המשפט) ולהותיר אותו לשאת אות הקין.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:17, 2 במאי 2017 (IDT)

== קרימינולוגיה ==

היי. מהו היישוב הגדול ביותר בישראל מבחינת כמות התושבים, שלא היה בו רצח מרגע קום המדינה? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  02:04, 1 במאי 2017 (IDT)
:באיזה מובן...הרשעה ברצח(פסיקה- גישה די פשוטה למידע) או חשד לרצח- תיק לא מפוענח (משטרה- בעייתי יותר)?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:16, 1 במאי 2017 (IDT)
::במובן של גופה בגבולות המוניציפליים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  02:22, 1 במאי 2017 (IDT)
:::לא חושב שזה משהו שפתוח לציבור (מעורבת בזה צנעת הפרט), המכון לרפואה משפטית הוא הגוף המכריע במקרה של מוות לא טבעי, לכן יש לפנות אליו. בגישה אחרת, אפשר גם לנסות לפי סטטיסטיקה, לחפש את מספר הנרצחים בשנה, את מספר התושבים בישוב (בוודאות ניתן למצוא באתר הלמ"ס), תחום הישובים בעלי האוכלוסיה הגדולה ויחס קטן מ-1 (רציחות/אוכלוסיית המדינה). כמובן שזה רק כלי שיכול לעזור לחפש, למשל לא הייתי בודק ישוב שיש בו 100 אלף אבל כן ישוב שיש בו 5000. כמובן שזה עדין בעייתי, כיוון שדווקא באזורים מרוחקים, בהם אחזקת נשק גבוהה יותר ופחות שירותים ציבוריים (עין משגיחה גם) ישנם מקרי רצח, שלא לדבר על המגזר הערבי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:30, 1 במאי 2017 (IDT)
::::אין קשר כלשהו בין גבולות מוניציפליים ובין טיפול משטרתי, כולל תיקי רצח. האזורים המשטרתיים אינם חופפים לגבולות המוניציפליים, לכן לא תהיה סטטיסטיקה עברינית לפי גבולות מוניציפליים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 02:40, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::{{א|אריה ענבר}} המכון לרפואה משפטית הוא המסווג מוות שאינו טבעי, בנתוני המכון מצוין מקום מציאת הגופה. העניין הוא שנתונים שכאלה אינם חשופים לציבור.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:44, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::יש בדבריך ה' ידיעה מיותרת - המכון הוא מסווג מוות שאינו טבעי ולא "ה"מסווג. לא בכל מקרה רצח מגיעה גופה למכון. ועוד משהו, מקום מציאת הגופה אינו בהכרח חופף למקום ביצוע הרצח. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 02:57, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::::{{א|אריה ענבר|ליש}} המשטרה אינה מוסמכת לקבוע סיבת מוות, סיבת מוות קובע עקרונית המכון המשפטי, וזאת במידה ועורבו גורמי אכיפת החוק (מוות בבית אבות אינו נחקר במשטרה, אך אם ישנו חשד לרצח, הריגה או גרימת מוות, מודעים לגורמי האכיפה והמקרה חייב לעבור בדיקת פתולוג).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:10, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::::המשטרה אינה קובעת את סיבת המוות, היא חוקרת מקרים בהם יש חשד לעבירה. את סיבת המוות קובע רופא וכל רופא מוסמך לעשות זאת ולמלא את הטופס המסוים ולחתום עליו. כשיש מחלוקת, הקובע הוא בית המשפט. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 03:14, 1 במאי 2017 (IDT)
:::::::::לאן מגיע הדוח של "הפתלוג לעת מצוא" אם לא למכון לרפואה משפטית?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:22, 1 במאי 2017 (IDT)
::::::::::מה פתאום למכון? כל יום רופאים קובעים סיבות מוות ברחבי ישראל - במרבית המקרים אין חשד לפלילים וכאשר יש חשד, מעבירים זאת לחקירת המשטרה. דרך אגב, רופאים קובעים סיבת מוות רפואית ולא קובעים, אם היה מעשה פלילי - כך למשל הרופא יכול לקביע דום לב, אך זה יכול להיות כתוצאה ממחלה או מטראומה או מחומר שהמת נשם או אכל או שתה או הוחדר לגופו בדרך אחרת. לא פעם החשד מתעורר מאוחר, אפילו מאוחר מאוד ואז מוציאים לעתים מהקבר גופה מתפוררת, כדי לנסות למצוא ראיות למעשה פלילי ולא תמיד מוציאים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 03:30, 1 במאי 2017 (IDT)
:{{א|אריה ענבר|ליש}} נראה לי שאתה לא עוקב אחרי מה שאני כותב ומכוון. אם מדובר במוות טבעי (קביעה של רופא) אז אין דיווח למכון לרפואה משפטית. אם מדובר בחשד למוות לא טבעי רופא שהוא פתולוג לעת מצוא מעביר דיווח בחסות המכון לרפואה משפטית הנשמר במכון לרפואה משפטית עד לעדות במשפט (אם נערך) ובגינזכם. השאלה הייתה לגבי רציחות כלומר מוות לא טבעי, אזי כל האירועים שהם בגדר מוות לא טבעי תועדו על ידי המכון לרפואה משפטית, גם אם נעזר ברופאים חיצוניים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:53, 1 במאי 2017 (IDT)
::אינני יודע על מה אתה מבסס את דעתך שלמכון יש מעמד על בנושא, לי לא ידוע על כך. בכל בית חולים יש מחלקה פתולוגית עם רופאים מומחים. אם מוות לא טבעי, למשל מסכין תקוע בלב, הוא רצח או התאבדות או תאונה, זה לא קובע הרופא, זה קובע בית המשפט בהתאם לממצאים שאוספת המשטרה. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 06:33, 1 במאי 2017 (IDT)
:::אך את חוות הדעת כותב רופא והדוח נחתם על ידי פתולוג. לא צריך לגשת להרשעות אלא לגשת לתיעוד הפתולוגי.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 07:17, 1 במאי 2017 (IDT)

== האם חיילים מתים יותר מאזרחים? ==
בישראל: האם מבחינה סטטיסטית הסיכוי של אדום למות מסיבה זו אחרת במהלך שירותו הצבאי גבוהה מהסיכוי למות לפניו או אחריו (במשך תקופה דומה)? 

למה אני שואל: על פניו החיילים מסתכנים יותר בגלל פעילות מבצעית. אבל מצד שני חיילים נוהגים פחות וחוצים פחות כבישים מאזרחים ככה שאולי הסיכוי יוצא פחות או יותר אותו דבר. בנוסף אחוז המשתתפים בפעילות מבצעית מסוכנת לא גובהה במיוחד. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:31, 1 במאי 2017 (IDT)
:תלוי מתי, ואיפה הוא משרת. באופן כללי, רוב החיילים לא קרביים, ורוב החיילים שנופלים לא מתים בקרב (כולל פיגועים) אלא מסיבות אחרות - תאונות, מחלות, התאבדות וכו'. אם מדובר בתקופה של מלחמה, והוא משרת בקרבי, כמובן שהסיכון עולה. במלחמת העצמאות למשל, אחוז שלם מהתושבים (כ-6,000 איש) מתו במלחמה. {{לא חתם||אלמ}}
::מלחמת העצמאות היא היוצא מן הכלל שאינו מעיד על הכלל. אחוז הלוחמים בצבא נע בין 5 אחוזים לכ-10 אחוזים. אם תיקח את מספר ההרוגים בפעילות מבצעית ואף בפיגועים (כחצי מסך החללים) תחלק במספר שנות קיום המדינה תקבל מושג מאוד כללי לכך שרוב האנשים מתים בנסיבות שאינן קשורות למציאות הביטחונית בישראל, גם אם ננסה לנפות שנים בהן עצימות הסכסוך ירדה ונמנה רק שנות מלחמה (3 שנים-מלחמת 47'-49', 1 שנים-קדש, ששת הימים, התשה וכיפורים-7 שנים, לבנון א'- 18 שנים, אינתיפאדת אלאקצא- 5 שנים, לבנון ב'-1 שנים, מערכות עזה- 2 שנים (כל תקופת ירי הקסאמים, שני מבצעים רציניים ומבצע שהוא פחות משמעותי לישראל מבחינת נפגעים). אנחנו מדברים על 37 שנים, 11500 הרוגים, יחס של 310 הרוגים בשנה, כיום בישראל מתאבדים כ-500 אנשים בשנה, מספר דומה נהרג בתאונות דרכים ורחוק ממספר המתים מסרטן, מחלות לב, נזקי עישון... כמובן שישרות כלוחם/כלוחמת טומן בחובו סיכון גדול יותר, ולא כדי להיתלות בסטטיסטיקה כלשהי (גם אם יותר אנשים נהרגים מסרטן מאשר לוחמים בקרב), כיוון שזה ניהול סיכונים שגוי, ותפיסת מציאות בעייתית שיכול להביא לכך שחייל יבין שהוא בסכנה רק ברגע האמת ולא יוכל לעמוד בפני עצמו ובפני חבריו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 21:27, 1 במאי 2017 (IDT)
:::כל זה טוב ויפה, אבל אתה צריך לחשב את זה ביחס לקבוצת הגיל הרלוונטית, לא לאוכלוסיה הכללית. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ה' באייר ה'תשע"ז 23:16, 1 במאי 2017 (IDT)
::::{{א|TZivyA|צביה}} אני חיפשתי כלי כדי להעריך, לא בהכרח כדי לעמוד במדויק, והסברתי הסכנה שבהערכה הזו. ישנן עבודות בתחום של היסטוריה כללית שמנתחות רמת אלימות בתקופות השונות, ישנן עבודות במדעי החברה שמלמדות על הקשר בין אחזקת נשק לפשעי אלימות. אנו יכולים לבחון זאת בגישה סטטיסטית אחרת, והיא תוחלת החיים הכללית, אם בישראל היו הרוגים רבים במיוחד במלחמות הרי שהדבר היה משפיע על תוחלת החיים, לפי הצעתך ההרוגים צעירים יחסית. בכל מקרה זה לא נכון שיש להעריך על פי קבוצת גיל, מאחר ואדם שנהרג בתאונת דרכים, מה זה משנה הגיל שלו? אין סיבה להניח שיותר אנשים זקנים נהרגים בתאונות דרכים (הממצאים הם שהחלק של נהגים צעירים גדול משמעותית). אם אנחנו מפלחים לפי גיל אז אנחנו מראש מדברים רק על שירות חובה ולא שירות קבע ומילואים, אך אני מודה שקשה לי להבין את ההבחנה הזו, כאשר יש לנו קבוצה גדולה יותר אנו מקבלים דיוק רב יותר (כלומר אם אין הבדל מהותי בטווח הגילאים 24-55 במספר ההרוגים בתאונות דרכים, לדוגמא, אז הקבוצה הגדולה יותר תתן ניתוח קרוב יותר למציאות עבור פרט).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:08, 2 במאי 2017 (IDT)
:::::תוחלת החיים ממוצעת בישראל ביחס לשאר מדינות העולם לא תתן לך כלום, כי נניח שלכל הישראלים יש גן מיוחד שגורם להם לחיות 10 שנים מעל הממוצע העולמי (-דוגמה לכך שיכולים להיות משתנים שונים בישראל הקשורים לכך שתוחלת החיים בה גבוהה), ירידה של 3 שנים בממוצע בגלל מלחמות עדיין תתן 7 שנים מעל הממוצע העולמי. 
:::::ולגבי השוואה לאותה קבוצת גיל - בכל קבוצת גיל יש גורמי מוות אחרים. צעירים ימותו יותר מאלימות ותאונות דרכים, מבוגרים ימותו ממחלות לב וסרטן. אתה לא יכול להשוות מקרי מוות בקרב חיילים (אוכלוסיה צעירה, שכמעט אין בה תמותה "טבעית") לבין כל מקרי המוות של האוכלוסייה הכללית (שכוללת הרבה מקרי תמותה טבעית). אתה צריך לקחת מספר מוגדר של חיילים בטווח גיל מסוים, מול מספר זהה של אזרחים באותו טווח גיל עם אותם מאפיינים (לא חכם להשוות אותם לבחורי ישיבה שלא מתגייסים, נניח, כי יש סיבה טובה להניח שאורח חייהם השונה במובהק מאורח חייו של החילוני הממוצע יגרום להטיה בתוצאות המחקר), ואז תוכל להשוות. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז 02:39, 2 במאי 2017 (IDT)
::::::יש לישראלים גן מיוחד...אנחנו בודקים זאת מול כל המדינות ולכן זה לא סביר (לא בהכרח ממוצע עולמי). זה ברור שכל התמותה של לוחמים-לוחמות נופלת בגילאים 18-40, אז ברור שכסיבת מוות זה לא רלוונטי לקשישים, אך יתר סיבות המוות, הן לא כאלה, תחלואה בסרטן אינה בהכרח עולה עם הגיל, ומעבר לכך תמותה בסרטן לא בהכרח עולה עם הגיל (במובן הזה טענתי שהמספרים הגדולים דווקא מאפשרים לנו דיוק רב יותר ולא להיפך). בכל מקרה אם ניקח בחשבון שנתח האוכלוסייה בגילאים 18-40 גדול משמעותית מנח האוכלוסייה 58-80, הרי לנו בכלל לקבל שהחלק בתמותה קטן (כי אנו מחלקים באוכלוסייה גדולה יותר). שוב עלינו לזכור נתונים נוספים 90-95 אחוז מהמשרתים אינם לוחמים-לוחמות. אנחנו מדברים על כ-11.5 אלף הרוגים כאשר בתאונות דרכים מדובר על פי שלשה, לפי פיזור אקראי של הרוגי תאונות דרכים אנו מקבלים שלפחות 11.5 אלף נהרגו בגילאי השירות (18-40), וזה רק בתאונות דרכים. כמובן שכאשר אנו מדברים על לוחמים, אז לא כדאי ללוחם (לפני שהוא לוחם בהחלט כן) בכלל לעסוק בניהול סיכונים שכזה, זה ברור שהיחידים שמתים בקרב הם לוחמים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 04:51, 2 במאי 2017 (IDT)
::::::::אפשר להתווכח על הרבה פרטים בדיוני המשנה, אבל אשתדל שוב להחזיר את הדיון לשאלה המקורית. לאחרונה פרסם מכון טאוב תאוריה שתוחלת החיים הגבוהה במיוחד בקרב גברים יהודים בישראל נובעת מהכושר בשירות הצבאי. זה הופך את התמונה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז • 10:50, 2 במאי 2017 (IDT)
:::::::::Dovole, קרא [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf הסטטיסטיקה הזו] של משרד הבריאות המחלקת גורמי מוות לפי גילאים. ספציפית לגבי סרטן, השיעור שלו בקרב כל קבוצת גיל עולה עם השנים (חוץ מגילאי 15-24 שם יש ירידה קטנה).
:::::::::נרו, הממצאים של טאוב לא מסבירים מדוע בבני ברק יש תוחלת חיים בין הגבוהות בישראל. אם לשפוט לפי הכתבות, זו סתם השערה שלא מבוססת על ניתוח שום ממצא אחר. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז 13:04, 2 במאי 2017 (IDT)
::::::::::אני לא נותן ציונים למכון טאוב, אבל אלה לא חובבנים. בבני ברק יש כמובן גורם נוסף, עצם האמונה מאריכה את תוחלת החיים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז • 14:05, 2 במאי 2017 (IDT)
:{{א|TZivyA|צִבְיָה}} שכיחות סרטן תלויה בסו הסרטן, ישנם סוגי סרטן שהשכיחות עולה עם הגיל (סרטן העור, מעי גס) ויש שלא (לוקמיה, לימפופה). למרות התפיסה הכללית שעצימות הסכסוך גבוהה, ביחס לעימותים אחרים היא לא, לא בצד הישראלי כמובן. החברה הישראלית כמו חברות מערביות אחרות רואה בחיים ערך ולכן כל אירוע בו ישנם מתים נצרב תרבותית. {{א|נרו יאיר|יאיר}} הטיעונים שלך קצת הסתרבלו, מיעוט של גברים יהודיים אכן משרת שירות בעל דרישה פיזית, מעבר לזה, לא רוצה להוציא דיבתם, אבל חלק ניכר מהלוחמים אינו בכושר כזה גבוה...אם בכלל :-) [[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 17:44, 2 במאי 2017 (IDT)
::אומנם עבר זמן לא מועט מהפעם האחרונה בה שירתתי במילואים, אך אני זוכר את תקופות המילואים (אימונים וקווים) כתקופות בהן אזרחים חלודים החזירו לעצמם רמת כושר טובה יותר. צריך להזכיר גם את הקורסים הצבאיים, שכוללים תמיד גם פעילות גופנית.
::לגבי אריכות חיים אצל דתיים, אני ספקן בקשר להשפעת האמונה, אך יש לא מעט רופאים הממליצים על ימי צום למען הבריאות והרוטינה הדתית כוללת לא מעט ימי צום. גם חיי צנע של חברת הלומדים יכולים להוסיף לבריאות. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 18:00, 2 במאי 2017 (IDT)
::ההכללה שלך לגבי [[לוקמיה]] ו[[לימפומה]] פשוט לא נכונים, משום שכל אחד מהם הוא שם כולל למספר סוגים עם איזשהו מכנה משותף פיזיולוגי. למשל, שני הסוגים ה'קלאסיים' בלוקמיה הם [[AML]] (לוקמיה מיאלואידית חריפה), המאפיינת צעירים (ואף ילדים), ו-[[CLL]] (לוקמיה לימפוציטית חריפה), המאפיינת מבוגרים דווקא, בדר"כ. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:13, 6 במאי 2017 (IDT)
:לא הבנתי איך שכיחות סוגי סרטן מסויימים רלוונטית לדיון. ניסית לטעון שאין הבדל בשכיחות התמותה מסרטן בגילאים שונים, הוכחתי שהתמותה עולה עם השנים. אחת היא מאיזה סוג הם נפטרים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז 18:41, 2 במאי 2017 (IDT)
::בודאי שיש תלות בגיל, משום שהסיכוי לשגשוגם של תאים ממאירים תלוי בקצב ההתחלקות של תאי רקמה נתונה. לכן סרטן פורץ ברקמות המאופיינות בקצב התחלקות גבוה (כמו תאי דפנות מעי). מכאן התלות בגיל, שכן ככל שמתבגרים, באופן כללי פוחת קצב התחלקותם של תאים. והערה רלוונטית: בדיוק מסיבה זו נזקי העישון אצל צעירים והסיכוי להם, לפחות ככל שמדובר בהתמרה סרטנית בתאי הריאה, גבוהים בהרבה בהשוואה לקשיש חביב שהחליט להתחיל [[סיגריה|'להתפרע']]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:12, 2 במאי 2017 (IDT)
:מחקרים בכל העולם מצאו שאמונה דתית תורמת לבריאות ומאריכת חיים, וכנ"ל חיי צנע והימנעות מאכילה מופרזת. בכל מקרה, הרכיב הנפשי מהווה 30 אחוז מהחלמה בכל מחלה. ימי צום לא תורמים לבריאות בכלל, אלא בדיוק להיפך. גוף האדם לא יודע מה זה "צום דתי חשוב", מבחינתו הוא במצב חירום של רעב, שעלול לגרום לנזק. {{לא חתם||אלמ}}
::למיטב ידיעתי השכיחות והתמותה מסוגי סרטן מסוימים אינה גבוהה יותר בגיל מבוגר, בוודאי שזה משנה, כי מספר המתים ממחלות בגילאי השירות, 18-40 שנה, עולה על 310 בשנה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 19:19, 2 במאי 2017 (IDT)
:::אני חוששת שאיבדתי אותך. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ו' באייר ה'תשע"ז 19:41, 2 במאי 2017 (IDT)
:::"מהו מיטב ידיעתך" ? האם אתה יודע כיצד פועל מנגנון ההתמרה הסרטנית ? אתה שולל, מבלי לנמק את שלילתך מחד גיסא, ומבלי לבסס את טיעונך, מאידך גיסא. בפרט, אינך מתייחס לדבריי קודם, לגבי הקשר לקצב ההתחלקות. איזה מין דיון מדעי הוא זה ???[[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:59, 2 במאי 2017 (IDT)
::::בנצי לא התיחסתי לדבריך, ובכן מנגנון החלוקה הוא מנגנון אקראי ביסודו, שיים לב שציינתי שישנם סוגי סרטן שהזמן ונזקי הסביבה משמעותיים בהם למשל סרטן העור. מי שיש לו מוטציה גנטית המעורבת בנטייה לגידול סרטני אין לדעת מתי אם בכלל יחלה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:35, 2 במאי 2017 (IDT)
:::::בדיון זה יש עיוות סטטיסטי בסיסי, כי יש לנו נתונים על מותם של חולי סרטן ועל תאריך "גילוי" המחלה, אבל לא על ראשית היווצרותה. הוזכר כבר סרטן העור ואצרף אליו גם את סרטן בלוטת הערמונית, כסוגי סרטן ה"מתגלים" בגיל מתקדם, אך איננו יודעים מתי התחיל התהליך הסרטני. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 01:10, 3 במאי 2017 (IDT)
::::::מה רלוונטי מתי התגלתה המחלה? משנה מה סיבת המוות הישירה. רוב הגברים מעל גיל 90 יסבלו מסרטן הערמונית, רק מעטים מהם ימותו ממחלה זו. אנחנו לא עוסקים בתחלואה אלא בתמותה. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ז' באייר ה'תשע"ז 01:18, 3 במאי 2017 (IDT)
:::::::אין לך ויכוח איתי, אני לא מייחס חשיבות למועד ה"גילוי", להפך. אני מדגיש את העובדה שאין לנו נתונים על מועד היווצרות המחלה. בנצי ציין בצדק את חלוקת התאים השונה בגיליים שונים, מה שמרמז על תחלואה מועטה יותר בגיל המבוגר, וכשמדובר בסרטן יש קשר חזק בין תחלואה ובין תמותה, כי מתים רק מי שהיו חולים. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 01:35, 3 במאי 2017 (IDT)
::::::::לי זה נשמע שערוריתי הרדוקציוניזם הזה של "רק מי שחולה בסרטן מת מסרטן" :-) אבל בכל מקרה אפשר לראות מקבילה לכך גם ב"אגף" השירות בסוגיה שלנו, הלא ישנם רובם של האנשים המשרתים כלוחמים ומשתחררים, ולא, הם לא נהרגו בשירות. זו אחת הסיבות שאני מתנגד לגישת ההתבוננות/חלוקה לפי קבוצת גיל, יש להסתכל על כל גוף הלוחמים (גם אלה הפורשים), ולהיווכח שרובם "שורדים" את השירות, המלחמות והמבצעים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:46, 3 במאי 2017 (IDT)

כל הדיון הזה לא ענה לשאלה. נשאלה כאן שאלה שלה אפשר לתת תשובה עובדתית פשוטה. [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] הייתה היחידה שהביאה לדיון נתונים. הם לא מסודרים בצורה לגמרי נוחה לדיון, אבל זה לא כל כך משנה. קראו את הטבלה בעמוד 10 ב[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2012.pdf דו״ח] שאליו קישרה צביה. המספרים בטבלה הזו הם שיעורי תמותה ל־100,000 נפש (בשלוש השנים 2010–2012). מכאן שיש לנו כאן תשובה די ישירה (בהנחה שהמספרים הללו לא משתנים יותר מדי במהלך השנים. הם משתנים, אבל לא בהרבה) לשאלה: מה הסיכוי שאדם מקבוצת גיל כלשהי ימות בשנה הבאה? אצל אנשים בני 14–25 שיעור התמותה הוא הנמוך ביותר. זוהי קבוצת הגיל היחידה שבה תאונות הןסיבת המוות הנפוצה ביותר (ועדיין, בקבוצת הגיל הבאה, 25–45, מתים יותר מתאונות). כבר בקבוצת הגיל 25–45 מתים יותר אנשים רק מסרטן (שאריות גרורתיות) מאשר כל שיעור התמותה של בני 14–25 גם יחד ובקבוצת הגיל הבאה (45–64) שיעורי התמותה כבר עולים בצורה חדה. בקיצור: התשובה לשאלה שלילית וההשפעה של הצבא על זה די זניחה. חיילים פשוט יותר צעירים ובריאים (בממוצע).

דרך אגב (בדקתי את זה בעבר, אבל אני לא זוכר כרגע איפה אפשר למצוא את הנתונים): השנה האחרונה שבה מתו בישראל יותר אנשים במלחמה מאשר בתאונות דרכים הייתה [[1973]] ([[מלחמת יום כיפור]]). נדמה לי שלא ב־[[1967]] ([[מלחמת ששת הימים]]) ובטח שלא ב־[[1982]] ([[מלחמת לבנון הראשונה]]). יכול להיות ש[[מרץ השחור|במרץ 2002]] נהרגו יותר ישראלים בפעולות טרור מאשר בתאונות, אבל נדמה לי שגם זה לא. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:18, 4 במאי 2017 (IDT)

== מה ההבדל בין process ל file descriptor בלינוקס? ==
איך תגדירו את תמצית ההבדל בין process לבין file descrptor בלינוקס? ממה שאני מבים לכל process יש 1 או יותר file descriptors ולמעשה אלו מתארים את הקבצים שהורצו בתהליך לפי סדר הגיוני.{{לא חתם||אלמ}}

:אין ביניהם שום קשר שמאפשר השוואה. זה כמו לשאול מה ההבדל בין כלב למכונת כביסה. וההבנה לא נכונה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:39, 1 במאי 2017 (IDT)

::התגובה הזו לגמרי קיצונית וסרקסטית באופן מיותר ולא עוזרת. אפשר להבין מהערך האנגלי File Descriptor שכן יש קשר כלשהוא כבר מסעיף overview. {{לא חתם||אלמ}}
:::בין יש קשר לבין מה ההבדל המרחק הוא ענק. יש קשר בין לינוקס למקלדת, אבל לא שואלים מה ההבדל ביניהם. אם מעניין אותך מה זה כל אחד מהם בנפרד, שאל/י, אענה לך בשמחה. אבל אי אפשר לענות על שאלת מה ההבדל. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:37, 2 במאי 2017 (IDT)
::::אז יש קשר... לדעתי הקשר בין לינוקס למקלדת אינו בר השוואה לקשר בין process לבין file .descriptor {{לא חתם||אלמ}}
:::::דווקא כן. אפשר אפילו לתאר אותו כאותו סוג של קשר. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  03:39, 2 במאי 2017 (IDT)
::::::אינני רואה סיבה לכך. {{לא חתם||אלמ}}
:::::::אין בעיה. אם דעתך תשתנה, אני כאן. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:37, 2 במאי 2017 (IDT)

== מילים עבריות עם מקור אנגלי ==
האם קיימים בעברית מודרנית מילים באנגלית מתקופת המנדט? כמו שיש לנו "שפכטל" ו"נירוסטה" גרמניים שהפכו לעבריים ממש, האם יש מילים אנגליות  (או אנגליות משובשות) שהם "ממש עברית"? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:59, 2 במאי 2017 (IDT)
:[[בלם יד|אמברקס]]? [[שופל]] הוא מגרמנית או מאנגלית? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:45, 2 במאי 2017 (IDT)
::אני בטוח שלא היה אפילו בריטי אחד שאמר "אמברקס". אולי "האנד-ברֵיקס". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:22, 2 במאי 2017 (IDT)
::: בדיוק לזה התכוונתי כשאמרתי "אנגליות משובשות". כמו שאין גרמני שיגיד "נירוסטה". ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:54, 2 במאי 2017 
:יש הרבה, הרבה מאוד. מילון שלם. דומני שתוכל למצוא אוסף מסודר במילון הסלנג העברי (יש דבר כזה, ככל שאני זוכר), אם תסנן נכון. על מילים רבות מסוג זה אפילו לא חושבים. למשל, ''''בטריה'''',  שהתגלגלה לערבית מ-'''battery''' ('''מצבר''' או '''סוללה''', וכן גם מספר תותחים הפועלים במשותף. משמעות כפולה זו, לפחות, משותפת לאנגלית ולעברית), וממנה, ככל הנראה, לתפארת הסלנג העברי (בטרם הוכנס השימוש ב'סוללה', שימש המונח 'בטריה' בלבד). חג שמח, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:15, 2 במאי 2017 (IDT)
::{{א|Corvus}} ובכן ברור שיש! עולה לי מילה (שיבוש- מילה יפה בעצמה) אחת יפה במיוחד "טנדר" (as in pickup truck or lorry) המשמעות הייתה Ten There כיוון שניתן היה לקחת מספר פועלים, כעשרה, בחלק האחורי של הרכב, ובשל נוחויות הגייה הפכה המילה לטנדר.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 17:37, 2 במאי 2017 (IDT)
:::איזה יופי - איך ששיחה מתגלגלת לה: התשובה האחרונה שלך הזכירה לי, כמעט מייד, את [[סנפלינג|'''סנפלינג''']], שמקורו באנגלית באופן מאוד ישראלי-יצירתי, למרות שאין פועל כזה בשפה זו. מדובר ב[[גלישת מצוקים|גלישת צוקים]] ('''abseiling''' בבריטית, ו-'''rappelling''' באמריקנית). סנפלינג נוצר מ[[הלחם]] ישראלי של '''snap''' ו-'''link''', שהם חלקים במערכת קשירת הרתמה לחבל הגלישה. הוסף לזה את שלב השיבוש הפונטי, והרי לך '[[פועל (בלשנות)|פועל]]' חדש. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:56, 2 במאי 2017 (IDT)
::::וברוח התשובה של {{א|חזרתי}}, המילה המקובלת ל[[תקר]]-פנצ'ר שהיא שבוש של Puncture{{כ}}. [[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 19:15, 2 במאי 2017 (IDT)
:::::מונית שרות – shared route: [[שיחה:מוניות שירות בישראל]]? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:42, 2 במאי 2017 (IDT)
:::::: וגם נזכיר שם של מקום - הצ'ק פוסט בלב המפרץ (check post) בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 11:15, 3 במאי 2017 (IDT)
:::[[משתמש:Dovole|Dovole]], [[טנדר]] היה במקור קרון המטען של ה[[קטר]]. ר' הערך לראות איך המילה התגלגלה לעברית בעקבות שם של דגם של טנדר מימי המנדט. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:44, 4 במאי 2017 (IDT)
::::אך לא בשיבוש ההגייה העברי והחביב...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:42, 4 במאי 2017 (IDT) 

:ומה לגבי ההיפך? מילים אנגליות עם מקור עברי? אני יכול לחשוב על earth שאולי מגיע מ"ארץ", או על source שאולי מגיע מ"שורש", אבל אין לי את הכלים לבדוק את ההשערות הללו. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:16, 3 במאי 2017 (IDT)
::אמן. המילה Earth ככל הנראה באה מהמילה Erde, והמקור שלה גרמני פאגאני ולא עברי כנ"ל המילה למקור ושורש בעברית אינן קשורות למעט הדמיון הפונטי. מילים בהקשרים דתיים כמו משיח, הושיענא, עמנואל, שמות פרטיים עבריים...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]]
:::בכלל לא בטוח שהמקור הוא גרמני פגאני. 'ארץ' בערבית הוא 'עארד', וככל שאני יודע יש חילופי 'צ' ו'ד' בין עברית וערבית, כלומר מדובר במקור משותף. אבדוק איך זה ב[[אכדית]], ממנה המונח עבר, כנראה, לעברית וערבית. ראוי לבדוק מאין מקור המונח בגרמנית, על דמיונו הרב. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:10, 5 במאי 2017 (IDT)
::::רק עכשיו שמתי לב לתגובה של{{א|בנצי|ך}}, כפי שכתבתי הממשק העיקרי בין עברית ללשונות אירופיות הוא דתי-מקראי וארץ אינו מתאים לתופעה זו (בתרגום לותר למשל לא מתורגם בהכרח ארץ לerde אלא לmunde ולwelt- בהתאם לשוני במשמעות שציינתי בתגובות קודמות). כמובן שהיו ממשקי מעבר נוספים של מילים שמיות ללשונות אירופה, ציינתי הממשק דרך לימוד המדע הערבי והממשק של צור וצידון ויוון. בכל מקרה ראה {{אנ|Jörð}}{{כ}}.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:35, 8 במאי 2017 (IDT)
::: המילה bedlam (בלבול) מקורה מבית לחם. ראה בהערה שהוספתי בערך [[בית החולים בת'לם]]. גם המילה cider מקורה בשיכר ויש עוד הרבה. גם המילה chutzpah נכנסה למילונים של ימינו בעקבות היידיש שכמובן לקחה את החוצפה מהעברית. --[[משתמש:שפ2000|ריהטא]] - [[שיחת משתמש:שפ2000|שיחה]] 20:08, 3 במאי 2017 (IDT)
:::: ועכשיו אני מגלה שחוצפה היא בכלל מילה [[ארמית]]. מה שבעצם כל לומד תלמוד מכיר ("לא חציפי איניש כולי האי"). --[[משתמש:שפ2000|ריהטא]] - [[שיחת משתמש:שפ2000|שיחה]] 20:11, 3 במאי 2017 (IDT)
:::::יתכן ש"רקטה" התגלגלה מ"רחת". <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:53, 3 במאי 2017 (IDT)
:::::: אני בטוח שהדימיון בין ארץ לErde הוא לא צירוף מקרים. כשמילים בעלי משמעות זהה נשמעים דומה: יש להם מקור משותף. דוגמה למילה לועזית עם מקור עברי היא [[ארמגדון]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:54, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::::ומניין לך הביטחון ?-: שיים לב להגייה E-R-E-TZ או בסמיכות וריבוי A-R-E/A-TZ ו-E-RD-E (חלוקה לפי תנועות לא הברות) זה פחות קרוב ממה שזה נראה בתחילה, גם המילה הגרמנית (והאנגלית) משמשת יותר במובן אדמה מאשר ארץ(אפילו שאלה מילים נרדפות יש דקות הבחנה). נראה שרוב המילים העבריות הן ירושה מקראית ודתית... דברים שקשה לתרגם כי אין להם אחיזה במציאות :-) אפילו אם הם הר מגידו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:39, 4 במאי 2017 (IDT)
::::::::עוד משהו (מקרי?): אלטרנטיבה = אלתר נתיב. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 06:18, 4 במאי 2017 (IDT)
"אלתר נתיב" הוא ביטוי שהמציא [[יעקב פרוינד]] בעת שהיה מדווח על התנועה בגוש דן מהמטוס הקל של קול ישראל. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:19, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::::::הדמיון בין המילה ארץ בשפות שמיות ובשפות הודו אירופיות אכן גרם להעלאת ההשערה שהן קשורות אטימולוגית, אבל ממקורות אינטרנטיים נראה שאין קונצנזוס אם זה צירוף מקרים או מעיד על מקור משותף. דוגמאות נוספות למילים דומות בין שפות שמיות לשפות הודו-אירופיות הן המילים למספרים "שש" ו"שבע" - ראו [http://forward.com/articles/203645/why-the-hebrew-numbers-six-and-seven-sound-almost/ כאן] ובוויקיפדיה [[:en:Indo-Semitic languages]]. {{לא חתם||אלמ}}
::::::::::בפרסי שש זה...שש! אבל שבע זה הפט(רחוק מהצורה השמית) כמו הפּטה ביוונית...לעומת הזיבּן הגרמני והספּטם הלטיני(דמיון לשמית).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 08:28, 4 במאי 2017 (IDT)
::::::::::להבדיל מהמילים "אמן", "משיח", "הושיענא", "עמנואל", ארמגדון (שציין קורבוס העורב), המילים אלטרנטיבה, ארץ, רקטה (רוקט-רוצ'טו) הן כנראה לא ממקור שמי. מקובל שלשם של ספרד בספרדית "אספניה" מקור משותף עם השם הארמי "אספמיא" (חלומות באספמיא) שורש ספמ שמקביל לשורש שפנ העברי, אך גם זה שנוי במחלוקת, לעומת זאת ישנן מילים ערביות שנטמעו בלשונות אירופה ללא ספק כמו אלגברה (מקביל לשורש העברי גבר-מתגבר). ואיך שכחנו את אלפאבית (גוגל!) שהיא ללא ספק ירושת היוונים אלפא, ביתא, גמא, דלתא...  מהפיניקים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 08:39, 4 במאי 2017 (IDT)
:יש סיפור מוכר, גם אם ככל הנראה שגוי, לפיו מקור הביטוי "בוס" הוא משיבוש של "בעל הבית" (התי"ו בוטאה לא דגושה, כס', כהגיית האשכנזים). [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 18:48, 4 במאי 2017 (IDT)
::מופרך. דוברי [[אנגלית]] לא שמעו על זה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:33, 5 במאי 2017 (IDT)
:::אני נוטה להסכים שאין קשר אך המקור למילה בוס באמת מעניין, בגרמנית אומרים שף/שפין ובצרפתית גם כן שף או פטרון, כך שזו מילה מאוד אנגלית, כשמונחים דומים פונטית בגרמנית והולנדית אינם בעלי משמעות קרובה למקובל היום...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 09:31, 6 במאי 2017 (IDT)
:הנה עוד שלושה, ואולי ארבעה: 1. דומני שגם [[שעון עצר|'''סטופר''']] ('''stopwatch''' באנגלית) הוא המצאה ישראלית. 2. קילקול בולט של השנים האחרונות: ההחדרה הגסה של '''פוקוס''', לפקס, מפוקס וכיו"ב, על-חשבון [[מוקד (אופטיקה)|'''מוקד''']], למקד וכיו"ב, מילה שנקלטה והתבססה יפה, אבל בכל זאת יש כאלה ה'חייבים' את הצליל האנגלי כדי שדיבורם 'ייחשב'. מעניין מיהו, או מהו המחדיר הזה, שכן, לא אחת, השפעתו דומיננטית. 3. מקרה דומה לאחרון הוא המקרה של '''chip''' במקום [[שבב|'''שבב''']]. כשהייתי סטודנט בלימודי פיזיקה, המונח chip, בקורסי [[פיזיקה של מצב מוצק]] ו[[אלקטרוניקה]] למשל, שימש בשיחה באנגלית בלבד. אגב, רבים לא מקשרים בין chip לבין [[צ'יפס|'''צ'יפס''']] הקולינרי, כנראה בשל הצליל השונה של השניים כאשר חושבים בעברית בלבד. 4. ב[[תעופה]] משתמשים עדיין, ככל שאני יודע, ב[[רגל (יחידת מידה)|'''רגל''']] ולא ב[[מטר|'''מטר''']], אבל זה כבר עניין בינ"ל ולא ישראלי דווקא, כנראה, בשל חוקי התעופה הבינלאומיים בהם ארה"ב דומיננטית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:40, 6 במאי 2017 (IDT)
::{{א|בנצי}} לפקס-למקד מקביל לשאילה מגרמנית להשפריץ-להתיז {{חיוך}} ובשיט, מה שקוראים בעברית צחה "סקיפר" (הנה עוד אחת), משתמשים בקשר(עברית ולא נו"ט) ולא בקמ"ש(מטר אינו עברית).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 04:29, 7 במאי 2017 (IDT)
:::ואומנם באיחור, אך יצא לי לעסוק מעט במכסים והנה המילים Tariff-תעריף, שללשונות אירופה ולעברית של ימינו הגיעו מערבי.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:32, 4 ביוני 2017 (IDT)

== ל"ג בעומר השנה ==
לפי חוק הרעש, באיזה לילה ירעישו עד הבוקר? {{לא חתם||אלמ}}
:יש להניח שירעישו בשניהם. לא נראה לי שהחוק נתן את דעתו למקרה כזה, ועל כן פורמלית מותר להרעיש רק במוצאי שבת, אבל מן הסתם המשטרה לא תכביד את ידה גם ביחס ליום ראשון. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:07, 4 במאי 2017 (IDT)
::בלילה שבין שבת לראשון המשטרה לא תגיב לתלונות על רעש? לא מקדימים את ל"ג בעומר השנה? {{לא חתם||אלמ}}
:::אני לא יכול להתחייב מה תעשה המשטרה, אבל למיטב הבנתי החוק יהיה לצדם של המרעישים באותו לילה. לא שמעתי על החלטה רשמית להקדים, משרד החינוך החליט לאחר, גם זה כנראה לא יתקיים באופן מלא. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' באייר ה'תשע"ז • 13:33, 4 במאי 2017 (IDT)
::::הבנתי. לא הקדימו/דחו בפעם הקודמת של"ג בעומר חל בראשון? {{לא חתם||אלמ}}
:::::he.chabad.org/library/article_cdo/aid/1842330. {{לא חתם||אלמ}}
::::::כאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, כדאי לקיים את הדלקת המדורות ביום ראשון בערב כדי להימנע מחילול שבת באיסוף העצים והדלקת המדורות. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 14:21, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::::אתה מתכוון בערב שני :-) ערבו של יום, כלומר מוצאי שבת=ערב ראשון.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:43, 4 במאי 2017 (IDT)
::::::::שים לב להזחה שלך - היא צריכה להיות תואמת לשאלה או לתגובה אליה אתה מתייחס. הדבר בא כדי לקיים סדר דיון תקין, ולמנוע מצבים בהם לא ברור למי ולמה בדיוק הישבת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:04, 6 במאי 2017 (IDT) 
:::::::::{{א|בנצי}} ההערה הופנתה אלי?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 19:50, 7 במאי 2017 (IDT)
::::::::::כן, לא רק. לא ברור מי עונה למי. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:22, 7 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::אני השבתי פשוט לתגובה שהייתה מעל התגובה שלי (הסדר הזה עדין קיים)...אולי אתה צריך לשיים יותר לב...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:32, 8 במאי 2017 (IDT)
:::::::תודה למשיבים. {{לא חתם||אלמ}}

== שאלה על פמיניזם ==
למה נשים [[פמיניזם|פמיניסטיות]] משתמשות בשם המשפחה של אביהן ולא של אימן? לדוגמא [[מירב מיכאלי]] לא קוראת לעצמה קסטנר או מיכאלי קסטנר. {{לא חתם||אלמ}}
:נשים פמניסטיות תופשו עצמן לא כנשים אלא כבנות אדם שוות, כבנות חוה אם תרצה. הן לא יצור חד ממדי ושטחי שמתעב בני אדם זכרים וגברים, אלא נשים עצמאיות שהן גם בנות, אחיות, בנות זוג ואימהות, ככאלה החיים שלהן יביאו אותן להכרעות שונות בעניינים שונים, אך את כל ההכרעות יקבלו בדעה צלולה, מתוך השכלה ולא מתוך כפיה, אדישות או היעדר דעה- לכל הפחות לכך שואפים מי שבאמת תומכים בשיוויון בני האדם ששנים רבות נעדר ממנו מה שעתה הברור מאליו, חירות הנשים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:35, 4 במאי 2017 (IDT)
::לא הבנתי מה התשובה לשאלה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:52, 4 במאי 2017 (IDT)
::רק להבהיר שלא אני השואל. להבא מומלץ לחתום. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 15:53, 4 במאי 2017 (IDT)
:כי זה השם שהן גדלו איתו, ושם המשפחה של האם הוא בסך הכל השם שהאם קיבלה מאביה. {{לא חתם||אלמ}}
::דובולה, מטרת הדף הזה היא לענות על השאלה מתוך נקודת המבט של השואל, כפי שענה יפה המגיב האחרון. השאלה לא הייתה אם הן חד ממדיות ושטחיות, וגם אין סיבה ליצור רושם שהשואל סבר כך. כדי להפיץ או לבטא עמדות באופן כללי ישנו כיכר העיר. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' באייר ה'תשע"ז • 17:40, 4 במאי 2017 (IDT)
:::השם הוא דב. יכולות להיות לבחירת שם המשפחה אלף סיבות, אולי מירב מיכאלי מעדיפה שם עברי על שם לועזי כמו קסטנר... מניין {{א|נרו יאיר|לך}}? אינך יודע, יתכנו סיבות שונות ולמנות אותן יארך אפילו מהתשובה שלי. עדיף להבין שלעתים תשובה עקרונית לא מטביעה הדג בבטן לשובע אך נותנת חכה. שיים לב ששאלתו הייתה כללית והוא רק הדגים, לשאלה הכללית הזו אין תשובה כמו שלפולינום ממעלה שנייה השורשים אינם בהכרח 1 או 2 אך הם בהכרח מהצורה <math>x_{1,2}=\frac{-b\pm\sqrt{b^2-4ac}}{2a}</math>. [[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:23, 4 במאי 2017 (IDT)
::::יכול להיות שאתה משועמם? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' באייר ה'תשע"ז • 20:26, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::{{חיוך}}[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:52, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::: ראשית, ההנחה שיש תשובה אחת לגבי "נשים פמיניסטיות" מניחה שלכולן יש רצון יחיד. המצב רחוק מלהיות כזה. שנית, כמו שאמר/ה האנונימי/ת, "שם המשפחה של אביהן" הוא בעצם "שם המשפחה מימי הנעורים", השם שגדלו איתו. כפמיניסטית, לו הורי היו נותנים לי את שם המשפחה של אמי, או שם כפול (שני דברים די פופולריים כיום), הייתי שומרת על השם הזה. העובדה שקיבלתי את שם המשפחה של אבי ולא של אמי, זו בחירה לא שלי אלא של הורי, ובעיקר כיוון שהחוק קבע שזו ברירת המחדל. אגב, באיסלנד שם המשפחה של בנים הוא שם פרטי של האב+סון, ושם המשפחה של בנות הוא שם פרטי של האם+דוטיר. במובן מסוים, אימוץ הרעיון של השואל/ת. אני לא מניחה שהאיסלנדים הם עם יותר פמיניסטי מעמים אחרים. זו פשוט קונבנציה. וכפי שאמר [[משתמש:Dovole|Dovole]], אם הבנתי נכון, אנחנו (הפמיניסטיות) לא (בהכרח, כי כזכור עמדותנו מגוונות) מתנגדות לגברים. אנחנו (וזה כן משותף להגדרתנו כפמיניסטיות) רק מתנגדות למחיקה שלנו בגלל שיש גברים בסביבה. [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 15:34, 10 במאי 2017 (IDT)

== התאבדות בקרב בעלי חיים ==

שלום. רציתי לשאול האם קיימת תופעה של התאבדות בעלי חיים ככל הידוע למדע? ואם כן מה הסיבות? תודה!--[[משתמש:לאפו|לאפו]] - [[שיחת משתמש:לאפו|שיחה]] 15:08, 4 במאי 2017 (IDT)
:שמעתי פעם את [[יובל הררי|פרופסור יובל הררי]] מתייחס לשאלה ואומר שהתאבדות לשם התאבדות אין אבל עשו פעם ניסוי עם קוף שכל פעם שהוא היה אוכל הקוף החבר שלו היה קבל זרם חשמלי וסובל כאבים, מה שקרה זה שהקוף הראשון הפסיק לאכול עד שגווע למוות.
::יש את [[החפת לווייתנים]] שלפי כמה השערות נובעת מהתאבדות מרצון. כמובן שיש גם השערות אחרות. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:31, 4 במאי 2017 (IDT)
:::יש גם מקרים אחרים. התאבדות הלמינגים, או תופעת גשר הכלבים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  15:34, 4 במאי 2017 (IDT)
::::ישנן התנהגויות המביאות על בעל החיים את המוות (שאלמלא היה נוהג בהן, היה מת בנסיבות אחרות), כמובן שזו לא התאבדות, בפרוקי רגלים "מנוח שחור" (זכר האלמנה השחורה) וגמל שלמה (כמובן-זכר "נאקת שלמה") מביאים על עצמם מוות בתשוקה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:40, 4 במאי 2017 (IDT)
:::::כדאי לקרוא גם [[התאבדות#טענות על התאבדות בקרב בעלי חיים]], ועוד תוצאות [https://www.google.co.il/search?q=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%9F&oq=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%99%D7%AA%D7%9F&aqs=chrome..69i57.4899j0j4&sourceid=chrome&ie=UTF-8#q=%D7%94%D7%AA%D7%90%D7%91%D7%93%D7%95%D7%AA+%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99+%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D אצל הד"ר], כמובן. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:55, 4 במאי 2017 (IDT)

== שאלה בערבית  ==
למה בקריאת ה[[אדאן]] (מה שמכנים בעברית בטעות מואזין) אין הקפדה מלאה על הניקוד הסופי דהיינו אמנם אומרים אַללַהֻ אך אַכְּבַּר ולא אַכְּבַּרֻ וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ. --[[מיוחד:תרומות/79.182.102.154|79.182.102.154]] 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)
:אז מה השאלה? [[מיוחד:תרומות/84.229.87.198|84.229.87.198]] 18:28, 6 במאי 2017 (IDT)
::השאלה היא למה לפעמים יש ניקוד סופי ולפעמים לא--[[מיוחד:תרומות/79.182.102.154|79.182.102.154]] 20:37, 6 במאי 2017 (IDT)
:::לא הבנתי למה אמור להיות מה שאתה מכנה ניקוד סופי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"א באייר ה'תשע"ז • 15:16,7 במאי 2017 (IDT)
::::כי בערבית הספרותית וכמובן בקוראן יש לכל מילה שהיא שם עצם ניקוד סופי/תחבירי המורה על תפקידה במשפט[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 10:36, 8 במאי 2017 (IDT)
:::::אתה מתכוון [[יחסה|יחסות]]? לא, לא לכל מילה. בערבית יש רק 3 יחסות, לנושא, מושא ישיר ומושא עקיף. אכבר ו(רסול) אללה הם מושאים. מתייג את [[משתמש:אלדד]] לוודא שאני צודק. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ב באייר ה'תשע"ז • 14:21, 8 במאי 2017 (IDT)
::::::יש אכן שלוש יחסות, יחסת הנושא (רפע), יחסת הקניין (ג'ר) ויחסת המושא (נצב). בערבית מקובל שלא תמיד הוגים את הניקוד הסופי של מילים (דרך אגב, בניסוח השאלה המקורית נפלה טעות: וכן מחמדן רַסוּלֻ לַה ולא לַהֻ - צריך להיות: לָהִ, בכסרה, כי מדובר בסמיכות - סומך מיודע מנוקד בכסרה, לא בד'מה). אם השאלה היא מתי הוגים את הניקוד הסופי ומתי לא, אני לא מודע לכלל מסוים בנושא זה. אפשר אולי לנסות לשאול את {{א|סיון ל|סיון}}, אולי במקרה היא תוכל לעזור. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 16:35, 8 במאי 2017 (IDT)
:::::::לענ"ד יש כאן [[תג'ויד]]. זה מקובל בהקראות קראן וגם בשירה ערבית קדומה. ואם כבר בענייני [[אד'אן]] עסקינן, אשמח אם תחוו דעתכם בענין הטורקית (שאלתי ב[[שיחה:אד'אן|דף השיחה]]). [[משתמש:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמש:סיון ל|שיחה]] 17:13, 8 במאי 2017 (IDT)
::::::::אני רואה שכתבתי למעלה שאכבר וכו' הם מושאים, התכוונתי לכתוב נשואים, כלומר לא צריכים לקבל יחסה. תקנו אותי אם אני טועה. מלבד זה, [[משתמש:אלדד]] אני לא רואה יחסת קניין (גרונדיוו?) בערך [[ערבית]]. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ב באייר ה'תשע"ז • 20:27, 8 במאי 2017 (IDT)
:::::::::ב"יחסת קניין" התכוונתי לשם עצם שבא בצורת הסמיכות (הסומך) או לשם עצם שבא לאחר מילת יחס. שניהם יקבלו את היחסה השנייה, הנקראת בערבית ג'ר (יחסת הקניין). לא בדקתי בערך בערבית, אלא כתבתי מידיעה אישית. ייתכן שיש לזה גם שם נוסף בעברית (כרגע אני עוסק בדברים אחרים מחוץ לוויקיפדיה, אז לא אכנס לעובי הקורה בערך בערבית). [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 22:54, 8 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::בקשר לתשובה של {{א|סיון ל|סיון}}, האם [[תג'ויד]] מוריד את הניקוד של היחסה? מהערך בויקיפדיה משמע שזה יותר שינוי בהגיית עיצורים בסוף מילה[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 14:22, 9 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::אכבר אינו נושא ואינו נשוא שמני, ולכן למיטב הבנתי לא צריך מלכתחילה לקבל שום יחסה. אני לא בטוח לגבי רסול אללה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ג באייר ה'תשע"ז • 14:26, 9 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::::תג'ויד כולל "השמטות" עיצורים וגם שינויי ניקוד וטעם; זה לא אומר שמורידים את כל הניקוד. בשירה כמו בשירה יש חירות רבה יותר (לפעמים). [[משתמש:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמש:סיון ל|שיחה]] 15:19, 9 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::::{{א|נרו יאיר|נ"י}}, מבחינת כללי הערבית לא יהיה ניקוד סופי במקרה של צורת ציווי או אם קריאה או ה/תא מרבוטה בסוף. אך כמו שביום אמרה התג'ויד משנה קצת את הכללים ולכן הקראת נקראו והאד'אן לא כפופים כל-כך לאותם כללים. לאנונימי, מֻאאדִּ'ן היא בינוני פועל לפועל אדּ'נ, ובשיבוש קל של הצלילים הגענו למואזין. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • כ"א באייר ה'תשע"ז • 14:54, 17 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::::::אני שאלתי למה בכלל אמור היה להיות ניקוד סופי, איזו יחסה יש כאן. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"א באייר ה'תשע"ז • 14:57, 17 במאי 2017 (IDT)

== איך נקרא הצמח שפרחיו ==
מאופיינים בעלי גביע חרוטי ארוך במקצת, בצבע ירוק, ועלי הכותרת שלו ארוזים בצפיפות, ממש שכבות צפופות. בשנים עברו (כשהייתי ילד) צבע עלי הכותרת היה אדום-שני בדר"כ, ככל שאני זוכר, אבל כעבור שנים כבר הופיעו (פיתוח ?) בלבן, בורוד ואף בורוד + לבן, מעשה טלאים. לא מצליח להיזכר בשום אופן בשמו, למרות שידעתיו קודם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:20, 6 במאי 2017 (IDT)
:ארוזים בצפיפות כמו כריזנטמה(חרצית הגננים}?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 04:32, 7 במאי 2017 (IDT)
::א. לא, [[כריזנתמה]] ('''בת' ולא בט'''') היא [[חרצית]] בעברית. ב. שים לב: עלי הכותרת בחרצית נמצאים במישור אופקי, פחות אות יותר. הפרח עליו אני מדבר, עליו מאונכים, ונראים כממשיכים את עלי הגביע. עלים אלה ארוזים בצפיפות, עם חפיפה גדולה בין המחזורים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:01, 7 במאי 2017 (IDT)

== הגדרות כיוון בווינדוס 10 ==

קניתי מחשב חדש אשר מגיע עם מערכת הפעלה. בהגדרות הראשוניות הגדרתי בתמימותי את שפת הממשק כעברית ועכשיו '''הכל''' מסודר מימין לשמאל מעצבן ולא כמו שאני רגיל. אני לא מוצא דרך לשנות את זה עכשיו (זה לא בהגדרות שפה). עזרה? [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 20:25, 6 במאי 2017 (IDT)
:{{א|חצי חציל}}, אהא"נ ואאל"ט: לוח הבקרה/כל פריטי לוח הבקרה (או: שעון, שפה ואזור)/שפה/English/אפשרויות/שפת התצוגה של Windows/הפוך זאת לשפה הראשית. דווח האם הצלחת... [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 22:00, 6 במאי 2017 (IDT)
::{{א|חזרתי}} לא הבנתי, מה אני אמור לעשות [[:קובץ:Tempforicameback.jpg|פה]]? האמת שאין ממש אופציות... אבל אולי פספסתי משהו. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 23:38, 6 במאי 2017 (IDT)
:::{{א|חצי חציל}}, תלחץ על English. מה אתה מקבל? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:45, 6 במאי 2017 (IDT)
::::לא הרבה... אפשרויות שפה - הורד ערכת שפה, הורד כתב יד. לוחות מקשים - הוסף לוח מקשים. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 23:51, 6 במאי 2017 (IDT)
:::::{{א|חצי חציל}}, תלחץ על "הורד ערכת שפה". זה בהנחה שהבנתי אותך נכון – אתה רוצה ממשק באנגלית. בכל מקרה אחרי הורדת ערכת השפה עדיין לא שינית כלום. תופיע לך אפשרות "הגדר כברירת מחדל". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:57, 6 במאי 2017 (IDT)
::::::יס! מעולה תודה רבה. [[משתמש:חצי חציל|חצי חציל]] 00:18, 7 במאי 2017 (IDT)

== האם יש לדרום אפריקה שליטה על לסותו? ==
האם זה שהיא מקיפה אותה מכל עבריה מקנה לה שליטה עליה?--[[מיוחד:תרומות/79.182.102.154|79.182.102.154]] 20:41, 6 במאי 2017 (IDT)
:איך אתה מגדיר "שליטה"? [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י' באייר ה'תשע"ז • 22:18, 6 במאי 2017 (IDT)
::ישראל מפקחת בפועל על הגישה הימית והאווירית לרצועת עזה. האם מדובר בשליטה? הכל תלוי בנקודת המבט של המתבונן. &rlm;[[משתמש:Lionster|Lionster]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Lionster|שיחה]] 22:20, 6 במאי 2017 (IDT)
:::אז דרום אפריקה יכולה לעשות את זה ללסותו?--[[מיוחד:תרומות/82.80.157.34|82.80.157.34]] 00:20, 7 במאי 2017 (IDT)
:::ההשוואה שעושה קודמך שטחית להחריד, לא נכונה ומקוממת. לסותו אינה מאיימת על דרום-אפריקה, ולא מחזיקה באידיאולוגיה דתית החותרת להשמדתה, ומשמיעה זאת בכל הזדמנות. ישראל מסננת את הגישות לרצועה טרור ואמצעי טרור למיניהם, בכל הרמות, כולל אמצעים מפרי איזון, כולל טילים נגד מטוסים שלא היו מאפשרים תנועה אוירית מעל שמי המדינה, בשל גודלה ה'עצום'. [[שב"כ|'הקלות הבלתי נסבלת של הקיום']] [[המוסד|ושל 'שגרה שפויה']] [[צה"ל|ובטוחה]]. כל כך מתרגלים לאלה, עד כי שוכחים על מה אלה מבוססים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:55, 7 במאי 2017 (IDT)
:ר' גם [[סאן מרינו]] ו[[ואתיקן|הוותיקאן]]. השאלה לא מוגדרת היטב.  [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:25, 7 במאי 2017 (IDT)
:: לגופו של עניין, לסוטו היא מדינה עצמאית. היותה מוקפת בדרום אפריקה לא גורעת מכך. גם סואזילנד היא מדינה עצמאית מוקפת בדרום אפריקה. אם לדרום אפריקה יש השפעה גדולה מאוד על לסוטו מבחינה כלכלית, פוליטית ואחרת, זו כבר שאלה שונה, שאפשר לשאול על היחסים בין הרבה מדינות ללא קשר למיקומן הגיאוגרפי. ובכל זאת לגבי עזה: רצועת עזה אינה מוקפת בישראל (יש לה גבול עם מצרים). תהא הפרשנות ל"שליטה" אשר תהא, ותהא הפרשנות ליחסים בין ישראל לבין רצועת עזה אשר תהא, זהו מקרה שונה מלסוטו מבחינת מיקום גיאוגרפי. כיוון שהשאלה היא על לסוטו, אז התשובה הפשוטה היא: "לדרום אפריקה אין שליטה על לסוטו מעצם העובדה שהיא מקיפה אותה". [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 15:13, 10 במאי 2017 (IDT)
::: גם שווייץ מוקפת על ידי האיחוד האירופי. [[משתמש:Deror avi|דרור]] - [[שיחת משתמש:Deror avi|שיחה]] 09:58, 19 במאי 2017 (IDT)
::::ניטפוק דבילי: לא בדיוק: יש לה גבול גם עם [[ליכטנשטיין]]. שווייץ וליכטנשטיין יחד מוקפות על ידי האיחוד האירופי. וכמובן: האיחוד האירופי הוא עדיין לא בדיוק מדינה ריבונית אחת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:25, 20 במאי 2017 (IDT)

== הנץ ממלטה ==

ציטוט: {{ש}}
"We begin well, sir. I distrust a man who says "when". If he's got to be careful not to drink too much, it's because he's not to be trusted when he does". {{ש}}
מה הכוונה who says when ? {{לא חתם||אלמ}}
:כנראה "שאומר מתי (להפסיק למזוג שתייה)", ביטוי נפוץ באנגלית. {{לא חתם||אלמ}}
::תודה!

== מידע מבולבל בעניין אחנתון והמונותאיזם ==

בערכים עליהם מופיע מידע סותר, וגם המידע הקיים אינו נהיר כל צרכו. [[שיחה:אחנתון#מידע מבולבל וסותר - וסתירה בין הערכים|הנה קישור לדף השיחה]] שם פירטתי את הבעיה על ידי הצגת הציטוטים הרלוונטיים. אודה למי שיוכל להתייחס. [[משתמש:Davidnead|דוד]] - [[שיחת משתמש:Davidnead|שיחה]] 13:18, 7 במאי 2017 (IDT)

== hashoter Azulai ==
<div class="mw-content-ltr">I just saw this Hebrew classic and I'm impressed. I have a couple of questions 

1. they use the term "hablan" in the for terrorist, while I know hablan is sapper and mehabel is bomber. why?

2. In the scene there is a group of Haredi jews attacking cars and police. The response of the police is to be calm and not arresting the criminals. why it so?

3. It seems like police is hunting for prositutes in the movie, Was the prostitution illegal in that time? 

And I must say, the closing scene makes the movie to be masterpiece.  [[מיוחד:תרומות/213.55.184.135|213.55.184.135]] 13:53, 7 במאי 2017 (IDT)
:1. You're right. Historically, during the first years in Israel, 'hablan' was a synonym for terrorist. Only later, the term 'mehabel' (new term in modern hebrew, based on the same root) replaced 'hablan', which changed meaning to bombremover.
:2. Since these groups are radical Jews, and their so called religious claims are known, the policy is first trying to lower the height of the 'flames'. Only in later stages, following deterioration, when severe measures are taken. In the movie you can see how Azulai is extinguishing the 'fire' completely, by criticizing them for acting against what's written in the Torah, and impressing them by his traditional knowledge. The producers of the movie, knowing well the structure of the Israeli society, put this figure, of Moroccan origin, in contrast with the Ashkenzi radicals.
:3. No. It isn't the prostitution itself illegal, but, rather, seducing passing-by people, by their appearance and public provocative presence. This distinguishment isn't unique to Israel. 
:4. Good to hear your comments. Keep on enjoying 1st class Israeli movies. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:38, 7 במאי 2017 (IDT)</div>
::[[משתמש:בנצי|בנצי]], אני קראתי פעם שבזמנו המונח "חבלן" שימש גם לתיאור חבלני משטרה וגם טרוריסטים, וכדי למנוע את כפל המשמעות (ומורת רוחם של חבלני המשטרה) נוצרה המילה "מחבל". אגב, לדעתי לא היה חסר כלום אם היית כותב "religious claims" ולא "so called religious claims". {{ש}} --[[מיוחד:תרומות/176.126.237.217|176.126.237.217]] 23:23, 13 במאי 2017 (IDT)
:::א. איפה קראת זאת ? מעניין. אם לא אשכח, אברר זאת ב[[האקדמיה ללשון העברית|אקדמיה ללשון עברית]]. ב. בכוונה כתבתי כך, כי אין הסכמה, גם בקרב דתיים, בנוגע לתוקף הדתי של מעשיהם, ואף להיפך. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:00, 14 במאי 2017 (IDT)
::::אינני זוכר איפה, זה היה מזמן. --[[מיוחד:תרומות/176.126.237.217|176.126.237.217]] 00:03, 15 במאי 2017 (IDT)

== שאלות על דרגות צה"ל והמשטרה ==
1. האם בשביל להיות קצין חייבים להיות לפני כן רב נגד?
2. האם יכול להיות מקרה שבו יקדמו חייל/שוטר בבת אחת בכמה דרגות?
3. האם יש הבדל בין צבא למשטרה?
4. האם היו עוד מקרים כמו מקרה [[רוני אלשיך]] שנתנו לאזרח דרגת קצין?
--[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 14:40, 7 במאי 2017 (IDT)
:1. לא. לפחות בצבא על המועמד לקצונה למלא אחרי דרישות מסוימות, כמו ותק, ניסיון מסוים כולל קורסי הכשרה, בפרט ניסיון פיקודי, כולל קורס קודם, כמו [[קורס מ"כים]], וכן נתוני סף אישיים, כולל השכלה. אני מניח שגם במשטרה ההתקדמות לפי מפתח דומה. 
:2. השאלה כללית מדי, כיון שמגוון המקרים הוא גדול. אציין כמה. א. היו מקרים בהם חייל שהצטיין במיוחד הוסמך לקצין. לדוגמה, [[סרן]] [[מאיר הר-ציון]], תא"ל [[אביגדור קהלני]] ו[[אלוף]] [[טל רוסו]]. ב. יש מקרים, בשל מינוי לתפקיד בדרגת תקן גבוהה יותר, מקבלים דרגת ייצוג, ההופכת לדרגה קבועה לאחר שמתמלאים תנאים מסוימים. ישנם 3 תחומים בהם בולט הדבר: אנשי משפטים (למשל, שופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגתו של נאשם, כיון שלפי חוקי הצבא שופט לא יכול להיות נמוך בדרגה מנאשם), [[דובר צה"ל]] (כמו [[נחמן שי]]), ו[[הרב הצבאי הראשי|רב צבאי ראשי]] (ביחוד, ראה הרבנים הצבאיים האחרונים).
:3. מאיזו בחינה ? פרט יותר. מקובל שקצין צבא הפורש משירות צבאי ועובר לשירות במשטרה, מקבל דרגה המקבילה לזו שהיתה לו בצבא (למשל, [[סגן-אלוף]] מקבל [[סגן-ניצב]]).
:4. אלשיך הוא לא בדיוק אזרח, למרות שפורמלית כן. הוא נושא עימו רקע רלוונטי מקביל עשיר ביותר, כולל שירות בתפקידים המקבילים לדרגות גבוהות מאוד אצל לובשי מדים. אזרחים לא, אבל קציני צבא בכירים כן. כמה דוגמאות: אלוף [[הרצל שפיר]] ו[[תא"ל]] [[יעקב טרנר]], שהתמנו לתפקיד ה[[מפכ"ל]] היישר מבחוץ. כמו-כן, לפני אלשיך, עמד [[גלעד ארדן|ארדן]] למנות את תא"ל [[גל הירש]] לתפקיד זה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:02, 7 במאי 2017 (IDT)
::1. לא. כמו שבנצי אמר יש קריטריונים של המערכת. יש מקרים (קורסי קצונה ייעודית, עתודה אקדמית) שדרגת קצונה מוענקת לאדם כמעט מיד בתחילת שירות החובה שלו.
::4. כן. והם אפילו לא מאד נדירים. ברמות הבכירות יש מקרים של גיוס לתפקידים מקצועיים מבחוץ בעיקר בתחומי התקשורת (למשל [[נחמן שי]], [[אבי בניהו]], [[מירב לפידות]], ואפילו [[עדנה פאר]]). מדי פעם יש מינויים גם לתפקידי ליבה של אנשים מבחוץ. הרבה פעמים, כמו בדוגמאות שהביא בנצי מדובר במינויים במשטרה של קצינים לשעבר בצה"ל ולפעמים של אנשים שלא באים מהמערכים האלה כלל (למשל ניצב [[יעקב קדמי (שופט)|יעקב קדמי]]. ברמות זוטרות יותר יש מינויים לתפקידי קצינים מקצועיים של מתגייסים לקבע שאינם קצינים. הם מקבלים דרגות קצונה ונדרשים לעמוד בתנאים נוספים תוך זמן מה מגיוסם. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 00:21, 8 במאי 2017 (IDT)
:::בקשר למה שנכתב על זה ששופט צבאי מקבל דרגה זמנית בהתאם לדרגת הנאשם, האם זה תקף גם אם [[רמטכ"ל]] עומד לדין?[[מיוחד:תרומות/62.219.140.149|62.219.140.149]] 14:25, 9 במאי 2017 (IDT)
::::כן. [[משה יעלון]] הועמד לדין בגין תאונת דרכים שנגרמה באשמתו ושנגרם בה נזק לרכב הצבאי שלו. [[עודד מודריק]] קיבל דרגת ייצוג של רב אלוף לצורך המשפט. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 20:29, 9 במאי 2017 (IDT)
:::::ראוי להוסיף את פריט המידע המעניין הזה לערך של [[עודד מודריק]]. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:43, 9 במאי 2017 (IDT)
::::::האם יש תמונה של [[עודד מודריק|מודריק]] עם דרגת רא"ל?--[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 14:53, 10 במאי 2017 (IDT)
:::::::זהו קוריוז, לא מוכרחים לענוד דרגות כדי להיות בעלי דרגה, הרמטכ"ל לא מתקלח עם הכותפות של רב האלוף, חלילה הוא יאבד דרגתו. מעבר לזה מדובר בימים שלפני רשתות חברתיות אהודות כל כך אז תהיה בטוח שעוד נראה רמטכ"לים נשפטים מחייכים למצלמה עם השופט האחוק כשמעניקים לו הדרגה הזמנית...[[דונלד טראמפ|לפעמים]] נראה שאנו בדיוק בדרך ל[[מציאות|שם]]...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:53, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::::בעת המשפט לכאורה הוא היה חייב לענוד את הדרגות[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 16:02, 14 במאי 2017 (IDT)
:::::::::לא מכיר שיש חובה שכזו, ובין כה וכה מדובר בדאחקה שלא מריצים על חשבון רמטכ"ל...מי יצלם?![[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:09, 14 במאי 2017 (IDT)

== קישוט על אותיות עבריות ==
יש מין קישוט (לדעתי זה רק קישוט ולא סימן כלשהו) שנראה כמו מין עיגולים קטנים מחבורים על הראש של אות עברית. מישהו מזהה על מה אני מדבר? יש לזה שם? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:24, 10 במאי 2017 (IDT)
:[[אותיות סת"ם]] ?? [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 15:53, 10 במאי 2017 (IDT)
:: כן! לא ידעתי איך קוראים לזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:50, 10 במאי 2017 (IDT)
:::קוראים לזה תגים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשע"ז • 16:56, 10 במאי 2017 (IDT)
::::ראה עוד שם בפסקה [[אותיות סת"ם#התגים|התגים]]. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 17:03, 10 במאי 2017 (IDT)
:::::ואולי כמה ביטויים קשורים: קוצו של יו"ד, קושר כתרים...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:05, 10 במאי 2017 (IDT)
:אוהה, זה ממש לא רק קישוט. יש לאלה תפקיד משמעותי, דומה ל'''פיסוק'''. אלו מנחים את הקורא היכן יש [[הטעמה|'''להטעים''']], היכן [[מלעיל|מלעיל ומלרע]] וכיוב', עד לרמה של דקויות. הללו משמרים את המבנה הנקרא, ובעקבותיו את משמעות המשפט (או חלק הפסוק המתאים). כל מי שאמון על '''קריאה בתורה''' בשבת ובהכנה לקראתה, יודע זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 15:50, 12 במאי 2017 (IDT)
::{{א|בנצי}}, הוא לא דיבר על [[טעמי המקרא]], אלא על התגים של חלק מהאותיות. התגים לא קשורים להטעמה, אלא לאותיות. יש אותיות שיש להן תג אחד (האותיות: "בדק חיה"), יש הנושאות שלושה ("שעטנז גץ"), ויש הנטולות כל תג ("מלאכת סופר"). [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 16:10, 12 במאי 2017 (IDT)
:::ראיתי את הערתך. אכן. תודה. מעניין לבדוק בהקשר זה שני דברים: א. מתי החלו לנהוג לשלבם בטקסט ע"ג המגילות, ומי היה/יו שהנהיגו זאת, ובהשראת מי ?; ב. האם ישנה משמעות הלכתית להימצאם או לחסרונם. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:59, 12 במאי 2017 (IDT)

== pH תלוי רק ביוני Hydronium? ==

קראתי את הערך הויקיפדי וראיתי ש-pH תלוי ביוני Hydronium. השאלה שלי היא האם pH עשוי להיקבע לפי יוני מימן אחרים גם כן (לדוגמה יוני מימן חופשיים, קטיונים או אניונים) או לפי הידרוניום בלבד? (ואז המשמעות היא או שכל דבר בעולם מכיל הידרוניום או שיש דברים שלא מכילים הידרוניום ולכן לא שייך בהם חמצת בססת או נייטרליות) [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 03:44, 11 במאי 2017 (IDT)
:PH הוא הגדרה תקנית, כלומר לא תצליח להתחכם איתה ;-) לא כל החומרים בעולם מתאימים להגדרה זו (הם ניטרליים), הם כן מתאימים להגדרות אחרות המסווגות את רמת ואופן הפעילות הכימית שלהם בתנאים מסוימים. בעיקרון מימן מיונן=פרוטון, לא מתקיים בסביבה מימית אלא מגיב מיד ליצירת הידרוניום, אך עקרונית ההגדרה היא לפעילות יוני מימן, אז עקרונית תקף גם ליוני מימן, אבל צריך לקחת בחשבון שרמת הפעילות שלהם גבוהה יותר משל הידרוניום.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 04:47, 11 במאי 2017 (IDT)
::תודה, אך מימן מיונן עשוי להיות יותר מפרוטון, מכיון שמימן מיונן עשוי להיות קטיון או אניון (hydride). ראיתי הגדרות גם במקומות אחרים, אבל לפי שעה וחיפושים רדודים מאוד התלייה של pH ביוני הידרוניום נמצאת בויקיפדיה העברית ולא בויקיפדיה האנגלית או אחרות. בויקיפדיה האנגלית כתוב בצורה פשוטה "יוני מימן" וכן במקומות נוספים. (In chemistry, pH is a numeric scale used to specify the acidity or basicity of an aqueous solution. It is approximately the negative of the base 10 logarithm of the molar concentration, measured in units of moles per liter, of hydrogen ions.). בכל אופן אם זה נכון מה שכתבת, הרי שהערך העברי עשוי להטעות שרמת pH תלוי בהידרוניום בלבד. אפשר לכתוב בפשטות שמדובר ביוני מימן כמו בויקיפדיה האגנלית תוך כדי ציון הערות ליתר דיוק.:) [[מיוחד:תרומות/93.126.88.30|93.126.88.30]] 05:22, 11 במאי 2017 (IDT)
:::בערך העברי מוצגת הגדרה מקובלת. יוני מימן שונים יתפקדו באופן דומה אך ברמות פעילות שונות, כלומר יש לכייל שיטת הכימות (סרגל אחיד).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 05:37, 11 במאי 2017 (IDT)

== קשר בין פעילות גופנית לבריאות ==

אני יודע שקיימת מין נוסחא ידועה של "תעשה כושר בשביל להיות בריא". אבל אני מערר בנכונותה. במידה ומוציאים החוצה מהמשווה אנשים הסובלים מהשמנת יתר: האם נמצא קשר בין פעילות גופנית לבריאות? במילים אחרות, האם אדם אינו שמן, האם זה הגיוני לעשות כושר במטרה לשמר את הבריאות? 

נא לא להפנות אותי לייעוץ רפואי כי זה לא קשור. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:51, 11 במאי 2017 (IDT)
:לשאילתה connection between fitness and health יש 400 מליון תוצאות. הסתכלת? למשל [http://journals.sagepub.com/doi/abs/10.1177/1403494814550517 המאמר הזה] .<sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:17, 11 במאי 2017 (IDT)
:: זה מסתיים ב"overweight adolescents" - כלומר בדיוק מה שאמרתי שאני רוצה להוציא מהתמונה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 22:37, 11 במאי 2017 (IDT)
:::קח את [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA זה]. אני חושבת שהנושא הכי מדובר הוא הקשר בין פעילות גופנית למניעת מחלות לב. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשע"ז 22:50, 11 במאי 2017 (IDT)
:::[http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%95%D7%9D_%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%90%D7%94_%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%A2%D7%AA_-_%D7%A4%D7%A2%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%AA_-_Health_promotion_and_preventive_medicine_-_physical_activity#.D7.A4.D7.A2.D7.99.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.92.D7.95.D7.A4.D7.A0.D7.99.D7.AA_.D7.9C.D7.9E.D7.A0.D7.99.D7.A2.D7.94_.D7.95.D7.9C.D7.98.D7.99.D7.A4.D7.95.D7.9C_.D7.91.D7.9E.D7.97.D7.9C.D7.95.D7.AA_.D7.9B.D7.A8.D7.95.D7.A0.D7.99.D7.95.D7.AA_.D7.95.D7.94.D7.99.D7.A8.D7.99.D7.95.D7.9F זה] יותר ספציפי. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשע"ז 22:52, 11 במאי 2017 (IDT)
::::הליכה (לא רק) יום־יומית במשך שעה ביום יכולה לשפר את פרופיל השומנים בדם: הורדת LDL, הורדת Non-HDL Cholesterol, הורדת כולסטרול, הורדת טריגליצרידים והעלאת HDL. וגם להפחית את כמות הסוכר בדם. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:03, 11 במאי 2017 (IDT)
:::::דווקא זה נושא שנוי במחלוקת, המחקר נוטה דווקא לעמוד על כך שפעילות גופנית מאומצת היא ערובה לחיים קצרים לרוב(ספורטאים ובעלי מקצועות שוחקים גופנית). יש לכך מספר הסברים, בהם שחיקה ו[[דחק]]. כמובן שצריך להבין שהמניע לפעילות גופנית הוא לא רק בריאות אלא גם הנאה, ולכן לא צריך לעשות לפעילות גופנית רדוקציה ל"תרופה". כמובן שפעילות גופנית מתונה (ויש לכך הגדרות שונות במחקרים השונים) נעדרת ההשפעה המזיקה בהכרח של פעילות מאומצת לטווח ארוך. מנסיוני מיעוט פעילות וסף תת-תזונה הם מתכון לחיים ארוכים, אך כמובן שהנושא מורכב מדי, ישנם מאפיינים אישיים של חילוף חומרים וקצב התחלפות/התחדשות/התיישנות תאים... אפשר לשער שיש אנשים שהיעדר פעילות לא ישפיע כלל על בריאותם.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:02, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::לא הבנתי מה בדיוק שנוי במחלוקת. כמו דברים רבים, גם דבר טוב כמו פעילות גופנית צריך להיעשות במידה (ובהדרגה). באופן עקרוני, אני מציעה שבנושאים כאלה תתן מידע מבוסס מקורות ולא מידע מבוסס ניסיונך, משום שהוא חסר ערך ועשוי להטעות. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ז 02:24, 12 במאי 2017 (IDT)
:::::::התחום הזה ענף במחקר, אך רוב רובו נגוע בעניינים מסחריים ובמימון מסחרי. פעילות גופנית איננה דבר טוב-כלומר איננה דבר שלא משנה מה וכמה נעשה יטיב עמנו. מתנצל שאיני ניגש לחפש מקורות, אילו היה לי צורך בחזרה אל המקורות לא הייתי משיב, אלא הייתי שואל. בכל מקרה {{א|TZivia|צִבְיָה}} סימכי עלי שאם ארצה אמצא בPUBMED מחקר שמראה גם שעישון מטיב לבריאות, זהו אחד התחומים שלמחקר לבדו אין כבר שום משמעות, אך ורק למטא-אנליזות ולגישה מושכלת המערבת גם ידע במנגנונים ביולוגיים-ספרי לימוד בביולוגיה וברפואה ולא מחקרים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:01, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::::אתה יכול לטעון על כל תחום ברפואה כמעט שהוא נגוע ב"עניינים מסחריים ובמימון מסחרי". ועדיין, מחקרים אקדמאים מוסמכים הם הכלי הטוב ביותר שיש לנו כיום כדי לברר מידע כזה או אחר. לא ביקשתי מקורות על מה שכתבת (אם כי זה מומלץ, משום שהדברים שכתבת די מעורפלים ומסתייגים), אלא העברתי ביקורת על המשפט שהתחיל ב"...מניסיוני מיעוט פעילות" וכולי. 
::::::::למחקר שפורסם בבמה אקדמאית מוסמכת יש משמעות תמיד, אולם צריכים לדעת לקרוא אותו נכונה. יש הבדל בין מחקר שמלמד על קשר מובהק (כמו הקשר בין עישון לסרטן הריאה) לבין מחקרים שמלמדים על קשר אפשרי (כמו הקשר בין עישון לסרטן האשכים). כמובן שאם אתה מביא תשובה בנושא רפואי אתה מתבקש לברור את מקורותיך בתשומת לב ולא לתת כתשובה מחקר רנדומלי שבמקרה הנחת עליו את ידך. כמובן שמטא-אנליזות הם כלי יעיל יותר. 
::::::::איך שלא יהיה, אין שום קשר בין כל מה שכתבת לתשובה שענית. העובדה שיש השלכות שליליות לפעילות גופנית מאומצת לא הופכת את יתרונות הפעילות הגופנית ל"שנויות במחלוקת" יותר מאשר שקיומה של אנורקסיה נרבוזה הופכת שמירה על תפריט מאוזן ל"שנוי במחלוקת". סורי על גישתי החריפה, אך זו לא פעם ראשונה שאני רואה שאתה נותן תשובות מעורפלות ולא מובנות בנושאים הללו שלא ברור על איזה לוגיקה ומקורות הן מבוססות. אני חושבת שבנושאים אלו יש לנקוט ביתר זהירות. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ז 03:16, 12 במאי 2017 (IDT)
:::::::::אין לי בעיה עם [[פלפלת צ'ילי|חריפות]] :). אנחנו חלוקים בעמדות, אני לא מוכן לכתוב למישהו שפעילות גופנית מתונה היא טובה, כי ייתכן והיא תזיק לו, לדוגמא, לא הייתי ממליץ לתושב אזור חדרה או אזור מפרץ חיפה לצאת להליכה כי הפעילות הגופנית רק תגביר נזקי הזיהום. לא הייתי ממליץ למישהו לעשות פעילות גופנית מתונה בחוץ בחורף, כי הגוף חשוף ליותר מחוללי מחלות ואין לי מושג לגבי המערכת החיסונית של אותו אדם (אנשים נבדלים מאוד במערכת החיסונית שלהם, בין נטייה לתחלואה לבין נטייה לאלרגיות ומחלות אוטואימיוניות). אנשים הם מורכבים מדי מכדי להתייחס אליהם באופן שבו מדינות וגופי ביטוח מתייחסים אליהם. איני יכול אלא להגיע למסקנה שהיא ניסיוני, ניסיוני במקרה זה מכיל היכרות עם המחקר, עם המלצות הגופים הביטוחיים- (שטובת המבוטח תמיד אינה בראש סדר העדיפויות שלהם אלא גריפת רווח) ועם היכרות מה עם מנגנונים ביולוגיים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 03:40, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::::::כלומר, אתה מעדיף את נסיונך האישי על פני מחקר מסודר שעבר בקרת עמיתים? זו גישה שמזמינה טעויות כבירות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 10:00, 12 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::אני שוב מזכיר שזה לא פורום אלא מקום לענות על שאלות מנקודת המבט של השואל. תחושותינו בנושאים מדעיים חסרות חשיבות. מי שיש לו קישורים אמינים בנושא כדאי שיביא. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ז • 10:10, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::{{א|Dovole}}, לא דיברתי על פעילות מאומצת. התחלתי ללכת כשעה עד שעה וחצי ביום (לעתים ברצף, לעתים חלק בבוקר וחלק בצהרים), במהירות של כ־5.5 קמ"ש. הטריגליצרידים צנחו מ־233 ל־73 תוך פחות מחודשיים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:56, 12 במאי 2017 (IDT)
:לפי ההגדרה שלך, שום דבר בעולם אינו "טוב" מוחלט. גם מאכלים שיש עליהם הסכמה נרחבת כבריאים לא יהיו בריאים לאדם שיאביס את עצמו בהם. אני מציעה שבמקום להתמקד בדקדקנות פילוסופית באשר להגדרתם של מושגים, תתמקד בשאלה: האם יש קשר בין פעילות גופנית לבריאות? אכן כן, משום שאלף בית גימל. בשלב הזה אתה יכול לתת אזהרה על השלכותיה של פעילות גופנית מאומצת ולא הדרגתית. 
:מההתרשמות שלי, התגובות שלך מכילות המלצות מעורפלות שלא ברור על מה הן מסתמכות, עם רמזים כאילו יש לך ידע רב בנושא ("היכרות מה עם מנגנונים ביולוגיים", "המלצות גופים ביטוחיים"). לא חייבים להגיב על כל שאלה כאן, לא חייבים לדעת הכל על הכל. קח אחריות על תשובותיך מתוך ידיעה שייתכן שיהיה מי שיסתמך על תשובותיך. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ז 12:03, 12 במאי 2017 (IDT)
::{{א|TZivyA|צִבְיָה}} התמקדתי בדברים ניסיוניים, יש קשר בין מצב גופני לפעילות גופנית, לא בהכרח חיובי, אני לא נסמך אלא על מוסכמות מדעיות. באשר לניסיון, הנה בא משתמש מספר על פרופיל שומנים בדם שהשתפר פלאים, זו דוגמא לניסיון אישי שהוא בעייתי ומתכון לטעויות, הניסיון שאני כיוונתי אליו הוא ניסיון מקצועי, אני שב וכותב, היכרות מה עם מנגנוננים ביולוגיים ומהמחקר הנרחב והשנו במחלוקת בתחום.21:05, 12 במאי 2017 (IDT)

== שנה שביעית ==

האם בממלכת יהודה כל שבע שנים היה רעב המוני בגלל שמיטה? אם לא, איך פיטרו את בעיית המזון? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.87|213.55.211.87]] 00:49, 12 במאי 2017 (IDT)
:{{חיוך}} ברגע ש[[פיטורים|מפטרים]] מישהו אז מקבלים פיצויי פיטורים. אבל בלי להיטפל לשגיאה תמימה, אז פתרו זאת על ידי היעדר קיום המצוה( באותם ימים לא באמת ידעו כולם תורה), ומי שכן קיימה עשה זאת באמצעות '''ממגורות ויבוא'''. קשרי המסחר עם צור וצידון היו ענפים, לפחות כך עולה מספר מלכים המזכיר את המלך חירום, ואף לראשונה מוזכרים שמות לחודשים (ולא מספרים כפי שנהוג היה בעברית), שמות אלה הם השמות הצידוניים-פינקיים, החודש השני-זיו (אייר מאכדית), החודש השביעי-אֵתנים (מאכדית תשרי) והחודש השמיני-בול (מאכדית מרחשון)(כמו בוּל פגיעה ודואר). כמובן שהקשרים עם מצרים היו קיימים, בתור מי ששלטו בכנען קודם לממלכת ישראל- המסד לקשרי מסחר היה קיים. כמובן שצריך לקחת בחשבון שעצי פרי מותרים במאכל, אך לא במסחר, ומבחינה זו מדובר בשנת מס עבור החקלאים שניתן להחזיר להם בשנה שלאחר מכן.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:44, 12 במאי 2017 (IDT)
::בתורה ({{תנ"ך|ויקרא|כה|כא|כב|קצר=כן}}) מובא כי אלוהים הבטיח לישראל ברכה משולשת בתבואה של השנה השישית בתמורה לשמירה על השמיטה; אין לנו מידע האם זה אכן התרחש או לא... ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 10:16, יום שישי בשבת, ט"ז באייר ה'תשע"ז (IDT).

== איך עובדת התוכנה שמאפשרת לי לראות אם קראת את הדוא"ל ששלחתי ומתי? ==

[https://mailtrack.io/en/ התוכנה הזו] מאפשרת לטענתה לדעת האם קראתם את הדוא"ל ששלחתי לכם, כמה פעמים חזרתם לעיין בו, ומתי בדיוק אירעה כל כניסה להודעה. זה נשמע למישהו סביר? איך שרתי הדוא"ל (במקרה הזה [[Gmail]]) לא חוסמים או מאפשרים למשתמש לחסום את המידע הזה? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 01:03, 12 במאי 2017 (IDT)
:פטנט ישן היה לצרף קישור לתמונה משרת, כך שבעת הורדת התמונה ניתן להסיק שהמייל נפתח (וכנראה נקרא), ואם לכל נמען מצורף קישור תמונה ייחודי (עם תוספת פרמטר אקראי וייחודי כל-שהוא), ניתן לדעת בדיוק אלו נמענים הפעילו את הקישור (וכנראה קראו), ואלו לא. השיטה הזו בעייתית כיום כיוון שלקוחות דואר רבים חוסמים כברירת מחדל טעינת תמונות משרת מרוחק (כלומר יתכן שדואר יקרא אך התמונה לא תורד), אבל נראה שהתוכנה הזו עובדת על עקרון דומה תוך ניצול פרצה אפורה כל-שהיא. עריכה: בוודאות התוכנה הזו פועלת באמצעות פטנט-התמונות, כך נאמר במפורש באחד ה־FAQ שלה, כך שלא ברור אם היא פועלת כהלכה אצל נמענים עם לקוחות דואר שחוסמים טעינת תמונות כברירת מחדל, ובוודאי שאינה עובדת במצב Plain Text. [[משתמש:נת- ה-|נת- ה-]] - [[שיחת משתמש:נת- ה-|שיחה]] 02:31, 12 במאי 2017 (IDT)

== תוכלס/תכלס ==

אני יודע שבעברית אומרים "תכלס". אבל המקור הוא יידיש (כן, אני יודע שעברית. לא צריך לציין זאת). מה שאני שואל זה: האם ההגייה ביידיש היא עם O או עם A אחרי הת'? אני מניח שזה תלוי בדיאלקט של יידיש. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:42, 12 במאי 2017 (IDT)
:תַּכְלֶס. עם A. על משקל "תכלית". [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 17:44, 12 במאי 2017 (IDT)
:: אתה בטוח שפתח ולא קמץ? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:48, 12 במאי 2017 (IDT)
::: כן. המקור הוא "תַּכְלִית" ואין כאן עניין לדיאלקט. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 17:52, 12 במאי 2017 (IDT)
:::אבל ביידיש אומרים Kosher ולא Kasher למרות שהמקור הוא כַּשְׁרוּת. אני שואל כי חבר מאחד משווייץ אומר שיש להם מילת סלנג "תוכלס" (עם O) עם משמעות זהה לעברית מודרנית. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 18:15, 12 במאי 2017 (IDT)
::::לא חוכמה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  18:26, 12 במאי 2017 (IDT)
:::::Kosher מגיע מהמילה כָּשֵׁר, שבה יש קמ"ץ בכ"ף. הסיומת מקבל את תנועת e כמו הרבה מילות עצם מעברית שנהגו במזרח עם סיומת של e. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 18:38, 12 במאי 2017 (IDT)
::::::הרבה מילים בכלל, לא רק שמות עצם (לזה כנראה התכוונת). [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח באייר ה'תשע"ז • 12:02, 14 במאי 2017 (IDT)
:::::::נכון. התכוונתי למילים שמות עצם, והן אלו בעיקר הזוכות לסיומת עם התנועה e. מעניין. לא יודע למה זה ככה. תאוריות יש לי. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 12:56, 14 במאי 2017 (IDT)

== קיים מדד המשווה שיעור פריון לפי מדינה? ==

קיים מדד המשווה שיעור פריון לפי מדינה? [[משתמש:בר|בר]] - [[שיחת משתמש:בר|שיחה]] 00:00, 13 במאי 2017 (IDT)
:[https://en.wikipedia.org/wiki/Productivity#/media/File:OECD_Productivity_levels_2007.svg ראה לדוגמא], מדובר במנה(או יחס) תוצרת ושעות עבודה, ניתן לבנות מדד כזה מנתוני תמ"ג ושעות עבודה ממוצעות במשק, בערך באנגלית{{אנ|Productivity}} ישנו פירוט על מדדי פריון שונים.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 17:31, 13 במאי 2017 (IDT)

== האם הטלפון שלי מצותת לי? ==

כמה וכמה פעמים שמתי לב לפרסומות שמופיעות בפייס בדיוק אחרי שדיברתי על אותו הדבר. מופעיה פרסומת של טיסות לחו"ל כשאני מזכיר שמות של חברות תעופה בשחיה עם אימא. מופעה פרסומת של חברה לניטור ספאם(??!) כשאני מתלונן על עודף פרסום. מופעיה לי פרסומת של שוק מניות כשדיברתי עם חבר על זה שקארל מרקס שיחק בבורסה. יש יותר מדי צירופי מקרים. אני מרגיש שלכל מקום שאני הולך אני לוקח איתי מכשיר מעקב סמוי- הטלפון הנייד שלי. האם החשש שלי מוצדק? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.245|213.55.176.245]] 11:54, 14 במאי 2017 (IDT)
:התכוונת '''מצותת'''. לא סביר שזה בגלל שיחות טלפון. זה כמובן אפשרי טכנית, אבל מיותר מבחינת המפרסמים. מסתבר הרבה יותר שזה נובע מכך שבחלק מהמקרים חיפשת קודם מידע בתחום קרוב ברשת, פרסומות של גוגל מושפעות מזה. באפליקציות רבות אתה מאפשר בפירוש "לעקוב" אחריך. בדרך כלל המעקב הזה מסחרי נטו, מנסים למכור לך דברים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח באייר ה'תשע"ז • 12:00, 14 במאי 2017 (IDT)
::חלקנו הגדול הרשנו לטלפון, במודע או שלא במודע לצותת לנו (ולראייה, אם תאמר לטלפון שלי OK google, הוא מייד יעבור לדום), האם הוא מנתח או מעביר הלאה שיחות אקראיות זאת כבר שאלה אחרת. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 12:16, 14 במאי 2017 (IDT)
:הוא לא מצותת לך. הוא מקשיב בנימוס, וכשהוא מוצא לנכון להעיר או להאיר דבר מה מועיל הוא מתערב ברוב טקט. ממש כמוני. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 12:06, 14 במאי 2017 (IDT)
תודה על תיקון. אם הייתי מחפש בגוגל לפני כן - הייתי מבין. לא זאת הכוונה! אחד הסיפורים הוא שדיברתי עם חבר על זה שקארל מארקס הימר בבורסה ואפילו לא ידעתי איך אומרים בורסה באנגלית, אלא הבנתי את זה מתוך ההקשר. ואז אני רואה את המילה הזאת מופיעה לי בפייסבוק ב"חב"דניק אמריקאי פיצח את הסוד של הבורסה" (או משהו בסגנון). הפרסומות מתחילות להופיע לפני(!) שאני מחפש. זה נשמע כאילו שמישהו ממש מקשיב לי ואז מוסר מידע בעל פוטנציאל כלכלי לגורמים הרלוונטיים. [[מיוחד:תרומות/213.55.176.245|213.55.176.245]] 12:51, 14 במאי 2017 (IDT)
:נראה לי מקרי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י"ח באייר ה'תשע"ז • 14:05, 14 במאי 2017 (IDT)
::לפני כשנה [http://www.independent.co.uk/life-style/gadgets-and-tech/news/facebook-using-people-s-phones-to-listen-in-on-what-they-re-saying-claims-professor-a7057526.html היה רעש גדול] סביב זה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 16:27, 14 במאי 2017 (IDT)
::: קורא לי לא מעט שיש "צירוף מקרים" שבו הפרסומות דומות בדיוק לשיחה ולא היה שום חיפוש גוגל לפני כן. מישהו יודע איך מונעים מאפליקציות שכבר מותקנות באנדרואיד גישה למיקרופון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:17, 14 במאי 2017 (IDT)
::::מכת מקבת בsmarterphone וכל הבעיות נפתרו...עכשיו נשאר רק לזרוק המחשב מהחלון.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 21:46, 14 במאי 2017 (IDT)
:::::ברגע שמנתקים את זה, {{א|Corvus}}, גוגל פליי, גוגל דרייב וג'י מייל מסרבים לעבוד. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  22:01, 14 במאי 2017 (IDT)

== "מציצה" בעברית ירושלמית ==

האם זה נכון '''גם היו'''ם שהמילה "מציצה" בדיאלקט ירושלמי היא סוכריה? או שזה שונה בעקבות ההקשר למין אורלי? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.245|213.55.176.245]] 16:24, 14 במאי 2017 (IDT)
:המילה "מציצה" בדיאלקט ירושלמי היא [[סוכרייה על מקל|סוכריה על מקל]][[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 14:41, 16 במאי 2017 (IDT)
:: תלוי כנראה באיזה חלק של ירושלים. ב-50 שנים שאני חיה בעיר (כלומר כל חיי), אמרנו "סוכריה על מקל", וגם את המילה "מאתיים" אנחנו הוגים בדיוק כמו כל יתר המדינה. [[משתמש:YR on wiki|YR on wiki]] - [[שיחת משתמש:YR on wiki|שיחה]] 19:50, 11 ביוני 2017 (IDT)

== דביבוני רחוב ==

האם נכון הדבר שבערים רבות באמריקה יש דביבוני רחוב, ואין חתולי רחוב? שמעתי על ילד אמריקאי שביקר בארץ והתלהב לראות חתול... {{לא חתם|176.126.237.217}}
:אמריקה היא גדולה... תלוי באיזו עיר ותלוי באיזה אזור בעיר. פרברי הערים בארה"ב אפילו בחוף המזרחי לפעמים נמצאים למעשה בתוך יערות. מנסיון מגורים בפרבר של [[בולטימור]] חיות הרחוב הנפוצות ביותר בפחי האשפה שם הן סנאים, אך בהחלט גם דביבונים, ארנבונים, שועלים ואיילים (יש לי תמונות שצילמתי מהמרפסת להוכיח זאת), ובקיצור ה[[פאונה]] המוכרת לכולנו מ[[במבי (סרט)|במבי]] ושאר סרטי דיסני (גם אני כישראלי חשבתי שזו פיקציה ספרותית אבל זה די ריאליסטי). בערים מסויימות יש גם [[קויוט]]ים (נכחדו כמעט לחלוטין אבל חוזרים בגדול בשנים האחרונות) ולעתים רחוקות אפילו דובים ו[[פומת ההרים|פומות]] (תוכל למצוא דוגמאות כאלו ביוטיוב). חתולי רחוב אכן נדירים בפרברים האמריקנים (הקויוטים למשל טורפים אותם) אבל בהחלט נמצאים במרכזי ערים רבות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 20:04, 15 במאי 2017 (IDT)
::גרתי תקופה ארוכה בפרבר של פורט ג'רוויס ([[אפסטייט ניו יורק]]); "חיות הרחוב" הנפוצות ביותר אצלנו היו [[בואש]]ים, [[אופוסום|אופוסומים]] [[טמיאס|צ'יקארים]], [[תרנגול הודו|תרנגולי הודו]], ובמיוחד [[אייל פרדי לבן זנב|איילי פרדי]] (אפילו מצאנו פעם אחת בשיטוט ביער ליד הבית [[c:File:עופר יאיר.JPG|{{כ}} עופר בן שבוע]]); ב[[שונר]]ים, [[מרמיטה|מרמיטות]] ו[[בונה קנדי|בונים]] נתקלנו לעתים רחוקות, ו[[קויוט]]ים שמענו רק בלילות. בעיר [[ניו יורק]] עצמה, החיה הנפוצה ביותר היא הסנאי האפור, אבל יצא לי להיתקל מספר פעמים גם בדביבונים מחטטים בפחים (בעיקר בפארקים בעיר). חתולים אצלנו זה היה פנטזיה. [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 20:46, 15 במאי 2017 (IDT)
:::בקוי הרוחב של ניו-יורק וצפונה חתולי רחוב כנראה לא שורדים את החורף המושלג, שלא לדבר על התחרות עם חיות בר יותר קשוחות. אבל למרבה הצער יש אספקה חדשה של גורים פליטי תרבות באביב ובקיץ, ומרכזי האימוץ בערים בד"כ מלאים. אגב, תופעת החזרה של חיות בר כחיות רחוב מתחילה גם אצלנו בארץ ככל שקטנים שטחי החקלאות וגדלים שטחי הגנים העירוניים, כפי שיודעים התל-אביבים ששומעים את יללות ה[[תן זהוב|תנים]] בפארק הירקון. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:50, 15 במאי 2017 (IDT)
::::לא נראה לי שהבעיה היא מחסור בשטחי חקלאות או בר במדינת ישראל. הרוב הגדול עדיין לא בנוי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"א באייר ה'תשע"ז • 00:41, 17 במאי 2017 (IDT)

==אלטרנטיבה לשילוב של בזק בין לאומי ובזק ==

למה לשלם לשתי חברות? האם יש בישראל חברה שנותנת את שני סוגי השירות: מרכזייה אזורית (בזק בנ״ל) והגדרה וחיווט מקומיים (בזק)? 

ככה יותר קל להתנהל במקרי שדרוגים וכו' מבחינה בירוקרטית לפחות. ----
::אאז"נ תקנות משרד התקשורת מחייבות הפרדה בין חברות תשתית לחברות אינטרנט. הדבר נקבע על מנת לפרק את מונופול בזק. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:08, 15 במאי 2017 (IDT)

== האם נודניק היא מילה סלאבית? ==

ניק' בסוף היא סיומת סלאבית ברורה. השורק "נוד" זהה לרוסית (нудить, зануда). האם אפשר להגיד שזאת מילה סלאבית? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:13, 15 במאי 2017 (IDT)
:אכן.--[[מיוחד:תרומות/37.142.174.229|37.142.174.229]] 00:14, 16 במאי 2017 (IDT)
::מקורה של המילה ביידיש. nuda היא מילה בפולנית שמשמעותה שעמום, וסיומת -ניק מתארת אדם בעל תכונה.

גם ברוסית ישנה המקבילה нудный (נוּדְנִי) במשמעות "משעמם" או "מתיש", מויקימילון. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 09:37, 16 במאי 2017 (IDT)

== אבולוציה של צבע עור ==

כידוע, ההבדלים הגנטיים מדור לדור שגורמים למגוון המינים, כמו גם למגוון בתוך כל מין, נגרמים ע"י מוטציות אקראיות. האם משתמע מכך שלזוג הורים שחורים יכול להיוולד ילד לבן? אחרת, איך נוצרו הגזעים השונים?--[[מיוחד:תרומות/37.142.174.229|37.142.174.229]] 00:13, 16 במאי 2017 (IDT)
:קודם כל, זה לא קשור. לשני הורים לבנים יש סיכוי שיוולד ילד שחור לגמרי, ואין לזה קשר לאבולוציה או למוטציות. זה רק אומר, שלכל אחד היו סבא רבא או סבתא רבתא שחורים, ואז הסיכוי לילד שחור הוא אחד לארבע. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:17, 16 במאי 2017 (IDT)
:התשובה היא כן. או יותר נכון, ילד מעט פחות שחור מהוריו. אם המוטציה הזו (שהיא נדירה אבל קורית) תועיל לשרידות אז יש סיכוי גבוה יותר שהנושא אותה יתרבה, יפיץ אותה וכך הלאה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 09:09, 16 במאי 2017 (IDT)
::בדרך כלל הגן של העור הכהה מתגבר על הגן של העור הבהיר ואגב גם בצבע העיניים שה כך ולמרות זאת יש יוצאים מן הכלל-[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 14:43, 16 במאי 2017 (IDT)
:::בנוסף למה שנאמר מעלי, בקביעת צבע העור משתתפים מספר גנים (לא כולם עדיין מוכרים למדע) ולכן מוטציה באחד מהם (אפילו שולטנית) לא תגרום ללידת ילד לבן להורים שחורים, אלא רק לילד פחות כהה. ישנן תכונות שכן יכולות להקבע ע"י גן אחד, למשל צבע השיער, ואכן מוטציות שגורמות לשער [[בלונד]]י מופיעות באוכלוסיות כהות שער (ראה דוגמה בערך). יש לציין שהאלל לשער בלונדי הוא נסגני (רצסיבי) ולכן הופעת המוטציה לא תגרום להופעת ילד בלונדיני בדור הראשון, אך היא יכולה להמשיך להתפשט ב[[סחף גנטי]] עד שיום אחד נולד ילד שקיבל את האלל משני הוריו.[[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:23, 16 במאי 2017 (IDT)
::::עיין ערך יהודי אשכנז. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • כ' באייר ה'תשע"ז 21:25, 16 במאי 2017 (IDT)

==מחפש פיתרון בקאפ ענן חינמי לגבות כמה קבצים ב Windows10 הביתי שלי==

היי, אני מדי פעם צריך לעשות בקאפ של בערך ג׳יגה ועד כה מבחינת ענן השתמשתי בגוגל דרייב. עם זאת ה upload שלי נמוך (3 מגה) והחברה בזק בין לאומי לא נותנת יותר וגם הוט נותנים עם איני טועה רק 5 מגה ולהעלות כך לגוגל דרייב זה מאד לאט וצריך להשאיר הדפדפן פתוח שזה לא תמיד יעיל ו/או נוח.

אני מחפש פיתרון (חינמי) שיעשה שני דברים: האחד ייצור זיפ של מספר קבצים נתונים בתוך ווינדואוז ושנית ישלח אותו בתיזמון מסוים שאני עצמי אגדיר, **ברקע** (כלומר בלי להשאיר שום דפדפן  פתוח, אל גוגל דרייב/שירות אחר כלשהוא, נניח מכונה וירטואלי שיש לי ב DigitalOcean).

למעשה אני מניח שהכי עדיף לי שזה יישלח אליי מתוך הווינדואוז לדיג׳יטל אושן כי שם אני יכול להגדיר כרון ג׳וב שימחק רטרואקטיבית גיבויים ישנים שנוצרו טרם זמן מסוים (נניח טרם שהוע שעבר) באופן נוח, דבר שאין לי מושג איך לעשות בגוגל דרייב ואף איני יודע אם זה בכלל אפשרי שם.

אז אני תוהה אם יש תוכנה שתוכל לסייע לי בכך ב Windows10 home.

אציין שאינני עובד עם CMD או AutoHotkey ביום יום ואינני מכיר אותם טוב כמו את Bash, אך אוכל לנסות פיתרון שמוצע בהם אם זו הברירה היחידה. [[מיוחד:תרומות/109.253.129.84|109.253.129.84]] 12:11, 16 במאי 2017 (IDT)
:[https://github.com/pontikis/bash-cloud-backup] זה עוזר? [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:07, 18 במאי 2017 (IDT)
:בוינדוס 10 יש באש. תחפש windows subsystem for linux. לחילופין, תמיד אפשר להתקין putty או cygwin. ואז יש לך scp, גם winscp זו חלופה טובה. בכל מקרה, לשים cron עם scp או rsync זה כנראה הפתרון הכי קל. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  23:10, 18 במאי 2017 (IDT)

גל זה אולי עוזר, במבט מהיר נראה מעניין. אצטרך למצוא זמן ולנסות. מתניה, אני מכיר את WSL ואף תורם בגיטהאב שלו אבל אני לא בטוח עד כמה הוא בשל לכך כעת. כבר ניסית? מה יצא? אשמח אם תפרט איך rsync יעזור לי כי אני מאד חדש בקטע שלו והבנתי שהוא עושה מירורינג אבל איני יודע כמה זה שונה מ-scp ואודה לך אם תתן כמה מילים למה זה הכי קל. [[מיוחד:תרומות/109.253.129.84|109.253.129.84]] 19:39, 19 במאי 2017 (IDT)
:למען האמת, אני לא משתמש בחלונות בכלל, אז אני לא יודע. התשובה נתנה על בסיס ניסיון מלפני כ10 שנים + סיוע למישהו להתקין WSL. [[משתמש:Matanya|מתניה]] <small>•</small>  [[שיחת משתמש:Matanya|שיחה]]  22:12, 20 במאי 2017 (IDT)

== מהו שורש המילה מלאכותי? ==

-[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 14:51, 16 במאי 2017 (IDT)
:https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%9E%D7%9C%D7%90%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%99
;;ל-א-ך. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 14:55, 16 במאי 2017 (IDT)
האם ל-א-ך זה שורש שמי?--[[מיוחד:תרומות/199.203.37.197|199.203.37.197]] 14:56, 16 במאי 2017 (IDT)
:לא תעשה כל מלאכה אתה ובנך ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך    כך בתורה. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 15:02, 16 במאי 2017 (IDT)
::לדעתי אם אין מילים אחרות מאותו שורש - לא בטוח שאפשר לדבר על שורש. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"א באייר ה'תשע"ז • 00:40, 17 במאי 2017 (IDT)
:::השורש הוא אכן ל.א.ך. וגם יש עוד מילים משורש זה - מלאך...
:::מקורות: רבי [[יונה אבן ג'נאח]], ספר השורשים, הלמד האלף והכף, מהדורת ברלין תרנ"ג, עמ' 237; ה[[רד"ק]], ספר השורשים, אות הלמד - לאך, מהדורת ברלין תר"ז, עמ' שמט-שנ; {{היברובוקס|יצחק בן קלונימוס נתן|מאיר נתיב הנקרא קונקורדאנשייש -|46176||עמוד דיגיטלי=402}}.
:::בעיקרון, גם למילים שאין עליהם עוד אחרות מאותו שורש טרחו בעלי הדקדוק למצוא להן שורש, אם כי המחלוקות במילים אלו גדולות יותר באופן יחסי. על מילה זו, חיפשתי קלות אך לא מצאתי בינתיים שיטות אחרות. אשאיר זאת לגדולים ממני. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 10:59, 17 במאי 2017 (IDT)
::::אני ממליץ לעיין גם ב-HALOT בשאלות אטימולוגיות. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 22:00, 20 במאי 2017 (IDT)

== איך זה שיש מוניות שירות בשבת? ==

ביום שבת ישנן מוניות שירות (לפחות בתל אביב). השאלה היא איך זה - הרי הם נחשבים לתחבורה ציבורית ויש להם אישורים של משרד התחבורה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:40, 16 במאי 2017 (IDT)
:כמו שיש מוניות רגילות בשבת? [[משתמש:בר|בר]] - [[שיחת משתמש:בר|שיחה]] 19:50, 16 במאי 2017 (IDT)
::מוניות ספיישל: ניתן לראות הרבה בשטחי ישראל כולה בשבת. השאלה היא איך זה - הרי הם נחשבים לתחבורה ציבורית ויש להם אישורים של משרד התחבורה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:52, 16 במאי 2017 (IDT)
:::אני מניח שאין איסור רשמי אלא פשוט סיכום לא כתוב, הרי יש מקומות בארץ שקיימת בהם תחבורה ציבורית בשבת. כתוב ב[[הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת#תחבורה ציבורית]] בישראל לא מופעלת תחבורה ציבורית בשבת, פרט למקרים חריגים הכוללים את קווי אילת הפנימיים והחיצוניים, קווי העיר חיפה, נצרת ונצרת עילית הפנימיים וחלק מהחיצוניים ומספר מצומצם של קווים נוספים ברחבי ישראל המתחילים את פעילותם לפני צאת השבת. כמו כן, מוניות ומוניות שירות מורשות לנסוע בשבת. [[משתמש:בר|בר]] - [[שיחת משתמש:בר|שיחה]] 20:26, 16 במאי 2017 (IDT)

== כתובת IP מוזרה ==

מה זאת הכתובת שמופיעה שתי שאלות למעלה? --[[מיוחד:תרומות/213.151.55.19|213.151.55.19]] 00:33, 17 במאי 2017 (IDT)
:אני מניח שבעוד כמה שנים כולם ייראו ככה, כי אין מספיק כתובות "רגילות". [[IPv6]] יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:43, 17 במאי 2017 (IDT)

== מהי השיטה להשמטת מעברי אפסילון מאוטומט לא דטרמיניסטי? ==

קיימת שיטה מוגדרת היטב (אלגוריתם) לבצע את זה או שדרוש גם שיקול דעת?
[[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:23, 18 במאי 2017 (IDT)
:יש אלגוריתם מוגדר, ראה [http://web.cecs.pdx.edu/~sheard/course/CS311/Fall2013/ppt/NfaEpsilonDefined.pdf כאן] או בכל ספר לימוד לאוטומטים\חישוביות.
::ניסיתי להבין את השיטה מהספר של האו"פ [http://olvreader.sefereshet.org.il/Olive/OTB/OpenU/?href=C20242/2008/01/01&usticket=Z3Vlc3Q&ticket=] עמוד 163 שאלה 5 (פתרון ב 198), ולא ממש הבנתי. למשל עבור q0, קלט b. עשו סגור-אפסילון על המעבר של q0 עם b שהוא קבוצה ריקה, אלא אם מתייחסים אליו כאל epsilon*b. אז מה הדרך? באותה מידה, נתקלתי בסרטונים ב-youtube בשיטה אחרת, על כל מצב - לעשות סגור-אפסילון, על כל המצבים המתקבלים לבדוק מה המצב המתקבל עבור כל אחד מהאותיות, ועל התשובה הזאת לעשות שוב סגור-אפסילון. בסוף לעשות איחוד לכל התשובות שהתקבלו וזה המעבר החדש. מדובר בדרך ארוכה, ואני כרגע עובד על תרגיל בעבודת הגשה בקורס אוטומטים ושפות פורמליות והאוטומט שמתקבל מאוד מסורבל ומבולגן, ונדרש אח"כ גם להעבירו לאוטומט סופי דטרמיניסטי, כך שלא ברור לי אם מה שאני עושה נכון. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:23, 19 במאי 2017 (IDT)
::והמצבים המקבלים הם מי שבסגור-אפסילון שלהם יש מצב מקבל. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:31, 19 במאי 2017 (IDT)

== בדיקה ביטחונית לפני הדיוטי-פריי ==

למה בודקים דברים כמו גוזזי ציפורניים או משופים ודאודורנטים לפני הכניסה לדיוטי? הרי אפשר לקנות דברים כאלה לרוב בשדה התעופה. ואז מישהו עם כוונה זדונית יכול פשוט לקנות דברים מסוכנים אחרי שורת הבדיקה ולעלות עם זה למטוס. לא? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:20, 18 במאי 2017 (IDT)

== שירים ביוטיוב לא נפתחים בטלפון ==

נתקלתי היום לצערי בלא מעט שירים שלא נפתחים לי בטלפון ובחלון הוידאו כתוב "הסרטון לא זמין", למרות שהוא זמין לחלוטין כשאני פותח אותו במחשב. מה הסיבה לכך? [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 23:05, 18 במאי 2017 (IDT)
:אולי אין לטלפון מספיק מהירות לשאוב את זה. ניסית ss? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:57, 18 במאי 2017 (IDT)
::לא חושב. השירים שכתוב שלא זמינים, אפילו לא מוצגים בטלפון כאופציות בתוצאת החיפוש. ניסיתי מה? מה זה ss?{{כ}} [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 00:16, 19 במאי 2017 (IDT)
:::מצא כתובת שלא זמינה בטלפון. נגיד בגוגל או שלך לעצמך מייל במחשב. זאת תהיה כתובת במבנה של {{משמאל לימין|youtube.<something>}} או {{משמאל לימין|m.youtube.<something>}}. תוריד את ה-"m." אם יש, כדי שזה יהיה בצורה הראשונה, ואז תוסיף בהתחלה ss, כלומר, {{משמאל לימין|ssyoutube.<something>}}. תראה אם זה נפתח לך. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:22, 19 במאי 2017 (IDT)
::::זה לא מצליח. ואני אפילו לא מבין איך משנים כתובת כשאני בתוך האפליקציה של יוטיוב. רציתי לשתף חברים עם שניים מהשירים האהובים עלי ביותר של סאונדגארדן. תגיד לי אם הם נפתחים לך בטלפון: [https://www.youtube.com/watch?v=gQiS6ml0eDo Boot Camp], [https://www.youtube.com/watch?v=xuJ0sP57ywU Like Suicide]. {{כ}}[[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 00:57, 19 במאי 2017 (IDT)
::::::לא. אבל זה עובד עם ss בלי שום בעיות. נסה [https://www.ssyoutube.com/watch?v=gQiS6ml0eDo Boot Camp], [https://www.ssyoutube.com/watch?v=xuJ0sP57ywU Like Suicide]. לי זה נותן כפתורי download בלי שום בעיה. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:45, 19 במאי 2017 (IDT)

== כדורגל ==

מדוע יש עכשיו משחק של מכבי תל אביב, האם לא הסתיימה העונה? &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 21:00, 20 במאי 2017 (IDT). 
:לא, זה היה המחזור האחרון של העונה. [[משתמש:Infidel|Infidel]] - [[שיחת משתמש:Infidel|שיחה]] 22:13, 20 במאי 2017 (IDT)
::אז יש אלופה, אבל ממשיכים לשחק? למה ועד מתי? &rlm;[[משתמש:Gridge|<span style="color: #007FFF;">Gridge</span>]] ۩ [[שיחת משתמש:Gridge|<span style="color: #33cc33;">שיחה</span>]] 22:32, 20 במאי 2017 (IDT).
::: ממשיכים לשחק את כל משחקי הליגה שנקבעו מראש - גם אם כל הזוכות והיורדות כבר נקבעו מעשית ואין על מה להיאבק. בפועל, הרבה קבוצות כבר הלכו לשחק מטקות בים, ובלא משחקים תראה קבוצות שעולות עם הנוער + חיזוקים, ובפועל מתחילים את ההכנות לעונה הבאה. מה שנקרא [[גארבאג' טיים]]. &rlm; '''[[משתמש:MathKnight|<font color="blue">M</font><font color="black">ath</font><font color="green">K</font><font color="black">night</font>]] [[משתמש:MathKnight/✡|<span style="font-size:110%; color: royalblue;">✡</span>]]''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 22:34, 20 במאי 2017 (IDT)

== איך מקלידים את הגרש ’ במקלדת? ==

שלום. מישהו/י יודע/ת איך מקלידים את הגרש הזה ( '''<big><big>’</big></big>''' ) במקלדת (כשכותבים באנגלית), ובפרט בתוכנת וורד? &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]] 20:26, 21 במאי 2017 (IDT)
:כשכותבים בעברית (אפשר לעבור עם alt+shift), זה נמצא ב-alt+ctrl (או alt ימני) עם ת. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 20:32, 21 במאי 2017 (IDT)
::תודה [[משתמש:קובץ על יד|אליעד]]. אני ב־Windows 10, ומשום מה זה לא עובד אצלי... אני מקליד {{מקשים|Alt|Ctrl|ת}} ולא רואה כלום... ניסיתי גם עם ה־Ctrl ו־Alt הימניים וגם עם השמאליים... &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]] 20:41, 21 במאי 2017 (IDT)
:::תגיד לי, איך הניקוד עובד אצלך - ב-capslock עם מספרים, או הם ה-alt+ctrl (או alt ימני) והאותיות? [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 21:01, 21 במאי 2017 (IDT)
::::[[משתמש:קובץ על יד|אליעד]], כדי לנקד אני משתמש ב־Shift + מספרים, כש־CapsLock דלוק. &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]] 21:24, 21 במאי 2017 (IDT)
:אצלי במקלדת זה באמצעות המקש שעליו יש את הגרשיים (") <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 09:00, 22 במאי 2017 (IDT)
::{{א|Guycn2|גיא}}, יש לך את המערכת הישנה, ואני לא מכיר אותה כך כך (גם את מה שהכרתי - שכחתי, ולנסות אני לא יכול טכנית :( אני לא יודע אם ואיך אפשר לבטל זאת זמנית ולעבור לישנה). אבל תנסה alt שמאלי ואחר כך 0146. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 13:12, 22 במאי 2017 (IDT)
:::אין לכם את המקש הזה במקלדת?? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:04, 22 במאי 2017 (IDT)
::::{{א|קובץ על יד|אליעד}} וואו, ממש תודה! {{מקשים|Alt|0146}} עושה את העבודה גם בעברית וגם באנגלית. האם אתה יודע איך עושים את הגרשיים האלה ( '''<big><big>“</big></big>''' ) והאלה ( '''<big><big>”</big></big>''' ) ?
::::אילן, מה שכתבת זה הגרשיים הרגילים ( '''<big><big>"</big></big>''' ). אותם יש לי במקלדת. את המיוחדים אין במקלדת. &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]] 22:20, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::{{א|Guycn2|גיא}}, הייתי אומר לנסות כמו ב[[חכמי חלם|חלם]]: את המספרים הבאים שאחרי זה (0147, 0148), לפי הסדר שאתה ביקשת. וואלה, זה באמת עובד. לא סתם אמרו שחכמי חלם חכמים. {{קריצה}} אם יש לך עוד משהו שאתה מחפש תעבור למספר העוקב הבא. {{צחוק}} [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 23:59, 22 במאי 2017 (IDT)
::::::בדיקה: '''“''', '''”'''. [[משתמש:קובץ על יד|תודה רבה]]! {{לילה טוב}} &rlm;[[משתמש:Guycn2|Guycn2]] · [[שיחת משתמש:Guycn2|<span style="font-size: smaller; color: #007fff;">☎‏</span>]] 00:01, 23 במאי 2017 (IDT)

== גזענות האומנם ==

אומנם בגילי המבוגר (23) קצת מוזר לשאול שאלה על נושא כה בסיסי. וזו השאלה: בגדול, אני לא מבין מה הבעיה ב[[גזענות]].

אם מדובר ברעיון שישנו קשר בין גנטיקה לתכונות אופי ויכולות גופניות ושכליות - זה נכון. מה הבעיה? למה זה אסור בחוק? הרי יש יתרון לאפריקאי על פני אסייאתי בריצות ארוכות, ויש יתרון לנורדי על פני אבורג'יני במבחני אייקיו (שניהם גדלו בבית יתומים נייטרלי וקיבלו חינוך זהה ואין לאף אחד יתרון תרבותי וכו')?, ויש יתרון לבדואי על פני מערב אירופאי בהליכה ארוכה בטמפרטורה שעולה על 25 מעלות וכו' וכו'.


אם מדובר בכך שאנשים מתנהגים באופן פוגע לאנשים על בסיס גנטי - זה באמת לא יפה ויטופל ברמה החוקית או הערכית, אבל מה זה שונה מכל אדם שמתנהג באופן פוגע לאדם אחר על בסיס דברים שאינם בשליטתו? אם אני מקניט את משה כי הוא מכוער או מקניט אותו כי הוא ניגרי או מקניט אותו כי האף שלו עקום או מקניט אותו כי הוריו לבקנים, או הצאצא שהוא הביא לעולם הוא אנדרוגינוס מאי בינייהו? בכל הדברים הללו מדובר בתכונות מולדות שמשה לא בחר ואני פוגע בו בגללן. סו וואט? ('שאינם בשליטתו' הכוונה להבדיל מהפגיעה באדם בעקבות בחירתו: לצבוע את שיערו לירוק זוהר, ללמוד פיזיקה גרעינית, או ללכת להופעה בצוותא).
המצפה לישועה
[[מיוחד:תרומות/77.126.46.200|77.126.46.200]] 13:28, 22 במאי 2017 (IDT)
:קיים מבחן התוצאה, שבו גזענות מתבלטת כאחד הגורמים הרצחניים ביותר בתולדות האנושות. מעבר לכך למיטב ידיעתי (שהיא די רחבה, אחרי מספר ספרים בנושא) אין תמיכה מחקרית מבוססת להצהרות כמו "יש יתרון לנורדי על פני אבורג'יני במבחני אייקיו"- להיפך, המין האנשוי במובהק מאופיין בשונות גנטית נמוכה מאד, פרי התפשטותה של כל האוכלוסיה מקבוצת מוצא בת פרטים בודדים לפני פחות ממאתיים אלף שנה.  אחרון חביב - הכללות מסוג זה מהוות עוול לפרטים, שבינהם השונות כה גדולה עד שהיא מבטלת השפעה של תכונות כלליות. (אופס) <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 15:24, 22 במאי 2017 (IDT)
::עישון רצחני אפילו יותר, ובכל זאת לא מתנפלים על מישהו שמחזיק סיגריה ברחוב. האלמוני הראשון הדגים שלפחות ברמה הפיזית המין האנושי לא מאופיין בשונות גנטית נמוכה מאוד, כפי שמתבטא בענפי ספורט רבים. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 14:44, 22 במאי 2017 (IDT)
:::עישון אינו אלימות, לפחות בדרך כלל. ואגב, אני בכלל לא בטוח שעישון אחראי ליותר מקרי מוות מגזענות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 15:24, 22 במאי 2017 (IDT)
::::לא דיברתי על אלימות ושאר ירקות. דיברתי על רצחנות, שזה מה ששאל השואל. לדעתי עישון כן אחראי ליותר מקרי מוות, ובכל מקרה מי שנלחמים בגזענות לא בדקו קודם את הסטטיסטיקה, כי המוטיבציה שלהם לא מתחילה מהשאלה הזאת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 17:43, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::'''רצחנות''' מתייחסת להרג מתוך כוונה. לא ניתן לייחס רצחנות לעישון. לגזענות כן, לתרבויות כן. שרבוב העישון לדיון תמוה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:20, 22 במאי 2017 (IDT)
::::::לא, רצחנות מתייחסת למה שגורם רצח. כשמישהו מת - לא ממש משנה מנחם את למשפחתו שהגורם לא התכוון. בהנחה שהערך הוא שמירת חיי אדם - צריך לדאוג יותר מעישון. כמובן אפשר להחזיק בערכים אחרים - אבל אז כדאי להיות מודעים לזה שהם העומדים כרגע במרכז, ולא חיי אדם. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 20:31, 22 במאי 2017 (IDT)
::::::::החלטת להמציא את השפה העברית מחדש? '''רצח הוא מעשה של המתת אדם בידי הזולת בכוונה תחילה''', כך גם במילון, כך גם בחוק. זו ההגדרה ואין בלתה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:07, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::::::אני יכול להתווכח איתך גם ברמה הסמנטית, אבל נדמה לי שהתחום הערכי הוא העיקר כאן. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 21:17, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::אתה לא מתווכח איתי. אתה מתווכח עם הגדרת הקונצנזוס של "רצח". לפעמים מוטב פשוט להודות בטעות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 21:35, 22 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::אתה מתחמק מהטענה העיקרית... [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ז • 23:48, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::::שהיא? לתשומת ליבך, ברגע שאתה מחליט על דעת עצמך להגדיר את השפה כרצונך, אתה שומט כל אפשרות לכך שטיעוניך יהיו מובנים. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 16:59, 23 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::::כאמור, התחום הערכי. השאלה אם העיקר הוא חיי אדם או כוונה מודעת בעת המעשה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ז • 22:00, 23 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::::::עניין הכוונה מחריף את השיפוט מאד. כך ביהדות, כך בחוק, כך בשיפוט האנושי האינטואיטיבי. תחושת המוסר הטבעית היא שבאין כוונה החטא , יהיה מה שיהיה, נקי לאין שיעור. בשיפוט ערכי החטא של אדם או חברה שרוצחים מתוך גזענות נשפט כחמור הרבה יותר משל הרג נטול כוונת הרג. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:38, 23 במאי 2017 (IDT)
::::::::::::::::אני מדבר על העיקר ועל הערך, חיים ומוות, ואתה עוסק בשיפוטו של העבריין וענישתו, שהם במהותם, ודאי בחוק ובשיפוט האינטואיטיבי, אמצעי ולא ערך. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • כ"ז באייר ה'תשע"ז • 23:48, 23 במאי 2017 (IDT)
:::::::::::::::::שוב? אתה מחליט שחיים הם '''ה'''ערך '''ה'''עליון וכולם צריכים להתיישר לשיטתך, כמו שהחלטת להעניק למלים פרוש כרצונך. אני חושד שאם תיישם את הגישה הזו לכל תמצא את עצמך בבעייה, אבל זה לא ענייני. לטעמי חיים הם ערך חשוב אבל לא מוחלט, ועל כן כל שכתבת פסול מעיקרו. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 00:57, 24 במאי 2017 (IDT)
:::גם לא מקובל להתנפל על מישהו שמתבטא באופן גזעני ברחוב, ויחד עם זאת ישנם חוקים גם נגד עישון וגם נגד גזענות במצבים ציבוריים מסויימים. אני לא מכיר ראייה מדעית כלשהי ליתרון גנטי של קבוצה אתנית כלשהי בענף ספורט כלשהו. בתחילת המאה ה-20 שלטו האצנים מ[[פינלנד]] באופן כמעט מוחלט בריצות למרחקים ארוכים והיה מקובל להניח (שוב, בהעדר ראיות מדעיות כלשהן) שיש להם יתרון גנטי בתחום, אך כיום לאחר שניים שלושה דורות בלבד ה"יתרון הגנטי" הזה נעלם, מה שמאוד לא סביר גנטית. מעבר לכך, זה יהיה לא הוגן וגם מאוד טפשי מצד מאמן לריצות ארוכות לפסול אוטומטית מועמד לקבוצה שלו רק משום שאיננו אפריקאי (או פיני), בלי שום ידע על יכולות הריצה שלו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 15:36, 22 במאי 2017 (IDT)
::::עובדתית, קיים זרם מחקר שמנסה לבסס בדיוק את מה שטענת שאין - יתרון גנטי למזרח-אפריקנים בריצות לטווח בינוני וארוך. ראה שני מחקרים (עם מסקנה הפוכה): [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4037248/] ו [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/22634972]. מה שמעניין, לדעתי, זה שגם אם הזרם שטוען שמדובר ביתרון גנטי צודק, לא מדובר על הבדל של שמיים וארץ. אמנם ההבדל חזק דיו על מנת לבוא לידי ביטוי בסביבה תחרותית מאד, אבל מדובר על הבדלי ביצועים של אחוזים ספורים. לדעתי זה מעיד על כך שאפעילו במקומות בהם קיים הבדל ביצועים על רקע גנטי, בשום פנים לא מדובר במשהו שממש שם קבוצה אחת מעל קבוצה שנייה - הבדלים בתוך הקבוצה גורמים לכך שעבור רוב האוכלוסיה מדובר בשוני מקרי. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:11, 22 במאי 2017 (IDT)
:::::מבין שני המאמרים שציטטת, למרות שהמאמר מ-2014 (שהוא מאמר סקירה ולא מחקר) אכן תומך ב'''אפשרות''' ובחקירה נוספת של הפוטנציאל הגנטי של האצנים המזרח-אפריקנים, הוא גם מסכם באופן מאוד ברור שעד עתה כל ההשערות הספציפיות שנבדקו לגבי היתרון הזה הופרכו, ובזמן כתיבת המאמר אין שום ראייה שהוא קיים.{{ש}}מחקר מדעי שכן ידוע לי הוא שאצל הטיבטים נמצאה שכיחות גדולה יותר של וריאציות גנטיות התורמות לחיים בגובה ובריכוזי חמצן נמוכים יותר, ויש ראיות לכך שההבדל הזה הוא תוצאה של ברירה טבעית באלפי השנים האחרונות. יתכן (לא בטוח) שאם נגדיר טיפוס על הרים בגובה גדול מעל פני הים כענף ספורט יסתבר שלטיבטים יהיה בו יתרון גנטי סטטיסטי מסויים. למיטב ידיעתי מדובר ביתרון סטטיסטי בלבד, כלומר אין אללים שייחודיים לטיבטים אלא רק שכיחות גבוהה יותר של אללים שקיימים אצל מרבית הקבוצות האתניות בעולם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:55, 23 במאי 2017 (IDT)  
:::::::לא חולק עליך. ציינתי שזה נחקר, לא שזה אושר מחקרית, והחשוב מכל - שגם אם זה נכון מדובר בהפרש ביצועים של אחוזים בודדים. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 18:20, 23 במאי 2017 (IDT)
:מבחני [[IQ]] נועדו למדוד תבונה, אבל הם מודדים גם ידע כללי. בעיקרון המבחן ה״אידאלי״ שהצעת על שניים שגדלו בבית יתומים אמור לנטרל את כל הגורמים הסביבתיים, אבל בפועל הוא לא ניתן למימוש. ידועים מקרים רבים של מחקרים שהשוו בין אוכלוסיות שונות והתעלמו מהבדלים כמו רמות הכנסה שונות או אפילו עולם דימויים שונה. המחקרים הגרועים הללו הוציאו לתחום הזה שם רע. אתה מוזמן להראות מחקר (עשוי היטב) שיראה על כך.
:מעבר לכך, מהו בדיוק אפריקני? האתלטים המובילים בריצות למרחקים ארוכים אינם סתם אפריקנים, אלא מגיעים כולם מאיזור [[אתיופיה]] ו[[קניה]]. אני מתעצל כרגע לחפש את שמות הקבוצות. אבל יש גם השפעה פסיכולוגית: משקיעים המון משאבים באימון של קנייתים ואתיופים דווקא בריצה למרחקים ארוכים (וחוץ מזה, לא מקפידים במיוחד בקניה על אי שימוש בסמים, וגם זה תרם את שלו לביצועים. אבל נשים את זה בצד). כלומר: יותר ב[[ריצה]], ופחות ב[[כדורסל]] וב[[כדורגל]]. למי שמגיע משם יש סיכוי טוב בהרבה להצליח לקבל מלגות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:47, 22 במאי 2017 (IDT)
:אני לא אתייחס לשאלה של IQ. ואני אסכים שקיימות תכונות כאלה ואחרות שאולי משתנות בין גזע וגזע. אני רק אציין שעקרון הצדק מחייב '''יחס שווה לכל האנשים'''. ולגזענות לרוב שאופת למתן זכויות וחובות בהתאם למוצא אתני, תוך כדי הזנחת עקרון הצדק. ולכן אי אפשר להיות צודק וגזען בו זמנית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:57, 22 במאי 2017 (IDT)

::כלומר, למיטב ידיעתכם המדע אינו מכיר בהבדלים פיזיולוגיים (שמתבטאים ביכולות כאלו ואחרות) בשום אופן? גם כשמבחינה אבולוציונית אמור להתפתח הבדל כזה (אפילו ברמה הפשוטה של סתגלתנות למזג אוויר או עמידות למחלות מסוימות)? 

::Corvus - אם אני מעסיק, ואני רוצה לשכור מאבטח או פיזיקאי. ידוע לי שרוב הפיזיקאים הטובים הם לבנים ורוב המאבטחים הטובים הם שחורים, לצורך העניין. אין לי משאבים לראיין את כל המועמדים. ההגיוני ביותר היה לסנן את כל הלבנים מתפקיד המאבטח ואת כל השחורים מתפקיד הפיזיקאי. אך החוק אוסר עלי לעשות כן ויחייב אותי לראיין מועמדים גם אם סטטיסטית כנראה שאני מפספס מועמדים טובים יותר. למה?
::המצפה לישועות 
::: בדיוק להפיך. בכך שאתה מסנן מראש על סמך שיקול גזעני אתה פוגע ביכולת שלך למצוא מועמד מתאים. אם אתה בוחר מאבטח לפי צבע העור (מבחן עם הסתברות לתשובה נכונה נניח 80% במקרה הטוב) ולא לפי מבחן כושר (מבחן עם הסתברות לתשובה נכונה 100%): ההפסד הפוטנציאלי שלך עולה על ההשקעה במבחן. לגבי פיזיקאי הדוגמה כה מופרכת שקצת קשה להתייחס אליה. קיימים קריטריונים מאוד ברורים למציאת מדען (תארים, ניסיון, פרסומים, עבודה עם קולגות), כך שאין שום טעם לפנות לסטטיסטיקה ולשאול "מה אחוז בעלי עניים ירוקות מבין ביו-כימאים". הסטטיסטיקה משחקת נגדך. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:51, 22 במאי 2017 (IDT)
:::לפי מה שנראה כרגע, '''אם''' בכלל יש הבדל בין אוכלוסיות אז מדובר בשבריר של אחוז. תאמר לי - אם מדובר על זה שבין אוכלוסיית האבורג'ינים לנורדים יש הבדל של 0.1 IQ , האם זה שיקול סביר להעדיף נורדי על פני אבורג'יני בקבלה ללימודי הפיזיקה? הרי רוב הסיכויים שכאשר מדובר בפרטים ההבדל הזעיר לא יבוא לידי ביטוי, שכן השונות בתוך האוכלוסייה גדולה לאין שיעור מהשונות בין האוכלוסיות. אם להשתמש בניסוח של העורב, לא מדובר על 80% מול 100%, אלא על 50.01% (כמעט הטלת מטבע) ל 100%. התשובה ההגיונית היא שמיון על פי האוכלוסייה, מעבר לשאלת ההוגנות והמוסר, גם אינו יעיל. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:22, 22 במאי 2017 (IDT)
:: נ.ב אילן שמעוני - אי הכללה גם היא עושה עוול לפרטים כפי שהדגמתי. צפריר וסאפיינס- אני יודע שקשה עד בלתי אפשרי ליצור מחקר מהימנים בנושא ולכן המצאתי אותם. הרעיון הוא להמחיש את העובדה שיש הבדל (מובהק מבחינה סטטיסטית).[[מיוחד:תרומות/79.178.134.222|79.178.134.222]] 16:02, 22 במאי 2017 (IDT)
:::שמתי לב. טענת הנגד שלי היא שמדובר על שוני כה קטן בין אוכלוסיות שלא ניתן להצדיק לפיו את האבחנה. בכל מקרה מעשי תזדקק לבחון את היכולות של הפרטים ולא להסתמך על הבדל מולד בין אוכלוסיות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:14, 22 במאי 2017 (IDT)
:::לגבי הבדלים פיזיולוגים בין בני-אדם כמובן שהם קיימים, ולכן מהווים בסיס מוצדק ל"אפלייה" בקבלה לקבוצות ספורט, למשל. שאלה נפרדת היא באיזה מידה ההבדלים הפיזיולוגים האלו הם תוצאה של תורשה או סביבה. מבחינה מדעית ניתן להראות כמעט תמיד שהם תוצאת אינטראקציה מסובכת בין תורשה וסביבה, ומבחינה מעשית ואתית היכולת בהווה ולא הפוטנציאל התורשתי הם אלו שקובעים (יהיה מאוד טפשי וגם לא אתי לקבל שחקן לקבוצת הכדורסל בלי לבדוק בכלל את יכולות המשחק שלו רק משום שהוא הבן של מייקל ג'ורדן). שאלה נפרדת נוספת היא איזה חלק מן השונות בפוטנציאל התורשתי מאורגנת מרחבית בקבוצות אתניות או ב"גזעים". התשובה המדעית-סטטיסטית לשאלה זו היא "פחות מ-15 אחוזים", ולכן יהיה אפילו יותר טפשי ולא אתי לקבל שחקן לקבוצת הכדורסל בלי לבדוק בכלל את היכולות שלו רק משום שמוצאו מאפריקה שמדרום לסהרה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:36, 22 במאי 2017 (IDT)
: Fun fact: אם ההפרש בין שתי אוכלוסיות של מליארד אנשים (כ"א) הוא 0.5 סטיית תקן, אז הסיכוי שהשחקן הטוב בעולם (=איחוד שתי האוכלוסיות האלה) הוא מן הקבוצה החזקה הוא בערך 88%. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:48, 22 במאי 2017 (IDT)
:יהודי שואל בעברית למה גזענות אינה לגיטימית? כי היא עלולה להוביל לרצח עם, זה למה. 6 מיליון יהודים נרצחו באכזריות בגלל גזענות, ויש עוד הרבה דוגמאות מההיסטוריה. {{לא חתם||אלמ}}
::אולי כדי לסכם אצטט (תרגום מהמטאפיזיקה) מהערך שפינוזה "אין אנו רוצים את הטוב כי הוא טוב, הוא טוב כי אנו רוצים אותו", אם עשית לך הגזענות למידה טובה...אז היא בהכרח טובה, עכשיו "כשהכל פתוח" וכמו הדוד בן "לכח גדול נלוות אחריות כבדה" האם תעשה גזענות למידה טובה???[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 13:52, 24 במאי 2017 (IDT)

== האם אפשר לחבר אזניות  bluetooth למחשב נייח? ==

האם קיים פטנט המאפשר לחבר מחשב נייח לאונזניית bluetooth? או אולי טכנולוגיה אלחוטית אחרת? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:35, 22 במאי 2017 (IDT)
:אין לי מושג, אבל חיפוש בגוגל נותן למשל את זה: [http://www.ebay.com/itm/Mini-Wireless-USB-Bluetooth-4-0-Adapter-Dongle-For-PC-Laptop-Win-XP-Vista7-8-10-/391723402644?hash=item5b3488c594:g:63EAAOSw4A5Yv7NN ebay] יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  19:45, 22 במאי 2017 (IDT)
:מתאמי בלוטוס זולים מאד. אין טעם להסתבך. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 19:52, 22 במאי 2017 (IDT)
::חשוב לבדוק קודם לכן אם זמין דרייבר למתאם, שמתאים למחשב שלך ולמערכת ההפעלה שלך. משום מה זה לא אוניברסלי. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 21:49, 22 במאי 2017 (IDT)
::החמוד הזה [http://www.dx.com/p/ultra-mini-bluetooth-csr-4-0-usb-dongle-adapter-black-143276] שעולה היום 11.31 ש"ח, עובד אצלי מעל שנה בלי שום בעיות, עם הdriverים הרגילים בחלונות 10. בחיבור אוזניות BLUETOOTH יש הזהיה מסויימת בהתאמה של התצוגה לשמע, למשל כשצופים וידאו, אבל לדעתי זה מאפיין כללי של חיבור שמע בBLUETOOTH. יש טכנולוגיה שמפרסמים בתור BLUETOOTH LOW LATENCY AUDIO אבל לא פגשתי אותה עדיין. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 17:30, 27 במאי 2017 (IDT)

== [[מלחמת ההתשה]] ==

יש לי שתי שאלות בנושא מלחמת ההתשה:
1. בערך [[מלחמת ההתשה]] כתוב בפירוש שמתמקדים רק בגזרה המצרית, ואפשר לקרוא על הגזרה הירדנית בערך [[ארץ המרדפים]]. האם היו קרבות משמעותיים גם בגזרות הצפוניות?
2. עוד בערך כתוב שמצרים שחזרה מיד אחרי מלחמת ששת הימים 80% מתוך הכוחות שאיבדה ברכישה מברית המועצות. מאין היה למצרים כל כך הרבה כסף, ומט"ח בפרט, לקנות כל כך הרבה מטוסים (450 הושמדו, 80% יוצאים כ350) וציוד צבאי?
תודה, [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 21:55, 22 במאי 2017 (IDT)
:מתייג את {{א|גילגמש}} <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:03, 22 במאי 2017 (IDT)
1. יש הסבר בערך הראשי על המלחמה, וגם ראה [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]]. סוריה מתקשה מאוד להציק לישראל בלי רמת הגולן (בניגוד למצב שלפני 67), וממילא היא הייתה עסוקה במאבקי שליטה פנימיים אחרי ההפסד ב-67, והתוצאה היא עלייתה לשלטון של משפחת אסד. {{ש}} 2. הלחימה המצרית באה לידי ביטוי בעיקר בארטילריה ובקומנדו, לכן חיל האוויר שלה היה פחות רלוונטי. ככל שהמלחמה החריפה, כך הסיוע הסובייטי גדל. למצרים לא היה כסף גם אז וגם ב-73, אבל מנהיגים (למשל ערבים) לא תמיד מקבלים החלטות לפי קריטריונים שנראים לנו הגיוניים, מבחינת כסף, חשיבות לשטח, חשיבות לחיי אדם ועוד. הרמה הנמוכה של חה"א המצרי הייתה אחת הסיבות העיקריות לאמונה הישראלית (השגויה) שמצרים לא תתקוף את ישראל ב-73. {{לא חתם||אלמ}}
:1. ראה גם [[מלחמת שלושת הימים]] ו[[מבצע קיתון 10]]. 2. לברית המועצות היה עניין בסיוע למצרים כאמצעי לחיזוק השפעתה באיזור, כך שמצרים קיבלה תנאים נוחים ביותר. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:38, 23 במאי 2017 (IDT)
::נדמה לי (המקור: הספר [[עד בלימה]] שלא מונח כרגע מולי) שלאחר מלחמת ההתשה הגבול הסורי נשאר חם (עם תקריות מדי פעם) בעוד שהמצרי היה שקט עד יום כיפור. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:15, 23 במאי 2017 (IDT)
:::לגבי החלק הראשון אני לא יודע (ועליו אני שואל), השני נשמע לי לא נכון... קו בר-לב הותקף באופן קבוע, והיו גם פעולות תגמול ישראליות דוגמת מבצעי בוסתן ובולמוס והפשיטה על האי גרין, וכל אלו רק לאורך שנת 69'. אולי אני לא מבין למה אתה מכוון, אבל אשמח אם תיגש לספר בזמנך הפנוי ותבדוק את נכונות הדברים. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 23:42, 23 במאי 2017 (IDT)
::::הוא כתב **לאחר** מלחמת ההתשה, עד 73. {{לא חתם||אלמ}}

== חוסר סימטריה בלבוש ==

באופן היסטורי ישנו הבדל בין לבושם של נשים וגברים הנובעות מההבדלים בין התפקוד השונה בבית ומחוצה לו. עם זאת, עברו שנים רבות ועדיין לבושם של גברים 'נייטרלי' מבחינה מינית בעוד לבושן של הנשים (גם לבוש כביכול מכובד/אלגנטי/מעמד גבוה) עניינו הבלטה של אזורים מושכים מבחינה מינית (ומחילה מראש על הגרפיות): מחשוף בחזה, חצאית או שמלה שעניינה כיסוי טפח וגילוי טפחיים, פריטי לבוש צמודים או שקופים שעניינם הבלטת חזה, חזיה או תחתונים.

כאחד שלא גדל עם נשים ולא נמצא באינטרקציה איתן ([[חינוך חרדי]]) אינני מבין את הרציונל. ניחא בנשים ממעמד חברתי או כלכלי נמוך שדרושה להן תשומת הלב או המשיכה הזו מסיבות מעשיות (נניח שכן), ניחא בנות בגיל צעיר שהן חסרות ביטחון עצמי ואין בהן את הדעת והבגרות להימנע מלבוש כזה, ניחא אישה שבשל מקצועה צריכה למשוך את תשומת לבם של גברים. אך גם נשים 'חזקות', 'עשירות', ממעמד גבוה, בוחרות בלבוש כזה! לפעמים גם בימי חולין (ח"כיות עם גופיות בכנסת! WTF?) ובייחוד באירועים חגיגיים, כפי שאני רואה באתרי החדשות השונים.

אני מבין את הרעיון שאדם רוצה להראות בריא, מטופח, שמח. אך יש הבדל בין שיער מטופח או גוף חטוב (שישנה כמובן גם אצל גברים) לבין הבלטה של מיניות גרידא.

מדוע זה כך? 

חרדי סקרן [[מיוחד:תרומות/77.126.46.200|77.126.46.200]] 14:36, 23 במאי 2017 (IDT)

:תשובה חלקית הנסמכת על דרך המחשבה של [[פסיכולוגיה אבולוציונית]]: בעוד שהאטרקטיביות הגברית נשענת פחות על הופעה ויותר על סטטוס וממון, האטרקטיביות הנשית נשענת על מאפיינים פיזיים הרומזים ליכולת הולדה גבוהה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:04, 23 במאי 2017 (IDT)
:: אני חושב שאני מסכים עם ההסבר של אילן שמדובר בהבדל פיזיולוגי בעל משמעות אבולוציונית. זכר נמשך באופן אינטואיטיבי לנקבה בעלת הסיכוי האופטימלי להוליד צאצא בריא, כלומר צעירה ובריאה. נקבת האדם שיש לה סיכון גבוהה יותר במקרה של טעות צריכה קריטריונים יותר רציניים ממראה חיצוני בריא (כי הסיכון של זכר "בטבע" במקרה שהוא בחר נקבה "לא נכונה" הוא זניח ביחס סיכון של נקבה שנכנסה להריון מזכר "לא נכון").
:: לכן נשים בתת מודע מעדיפות להשקיע יותר במראה המשקף חוסן גופני וגיל צעיר( שים לב שנערות באופן אינטואיטיבי מחפשות מראה בוגר). גברים ש"יודעים" שגם ככה הקריטריון של מראה חיצוני הוא לא המרכזי יכולים "להרשות לעצמם" להשקיע יותר בדברים אחרים. 
:: נ.ב. אין שום בעיה בגופיה בכנסת. כולו כתף, מה הקטע. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:17, 23 במאי 2017 (IDT)

[[קובץ:LouisXIV.jpg|שמאל|ממוזער|200px|לואי ה-14 שצייר [[ריגו]] בשנת [[1701]]]]
:ראשית כל מדובר בחריג של מאות השנים האחרונות בחברה המערבית. לפני הופעת הנצרות לבוש הגברים במרבית התרבויות היה חשוף כמו זה של הנשים או יותר (כולל ספורט בעירום אצל היוונים והרומאים). בימי הביניים ובתחילת העת החדשה, אולי כתוצאה מהשתלטות תרבויות הנצרות והאיסלם ואולי פשוט כתוצאה מהוזלת הטכנולוגיות של ייצור בד, הפך הלבוש הטיפוסי יותר "צנוע" גם לגברים וגם לנשים, אך בדרך-כלל יותר צבעוני ומצועצע אצל הגברים. בספר [[קיצור תולדות האנושות]] תוכל למצוא דיון בלבושו של המלך [[לואי ה-14]] כפי שנראה בציור המפורסם המצורף, כולל הפאה, הגרביונים הצמודים ונעלי העקב. התמונה הזו לא מראה אופנת גברים נוספת שהייתה נפוצה באותו זמן: הבלטת איבר המין באמצעות "בית איבר"{{הערה|{{אנ|Codpiece}}}} צבעוני והדוק במכנסיים. רק במאה ה-16 לערך מתחילים להופיע מחשופים ומחוכים לנשים, ורק במאה ה-19 ה[[חליפה (לבוש)|חליפה]] כמדי עבודה ושרד לגברים. אופנות אלו גרמו לכך שהלבוש הרשמי לנשים כיום בתרבות המערבית (אך לא בתרבויות אחרות) אכן יותר צבעוני וחושפני מזה של הגברים, או אולי מדויק יותר לומר שהלבוש הרשמי לגברים נעשה מאוד אחיד ונייטרלי. כמו במרבית התהליכים ההסטורים ובייחוד באופנה, לא פשוט לפענח את הסיבות. בנוגע ללבוש לא-רשמי אני בכלל לא בטוח שתצליח לבסס טענה עובדתית לפיה לבוש הנשים כיום יותר מיני או חושפני משל הגברים, אלא אם מדובר בסטנדרט חרדי שלפיו מרפק או ברך הם מיניים אצל האשה אבל עוברים אצל הגבר. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:19, 23 במאי 2017 (IDT)
::הסתייגות: בעוד שהחברות שמקיימות לבוש צנוע הן פטרארכליות חזקות, החברות שמקיימות לבוש שמבליט את מיניות האשה הן חברות שעברו את מהפכת זכויות האשה. אני סבור שניתן להסיק מכך שכאשר נשים מגדירות את עצמן הן בוחרות בלבוש חושף מיניות. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:49, 23 במאי 2017 (IDT)
:: איך אפשר לטעון ש"אני בכלל לא בטוח שתצליח לבסס טענה עובדתית לפיה לבוש הנשים כיום יותר מיני או חושפני משל הגברים", לך לכל חתונה\מסיבה, אצל גברים תראה, אולי, את הזרועות, אצל הנשים, תראה גם איברים אחרים, זה יותר חושפני. לך לים, רוב הגברים במכנסיים קצרים, רוב הנשים בביקיני. לך למקום העבודה, שוב, אצל הגברים תראה רק זרועות, אצל נשים? כתפיים, רגלים, ומחשופים הן לא לבוש שיפתיע אותך, אפילו ברמה הכי בסיסית, גברים הולכים בנעליים פתוחות רק בשעות הפנאי, נשים, כל הזמן. חילונים לא שמים לב לזה, כי קצת רגליים או כתפיים של נשים לא ממש מדהימים אותנו, אבל אין ספק שהלבוש הנשי הסטנדרטי יותר חשוף מהלבוש הגברי הסטנדרטי. מיני? זה כבר בעיניי המתבונן. בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:29, 24 במאי 2017 (IDT)
:::דוגמא מוחצת (ומוחצנת) ביותר היא בקהילה הגאה, גברים הומוסקסואלים חברי הקהילה המזוהיים תרבותית כגייז הם חלק מתרבות הערצת גוף ופולחן מיניות (אלו אינם גילויים שליליים כמו שהם אינם חיוביים, ויש להם היבטים כאלה ואחרים...) עולים למידת מה שמכונה "החפצת נשים" ואף מקצינים הלאה מכך, לעומת זאת נשים לסביות חברות הקהילה הגאה דווקא הרבה פחות מדגישות את הגופני. כאן אני רוצה להעיר שמיניות היא דבר מאוד גופני כמו שהיא גם דבר שהוא מורכב יותר (כמובן שהכל פיזי, אך קול, שפה, מבטא, תוכן הדיבור, אינטונציה כל אלה ועוד הם דברים פיזיים שאינם גופניים ממש- זו גופניות מדרגת סיבוכיות גבוהה יותר). ולסיום הייתי ממליץ לחפש את Blackadder של [[רואן אטקינסון]] כדי ללמוד עד כמה הודגשה המיניות הגברית במערב בעבר, וכמה שכיחים פסטיבלי הזרגים ביפן וביוון...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 07:21, 24 במאי 2017 (IDT)

:מרתק, גבר שואל שאלה על מלבושיהן של נשים. ונענה רק בידי גברים.  בברכה, --[[משתמש:איש המרק|איש המרק]] - [[שיחת משתמש:איש המרק|שיחה]] 16:29, 24 במאי 2017 (IDT)
::מה מרתק בזה...ויקי' היא בעיקר מרחב גברי (והדיון על זה מלפני כמה חודשים כבר מעייף) והכה את המומחה הוא דף עוד יותר גברי, להוציא ציביה אני לא כל כך זוכר תגובות מנשים, מאידך, אני מרגיש שאני יכול להזדהות עם אנשים ולא עם גברים. אני חולק עליך, אני רואה ביום יום גברים ללא חולצות, בגופיות, בתחתונים וגם בלי...אני לא עושה שום דבר מיוחד כדי לראות את זה, המרחב מאוד מיני, אני  אגיד פורה וחופשי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 21:57, 24 במאי 2017 (IDT)

{{הערות שוליים}}

== העברת מט"ח גבוהה ==
על פי החוק, בהעברת מט"ח מעל מליון שקלים באמצעות חשבון בנק (מחו"ל לישראל למשל), יש חובה לבנק לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים. האם הבנק צריך לאפשר את ההעברה ורק לדווח על כך, או שהוא חייב/רשאי לעכב אצלו את הכסף עד שהמוטב ימציא את האסמכתאות (חשבונית למשל)? [[מיוחד:תרומות/141.226.173.122|141.226.173.122]] 16:04, 23 במאי 2017 (IDT)
:לפי האמור ב[http://www.cmichael-law.co.il/%D7%97%D7%95%D7%91%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A2%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%9C%D7%91%D7%A0%D7%AA-%D7%94%D7%95%D7%9F.html מקור הזה]: א. חובת הדיווח היא מעל 50,000 ש"ח, ולא מליון. ב. מדובר על דיווח ולא על ביצוע - כלומר הבנק יבצע את הפעולה אך ידווח עליה לרשויות המס. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:54, 23 במאי 2017 (IDT)
::50,000 מתייחס להפקדה או משיכה, אבל חובת דיווח על העברת מט"ח מחו"ל לישראל או להפך היא מעל למליון. בכל מקרה תודה. [[מיוחד:תרומות/141.226.173.122|141.226.173.122]] 18:24, 23 במאי 2017 (IDT)
יש חוק ויש כללי זהירות שנוקטים הבנקים. ידוע לי מקרה שלהעברת סכום של 8000€ דרש הבנק האירופי הצהרות למיניהם ואישור הבנק הישראלי בהקשר לבעלי החשבון וזאת לפני שחרור הכסף. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 08:48, 24 במאי 2017 (IDT)
:באירופה לא מקובלות כל כך עסקאות מזומן למעלה מ-2000 יורו, ובמקומות שכן מקובל ניתן ללמוד על טיב העסקים (למשל מוצרים כמו פרוה ויהלומים), הבנק בישראל מעביר דיווח בשטף נכבד של דיווחים ופעולות שנעשות מול בנק ישראל. עדין זה לא אתגר גדול להלבין כספים, רק שיהיו כאלה...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 13:47, 24 במאי 2017 (IDT)

==למי שמכיר את העבודה עם [[פאואר פוינט]]==
איך מנפישים תמונה שהועתקה למצגת, בהתאם למקור ממנו באה, בדומה לתמונה המונפשת של סיבוב [[כדור הארץ]], שם ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:08, 23 במאי 2017 (IDT)
:כפי שמוסיפים כל תמונה, על פי [https://support.office.com/en-us/article/Add-an-animated-GIF-to-a-slide-3a04f755-25a9-42c4-8cc1-1da4148aef01 אתר התמיכה] <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:43, 23 במאי 2017 (IDT)
::תודה על הקישור לדף ההדרכה. אני יודע שזה כמו תמונה רגילה, אבל הבעיה היתה עם הנפשתה, ואת זאת מפעילים עם 'slide show' (למטה משמאל). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:36, 23 במאי 2017 (IDT)

== מפות 1:100,000 משנת 1955 (למעשה 1924) ==

מישהו יודע האם [http://mapi.gov.il/Heritage/Pages/sid_map.aspx למפות המתוארות כאן]: "16 הגליונות שירשה הסדרה הישראלית מימי המנדט, היו חופשיים לציבור. הם יצאו לאור בשנת 1953, באנגלית עם הדפסה חופה בעברית בצבע סגול. ההדפסה החופה כללה ישובים חדשים ועדכון של מערכת הכבישים והדרכים. שמונה הגליונות שכיסו את הנגב הודפסו בעברית. בשנים הראשונות היו שמונה גליונות הנגב חסויים, והם שוחררו למכירה במחצית השניה של עשור שנות ה- 50'." יש ערך כלכלי / שוק כלשהו? אני מניח שזה דבר שנשאר בהרבה בתים. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 15:42, 25 במאי 2017 (IDT)

== לוח שנה יוליאני ==

בערך על [[לוח השנה היוליאני]] נאמר שרוב מדינות העולם עברו ללוח השנה הגרגוריאני. השאלה שלי היא: איפה לא? במילים אחרות, באילו מדינות טקסט שמופיע כאילו הוא נכתב ב-1 בינואר, נכתב בעצם בתאריך אחר? [[משתמש:נדב ס|נדב ס.]] • [[שיחת משתמש:נדב ס|שיחה]] 15:49, 25 במאי 2017 (IDT)
:למיטב ידיעתי כולם עובדים עם הלוח הגרגוריאני דה פקטו, אך הכנסייה הפרובוסלאבית דה יורה קבעה את הלוח היוליאני ובהתאם ברוסיה ובמדינות נוספות במזרח אירופה החגים-חופשות נקבעות על פי הלוח היוליאני...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:01, 25 במאי 2017 (IDT)
::ברוסיה? חופשות? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  00:46, 26 במאי 2017 (IDT)
:::רוסיה היא לא בריה"מ (שגם בה היו חופשות, לא חגים אבל נוביגוד וחופשת הקיץ)-אך איני רוסי קלאסי וגם לא סוביטי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:50, 26 במאי 2017 (IDT)
::::ברור שיש, אבל לא מכיר קשר ללוח יוליאני. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:52, 26 במאי 2017 (IDT)
:::::מתי חוגג רוסי את חג המולד- 25 בדצמבר או 7 ביולי? החופשה בחורף כוללת גם את חג המולד הפרובוסלאבי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 07:39, 26 במאי 2017 (IDT)
::::::ממה שזכור לי במעומעם: בשני המועדים. אם יש סיבה למסיבה, אז למה לא? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:16, 26 במאי 2017 (IDT)
:::::::אני לא דתי ולא מציין אף חג, אך נראה לי שלתאריך משמעות רבה בחגיגת החג, עבור מי שדתי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:56, 26 במאי 2017 (IDT)

==פוטנציאל חשמלי==
למה לדבר על זרם חשמלי במונח של פוטנציאל / ״יכלה״ (מונחים שמדגישים ש״משהו יכול לנבוע ממנו״), במקום לדבר עליו במובן  של מצב / מצביות (״הוא איך שהוא בפועל״)? הרי מטען חשמלי או לחלופין [[פוטנציאל פעולה]] שנמצא במקום מוגדר (נניח, ב״שלב״ או ״סגמנט״ ב[[אקסון (סיב עצבי)|אקסון]]), נמצא שם בפועל, בזמן אמת, ואיננו בהכרח מתארים את ה ״יכלה״ שלו א ו דברים ש״יכולים לנבוע ממנו״, אז למה לא לדבר על המטען החשמלי הזה כמטען חשמלי, מאשר פוטנציאל חשמלי? אודה למי שישפוך אור. [[מיוחד:תרומות/109.253.194.49|109.253.194.49]] 01:13, 26 במאי 2017 (IDT)
:מודה שלא ירדתי לסוף דעתך... אנחנו מדברים על פוטנציאל כיוון שהוא רלבטני, והוא חלק מהמצביות ומה שקורה בפועל, הוא מצב אחד או התחלתי...מבחינה חישובית מאוד נוח לחשבן בעזרת אנרגיה-עבודה-פוטנציאלים כיוון שזה לא דורש ירידה לפרטים כמו חשבונות של כוחות(הזנחת ערך-כיוון). אם תסביר עצמך יותר, אולי אלמד משהו גם בעצמי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:46, 26 במאי 2017 (IDT).

::ערכתי השאלה.
:::עדין יש משמעות להפרש הפוטנציאלים...למה לדבר על הגובה שממנו נופלים המים במפל? כי זה מלמד על הנפילה של המים במרכז המפל ובקרקעית המקוה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 20:54, 26 במאי 2017 (IDT)

:::::אני נשבע שאני לא מזהה איך זה קשור לשאלה המקורית העוסקת בהדגשת מושג היכלה לעומת מושג המצביות.{{אלמוני}}
:::::: שיים לב שבמצביות פוטנציאל הוא שלב, איך תקרא לתחילת המצב אם לא פוטנציאל מקסימום ותנועה מינימום? אלמוני יקר נא חתום בארבע ~ ~ ~ ~(בלי הרווח) כדי שהדיון ישאר מסודר...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:51, 27 במאי 2017 (IDT)

::::::::לצערי מה שאתה עונה אינו נראה לי ברור ו/או דידקטי. נסה לפשט ההסבר ולהוסיף ביאורים ברמת הסוגריים בעת הצורך. הנגשת מידע היא אמנות. [[מיוחד:תרומות/109.253.211.153|109.253.211.153]] 09:34, 27 במאי 2017 (IDT)
:::::::::לימוד הוא הישג של התלמיד, לא הייתי מחלק ציונים למי שמנסה לסייע לי...בייחוד כאשר הוא לא מורה שלי. בכל מקרה אני עושה כמיטב יכולתי. מקובל לדמות חשמל לזרם מים, לכן אומרים זרם חשמלי, ובדיוק כפי שבמפל, הגובה ממנו נופלים המים הוא חשוב, המתח הוא הפרש הפוטנציאלים החשמלי חשוב, אין פער בין פוטנציאל לבין מצביות, פוטנציאל הוא לרוב מצב התחלתי, ובכל מצב יש ערך לפוטנציאל, כאשר המים רק נופלים הפוטנציאל שלהם מקסימלי והתנועה(עבודה) שלהם מינימלית, כך הם האלקטרונים היוצאים מהמקור מחולל החשמל, בקצה השני של המעגל החשמלי- או בתחתית המפל במקוה המים, הפוטנציאל מינימלי או אפסי והעבודה שנעשתה היא מקסימלית. אני מקוה שגם אם לא תבין לא תיקח שם הדף כפשוטו, לא באמת מוכרחים ל"הכות את המומחה" בטח כאשר הוא לא "מומחה" די עבורך...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 12:50, 27 במאי 2017 (IDT)
::::::::::אני יודע היטב מה הוא לימוד ומה היא דידקטיקה ועוסק בהוראה בתחומים אחרים. לא חילקתי לך ציון אלא הצעתי לנסות לנסח הסבר דיקטי יותר (לא רק עבורי אגב). כל דקה של דיון על כך תגרע זמן משנינו. [[מיוחד:תרומות/109.253.211.153|109.253.211.153]] 04:50, 28 במאי 2017 (IDT)
:מהניסוח הלא שגרתי שלך על פוטנציאל ומצביות, הנחתי דווקא שאתה מכיר המושג [[אנרגיה פוטנציאלית|פוטנציאל]] בפיזיקה...באמת סליחה, היה ראוי אולי פחות להעריך השואל...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 08:11, 28 במאי 2017 (IDT) 
::גם אולי כדאי להוסיף ולציין, שבלימוד סבלנות היא לא מגרעה, "כל דקה של דיון...תגרע", למרביתנו הבנה דורשת זמן (לפעמים זה להבין את השאלה...), בתור מורה אני מקוה שאתה מגלה יורת סבלנות כלפי התלמידים שלך מאשר כלפי מי שהשיב לשאלותיך.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 11:59, 28 במאי 2017 (IDT) 
::: אם זה באמת לא היה ברור, התכוונתי שאין טעם לתת עוד דקת דיון על טענתך שחילקתי לך ציון, לא על נושא השאלה. אני מקווה בשבילך תקווה דומה - שיש לך סבלנות רבה יותר לתלמידך מאשר לי ששאלתי השאלה ובסה״כ קראתי לך להציע ניסוח חלופי. [[מיוחד:תרומות/176.13.15.141|176.13.15.141]] 15:01, 28 במאי 2017 (IDT)
::::אם אתה ותלמידך מסתדרים עם אנגלית, ביוטיוב ישנו [https://www.youtube.com/watch?v=Gtp51eZkwo סרט] על התפתחות המחקר והתעשייה בחשמל ושימושיו של ג'ים אל חלילי בהפקת הBBC, ב-1:37:00 ישנו הסבר על זרם חילופין, יתרונותיו וחסרונותיו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:10, 28 במאי 2017 (IDT)
:::::לנסות להציג אותי כאילו אני מנסה ללמד את תלמידיי תחום בו אינני בקיא זה מה שנקרא באנגלית, אותה אני דובר ברמת ה near native, טרולינג. [[מיוחד:תרומות/176.13.15.141|176.13.15.141]] 19:32, 28 במאי 2017 (IDT)
::::::הצעתי לך סרט שנותן רקע לתחום...אנחנו כנראה בפאזות הפוכות בזרם החילופין של התקשורת...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:13, 28 במאי 2017 (IDT)
:::::::השבתי על איך שהצעת. [[מיוחד:תרומות/176.13.15.141|176.13.15.141]] 00:31, 29 במאי 2017 (IDT)
::::::::השבת איך שהבנת...וכמו שכתבת פעם אחר פעם, איני ברור לך ואינך מבין...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 17:20, 29 במאי 2017 (IDT)
:::::::::השבתי איך שהבנתי כמו כל אדם המשיב על מסר כתוב. השבתי על התשובה שלך את אשר השבתי למעלה והרוצה יקרא. מה שכתבת בפועל פעם אחר פעם (לא מה שאמרת שכתבת) אינו מענייני וגם לא טענת הסרק הכוללנית שלך שאינך ברור לי ואיני מבין אותך. [[מיוחד:תרומות/109.253.140.179|109.253.140.179]] 23:16, 29 במאי 2017 (IDT)
:אתה מתעקש על כך שהדברים שלי מכוונים אחרת ממה שהם מכוונים, אני ניסיתי להסביר לך(נכשלתי) כיצד אני מבין, שלש פעמים (ואולי זו הייתה טעות), אחר כך משלא הצלחתי להסביר ניסיתי להפנות אותך (בהקשר לשאלה נוספת שהעלת) למקור אחר, גם זה לא "מצא חן בעיניך"... שיים לב שההנחה המוקדמת שלי הייתה שיש לך רקע שהתברר שאין לך, אתה לעומת זאת הנחת שאני איני עושה כמיטב יכולתי להסביר לך, וטרחת ללמד אותי ש"הנגשת מידע היא אומנות"...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:27, 30 במאי 2017 (IDT) 
::כמעט כל תגובה שלך כללה סרקזם, לא רק מידע טכני. בגלל הפוטנציאל הפילוסופי של הפתגם ״הנגשת מידע היא אמנות״ להתפרש כסרקזם, מה שלא היה בכוונתי, אני מצר על כתיבתו. ----{{אלמוני}}
::::השאלה היא האם הצלחת בסופו של דבר להבין מדוע המושג של פוטנציאל הוא שימושי וחשוב, לא מדובר ב"פוטנציאל לא ממומש" אלא בערך שיש לו אחיזה בהווה ממש. ההסבר של [[משתמש:Kotz]] בהיר מאוד. אני שוב מפנה את תשומת לבך לחילופי הדברים שלנו, כאשר חשבתי שהתגובות שלך לא לעניין לא ניזקקתי לסרקזם כתבתי לך על דרך הפשט "היה ראוי אולי פחות להעריך השואל".[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:07, 30 במאי 2017 (IDT)
:::::הבנתי מה שהבנתי ואין לי עניין לדון על זה איתך. אני מפנה אותך גם כן אל חילופים אלה, קרא אותם שוב ונסה מחדש לזהות הסרקזם. הערכותיך אינן מעניינות אותי. ---- {{אלמוני}}
::::::נראה שהערכתי גם ההגינות שלך יתר על המידה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:42, 30 במאי 2017 (IDT)
:::::::נראה שבאופן מקביל הערכתי גם ההגינות שלך יתר על המידה. [[מיוחד:תרומות/109.253.147.42|109.253.147.42]] 02:24, 31 במאי 2017 (IDT)
::::::::חשבת (וכך עדין) שדברים שנכתבו על דרך הפשט נכתבו על דרך הדרש, זוֹ הערכת חסר להגינות ולא הערכת יתר...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:19, 31 במאי 2017 (IDT)
:::::::::דימינותיך הפרשניים והמוגזמים אודות איך שהערכתי את הגינותך הם חסרי משמעות עבורי. {{לא חתם||אלמ}}
::::::::::אני להבדיל ממך לא דורש אלא מצטט "תגובה שלך כללה סרקזם", "ונסה מחדש לזהות הסרקזם", אני לא כתבתי לך שום דבר בעוקצנות, אני כתבתי לך דברים כפשוטם, אם התשובות שלי לא היו טובות במובן הטכני הרי שהתשובות שלך לא טובות בשום מובן, טוען שהערכת יתר על המידה ההגינות שלי, היכן בדיוק גילית הערכה להגינות שלי... אני גיליתי הערכה להגינות שלך בניסיון להבין פשר הדברים שלך ביותר מעוקצנות (שלך- והרי הפוסל במומו פוסל) אקראית, תחושת נחיתות בגלל היעדר הבנה והעיקשות להוכיח שאתה צודק...אני להבדיל ממך כנראה, נבון מספיק לא לכתוב שטות כמו "לא אכפת לי מה אתה חושב" אך משיב פעם אחר פעם, אכפת לי, ובדיוק כמוך אכפת לי במסגרת הקיימת, במובן ששנתי לא נודדת...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:17, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::::::::אני מתרשם שאתה דווקא כן דורש, יותר מדי למעשה. שוב ושוב אתה חולק עימנו דעתך שאיננה מעניינת. מגיב באריכות חולנית לממרות קצרות שאין מה להגיב עליהן ועוד מציג את המגיבים לך כבעלי תחושת נחיתות וניסיון להוכיח צדק (פרשנות דימיונית חסרת בסיס בתוספת שקר - בסה״כ שאלתי שאלה, כמובן שלא ניסיתי להוכיח מאום), אני להבדיל ממך כנראה נבון מספיק לא לכתוב שטויות כמו כל המלל המיותר, הדימיוני וחסר הבסיס שכתבת כאן לאדם שלא רצה להמשיך עימך כל שיח והיסטוריית השיחה תעיד מדוע. ----{{לא חתם||אלמ}}
:ובכן מדוע אתה ממשך בשיחה, מדוע התגובות שלך מתארכות...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:48, 1 ביוני 2017 (IDT)
::עולה מהשיחה שדווקא אותך ראוי לשאול כך. אגב, באופן כללי, תגובותיי כאן אינן מתארכות משלך. {{לא חתם||אלמ}}
:::במרבית השיחה ניסיתי להבין למה התכוונת בשאלתך, ומה הבנת מהתשובות, בתשובות שלי לא יכולתי להתעלם מגסות הרוח שבדברים שלך...נראה לי שאתה מושקע בזה בדיוק כמוני, פסקל כתב שהוא כותב באריכות משום שאין לו זמן, במובן זה אפשר שאתה טורח יותר ממני. בכל מקרה אתה אינך משיב לעניין אלא מדקלם...רק להיות צודק...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:49, 2 ביוני 2017 (IDT)
::::וגם לא יכלתי אני עצמי להתעלם מגסות הרוח שבתגובתיך. פסקל אמר מה שאמר בהקשר בו נאמר. במקרה הנוכחי גסות הרוח היא התוקפנות שלך שמגיעה בתגובות המתארות את דימיונך הפורה באריכות חולנית וללא סיבה טובה. תמשיך לבייש עצמך מול הקהילה עם דפוס זה.{{לא חתם||אלמ}}
:::::תודה על הדאגה לשמי הטוב אבל נראה לי שבכל זאת אדאג לו טוב יותר ממך. לא די לטעון שהתייחסו אליך בגסות, שוב שיים לב לחילופי הדברים, לא אני טענתי שלא מעניין אותי מה כותבים לי, אלא אתה... גם לאחר שהסברתי לך שהדברים נכתבו מתוך הערכת יתר העדפת להמשיך ולתקוף, רק כדי לא להודות בטעות, מי מביש עצמו...15:13, 3 ביוני 2017 (IDT) 
::::::כתבתי את זה בשלב מסוים ולדעתי בצדק. על ההאשמת הכזב בטעות כבר השבתי למעלה והרוצה יקרא. {{לא חתם||אלמ}}

במילים אחרות, לא יתכן שבמקום מסויים "יש הרבה חשמל". מה שיכול להיות זה שבמקום מסויים יש יותר "משהו" (נניח, אלקטרוניים חופשיים) מאשר במקום אחר. רק כשמחברים את שני המקומות הללו, ב[[מעגל חשמלי]], יש חשמל. במשל המים שהוא משל מצויין העובדה שיש בבריכה מסויימת מיליארד מטר מעוקב מים לא מלמדת אותנו דבר על היכולת של המים הללו לייצר זרם מים. אנחנו צריכים לדעת שיש בריכה נוספת, נמוכה ממנה, כדי שנוכל לדעת שיש זרם מים. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 17:17, 27 במאי 2017 (IDT)

==האם מגנט הוא ״סוג״ של שדה כבידה?==
האם נכון לכנות מגנט כ״סוג״של שדה כבידה? אני מדגיש המילה ״סוג״ שכן שדה כבידה מושך אליו מתכות. {{לא חתם||אלמ}}
:כן ולא. למה כן? קיימת שיקלות כוחות- זה לא משנה איזה כוח פועל, כוח הוא כוח הוא כוח... ראה גם בהקשר אחר ודומה [[עקרון השקילות]]. אגב, מגנטיות לא פועלת רק על מתכות.
:למה לא? כי למגנטיות תכונות שונות מאוד מלכבידה. למשל מגנטיות מקיימת כוח דחייה וכיום לא ידוע לנו על תצפית בה כבידה היא גורם דוחה. בהקשר לכך הפרמטר מחולל הכבידה הוא פרמטר עם ערך חיובי בלבד לעומת הפרמטר מחולל המגנטיות שהוא בעל ערך חיובי ושלילי (מעט קשה להסביר זאת על מגנטיות אך אם נסתפק בחשמל אז מטען). לסיכום אציין שמגנטיות היא תופעה מוסברת יותר מכבידה, ושהן מוסברות באמצעים שונים(חבורת כיול SU1 לעומת כבידה המוסברת על ידי היחסות הכללית ועל ידי SU2-שבירת הסימטריה של חבורות הכיול 2ו-1).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:42, 26 במאי 2017 (IDT)
: חד משמעית: לא! אלו שני כוחות שונים מהותית. פרט למה שצוין על ידי Dovole ישנם הבדלים מהותיים מאוד בין הכוחות: כוח הכבידה הוא "מונופול", כלומר ניתן לצייר מסה מרכזית וקווי שדה שמגיעים אליה. בכוח מגנטי יש רק דיפול, כלומר קווי השדה נסגרים בלולאה (כוחות מגנטיים מתחלקים לצפון ודרום ניגוד לכבידה שיש קוטב אחד). הכוח המגנטי נובע מתנועה של מטען חשמלי. כוח הכבידה נובע ממסה. כבידה פועלת על כל האובייקטים ביקום, בעוד ששדה מגנטי מוגבל מאוד מבחינת על מה הוא משפיע. הכוח המנגטי חזק בהרבה מכבידה (מגנט פיצי מנצח את כדור הארץ כולו)  בקיצור, אין כמעט שום דבר דומה.  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:26, 26 במאי 2017 (IDT)
::{{א|Corvus}} יקר אתה חייב להודות שבסופו של דבר(ואולי יותר מכך בתחילתו) כל הדברים הם אחד, מסה היא אנרגיה. אז אנחנו כמובן נסכים על כך שמגנטיות היא ביטוי שונה אך גם ניתן להסתכל על המשותף- פוטנציאל-אנרגיה...אנחנו נעזרים בכלים דומים כדי להסביר מגנטיות וכבידה, כח, שדה, שטף, פרמטר מחולל- "מטען מסה" ומטענים חשמליים קוהרנטיים. הדמיון (אולי דוגמא המובהקת ביותר היא הכבידה האוניברסלית של ניוטון וחוק קולון) לא חסר, זו אותה הפיזיקה (אותם מונחים יסודיים, שוב החוקים הגיאומטריים של תלות השטף במרחק (R^-2) ופרמטר-מטען/מסה)...שיים לב שמה שאתה ניסחת כדופול אני ניסחתי כבעל ערך חיובי ושלילי...כבידה לא פועלת על כל האוביקטים ביקום...למעשה היא כלל לא פועלת על אוביקטים, היא פועלת על המרחב-זמן, ואולי זה ההבדל המהותי ביותר שציינתי קודם לכן רק ברמז באיזכור היחסות הכללית.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 13:53, 26 במאי 2017 (IDT)
:::: "כל הדברים הם אחד": לא נכון. לא כל הדברים הם אחד. ישנם דברים ששונים מהותית מדברים אחרים: זה שאדם וכוכב בנויים מאותם היסודות הכימיים לא מוכיח שאתה [[סופרנובה]]. לדוגמה החומר האפל זה לא אותו דבר כמו הכוח גרעיני החזק ובכלל לא קשור. 
:::: כוח הכובד הוא תופעת טבע שונה '''מהותית''' מכוח מגנטי. זה שקיים ניסוח מתמטי דומה וביטויים דומים שאנחנו מתארים בהם את התופעות לא אומר שהם אותו דבר. ביקום ללא מטען חשמלי קיימת כבידה (המצב שיתכן והיה לפני יצירת הפרמיונים). ביקום ללא מטען חשמלי לא קיים כוח מגנטי. כמובן שהטענה שמוכלל של כוח מנגטי הוא חיובי או שלילי לא נכונה: הכוח המגנטי נובע מתנועה של מטען חשמלי ולמגנט יש צפון ודרום (ולא חיובי ושלישי, בניגוד לדיפול חשמלי שבלבל אותך כנראה). החלקיק הנושא את הכוח האלקטרומגנטי הוא הפוטון. החלקיק הנושא את כוח הכבידה הוא [[גרוויטון]] שיתכן והתגלית מ-2016 של גלי כבידה מוכיחה את קיומו. אל תנסה לטשטש את הגבול בין תופעות - זה לא "סוג" של אותו דבר. זה פשוט תופעות שונות '''ממש'''. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:53, 26 במאי 2017 (IDT)
:::::{{א|Corvus}} אני לא מתנצח איתך (מקוה לפחות) אז למה אתה מתנצח איתי (זה דומה ליחסים שבים פוטון למסה:-)... אני חושב שבתשובה "כן ולא... למה לא" הייתי ברור למדי. הכוונה שלי "כל הדברים אחד" היא שבאנרגיות גבוהות אין ביטוי לפרמטרים כמו מסה,מגנטיות או אפילו מטען, יש רק אנרגיה, אני איני תומך "המפץ הגדול" (מפציסט אם תרצה) מטעמים יותר פילוסופיים, אך המפץ הגדול הוא הקונצנזוס האסטרו-פיזיקלי והקוסמו-גני-לוגי. לא אמרתי שהם אותו הדבר, אמרתי שלעתים ניתן להתייחס אליהם באופנים זהים- אם זה מנקודת מבט מאוד רחבה ואם זה מנקודה מבט מאוד הנדסית-מעשית ("כוח הוא כוח הוא כוח"). אתה מבין שרק קוראים לזה "צפון-דרום" אבל זה בדיוק כמו לקרוא לזה "שלילי-חיובי"...ולא בלבלתי עם אינטקאציה חשמלית- שיים לב שהיקפדתי בניסוחים "פרמטר מחולל המגנטיות שהוא בעל ערך חיובי ושלילי (מעט קשה להסביר זאת על מגנטיות אך אם נסתפק בחשמל אז מטען)" וכשבחרתי להדגים עם חוק קולון ולא עם חוק גאוס למגנטיות, כיוון שמגנטיות כפי שהיא נצפת בעולם המכני היא תופעה מורכבת יותר המוסברת רק בעזרת עיקרון האיסור של פאולי... אתה מתעלם מסיכום דברי שדרך חידוד טענה שלך "כבידה פועלת על כל האובייקטים ביקום, בעוד ששדה מגנטי מוגבל מאוד מבחינת על מה הוא משפיע." הדגשתי את ההבדל שאנחנו מסכימים עליו (אני לא מבין מה אתה רוצה שאני אגיד שהדמיון חסר משמעות? שלמהנדס לא אכפת אם קוראים למשהו כבידה, מגנטיות או חשמל, אותו מעניין כוח ומשען) שלכבידה אין אינטראקציה עם חלקיקים אלא עם המרחב-זמן.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:22, 26 במאי 2017 (IDT)
:::::: אם מהנדס חלל לא מבין את ההבל בין כוח מגנטי לכוח הכובד, כדאי לו מאוד לחפש עבודה אחרת. כשמתכננים משימות חלל מתייחסים שונה מאוד לשני הכוחות בגלל השוני הרב בניהם. התשובה לשאלה המקורית היא לא "כן ולא". התשובה היא "ממש-ממש לא". יש דברים שאי אפשר "להתפשר" ולהגיע לעמק השווה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:38, 26 במאי 2017 (IDT)
:אולי נוכל להסכים שהכוח המגנטי דומה לכוח הכבידה יותר משהוא דומה לחולץ פקקים או לאהבת הזולת, למשל. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 15:45, 26 במאי 2017 (IDT)
::{{א|ראובן מ.}} נראה לי שאנחנו מסכימים אך משום מה לקורבוס קשה לקבל שהם אחים או אחיות, אם זה כי הם פרי יצירת אדם ואם זה כהתבוננות אוביקטיבית... מה שאני קורה קירבה הוא לא מסכים לקרוא קירבה בגלל השוני, אך אני מקבל שמספיק שיהיה דבר אחד שונה, גם אם מאה דברים דומים ומשותפים כדי שהדברים יהיו שונים מבלי לגרוע הדמיון בינם.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:57, 26 במאי 2017 (IDT)
:::מה לגבי משיכה מגנטית ומשיכה מינית? משיכה פנימית? סימפטיה לנשים מבוגרות? [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 16:06, 26 במאי 2017 (IDT)
::::לי נראה שדווקא דוגמאות קיצוניות יותר, מקרבות בין כבידה ומגנטיות...בסך הכל מדובר בביטויים אנושיים, אוביקטיביים ככל שיהיו, ולכן יש בהם מן המשותף, כפי שמודגם על ידי הכבידה האניברסלית של ניוטון וחוק קולון... שהם למעשה אותו החוק הגיאומטרי עם תיקון פיזיקלי-פרמטרי כדי להבדיל.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:20, 26 במאי 2017 (IDT)

== פרס ראש  הממשלה למתרגמים ==

שלום. בערך על [[אביבה ברושי]] מצויין שהיא כלת [[פרס ראש הממשלה]] למתרגמים בשנת 1992. האם מדובר ב[[פרס היצירה לסופרים עבריים]]?
לא הצלחתי להבין מהערך, אם הפרס מוענק גם למתרגמים, או רק לסופרים ומשוררים.
בברכה --[[משתמש:יום טוב|יום טוב]] - [[שיחת משתמש:יום טוב|שיחה]] 12:31, 26 במאי 2017 (IDT)
:היא זכתה ב2002 ולא מוזכרת בפרס היצירה לסופרים עבריים, מכאן שזה פרס אחר. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 16:02, 26 במאי 2017 (IDT)
::איך הגעת ל-2002 אני רואה 93' או 92'...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:38, 26 במאי 2017 (IDT)
:::www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=47942

אביבה ברושי זכתה להוקרה ולפרסים גם על עשרות תרגומיה (פרס ראש הממשלה למתרגמים 2002),{{אלמוני}}
:סביר יותר שהטעות במקור שהבאת, איננה מוזכרת בין זוכי פרס ראש הממשלה (המוענק על ידי משרד התרבות...) ב-2002, לעומת זאת ב-92' מוזכר רק שם אחד "ועוד".[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 16:55, 26 במאי 2017 (IDT)
::תודה על ניסיונות המענה, בברכה--[[משתמש:יום טוב|יום טוב]] - [[שיחת משתמש:יום טוב|שיחה]] 14:17, 30 במאי 2017 (IDT)

== ניהול סיכונים ==

מה המושגים המקבילים באנגלית ל: זיהוי, ניתוח ואפיון, תגובה ובקרה. ומה המשמעות של כל אחד? [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:09, 26 במאי 2017 (IDT)
:מהערך באנגלית, זיהוי, ניתוח ואפיון- identify, characterize threats
:assess the vulnerability of critical assets to specific threats
:determine the risk (i.e. the expected likelihood and consequences of specific types of attacks on specific assets)
:identify ways to reduce those risks
:prioritize risk reduction measures
:תגובה ובקרה- Control-  impact and feedback
מה אתה לומד?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:29, 26 במאי 2017 (IDT)
::השתמשתי ב- Identification, Analysis, Plan & Control Responses (לפי [http://www.free-management-ebooks.com/dldebk-pdf/fme-project-risk.pdf]). זה לא באמת קשור כ"כ למה שאני לומד - זה בניהול פרויקט תוכנה. גם לא באמת הוסבר הנושא. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:13, 26 במאי 2017 (IDT)
:::נראה לי שהערך הזה יותר רלוונטי: [[:en:IT risk management]]. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:18, 26 במאי 2017 (IDT)

==זרם חליפין==
ניסיתי לקרוא בפתיח הערך [[זרם חליפין]] אך או שחסר לי רקע לנסות להבינו או שיש לי מספיק רקע לכך וזה כתוב בצורה לא מספיק ברורה/מונגשת/דידקטית למתחילים. אודה על שיפור הפתיח או הסבר כאן... {{לא חתם||אלמ}}
:הערך קצר, קשה לי להעריך כמה הוא מובן כיוון שזו לא חכמה גדולה כשאתה מכיר את החומר... לי המעט נראה בהיר...אם אנחנו ממשיכים מהשאלה על פוטנציאלים, אז אנחנו עדין לא מוכנים לעסוק בזרם חילופין... בוא נהיה בטוחים שאנחנו מבינים המושגים אנרגיה חשמלית, כמות אנרגיה/מטען (כא"מ), הפרש פוטנציאלים, חוק לנץ, פאראדי ואמפר. כמובן שאפשר לעסוק בשאלות בזרם חילופין לכשעצמן, אך זה יהיה נטול הקשר.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:58, 27 במאי 2017 (IDT)
:זרם חילופין הוא זרם חשמל שמשנה את כיוון הזרימה שלו בקצב קבוע. האם זה מובן? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 13:07, 27 במאי 2017 (IDT)
::[[טיקי-טקה]](הגיע אולי הזמן לתרגם הערך...) לעומת מתפרצת אם אתה חובב כדורגל כמוני :-)...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 14:00, 27 במאי 2017 (IDT)
:::דב, אני מנסה לעזור לאלמוני להבין משהו, וההערה הרנדומלית הזו ממש לא עוזרת. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 03:40, 28 במאי 2017 (IDT)
::::שיניתי ניסוחים בערך. מקווה שזה עזר. [[משתמש:נדב ס|נדב ס.]] • [[שיחת משתמש:נדב ס|שיחה]] 10:57, 28 במאי 2017 (IDT)
:::::{{LIKE}} <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 14:09, 28 במאי 2017 (IDT)
::::::עוזר מאד, אילן ונדב, תודה רבה לכם! [[מיוחד:תרומות/176.13.15.141|176.13.15.141]] 15:02, 28 במאי 2017 (IDT)
:א. '''חילופין''', ולא '''חליפין''' שמשמעותו מסחרית.
:ב. יהיה מאוד יעיל אם תעלה נקודות מוקשות ספציפיות. אשמח לעזור. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:10, 30 במאי 2017 (IDT)

== הפעלת יישומי Windows על גבי Linux בעזרת וירטואליזציה ==
נתקלתי לפני כמה שנים בסרטון הזה [https://www.youtube.com/watch?v=of5FhQbieXY] שמראה שהוא מצליח לעשות את זה בעזרת מכונה וירטואלית ו RDP, אך לא הצלחתי להבין איך עושים את זה בעצמי. איך אפשר לעשות את זה? (אם תשימו לב - חלק מן הדברים המופיעים שם הם בעברית, כך שהמפרסם הוא ישראלי). ממה שראיתי כשניסיתי לעשות את זה, יש אופציה של Seamless אחרי שמתקינים Guest Additions, אבל היא רק מעלימה את הרקע של שולחן העבודה במכונה הווירטואלית. היישומים לא "עצמאיים" כמו שהם אצלו, בזכות זה שהוא השתמש ב RDP שתומך בהזרמה של יישומים ספציפיים ממערכת ההפעלה. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:39, 27 במאי 2017 (IDT)

== שאלה על הצ'ייסר בתוכנית הטלוויזיה "המרדף" ==
ראו שאלה ששאלתי על משכורתו, או על בונוסים כלשהם שמקבל הצ'ייסר, בתוכנית הטלוויזיה "המרדף". השאלה נמצאת בדף השיחה של התוכנית: "[[שיחה:המרדף (תוכנית טלוויזיה ישראלית)]]". תודה רבה מראש, [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:00, 28 במאי 2017 (IDT)

== [[שק לי בתחת]], בע"ם ==
היי. לפני כמה שנים היו שתי כתבות ב-7 ימים של ידיעות על חברת אופנה עילית גרמנית TTG LTD, שפעלה במהלך מלחמת העולם השנייה בברלין (וכל מי ומי ברייך השלישי התלבשו בה), כמסווה לחברי ההגנה בעלי חזות ארית מובהקת ודוברי גרמנית מושלמת משהעבירו את כל מה ששמעו תוך כדי המדידות למודיעין הבריטי. אבל לא הצלחתי למצוא שום מקור ברשת. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  07:39, 29 במאי 2017 (IDT)

== אנדרטה לזכר שלמה בן יוסף ==
קראתי את [[אנדרטה לזכר שלמה בן יוסף]] די בזעזוע. אנדרטה מוצבת במקום ביצוע פיגוע טרור והיא מנציחה את המפגע? מראה אותו כסוג של קדוש מוענה כאילו שהוא גיבור שהוצא להורג שלא בצדק?

האם היתה התנגדות כלשהי להקמת האנדרטה? (או שזה אני היחיד שרואה את הבעיה.) [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:29, 29 במאי 2017 (IDT)
:לא יודע לענות על השאלה, אבל היא יוצרת רושם שגוי, כאילו מישהו נפגע שם בשל "ביצוע פיגוע טרור", ולא היא. הוא זרק רימון, אבל איש לא נפגע. זה קצת מוריד את עוצמת הזעזוע, וגם מחזק את הרושם שהוא אכן הוצא להורג שלא בצדק. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ז • 23:00, 29 במאי 2017 (IDT)
::רוב מוחלט של היישוב, לרבות הנהגת היישוב, התנגדו לחלוטין לפעולות קיצון כאלה של האצ"ל (ואח"כ של הלח"י). בתקופה מסוימת אפילו הסגירו אותם לבריטים (!) בסזון. ברגע שהבריטים הוציאו אותו להורג, הם הפכו אותו לקדוש מעונה, והוסיפו כבוד לו ולארגון. כפי שנכתב, ממילא הרימון לא התפוצץ ואיש לא נפגע, כך שלא היה פיגוע אלא ניסיון פיגוע. {{לא חתם||אלמ}}
:::גם זה מעט פשטני מדי. לאחר [[טבח בתי הזיקוק]] הרגו אנשי ההגנה כשישים תושבים ערבים, בהם נשים וילדים. אולי התכוונת לומר שהם התנגדו לפעולות של האצ"ל והלח"י דווקא. באופן מעניין, בסזון לא הסגירו את הלח"י. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ז • 23:45, 29 במאי 2017 (IDT)
:מציע לך ללמוד את הנושא בצורה עובדתית, בלי קשר לפוליטיקה. אין שום קשר בין טוהר הנשק של ההגנה, שהיה הבסיס לצה"ל - מהצבאות המוסריים בעולם, לבין "טוהר הנשק" של האצ"ל והלח"י. אחרי פעולת טרור שהזכרת, ההגנה חטפה (!) את אנשי האצ"ל המעורבים, והואשמה בחקירת אחד מהם בעינויים עד מוות, כלומר בזמן אמת התייחסו אליהם כטרוריסטים. {{לא חתם||אלמ}}
::מציע לך להתייחס לגופו של עניין, כי לשלוח אחרים "ללמוד את הנושא" כולם יכולים. לא יודע לתת ציונים לטוהר הנשק של כל מיני גורמים ולא התווכחתי עם השאלה כיצד התייחסו לאצ"ל. אמרתי דבר פשוט: מה שכתבת למעלה שהנהגת היישוב התנגדה לחלוטין לפעולות כאלה - פשוט לא נכון, והוכחתי את דבריי באופן קונקרטי. כנראה צדקתי, כי לגופו של דבר לא הייתה לך תשובה. ייתכן שהנהגת היישוב התנגדה לפעולות כאלה כל עוד האצ"ל הורה עליהן, ולא ההנהגה עצמה; אבל גם ההנהגה עצמה הורתה על דברים כאלה ממש. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ו' בסיוון ה'תשע"ז • 23:34, 31 במאי 2017 (IDT)
:::מתוך הערך: {{ציטוטון|פקודת המבצע הורתה לכוחות "להרוג מקסימום של גברים בוגרים, להרוס ריהוט וכו'", אבל להימנע מהריגת נשים וילדים. בפעולה הרגו כוחות הפלמ"ח למעלה מ-60 מתושבי הכפרים, חלקם נשים וילדים}}. כלומר: לא. ההנהגה לא הורתה על דברים כאלו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:29, 1 ביוני 2017 (IDT)
::למה רושם שגוי? הוא ביצע פיגוע טרור. זה שבפיגוע הוא לא הצליח להרוג אף אדם לא משנה את העובדה שזה היה פיגוע טרור. ושיש אנדרטה במקום הפיגוע לזכר מי שביצע אותו.
::ולמה אתה כותב שהוא "הוצא להורג שלא בצדק"? במה ההוצאה להורג הזו היתה פחות צודקת ממאות ההוצאות להורג האחרות בתקופת המנדט ? [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:51, 31 במאי 2017 (IDT)
:::נרו יאיר, אני חושב שיש כאן עניין של סמכות ו"מורא מלכות" אם תרצה, הנהגת הישוב ראתה בהגנה את זרוע הביצוע שלה, כאשר היא הורתה להמית היה זה בגדר חיסול והוצאה להורג וכאשר אחרים המיתו היה זה בגדר טרור ורצח. האצ"ל עירער על הסמכות הזו, אין שני ראשים לגוף אחד, ובמובן הזה נוצרה מחלוקת שחילקה הישוב לגופים שונים. מוות הוא מוות ואלימות היא אלימות, הוצאה להורג צודקת... לכל היותר הייתי כותב שהוצאה להורג היא הכרח מגונה שאין מה להתפאר בו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:01, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::עמנואל, הוא נ-י-ס-ה לבצע פיגוע. לא הצליח. אם אתה חושב שעל זה מוצדק להרוג אותו - אני חולק (מלבד הטענה של דב). דב, זה מה שכתבתי במילים אחרות. הדגש בדבריי היה שההנהגה לא התנגדה לזה קטגורית. היא הסכימה, כל עוד זו החלטה שלה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 00:06, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::יש דבר כזה "ניסיון לרצח" לעומת "רצח". אבל כשמישוה זורק רימון על אוטובוס אזרחי זה פיגוע, בין אם הרימון התפוצץ ובין אם לא.
:::::ולגבי עונש המוות. אני נגד כל עונש מוות. אבל עדיין, הוא נשפט לפי החוק, ולפי החוק  הבריטי בארץ ובמקומות אחרים על העברות אותן הוא ביצע היה עונש מוות. אז למה הוצאתו להורג לא היתה בצדק? ואגב, אם הוא היה מבקש חנינה, ייתכן שהוא היה זוכה בה. אבל הוא סירב לכך. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 00:32, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::::על מה אתה מסתמך בחילוק בין רצח ובין פיגוע, מה ההבדל? חוקים יכולים לקבוע כל מיני דברים. יש מקומות שבהם דין מוות על מי שמדבר נגד השלטון. ועדיין, אם החוק הבריטי קבע עונש מוות למי שאפילו לא פצע אף אחד - אני חושב שלא רק רוב הישראלים אלא רוב האנשים בעולם יאמרו באופן חד משמעי שזהו חוק בלתי צודק. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 00:50, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::::עמונאל עם שם מבטיח כמו שלך (וְקָרָאת שְׁמוֹ עִמָּנוּ אֵל, וכמובן גם שם טוב שיצא לך במעשייך, משמן טוב) לא יכול להיות שתגן על העוולה הגרועה ביותר, העוולה הנעשת בשמו של החוק-בריונות המדינה, בריונות הממשלה והמשטר, בריונות החברה על הפרט. היו שניסו לחוקק π=3...בורות, אטימות, עקשנות שהם כסילות ביורוקרטית (ואני מחובבי הביורוקרטיה ומגונניה) אינם דבר להגן עליו. נרו יאיר (יאיר זה השם הפרטי?) מה עושים עם מי שזרק רימון על אוטובוס? אני מכיר טוב מושל ברוחו מלוכד עיר...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:19, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::::::אתה יכול לקרוא לי נרו. מה עושים עם מי שזורק רימון ולא פוגע באיש? כמקובל היום בפסיקה. לא עונש מוות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 01:40, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::::::::בישראל מקובל שיש חוק ליהודים וחוק לערבים, כאשר ערבי זורק רימון או שימצא מותו או שיעצר מנהלית, כלומר אין לפסיקה ערך, כאשר יהודי...הוא עוד יקבל חנינה מהנשיא.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:55, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::::::::והנה במקום לעסוק בפרטים היסטוריים ביחס לשאלה ב"הכה את המומחה" מושך מישהו את הדיון לוויכוח פוליטי עכשווי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 09:47, 1 ביוני 2017 (IDT)

אני שוב חוזר לעצם העניין. העונש שהושת עליו לא היה מידתי. אבל האם זוהי סיבה להקים לו מצבה? מעשהו היה פסול. לשם השוואה, עבד אל-פתאח א-שריף עשה מעשה פסול. בשל כך (לפי קביעת בית המשפט) מישהו החליט שהוא בן מוות והוציא אותו להורג. איך תתייחס למצבה פלסטינית לחלל עבד אל-פתאח א-שריף שמתייחסת דווקא להוצאתו להורג על ידי חייל ישראלי? האם לדעתך מעשהו של שלמה בן יוסף היה ראוי? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:29, 1 ביוני 2017 (IDT)
:אענה כאן גם להערה שהוספת עכשיו באמצע הדיון למעלה (וחבל שלא הוספת מלכתחילה כאן). כשפקודת המבצע מורה להרוג מקסימום גברים אזרחים - לא פלא שבפועל נהרגים גם נשים וילדים. אגב, כמדומני שגם לא ניסו לחקור ולבדוק מי הרג נשים וילדים, עברו הלאה לסדר היום, וגם זה מלמד הרבה מאוד על עמדת ההנהגה. מעשהו של בן יוסף היה ראוי בדיוק כמו המעשה של לוחמי ההגנה לאחר טבח בתי הזיקוק (ובמקרים נוספים), לא פחות ולא יותר. זה לא זהה למקרה של אזריה, כי אצל בן יוסף בית דין פסק להרוג אותו. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 11:49, 1 ביוני 2017 (IDT)
::לא הבנתי את עמדתך. האם לדעתך מעשהו של שלמה בן יוסף היה ראוי? האם ראוי להקים מצבה למעשה כזה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:05, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::אני בחקירה נגדית?! אני סבור שהדיון האתי הזה מיותר, אבל כן חשוב לומר שהנסיבות והאווירה באותן שנים היו שונות לחלוטין, ושלא מדובר במשהו שעשו דווקא אנשי האצ"ל. מי שרוצה לגנות הן את האצ"ל והן את ההגנה על מעשים כאלה - זו בעיניי עמדה לגיטימית. מי שמעוניין לגנות רק את האצ"ל או להפנות את תשומת הלב ואת השאלות הקשות דווקא לאצ"ל - פחות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 14:19, 1 ביוני 2017 (IDT)

השאלה שלי היתה: האם היתה התנגדות '''לבניית המצבה''' (שנבנתה בתקופה מאוחרת בהרבה, ב-1957). ההתנגדות לביצוע הפיגוע עצמו היא ברורה מאליה: עצם זה שחגורת הנפץ של המחבל לא התפוצצה לא הופכת אותו לצדיק. ככה שכל אדם שיש בו מוסר מבין שמדובר בניסיון רצח המוני ו[[פשע שנאה]]. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:22, 1 ביוני 2017 (IDT)
:אני לא יודע, אבל עצם העובדה שהמצבה נבנתה מלמדת גם היא על כך שהמוסכמות, גם בשנות החמישים, היו שונות לגמרי. גם אם הייתה התנגדות, קל וחומר אם לא. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 15:10, 1 ביוני 2017 (IDT)
::הבעיה היא לא במצבה, שהוצבה כפי הנראה לציון ההוצאה להורג ולא לציון הפיגוע. הבעיה היא במקום שנבחר להציב אותה, שמעניק לה משמעות אחרת. [[משתמש:Liadmalone|Liad Malone]] - [[שיחת משתמש:Liadmalone|שיחה]] 15:15, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::{{א|נרו יאיר|נרו}} אתה כל הזמן ממהר להאשים אותי בהפיכת הדיון לפוליטי ונגוע, שאלת עצמך האם ייתכן שאתה מביא לכך...נכון שאני "בסביבה", אך אתה יודע מה? גם אתה כל הזמן בסביבה כש"זה" קורה... שיים לב שאינך יכול להגיד באופן חד משמעי ופשוט שאתה מתנגד לפעולות אלא אך ורק בהקשר של "אני מתנגד לאצ"ל כמו שאינ מתנגד להגנה", אם יש כאן מישהו פוליטי(יותר) זה אתה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:07, 3 ביוני 2017 (IDT)
::::אתה מרגיש צורך להשיב לי כגמולי? אני עסקתי במקרה של בן יוסף תוך ציון ההקשר ההסטורי הראוי. מקווה שלא יתפתח כאן דיון ארוך עוד יותר בשאלות תפלות. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשע"ז • 23:26, 3 ביוני 2017 (IDT)
:::::אני חושב, ולא מרגיש, שאם תפסיק להעיר בעניין, תצא נשכר יותר... בייחוד כאשר ההכרעות שלך ערכיות באותה המידה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:12, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::::תודה. אני חושב שאתה נוטה למשוך את הדיונים לכיוונים מיותרים לגמרי. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז • 00:18, 4 ביוני 2017 (IDT)

== ויקיפדיה ==
איך אני בודק את כמות הצופים בדף [ערך] בויקיפדיה. מאז שנכתב אותו ערך. סליחה אם זו לא המקום לשאול [[משתמש: הלל יערי | הלל יערי]] • [[שיחת משתמש:הלל יערי|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ז • 01:29, 30 במאי 2017 (IDT)
:היי {{א|הלל יערי}}. דע להבא שמקום מתאים יותר לשאלות שקשורות להיבטים טכניים בוויקיפדיה עצמה הוא [[ויקיפדיה:דלפק הייעוץ]]. לשאלתך, היכנס לערך הרלבנטי ולחץ על הלשונית "גרסאות קודמות". קצת מעל לרשימת הגרסאות מופיעה שורה המתחילה במילים "כלים נוספים" ואחריהם כמה קישורים (חיצוניים). הקישורים הרלבנטיים לשאלתך הם "סטטיסטיקת צפייה" ו"סטטיסטיקת צפייה ישנה" (תוכל לראות ששניהם מסומנים בקו "מקווקו": זה אומר שאם תשהה את הסמן מעליהם תוכל לראות מידע נוסף ב[[טולטיפ]]). בברכה, [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 01:56, 30 במאי 2017 (IDT)
:: תודה לך! אני מצטער ששאלתי לא במקום הנכון. מה שאני מצליח לראות זה רק את הצפיה של התקופות האחרונות. מה שאני לא מצליח לראות את כמות הצופים מאז שנוצר הערך בברכה [[משתמש: הלל יערי | הלל יערי]] • [[שיחת משתמש:הלל יערי|שיחה]] • ה' בסיוון ה'תשע"ז • 04:10, 30 במאי 2017 (IDT)
:::[[משתמש:הלל יערי|הלל]], בצד הימני של כל ערך בויקיפדיה, יש לך  מתחת ל"כלים" קישור הנקרא '''מידע על הדף'''. תלחץ עליו, ואז תראה גרף כחול המתאר את כמות הצופים בימים או בחודשים האחרונים. אם אתה רוצה נתונים מפורטים יותר, מעל הגרף תראה '''"קישור לגרף סטטיסטיקת צפייה באתר wmflabs"''', שם תוכל להגדיר ב'''תאריכים''' את טווח הזמן של הצפיות בערך שברצונך לראות (למשל, אתה רושם את תאריך יצירת הערך עד היום הנוכחי). [[משתמש:מנחם.אל|מנחם.אל]] - [[שיחת משתמש:מנחם.אל|שיחה]] 08:11, 30 במאי 2017 (IDT)
::::מנחם, זה לא יעבוד. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  11:36, 30 במאי 2017 (IDT)

== Israeli Army March ==
האם יש ערך בעברית על מנגינת הצעדה של צה"ל? ראיתי שבערך של ארה״ב יש את המנגינה הזאת ישר אחרי ההמנון, ואז תהיתי לגבינו. האם יש מידע על זה בויקיפדיה? – [[משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1">אסף (Sokuya)</span>]][[שיחת משתמש:Sokuya|<span style="color: #008ea1"><sup>שיחה</sup></span>]] 12:42, 30 במאי 2017 (IDT)
:[[מארש צה"ל]]. [[מיוחד:תרומות/2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB|2001:7C0:2041:1AA:0:0:0:DB]] 12:51, 30 במאי 2017 (IDT)

== שעה עגולה בפיפסים של החדשות ==
מתי זה בדיוק שעה עגולה בפיפסים של החדשות ברדיו של שידורי התאגיד החדש?{{אלמוני}}
:נראה לי שבכל מערכות החדשות(רדיו וטלויזיה) שואפים תמיד להיכנס בשעה עגולה במבזקים, במידה ונכנסים בשעה אחרת הקריין או הקריינית אומרים השעה חמש ודקה...אך נראה שהרעיון להיכנס במבזקים מדי שעה.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 18:47, 30 במאי 2017 (IDT)
::זו לא תשובה לשאלה. ברשות השידור זה היה עם הפיפס האחרון. בתאגיד החדש יחד עם הפיפסים מתחיל מלל קבוע (בערך בפיפס השישי), כך שזה לא ברור. צריך להקשיב לחדשות יחד עם מחשב או שעון ברכב שמסונכרן באינטרנט. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:36, 31 במאי 2017 (IDT)
:::הצפצוף האחרון וה"ארוך"..."פיפ"(צפצוף) זו צורת יחיד, ו"פיפס" זו כבר צורת ריבוי ו"פיפסים"...רבי רבים :-)? נשמע לי סביר שחמש שניות, והצפצוף השישי הוא ה"עגולה". אבל קורה שהם מחמיצים נכנסים דקה מאוחר יותר או...מעניין אם הם מפספסים פיפ"ס או מעדיפים לחכות לדקה הבאה...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 19:09, 31 במאי 2017 (IDT)
::::לא נתקלתי בפספוס ברשות השידור, תמיד היו מדויקים. אנסה לשים לב ב-20:00 הקרוב. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:32, 31 במאי 2017 (IDT)
:::::אני זוכר לפחות מקרה שקול ישראל לא נקב בשעה עגולה...אם אני זוכר נכון במקרים בהם מובא דיווח מאירוע מתרחש כמו פיגוע או נאום רשמי...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 19:53, 31 במאי 2017 (IDT)
::::::אא"ט כך גם בשעת [[צפירת זיכרון|צפירה]]. החדשות מתחילות בתום הצפירה (כעבור דקה או שתיים, תלוי ביום הזיכרון). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:39, 31 במאי 2017 (IDT)

==יצירת קשר ב'[[טוויטר]]'==
שאלת מתחיל: האם יישום זה מאפשר ליצור קשר אישי ישיר עם מנוי כלשהו, מלבד לצייץ או להגיב לציוץ בדף הציוצים שלו ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:14, 30 במאי 2017 (IDT)
:בוודאי, אפשר לשלוח הודעה פרטית. {{לא חתם||אלמ}}
::איך בדיוק ? אני מניח דרך אייקון 'direct message'. העניין הוא שאייקון כזה מופיע במסגרת 'ציוץ' נתון, ולא ברור אם הוא מפנה לבעל הדף או ל'מצייץ'. כנראה שזה לא משנה, כי צריך להגדיר את הנמען בחלון השיחה הנפתח, בכל מקרה. האם נכון ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:28, 30 במאי 2017 (IDT)
ושאלה נוספת: האם מנוי יכול לפתוח יותר מחשבון אחד ? יש והדבר נחוץ, כמו במקרה של קשר עם שתי קבוצות התייחסות שאינן קשורות זו לזו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:10, 30 במאי 2017 (IDT)
:::אפשרות שליחת הודעה פרטית תלויה בהגדרות המשתמש (אם איפשר, או שצריך לעקוב אחריו או מעקב הדדי וכו' ברירת המחדל מאפשרת). לוחצים על סימן המעטפה ורושמים מי הנמען ושולחים  אין מגבלה של תוים.
:ניתן לפתוח יותר מחשבון אחד. צריך להיות מקושר לאימייל. בברכה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 22:32, 30 במאי 2017 (IDT)
::::תודה. נראה לי שזה מסתדר - צריך גם להקפיד על אותיות גדולות וקטנות. אני מניח שזה מופנה לכתובתו האלק' של הנמען.
::"מקושר לאימייל", אני מניח שכוונתך למה שהגדרתי בחשבון. אני מקווה שאין בעיה עם שני חשבונות שעבור שניהם מוגדרת אותה כתובת אלק'. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:52, 30 במאי 2017 (IDT)
::::אשמח אם תוכלי להבהיר יותר את עניין 'הגדרות המשתמש' (הנמען) - איך ניתן לבדוק זאת ? מבדיקה מול מנוי מזדמן קיבלתי: "the user doesn't follow you. You can only send to people who do". משמע מכאן שאני יכול לכתוב ישירות רק למי שעוקב אחריי. האם זו האפשרות היחידה, או, כפי שאת אומרת, יתכן שמנוי הגדיר תנאי עקיבה אחר (שאני עוקב אחריו, או שהמעקב הדדי) ? שוב, כיצד ניתן לבדוק זאת מול מנוי נתון לפני ששולחים לו הודעה ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:36, 31 במאי 2017 (IDT)

==בנוגע לשם המשתמש שלי בויקיפדיה האנגלית==
שם המשתמש שלי שם היה BentzyCo, והוא מופיע עתה כ'בנצי', כמו כאן, מבלי שנתבקשתי לאשר זאת. עבר זמן ניכר מאז הייתי שם כמשתמש, ולא בדקתי זאת למרות שראיתי את השינוי. האם התבצע הליך איחוד שמות של משתמש אחד ? אם ההנחה נכונה, זה בעייתי במקרים מסוג זה, שכן קוראים שאינם עבריים רואים שם בלתי קריא. אשמח להבהרות בעניין זה. תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:50, 30 במאי 2017 (IDT)
:לא היה איחוד, אבל אוטומטית המעבר לשם משאיר את שם המשתמש כאן, וניסיון להיכנס דרך שם המשתמש האנגלי שלי לא צולח (לא מזהה אותו). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:57, 30 במאי 2017 (IDT)
::אני מעריך שמה שקרה הוא שהשם שלך נהפך להיות כללי (כלומר בכל הוויקיפדיות). מאחר ובטח השם שלך "התנגש" עם שם של מישהו הוחלט למחוק את שלך בשל חוסר פעילות. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 13:09, 2 ביוני 2017 (IDT)
:::תודה על תשובתך. איך אני חוזר לחשבון הקודם שהיה לי שם ? ויחד איתו, גם גישה לדפים ולחומרים שלי ? (במילים אחרות, אם מה שאתה אומר נכון, הרי שהחומרים שיצרתי קיימים, אבל, למעשה, '''לי''' אין עתה גישה אליהם !!!!!!!!!!!! [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:41, 2 ביוני 2017 (IDT)
::::הם נמחקו (בלי סימני קריאה). [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:32, 3 ביוני 2017 (IDT)
:::::(1) זה לא מובן לי, תרתי משמע: א. שמוחקים, אבל נניח לזה - אשאל שם; ב. '''מה מוחקים ?''' עריכות שלי ? דפי דיונים ? (מה הקשר בין אלה לבין ה'היעדרות' שלי ?) - במילים אחרות, מה בדיוק נמחק ? אולי כוונתך לדף משתמש אישי, כולל 'שיחה' ו'ארגזים' אישיים ? (האחרון פחות נורא במקרה זה); 
:::::(2) חשבתי שרק מארכבים; איפה ניתן לראות את הנוהל בדבר זמניותו של משתמש (ומהי מגבלת הזמן), ועל הצורך להודיע על היעדרות מפעילות, כדי למנוע מחיקה אשר כזו ? 
:::::(3) '''למי אפשר לפנות שם ?''' אחרי שאדע, פשוט אפתח חשבון חדש, בינתיים, ואפנה משם, לאחר שאדע לאן או למי: חייבת להיות גישה לפחות עריכות שלי, שכן רק 'שם המשתמש' שלי הוא המכנה המשותף שלהן.
:::::תודה לך, שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:33, 3 ביוני 2017 (IDT)
::::::להבנתי, נמחק לך רק החשבון (שזה כולל דף שיחתך וכיוצ"ב). אין צורך לפתוח חשבון חדש. זה כל העניין בחשבון מאוחד. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:10, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::::אתה יכול לקרוא על כל התהליך שהיה גם ב[[עזרה:חשבון משתמש מאוחד]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 10:50, 4 ביוני 2017 (IDT)
:::::::למי או לאן פונים שם ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 09:19, 5 ביוני 2017 (IDT)
:לידיעתך {{אנ|User talk:BentzyCo|השתמש עדיין קיים}}, כנראה במקביל למשתמש זה שכיום הוא שם משתמש מאוחד בכל הפרוייקטים. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • י"ב בסיוון ה'תשע"ז • 15:50, 6 ביוני 2017 (IDT)

== האם יש רובוטים שמטרתם לעבור את מבחן "אני לא רובוט"? ==

באתרים רבים ישנו מגנון הוכחה שאתה לא רובוט. האם באמת אין רובוטים המסוגלים לעבור את המבחנים האלא? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:34, 31 במאי 2017 (IDT)
:אני מוכן להיות רובוט כזה, אם ישלמו לי לפי שעה ולא לפי אחוזי הצלחה (לעתים קרובות הקאפצ'ה מנצחת אותי. אני לא צוחק). [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 20:55, 31 במאי 2017 (IDT)
::{{א|Corvus}} אני מניח שהמבחנים האלה רחוקים מאוד מהיכולות של חברות המידע (אלפאבית-גוגל, פייסבוק...חברות התקשורת), סביר שאלו יותר כלים להערכת פעילות ולסינון של נסיונות סרק, כמו גם כדי לייצר מרחב פעולה מורכב עבור "עצמאיים" הנדרשים להיעזר בשירותי הרשת של חברות המידע כדי "להתגונן". מה שאני לא מניח הוא שלחברות כמו אלפאבית-גוגל יכולות מרחיקות לכת במובן שאין להן צורך במחשב-על כדי להתגבר על המבחנים הללו, ובוודאי שתוכנות ה"חשיבה" או "הלימוד העצמי" הן מתקדמות הרבה יותר מהמבחנים הללו (כמובן שלחברות המידע גם מבחנים מוכנים חלקם בגדר תרגילים ואתגרים וחלק בגדר חומות הגנה עתידיות), הניצחון של "אל" בגו...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 22:16, 31 במאי 2017 (IDT)
:מכיוון שיש ערך כלכלי למבחנים הללו, יש בהחלט מחקר שמתמקד בפיצוחן של קפצ'ות שונות. חלקן לא מספיק טובות ונפתרות בקלות יחסית. אם לא מצליחים לפתור, מגייסים אנשים (שטובים יותר מראובן במשימה הזו) תמורת מחיר צנוע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:14, 1 ביוני 2017 (IDT)
::קיימות קבוצות של CAPTCHA breakers שמצליחים לבנות OCR שמצליח לעבור סוגים מסויימים של CAPTCHA (נניח הקבוצה הזאת ocr-research.org.ua שבנתה בעצמה CAPTCHA שקשה לפיצוח בשם tEABAG_3d. האתר כבר לא זמין, אך ניתן לגשת אל גרסת הארכיון שלו בעזרת web.archive.org), לכן מנסים ליצור מבחנים שדורשים ראיה מרחבית והבנה של קונטקסט. המבחן של גוגל משתמש בניטור של הפעולות שאתה מבצע עם העכבר והמקלדת ומעריך אם אתה בן אדם. אם לא, הוא נותן לך מבחן עם תמונות. המטרה של שימוש בבוטים כאלה היא מילוי טפסים אוטומטית, ורישום לאתרים, מסיבות שונות - לרוב ספאם. [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:54, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::לא ממש עונה לשאלה אבל קשור. ידועים אתרי [[פורנו]] שעל מנת לצפות בתוכן שלהם המבקרים נדרשים לעבור CAPTCHA. אלא שזה CAPTCHA של אתרים אחרים. כלומר הרובוט משתמש באנשים תמימים כדי לפרוץ את ה-CAPTCHA. ‏«[[משתמש:Kotz|kotz]]» «[[שיחת משתמש:Kotz|שיחה]]» 07:30, 4 ביוני 2017 (IDT)

== חיוך ==
איך נקרא ההפך של חיוך. {{לא חתם||אלמ}}
:הזעפת פנים? [[משתמש:Galzigler|&#32;(¯`gal´¯)‎]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:02, 1 ביוני 2017 (IDT)
::נדמה לי שהשאלה היא איך נקרא זה: {{עצב}} (ולא "עצב" או "פרצוף עצוב"). ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 15:56, יום חמישי בשבת, ז' בסיוון ה'תשע"ז (IDT).
:::מתוך סקרנות: איך הגעת למסקנה שזו השאלה? <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 23:37, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::לקחתי חיוך והפכתי אותו... {{חיוך}} השאלה לא הייתה ''מהו'' ההפך של חיוך, אלא ''איך הוא נקרא''; משמע, האלמוני מכיר את הפרצוף אך לא את שמו. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 09:36, יום שישי בשבת, ח' בסיוון ה'תשע"ז (IDT).

== תמ"א ברמת גן ==
ברמת גן יש בנייה אינטנסיבית מאוד במסגרת תוכניות תמ"א (במקרה אחד, בניית מגדל בן 32 קומות ברחוב שמכיל כיום בניינים בני כ-3 קומות). האם קיימות תוכניות תחבורה ותשתית שיתאימו להגדלה בצפיפות?

== מה הקשר בין ג'מאל פאשה לאבראהים פאשא? ==

קיים קשר משפחתי בין [[ג'מאל פאשה]] ל[[אבראהים פאשא]]? [[מיוחד:תרומות/109.64.138.200|109.64.138.200]] 17:50, 1 ביוני 2017 (IDT)
:קרוב לוודאי שלא. פאשה אינו שם משפחה אלא תואר כבוד. כמו סר או לורד. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' בסיוון ה'תשע"ז • 13:40, 2 ביוני 2017 (IDT)
::יש קשר למילה פחה/פחות?[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 10:44, 6 ביוני 2017 (IDT)
::: "בעברית היהודים השתמשו במונח "פחה" כמילה נרדפת לפאשה שהיה תואר בכיר באימפריה העות'מאנית, אשר ניתן בדרך כלל למושל מחוז. כיום הקבלה זו אינה מקובלת." מהערך[[פחה]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 11:21, 6 ביוני 2017 (IDT)
::::אך השאלה היא האם מקרה הדמיון או שהשורש משותף (עם חילוף עיצורים), המונח פחה קדום, והקדים בלמעלה מאלף שנים את האימפריה העות'מאנית...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 21:15, 6 ביוני 2017 (IDT)

== שאלה על אותיות שמש בערבית ==

בשיעורי הערבית למדתי ש[[אות שמש]] דהיינו אות לשונית מפילה את ה[[לאם]] של אל דהיינו [[ה הידיעה]]
אך כשאני שומע ערבים מדברים ביניהם אני שומע דברים כמו מסא אל נור ולא א נּור והשאלה היא האם יש מצבים בהם ה[[לאם]] לא נופלת ומדוע?--[[מיוחד:תרומות/79.180.245.192|79.180.245.192]] 20:20, 1 ביוני 2017 (IDT)
:עד כמה שזכור לי יש כמה אותיות שבערבית מדוברת  מתנהגות ככה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 20:23, 1 ביוני 2017 (IDT)
::אותיות שמש, הוא קישר למעלה. אני לא מומחה בערבית, אבל אולי מה שהאלמוני שומע הוא ההדגשה של הנ'. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ז' בסיוון ה'תשע"ז • 22:08, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::התכוונתי שיש אותיות שבערבית ספרותית הן אותיות שמש, אבל במדוברת לא. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 23:07, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::אם מסא אל נור כדוגמה, אז מסתבר כדברי נרו יאיר. שמה ודאי מבליעים את הלא"ם. לא מכיר מילים עם אותיות שמש בהן לא מבליעים. מתייג את {{בעלי ידע|ערבית}}. [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 23:42, 1 ביוני 2017 (IDT)
:::::לא ייתכן שהאלמוני שמע בערבית "מסא אל-נור". סביר להניח שהוא שמע "מסא אנ-נור". לא שומעים את הלאם כשיש התמזגות עם אותיות השמש. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 23:55, 1 ביוני 2017 (IDT)
::::::מסא א-נור. אותיות שמש-שני משפטים שקל לזכור אילו הן: א. "שטן תרד לצד" ; ב. "סרטן זללן צד רשת". לילה מבורך, [[משתמש:Yoelpiccolo31|יואל שחק.]] - [[שיחת משתמש:Yoelpiccolo31|שיחה]] 00:07, 2 ביוני 2017 (IDT) .
:::::::כקודמיי, ודאי נאמר מסאא א-נּור וההדגשה אכן נשמעת כ'לנ'. {{א|Eman|עמנואל}}, מה שאתה זוכר הוא כנראה הפוך ג'ים נהגית פעמים רבות במדוברת כאות שמש, אך היא לא כזו בספרותית. בברכה, [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] • [[שיחת משתמש:מלא כל הארץ כבודי|שלח הודעה ל-013-28143]] • ח' בסיוון ה'תשע"ז • 07:28, 2 ביוני 2017 (IDT)
:::::::: מסכים עם [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]], עם [[משתמש:Eldad|אלדד]] ועם [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']], וגם לי לא ידוע על התייחסות שונה לאותיות שמש בשפה הספרותית ובדיאלקטים המדוברים, למעט הערתו של [[משתמש:מלא כל הארץ כבודי|מלא כל הארץ כבוד'''י''']] לגבי האות ג'ים. [[משתמש:Amikamraz|Amikamraz]] - [[שיחת משתמש:Amikamraz|שיחה]] 22:30, 2 ביוני 2017 (IDT)

== Icy Tower ==

איך אפשר להשיג את המשחק Icy Tower בגרסת GB או GBC. תודה.

== אמיצ'סלב היא אשמיאני? ==

אמיצ'סלב היא העיר [[אשמיאני]]? [[מיוחד:תרומות/109.64.138.200|109.64.138.200]] 02:45, 2 ביוני 2017 (IDT)
:לא. אמצ'יסלב היא [[מסטיסלב]]. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • ח' בסיוון ה'תשע"ז • 09:43, 2 ביוני 2017 (IDT)

== חלוקה לטורים בהערות שוליים ==

איך ניתן בקובץ וורד לחלק את ההערות שוליים לשני טורים ע"י תוכנה חינמית, [יש דוגמא לחלוקה לטורים בהערות בספר זה https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?154863& ]. תודה לכל העוזרים. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ח' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:הכול שם בשני טורים. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:00, 2 ביוני 2017 (IDT)
::אינני מבין את דבריך, כאשר בוחרים בלשונית הפניות ומוסיפים הערה היא בטור אחד. כאשר כל המסמך בשני טורים אז נכון שגם ההערות בשני טורים אבל הם בהתאמה לטורים בגוף הטקסט (קשה לי להסביר במילים, תנסה להכניס טקסט בוורד בשני טורים לעשות לו הערות, ותווכח שזה לא דומה לספר שציינתי), אשמח גם לשמוע על אפשרות שכל ההערות יהיו ביחד ולא כל הערה בשורה חדשה. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ט' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::לחץ על הכפתור הריבועי עם חץ בפינת התת תפריט של הערות שוליים, ובחר את מספר הטורים. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  07:12, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::[[משתמש:IKhitron|IKhitron]] לא מצאתי שם אופציה של מספר טורים. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::::לא הגיוני. מצאת את הכפתור? יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  23:36, 4 ביוני 2017 (IDT)
:::::: [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] נראה לי שהבנתי את הבעייה, אתה משתמש ב word 2016, ואני ב2010. יש לך דרך נוספת (אולי שדרוג ל2016). [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
::::::מה זה וורד 2016? אני מדבר על וורד 2013, עד אז זה בלתי אפשרי. יגאל ([[ויקיפדיה:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[משתמש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שיחת משתמש:IKhitron|שיחה]])  01:49, 9 ביוני 2017 (IDT)
:::::::אין תוכנה/תוסף לוורד? מה לגבי הכנסת כל ההערות בצורה רציפה ולא כל הערה בשורה חדשה? [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ט"ו בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
::::::::את '''[http://yakobov-dev.co.il/%D7%A7%D7%98%D7%9C%D7%95%D7%92%20%D7%AA%D7%95%D7%9B%D7%A0%D7%95%D7%AA.htmL זה]''' אתה מכיר? (ראה בשורה של "הערות שוליים"). [[משתמש:קובץ על יד|קובץ על יד]] ♦ [[שיחת משתמש:קובץ על יד|שיחה]] ♦ <small>  [[תבנית:בעלי ידע|הצטרפו]] ל[[תבנית:בעלי ידע/רשימת בעלי הידע|בעלי הידע בתחומכם]] - [[תבנית:בעלי ידע/משתתפי פרויקט בעלי הידע|מכפילים את המאה]]</small> 23:02, 11 ביוני 2017 (IDT)

== אוירבך ==
יש לי בעיה לשלם בעקיפין כסף לאנשים שפועלים נגדי, ולכן אני משתדל להמנע מקניית מוצרים עם [[העדה החרדית#הכשר הבד"ץ|הכשר בד״צ העדה החרדית]]. בימם האחרונים שמתי לב ש[[מחלבות רמת הגולן]] (ובפרט גם החלב של [[שופרסל]], שמיוצר שם) מקבלות הכשר נוסף מ[[אברהם דב אוירבך (טבריה)|א .ד. אוירבך]], אחיו של [[שמואל אוירבך|הרב אוירבך]] מירושלים. כמובן שאין קשר לעדה החרדית, אבל הציבור שרואה ברב שמואל אוירבך את מנהיגם הרוחני מעורב בחודשים האחרונים בהפגנות ומעשים שונים עם תוכן מאוד לא סימפטי בעיני. מה שלא ברור לי הוא האם יש לאחיו קשר לדעות ולמעשים הללו (ולמי שתמה על השאלה: לזה קוראים [[מותג]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:35, 2 ביוני 2017 (IDT)
:א. '''לא רק בעיניך'''. לא חייב להיות קשר. אחים אמנם אחים, אבל הם עשויים להתפתח לכיוונים ולדעות שונות.
:ב. אין מדובר בהבדלים בין דעות בלבד, והגורם הממוני והחמדנות חוצים גבולות, כל גבול, גם הלכתי ודתי, בקלות. ראה גם את המקרה של הרב יוסף, רבה של רל"צ.
:ג. הגורם הגרוע ביותר במגרש הזה הוא דווקא ציבור הרוב, החילוני. משתי סיבות: אחת, הוא אינו מאורגן אידיאולוגית (שכן פתיחות היא אחת מערכי חילוניות), ולכן המגרש נותר להשפעותיהן של קבוצות אידיאולוגיות. שתיים: מאחר והציבור החילוני לא מהווה גורם לחץ מהסיבה שציינתי קודם, הוא נענה (או, שמא, נכנע) לדרישות חרדיות כדי להגדיל את רווחיו או את שווקיו, שכן הן כן מתנות את הצרכנות שלהם בקיום דרישותיהם, ובצורה מאורגנת, וזה מה שחשוב.
:ד. אישית, מפריעה לי דוגמה אחרת, עם דינמיקה דומה: השתלטות הציבור החרדי האשכנזי על (מרבית, אולי) בתי המלון בארץ בתקופת פסח. לך מצא מלון העורך סדר לפי [[איסור אכילת קטניות בפסח|המסורת הספרדית]], שלא לדבר על ההערה המרגיזה המופיעה בפרסומות של מלונות רבים, עם ה"ללא חשש קטניות" שלהם, כאילו מדובר בחמץ ממש. כמוך, אם כי בהקשר שונה, החלטתי גם אני להחרים מלונות בפסח. צריך, כנראה, לנדוד עד צרפת לשם כך. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:22, 3 ביוני 2017 (IDT)
::ההפרדה שאתם מעודדים משרתת בדיוק את מי שאתם יוצאים נגד הלכי הרוח, המחשבה והפעולה שלו, אתם נפולים במוקש...אתם יכולים ללכת למלון עם פרחי שעועית, תלתן ושאר קטניות, למשל, ואתם יכולים גם להזמין עם אפשרות ביטול כמה משפחות ולאיים בביטול אם לא יגישו לכם מה שזה לא יהיה בפסח שכשר לעדות ישמעאל. בכל מקרה אני עצב על כך שאין מנוס מלרכוש מוצרים שהם בהכשר באופן כללי כמעט בישראל. לא נראה לי שהאחים אוירבך הם ה[[חסידות סאטמר|אחים טיטלבוים]]...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 15:03, 3 ביוני 2017 (IDT)
:::אתה רומז שיש הסכמה בדעות בין האחים אוירבך? על מה אתה מסתמך? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:15, 3 ביוני 2017 (IDT)
::::באופן כללי יש הסכמה רחבה בציבור החרדי לגבי סוגית הגיוס, הרב שטיינמן לא מקבל גיוס באופן הצהרתי, אז מדוע שהרב אוירבך יחרוג ממנו? אלא אם הוא מקבל את פסקי אחיו, ואז בכלל...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:06, 4 ביוני 2017 (IDT)
:::::רובו של הציבור החרדי מתנגד לגיוס ילדיו, אבל יש בתוכו (במיוחד בתוך הציבור הליטאי) מחלוקת חריפה מאוד בשאלה כיצד להתמודד עם הסכנה הזאת. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז • 00:22, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::::אני לא מכיר את הרב מטבריה אבל אני כמעט מוכן לחתום על זה שהרב שמואל לא הולך בדרך של אביו זצ"ל ביחס לגיוס וצה"ל. יותר מסתבר בעיניי שהרב מטבריה מתון בהרבה מאחיו וקרוב יותר לאביו בענייני השקפה. שוב, זה רק על בסיס תחושות בטן. אני מניח שבחיפוש רציני תמצא מקומות וראיונות בהם מפורטת השקפתו של הרב הנ"ל. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 01:12, 4 ביוני 2017 (IDT)
:::::::לא כל רב עוסק בכל שאלה, אם היה מתנגד לפסיקות שטיינמן, אלישיב ושך סביר שלעובדה זו היה הד. הסביר ביותר שהוא מקבל את פסיקת גדולי הדור, שמתנגדים לגיוס (ובצדק {{א|נרו יאיר|נרו}}, אתה רואה אין לי בעיה עם הבעת עמדה ערכית...במקרה אנחנו מחזיקים באחת זהה).[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 02:31, 4 ביוני 2017 (IDT)
:::::::מה שמצחיק הוא שגם שמואל אוירבך טוען כמובן שהוא ממשיכו של [[יוסף שלום אלישיב|אלישיב]]. אבל בדיעבד לא הייתי צריך לצפות לתוצאות טובות מדי מהשאלה הזו. כנראה שקהל המשיבים כאן די מוטה נגדו. אני מקיש על כך מהעובדה שאני (שלא אוהד אותו, בלשון המעטה, וגם לא בא מעולמו) הייתי זה שהוסיף פרטים די בסיסיים לפתיח של הערך שעוסק בו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:43, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::::::יש בזה משהו. לגבי הרב אברהם דב, הוא עבר אירוע מוחי קשה לפני כמה שנים, אני לא יודע כמה הוא פעיל בנושאים האלה. [[משתמש:נרו יאיר|נרו יאיר]] • [[שיחת משתמש:נרו יאיר|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז • 12:09, 4 ביוני 2017 (IDT)
ערכים שהוזכרו בדיון ללא קישור:
* הרב יוסף, רבה של רל״צ: האם זו טעות והכוונה לרב [[אברהם יוסף]], רבה של חולון? או לרב [[יגאל יוסף (רב)|יגאל יוסף]], רב שכונת [[נווה שקמה]] ב[[ראשון לציון]]? לרב [[יצחק יוסף]] ה[[ראשון לציון]] או ל[[עובדיה יוסף|אביו]] שנשא גם הוא בתואר לפניו?
* [[wikt:מוקש|מוקש]]
* [[אהרן יהודה לייב שטינמן]]
* [[אלעזר מנחם מן שך]]
* [[שלמה זלמן אוירבך|אביו של שמואל]]
* ואם כבר: [[שעועית מצויה|שעועית]], [[תלתן]], [[קטניות]] ובפרט [[איסור אכילת קטניות בפסח]]
* וכמובן: [[גיוס בני ישיבות]]
[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:22, 4 ביוני 2017 (IDT)
:אם את הרב [[עזריאל אוירבך]], שגר בירושלים, מנסים לגרור לתוך הקלחת ולא מצליחים, למה שהרב [[אברהם דב אוירבך (טבריה)|אברהם דב אוירבך]], שגר בטבריה, יהיה זה שיתמוך בפומבי באחיו? אם מה שמפריע לך זה אדם ש''פועל נגדך'', הרב א.ד. אוירבך אינו נכלל בהגדרה זו. {{התנגשות עריכה}} [[אבוה דשמואל|אביו של שמואל]] זה מישהו אחר... ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 12:46, יום ראשון בשבת, י' בסיוון ה'תשע"ז (IDT).
:{{א|Tzafrir}}, לא ברור לי מה החילוק שאתה עושה בין הכשר הבד"צ לשאר ההכשרים. נכון שהעדה החרדית קיצונית יותר, אבל השפעתה עליך היא מינורית, אם בכלל. חברי הזרם הזה לא מצביעים בבחירות ולא לוקחים כסף מהמדינה. לעומת זאת, החברה החרדית מצביעה לכנסת, משפיעה על זהות הממשלה ומנתבת כספים רבים עבור קצבאות וישיבות. הנזק שלה על האזרח הממוצע הרבה יותר גדול, גם אם מבחינה אידיאולוגית היא פחות קיצונית. אם ללכת לפי הרציונל שלך, הייתי נמנעת לקנות מוצר עם כל סוג של הכשר חרדי. ואם אפשר, נמנעת מלקנות מוצרים מחברות שמשווקות מוצרים בהכשרים כאלה. ואם אפשר, נמנעת מלקנות מוצרים בהכשר הרבנות, מוסד שמבזבז מליונים למשלמי המסים. • [[משתמשת:TZivyA|צִבְיָה]] • [[שיחת משתמשת:TZivyA|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז 12:56, 4 ביוני 2017 (IDT)
::תודה על התגובה. ההחלטה התקבעה אצלי בתקופה של הפגנות אלימות על נושאי השבת בירושלים. אנשי העדה החרדית נתנו את הטון להקצנה וגררו איתם את כל השאר. יש קצת שוליים קיצוניים יותר, אבל לעניות דעתי הם לא מצליחים לקבוע סדר יום. לעומת זאת, אנשי העדה החרדית בהחלט מצליחים במקרים רבים לקבוע את סדר היום בתהליכי הקצנה שונים. אז עם כמה שיש לי בעיות עם גופי כשרות (ועוד יותר: עם כאלו של [[כשרות#גופי כשרות פרטיים|בד״צים]] שונים), הם מפריעים לי במיוחד. וכאמור: זוהי דעתי האישית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:14, 4 ביוני 2017 (IDT)
:א. אם אתייחס לשמות שהעלית, הרי שאין זה הרב [[עובדיה יוסף|אבא]], ולא [[הרב יצחק יוסף|יצחק]]. מדובר בקידום כוחני של כשרות בית אביו, תוך שלילתם של האחרים. העניין עלה בחדשות לפני יותר משבוע, וכנראה, ככל שאני זוכר נכון, הוא יועמד לדין. יתכן שטעיתי בין רל"צ לחולון, כיוון שלא סביר שלרב שכונה תהיינה כאלה סמכויות. הדבר מותיר את האפשרות הראשונה שציינת.
:ב. 'קטניות' קושרו. עפ"נ השטח נראה שלא, אבל מקושרות גם מקושרות.
:ג. היסטת את הערתך בדבר קישורים הצידה, בצדק, אבל הדבר גרר לשם מגיבים שעניינם עדיין הנושא הקודם, מה שיצר הזחות שגויות ובלבול בין דיונים, והרי כאילו לא היסטת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 09:32, 5 ביוני 2017 (IDT)
::כעובר אורח שנחשף לדיון, מאוד הופתעתי. תנוח דעתך, אין שום סיבה שהיא להניח שהרב אוירבך מטבריה תומך בדעות אלו. אגב, אני לא רואה הבדל מהותי בין מי שחושש מקטניות במוצרים לפסח שמא יש בהן חמץ לבין מי שחושש לקנות הכשר מרב ממשפחת אוירבך שמא הוא מחזיק בדעות של אחיו. כמאמר האומר: כל אחד וה"חומרות" שלו.

== אפשרות לחסימת תיקיות במשתמש אחר ==

האם יש אפשרות/תוכנה לנעילת המחשב באחד המשתמשים למעט קבצים מסויימים לפי בחירתי בווינדוס 10?
תודה ושבת שלום
‏[[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:בעיקרון התשובה חיובית - כניסה ללשונית Security במאפיינים של תיקיות וקבצים מאפשרת הסרת משתמשים. בפועל זה לעתים קרובות מביא לשיבושים לא צפויים. אפשר לנעול קבצים רגישים בכונן וירטואלי מוצפן באמצעות תוכנת [https://www.ciphershed.org/ CipherShed], וזו דרך בטוחה למדי - רק אל תאבד את הסיסמה כי מדובר בהצפנה חזקה. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 05:51, 28 במאי 2017 (IDT)‎‏ 
‏::תודה, אבל הSECURITY ‎‏ לא עובד, ואני לא רוצה רק לחסום קבצים, אלא למנוע מהמשתמש כל שימוש במחשב, כולל העתקת קבצים, יצירת ומחיקת קבצים ותיקיות וגם שינוי הגדרות כל שהן, רק תהיה לו אפשרות להכנס לתוכנות מסוימות במחשב, כל השאר יהיה בשליטת המשתמש הראשי (המנהל). [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ד' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
::אני חושש שאין מנוס משימוש בלשונית האבטחה. אתה אמור להסיר את users ולסמן לשנות את ההרשה לכל תיקיות המשנה. נסה את זה קודם על תיקיה אחת, הכנס עם המשתמש המוגבל וראה אם זה עובד. המשך בזהירות. הבעייה העיקרית היא תקיות חלונות ו program files - על מנת שחלונות והתוכנות תעבודנה חייבים זכויות מסויימות. אנסה לראות אם יש הדרכת רשת ליצירת משתמש כ"כ מוגבל. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 15:50, 29 במאי 2017 (IDT)
:::מצאתי מספר הדרכות ליצירת משתמשים מוגבלים. [https://www.howtogeek.com/224847/how-to-set-up-and-configure-user-accounts-on-windows-10/ עיין פה] בסעיף family ליצירת חשבונות ילדים - זה מגביל את הגישה רק ליישומים שאתה מאשר. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 22:08, 30 במאי 2017 (IDT)
::::שוב תודה רבה לך על כל המאמץ והטרחה, אבל הדרכים האלו הם ע"י יצירת משתמש של Microsoft ואינטרנט, והאפשרויות של התוכנות שהמשתמש יכול להשתמש הן רק מתוך האפליקציות של החנות, אני רוצה דוקא תוכנה שהיא לא מתוך החנות, נניח לצורך העניין 'מריו'. ברשותך, אני אתייג לכאן את [[משתמש:IKhitron]] [[משתמש:בורה בורה]] [[משתמש:Kotz]] [[משתמש:1Or]] ואת [[תבנית:בעלי ידע/מדעי המחשב]] אני בטוח שמאחד מהם תבוא הישועה. '''למי שאין כוח לקרוא את כל הדיון אז בקצרה''' - אני מחפש דרך (עדיף תוכנה) שתוכל לחסום את אחד המשתמשים מכל שימוש במחשב (שינוי הגדרות, רקע, יצירת קבצים ותיקיות, שינוי שמות קבצים ותיקיות, אם אפשר גם להוריד את ה'התחל' - מצוין), כל האפשרויות יהיו רק בידי משתמש המנהל מערכת, המשתמש האחר יוכל אך ורק להיכנס לתוכנות מסוימות לפי בחירת המנהל, נניח לצורך העניין שיוכל להיכנס רק למריו, מדובר במחשב שיהיה בשימוש ציבורי, אני לא רוצה שיוכלו לפגוע בו, אני גם מעוניין שהתוכנה תעבוד בלי חשבונות Microsoft או אינטרנט או מייל. בתודה רבה מראש לכל המסייעים. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • ח' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::::{{א|העורך היהודי}} בדקתי עוד קצת ויש לי תשובה יותר מלאה. 1. כנראה שאין אפליקציה בחנות כמבוקשך, אבל יש [https://www.top-password.com/protect-my-folders.html תוכנה מסחרית] שטוענת שהיא עושה את זה. אם ברצונך בפתרון חינמי אז 2. יש דרך חינמית לעשות את מה שביקשת, אבל זו דרך מייקרוסופטית להרגיז - קשה ללימוד ודורשת שעות נוספות, ובכל מקרה תצטרך גם לטפל בהרשאות קבצים. השאלה אם אתה רוצה להכנס לזה- אני הצצתי, גיליתי שאני יכול בקלות לחסום בטעות את עצמי, נבהלתי ויצאתי. 3. אני חושב שכדאי להעביר את הקושיה ל"הכה את המומחה". <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 08:03, 3 ביוני 2017 (IDT)
::::::{{א|אילן שמעוני}} מה דעתך על יצירת אפליקציה/תוכנה דרך C# (Visual Studio) שתכסה את כל המסך, תחסום אפשרות ליציאה ממנה, ועל מסך ה-Form יופיעו רק התוכנות המורשות, ולשם יציאה מהForm תידרש סיסמא, מה דעתך? האם זה יעבוד, נראה לי שCtrl+Alt+Del יוכל להתגבר על זה, וגם אני חושש מכך שיש גישה ל'התחל', אם כי נראה לי שגם ב windows 10 ניתן להעלימו. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::::::[http://www.winability.com/folderguard/ זאת] תעשה לך את העבודה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 07:13, 4 ביוני 2017 (IDT)
::::::::האם חייבים את הגירסא המלאה בתשלום, או שמא גם החינמית עושה את העבודה. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']]
:::::::{{א|העורך היהודי}}זה בלתי אפשרי מעשית. יש יותר מדי אפשרויות להרצת קבצים בחלונות (למשל בחלון "פתח קובץ" אפשר פשוט לעשות קליק ימני על קובץ ולהריץ אותו). הבעייה הרבה יותר יסודית, לדעתי, ממה שנדמה לך שהיא. ספר מה נסגר אם ניסית אחד הפתרונות - אשמח להשכיל. <sub> [[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] - </sub>  [[שיחת משתמש:אילן_שמעוני|שיחה]] <sup>החיים הם גבול של אתה פופולר </sup> 17:58, 7 ביוני 2017 (IDT)
למה בדיוק אתה רוצה לחסום תיקיות בפני משתמש אחר? איך אותו משתמש מחובר למחשב? האם גם אתה מחובר למחשב? באותו הזמן? בזמנים אחרים? ניגש לאותם מסמכים? למסמכים אחרים? האם אתה צריך למנוע גישה רק לאוסף מוגדר של מסמכים? „לכל מה שעל המחשב״ חוץ מאוסף מוגדר של מסמכים? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:19, 4 ביוני 2017 (IDT)
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]]  אני רוצה  שהמחשב יהיה בשימוש ציבורי ואיני חפץ שהציבור יזיקו את המחשב ע"י שינוי הגדרות או יצירת קבצים מיותרים,  המשתמש השני מחובר למחשב בצורה רגילה (משתמש של ווינדוס). אני גם מחובר למחשב בדרך זו , כמוסן בזמנים שונים. אני ניגש לכל המסמכים והמשתמש הצבורי רק לקבצים מסוימים. [[משתמש:העורך היהודי|העורך היהודי]] • [[שיחת משתמש:העורך היהודי |שיחה]] • י"ד בסיוון ה'תשע"ז •  [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/מיזם הלכה|'''ה' הוא הא-להים''']] 

==תכנות ללא בסיסי נתונים בהיי-טק הישראלי==

אם אני עובד עם Javascript בסיסי ומכיר עוד שפה או 2, אבל אין לי עניין לעבוד עקבית עם בסיסי נתונים ואותם קטעי קוד צד שרת המשמשים לתשאל אותם (כמו עם סטאק ה php-sql), האם יש תחומים מסוימים מלבד רובוטיקה או Linux בהם אוכל לעבוד בתכנות? במילים אחרות, מתכנת שלא מעוניין לעסוק ב big data , dbs, מה עוד פתוח לפניו בהיי-טק הישראלי למשל (פיתוח רובוטיקה כמעט ואין כאן לצערנו ולא ממש ברור לי מה עוד נשאר חוץ מפיתוח פרונט או אפליקציות שאינן תלויות בבסיסי נתונים שזה תחום שאינני יודע עד כמה ניתן להתפרנס ממנו). {{לא חתם||אלמ}}

== תמונה עם גופה של ארנב מימי הבינים. ==

ישנם מלא תמונות כמעט זהות מימי הביניים: שולחן ועליו לצד פירות גופה של ארנב. לפעמים גם עופות מתות ולפעמים אפילו צבי שחוט.

בתמונה לפעמים יופיע גם לימון חתוך בצורת ספירלה. מישהו מזהה על מה אני מדבר? זה מוטיב שחוזר על עצמו הרבה. [[מיוחד:תרומות/213.55.176.206|213.55.176.206]] 16:43, 4 ביוני 2017 (IDT)
:שלום, אני פחות יכול לזהות כאלו ציורים מימי הביניים אך בהחלט מהמאסטרים של ארצות השפלה בסוף הרנסאנס. התמונה שאתה מתאר היא מוטיב חוזר כמו ציורי דיוקנאות ופרחים מאוחר יותר, מדובר בתמונה מחיי האצולה והבורגנות העשירה שהחלה לבצבץ, שפע הצייד, פרות באירופה הם סמל לשפע ולעושר (אפילו היום, אך ברנסאנס הם באמת היו נחלת העשירים). הלימון הפרוס הוא חלק מעניין הפרות, לא הייתי קורא לזה לימון כמו שהייתי קורא לזה פרי הדר. תוכל להתרשם למשל מ[https://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Golden_Age_painting#/media/File:Jan_Weenix_003.jpg הציור] של המאסטר יאן ויניקס.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 23:00, 5 ביוני 2017 (IDT)
:הנה [https://en.wikipedia.org/wiki/Dutch_Golden_Age_painting#/media/File:Albert_Eckhout_-_Bananas,_goiaba_e_outras_frutas.jpg אחד] המדגים הפרות ולא שלל הציד[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 23:04, 5 ביוני 2017 (IDT)

==חישוב יחס המרה==
אני יודע שיחס ההמרה מקילוגרם לפאונד הוא 0.453592, איך אוכל לדעת מה יחס ההמרה ההפוך כלומר מפאונד לקילוגרם? {{לא חתם||אלמ}}
:תחלק את מספר הפאונדים ביחס ההמרה במקום להכפיל בו.[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:01, 5 ביוני 2017 (IDT)
:יחס ההמרה ההפוך הוא ה[[מספר הופכי|הופכי]] של 0.453592, כלומר, 1 חלקי מס' זה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 09:44, 5 ביוני 2017 (IDT)

== מחפש מידע על לופו ברקוביץ ==
אני מחפש מידע מפורט אודות ה[[שחקן]] [[לופו ברקוביץ]]. עדיף ב[[עברית]]--[[מיוחד:תרומות/192.114.7.2|192.114.7.2]] 19:21, 4 ביוני 2017 (IDT)
:בעברית חפש בגוגל. ברומנית קראו לו Bebe Bercovici ו[https://www.discogs.com/artist/3406704-Bebe-Bercovici כאן] יש קצת מידע. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 19:53, 4 ביוני 2017 (IDT)

== [[עצרת]] ==
האם כל מספר שהוא עצרת הוא המספר הראשון שמתחלק בכל הספרות שלפני ספרת העצרת (הסבר: ניקח את 5040, <math>7!</math>, הוא מתחלק [כמובן] בכל הספרות שלפני שבע, אבל האם הוא המספר הראשון להתחלק בכל הספרות מאחד עד שבע)? [[מיוחד:תרומות/77.125.113.29|77.125.113.29]] 21:45, 4 ביוני 2017 (IDT)
: לא. נסמן ב-<math>\ n\bar{!}</math> את המחלק המשותף המקסימלי של המספרים מ-1 עד n (המספר הזה הוא ה[[אקספוננט של חבורה|אקספוננט]] של [[החבורה הסימטרית]] <math>\ S_n</math>). הנה טבלה לערכים הראשונים של הפונקציה הזו, בהשוואה לעצרת: <math>\ \begin{array}{c|cccccccc}
n & 1 & 2 & 3 & 4 & 5 & 6 & 7 & 8 & 9 \\ \hline
n! & 1 & 2 & 6 & 24 & 120 & 720 & 5040 & 40320 & 362880 \\
n\bar{!} & 1 & 2 & 6 & 12 & 60 & 60 & 420 & 840 & 2520 \\
n!/n\bar{!} & 1 & 1 & 1 & 2 & 2 & 12 & 12 & 48 & 144 
\end{array}</math>. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:09, 4 ביוני 2017 (IDT)
:{{התנגשות}}קודם כל, אתה מתכוון ל[[מספר טבעי|מספרים]] ולא ל[[ספרה|ספרות]]. התשובה היא לא. ה[[כפולה משותפת מינימלית|כפולה המשותפת המינימלית]] של המספרים מ-1 עד 7 למשל היא 420. שים לב שפעולת העצרת "בזבזנית", כי למשל כחלק מ-!7 מכפילים ב-6, אבל גם ככה מכפילים ב-2 וב-3 ולכן התוצאה התחלקה ב-6 עוד לפני שהכפלנו ב-6 עצמו. באופן כללי, הכפולה המשותפת המינימלית של המספרים 1 עד n היא בערך <math>e^n</math> ([[אקספוננט]]), הרבה יותר קטן מ-<math>n!</math>. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 22:21, 4 ביוני 2017 (IDT)
::בעצם(לפי הדברים שלך) {{א|דניאל ב.|דניאל}} סדרת המכפלות של המספרים הראשוניים...[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 00:07, 5 ביוני 2017 (IDT)
:::לא. למעשה זו תהיה סדרת המכפלות של חזקות מקסימליות של ראשוניים. כלומר <math>n\bar{!}=p_1^{k_1} \cdots p_r^{k_r}</math> כאשר <math>p_i^{k_i}</math> הוא החזקה המקסימלית של הראשוני <math> p_i</math> שקטנה מ-n. למשל <math>10\bar{!}=2^3\cdot 3^2\cdot 5\cdot 7</math> [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 00:53, 5 ביוני 2017 (IDT)
:::תודה {{א|דניאל ב|:-)}}{{כ}}[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 01:06, 5 ביוני 2017 (IDT)
:::ואני רק מוסיף את הברור מאליו (שלא היה ברור משאלתי) שהמתחלק ב-2 אינו בהכרח מתחלק ב-4 (למשל המספר 10) ולכן נדרשות ה"חזקות המקסימליות".[[משתמש:Dovole|Dovole]] - [[שיחת משתמש:Dovole|שיחה]] 23:55, 5 ביוני 2017 (IDT)
::: [[משתמש:דניאל ב.|דניאל ב.]] -- עכשיו אתה צריך לכתוב את [[פונקציית פון מנגולט]] {{אנ|Von Mangoldt function}}... [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:00, 6 ביוני 2017 (IDT)