הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 289"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

==מועד הבחירות לכנסת==
1. ממה שאני מבין, תאריך הבחירות לכנסת הוא בחודש חשוון שלאחר חלוף 4 שנים של כהונת הכנסת. אך לא ברור לי כיצד בדיוק מחשבים תאריך זה. נניח שהיו מתקיימות בחירות בכ"ח חשוון התשע"ט (6.11.18), האם הבחירות הבאות היו צריכות להערך בז' חשוון התשפ"ג (1.11.22) או בט"ז חשוון התשפ"ד (31.10.23)? מהו הכלל המדויק בקשר לזה?{{ש}}
2. נוסח החוק בנושא הוא לא ממש ברור (סעיף 9 לחוק יסוד הכנסת): " הבחירות לכנסת יהיו ביום ג' השלישי לחודש חשון של השנה שבה תמה כהונתה של הכנסת היוצאת אולם אם היתה השנה שלפניה שנה מעוברת, יהיו הבחירות ביום ג' הראשון לאותו חודש." לכאורה חודש חשוון של השנה שבה תמה כהונת הכנסת הוא לפני תום 4 שנות כהונה. כלומר, תום כהונת הכנסת ה-21 אמור להיות בשנת התשפ"ג, ולכן, ע"פ לשון החוק הבחירות אמורות להערך בחודש חשוון התשפ"ג (אך כידוע, מועד הבחירות המתוכנן הוא חשוון התשפ"ד). כיצד המציאות שבה הבחירות אמורות להיות בחשון התשפ"ד מסתדרת עם לשון החוק?{{ש}}
{{ש}}
תודה רבה {{לא חתם|94.230.83.218}}
: אתה פשוט לא קורא את הסעיף הנכון, הנכון הוא סעיף 36 לחוק היסוד, האומר כך: "החליטה הכנסת להתפזר, תהיה תקופת כהונתה של הכנסת שלאחריה עד לחודש חשון הקרוב שלאחר גמר ארבע שנים מיום הבחירה." – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 22:20, 27 באפריל 2019 (IDT)
::אוקי, הסתכלתי על סעיפים 8,9 כי הם הופיעו בפסקה על מועד הבחירות בערך [[הבחירות לכנסת]], אז אולי כדאי לחדד את זה שם.
::אז גמר ארבע שנים זה לפי התאריך העברי? (נשמע הגיוני כי הבחירות נקבעות על פי תאריך זה), אז בדוגמא שהבאתי ב-1, הבחירות אכן תתקיימנה בתשפ"ד? ואפילו אם היו נערכות בחירות בכ"א חשוון התשע"ט (30.10.18), מועד הבחירות שלאחריהן היה בט"ז חשוון התשפ"ד?{{לא חתם||אלמ}}
:::בוא נראה אם בכלל יש מחלוקת, בתום 4 שנים, לפי התאריך העברי, כ״א בחשון הוא בחודש חשוון, ולפי התאריך הגרגוריאני 30 באוקטובר 2022 יוצא ה׳ בחשוון ה׳תשפ״ג, כלומר בכל מקרה שניהם מסתיים בחשוון, והבחירות יהיו בחשוון לאחר שנה נוספת; שנית, גם אם עד היום הייתה איזו שהיא מחלוקת, בא חוק הלאום ואומר שמשתמשים בלוח העברי, ולכן במידה ולא מצויין במפורש בחוק (או בנוהג), הלוח העברי תופס, מה שמסיר כל ספק בנושא – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 09:01, 28 באפריל 2019 (IDT)
{{ש}}
:::(העברי לועזי לא היה נושא השיחה, אלא רק שאלת הבהרה). ועדין לא נאמרה כאן תשובה מהו הכלל הגורף. [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]], אז לפי מה שאתה אומר, גם אם הבחירות היו תמיד נערכות כסדרן, לעיתים הן היו נערכות בהפרש של כמעט 5 שנים, שזה לא הכי מתקבל על הדעת...
::::כשהן כסדרן זה חודש חשוון אחרי 4 שנים, רק כשהן לא כסדרן הן מסיימות 4 שנים שלמות ואז מחכים לחשוון – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 08:06, 1 ביוני 2019 (IDT)

==מתי דיבור עברית בחי"ת ועי"ן גרוניים בקרב יהודים תכחד?==
נכון להיום, יש הרבה יהודים שעלו מארצות ערב ומדברים במבטא הזה, ויתרה מכך, רבים מהם ילדו דור שני כאן בארץ, שדובר גם הוא בצורה הזו. עם זאת, כבר היום, נדיר למצוא ילדים וצעירים יהודים המדברים באופן זה, וגם אלו שכן, שייכים לרוב לקבוצות דתיות שרובן תימניות, ומיעוטם הקטן עוד יותר, שייך לעולים המועטים שעדיין עולים מארצות ערב. בעוד כמה שנים המבטא הזה יכחד? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 01:02, 28 באפריל 2019 (IDT)
:לדעתי השאלה הזו בעייתית כי היא מניחה שזה ודאי ייכחד (ולדעתי ניתן לגזור ממנה שהשואל אולי חושב שסבבה שזה ייכחד); אף אחד לא יודע אם ומתי זה ייכחד; מישהו יכול להעריך אבל כאן זה הכה את המומחה ולא הכה את המעריך; אני מזכיר שהיקום כולו שואף ל[[גורל היקום|מות חום]] ואיתו תיכחד העברית כולה ללא ספק עם או בלי ח' וע' שמיות-מסורתיות (בהנחה ודוברי עברית לא יצאו מתחומיו ליקום אחר וישמרו אותה שם). {{לא חתם||אלמ}}

==מנסה להבין האם פרש מאן דהוא מרשימת הליכוד.==
{{הועבר|מ=ויקיפדיה:דלפק ייעוץ}}
שלום לחברים
האם ידוע לכם האם ידוע לכם האם פרש אדם מרשימת הליכוד למעט פנחס עידן?{{ש}}
תיקנתי היום את המיקום של עוזי דיין בהתאם לרשימה בועדת הבחירות ולא הצלחתי להבין איך הוא קפץ שני מקומות מ35 ל33, מקום אחד נבע מפרישתו של עידן, אך עדיין, איך הוא התקדם מקום נוסף? {{ש}} עוד דבר, שייתכן שקשור וייתכן שלא. מיקי זוהר ע"פ פרסומים היה מקום 29 בפריימריז ואילו עכשיו הוא מדורג במקום 26, אז שוב, מקום אחד של עידן אך איך הוא קפץ מעל הרב אלי בן דהן, האם נתניהו יכול להעביר את השריון מקום אחד מתחת? או שיש לנו כאן עוד אדם נוסף שנעלם?! [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 13:51, 12 באפריל 2019 (IDT)
{{סוף העברה}}
:לא. ברשימות שפורסמו אחרי הפריימריז, היה מקום לשריון של נתניהו למקום 21 שהוא ויתר על השימוש בו. כיוון שכך כל מי שהיה אחר כך התקדם מקום אחד (ובמקרה של זוהר שניים כי המקום המשוריין שהלך לבן דהן היה קבוע למקום 28). לכן כשהוגשה הרשימה היה זוהר במקום 27 ודיין ב-34 ואחרי שעידן פרש, הם במקומות שציינת. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 17:31, 28 באפריל 2019 (IDT)
::רשימת הליכוד לכנסת באתר וועדת הבחירות כוללת יום 118 מועמדים; במקור היו 120, השניים שנגרעו הם מקום 98 ניסים פדידה, ומקום 19 פנחס עידן. לא יודע מה העילה שפדידה נגרע מהרשימה אבל בכל מקרה זה היה לפני הפרסום של הרשימה בילקוט הפרסומים – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 20:06, 28 באפריל 2019 (IDT)

==באיזה שלב ארץ ישראל נהיתה מוסלמית?==
באיזה שלב מרבית האוכלוסיה השוכנת בשטחי ארץ ישראל לראשנה היתה מוסלמית? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.241|213.55.184.241]] 16:04, 28 באפריל 2019 (IDT)
:התחלת התשובה: במהלך [[התקופה המוסלמית המוקדמת בארץ ישראל]]. עם סיום [[מסעי הצלב]] היה בארץ רוב מוסלמי מובהק. אני לא זוכר כרגע החל מאיזה שלב. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:54, 29 באפריל 2019 (IDT)

== קידום מטאורי בדרגות צה"ל==
שלום, הערב התפרסם כי [[גיל מסינג]] ימונה להיות [[דובר צה"ל]]. בערך עליו מצויין שהינו סרן (מיל') ושלכבוד התפקיד הוא יקודם לדרגת תא"ל. האם יש לדבר כזה תקדים (שאינו מינוי זמני)?
:לא בדקתי, אבל אני מניח שרבנים ראשיים לצה"ל בדרך כלל מקבלים זינוק דומה, אם לא למעלה מכך. וזה לגמרי הגיוני בעיני. צבא זה גוף שעובד עם היררכיה ברורה שמבוססת על דרגות, אבל קידום לינארי זה לא מודל שהוא בהכרח רלוונטי בכל סיטואציה. אם יש אדם שמתאים להיות דובר צה"ל, או רב ראשי, אין בעיני חשיבות לדרגתו הצבאית - מבחינתי הוא יכול להיות אזרח שמעולם לא שירת בצבא. אבל מכורח התפקיד הוא חייב להחזיק בדרגת תת-אלוף, אז זו התוצאה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:30, 29 באפריל 2019 (IDT)
::טוב, מסתבר שטעיתי. אבל העקרון עדיין תקף בעיני. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:33, 29 באפריל 2019 (IDT)
:{{התנגשות עריכה}}ודאי, ראה [[דרגות צה"ל#דרגת ייצוג|דרגות ייצוג]]. [[נחמן שי]] לדוגמה, אם איני טועה, לא היה קצין כלל לפני התמנותו לתפקיד. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 22:34, 29 באפריל 2019 (IDT)
כך קיבלה נשיאת בית הדין הצבאי המיוחד, אלוף-משנה נילי פלד, דרגת ייצוג של תת-אלוף כדי לשפוט את תא"ל רמי דותן, למשך הדיונים בלבד וכן דרגות אלוף כדי לשפוט במשפטי תעבורה של אלופים, ודבורה ברלינר קיבלה דרגת ייצוג של אלוף בדיון בית הדין הצבאי לערעורים על ערעור הפרקליטות הצבאית באשר לאי שלילת דרגותיו של יצחק מרדכי.
:השאלה נשאלה על דרגות קבע ולא דרגות ייצוג, שהם מינוי זמני. הרי לכשישתחרר מתפקיד הדובר, הוא יהיה תא"ל במיל' ולא ישוב להיות סרן במיל'. נכון? או שאולי פספסתי משהו וזהו כן דרגה זמנית?
::גם מינוי קבע הוא זמני... בכל אופן, [[אבי בניהו]] היה מש"ק בחיל האוויר שהועלה לדרגת תת אלוף כשמונה לדובר צה"ל. קודם לכן כיהן כראש ענף הקישור לעיתונות בצה"ל (כנראה סא"ל) ומפקד גלי צה"ל (אל"מ). להבנתי הוא עדיין נחשב כתא"ל במיל'. אמנם אלו דרגות ייצוג, אבל הן לא בעבור אירועים חד פעמיים כמו אצל פלד וברלינר. [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  11:10, 2 במאי 2019 (IDT)
:::פשוט מאוד: ישנה דרגת ייצוג, שאינה הדרגה המקורית של האדם. [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - שיחה - צה&#34;ל חזק ומוכן!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]] 14:21, 7 ביוני 2019 (IDT)

==השמדת גרמנים על ידי נאצים==
יש הערכה כמה גרמנים "ארים" הושמדו על ידי הנאצים (מסיבות פוליטיות שונות)? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.108|213.55.211.108]] 23:08, 29 באפריל 2019 (IDT)
:הנאצים השמידו נכים ולהטבים, גם אם לא נמנו על אחד הגזעים ה"נחותים" [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409|2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409]] 12:56, 30 באפריל 2019 (IDT)
::מספר ההומואים שנרצחו ע"י הנאצים מסתכם בכמה אלפים... בפני עצמו זה כמובן מספר עצום, אבל בהקשר של השואה מדובר בחלק מזערי מתוך הנרצחים. מספר הנכים שנרצחו קטן אף יותר. השמדת הנכים הופסקה אחרי זמן קצר בשל התנגדות העם- נתון שמנפץ את הטענה השקרית ש"העם הגרמני היה שבוי בידי הנאצים".--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 13:21, 30 באפריל 2019 (IDT)
The killings took place from September 1939 until the end of the war in 1945; from 275,000 to 300,000 people were killed in psychiatric hospitals in Germany and Austria, occupied Poland and the Protectorate of Bohemia and Moravia (now the Czech Republic). {{לא חתם|129.69.140.138}}
:::לגבי נכים, שאלה שעלתה בראשי, האם אחרי הפסקת השמדת הנכים היתה איזושהי מדיניות בידוד או איסור רבייה עם נכים כאלה? [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:03, 1 במאי 2019 (IDT)

==האם צפלין עם פדלים יכול להיות הגיוני?==
בסרט [[אפריל והעולם המופלא]] {{אנ|April and the Extraordinary World}} מופיעות דמויות מצוירות הרכובות על ספינות אוויר עם פדלים. אמנם מדובר בסרט מדע בדיוני מונפש, שריאליות אינה בין הדברים שאותם יש לחפש בו, אבל בכל זאת, הקטע ההוא, אינו חלק ממשהו מופלא שקורה שם. עד כמה שידוע לי, בשל גודל הבלון ומשקלו הקל, נדרשת אנרגיה רבה מאד על מנת לנווטו בבטחה ברוח. האם יש בכלל אופציה לעשות זאת באמצעות אנרגיה המופקת מדיווש פשוט? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 01:45, 30 באפריל 2019 (IDT)
:[[ספינת אוויר]] נעה בעזרת גזים קלים מהאוויר (לדוגמה מימן). על כן, לא נראה לי שיש עניין כלשהו בדיווש. במה הדיווש אמור לעזור? [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409|2A01:6500:A040:9CD5:C5CE:72A9:10AC:F409]] 12:59, 30 באפריל 2019 (IDT)
::כך נע [[כדור פורח]]. ספינת אוויר מנווטת את דרכה לכיוון מוגדר באמצעות [[מדחף]] או [[מנוע סילון]]. במקרה הזה, הדיווש אמור להפעיל מדחף. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 13:21, 30 באפריל 2019 (IDT)
:לפי [https://www.sciencelearn.org.nz/resources/1348-pedal-power] רוכב מעולה יכול להפיק [[הספק]] של עד בערך 5 [[ואט]] לכל קילוגרם מסת גוף. נניח שמשקלה של אפריל הוא 50 ק"ג והיא רוכבת מעולה כאמור ומפיקה הספק של 250W. ל[[w:Zeppelin NT]] יש שלושה מנועים שהספקו של כל אחד מהם הוא 147kW, כלומר: בערך פי אלף מההספק של כוח פדלי. אין לי מושג כמה אפשר לקצץ מההספק הזה ועדיין להגיע למשהו שמאפשר ניווט. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:03, 30 באפריל 2019 (IDT)

==שקלוט ואלס עם מתילדה==
מה אומר פורטיס בדקה 4:16 בשירו [https://www.youtube.com/watch?v=PngfWoJvMRg ואלס עם מתילדה] מיד אחרי השורה 'חזה פירמידה'? '''[[משתמש:Shomroni|השומרוני הטוב]]''' <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shomroni|שיחה]] 16:39, 30 באפריל 2019 (IDT)
:"ואלס עם מתילדה ואני לא אגיד לך"? לא פתחתי את הקישור. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  21:23, 30 באפריל 2019 (IDT)
מישהו מצליח לשמוע? '''[[משתמש:Shomroni|השומרוני הטוב]]''' <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shomroni|שיחה]] 10:46, 1 במאי 2019 (IDT)
::ואלס עם מתילדה, שפתיים נצמידה, צוננת כמו גלידה, חזה פירמידה --[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 22:20, 4 במאי 2019 (IDT)
מישהו? '''[[משתמש:Shomroni|השומרוני הטוב]]''' <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shomroni|שיחה]] 22:03, 7 במאי 2019 (IDT)
:{{א|Shomroni}}, לא בדקתי, אבל מה רע בתשובה של {{א|כ.אלון}}? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:08, 8 במאי 2019 (IDT)
::מה רע? שהוא לא עונה לשאלה: "מה אומר פורטיס... מיד '''אחרי''' השורה 'חזה פירמידה'"? כ. אלון מצטט את השורה עצמה, והשאלה הייתה על מה שאחריה. הבנת הנקרא, בבקשה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:17, 27 במאי 2019 (IDT)
:בשר רוטט – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 08:40, 1 ביוני 2019 (IDT)
::כמעט! מצאתי! ׳נישא ורוטט׳. '''[[משתמש:Shomroni|השומרוני הטוב]]''' <small>•</small> [[שיחת משתמש:Shomroni|שיחה]] 22:23, 7 ביוני 2019 (IDT)

==שם של הר==
שלום,
ליד תחנה מרכזית בירושלים יש הר ומסלול הליכה עם מקווה מים. איך קוראים להר? תודה מראש, --[[מיוחד:תרומות/132.64.177.219|132.64.177.219]] 14:00, 1 במאי 2019 (IDT)
:ליפתא. הסתדרתי. תודה--[[מיוחד:תרומות/132.64.177.219|132.64.177.219]] 14:24, 1 במאי 2019 (IDT)

==מותר לתבוע אדם אחד רק פעם ב-5 שנים?==
האם יש הגבלה כזו בחוק הישראלי? אם כתבו על זה ערך כאן אשמח לקרוא. {{לא חתם||אלמ}}
:למיטב ידיעתי, אין שום הגבלה כזו. עם זאת, במידה ואדם מסוים יטריד את המערכת בתביעות שווא, בית המשפט יכול למנוע ממנו להגיש תביעות נוספות. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • כ"ז בניסן ה'תשע"ט • 14:13, 2 במאי 2019 (IDT)
::מותר לתבוע כל אדם, כמה שרוצים. למערכת המשפט הישראלית יש מגוון כלים להתמודד עם תביעות סרק. למעשה, את המשוכה הראשונה- והיא מזכירות בית המשפט, רוב בעלי הדין לא מצליחים לעבור ונעזרים בעורכי דין תמורת תשלום. [[משתמש:רליק לש טפשמ|רליק לש טפשמ]] - [[שיחת משתמש:רליק לש טפשמ|שיחה]] 15:59, 8 במאי 2019 (IDT)

==איך מונעים שפשפות?==
מה השיטות שלכם למנוע שפשפת בין הרגליים? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.243|213.55.176.243]] 13:44, 4 במאי 2019 (IDT)
:[[היגיינה]] ו[[טלק]]. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 17:07, 4 במאי 2019 (IDT)
:בתוספת לתשובה המדוייקת של {{א|Shannen}} - מאחר ובמקרים רבים מעורבת בשפשפת פטרייה, כדאי לנסות טלק אנטי-פטרייתי, כמו פונגיתרים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:31, 5 במאי 2019 (IDT)
:משחה לטיפול בתפרחת חיתולים של תינוקות. זה האולטימטיבי. בנוסף יש מוצרים לספורטאים דוגמת בודיגלייד. body glide. ג 22:46, 2 ביוני 2019 (IDT)

==למה כל כך זול ביהודה ושומרון?==
ביהודה ושומרון הכסף שלך קונה יותר - בין אם מדובר בשכירות של דירה חביבה באריאל (1500 ש"ח כדוגמה) או בוופלות או משקאות במכולת בכפר ערבי שיעלו סביר להניח 4-6 שקלים פחות מבישראל.
המקום מבודד ותלוי ביבוא, יש חסמים על כניסה ויציאה ויש פחות כוח קנייה ציבורי, אז למה זול יותר? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:יש הרבה פחות ביקוש למגורים ביוש, ולכן המגורים זולים בהתאם. באשר למוצרי המכולת, אצל הערבים קיימת הרבה פחות רגולציה ואין כמעט פיקוח, מה שגורם למוצרים להיות זולים יותר. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ל' בניסן ה'תשע"ט • 11:53, 5 במאי 2019 (IDT)
:מחירי הנדל"ן בהתנחלויות לא כ"כ נמוכים בהשוואה לפריפריה באיזורים אחרים. בין היתר הם משקפים בעיות בתחבורה בגלל הצורך בכבישים עוקפים, ובעיות ביטחון.
:מחירי המוצרים ביישובים הערבים משקפים כלכלה שמתנהלת במנותק מהכלכלה הישראלית, מהיבטים רבים. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:33, 5 במאי 2019 (IDT)
::מחירי הדיור ביו"ש כבר מזמן קרובים לאלו של מרכז הארץ. המחירים הסמליים שהיו פעם כבר מזמן לא רלוונטיים. &rlm;[[משתמש:DGtal|DGtal]]&rlm; - [[שיחת משתמש:DGtal|שיחה]] 14:03, 5 במאי 2019 (IDT)
:::לפי מדלן המחירים ביו"ש נמוכים במקצת מאשר בכלל הארץ, כלומר נמוכים משמעותית מאשר במרכז. הסתכלתי גם ספציפית על שכונות באריאל ואלפי מנשה, המחירים נמוכים משמעותית בהשוואה לערים במרכז כמו רמת גן או חולון, וגם גדרה המרוחקת יותר והזולה יותר מגוש דן. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 14:11, 5 במאי 2019 (IDT)
:את אלפי מנשה יש להשוות ליישוב כפרי בתוך הקו הירוק כמו מתן, סלעית או שוהם ולא לרמת גן. את אריאל אפשר להשוות לראש העין [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 06:34, 8 במאי 2019 (IDT)
:ביהודה ושומרון הכל זול, כי חלק מאוד גדול ממיליציות המיסוי שפועלות בישראל, אינן פועלות מעבר לקו הירוק. לדוג'- אם תבנה בית באלפי מנשה ללא שום אישור מאף אחד, הסיכוי שיפנו אותך משם הוא מאוד נמוך. כמו כן כוח הקניה של התושבים הערבים שחיים ללא מדינה הוא נמוך, ולכן המחירים בהתאם- הערבים למשל לא מוציאים כסף על בטחון ועל שליטה מוגבלת בעם אחר. כתוצאה מכוח קניה נמוך, גם שכר העבודה איננו נתון למגבלות שכר מינימום או לרגולוציות ישראליות כלשהן, מה שמהווה גם כן מיליציית מיסוי של ההסתדרות. [[משתמש:רליק לש טפשמ|רליק לש טפשמ]] - [[שיחת משתמש:רליק לש טפשמ|שיחה]] 16:05, 8 במאי 2019 (IDT)

==קניית דירה בישראל - איך מעבירים כסף בצורה בטוחה?==
בקניית דירה בישראל מדובר בהרבה מאד כסף והכל היום ממוחשב בבנקים ויש פחות תיעוד לא כתוב של פרטי חשבון וטעות אחת במחשוב, כל הכסף הוירטואלי יכול ללכת פארש, ואם הוא הלך פארש אפילו אם אדם הדפיס אישור ניהול חשבון לפניכן, לך תתבע בבית המשפט לקבל את הכסף חזרה.
מכאן נובעת השאלה, איך שני אנשים, אחד מוכר ואחד קונה, מעבירים את הכסף בצורה בטוחה כשהם קונים דירה? מה נפוץ היום ומה מתוכנן לעתיד הקרוב (נניח 20 השנים הקרובות)? {{לא חתם||אלמ}}
:עדיין ניתן לשלם בצ'ק אישי או ב[[המחאה בנקאית|צ'ק בנקאי]], אם זה נותן לך תחושת ביטחון. אפשר גם בהוראה באינטרנט להעברה מחשבון לחשבון, בהעברה רגילה או באמצעות [[מספר זה"ב]]. מובן שכדאי לבדוק היטב שאין טעות בפרטי החשבון המקבל (ליתר ביטחון אפשר להעביר תחילה סכום קטן, ולאחר שהגיע לתעודתו להעביר לאותו חשבון את הסכום המלא). למספרי חשבון יש [[ספרת ביקורת]], כך שטעות בספרה אחת לא תגרום, בדרך כלל, להעברה לחשבון אחר, אלא תוחזר בנימוק של העברה לחשבון לא קיים. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 07:36, 8 במאי 2019 (IDT)
:מקובל לעשות זאת באמצעות חשבון נאמנות המנוהל ע"י עו"ד. לרוב העו"דים העוסקים בנדל"ן ישנו ביטוח מקצועי שנאלץ לשלם במקרה של טעויות מהסוג הזה, וטעויות נוספות. למעשה, גם לבנקים יש שיטות שונות כדי למנוע טעויות מהסוג הזה. לדוג'- הבנק מסוגל לבדוק מראש שהחשבון שאליו מועבר הכסף אכן שייך למי שרשמת שאתה מתכוון להעביר את הכסף. [[משתמש:רליק לש טפשמ|רליק לש טפשמ]] - [[שיחת משתמש:רליק לש טפשמ|שיחה]] 16:12, 8 במאי 2019 (IDT)
::חשבון נאמנות יוצר בעיה אחרת - במקרים רבים עורך הדין ה"נאמן" מעל בכספי הלקוחות ונעלם איתם מהארץ. אינני יודעת אם ביטוח מקצועי יחזיר את הכספים במקרים של מעשה פלילי. עדיף לוודא דרך הבנק את אמיתות החשבון או לשלם בשק בנקאי ישירות למוכר ולקבל אישור בכתב על קבלת הכסף.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 11:39, 17 ביולי 2019 (IDT)

==באיזה בית משפט נכון להגיש תביעה נגד בנק ישראל?==
אם פלוני מרגיש שבנק ישראל עושה לו עוול עם חוק חדש מסוים, איפה נכון לתבוע? {{לא חתם||אלמ}}
:נראה לי שעדיף שתשאל עורך דין. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ל' בניסן ה'תשע"ט • 14:41, 5 במאי 2019 (IDT)
::נגד בנק ישראל ניתן לעתור לבג"ץ, וכן לתבוע בבית משפט השלום או בית המשפט המחוזי, בהתאם לאופי התביעה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:51, 8 במאי 2019 (IDT)
{{הבהרה משפטית}}

==ערבים שהלח"י הוציא להורג==
עיינתי ב[[:קטגוריה:הוצאות להורג על ידי הלח"י]]. יש שם שלושה בריטים, שלושה זרים שאינם בריטים (כמו [[ויטולד הולאניצקי]] וברנדוט), והשאר יהודים שנחשדו בבגידה לסוגיה, כמו [[יהודה אריה לוי]]. 
מה שמוזר הוא שאין ברשימה ערבים - האם זו בעייה בשיוך לקטגוריות, האם יש אישים ערבים שחוסלו בידי הלח"י (כהתנקשות מכוונת בהם אישית) ולא זכו כלל לערך, או שאכן הם מעולם לא התנקשו באף אישיות ערבית? 
[[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:21, 5 במאי 2019 (IDT)
:גם ב[[:קטגוריה:לח"י: פעולות]] אין אזכור לפעולת התנקשות נגד ערבים. גם אם מרחיבים את היריעה לפעולות שאינן בדיוק התנקשות, מופיעה רק התקפה אחת על מטרה ערבית, בית הסראיה ביפו, שנהרגו בה 10 ערבים. מהתיאור בערך על בית הסראיה לא נאמר שההרוגים היו רמי דרג במיוחד, כלומר לא מדובר בהתנקשות באדם ספציפי. שאר הפעולות בקטגוריה הן נגד הבריטים, פעולות בריחה או שוד בנק (ועוד הזיה כלשהי של שליחת מעטפות נפץ לנשיא ארה"ב טרומן, שלא ברור אם הלח"י קשור אליה). 
:אני תוהה אם זו הטיה ויקיפדית, בעיית קטלוג, או שיקוף של מציאות קצת משונה, שבה הלח"י די התעלם מהערבים. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:23, 5 במאי 2019 (IDT)
:: אין לי מומחיות בתחום, רק השכלה כללית (שזכורה לי מקריאת ספרו של [[יעקב בנאי]]). עד כ"ט בנובמבר, המאבק היה נגד הכובש הזר (=הבריטים). החל מתאריך זה, החל הלח"י להתעסק גם ביעדים ערבים. עיין במה שכתוב [[לוחמי חירות ישראל#היחס לערבים|כאן]]. אולי גם [https://www.malam.cet.ac.il/ShowItem.aspx?ItemID=99fcf0a5-97d4-4c91-b8a2-6c63191b19b0&lang=HEB זה] יעניין אותך. {{לא חתם||אלמ}}
:::ללא קשר לשאלה - לח"י נכתבת ללא הא הידיעה. ראו סמלם. זוהי טעות נפוצה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 05:51, 7 במאי 2019 (IDT)
:הוצאה להורג איננה חיסול, או פעולה מלחמתית. לכן ההוצאות להורג שמופיעות הן היוצאים מן הכלל- ולא הכלל. [[משתמש:רליק לש טפשמ|רליק לש טפשמ]] - [[שיחת משתמש:רליק לש טפשמ|שיחה]] 18:23, 8 במאי 2019 (IDT)

==איך להוסיף עם המקלדת חץ ימינה או חץ שמאלה בעת עריכה בויקיפדיה?==
ניסיתי להחזיק את Alt עם החץ שמאלה אך פעולה זו גרמה לי כמעט לצאת מעמוד. אני לא מוצא על זה ספרות לגבי כתיבה בעברית. זה בכלל אפשרי במקלדת Querty? {{לא חתם||אלמ}}}
:{{תב|חץ}} יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  20:27, 6 במאי 2019 (IDT)
ואם אינני רוצה לעשות זאת עם תחביר ויקי, יש דרך גלובלית יותר? {{לא חתם||אלמ}}
:alt 26 {{כ}} [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 05:47, 7 במאי 2019 (IDT)
::זה בדיוק מה שניסיתי (26/27). לא עבד. זה לוקח אותי דף אינטרנט אחד אחורה (back). {{לא חתם||אלמ}}
:::זה אומר שלחצת אלט וחץ. זה לא מה שכתבתי. ראה [https://usefulshortcuts.com/alt-codes/instructions-for-using-alt-Codes.php כאן] איך עובדים עם אלט. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 10:44, 7 במאי 2019 (IDT)
::::תודה רבה על כוונתך לעזור והמידע עוזר מאד; רק הערה: לדעתי נכון לנסח - איך מבצעים עבודה מתקדמת עם Alt במערכות Windows. בברכה, {{לא חתם||אלמ}}

===שבירה===
קראתי המאמר המקושר לעיל והבנתי שעלי לפעול כך:
# להפעיל מצב Num Lock
# להחזיק את כפתור fn
# בזמן שאני מחזיק את כפתור fn, להחזיק את Alt ואת מקש החץ השמאלי (מה שיצור חץ ימינה).
עם זאת, לא קיבלתי חץ בתוך ערך ויקיפדי (זאת על אף שאני משתמש ב Windows 10).{{ש}}
מה ניתן לעשות? {{לא חתם||אלמ}}
:לא. 2,3) החזק אלט והקלד 26. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 20:49, 7 במאי 2019 (IDT)
::ההסבר שלך לא ברור לי; אם התכוונת להגיד: בצע את שלב 2 ו-3 והקלד 26 אז ניסיתי זאת ולא קיבלתי חץ (עם או בלי Num lock). {{לא חתם||אלמ}}

==עם איזה איש מקצוע להתייעץ לפני בחירת בנק?==
אני צריך בנק טוב בכל הנוגע לעמלות שקטות (בנק שבדרך כלל לא מפתיע עם עמלות חסרות היגיון) ועם עמלות מט"ח טובות.
עם איזה איש מקצוע להתייעץ?
:לא מוכר לי אדם שעיסוקו יועץ לבחירת בנק, אנסה למלא את מקומו. [[Pepper (אפליקציה בנקאית)|Pepper]], שהוא שלוחה של בנק לאומי, מפרסם עצמו כמי שאינו גובה עמלות, וגם [[בנק אגוד]] מפרסם שהוא ללא עמלות עו"ש. תוכל לוודא אתם את הפרטים. בנוסף, אם אתה נמנה עם קבוצה מיוחסת ("חבר", רו"ח, עו"ד וכו') תוכל לברר איזה בנק מבטיח הטבות לקבוצה זו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:56, 8 במאי 2019 (IDT)
::מורים לא משלמים עמלות בבנק יהב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:22, 9 במאי 2019 (IDT)

==כמה ישראלים ודוברי עברית יש?==
1) מה מספר אזרחי ישראל החיים מחוץ לישראל? 
2) מהו מספר דוברי העברית בעולם? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:25, 6 במאי 2019 (IDT)
:1) לא יודע. אנסה לבדוק בהמשך.
:2) 9,000,000. {{הערה|שם=שפה חיה|{{ישראל היום|זאב קליין|שפה חיה: 9 מיליון דוברי עברית בעולם|79303|18 במרץ 2013}}}}
:בברכה. [[משתמש:הוספתי תוכן|דָּנִיֵּאל]] • [[שיחת משתמש:הוספתי תוכן|שיחה]] • לכו לקבל את פניהם של חדשים! 22:10, 9 ביולי 2019 (IDT)

==איזו שפה דיבר ישו?==
בהנחה שנולד בבית לבם ב-0 לספירה וגדל בנצרת עד גיל מבוגר - מה היתה שפת אימו? (וזה לא כשה ברור שאי אפשר לדעת. אפשר להעריך מה היתה שפת הדיבור בערים הללו באותה התקופה)
:זה אהוד בנאי מפורש: [https://www.youtube.com/watch?v=qFU8LVfOciE היברומאן]. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:51, 7 במאי 2019 (IDT)
:ככל הנראה [[ארמית]] ועברית. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:54, 7 במאי 2019 (IDT)
::מאוד סביר. אזכיר רק כי בברית החדשה מיוחסות לו כמה פעמים אמירות המופיעות בארמית בתוך הטקסט היווני ובין היתר "[[טליתא קומי]]" ו"אלי אלי למה שבקתני" על הצלב. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 23:02, 7 במאי 2019 (IDT)
:[[:en:Language of Jesus|יש על זה ערך בוויקיפדיה האנגלית]]. [[משתמש:מור שמש|מור שמש]] - [[שיחת משתמש:מור שמש|שיחה]] 22:34, 8 במאי 2019 (IDT)
::דבר ראשון, ישוע ולא ישו. דבר שני, סביר מאד להניח שעברית, שהיא שפת היהודים, ולטינית, שהיא שפת המדינה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 10:21, 9 במאי 2019 (IDT)
:::דיבור בלטינית בארץ ישראל לא היה נפוץ בשום שלב בהיסטוריה. יוונית דווקא כן. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ד' באייר ה'תשע"ט • 11:11, 9 במאי 2019 (IDT)
:::עברית כבר לא היתה שפת הדיבור של היהודים, ולטינית לא היתה שפת המדינה (בחלק המזרחי של האימפריה). [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 11:55, 9 במאי 2019 (IDT)

==דני רובס==
בעת כתיבת הערך [[מכתב קטן]], שיר שכתב דני רובס לזכר אחיו יואב שנפטר בעת שירותו הצבאי, ניסיתי לאתר את שמו של אחיו באתר יזכור (על מנת לקשר לאחיו ולהצליב פרט הקשור למועד מותו). לא מצאתי שם את השם יואב רובס. איך אני מאתר מה שמו של האח? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 06:32, 8 במאי 2019 (IDT)

==האם אזרח ישראלי יכול להכנס לרמללה באופן פרטי?==
האם יש תחבורה ציבורית משטחי ישראל לרמללה? האם ניתן להגיע ברכב פרטי? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:17, 8 במאי 2019 (IDT)
:הכניסה לשטחי הרשות הפלשתינית אסורה על פי חוק. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 15:24, 8 במאי 2019 (IDT)
:: איך אזרחים זרים מגיעים לשם? כי אני מכיר אנשים שכן ביקרו ברשות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:28, 8 במאי 2019 (IDT)
:::הכותרת שבשאלתך כללה את צמד המילים "אזרח ישראלי". יש מעברי גבול, ודרכם ניתן לעבור. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 15:31, 8 במאי 2019 (IDT)
:מעבר לשאלת החוקיות והאם בפועל יתנו לך לעבור במחסום, קו 218 של קווי מזרח ירושלים נוסע ממסוף האוטובוסים של [[שער שכם]] אל רמאללה דרך [[מחסום קלנדיה]]. יש קווים נוספים ממקומות שונים בירושלים למחסום קלנדיה ואם תצליח לעבור אותו, תוכל לקחת מונית משם אל רמאללה (או לכל יעד אחר בשומרון). כמו כן יש גם קווים ל[[בית לחם]] (234) ול[[בית ג'אלא]] (231). למידע נוסף על קווי השירות במזרח ירושלים ובסביבתה ראה [http://jet.gov.il/Web/He/Lines/Map/Default.aspx כאן]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 18:24, 8 במאי 2019 (IDT)
::::כפי שצויין, אכן קיימת האופציה התיאורטית שמכונה " קויי מזרח ירושלים". לגבי החוקיות, אמנם קיים איסור רשמי בחוק על כניסת ישראלים לשטחי A, אלא שקיימת אפשרות - למי שמעוניין - לחתום על מסמכים שמסירים ממדינת ישראל את האחריות הבטחונית כלפיו, ולהכנס לשטחי הרשות הפלסטינית. אני עצמי מכיר אנשים שעשו זאת באופן חוקי לחלוטין, וביקרו ברמאללה במסגרת מפגשי הסברה פלסטיניים, תוך שהם קיבלו אבטחה מהמשטרה הפלסטינית. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 02:27, 9 במאי 2019 (IDT)
:::::א' כול - אזרח ישראלי שנכנס לשטחי A או שטחי B ללא אישור - מסכן את עצמו ואת חיילי צה"ל. לא כדאי בכלל להיכנס למקומות הללו (מעבר לכך שזה אסור חוקית). זוכר שהייתי תופס קווים ביו"ש, והיו אירועים של ישראלים שטעו ונכנסו לכפרים פלסטינים - וזה היה מאוד מסוכן לנו ולהם. התחבורה הציבורית ממזרח ירושלים מיועדת בעיקרון לערבים בלבד, ולא הייתי ממליץ להיות יהודי אחד למול אוטובוס שלם של ערבים (למרות שאני לא מכליל את כולם). ושתגיע למעבר קלנדיה - אין ספק שלא תוכל לעבור הלאה, משום שהחיילים יראו את הת.ז שלך. וסתם כך, אין מה לחפש שם כ"כ. [[משתמש:שלומי חלוויעל|שלומי חלוויעל - שיחה - צה&#34;ל חזק ומוכן!]] - [[שיחת משתמש:שלומי חלוויעל|שיחה]] 14:28, 7 ביוני 2019 (IDT)

==דלק מטוסים==
שלום, נניח ויש ברשותי מטוס קטן, משהו כמו 4 מקומות. יש לי רישיון וכל הבירוקרטיה הדרושה. מה סדר הגודל של מחיר הדלק (בלבד) לשעת טיסה? מאות שקלים? אלפי שקלים?
:עד כמה שאני יודע שכירת מטוס קל להטסה עצמית בארץ עולה סביב ה-1,000 ש”ח לשעה, כך שניתן להניח שמחיר הדלק לשעת טיסה הוא מאות בודדות של שקלים חדשים. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 18:36, 8 במאי 2019 (IDT)

==תיאוריית קונספירציה==
שלום, האם היתה פעם תיאוריית קונספירציה שהוכחה כאמיתית? (תיאוריה ברמה של רצח קנדי או הנחיתה על הירח, למשל).
:אני מכיר שלוש פרשות ידועות יחסית, שבעבר נטען לגביהן שהן לא קרו או שאינן קיימות: חברות הטבק הגדולות בארה”ב הסתירו והכחישו את קיומם של מחקרים שהן עצמן יזמו ומימנו ושהראו שעישון גורם לסרטן; קיומה של [[אשלון]] הוכחש הרבה מאוד שנים; [[פרשת ווטרגייט]]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 18:47, 8 במאי 2019 (IDT)
::אני לא חושב שהייתי מסווג אף אחת משלוש הדוגמאות הנ"ל כ[[תיאוריית קונספירציה]]. הערך אצלנו לא מציע הגדרות אז ניסיתי להגדיר יותר בבירור למה, וזה הכי טוב שהגעתי: כל אחת מהקונספירציות הנ"ל אכן הוכחשה ע"י הצד בעל האינטרס (חברות הטבק, הממשלות שמפעילות את אשלון, ניקסון והמפלגה הרפובליקנית), אבל בין מומחים נייטרלים לנושא היתה דעה נפוצה שהמוכחש לכל הפחות סביר למדי. לא הצלחתי למצוא דוגמה לתאוריית קונספירציה שנחשבה מתישהו בלתי-סבירה על דעת רוב המומחים הנייטרלים ונמצאה נכונה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:01, 10 במאי 2019 (IDT)
::מה בדיוק הכחישו אלה שהכחישו את קיומה של אשלון? שארה"ב מאזינה לתשדורות תקשורת? שהיא משתפת פעולה בנושא עם מדינות אחרות? זה לא נראה לי ברמה של תיאורית קונספירציה.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:40, 12 במאי 2019 (IDT)
:חלקית בלבד: הטענות של [[רפי רותם]] וחבריו לשחיתות רחבת היקף ב[[רשות המסים]] ו[[פרקליטות המדינה]] יכולות להיחשב כתיאוריות קונספירציה. במידה מסוימת הן קיבלו אישוש בשני מקרים: ב[[פרשת רשות המסים]] ובעקבות מעצרה של פרקליטת מחוז תל-אביב לשעבר, [[רות דוד]]. אדגיש, שהטענות הקשות שהעלה רותם לא הוכחו בבירור כנכונות, אבל קשה יותר לפטור אותן כהזיות או שקרים לאחר הפרטים שכן נחשפו. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:40, 12 במאי 2019 (IDT)
:תאוריית הקנוניה לגבי '''רצח הנשיא קנדי''' קיבלה אישור בוועדה (רשמית) אחת מתוך שלוש שעסקו בה. עם זאת אי אפשר לומר שתאוריית הקנוניה הוכחה כנכונה, אך הנימוקים לטובתה חזקים על פי דעתי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:04, 12 במאי 2019 (IDT)
::הערכים שלנו בנושא ([[רצח קנדי]], [[ועדת וורן]]) אכן נותנים במה רבה מדי לתאוריות הקונספירציה. בפרט זה של ועדת וורן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:55, 13 במאי 2019 (IDT)
:::לגבי רצח קנדי, לתאוריה שהיה יורה נוסף שלא התגלה עד היום, נאמר שותף של אוסוואלד מאותה התארגנות, עדיין לא בטוח שהייתי קורא תאוריית קונספירציה. אני בהחלט קורא תאוריות קונספירציה לתאוריות שבכירים ב-FBI, CIA, לינדון ג'ונסון עצמו וכו' היו שותפים בקנוניה לתכנון הרצח ולהסתרה אחריו. כאמור, לא לזה ולא זה נמצאו הוכחות מקובלות על הרוב, כך שאין כאן תשובה על השאלה כפי שניסח השואל. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 13:50, 14 במאי 2019 (IDT)

==איפה אפשר לקרוא דיאלוג סוקרטי?==
איפה אפשר לקרוא באינטרנט דיאלוג שיש בו שימוש ב[[אלנכוס]]? [[מיוחד:תרומות/79.178.28.17|79.178.28.17]] 19:30, 8 במאי 2019 (IDT)
: [[אפלטון]] הוא המקור לדיאלוגים הסוקרטיים. ראה למשל [[איון (דיאלוג)|איון]] [http://www.gutenberg.org/files/1635/1635-h/1635-h.htm] או [[מדינאי (דיאלוג)|מדינאי]] [http://www.gutenberg.org/files/1738/1738-h/1738-h.htm]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:18, 8 במאי 2019 (IDT)

==מנהיגים כריזמטיים==
למה אין היום מנהיגים כריזמטיים כמו שהיו במאה ה20? אנשים שמשכו קהל בכוח האישיות, כדוגמת היטלר, לנין, צ'ה גווארה, מאו, וכדומה. אנשים שיכלו לשלהב ברמה של מדינה שלמה. איפה הם? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.80|213.55.211.80]] 22:26, 8 במאי 2019 (IDT)
:למה אין? בשליפה יש את אובמה, טראמפ, ארדואן, נתניהו - כולם בוודאי סוחפים ומשלהבים. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 23:05, 8 במאי 2019 (IDT)
::סביר להניח שהשואל מודע לקיומם של לפחות חלק מאותם מנהיגים. אם הבנתי נכון, הוא מתכוון לשאול מדוע אין כמעט מנהיגים שזוכים להערצה ולסגידה כמו הדיקטטורים שהזכיר. ובכן, מסתבר שהמנהיג שהכי קרוב אליהם בימנו הוא [[קים ג'ונג און]]. כאן גם טמונה תשובה רחבה יותר; חלק גדול מהכוח של המנהיגים האלה, הוא שליטה על התודעה של הציבור. תהליכי ה[[גלובליזציה]] מצליחים לבלום לפחות חלקית, את השליטה האבסולוטית על התודעה. מאידך, צפון קוריאה היא המדינה המבודדת ביותר בעולם. יצויין עוד בהקשר זה, שארדואן חוסם את הגישה לויקיפדיה במדינתו, מתוך מטרה למנוע נגישות למידע שיכול להשפיע לרעה על מטרותיו. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 02:12, 9 במאי 2019 (IDT)
:::זה לא רק עניין פולחן האישיות בעיני. זה גם עניין שינוי המדינה באופן קיצוני. אני חושב שרק ארדוגן מתאים להגדרה הזו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:04, 9 במאי 2019 (IDT)

==כוח יצרני בחברה החרדית==
1) כמה אחוזים מהגברים החרדים משתלבים בשוק העבודה?
2) כמה אחוזים מהחרדים מחזיקים בתואר ראשון במקצועות הנדסה ומדע?
3) כמה אחוזים הם "תורתו אמנות"? 
תודה מראש.
:כדי שלתשובה תהיה משמעות, ראוי להציג נתונים מקבילים לחברה החילונית (או הלא חרדית). המקביל החילוני ל"תורתו אומנותו" יהיה מי שלא שירת בצה"ל. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:58, 9 במאי 2019 (IDT)
::דוד, חילוני שלא שירת בצה״ל מאילו טעמים? בטח שלא התכוונת לבריאותיים או נפשיים... ההשוואה אינה הוגנת. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:10, 10 במאי 2019 (IDT)
:1) יש לנו ערך, אבל לא מעודכן ומפורט מספיק: [[שיעור התעסוקה בישראל#חרדים]]. נראה שהמקור לנתונים הוא מסקר שה[[למ"ס]] עורכת כל שנה. מצאתי כל מיני פרסומים שמתבססים עליו, אך לא את הנתונים עצמם באתר הלמ״ס. לפי אותו הסקר בערך 50% מהגברים החרדים עובדים. מעבר לכך, גם כשהם עובדים, מדובר לרוב על מקצועות פחות מבוקשים ולכן השכר הממוצע שלהם יותר נמוך (למיטב זכרוני, לא זוכר מה המקור). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:32, 10 במאי 2019 (IDT)
::: מיהו חרדי? [[משתמש:רליק לש טפשמ|רליק לש טפשמ]] - [[שיחת משתמש:רליק לש טפשמ|שיחה]] 23:24, 13 במאי 2019 (IDT)

==זיהוי ״עשב רע״ במדשאה==
אנא עזרו לי לזהות את הצמח הטפיל הגדל למאותיו במדשאת ביתי:
[[קובץ:Bad weed.jpg|ממוזער|צמח טפיל לזיהוי]]
[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:55, 9 במאי 2019 (IDT)
: אתה יכול להעלות תמונה של הפריחה והזרעים? על פניו נדמה שמדובר בסוג גזר\גזיר.[[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 18:38, 9 במאי 2019 (IDT)
::אין כרגע פריחה. מעלה עוד תקריב (זה הטוב ביותר שמצליח). [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:45, 9 במאי 2019 (IDT) 
[[קובץ:Bad weed2.jpg|ממוזער|צמח טפיל מבט 2 לזיהוי]]
:::אוקי, מצאתי: גזיר המפרקים. תודה לפעיל למען זכויות אדם. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:07, 10 במאי 2019 (IDT)
:רק הערה קטנה: הצמח הזה אינו [[צמח טפיל]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:14, 10 במאי 2019 (IDT)
{{-}}

==זוגיות חד מינית אצל דתיים==
לפני הכל אציין במפורש שמטרת השאלה היא רק בירור ידע, ובשום אופן לא לפתוח כאן דיון מיותר.
בערך [[רון יוסף]] מופיעה העובדה שנשוא הערך חי עם בן זוג, למרות היותו דתי אורתודוקסי ושולל את משכב הזכור. אפשר להתרשם גם מהערך [[הו"ד - הומוסקסואלים דתיים]], שקיימים דתיים אורתוקדסים נוספים שחיים בצורה זו. השאלה שלי היא כזו: הרי גם אם בני זוג שכאלו נמנעים מקיום אקט אנאלי, הם עדיין מקיימים אקטים אחרים, ואיך שלא יהיה, הם עוברים על האיסור הדתי של [[הוצאת זרע לבטלה]]. ככאלו שמגדירים את עצמם כאורתודוקסים, סביר להניח שהם גם רואים את עצמם מחויבים ל[[שלחן ערוך]], או לפחות למסגרת הלכתית דומה (למשל, [[רמב"ם]]), ואיך הם יכולים בבד בבד, לעבור על איסורים כמו זרע לבטלה? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 20:10, 9 במאי 2019 (IDT)
:הקב"ה נתן לעמו ישראל תרי"ג מצוות, כך שכל יהודי יכול לבחור איזה מתוכן להפר, ועדיין להיחשב כדתי. כך יש בינינו דתיים שהם לוקחי שוחד, חומדי אשת איש, ואפילו רוצח מורשע אחד, והם בכל זאת נחשבים כדתיים, בעיני עצמם ובעיני סביבתם. לפיכך גם למי שעובר על איסור זרע לבטלה הזכות לראות עצמו דתי. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:38, 9 במאי 2019 (IDT)
::את אותה תשובה אפשר גם לומר על מי שמקיים משכב זכר, ולמרות זאת אותם דתיים שוללים אותו. למה? כי אף יהודי דתי לא מצהיר על עצמו בגלוי שהוא חוטא בצורה ממושכת, וממילא אין בתשובה הסבר כיצד מי שמגדיר עצמו כרב אורתודוקסי, יכול לחיות במוצהר עם בן זוג. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 20:42, 9 במאי 2019 (IDT)
::דתיים יכולים להסתדר עם מה שנראה לך כאיסורים. יש פתרונות יצירתיים לכל מיני חריגות מהמצוות - איך מותר לעבוד בשבת, איך דתי יכול לנסוע במעלית בשבת, ועוד כהנה וכהנה. אני בטוח שאפשר למצוא דרך להחליט ששפיכת הזרע אינה ממש לבטלה, שאקט אנאלי לא מוזכר מספיק במפורש בתורה ועוד כהנה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:49, 9 במאי 2019 (IDT)
:::אז כך: כשמוצאים היתר, הוא לא יהיה מנוגד למה שכתוב במפורש שאסור, והראיה שעדיין אף רב אורתודוקסי לא מצא היתר לאדם להדליק סיגריה בשבת. יש את מה שמכונה [[גרמא בשבת]], שמאפשר לבצע דברים מסוימים בצורה עקיפה. הדוגמה ממעלית היא בעייתית עוד יותר, שכן ברגע שהאדם עצמו לא לוחץ על כפתור וכדו', הוא בעצם לא עובר על שום איסור. כמובן שאפשר להחליט שאיסור זרע לבטלה אינו מהתורה, וממילא הוא מותר, אלא שבדיוק לכן הדגשתי את המילה '''אורתודוקסי'''. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 20:58, 9 במאי 2019 (IDT)
::::למה שלא תשאל אותו ישירות? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:10, 9 במאי 2019 (IDT)
:::::יש לך את הטלפון שלו? {{חיוך}} [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 21:11, 9 במאי 2019 (IDT)
:::::::יש לארגון שלו דף פייסבוק. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 21:19, 9 במאי 2019 (IDT)
::::::::זו גם אופציה, ויכול להיות שאני אחליט לבצע אותה. כך או כך, אף פעם לא מזיק לשמוע את חכמת ההמונים, אני מקווה שמשתמשים שיש להם היכרות עם מגוון של זרמים אורתודוקסיים ליברליים בכלל, וחד מיניות אצל דתיים בפרט, יחכימו אותנו גם הם. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 23:03, 9 במאי 2019 (IDT)
:::::::::מן הסתם זו הסיבה שהרבנות האורתודוקסית מתנערת מהם מכל וכל. איך אדם יכול להתעלם מהציווי המפורש של [[s:קטגוריה:ויקרא יח כב|וְאֶ֨ת־זָכָ֔ר לֹ֥א תִשְׁכַּ֖ב מִשְׁכְּבֵ֣י אִשָּׁ֑ה תּוֹעֵבָ֖ה הִֽוא]], ועדיין לקרוא לעצמם דתיים? זו שאלה שכנראה רק הם יוכלו לענות עליה. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ה' באייר ה'תשע"ט • 17:24, 10 במאי 2019 (IDT)
::::::::::השאלה איננה על משכב זכור, כדאי לקרוא אותה במלואה. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 17:26, 10 במאי 2019 (IDT)
:::::::::::כאמור, רוב מוחלט של הפוסקים מסתייגים מהיתרים כגון זה. יתכן שישנם מעטים המעדיפים להתיר איסורים קלים יחסית כמות הוז"ל, מתוך חשש שאנשים הללו עלולים להכשל במשכב זכור, שחמור כמובן הרבה יותר. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • ט' באייר ה'תשע"ט  23:29, 13 במאי 2019 (IDT)
::::::::וכמו שציינתי קודם, אפילו האורתודוקסים יכולים לפרש כל דבר איך שרוצים, מיהו זכר, מהם משכבי אישה, מהי תועבה וכד׳. ראו לדוגמא פרשנות ל[[בן סורר ומורה]] - מצוות הוצאה להורג של בן 13 שעל ידי הפרשנויות הנכונות מתבטלת. מה שנקרא צחוק מהעבודה. נתקלנו בפרשה זו כשעלה בננו לתורה, הזדעזענו, קראנו ויקיפדיה והתגלגלנו מצחוק. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:23, 10 במאי 2019 (IDT)
:בערך [[רון יוסף]] אין כלל התייחסות לחיי אישות. יש שאלה על כך בדף השיחה והיא לא נענתה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:45, 10 במאי 2019 (IDT)
::התייחסותו לנושא מופיעה ב[[להט"ב ויהדות#רון יוסף]]. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 11:22, 14 במאי 2019 (IDT)

==שאלה הנוגעת לעבודה שוטפת במסמך 'וורד'==
איך מקבעים תוכן מעמוד נתון, כך שהזנת תוכן חדש לעמוד שלפניו לא יגרום לגלישת שורות לעמוד הבא ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:04, 10 במאי 2019 (IDT)
:תתחיל את העמוד הנתון ב"מעבר עמוד" (page break). כך הוא תמיד יתחיל בעמוד חדש. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 09:24, 10 במאי 2019 (IDT)

==העברת זה"ב לחו"ל==
שלום.{{ש}}
האם העברת זה"ב (בין אם מבנק מסחרי או מבנק הדואר) היא '''סוג ההעברה הנכון ביותר''' כשמעבירים כסף לחשבון בחו"ל (בין אם אישי ובין אם של אדם אחר)?
בתודה,{{ש}}
{{לא חתם||אלמ}}

==איזה בנק ישראלי מנפק כרטיס דביט ששמיש בחו"ל?==
תודה.
{{לא חתם||אלמ}}

==מי לומד לעשות רגרסיות, למצוא שונות וכי בריבוע?==
כולנו משתמשים היום בכלים מוכנים באקסל/מטלאב. למצוא שונות זה עניין של מספר קליקים. 
אבל מישהי חייב היה לכתוב את התוכנות הללו ובשביל זה צריך אנשים שיודעים לעשות את הדברים הללו באופן ידני. כלומר הם יודעים לקחת סט של נתונים ולחשב מהם עם דף ועט. מדענים ומהנדסים של היום לא לומדים לעשות זה זה (למרות שפעם כן למדו). אז מי כן? כי מתכנתים עצמם לא נכנסים לעומק כזה של סטטיסטיקה. מי הם אנשי המקצוע שעומדים מאחורי הפונקציות באקסל? מה הם למדו? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.203|213.55.184.203]] 14:19, 12 במאי 2019 (IDT)
: סטטיסטיקה היא דיסציפלינה אקדמית בפני עצמה, שנושקת למתמטיקה (ומדעי המחשב) מהצד התאורטי, ולכל המדעים הניסויים מהצד המעשי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:25, 12 במאי 2019 (IDT)
:אין לנו ערכים שמסבירים איך לחשב [[רגרסיה (אנליזה)|רגרסיה]], [[שונות]] ו[[מבחן כי בריבוע]]? למיטב זכרוני למדתי לחשב שונות ב[[תיכון (גאומטריה)|תיכון]], אבל בהחלט יכול להיות שזכרוני מטעני. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:43, 12 במאי 2019 (IDT)
:: הכוונה כנראה ל[[ניתוח שונות]], שהיא מבחן סטטיסטי כללי ודי מתוחכם. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:26, 12 במאי 2019 (IDT)

==איטריות ביצים==
הופתעתי והתאכזבתי לגלות בסופרמרקט שבאיטריות "ביצים" יש רק 10% ביצים, ורוב השאר זה קמח. מסיבות בריאותיות אני מחפש איטריות עם מינימום פחמימות. יש דבר כזה - איטריות ביצים שעשויות בעיקר מביצים?
:כמדומני שאפשר להשיג כאלה לקראת פסח. בשאר ימות השנה איני יודע. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • ט' באייר ה'תשע"ט  23:26, 13 במאי 2019 (IDT)
::סבתי מכינה כאלה בעצמה - היא מכינה חביתות דקות מאוד מאוד (ביצה אחת בכל פעם, נניח) ואז פורסת אותם דק-דק. הבעיה היא שהן מתקלקלות מהר יחסית (בגלל הביצים) ולכן זה כנראה מוצר לא סחיר כל כך. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:33, 20 במאי 2019 (IDT)

==האם מותר להשתמש בתמונות ויקי קומנס באתר פרטי במקרה הבא?==
נניח שבניתי אתר פרטי ברישיון תוכן קסטומאלי שאני כתבתי, הכולל איסור על העתקת כל תוכן למעט תמונות (כי כל התמונות חופשיות).
האם ויקי קומנס מאפשרים לי להשתמש בתמונות שלהם במקרה כזה?{{לא חתם||אלמ}}
:במקרה של תמונה ברישיון CC-BY-SA, תהיה חייב לספק את התמונה באותו רישיון לקוראיך. כלומר: לא תוכל למנוע מהם להעתיק את אותה תמונה. המגבלה הזו לא חלה על תוכן ברשיון מתירני יותר (CC-BY או CC0), וכמובן שלא על תמונות ומסמכים שבנחלת הכלל. (כמוכן: ליתר דיוק: התמונות אינן של ויקי קומונז אלא באופן כללי של מיש שצילם אותן. בעלי זכויות היוצרים על התמונה, אם היא אינה בנחלת הכלל, הם מי שהרשו לך להשתמש. הקומונז רק מספקים מקום אחסון נוח). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:52, 13 במאי 2019 (IDT)
::תוספת קטנה, בתמונות שהרשיון דורש זאת יש לציין את יוצר(י) התמונה. ראה לדןגמה את [[חור שחור#*Sagittarius A - מרכז גלקסיית שביל החלב]]. רשיון התמונה דרש פירוט מלא של היוצרים, אף על פי שהוא מסורבל.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:50, 13 במאי 2019 (IDT)
::::ואני מזכיר שוב את [[ויקיפדיה:זכויות יוצרים#שימוש חיצוני]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:57, 13 במאי 2019 (IDT)

==צה"ל: שאלה למי שמכירים את מחלקותיו==
שלום. לפני מספר שנים רופא צה"לי נתן לי פטור משירות בשל בעיה רפואית. הוא תיעד את הפנייה במחשב. אני צריך את מכתב הסיכום שלו.
לאיזו מחלקה עלי לפנות בצה"ל בכדי להשיג את המכתב הזה הכי מהר ועם הכי פחות "זריקות ממחלקה למחלקה" או עם הכי פחות "גלגול אחריות"?
אשמח לכתובת אימייל ישירה אם אפשר. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:אפילו באתרי האינטרנט של צה"ל הדברים האלה לא ברורים עד הסוף. גם השאלה לא ממש ברורה - יש גורם אחד שאמור לטפל באדם שקיבל פטור בלשכת הגיוס ולא גוייס מעולם, וגורם אחר שאמור לטפל באדם שהתגייס וקיבל פטור משירות אחרי ששרת כמה חודשים או שנים. הכתובת הכי טובה שאפשר להציע היא מוקד פניות הציבור של אגף כוח אדם, בטלפון 1111. ספר להם לאיזו משתי הקבוצות אתה שייך, והם יעשו אחד מן השניים: יקבלו את הבקשה שלך ויעבירו אותה לגורם המתאים, או יאמרו לך אל מי בדיוק אתה אמור לפנות.--[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 20:30, 14 במאי 2019 (IDT)

==האם השקל די תקוע ולא מתחזק משמעותית כבר כמה שנים?==
אני לא מבין גדול בנושא של התחזקות והחלשות מטבעות אבל האם השקל במגמת היתקעות? האם זה קשור לעובדה שנסגרות או מצומצמות חברות רבות בישראל?
או שמא השקל הישראלי חזק אבל מטבעות של מדינות אחרות מתחזקים מהר יותר? {{לא חתם||אלמ}}
:השאלה לא לגמרי ברורה. בשנים האחרונות השקל הוא מטבע חזק יחסית, שערו עולה מול האירו ובמידה פחותה מול הדולר. השער משקף את תנועות ההון פנימה והחוצה מהמדינה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 17:39, 14 במאי 2019 (IDT)

==פרופסור ומרצה==
חוץ מהמשכורת, מה ההבדל בין מרצה לפרופסור? האם מרצה שאינו פרופסור הוא מין פיתרון חסכוני עבור האוניברסיטה? כלומר, כמו עובד קבלן: עושה אותו דבר, מקבל פחות. 
או שאולי לפרופסורים יש תפקידים נוספים שמצדיקים שכר גבוהה יותר? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.229|213.55.176.229]] 22:24, 13 במאי 2019 (IDT)
:ההבדל בין פרופסור למרצה הוא הדרגה (והקביעות). אם אתה מתכוון למרצה מן החוץ ביחס לאיש סגל, מדובר על תפקידים שונים. מרצה מן החוץ הוא מורה של קורסים ספציפיים. עיקר תפקידו של איש סגל הוא מחקר מדעי, ורק חלק קטן מזמנו הוא מורה. יש גם הבדל בכל מה שקשור לקביעת מדיניות, תפקידים מנהליים וכדו'. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 23:08, 13 במאי 2019 (IDT)
:: בטכניון יש מספר אנשי סגל שמרצים וחוקרים, אבל לא קיבלו דרגת פרופסור. השאלה היא - מה הסיבה? האם זה כי הם לא עושים את אותה העבודה כמו של פרופסור או כי פשוט לא היה להם את "הכוח הפוליטי" לקבל דרגה אקדמאית עם שכר גבוה יותר עבור אותו הקף עבודה. [[מיוחד:תרומות/213.55.176.229|213.55.176.229]] 11:05, 14 במאי 2019 (IDT)
:::לא מכיר ספציפית את הטכניון, אבל אם זה דומה למקומות אחרים, ומדובר על אנשי סגל, ההבדל הוא בדרגה. למשל, כי הם חדשים, או כי עדיין אין להם מספיק הישגים בתחום המחקרי (שזה הקריטריון העיקרי לקבלת דרגה). בדרך כלל כדי לקבל מינוי של םרופסור צריך להגיש מועמדות לכך, ולהראות שיש לך תרומה משמעותית מספיק בתחום שלך. בין השאר בכמות הפרסומים, מספר הפעמים שהעבודות שלך מצוטטות בספרות, סטודנטים למחקר שהכשרת, מענקי מחקר ופרסים שזכית בהם, מכתבי המלצה מחוקרים בעלי שם בעולם. זה לא אוטומטי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:25, 14 במאי 2019 (IDT)
::אולי יש גם הגבלה של תקנים?[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:24, 15 במאי 2019 (IDT)
::במדינות רבות למרצים בכירים אף-על-פי שאין להם משרה של פרופסור היה נהוג בעבר  (בזמנים של פורמליזם ביחסים בין סטודנטים למורים למשל או בראיונות עיתונאים וכו') לכנות אותם בשפה של יום יום  "פרופסור" או ופנו אליהם בכבוד "מר פרופסור". אצלנו דבר כזה נחשב חטא גדול [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:37, 15 במאי 2019 (IDT)

==מהו הלאום של פליטי וייטנאם ודומיהם במרשם האוכלוסין==
מהו המעמד הדתי של אזרחי ישראל שהם בני דתות שאינן מוכרות? למשל, [[קליטת פליטי וייטנאם בישראל|פליטי וייטנאם]] הבודהיסטים? למשל, [[ואן נויין]], בהנחה שאיננה נוצרית? האם הם נחשבים לחסרי דת? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 20:10, 14 במאי 2019 (IDT)
::ככל הידוע לי, אם לא התגיירו לאום הפליטים הוייטנאמים שהתאזרחו נחשב וייטנאמי, לפי מדינת המוצא, לא משנה איזו דת או מוצא אתני יש להם. הכרתי עולה חדש בן לאב יהודי ולאם הונגריה. שעלה לארץ מרומניה, שם נחשב על ידי השלטונות ליהודי לפי אביו ושם משפחתו. בארץ נרשם הלאום:רומני, מפני שעלה מרומניה. הוא היה מאוד נסער מכך, מכיוון שלא אביו ולא אמו היו רומנים במוצא ואף פעם לא הרגיש רומני. אבל זו בעיה מוכרת בארץ שבמרשם האוכלוסין קובעים לפעמים באופן שרירותי מהו לאום האדם [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:14, 15 במאי 2019 (IDT)
:::ומה רשום אצלם בתעודת הזהות בסעיף דת? ואיך הם מתחתנים? האם הם כחסרי דת? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 19:50, 15 במאי 2019 (IDT)
::מה שכתבתי למעלה מתיחס לרישום בעבר - עד שנת 2002 (ראה [[תעודת זהות (ישראל)]] בוויקיפדיה - בסעיף לאום בתעודת הזהות. מאז 2002 לא רושמים את סעיף הלאום בתעודת הזהות. לא היה סעיף דת, אלא לאום. יתכן שיש דרכים אחרות לסמן אותו - על ידי מספר התעודה? -  או קיים רק בפנקס האוכלוסין במשרד הפנים). אז צריכים לחכות לתשובה ממישהו שיודע  [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 03:54, 16 במאי 2019 (IDT)
:ראה [[חוסר דת]]. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:46, 16 במאי 2019 (IDT)
::הגדרת אדם כנוצרי , כפי שצוינה בערך "חסר דת" אינה מספקת. יש חשיבות בעיני הרשויות הדתיות האחריות על נישואין וגרושין לאיזו דת נוצרית האדם שייך. אם  הנוצרי הוא נוצרי רומי-קתולי או נוצרי אורתודוקסי או בפטיסטי או ארמני אפוסוטולי אינו יכול להתחתן רשמית , כלומר לפי הדת, עם נוצרי מדת נוצרית שונה אלא אם אחד מבני הזוג ממיר את דתו לדת של השני או מסכים שטקס הנישואים ינוהלו לפי פולחן אחד.בערך "חסר דת" לא מצויינים גם את השומרונים והקראים. פרט לכך, אם מישהו הוא בודהיסטי או שינטואיסטי, למשל, דבר זה אינו יכול להיחשב כ"חסר דת".[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 04:35, 17 במאי 2019 (IDT)
:::חסר דת כולל בתוכו גם דתות שאינן ברשימה. אני חושב שבודהיסט או בן דת השינטו יירשם כחסר דת. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:22, 17 במאי 2019 (IDT)
::::זו אכן הנקודה שאליה כיוונתי. איך בני דתות אסייתיות וכדו' יחשבו הן מבחינת כוכביות בסעיף דת בתעודת הזהות, והן מבחינת נישואין. האם למישהו יש מקור או לפחות ידע מבוסס בעניין? [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 15:40, 17 במאי 2019 (IDT)
::תיאורטית, נראה לי שארמני שאינו מתחתן בכנסייה, נגיד, מכיוון שכלתו היא בפטיסטית שאינה רוצה להתחתן לפי הטקס הארמני, אינו מוכר כנשוי על ידי משרד הפנים של ישראל. הוא צריך להביא תעודת נישואין מכנסייה כלשהי מוכרת רשמית. כמו ברוב המדינות בעולם, בארץ מוכרות רשמית לא דת נוצרית אחת אלא הרבה דתות נוצריות. מקרים כפי שציינתי לא כל כך קורים מכיוון שאצל הנוצרים בני זוג  מדתות נוצריות שונות לרוב מתפשרים על בחירת פולחן הכנסייה שבה יתחתנו.[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 04:01, 18 במאי 2019 (IDT)

==חישוב ערך עתידי מקורב עם הפקדות קבועות==
ישנו חוק מפורסם בשם חוק ה72, שניתן באמצעותו לחשב בקירוב ערך עתידי של השקעה כולל ריבית דריבית.
שאלתי היא, האם ישנה "להתאים" את החוק ולחשב בקירוב (בצורה פשוטה יחסית בלי צורך בשימוש במחשבון) ערך עתידי של השקעה כאשר מתווסף סכום קבוע בחודש לסכום ההשקעה הראשוני.
לדוגמה:
אם השקענו 100,000 ש"ח בתשואה של 7% הרי שהערך העתידי בעוד 10 שנים הינו בקירוב 200,000 (לפי חוק ה72). אני מעוניין לדעת מה יהיה הערך העתידי אם בנוסף לכך כל חודש יתווסף לחיסכון עוד 1000 ש"ח כל חודש.
[[משתמש:אליהו52ז|אליהו52ק]] • [[שיחת משתמש:אליהו52ק|שיחה]] 23:45, 14 במאי 2019 (IDT)
: "חוק ה-72" אומר שכאשר ההפקדה גדלה בריבית דריבית, מספר השנים עד שסכום הכסף יוכפל הוא בערך 72 חלקי אחוז הריבית השנתית. המספר 72 מגיע מהקירוב <math>\ \log(2) \approx 0.72</math> (בבסיס הטבעי כמובן).
: כדי להכליל את הכלל, צריך להבין מאיפה הוא מגיע. נסמן את '''שעור הריבית השנתית''' ב-<math>\epsilon</math>. התוספת הכפלית ליחידת זמן קטנה t היא <math>\epsilon t</math>, כלומר סכום הכסף גדל מ-x ל-<math> (1+\epsilon t)x</math>. לכן <math> \frac{dx}{dt} = \epsilon x</math>, וזו [[משוואה דיפרנציאלית]] שפתרונה <math>x = \exp(\epsilon t)</math> (בהנחה שהסכום בזמן t=0 הוא x=1). כעת פותרים את המשוואה <math>x = 2</math>, ומקבלים <math> t = \frac{\log(2)}{\epsilon} \approx \frac{0.72}{\epsilon}</math>. 
: כעת נכניס את הגורם הנוסף - תוספת חודשית קבועה. סמן ב-<math>\ \theta</math> את '''היחס''' בין ההפקדה השנתית הנוספת, לרווח השנתי מריבית (בדוגמא שנתת <math>\ \theta = 12000/7000</math>). כעת הנגזרת היא <math>x' = \epsilon (x+\theta)</math> ופתרון המשוואה הדיפרנציאלית (עם אותו תנאי התחלה) הוא <math>x = (1+\theta)\exp(\epsilon t)-\theta</math>. הפונקציה הזו מגיעה ל-x=2 כאשר <math> t = \frac{1}{\epsilon} \log(\frac{2+\theta}{1+\theta})</math> (ובדוגמא: t=4.5). 
: אם <math>\theta</math> קטן מאד (שלא כמו בדוגמא שלנו), במקום "72 חלקי אחוז הריבית", הכלל יהיה "(72 מינוס חצי תטא) חלקי אחוז הריבית". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:32, 15 במאי 2019 (IDT)
::תודה על המענה המקצועי! לצערי אני רואה שזה לא כל כך עוזר לי, שכן לפי הנוסחה אני בעצם צריך לבצע חישוב מחדש עבור כל הכפלה. כלומר, הפעם הראשונה שהכסף יוכפל זה יהיה אחרי 4.5 שנים, אבל הפעם השניה שהכסף יוכפל זה יהיה רק אחרי 11 שנים (4.5+6.15), והפעם השלישית אחרי 18 שנה (4.5+6.2+7.6), ואילו אני מחפש דרש להראות במהירות כמה כסף יהיה אחרי מספר שנים רב. אציין שדי ברור לי גם אינטואטיבית שככל שהיחס בין סכום ההפקדה לבין סכום הריבית יותר קטן ההשפעה של התוספת החודשית לחסכון הינה קטנה יותר, אבל המקרים בהם אני צריך את החישוב הם דווקא אותם מקרים בהם אין לאדם הרבה כסף ואני רוצה להראות לו כמה כסף יהיה לו אם הוא יפקיד סכום קבוע כל חודש למשך שנים רבות.
::אם כך אנסה לשנות גישה, האם יש נוסחה פשוטה לחישוב חסכון כזה לטווח ארוך? נניח כמה יהיה בחסכון אם יופקד סכום של 1,000 ש"ח מידי חודש למשך 20 שנה בריבית של 7% (מספר השנים לא קריטי בעייני ואם יש מספר אחר שיכול לפשט את הנוסחה כל מספר בטווח 15-40 טוב לי, העיקר שאוכל להציב את הפרמטרים של גובה ההפקדה ושיעור הריבית, שכן אלו הדוגמאות שאני צריך להראות כיצד שינוי של אחוז בריבית או של סכום ההפקדה משפיע על החסכון לטווח ארוך). שוב תודה רבה רבה. [[משתמש:אליהו52ז|אליהו52ק]] • [[שיחת משתמש:אליהו52ק|שיחה]] 19:44, 16 במאי 2019 (IDT)
:: זו למעשה הנוסחה ל-x המופיעה לעיל. לאחר שיפוץ קוסמטי, <math>\, x = \exp(\epsilon t) + \theta(\exp(\epsilon t)-1)</math> וזה מראה שלחסכון לטווח ארוך יש שני מרכיבים: הקרן והריבית המצטברת ללא הפקדות נוספות (theta=0), ועוד ההפקדות הנוספות והריבית עליהן (המחובר השני). אתה יכול להציב t=20 ולשנות בכל פעם משתנה אחר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:21, 16 במאי 2019 (IDT)

==יד (אנדרטה)==
מה הרבים של "יד" במובן של אנדרטות? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.229|213.55.176.229]] 00:50, 15 במאי 2019 (IDT)
:על פי מילון אבן שושן, הריבוי של יד (במשמעות של מצבת זיכרון) הוא יָדוֹת, ובסמיכות: יְדוֹת- . [[משתמש:RimerMoshe|RimerMoshe]] - [[שיחת משתמש:RimerMoshe|שיחה]] 17:33, 16 במאי 2019 (IDT)

==אלף ואלפה (עברית ויוונית)==
מה קודם למה: אלף או אלפה? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.229|213.55.176.229]] 01:33, 15 במאי 2019 (IDT)
:אלף. ניתן לקרוא את הערכים [[אלפבית]] ו[[אלפבית יווני]] בוויקיפדיה. אלף של ה[[פניקים]]-ה[[כנענים]] (שהוא זהה לאלפבית העברי הקדום) [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:03, 15 במאי 2019 (IDT)
האלפבית היווני התפתח אף הוא מן האלפבית הפיניקי. היוונים שימרו את רוב הצלילים והצורות של האלפבית הפיניקי, חוץ ממעט אותיות שייצגו צלילים שלא קיימים ביוונית אותם הם הפכו לאותיות לייצוג תנועות. לשינוי זה חשיבות רבה שכן הוא מבדיל את היוונית, שפה הודו אירופאית, מהשפות השמיות, שבהן ייצוג לעיצורים בלבד.

==עתירות נגד חוק הלאום==
היכן ניתן לראות מה מצב העתירות נגד [[חוק הלאום]], מה ההחלטה האחרונה שהתקבלה והאם נקבע מועד והרכב לדיון בעתירות עצמן? לא הצלחתי למצוא את המידע הזה בחיפוש באתר 'נבו'. אודה מאוד לעזרה, ואודה גם לתיוג בתשובה. בתודה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 16:40, 15 במאי 2019 (IDT)
:[[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]], [https://supremedecisions.court.gov.il/Home/Download?path=HebrewVerdicts\18\550\055\v06&fileName=18055550.V06&type=4 הנה הדיון המאוחד בכל העתירות]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:41, 15 במאי 2019 (IDT)
::חן חן לך {{א|דוד שי|דוד}}. התוכל לגלות לי איך מצאת את מבוקשי? בתודה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 18:51, 15 במאי 2019 (IDT)
:::חיפשתי ב"נבו" עתירות לבג"ץ שבהן מוזכרת המילה "הלאום". [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 18:54, 15 במאי 2019 (IDT)
::::תראה מה זה, אני חיפשתי את השם המלא והרשמי ולא עלתה בידי. אל תהי צדיק הרבה! שוב תודה לך [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 18:56, 15 במאי 2019 (IDT)

==תוחלת חיים חזויה בלידה מול תוחלת החיים בפועל==
נתוני [[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] החזויה בלידה עבור קבוצת אוכלוסייה כלשהי, מבוססים על שיעורי התמותה בשנת לידתה. מניחים שבהגיעם לגיל X, התינוקות שנולדו באותה שנה ימותו באותו שיעור שבו מתו אנשים בני X בשנה שבו נולד השנתון. לפי הנחה זו מחשבים את תוחלת שנות החיים בלידה.
עבור שנתונים רחוקים דיים בזמן, ניתן גם למדוד את תוחלת החיים בפועל של השנתון - שהיא פשוט ממוצע הגיל שבו מתו. 
העלייה בתוחלת החיים בדורות האחרונים משמעה שבפועל, ככלל, אנשים חיו יותר מכפי שניתן היה לחזות על סמך שיעורי התמותה בעת לידתם. זה משקף את התקדמות הרפואה ושיפורים נוספים.
מעניין אותי האם יש אתר שמציג נתונים אלה (חזוי מול מציאות) באופן השוואתי, עבור שנים ומקומות כלשהם. אתר שממנו נוכל ללמוד, למשל, שתוחלת החיים החזויה לתינוק זכר שנולד באנגליה ב-1920 היתה 60 שנה אך בפועל תוחלת החיים לתינוקות אלה היתה 70 שנה.
[[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 20:47, 15 במאי 2019 (IDT)
: [[משתמש:דב ט.|דב ט.]], משהו כמו [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC5605514/] (איור 8)? {{לא חתם||אלמ}}
::כתוב לי שהעמוד אינו זמין [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:01, 20 במאי 2019 (IDT)
:::[[משתמש:דב ט.|דב ט.]], תיקנתי את הקישור.

==שמות המשפחה "צמחוני" ו"טבעוני"==
לא אחת נתקלתי בישראלים עם שמות משפחה אלה. מה מקורם? {{לא חתם||אלמ}}
:מי שמגיע מצמח או מטבעון. סביר להניח עברות של שמות לועזיים. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:01, 16 במאי 2019 (IDT)

==בעניין מתרגם 'גוגל'==
כיצד פונים לגורם המתאים ב'גוגל' על משגים וטעויות בתרגום מעברית ואליה ? אולי אפשרות של [[משוב]] ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:58, 15 במאי 2019 (IDT)
:איך אתה מפעיל את התרגום?
:באתר [https://translate.google.co.il/#view=home&op=translate&sl=auto&tl=iw&text=hey%20look%20there's%20a%20cloud%20in%20the%20upper%20wal] יש אפשרות להציע תרגום משלך (איקון העפרון) או לשלוח משוב. (בפינה מימין האופציה send feedback) [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:44, 16 במאי 2019 (IDT)
::א. תודה לך. לא היבנתי את שאלתך. מקיש 'תרגום' בשורת החיפוש של 'גוגל' > בוחר 'תרגום גוגל', וזהו. הקישור שלך למוליך לדף דומה, אבל עם אפשרויות שונות במקצת.
::ב. משום מה, אינני רואה את 'send feedback' עליו אתה מדבר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:23, 16 במאי 2019 (IDT)
:::יש כל מיני אפשרויות - מחשב או סלולרי; אתר אינטרנט, תוסף לדפדפן או אפליקציה. הטקסט senf feedback מופיע באתר (ראה קישור למעלה) בגלישה דרך מחשב. טקסט קטן בצד ימין למטה, מתחת לתיבה שבה מוצג התרגום. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:24, 17 במאי 2019 (IDT)
::::צד ימין למטה. תודה ושבת שלום. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:42, 17 במאי 2019 (IDT)

==לכמה מלחמות אזרחים גרם  יאסר ערפאת?==
אני מגדיר "מלחמת אזרחים" כמאבק מזוין בין קבוצות תושבי אותה המדינה. לי ידוע על [[ספטמבר השחור]], [[מלחמת האזרחים בלבנון]] (השניה) ואולי מאבק מזוין בין חמאס לבין אש"ף. יש עוד? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 12:52, 16 במאי 2019 (IDT)
:מקריאת הערך על מלחמת האזרחים בלבנון, קשה להגיד שערפאת (או הפלסטינים בכלל. היו שם כמה מיליציות פלסטיניות שונות) גרם למלחמה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:24, 16 במאי 2019 (IDT)
:: המשפט השני בערך אומר "מבין הגורמים הישירים לפרוץ מלחמת האזרחים הוא התבססות ארגוני טרור פלסטיניים בדרום לבנון". [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:27, 16 במאי 2019 (IDT)

==צה"ל - שאלה למי שמכירים את מחלקותיו (סיבוב שני)==
אני מרגיש שלא ניסחתי את השאלה טוב אז מנסה שוב:
אחרי שבועיים בערך בצה"ל, רופא צה"לי שנסעתי לראות ברמב"ם בחיפה נתן לי פטור משירות בשל בעיה רפואית. הוא תיעד את הפנייה במחשב.{{ש}}
אני צריך את מכתב הסיכום שלו.
לאיזו מחלקה עלי לפנות בצה"ל בכדי להשיג את המכתב הזה הכי מהר ועם הכי פחות "זריקות ממחלקה למחלקה" או עם הכי פחות "גלגול אחריות"?
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:ואני מרגיש שלא ניסחתי טוב את התשובה שלי. במקום להפנות את שאלתך אל ציבור הויקיפדים, עדיף להפנות אותה אל מוקד פניות הציבור של אגף כוח אדם בצה"ל, טלפון 1111. דרכי התקשרות נוספות [https://www.idf.il/צור-קשר/ בקישור הזה].  --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 11:36, 17 במאי 2019 (IDT)

==חידת חמיצר - "כנסת ירוקה"==
שלום לכולם. השבוע התחלתי לפתור במרץ את חידות חמיצר לכבוד חגיגות השבעים של מדינת ישראל. התשובה היא שם של אחד מחברי הכנסת לדורותיהם. לדוגמה: "מצב שלעולם לא נחווה, הראש לפתע כבה. זה שמצא עצמו על הכס, בבוא היום יהיה הראשון שייכנס". תשובה: [[אהוד אולמרט]] (הראש כבה = התרדמת של אריק שרון, מצב שלא נחווה = הנפילה הפתאומית הותירה את ישראל ללא ראש ממשלה קבוע בימים מתוחים של בחירות, הראשון שייכנס = הכניסה לכלא). החידה שאיני מצליח לפתור נקראת "כנסת ירוקה" היא:
"כנסת מפנימה ומביטה סביבה, ואפילו שדולה בשעה טובה. צדיק ונחשון ראשון, דחף לאיכות, מחזור וניקיון". ניסיתי [[מיכאל מלכיאור]], [[יוסי שריד]], [[דב חנין]] - אף אחד מהם לא מתאים. צריך סיוע. אולי {{א|דוד שי}} יידע. [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 21:50, 17 במאי 2019 (IDT)
:רמז: "גבוה מעל כולם". [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 21:51, 17 במאי 2019 (IDT)
::אני חלש בחידות חמיצר, אבל "דחף לאיכות, מחזור וניקיון" דחף אותי ל[[יוסף תמיר]], ורמז: "גבוה מעל כולם" (כלומר: תמיר) מחזק זאת, אבל אין לי הסבר  ליתר החידה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:04, 17 במאי 2019 (IDT)
::{{א|דוד שי}}, תודה רבה! זו אכן התשובה!! [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 22:11, 17 במאי 2019 (IDT)
:::"כנסת מפנימה ומביטה סביבה" אולי רומז שהיה יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה. חידת חמיצר הראשונה שפתרתי בחיי. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:15, 17 במאי 2019 (IDT)

==כתבים בעברית לא יהודים==
ידוע שחלק מנוצרים מלומדים למדו מעט לקרוא עברית. האם יש תיעודים כתובים בעברית שלא ממקור יהודי? [[מיוחד:תרומות/213.55.184.220|213.55.184.220]] 01:04, 18 במאי 2019 (IDT)
:על איזה תקופה מדובר? יש מלומדים נוצרים מאבות הכנסיה שקראו בעברית בוודאות. יש גם חוקרי מקרא נוצרים מודרניים, החל מראשית חקר המקרא וכלה בחוקרים בני זמננו כמו ארנהרד בלום שקראו בעברית ואף כתבו מאמרים בעצמם בעברית. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:31, 20 במאי 2019 (IDT)

==חיפוש מקור לציטוט/ לסיפור==
אני זוכר שלפני שנים סיפרו לי על איזשהו רב (האדמו"ר מפיאסצנה?) שהיה מחנך את הילדים ואומר להם ביידיש "זכרו ילדים, אין דבר חשוב יותר בעולם מאשר לשמח יהודי. הקפידו כל יום לקיים זאת". 
ואז אחד מאותם ילדים סיפר שהמשפט הזה עזר לו לעבור את השואה כי הוא כל הזמן חיפש יהודים לשמח, וזה נתן לו משמעות שם.
אני ממש ממש אשמח אם מישהו יודע על מקור כלשהו (ספר/ אינטרנט וכו') לסיפור הזה או לפחות רק לציטוט. 
אגב, אני מדבר גם יידיש כך שאין לי בעיה שתפנו אותי למקור ביידיש.
תודה רבה! [[משתמש:עברית|עברית]] - [[שיחת משתמש:עברית|שיחה]] 09:47, 18 במאי 2019 (IDT)
: אכן, הסיפור הוא על האדמור מפיאסצנה, וסופר על ידי ר' שלמה קרליבך תחת השם הגיבן הקדוש - אפשר למצוא הקלטות ביוטיוב תחת שם זה. אין לי כרגע את המקור, אבל זה התפרסם בכמה מכתביו, ואפשר למצוא ברשת גירסאות שונות (אוכל לתת מקור מדויק בהמשך). לזמר אהרון רזאל יש שיר בשם זה שמבוסס על הסיפור.
:: מקור בספר: סיפורי נשמה שסיפר ר' שלמה קרליבך, כרך ראשון, עמ' 40.
::: תודה רבה! [[משתמש:עברית|עברית]] - [[שיחת משתמש:עברית|שיחה]] 14:13, 23 ביוני 2019 (IDT)

==למה "משחקי הכס" כל כך מושכת?==
מהתרשמותי זאת הסדרה שהכי הרבה אנשים מהכי הרבה מדינות רואים כיום וממש "מעריצים" אותה באופנים שנראים לי מאד מוגזמים.
לי אין עניין לצפות בסדרה אבל אני מנסה להבין מה כל כך מושך אנשים בה. הדמויות נראות לי בתמונות די גרוטסקיות וכך גם השמות שלהם "חאל דרוגו", "חאליסי".
מה לפי המחקר נתן לסדרה הצלחה כזו? {{לא חתם||אלמ}}
:"משחק הכס" שינה את כללי הסיפור בטלוויזיה:
:"משחק הכס" הוא מורכב:
:
:"משחק הכס" עוסק בנושאים נצחיים:
:
:ב"משחק הכס" יש שחקנים נפלאים:
:
:האיכות האמנותית של "משחק הכס" גבוהה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא צריך מחקר, אם יצירה פונה למכנה המשותף הרחב ביותר, ואתה לא חלק ממנו, אז אתה לא תמצא בה עניין. {{לא חתם||אלמ}}
::תדייק בניסוח: לדעתך לא צריך ולדעתך יוצריה פנו כך ולדעתך אני לא אמצא בה עניין למרות שאין לך בסיס לקביעה הפתטית הזו. {{לא חתם||אלמ}}
:הסדרה למעשה נמצאת על התפר שבין טלוויזיה וקולנוע, ולזה אפשר להוסיף גם ספרות (היא מבוססת על סדרת רומנים) ואינטרנט (בגלל המעריצים שמייצרים תוכן נוסף ביוטיוב ובאתרים אחרים, למשל ויקיפדיה). זה מאפשר שילוב איכויות שבדרך כלל לא ניתן להשיג באף אחת מן המדיות האלו לבדה. למשל שילוב מורכבות עלילה שניתן להשיג רק בהרבה עונות ופרקים עם איכויות הפקה ואפקטים מיוחדים שבדרך-כלל רואים רק בסרטים הוליוודיים עתירי תקציב.{{ש}}כדאי להביא בחשבון שההצלחה של הסדרה כרגע בשיאה בגלל השידור המתואם של הפרקים המסיימים בכל העולם. היא פחות מרשימה כשמסתכלים עליה על פני טווח הזמן של 9 שנים שבהן הסדרה משודרת (או לא), וכנראה אפילו פחות אחרי האכזבה הבלתי-נמנעת מהסיום. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:29, 18 במאי 2019 (IDT)
::יש כמה דברים שמייחדים את הסדרה הזו, לפני כן כדאי לציין, שהיא הסדרה היקרה ביותר בעולם. להלן כמה דוגמאות: א. לפחות בעונות הראשונות, הצופים נתקלים בכמות גדולה של סצנות ומקרים לגמרי בלתי צפויים, המשולבים באלימות קשה. על מנת לסבר את האוזן (אזהרת ספוילר), כבר בפרק הראשון הצופה יתקל בילד שצפה באקראי בגילוי עריות בין המלכה לאחיה, ובתגובה זה הראשון מושלך דרך החלון. סצנה שאין דומה לה במקומות אחרים. בהמשך, דמויות מפתח נהרגות, או עושות תפניות חדות אחרות, שקשה מאוד לצפות אותן. ב. הסדרה מצליחה לשלב בין פנטזיה לריאליזם בצורה מופתית. כלומר, מימד הפנטזיה נכנס בצורה אמינה אל תוך העלילה, שבבסיסה נמצאים דברים ריאליים לחלוטין, כמו תככים ומזימות פוליטיים. ג. העולם המוצג שם הוא עולם שמכיל מגוון לא רגיל של דמויות ושל האינטראקציות שביניהם, תוך דיוק בכל פרט ופרט. ד. הסדרה בוחנת דילמות אנושיות מורכבות, כגון, נאמנות, בחירות גורליות, ועוד. השילוב של אלו לצד דברים נוספים, מספק חוויית צפייה בלתי שגרתית. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 00:58, 19 במאי 2019 (IDT)

==באיזה חג מברכים פעמים?==
שלום,
כשהייתי צעיר אני זוכר שברכנו פעמים באחד החגים פסח או ראש השנה. משהו יודע האם בראש השנה אומרים פעמים את הברכות או בפסח קוראים שוב את המגילה? ההגיון אומר ראש השנה אבל רציתי לוודא. תודה {{לא חתם||אלמ}}
:כדאי שתפרט באיזו [[ברכה]] מדובר. אולי התכוונת ל[[שהחיינו]] שמברכים בכל חג. לשאלתך, בפסח לא מקובל לקרוא שוב את המגילה, אבל יש קהילות (כמדומני ש[[חסידות בעלז]] היא אחת מהן), שעושים זאת '''בלי ברכה'''. מה שכן, בפורים קוראים את המגילה גם בלילה וגם בבוקר, ובכל פעם, מברכים מחדש את הברכות. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 00:43, 19 במאי 2019 (IDT)

==קצת אנגלית==
תמיד היה נשמע לי מצחיק לשמוע אחרים, בעיקר חברה מבוגרים, מציגים את עצמם ואת גילם בעזרת התבנית "Hi, my name is ___ and i am __ years old" (במבטא ישראלי זה אפילו נשמע מצחיק יותר).{{ש}} האם יש דרך קצת יותר מדוברת להציג את עצמי ואת הגיל שלי באנגלית? האם ניתן להגיד, נניח, "...Hi, im ___ and im 28" (בלי כל ה-יירס אולד..)..? תודה לעונים {{אלמוני}}
:למה לא תשתמש בתבנית המקובלת? [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • י"ד באייר ה'תשע"ט • 10:20, 19 במאי 2019 (IDT)
::נדמה לי שיש כאן מעין התנגשות בין תרבויות לשוניות. בשפות שונות מקובל לומר את אותם דברים בצורות שונות. אם זו התבנית המקובלת להצגה עצמית, סביר להניח שזו הדרך המקובלת כאשר עושים זאת באנגלית, וכשייעשה שימוש בצורה שונה, הדבר יהיה דומה יתר למי שיאמר בעברית "שלום, השם שלי הוא מושיקו ואני חי 68 שנים." [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 12:54, 19 במאי 2019 (IDT)
::: אני מסכים. ולשאלתי, האם זה נכון תחבירית להשתמש בתבנית השנייה? האם היא נכתבה בכלל בצורה תקינה? ככה אומרים באנגלית "מדוברת"? {{אלמוני}}
::::כן, "I'm 28" היא תבנית מקובלת ב[[משלב]] לא פורמלי לציון גיל באנגלית. [[משתמש:Radioactive Grandpa|R.G.]] - [[שיחת משתמש:Radioactive Grandpa|שיחה]] 23:22, 19 במאי 2019 (IDT)
הערה: הדיון מזכיר את הביטוי השגור בעברית: "איך קוראים לך ?" במקום "מה שמך ?". נסו לומר זאת באנגלית, או בכל שפה אחרת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:02, 24 במאי 2019 (IDT)

==מתי אירווויזיון הפך לפריק שואו?==
שמתי לב שבתקופה האחרונה תחרות האירוויזיון מציגה כמות גבוהה מאוד של אנשים חריגים: מבינת משקל, מגדר, מראה חיצוני ועוד. סוג של "פריק שואו". במובן של בידור שכולל התלהבות מחריגים בחברה שבמקום להחביא את חריגותם, מציגים אותה ברבים כחלק מההצגה.
ממתי זה התחיל? כי נראה שבשנות ה-70 דווקא נראה שלא היו ניסיונות לעורר רחמים או שוק או ניסיון למשוך תשומת לב לתכונות חריגות. [[מיוחד:תרומות/213.55.184.220|213.55.184.220]] 12:56, 19 במאי 2019 (IDT)
:סביר להניח שהדבר קשור לתהליכים גלובליים אחרים בכל הקשור לקבלת האחר - שקורים במקביל. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 13:31, 19 במאי 2019 (IDT)
::לא רק האירובִּזָיון הפך לפריק שואו אלא גם רבים מתחומי המדיה, בהם נדרשת העצמה של גירוי הצרכנים. דוגמה מצויינת היא הטלויזיה: בעבר כשהיית צופה בתוכנית, היית צופה *רק* בתוכנית. כיום, כשאתה צופה במהדורת חדשות, אתה מקבל ברקע מוסיקה רפטטיבית (״מוסיקת חדשות״), משמאל למטה אליפסה לכבדי שמיעה, מימין כתוביות של התוכנית הקודמת, מלמטה כותרות אקטואליה, למעלה משמאל פרומו של התוכנית הבאה, ועוד ועוד. מה זה אם לא פריק שואו? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:08, 26 במאי 2019 (IDT)
::: פריק שואו הוא הצגה בה מראים חריגות ממה שנחשב לנורמה במראה של בני אדם. כלומר אנשים שראים "מכוערים" בעיני החברה. הדגומה שלך לא קשורה. [[מיוחד:תרומות/213.55.211.27|213.55.211.27]] 17:40, 26 במאי 2019 (IDT)
:::: הדוגמה שלי אכן לא מדברת על מוזרויות אנושיות, אלא מסבירה למה צריך להשתמש בפריקים באירוויזיון. ולדעתי אין פה עניין של קבלת האחר אלא אך ורק העלאת עוצמת הגירוי. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:27, 29 במאי 2019 (IDT)

==מה חוקרים באנטרקטיקה?==
אני יודע שמדינות שונות הקימו מכוני מחקר באנטרקטיקה אליהם הן שולחות מדענים לשהות ארוכה.
מה מבקשים מהם לחקור והאם העובדה שזה לוקח כל כך הרבה שנים מעלה ספק שמדובר באבטלה סמויה? {{לא חתם||אלמ}}
: למה דווקא באנטרקטיקה. יש מחקר בפיזיקה, למשל, כבר מאות שנים, ומכאן שזו אבטלה סמויה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:32, 19 במאי 2019 (IDT)
::סליחה, ניסוח גרוע. בחיים לא הנחתי שאם מחקר לוקח שנים רבות הוא וודאי אבטלה סמויה. אני באמת מנסה להבין מה יש להם לחקור במקום שהוא כמעט כולו קרח, נטול כמעט לגמרי צמחייה ובעלי חיים ונטול תשתיות? אני שואל בשיא הרצינות. מה הם יראו או ימדדו שבתמונת לווין לא ימדדו או שבאונייה שקרובה לאנטרקטיקה לא ימדדו? {{לא חתם||אלמ}}
:::אחד מתחומי המחקר שאני יודע עליהם הוא דיגום ליבות הקרח באנטארקטיקה. יש שם קרח שלא נמס כבר מאות אלפי שנים ואולי יותר. כאשר דוגמים אותו (בשטח, לא דרך לווין - ממש הולכים וקודחים ומוציאים פרוסות קרח), אפשר ללמוד על תנאי האקלים הקדומים של כדור הארץ מכל שלב שמיוצג בקרח. חלק ניכר מהמודלים של שינוי אקלים הגיעו מהמחקרים האלה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:53, 19 במאי 2019 (IDT)
::: [https://www.scar.org/ כאן] יש רשימה של 20-30 פרוייקטי מחקר גדולים שמתבצעים דווקא באנטרקטיקה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 21:54, 19 במאי 2019 (IDT)
:ערכים כמו [[בסיס סקוט]] מתייחסים לנושאי המחקר בקצרה. באתר של הבסיס יש מענה קצר לשאלה "מדוע לחקור את אנטרקטיקה" [http://www.antarcticanz.govt.nz/science/why-study-antarctica/ כאן] (באנגלית). [http://www.antarcticanz.govt.nz/science/our-science/our-science-achievements/ כאן] יש רשימה של ההישגים המדעיים וקישורים לדוחות המדעיים שהוציא מאז 2001. אציין שחלק גדול מהמחקר הוא איסוף נתונים בסיסי, שיש בו חשיבות למעקב ארוך טווח. גם מחקר על אוכלוסיית הדגים בים התיכון, או הצופיות ברמת-אביב, נערך לאורך שנים רבות. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:14, 20 במאי 2019 (IDT)
::השאלה אם אפשר לבצע מחקרים דומים מאוניות ללא בסיס קבע היא שאלה למומחים גדולים ממני. אני מניח שיש יתרונות לבסיס קבוע. ייתכן שיש פה שיקול מסוים של רצון לקבע נוכחות בשטח, אבל זו ספקולציה. מאנייה לא ניתן היה לגלות את [[ווסטוק (אגם)|אגם ווסטוק]] שגילו מדענים מ[[ווסטוק (תחנת מחקר)|תחנת המחקר ווסטוק]] בלב היבשת. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:17, 20 במאי 2019 (IDT)
::ודוגמה מתחנה אחרת - המחקר שגילה לראשונה את [[החור באוזון]] יצא מ[[תחנת המחקר האלי]] בצפון אנטרקטיקה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:22, 20 במאי 2019 (IDT)
'''הערה:''' חברים, אין דבר כזה אנטרקטיקה, בדיוק כמו שאין רקטיקה. יש [[ארקטיקה|'''ארקטיקה''']], והנגדי לו - [[אנטארקטיקה|'''אנט-ארקטיקה''']] היא '''אנטארקטיקה'''. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:56, 24 במאי 2019 (IDT)

==המשולש==
מדוע לא מוזכרים בערך "המשולש" הישובים ג'לג'וליה וכפר ברא? הם אינם נחשבים חלק מהמשולש? [[משתמש:KobiNew|KobiNew]] - [[שיחת משתמש:KobiNew|שיחה]] 14:32, 19 במאי 2019 (IDT)
:הוספתי אותם. תודה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:03, 19 במאי 2019 (IDT)

==תענית שני קמא ושני בתרא==
מה זה? יש ערך בויקיפדיה.
:[[תענית בה"ב]]

==עשות אלפי משתמשי טלגראס.==
לפי הבנתי המשטרה עלתה על עשרות אלפים אם לא מאות אלפים של לקוחות טלגראס. האם זה לא אומר שיש דרישה רחבה בציבור? איך שוק כל כך רחב לא מקבל הכרה רשמית?
:יש שוק גדול לכל סוגי הסמים. 
:קיימת מחלוקת על ליגאליזציה של קנביס ובמידה פחותה גם לסמים אחרים. השיקול להטיל מגבלות על השימוש והסחר, עד כדי איסור מוחלט, הוא רצון של החברה להפחית הנזק שנגרם לפרט ובעקיפין לכלל משימוש בהם. במקרה של [[קנביס]] ננקטת בפועל מדיניות של העלמת עין ואי-אכיפה כלפי משתמשים ואפילו סחר בהיקף קטן. התואנה הרשמית לפעולה נגד טלגראס היתה שמכרו דרכם סמים קשים יותר וכן מכרו סמים לקטינים. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:07, 22 במאי 2019 (IDT)

==מצלמת רכב==
שמתי לב לשתי תופעות מוזרות במצלמת רכב שלי:{{ש}}
1. היא מצלמת מנקודה יותר אחורית ממה שהיא נמצאת. היא כמובן ממוקמת על השמשה הקדמית, כך שהיא אמורה לראות בדיוק מה שאני רואה כנהג, ואולי אף טיפה קדימה מזה. אבל למעשה, היא רואה דברים שכבר עקפתי אותם, כאילו שהיא ממוקמת בשמשה האחורית. אני אתן דוגמא: נניח יש לפניי מימיני עמוד חשמל. החלק הקדמי של הרכב כבר עבר אותו, כך שאני כבר לא רואה אותו, אבל המצלמה עדיין קולטת אותו, כאילו שהיא נמצאת מאחורה.{{ש}}
2. בהקלטה החיה הנסיעה נראית הרבה יותר מהירה ממה שהיא בפועל, העצמים השונים עוברים יותר מהר במצלמה ממה שהם עוברים בעיניי.{{ש}}
איך שתי התופעות האלה ייתכנו והאם יש קשר ביניהן?
:לגבי 1, המצלמה ב-delay ביחס לנסיעה שלך. היא רואה את מה שאתה ראית שנייה קודם לכן. לא יופיע שם שום דבר שקרה אחרי שהפסקת לראות אותו בעיניך. זה כמו שידור חוזר. לגבי 2, אני לא יודע בוודאות, אבל זו ללא ספק חוויה אחרת לראות את התמונה במסך קטנטן לעומת ראיית העצמים בעולם האמיתי ואולי זה יוצר את האפקט שאתה מתאר. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ט"ו באייר ה'תשע"ט • 15:27, 20 במאי 2019 (IDT)
::1. אם זוהי הסיבה, האשליה תעלם כאשר המכונית לא נוסעת. אבל השהיה של שניה נשמעת לי מאוד ארוכה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:32, 20 במאי 2019 (IDT)
:::לגבי 1, מן הסתם המצלמה משתמשת בעדשה רחבה יותר מהעיניים שלך. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 19:06, 20 במאי 2019 (IDT)
::::סבבה, היא יכולה לראות יותר לצדדים, אבל איך היא יכולה לראות אחורה? אגב, אתמול בדקתי את זה, גם בעמידה יש הבדל. נניח אני עומד ברמזור מאחורי רכב ואני כבר לא רואה את לוחית הרישוי שלו, המצלמה רואה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 09:22, 21 במאי 2019 (IDT)
:::::היא לא רואה אחורה, אני מרשה לעצמי לנחש שהמצלמה שלך מותקנת יותר גבוה מקו העיניים שלך, ולכן היא יכולה לראות את לוחית הרישוי גם לאחר שקדמת הרכב מסתירה אותה מעיניך (הזווית בין המצלמה ללוחית קהה יותר מהזווית בין העיניים ללוחית). [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 13:15, 21 במאי 2019 (IDT)
::::::תודה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:33, 21 במאי 2019 (IDT)

==קולנוע בישראל: הזמנת כרטיס דרך מסך טאץ'==
האם הוכנסו לבתי קולנוע בישראל מכונות הזמנת כרטיס דרך מסך טאץ'? {{לא חתם||אלמ}}
:בחלק מהמקומות, כן. ראיתי כאלה כבר לפני כמה שנים טובות ב-יס פלאנט בחיפה. תבחר סרט, תבחר שעה, תבחר מקומות, תעביר כרטיס והמכונה מדפיסה במקום. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 09:03, 28 במאי 2019 (IDT)

==שאלה על בוזון היגס==
אם אינני טועה , בעבר שמעתי עליו שהוא "נותן מסה לפרוטון". מה הפירוש? {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא פיזיקאי, אבל למיטב הבנתי הכוונה היא ש[[בוזון היגס]] מוסיף מסה ל[[פרוטון]], כמו ש[[קליע]] מוסיף מסה ל[[מחסנית]]. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • ט"ז באייר ה'תשע"ט • 13:10, 21 במאי 2019 (IDT)
::אין לי כוונה לגרום תחושה רעה (באמת שאין לי) אבל לצערי תגובה זו לא עוזרת לי להבין מה אמור לבצע בוזון היגס. נא לא להשיב בעוקצנות כי אני ממש לא התכוונתי להיות עוקצני. {{לא חתם||אלמ}}
:::בוזון היגס הוא חלקיק הנובע משדה היגס. שדה היגס הוא שדה פיזיקלי שהאינטראקציה איתו נותנת מסת מנוחה לחלקיקים יסודיים. המסה הזו היא חלק קטן מהמסה של החומרים שאנו רואים סביבנו, כולל הפרוטון והנויטרון. האמירה שההיגס נותן מסה לפרוטון איננה נכונה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:46, 21 במאי 2019 (IDT)

==הצהרת הון==
הישנן מדינות בהן הצהרת הון מבוצעת באופן שונה משמעותית מאשר בישראל (למשל, באופן מקוון על ידי אזרח כשלעצמו - ללא התערבות רואה חשבון) או שהצהרת הון לא נדרשת בהן כלל?
תודה רבה. {{לא חתם||אלמ}}

==באיזה בית משפט ניתן לתבוע את צה"ל שלא על פציעה אלא בעניין התנהלותי==
כמו הסירוב של צה"ל לענות באימייל וההתעקשות (4 פעמים שאפנה טלפונית למרות תיעוד מסודר של הבעיה בכתב עם שאלה בסופו)?
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:לבעיה שאתה מתאר, הכתובת הראשונית היא [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A0%D7%AA-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%A8/ קצינת פניות הציבור] של צה"ל. אם תשובתה לא מספקת אותך, תוכל לפנות ל[http://www.mod.gov.il/Departments/Pages/internal_audit.aspx מבקר מערכת הביטחון]. רק אם גם הוא יאכזב אותך, תוכל לעתור ל[[בג"ץ]] (אם תעתור לפני פנייה לשני הגורמים הראשונים שתיארתי, סביר שעתירתך תידחה על הסף בנימוק של אי מיצוי הליכים). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:46, 25 במאי 2019 (IDT)
::לכותרת - "תביעה על פציעה" אינה תביעה בבית משפט, וגם אינה מתנהלת מול צה"ל. היא מתנהלת מול משרד הביטחון (קצין התגמולים באגף שיקום נכים). רק ערעורים על החלטות קצין התגמולים מגיעים לבתי המשפט (ועדות ערעורים שבראשן שופטים). --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 10:14, 27 במאי 2019 (IDT)

==האם במדע==
שלום ותודה מראש,
האם במדע נהוג להתייחס לחומרים שמרכיבים חלקיקים תת-אטומיים כמו אלקטרון כאל אנרגיה או חומר?
למשל, החלקיקים שמרכיבים את האלקטרון, האם הם עצמם "חומר" או "אנרגיה" לפי הקונצנזוס? 
{{לא חתם||אלמ}}
:חומר. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:32, 21 במאי 2019 (IDT)
:ה[[אלקטרון]] הוא [[חלקיק אלמנטרי]]. כלומר אין "חלקיקים שמרכיבים את האלקטרון". ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:42, 21 במאי 2019 (IDT)

==פולין? ליטא? אוקראינה?==
שלום, אם מישהי נולדה בPoczujkach או Pocsujki ב-1866 האם היא נולדה בפולין, ליטא או אוקראינה? נראה לי שזה ליד [[קייב]]. אבל בפולנית רשמו ליד קייב, ובצרפתית רשמו שהיתה ממשפחת אריסטוקרטיה ליטאית, ובאינטרנט אמרו שהיתה פולנית... {{צרפ|Józefa Joteyko}} ? תודה [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 10:31, 22 במאי 2019 (IDT)
:כך או כך זה בתחומי האימפריה הרוסית, שהתערבבו בה פולנים, אוקראינים, ליטאים ואחרים. (כאנקדוטה - הליטאים היו מיעוט לא-גדול בווילנה לפי מפקדי אוכלוסין מהתקופה הצארית).
:לא הצלחתי למצוא את המקום המדויק אבל נראה שנולדה ליד קייב, משני הערכים וממקורות אחרים ברשת. גם בפולנית כתבו שזו משפחה אריסטוקרטית ליטאית לפי גוגל טרנסלייט.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:02, 22 במאי 2019 (IDT)
:: {{א|דב ט.}} תודה! האם אז אני מגדירה אותה בתור רופאה פולנית ? ליטאית? או ליטאית שהיתה רופאה צרפתית ופולנית ? [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 11:16, 22 במאי 2019 (IDT)
:::להבנתי יש להגדירה כפולנייה, כי רוב חייה ופועלה היו בפולין. ראיתי גם שמתייחסים לאחיה תדיאוש באנצ' של המוזיקה כאל "מלחין פולני". [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:24, 22 במאי 2019 (IDT)
::::כאן יש עליה סקירה ביוגרפית באנגלית [http://nauka-pan.pl/index.php/nauka/article/view/802/829] שמתחילה במילים
Professor Józefa Joteyko (1866-1928) was the remarkable Polish scientist, very wellknown in the world of science in the end of the 19th and in the beginning of the 20th
century, about whom we still know far too little1
. She was born on the 29th of January
1866 in the well-off Lithuanian family of landowners, in Poczujki near Kijów, in Skwierski district. 
[[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:29, 22 במאי 2019 (IDT)

=='אינטריגות שליליות'==
מהו '''אינטריגות''' בהקשר הביטוי הזה ? '''intrigue''' באנגלית משמעותו אחרת, ולא נראה קשור (אא"כ מקור המילה שונה). או שזהו ביטוי שנולד מתוך טעות ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:44, 22 במאי 2019 (IDT)
:מה ההקשר? נראה שגוי. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 12:21, 22 במאי 2019 (IDT)

==מטען חשמלי==
בפתיח הערך [[מטען חשמלי]] כתוב "המטען החשמלי הוא גודל פיזיקלי סקלרי היכול לקבל ערכים חיוביים או שליליים".
אם הוא גודל פיזיקלי אז למה בנוסף להגיד עליו שהוא סקלרי? הרי סקלר הוא כשלעצמו גודל פיזיקלי, לא כן? 
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:בהשוואה, לדוגמה, ל[[שדה חשמלי]] שבכל נקודה מקבל ערך של [[וקטור (פיזיקה)|וקטור]] (כלומר: גודל עם כיוון). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:11, 22 במאי 2019 (IDT)
:כל גודל סקלרי הוא גודל פיזיקלי, אבל לא כל גודל פיזיקלי הוא גודל סקלרי. ראה [[וקטור (פיזיקה)|גודל וקטורי]]. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:46, 24 במאי 2019 (IDT)

==סוגים של התחשמלות==
בסרטים שונים שיצא לי לצפות בהם ראיתי שיש לפחות שלושה סוגים של [[התחשמלות]]. אני אכנה את מה שזיהיתי בכינויים להלן: 
* '''חם ללא פציעה:''' אדם נוגע בנקודה עם מתח חשמלי גבוה (כמו נקודת חשמל של מנורה בסוף בית מנורה) והיה רעש קל של פיצוץ וכאב לו. תופעה שהיא אולי מאותו סוג היא קבלת זרם ממגע בשני הדקים מנוגדים של מצבר מכונית שנגעו אחד בשני בעצמם. בשני המקרים אדם לא יהיה פצוע - הוא לא ידמם ולא יראה סימן מיוחד על העור.
* '''חם עם כווייה:''' אדם מוצא להרוג בכיסא חשמלי או נקלע לסביבה חשמלית חשופה וגופו נחרך באזור הכויה והוא מת.
* '''קר:''' אדם נוגע בכבל חשמל חשוף ומת, בלי כווייה; כלומר גופו נשאר שלם - הוא רק נגע בכבל ומת באותו רגע.
האם מי שעשו את הסרטים טעו באיזה שהוא פרט כך שרק נראה לי שיש כמה סוגים של התחשמלות אבל בפועל יש רק אחד? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:אף אחד לא ענה בינתיים. לפי הערך: התחשמלות יכולה לחמם את הגוף, ואז מופיעות כוויות. אבל זה לא מה שגורם לרוב למוות מיידי. מה שמסוכן יותר הוא שיתוק שרירים וכן שיבוש קוצב הלב ([[קשר הגת והפרוזדור]], מה שיכול לגרום ל[[פרפור חדרים]], או [[קוצב לב]] מלאכותי, אם יש כזה), ואולי גם פגיעה בחלקים חיוניים במוח. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:04, 23 במאי 2019 (IDT)
:יש התחשמלות קלה, כמו בגדרות חשמליות שנועדו למנוע מבקר לצאת מהשטח המגודר - נגיעה תגרום לקול פיצוץ חלש ולכאב קל נקודתי, אבל לא לשום פגיעה מעבר לכך. זה נשמע כמו התיאור של "חום ללא פציעה". [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:56, 23 במאי 2019 (IDT)
::יש גם קשר לכמות המתח והזרם: אמפר/זרם גבוה יהרוג אך מתח/וולט גבוה רק יכאב. כך למשל הזרם בגדרות חשמליות נמוך מאוד אך כואב. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 00:33, 24 במאי 2019 (IDT)

==בסיסי נתונים==
מה זה קשר מנדטורי ב[[בסיס נתונים|בסיסי נתונים]]?--[[מיוחד:תרומות/87.70.175.139|87.70.175.139]] 20:38, 22 במאי 2019 (IDT)
:[https://www.cs.uct.ac.za/mit_notes/database/htmls/chp06.html]. מודה שלא שמעתי על המושג הזה בעבר. התיאור די פשוט, מופע של היישות חייב לקיים את הקשר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:43, 23 במאי 2019 (IDT)

==מה זה Compound variable בתכנות?==
אפשר הפנייה לערך? תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==אמר רבי עקיבא בל"ג בעומר==
אשמח להסבר קצר ופשוט (בלי דרושים ושטיקלעך תורות מפולפלים) מאיפה הגיע המנהג לשיר את המשנה הזו בל"ג בעומר, מתי זה התחיל ומה הקשר שלה לל"ג בעומר/רשב"י. {{בעלי ידע|יהדות}}, אודה מראש. [[מיוחד:תרומות/192.114.91.230|192.114.91.230]] 21:05, 23 במאי 2019 (IDT)
:באופן כללי, 1. רשב"י הוא תלמיד של רבי עקיבא. 2. רבי עקיבא היה הסמכות הרוחנית מאחורי מרד בר כוכבא. 3. ל"ג בעומר מציין את היום בו הפסיקו למות תלמידי רבי עקיבא{{הערה|לפחות לחלק מהדעות}}. מן הון להון, יש ליום הזה גם קשר לרבי עקיבא.  [[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ט באייר ה'תשע"ט • 21:09, 23 במאי 2019 (IDT)
::עדיין לא מניח את הדעת: 1. אז מה אם היה תלמידו של ר"ע. יש מספיק מימרות של רשב"י עצמו בשביל לשיר אותם. 2. מרד בר כוכבא והקשרו לל"ג בעומר אינו הכי יציב, והוא בעיקר מיתוס ציוני. לא נראה לי שה"מנהג" לשיר את "אמר ר"ע" הוא עתיק ביותר, ולכאורה אלו שחידשו אותו בכלל לא הכירו את ההקשר של ל"ג בעומר עם בר כוכבא. בטח לא בשביל לעשות תרגיל ל"ג בעומר > בר כוכבא > רבי עקיבא. 3. סיום מיתת תלמידי רבי עקיבא כבר נשמע מתקרב יותר, אבל עדיין מה בחרו דווקא במימרה זו? יש לרבי עקיבא עוד הרבה מימרות נחמדות. אני אולי יכול להניח שיש קשר בין המימרה לבין המשנה בה היא מופיעה, שאומרת "עבירות שבין אדם לחבירו אין יום הכפורים מכפר עד שירצה את חברו", וזה בקשר לתלמידי רבי עקיבא שמתו עד אותו היום משום שלא נהגו כבוד זה בזה. אבל עדיין נראה מעט מפולפל. היה יותר נכון להתחקות אחר מקורו של המנהג. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  22:20, 23 במאי 2019 (IDT)
:הימור שלי: אין הסבר עמוק. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:26, 23 במאי 2019 (IDT)
::משה, אנו רוצים משהו לא עמוק. משהו בסגנון: "הכול התחיל בגן ילדים בשנות ה-50, בו גננת ביקשה משכנהּ שיר עם מסר להעביר לילדים ביום ל"ג בעומר שחל שבוע לאחר מכן. השכן שבדיוק באותו היום למד את משנה זו אמר לעצמו מה יותר מתאים ממימרה זו של רבי עקיבא, ויותר התלהב מעצמו אחר שנזכר שביום זה פסקו למות תלמידי רבי עקיבא". אבל מחפשים את הסיפור האמיתי. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  22:29, 23 במאי 2019 (IDT)
:::חברייה חשבתי בהתחלה שאתם מתלוצצים, אתם באמת לא יודעים מה הקשר של מימרא זו לל"ג בעומר? חיפשו מימרא שמתחילה באותיות "אש". "אשריכם ישראל", וזה לא בגלל שרבי עקיבא אמר וכו' וכו'. [[משתמש:עט הזמיר|✭ עט הזמיר ✭ ]] - [[שיחת משתמש:עט הזמיר|שיחה]] 09:16, 24 במאי 2019 (IDT)
::::מעניין. משום מה קשה לי להלום את התזה המלומדת הזו. בעיקר בגלל שקיימים לא מעט שירים חסידיים, המכילים לעיתים פסוקים ומימרות חז"ל, ומתחילים ב"אש", כגון, "אשר ברא ששון ושמחה...", "אשרי מי שגדול בתורה ועמלו בתורה...", "אשרינו, אשרינו, אשרינו, שיש לנו רעבע כזה..."; ולא מעט מימרות נוספות שניתן להלחין, כגון, "אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים...", "אשרי יושבי ביתך..."; ולא ראינו שכל אלו מושרות במדורות ל"ג בעומר. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:08, 27 במאי 2019 (IDT)
לכאורה סיבה שלש היא הקרובה ביותר לאמת. הקשר בין ל"ג בעומר לתלמידי רבי עקיבא נפוץ הרבה קודם לקישור לרשב"י, ובוודאי שמוקדם בהרבה לקישור לבר כוכבא (שכנראה נעשה רק על סמן הפרשנות הרעועה שתלמידי רבי עקיבא מתו במרד). בכלל בשל מות תלמידי ר' עקיבא הפכה ספירת העומר ל"יומו של רבי עקיבא". אחותי הקטנה חזרה מהגן עם סיפורי ר' עקיבא הולך ללמוד תורה ורחל אשת רבי עקיבא. [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • י"ט באייר ה'תשע"ט  10:41, 24 במאי 2019 (IDT)
:הקשר בין ל"ג בעומר לתלמידי רבי עקיבא הוא ברור ומוחלט. הקשר למשנה הספציפית לא ברור. כאמור, ההימור שלי שזו פשוט משנה יפה שאמר רבי עקיבא, כמו הרבה אחרות, ומישהו פעם החליט להלחין את זה ולשיר בל"ג בעומר. אבל זה רק הימור. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 18:13, 24 במאי 2019 (IDT)
::השערה, לפי עדויות שונות, על הקברות שבמירון היה מעיין פלאי, שלא היה נחסר ומתמלא מיד. כך שלהילולא נקשר עניין הטהרה. ראו בהרחבה [https://www-jstor-org.mgs.dyellin.ac.il/stable/23590969?Search=yes&resultItemClick=true&searchText=%D7%9C%D7%92&searchText=%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%9E%D7%A8&searchUri=%2Faction%2FdoBasicSearch%3Fwc%3Don%26amp%3Bfc%3Doff%26amp%3Bacc%3Don%26amp%3BQuery%3D%25D7 אברהם יערי, תולדות ההילולא במירון] 
::שוב פשפשתי בספרים, וראיתי שכותבים שיום הסתלקותו של הצדיק מכפרת כיום הכיפורים, ור"ע דיבר על יום הכיפורים. יתכן בהחלט. [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 12:43, 26 במאי 2019 (IDT)
{{הערות שוליים}}

==פיזור הכנסת לפני הקמת קואליציה==
האם קיימת אפשרות לפזר את הכנסת לפני שהוקמה ממשלה, כפי שבנימין נתניהו פרסם שברצונו לעשות? זה יוצר התנגשות בין [[חוק יסוד: הממשלה]] לבין [[חוק יסוד: הכנסת]]. לפי הראשון, לנשיא ההחלטה לתת הזדמנות למועמד אחר להרכיב ממשלה, לפי השני ניתן בהצבעה בפרלמנט להחליט על פיזור הכנסת. הסתמכתי על הפרסום [https://www.idi.org.il/articles/9774 כאן]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:29, 24 במאי 2019 (IDT)
:אם יש רוב בכנסת, היא יכולה להחליט על פיזורה. אבל אם יש רוב בכנסת, לא עדיף להקים ממשלה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:53, 24 במאי 2019 (IDT)
::זה מה שפורסם. הוא לא מוכן לכך שמישהו אחר יוכל להרכיב את הממשלה במקומו במקרה שייכשל, אך מתגובות טענו שהנשיא יכול להכשיל כזה מהלך אם ייעכב את החתימה על החוק לפיזור הכנסת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:05, 24 במאי 2019 (IDT)
:::הוא יכול לנסות (וסביר להניח שגם בהצלחה. אבל שום דבר אינו ודאי) להכשיל הקמת ממשלה. אבל עדיין יהיו למועמד הבא (שיהיה ככל הנראה גנץ) 28 + 14 ימים להרכיב ממשלה. החתימה של הנשיא על חוקים היא הליך פורמלי. למיטב הבנתי הם נכנסים לתוקף עוד לפני כן ובכל מקרה ריבלין כבר הצהיר שהוא לא ינסה להמנע מחתימה על חוקים בדרך זו. אבל שוב: איך נתניהו יצליח בדיוק להעביר חוק לפיזור הכנסת? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:32, 24 במאי 2019 (IDT)
::::נתניהו גייס 60 ח"כים לצורך כך שלא ימליצו על גנץ עבור סבב ההתייעצויות. כמו כן, בעבור פיזור הכנסת, ומעוניין לצורך כך גם "לשכנע" ח"כ שאינו בין אותם 60 (כונו כ"אופוזיציה", למרות שבפועל כרגע אין כזאת, אך הכוונה לגוש המרכז-שמאל) שלא להגיע להצבעה, כדי שיהיה להם רוב. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:37, 24 במאי 2019 (IDT)
::::לא הבנתי איך בכל מקרה למועמד הבא בתור תהיה אפשרות לנסות להקים ממשלה, אם תפוזר הכנסת, עבור בחירות חדשות. תוכל להסביר? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:39, 24 במאי 2019 (IDT)
:::::הפוך. ככל שאני מבין את הידיעות, כל מה שהוא צריך זה לשבת ולחכות. ברגע שנגמרו לו 42 יום, הנשיא חייב לנסות להטיל את התפקיד על מישהו אחר, ואז על עוד אחד, וכך הלאה. סביר שכל זה לא יצליח, וברגע שהנשיא מכריז שלא נותר סיכוי להקים ממשלה, הבחירות החדשות נקבעות אוטומטית, לא צריך חקיקה חדשה בשביל זה. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  15:45, 25 במאי 2019 (IDT)
::::::ממה שהבנתי החוק נותן רק 2 ניסיונות, כאשר הנשיא קובע האם לתת את ההזדמנות השנייה. ביבי מעוניין למנוע את האפשרות של הנשיא לתת הזדמנות לח"כ אחר להרכיב ממשלה. הבנתי שקיימת עוד אפשרות, שרוב של 61 ימליצו לנשיא על ח"כ, וזה יחייב אותו לתת לו הזדמנות של 14 יום, גם אם זה מי שכבר נכשל, לעומת החוק הרגיל, שלא מאפשר לנשיא לתת הזדמנות נוספת למי שכשל בניסיון הראשון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:44, 27 במאי 2019 (IDT)

==הפרש פוטנציאלים==
הי,
בכדי להבין את המונח "הפרש פוטנציאלים" איזה מונח נדרש קודם כל מבין שני אלו?
* [[פוטנציאל חשמלי]]
* אנרגיה פוטנציאלית חשמלית
בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:אנרגיה פוטנציאלית חשמלית תלויה גם ב[[מטען חשמלי]]. מה שרלוונטי הוא הפוטנציאל עצמו (ואמנם בפועל מדברים תמיד על הפרש פוטנציאלים ולא על פוטנציאל). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:34, 24 במאי 2019 (IDT)
:פוטנציאל חשמלי מוגדר כאנרגיה החשמלית ליחידת מטען. מכאן שמושג האנרגיה ראשוני יותר מבחינה פיזיקלית וקודם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:43, 24 במאי 2019 (IDT)

==מה מוחלף בזרם חליפין?==
לפי הבנתי, ב[[זרם ישר]] מגיע זרם חשמלי ממקור זרם (כגון סוללה) למנגנון מסוים, אחרי שהושקע כוח אלקטרו-מפעיל. כתוצאה מזרם ישר זה, המנגנון יעבוד עד תום הזרם.
מה שונה מכך ב[[זרם חילופין]] במעגל חשמלי? כלומר, מה מתחלף בזרם חליפין חזרה לתחנת הכוח אם המטענים מתפרקים בקרבת אטומי המנגנון שהניעו? {{לא חתם||אלמ}}
:ר’ [[זרם חילופין]]. מה חסר שם? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:35, 24 במאי 2019 (IDT)
::מה חוזר לתחנת הכוח בכך שכיוון הזרם מתהפך? מעבר לכך, אני מודה שלא הבנתי את הפסקה השנייה בפרק הפתיח כלל. {{לא חתם||אלמ}}
:::א. קודם כל, נא השתדל לזהות את עצמך כמקובל. הרבה יותר נעים כך.
:::ב. שים לב לתיקון הקישור לערך הרלוונטי.
:::ג. לשאלתך, תפקידו של מקור-מתח (סוללה או מצבר, או [[תחנת כוח]] (למרות שלא מדובר בכוח)), כל מקור-מתח, הוא ליצור [[מתח חשמלי|'''הפרש פוטנציאלים''']] בין קטביו. הפרש זה מכונה '''מתח'''. נכון יהיה אם תברר לעצמך את משמעות המושגים '''פוטנציאל''' (חשמלי) והפרש פוטנציאלים. במקור מתח ישר ('''DC''' - Direct Current) מתקיים בין הדקי המקור הפרש פוטנציאלים '''קבוע'''. ההדק בו הפוטנציאל '''גבוה יותר''' מוגדר כחיובי ('''+'''), ואילו ההדק השני, בו הפוטנציאל '''נמוך יותר''', מוגדר כשלילי ('''-'''). שים לב: אין ז"א, שפוטנציאל הראשון הוא בהכרח חיובי או שפוטנציאל ההדק השני הינו שלילי, אלא רק שפוט' הראשון גבוה יותר. כשנשלב מקור כזה במעגל סגור יתקבל זרם-ישר. במקור מתח חילופין ('''AC''' - Alternate Current) '''קוטביות''' המקור - כלומר הפוט' של מי מהם גבוה יותר ושל ומי נמוך יותר - משתנה באופן מחזורי עם הזמן. '''שינוי מחזורי זה הוא החילופין'''. טכנית, הדבר מתבצע לרוב באמצעות [[סליל השראה|סליל]] המסתובב במהירות זוויתית קבועה בתוך [[שדה מגנטי]] אחיד. כך מושג האפקט של חילוף מחזורי של קטבי מקור המתח. זוהי בתמצית, משמעות המושגים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:34, 24 במאי 2019 (IDT)
::::בנצי, תודה רבה על הפירוט הנדיב והברור. {{לא חתם||אלמ}}

==שאלה בתכנות \ מדעי המחשב; איך נכון לתרגם הביטוי Turing tarpit?==
ראו הערך באנגלית {{אנ|Turing tarpit}} 
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
: אפשר "ביצת טיורינג" או "הביצה הטובענית של טיורינג". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:43, 24 במאי 2019 (IDT)

==יש הוכחות, יש הודאה, אבל אין מניע==
נניח שהתבצע פשע אלים וחמור- רצח / ניסיון רצח / תקיפה חמורה. הרוצח/תוקף נתפס, הראיות נגדו חד משמעיות והוא גם מודה מיד באשמה, אבל מסרב להסביר את המניע שלו. האם המשטרה תתיש אותו בחקירות אינסופיות עד שהוא יסביר את המניע בשביל להשלים את הפזל, או שתמהר להגיש כתב אישום ברגע שיש הוכחות והודאה גם בלי מניע?{{ש}}
ואותה שאלה לגבי בית המשפט- האם בית המשפט יתיש את הנאשם ואת משפחת הקרבן בדיונים אינסופיים עד שיתברר המניע, או שתמהר להרשיע אותו ולשלוח לכלא?{{ש}}
ונצא מהמקרה הפרטי לשאלה כללית יותר- כמה זמן אמורה לקחת כל הפרוצדורה מרגע המעצר עד לכניסה לכלא במקרה שבו הכל ברור והרוצח מיד מודה באשמה ומשתף פעולה בחקירה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:36, 24 במאי 2019 (IDT)
:להרשעה לא מספיקה [[הודאה]] אלא נדרש "דבר מה נוסף" (דלוגמה - חשיפת מידע שלא היה ידוע למשטרה, כמו המיקום שבו הוסתר כלי הרצח). אפשר להרשיע גם מבלי שיתברר בוודאות המניע. ייתכן רצח סתמי לשם רצח. בחלק גדול של מקרי הרצח הרוצח אינו מודה במעשה, וממילא אינו מודה במניע, והמשטרה והתביעה צריכות להעלות השערה סבירה לגביו ולשכנע את השופט - זה לא שונה עקרונית ממקרה שבו הרוצח מודה באשמה אך משום מה לא מסגיר את המניע. 
:מן הערך - "ככל שמשקלה הפנימי של ההודאה גדול יותר, כך יקטן הצורך למבחן החיצוני של ה"דבר מה הנוסף"." אפשר לראות את הסירוב להסביר את המניע לרצח כהחלשה מסוימת של משקל ההודאה. החוקרים והתובעים יצטרכו לחזק את משקלה של ההודאה הפנימית (ע"י חילוץ המניע, או הסבר הגיוני למה הרוצח התעקש שלא לחשוף אותו אע"פ שהודה מרצונו במעשה) או לחזק את הראיות הנוספות אם הן לא חזקות דיין. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 08:54, 26 במאי 2019 (IDT)

==זיהוי הוגה ביטוי==
אני מקווה שמישהו שמע את הביטוי, בתירגום לעברית: "''החיים הם אוסף של מערכות יחסים''". שמעתי אותו באחת התוכניות בגל"צ במשך השבוע החולף, אבל מאחר ולפעמים הביטוי מושמע לאחר שם הוגהו, ולא להיפך, אינני יודע מי זה (פסיכולוגית, שם לא מוכר מקבל את חשיבותו ואת זכרונו רק לאחר סיבת העניין). אשמח אם מישהו מכיר או מזהה. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:09, 24 במאי 2019 (IDT)

==האם ירידת ישראלים מישראל מעלה או מורידה את יוקר המחייה?==
אנא חישבו על האמרה "אחלה, תעזבו, עכשיו יישאר לי יותר בשביל עצמי".
אבל האם במקרה של ישראלים שעוזבים את המדינה בהמוניהם יוקר המחייה ייעלה או ירד? {{לא חתם||אלמ}}
:התשובה מורכבת. מצד אחד דברים מסוימים כמו נדל"ן צפויים לרדת, לפחות בטווח הקצר, מצד שני עזיבה המונית תקטין את הפעילות במשק ועלולה להפחית את ההיצע, וזה תלוי בזהות העוזבים. אם למשל יעזבו הרבה אנשים מתחום מקצועי מסוים, שכרם של הנותרים בתחום יעלה, התחרות תפחת והמחיר, לפחות בטווח הקצר, יעלה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 08:56, 26 במאי 2019 (IDT)
::אם מדברים על עזיבה המונית מיידית, כאילו מרבית אזרחי המדינה קמה והולכת באותו הזמן זה יגרום לקריסת הכלכלה. בהתחלה זה בהחלט יראה כמו הורדה במחירי המחייה, הרי העוזבים ירצו להיפתר מהרכוש שהם לא מתכוונים לקחת, מחירי הדיור והקרקע, הרכב, כל אלה פשוט יקרסו. הרי שקשה יהיה להשיג מצרכים בסיסיים והמדינה, אם משהו ישאר פה בכלל לא תוכל לשמור על התשתיות והשירותים הבסיסיים. תצתרך לסחור הון שלם בשביל ביצים, כי תעשיית המזון קרסה והדלק יקר להחריד. כל בית אב יהיה חייב להפוך למשק, אחרת יהיה קשה מאוד להתקיים. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 07:50, 28 במאי 2019 (IDT)

==שאלה שלא מצאתי לה תשובה בערך [[חשמל]]==
לפי הערך חשמל, המונח "חשמל" מתאר מגוון תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ול'''תנועה''' של מטען חשמלי.
אם מדברים על אלקטרונים לעומת פרוטונים אני מבין מדוע מדובר בתנועה (מחסור או עודף) אבל אם אני מבין נכון את הערך במקרים נדירים גם נייטרונים יוכלו לגרום לתופעות חשמליות (אין לי מושג איך).
האם גם בהקשר נייטרונים יש '''תנועה''' של מטען חשמלי או רק נוכחות? האם המומחה יסכים להדגים תנועה של נייטרונים שתגרום להימצאות מטען חשמלי? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא הבנתי לפי מה בדיוק בערך אתה מסיק את המסקנה הזו.
:אבל אם כבר שאלת, למרות שהמטען החשמלי של נייטרון הוא אפס, הוא מורכב מ[[קוארק]]ים, שלכל אחד מהם כו יש מטען חשמלי. ולנייטרון יש מומנט מגנטי. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 02:41, 26 במאי 2019 (IDT)
::נראה לי מיותר לעסוק במה הביא אותי להסיק כך. לצערי התשובה לא עוזרת לי להבין אם '''תנועה''' היא תמיד פקטור למטען חשמלי. {{לא חתם||אלמ}}
:::לא. זה לא מה שהערך אומר. הוא אומר שחלק מהתופעות שקשורות לחשמל (ובראשן  "הזרם החשמלי", שבזכותו כל מכשירי החשמל שלנו פועלים) קשור לכך שמטענים נעים. כמובן שזה ''לא'' אומר שאם חלקיק נע סימן שיש לו מטען. אלא שאם חלקיקים עם מטען נעים, יש זרם חשמלי. 
:::מה שנע בזרם החשמלי בחוטי החשמל בבית שלנו אלה האלקטרונים. בסוללה יש גם אטומים שנעים, ובהם באמת יש נייטרונים. אבל הם נעים רק כי הם צמודים (בכוח שהוא לא חשמלי) לפרוטונים בגרעין. אבל תנועת הנייטורנים לא תורמת לזרם. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 11:01, 26 במאי 2019 (IDT)
::::לא טענתי או לכל הפחות לא התכוונתי לטעון שתנועה במרחב היא לעד תוצאה של מטען חשמלי. התכוונתי (תוך שימוש בניסוח גרוע) לברר אם יכול להיות מצב שבו יש מטען חשמלי אבל בלי כל תנועה. כלומר רק "נוכחות" אבל בלי "תנועה". עדיין אינני יודע זאת. {{לא חתם||אלמ}}
:::::כן בוודאי. יש תחום שלם בלימודי החשמל, שנקרא [[אלקטרוסטטיקה]], שמדבר על המקרה הזה! {{ש}}אם המטען נמצא על [[בידוד חשמלי|מבודד]] (מה שנקרא "[[חשמל סטטי]]"), או על מוליך שמוקף במבודד כך שהוא כלוא שם, הוא ישאר ללא תנועה. למען האמת בשביל לגרום למטענים להמשיך לנוע, צריך כל הזמן לתת להם אנרגיה (ע"י סוללה, או גנרטור). [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 15:08, 26 במאי 2019 (IDT)
::::::אלף תודות לך עמנואל היקר. מידע זה יכול לסייע לרבים שימצאו אותו בגוגל. {{לא חתם||אלמ}}

==מה זה פרדיקט?==
פתיח הערך [[תחשיב פרדיקטים]] מיד מתחיל בתיאור "תחשיב פרדיקטים מסדר ראשון" מבלי להסביר מה זה [[פרדיקט]] (כתוב שם [[נשוא]] ובשני המקרים אין קישור פנימי ואינני יודע אם המשמעות בערך "נשוא" זהה מבחינה הקשרית).
באופן דומה פתיח הערך [[שפה מסדר ראשון]] מגדיר שפה כזו כ"הכללה של תחשיב הפסוקים: מקום בו תחשיב הפסוקים מטפל במשתנים בוליאניים שיש להם רק ערכי אמת ושקר".{{ש}}
אני יודע מה זה הכללה, מה זה משתנה, מה זה ערך בוליאני (לא "משתנה בוליאני") מה זה אמת ומה זה שקר אבל אינני יודע מה המשפט הזה אמור לתאר. 
אני מזמין את המומחה לנסות להסביר את שני התיאורים ולנסות לשפר מעט את הפתיחים. 
תודה רבה בכל מקרה - {{לא חתם||אלמ}}
: פרדיקט הוא טענה; כמו "x הוא חכם" (הערך צריך להבהיר זאת טוב יותר).
: בפתיח של [[שפה מסדר ראשון]] היתה שגיאת כתיב זעירה אבל משמעותית: הנקודה צריכה להיות פסיק: "ב[[לוגיקה מתמטית]], '''שפה מסדר ראשון''' היא הכללה של [[תחשיב הפסוקים]]: מקום בו תחשיב הפסוקים מטפל במשתנים בוליאניים שיש להם רק [[ערך אמת|ערכי אמת ושקר]], בשפה מסדר ראשון מותר למשתנים לקבל כל ערך מתוך [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] נתונה של אובייקטים.". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:53, 26 במאי 2019 (IDT)

==מאמיניו של קרליבך==
בעקבות שריפת הישוב של קרליבך. מאמיניו של קרליבך. מה הם נחשבים מבחינת זרם? חב"ד? ברסלב? או זרם בפני עצמו?
:יש את המושג שמכונה בצחוק '''חבקו"ק''', כלומר חסידי '''ח'''ב"ד '''ב'''רסלב '''ק'''וק ו'''ק'''רליבך... למעשה, [[שלמה קרליבך]] היה בקשר עם [[ירחמיאל יהודה מאיר קאליש|האדמו"ר מאמשינוב]], והיו שהגדירוהו כחסיד אמשינוב. לא ידוע לי על קשר מיוחד שהיה לו עם ברסלב, ולמרות שבצעירותו הוא היה חסיד חב"ד, [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי]] דחה אותו, ולא מקובל להגדירו כחסיד חב"ד. אתה שואל על זרם חסידיו? סביר להניח שחלקם מגדירים עצמם גם כחסידי ברסלב או זרמים אחרים, אבל יש גם כאלו שהם זרם בפני עצמו (בעיקר בחו"ל). [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 12:57, 26 במאי 2019 (IDT)
::בכל מקרה, המינוח המדויק יותר הוא '''חסידיו''' ולא '''מאמיניו'''. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • כ"א באייר ה'תשע"ט • 14:19, 26 במאי 2019 (IDT)

==צבא ארצות הברית ומחקר מדעי==
שמתי לב שבכל הסרטים האמריקאים, אם נתקלים בתופעה לא מוכרת (כדגומת חייזרים, אנשים עם כוחות על טבעיים או אובייקט לא מזוהה), אז הגוף האחראי תמיד יהיה צבא ארצות הברית (ותמיד הם יעשו משהו לא מוסרי). אז השאלה היא:
1) האם כך זה גם במציאות? צבא ארצות הברית הוא גוף מחקר שעוסק בין היתר בתופעות לא מוסברות והוא זה שמקבל את המשימה במקום נגיד מחוני מחקר ואוניברסיטאות?
2) למה אמריקאים בטוחים שהצבא שלהם הוא לא מוסרי? [[מיוחד:תרומות/213.55.211.27|213.55.211.27]] 12:25, 27 במאי 2019 (IDT)
:1) לא בהכרח [[צבא ארצות הברית]], אך כמו בכל מדינה, תופעה אשר עלולה להוות סיכון מן הסתם תהיה באחריות גוף שלטוני/בטחוני כלשהו. המיתולוגיה של עב"מים וכיו"ב בארה"ב מושפעת בעיקר מן ההיסטוריה של [[תקרית רוזוול]] ו[[אזור 51]], שמסיבות מובנות [[חיל האויר האמריקאי]] היה מעורב בהסברתן/טשטושן.
:2) אני לא חושב שהאמריקאים תופסים את הצבא שלהם דווקא (בניגוד לצבאות של מדינות אחרות) כבלתי-מוסרי. לאמריקאים יש נטייה לחשוב על עצמם כעל העולם כולו (ולכן החייזרים בסרטים כמעט תמיד ינחתו איפשהו בתחומי ארצות הברית) וההתייחסות שלהם לצבאם להערכתי גנרית. בתרבות האמריקאית מובנית חשדנות כלפי צבא ושלטון פדרלי, מן הסתם מורשת המרד נגד השלטון הבריטי ומלחמת האזרחים. למשל, חוקת ארה"ב היא קרוב לוודאי היחידה בעולם ש[[התיקון השני לחוקת ארצות הברית|מתירה לאזרחיה לשאת נשק]] בנימוק שאולי יהיה צורך במיליציה חמושה מול דיכוי השלטון. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 13:31, 27 במאי 2019 (IDT)
  לאמריקאים יש נטייה לחשוב על עצמם כעל העולם כולו (ולכן החייזרים בסרטים כמעט תמיד ינחתו איפשהו בתחומי ארצות הברית)...
::אם חושבים על זה ככה, כל מדינה או לאום מתרכזים במשהו שקורא דווקא בגבולות הפיזיים או התרבותיים שלהם, וארה"ב היא לא מיוחדת, היא פשוט דומיננטית. אם מסתכלים על איזה סגנון אחר בו מדינה אחרת דומיננטית, רואים כמעט אותו דבר - לדוגמה באנימה, בה יפן היא דומיננטית, כמעט הכל קורא ביפן, ולרוב ספציפית בטוקיו.
::לגבי השאלה המקורית בגדול צריך בכל סיפור איזה אנטגוניסט, וקל לעשות מאיזה גוף ממשלטי סודי או מגוף ענק כמו הצבא שיש עליהם מספיק סיפורים של ניסויים לא מוסריים, כגון [[ניסוי העגבת בטסקיגי|ניסוי טסקיגי]] וכדומה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 07:40, 28 במאי 2019 (IDT)
:::זה כמובן נכון שבכל מדינה יש לאנשים נטייה להתרכז בגבולות הפיזיים והתרבותיים שלהם, אבל זה נכון בארה"ב אפילו יותר מאשר בשאר מדינות העולם המערבי. למשל, [https://www.forbes.com/sites/niallmccarthy/2018/01/11/the-share-of-americans-holding-a-passport-has-increased-dramatically-in-recent-years-infographic/#2110d10c3c16 פחות מ-50% מהאמריקנים טורחים להוציא דרכון], וזה עוד אחרי עלייה מאוד משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 1990, רק 4% מהאמריקנים החזיקו דרכון. במדינות אחרות בעולם המערבי מתקשים להאמין שהסטטיסטיקה הזו היא לא מתיחה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:19, 28 במאי 2019 (IDT)
::::אני לא בטוח לשיעור של אזרחים אמריקאיים הטורחים להוציא דרכון יש קשר לסיכויים של חייזר לנחות או להתרסק בארצות הברית בסרט או סדרה שנוצרה בארה"ב. אמנם כן, הם יותר אגוצנטריים לגבי המדינה שלהם, אבל זה לא קשור לסיפורים שלהם. פשוט הדומיננטיות שלהם, תרבותית, בעזרת מה שנקרא העוצמה הרכה. כאשר אמריקאי כן מוציא דרכון ונוסע לחול הוא פוגש חנויות ומותגים אמריקאיים, הוא שומע מוזיקה אמריקאית והוא רואה פרסומות למוצרים ולסרטים אמריקאיים. הדומיננטיות הזאת משפיעה גם עלינו. אנחנו כצרכנים של תרבות אמריקאית רואים שהכל קורה שמה, אבל בגלל שאנחנו צורכים אותה כבר איזה 70 שנה, אנחנו בקלות מקבלים את זה. האגוצנטריות לכאורה בסרטים אמריקאיים נובעת מזה שהשוק שלהם מגיב טוב לרקע כזה, ומרבית מדינות המערב מקבלות את זה בקלות. בסין לעומת זאת הפקה של איזה סרט אמריקאי שרוצה לעשות קופה טובה בשוק ההוא חייבת לא רק להיצמד להגדרות הצנזורה שמה, שזה נושא בפני עצמו, אלא גם לתת איזה מחווה טובה לסין. שחקן סיני מפורסם בתפקיד זה או אחר, צילום בעיר סינית וכדומה. עולה לי לראש הסצנה ב[[להציל את מארק וואטני]] של איזה יושב ראש תוכנית החלל הסינית המחליט לעזור מטוב ליבו, מדבר מנדרינית וכדומה.
::::הנקודה שלי היא שאין קשר בין זה שארצות הברית חושבת שהיא מרכז העולם, לזה שהיא מוציאה תוכן תרבותי שמתרכז בתוכה, זה פשוט טבע הדברים. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 08:53, 28 במאי 2019 (IDT)
:::::ארצות הברית לא חושבת שהיא מרכז העולם. היא חושבת שהיא '''כל''' העולם או לפחות רובו (מרכז העולם הוא ניו-יורק או לוס-אנג'לס, תלוי אם אתה בחוף המזרחי או המערבי). וכמובן שיש קשר. אם בישראל יעשו סרט על חללית חוצנית שמתרסקת בחולון, להרבה צופים (ישראלים ואמריקאים) תהיה תחושה של "נו בטח, מכל כדור הארץ הם נפלו דווקא על חולון". אבל לצופים (אמריקאים וישראלים) אין בעיה עם סרטים על חלליות חוצניות שמתרסקות בפרבר בקליפורניה או במדבר בניו-מקסיקו, למרות ששטח ארצות הברית הוא עדיין אחוז קטן מאוד משטח כדור הארץ. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:33, 28 במאי 2019 (IDT)
::::אגב נקודה נוספת שחשבתי עליה עכשיו, כדרך אגב. אם נגיד יש מקרה מציאותי (זרום איתי) על איזה כלי שנוחת/מתרסק באזור עליו מבקרים כוחות נאט"ו אבל לא באזור שליטה של מדינה ריבונית, דוגמת האוקיינוס הפסיפי, רוב הסיכויים מרבית הכוחות שיוערבו בזה יהיו אמריקאיים שכן הם המסה העיקרית של כוחות נאט"ו בכללי. במיוחד לאור העובדה שבעשורים האחרונים מרבית מדינות ברית נאט"ו לא עומדות בהתחייבות שלהם להוצאות צבאיות. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 08:59, 28 במאי 2019 (IDT)
:::::אני זורם. באוקיינוס השקט פועלים גם הצי הרוסי (עם צוללות גרעיניות), הסיני (עם נושאת מטוסים), היפני, הדרום-קוריאני, הטאיוואני, הקנדי, האוסטרלי, הניו-זילנדי, האינדונזי, הפיליפיני, ואולי גם הבריטי, הצרפתי, ההודי ועוד כמה שאני לא זוכר כרגע. אני מנחש שנפח הפעילות ושטח הכיסוי המשותפים שלהם גדולים משל האמריקאים לבדם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:42, 28 במאי 2019 (IDT)
::::::{{א|H. sapiens}}, אתה ממש צודק. והנה למשל מקרה מבחן. ראיתי כמה קטעים מן הסדרה [[כדברא]], וזה באמת מה ששאלתי את עצמי: "נו באמת, מכל המקומות בעולם, כל הגרומלים, הכדברות, המליפיקים וכל העל טבעיים האחרים שהסדרה הזו ממציאה, כולם מגיעים דווקא לקיבוץ קטן בארץ? אבל כשב[[היום השלישי]] החייזרים מגיעים לארצות הברית, זה לא נראה לי מוזר בכלל. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  18:26, 28 במאי 2019 (IDT)
:::::::דווקא ב{{ה|יום השלישי}} החייזרים מגיעים בכוונה למקומות מרכזיים בעולם, ווושינגטון היא רק אחד מהם. „במקרה״ עיקר עלילת הסרט מתרחשת שם. אבל לא עיקר המגעים בין בני האדם לחייזרים. אם כבר, [[מפגשים מהסוג השלישי]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:42, 28 במאי 2019 (IDT)

==העברת כספים מקרנות פנסיה ומביטוחי מנהלים למיניהם==
למבינים בכספי פנסיה וברגולציה: לאחרונה פנה אלי גוף כלשהו המציע את שירותיו באיתור של כספי פנסיה "אבודים", כלומר קרנות פנסיה (או ביטוחי מנהלים) שנפתחו לי בעבר על ידי מעסיקים קודמים, וכעת הכסף רובץ בהם ללא תנועה של הפקדות. הפונה טען שבמקרים שכאלה דמי הניהול מצבירה גבוהים, משום שאין כלל הפקדות שמהם יוכלו לגבות דמי ניהול מהפקדה (מה שנשמע הגיוני, ואפילו מוכר לי כנכון מהיכן שהוא). הפונה טען שעדיף לי להעביר כספים כאלו, ככל שישנם, לחברת הביטוח שבה מתנהלת הפנסיה הנוכחית שלי. וכאן מגיעה השאלה שלי. לפי מיטב ידיעתי, כספים שמועברים מחברת ביטוח פנסיוני אחת לאחרת, אינם משולבים באותה קרן שבה נמצאים הכספים שמגיעים מהפקדות שוטפות, אלא "נצבעים" ומנוהלים בקרן נפרדת, וממילא הבעיה חוזרת על עצמה: בקרן ההיא שאליה הועברו הכספים אין הפקדות שוטפות, ולכן מהכספים נגבים דמי ניהול גבוהים מצבירה. ממילא, אין שום סיבה שאיעזר בשירותים היקרים של הפונה, ואשחזר בסופו של דבר את הבעיה שבאתי לפתור. האם אני צודק? נא להתחשב גם בנתון הבא: אם זה משנה משהו, עבדתי בעבר רק בשתי עבודות קודמות, ולמיטב ידיעתי, הצבירה שהייתה לי לא הגיעה אפילו ל-10,000 ש"ח. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:47, 27 במאי 2019 (IDT)
:הפונה צודק ברמה העקרונית - אם יש לך קרנות פנסיה, קרנות השתלמות או ביטוח מנהלים שאינך מפקיד בהם, ברוב המקרים יגבו מהם דמי ניהול מקסימלים בשיעור שיכול להיות פי 4 מהממוצע ולגרום לך לנזק משמעותי לצבירה ארוכת הטווח. כמו כן, אם “תציע” למנהלי הקרנות הנוכחיות שלך להעביר את הקרנות הרדומות שלך אליהם בתנאי שישוו את דמי הניהול עליהן לדמי הניהול שאתה מקבל בקרנות הפעילות, הם בדרך כלל יסכימו (מנסיון) ואם מדובר בסכומים גדולים (מאות אלפי שקלים) תוכל גם לדרוש (ולקבל) הנחה נוספת בדמי הניהול. הדבר היחיד שאותו פונה לא סיפר לך, הוא ששירותיו לחלוטין אינם נחוצים. היכנס לאתר [https://itur.mof.gov.il/#/main/landing הר הכסף] ומצא שם את כל הקרנות והביטוחים הפנסיונים שעל שמך. שמור את הרשימה ופנה איתה אל מנהלי הקרנות הנוכחיים שלך. הם כבר יעשו עבורך את השאר. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 23:05, 27 במאי 2019 (IDT)
:: תודה רבה. טוב, כדי להצדיק 500 ש"ח הוא הציע לי גם ייעוץ לגבי אופן חלוקת הכספים הפנסיוניים שלי בין ביטוח מנהלים לקרן פנסיה וקצת עבודה על הקטנת דמי ניהול, אבל יש לי כבר סוכן שעושה את העבודה הזו ודמי ניהול אני יכול להקטין גם בעצמי. מה שכן, את "הר הביטוח" ואת "הר הכסף" כבר הכרתי, אבל לא ידעתי שזה באמת אפשרי להעביר כסף מקרן לקרן ובאמת להרוויח מזה משהו. חשבתי שדמי הניהול יישארו זהים למה שהם היו. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:25, 28 במאי 2019 (IDT)
::: התרשמתי מרמת האבטחה הגבוהה של האתר: שני ביט ("האם הונפק לך דרכון בשלוש שנים האחרונות", "האם יצאת מהארץ בשלוש שנים האחרונות"). האקרים ברחו הביתה פצחנים למדו חליל. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:47, 27 במאי 2019 (IDT)
::::אני חושב שהתבלבלת בספירה, מספר תעודת זהות הוא בערך 30 ביטים נוספים. מצד שני, אם תנסה לגנוב את המידע וגם להשתמש בו, תגלה שכל קרן פנסיה או קרן השתלמות דורשות את הקוד הסודי האמיתי: תאריך ההנפקה של תעודת הזהות שלך. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 01:23, 28 במאי 2019 (IDT)
::::: את מספר תעודת הזהות השודד כבר יודע. אם ההגנה האמיתית מתחבאת בתאריך, לשם מה בלבול המוח של שאלות הטריוויה באתר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:28, 28 במאי 2019 (IDT)
::::::זה לא ברור? רוצים שהזיהוי יתבצע עם מפתח של 32 ביטים. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 10:54, 28 במאי 2019 (IDT)

==לאיזה בנק ישראלי העמלה הנמוכה ביותר בהעברת כסף לחו"ל?==
תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==תוצאות הצבעות במליאה==
היי. בעקבות האישור של חוק לפיזור הכנסת בקריאה ראשונה, ניסיתי למצוא את התוצאות לפי שמות המצביעים, כדי לדעת איך הושג רוב, ולא הצלחתי. באתר הכנסת החיפוש נותן רק עד ינואר השנה. למרות שהבעיה כנראה בחיפוש, כי ניתן להגיע להצבעות אחרות החודש, אם יודעים קישור מדוייק. או שההצבעה הייתה חשאית ופספסתי את זה. אשמח לעזרה. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:50, 28 במאי 2019 (IDT)
:אני גם לא מצליח לאתר את השמות. ההצבעה בכל מקרה לא הייתה חשאית (רק בחירות נעשות בכנסת בהצבעה חשאית) אלא הצבעה אלקטרונית רגילה ואחריה הופיעה על מסך הכנסת התוצאה כולל המצביעים לפי מקומותיהם (אפשר לראות זאת [http://online.knesset.gov.il/app/#/player/peplayer.aspx?ProtocolID=80736 כאן ב-10:10:36]. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 00:49, 29 במאי 2019 (IDT)
::תוצאות ההצבעות מופיעות הרבה יותר מאוחר, היו פעמים שגם אחרי חודש עדיין לא מצאתי; בכל מקרה כמו שרשם קודמי, יש את תמונת ההצבעה לפי מיקום ואם חייבים למצוא אז אפשר באמצעות זה למצוא מי הצביע מה  – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 05:59, 29 במאי 2019 (IDT)
:::בלי שמות לא יעזור. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:54, 29 במאי 2019 (IDT)
::::בדפים של חברי הכנסת יש את המיקום של כל אחד, אם זה חשוב אתה יכול לבדוק – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 08:57, 1 ביוני 2019 (IDT)

==מה היא התורה הלוגית עם הכי פחות אקסיומות?==
אשמח להפנייה לערך. תודה בכל מקרה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא יודע אם זאת התשובה הנכונה, ואם קיימת תשובה חד משמעית, אבל אפשר להתחיל מ[[תחשיב הפסוקים]]. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  15:06, 28 במאי 2019 (IDT)
: אין משמעות עקרונית לספירה של אקסיומות, כי כל מערכת סופית אפשר להחליף ב"A וגם B וגם C". אבל בתורה של [[חבורה למחצה|חבורות למחצה]] יש אקסיומה אחת ([[אסוציאטיביות]]). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:43, 28 במאי 2019 (IDT)
::[[משתמש:עוזי ו.]], לגבי המשפט הראשון; האם התכוונת שאפשר להגדיר אקסיומה אחת שמורכבת מתתי אקסיומות כגון A,B,C ואז השאלה במבט מסוים מתייתרת? לגבי המשפט השני, הוא לא מדגים את המשפט הראשון? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
::: אפשר לארוז כמה אקסיומות לאחת, ובמובן הזה כל תורה לוגית אפשר לנסח כאילו יש בה אקסיומה אחת בלבד. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:53, 29 במאי 2019 (IDT)

===תורה לוגית עם אקסיומה אחת בלבד באמת===
אקסיומה אחת בלבד שאיננה "מארז" של שתיים או יותר אקסיומות.
האם קיים דבר כזה? תודה למומחים. {{לא חתם||אלמ}}
: בתורה של [[חבורה למחצה|חבורות למחצה]] יש אקסיומה אחת ([[אסוציאטיביות]]). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:51, 29 במאי 2019 (IDT)

==אז יאללה, מתי אפשר להזמין משלוח מזון הביתה מאמאזון?==
--{{לא חתם|182.232.177.138}}
:AmazonFresh is a subsidiary of the Amazon.com American e-commerce company in Seattle, Washington. It is a grocery delivery service currently available in some U.S. states, London, Tokyo, Berlin (including Potsdam), Hamburg, and Munich.

==מי המציא את פסל החרות==
:האם קראת את [[פסל החירות]]? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:18, 30 במאי 2019 (IDT)

==מה מבזבז יותר קלוריות: ריצה או הליכה?==
אם המרחק זהה, הליכה לוקחת יותר זמן. האם זה "מתקזז" עם זה שהריצה היא יותר אינטנסיבית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:21, 30 במאי 2019 (IDT)
:אני חושבת שריצה מבזבזת יותר קלוריות [[משתמש:חברסודי|חברסודי]] - [[שיחת משתמש:חברסודי|שיחה]] 15:23, 30 במאי 2019 (IDT)
::[https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/692303 אכן]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:39, 30 במאי 2019 (IDT)
:::נראה לי הגיוני לגמרי, הטרייד אוף הוא תמיד בין זמן ואנרגיה. אם רוצים לעשות משהו יותר מהר, מקריבים אנרגיה, אם רוצים יותר יעילות יחסית ליחידת אנרגיה, מקריבים זמן. זה נכון גם במכאניקה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 19:58, 30 במאי 2019 (IDT)
:::: זה לא כזה טריוויאלי: אנרגיה כללית= הספק X זמן. ככה שאם הצלחת לחסוך בזמן, אז יתכן ודווקא חסכת אנרגיה. כנראה שריצה היא מאוד לא יעילה מבחינת יחס בין אנרגיה כימית נצרכת לבין אנרגיה מכנית המשמשת לתנועה ולכן אנחנו כל כך לא אוהבים להשתמש בה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:13, 31 במאי 2019 (IDT)
::::: אם ריצה הייתה יותר יעילה, היינו רצים במקום ללכת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:29, 1 ביוני 2019 (IDT)
::::::בזמן ריצה מרכז הכובד של הגוף נע יותר (בהשוואה להליכה) בכיוון האנכי, תנועה שמתבצעת בחלקה נגד הכבידה, ולא תורמת ישירות להתקדמות בכיוון האופקי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 22:05, 1 ביוני 2019 (IDT)

==מה זה Name Reference בעבודה עם משתנים בתכנות?==
באיזה מצב פשוט למשל נכון לתת למשתנה name-reference? 
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא יצא לי לשמוע על מושג כזה וגם מחיפוש בגוגל לא מצאתי שום תוצאה רלוונטית. האם התכוונת לסוג משתנה שהוא reference, שזה למעשה סוג של pointer בשפות מודרניות? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:52, 2 ביוני 2019 (IDT)
::אני לא יודע אם זו משמעות אפשרית של מה שהתכוונתי אליו; מי שהתכוונתי אליו זה name-reference של declare בשפת Bash אבל ייתכן שאין מושג כללי כזה בתכנות. {{לא חתם||אלמ}}
:::מצטער, לא מכיר את זה. אני יודע שמשתנה זמני יוצרים עם export או עם = בסקריפט. לא נתקלתי בפקודה הזאת. מאיפה אתה לומד bash? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:51, 4 ביוני 2019 (IDT)
::::שלום. אני לומד מאיפה שאני לומד - לדעתי זה לא רלוונטי לשרשור; declare הוא Shell builtin (ראה ה man bash); למיטב ידיעתי, משתנה לא בהכרח יהיה זמני (במובן של תלות רק בסשן בו הוגדר) שכן אם תשים אותו למשל ב bashrc הוא לא יהיה תלוי רק בסשן זה, אבל זה כמובן עניין אחר. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
:::::מצב מתבקש הוא אם רוצים משתנה שיכול להתייחס בנסיבות שונות לערכי משתנים אחרים. ברוח האמרה הידועה של [[אדסחר דייקסטרה|דייקסטרה]] שכל בעיה במדעי המחשב יכולה להיפתר על ידי עוד שכבת הפניה (חוץ ממספרן של השכבות הללו). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:38, 10 ביוני 2019 (IDT)

==שמות נפוצים בחצי האי ערב במאה השישית לספירה==
שלום,
רציתי לדעת אילו שמות היו נפוצים בחצי האי ערב במאות השישית והשביעית לספירה?
כמו כן, האם היו (או שיש סיכוי שהיו) עוד אנשים בשם מוחמד במאות האלה, או שמוחמד היה שם מקורי? {{לא חתם||אלמ}}
:לפי מיטב ידיעתי אין או אין כמעט מקורות שנכתבו בחצי האי ערב על ידי ערבים בתקופת האסלאם מלבד כתבי האסלאם עצמו (אשר לדעתי האישית הם מאד מהימנים בכל הנוגע לשמות); המשאב הישיר ביותר שלך זה לדעתי הקוראן עצמו ובמובן מסוים גם ספרות הסירה והחדית'. ייתכן שגם מקורות רומיים בהם תועד חצי האי וכתבים של קהילות סמוכות או בתוך חצי האי ששרדו יתנו עוד מידע על השמות.
:
:לגבי שמות דומים למוחמד; אני לא יודע אבל לדעתי השם הזה [[פרוטו-שמית|שמי]] בפירוש (קרוב למונח "חמד" בעברית וגם המשמעות דומה: "מפואר" או "מהולל" בערבית). {{לא חתם||אלמ}}

==איפה אפשר לראות את הרגע שבו יולי אדלשטיין מכריז רשמית על פיזור הכנסת?==
הסרטונים ביוטיוב נגמרים לפני שההצבעה נגמרת.
:אתה מתכוון הכרזה שהחוק עבר? אז כאן [http://online.knesset.gov.il/app/#/player/peplayer.aspx?ProtocolID=80879 בזמן] 13:10:25, אם את מתכוון ממש פיזור הכנסת, אז אין הכרזה כי הכנסת לא התפזרה, היא ממשיכה לעבוד ותסיים את תפקידה ב־2 באוקטובר – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 06:58, 1 ביוני 2019 (IDT)

==איפה אפשר להמיר המון עשר אגורות להמון שקלים בודדים בנחת באמצע 2019?==
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:מן הסתם בבנק. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • כ"ו באייר ה'תשע"ט • 08:23, 31 במאי 2019 (IDT)
::התשובה נראית לי לקונית ולא יעילה. לא נראה לי שזה יקרה בבנק בישראל בנחת עם כל השחיקה וחוסר הסבלנות האפשרי הסביר לדעתי של בנקאי שמטפל ברבבות ומאות אלפי שקלים לטפל בהמון אגורות. לדעתי אין טעם להתדיין על דעתי. מחכה לתשובות נוספות. {{לא חתם||אלמ}}
::: ככל הידוע לי, בבנק יגבו עמלות. הדרך ה'נכונה' לעשות את זה, זה דרך [https://www.boi.org.il/he/Currency/PublicEnquiries/Pages/Default.aspx מחלקת מטבע בבנק ישראל]. כדאי לדבר איתם ולתאם מראש. הדרך הלא נכונה, זה לתאם מול סופר/מקדונלנדס וכאלה - יש איזשהו נוסחה של כמה גרם שווה כמה שקלים (משהו כמו 400 גרם של 10 אגורות שווה 10 ש"ח, צריך לבדוק את המספרים), ובתיאום ייתכן שהם מוכנים להמיר.
::::אתה יכול לפנות לסניף של רשת מכולות גדולה (שופרסל/רמי לוי) ויש מצב שיהיו נחמדים ויעשו לך את זה. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:10, 5 ביוני 2019 (IDT)
::::חבר שלי היה עושה את זה פעם בבנק ישראל, כמדומה שאפשר עד 5,000 מטבעות ביום, בתיאום מראש. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 15:19, 5 ביוני 2019 (IDT)
::::לגבי בנקים רגילים – יש עמלת טיפול במטבעות שהיא 2.5 ש"ח לכל מאה מטבעות (בין אם זה פריטה, או אפילו הפקדה לחשבון – במקרה כזה העמלה נוספת לעמלת הפעולה). [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 15:21, 5 ביוני 2019 (IDT)

==הסכם רוטציה==
האם הסכם רוטציה בתפקיד ראש הממשלה הוא הסכם מחייב (עם ערובות לקיומו/סנקציות) או הבטחה שניתן לא לקיימה ואי אפשר לאוכפה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:28, 31 במאי 2019 (IDT)
: תלוי בהסכם ובערבים לו; מבחינת החוק אין להסכם הזה שום ערך, מבחינה מוסרית יש את השאלה אם קיימים 61 חברי הכנסת שיהיו מוכנים לערוב להסכם ולעמוד מאחוריו עד הרגע המתאים לקיימו – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 07:01, 1 ביוני 2019 (IDT)

==פין כסמל, שאלה בתרבות==
[[קובץ:Linga from Shivalaya Devipuram.jpg|ממוזער|לינגאם]]
שמתי לב שבמרבית התרבויות איבר המין הגברי הוא סמל טעון מאוד מבחינה רגשית. לא מפתיע בהתחשב בכך שרביה היא חלק מהתרבות. אבל המטען שונה מאוד. מדוע ה[[זין (סלנג)|זין]] הוא סמל לרוע, כשלון, לכלוך וביזיון ו[[לינגם]] הוא סמל לפריון, הצלחה, חוסן ומזל? למה אנחנו מתבזים לדון בפין ומשתמשים באזכורו כקללה, בזמן שבתרבויות המזרח הרחוק משתמשים בו כברכה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:30, 31 במאי 2019 (IDT)
:[[זין (סלנג)]] הוא דוגמה ל[[ניבול פה]]. במקרים רבים ניבולי פה מבוססים על איברים מוצנעים: הם מיועדים להפריע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:27, 1 ביוני 2019 (IDT)
:: חזרת על מה ששאלתי בלי להוסיף מידע. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:03, 1 ביוני 2019 (IDT)
::: אני לא מכיר מספיק טוב את לשונות הדיבור של „המזרח״. אני מנחש שלפחות בחלקן יש קללות מקבילות. גם בעברית מדוברת לא מדובר רק על קללה אלא לעיתים על לשון האדרה. כמוכן, לפי הערך [[לינגם]], יש פרשנים מערביים שמתייחסים אליו כ[[סמל פאלי]], אך כרגיל (ובפרט בעיני מי שמאמינים בו) הוא לא מקושר לאיבר המין הגברי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:30, 1 ביוני 2019 (IDT)
::::שים לב שגם איבר המין הנקבי בדרך כלל מסמל משהו פחות נחמד, אני משער שהסיבה לכל העניין הזה נעוצה בהשפעות יודו-נוצריות שרואות במיניות עניין שקרוב עד קרוב ממש לחטאים, כלומר דברים רעים. גם באסלאם, עדיין יש הגבלות מיניות רבות. לעומת זאת, במזרח, כל העיסוק במין הוא הרבה יותר משוחרר. (יש שם הרבה סיפורים על אלים שמקיימים יחסי מין למשל) [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 22:12, 1 ביוני 2019 (IDT)
:::::במיתולוגיות המערב יש עיסוק רב של אלים במין. אינני יודע לגבי מידת השחרור של המזרח בנוגע למין. למיטב זכרוני יש מקדש סקס בהודו ופארק סקס בקמבודיה. מצד שני (שוב, למיטב זכרוני) יש מוזאון זרגים איפושהו באירופה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:15, 11 ביוני 2019 (IDT) <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:15, 11 ביוני 2019 (IDT)
:{{א|Corvus}}, עברתי על התמונות בויקישיתוף, הלינגמים שם לא דומים בכלל לאיבר מין גברי, לא יותר מכל עמוד עגול שהוא. בתצלום שהבאת יש דמיון שהוא כמעט בטוח מכוון. האם ייתכן שמדובר בסגנון מאד ספציפי של לינגם, של כת או זרם מסויים? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:20, 11 ביוני 2019 (IDT)
:: יכול להיות. עכשיו גם אני עברתי על הקטגוריה ונראה שלינגמים רבים אינם באמת מזכירים סמלים [[פאלוס|פאליים]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:48, 11 ביוני 2019 (IDT)

==תביעת אדם בישראל בעוד התובע מחוץ לישראל==
נניח שאזרח ישראל גר מחוץ לישראל ועובר הטרדות ברורות באימייל מצד אזרח ישראל אחר שכן גר בישראל.
האם החוק הישראלי מתיר למוטרד לתבוע את המטריד מרחוק דרך ייפוי כוח לעורך דין? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:דרך ייפוי כח אפשר לעשות כל דבר, אם כי ייתכן שבמהלך המשפט יצטרך להופיע התובע עצמו להוכחת ההורדה והנזק. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:07, 5 ביוני 2019 (IDT)

==ליבת מערכת הפעלה==
מהי המטרה ה"עיקרית" של ליבות מערכת הפעלה במחשבים, אם בכלל ניתן לדבר על "מטרה עיקרית" כזו? האם זה להקצות משאבים לתהליכים? האם זה משהו אחר? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:האם קראת את [[ליבה (מערכות הפעלה)]]? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 22:29, 1 ביוני 2019 (IDT)
:: בעקבות תגובתך קראתי שם רק את הפתיח. זה די עונה על השאלה. תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת==
מה פשר הקטע בשיר חום יולי-אוגוסט:
  ועקנין הגיע לפלוגה, אלוף קריית גת/ שרף צריפים, ברח לבין גוברין
האם מדובר באישיות מוכרת? מי זה "אלוף קריית גת" ומה הצריפים המדוברים? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.197|213.55.176.197]] 12:36, 2 ביוני 2019 (IDT)
מוכר בקריית גת נהיה מנהל סניף של בנק שם

==האם נתב"ג יש מערכת זיהוי לחיילים/מלש"בים?==
האם בנמל תעופה בין גוריון בביקורת דרכונים יש להם אפשרות לבדוק אם מישהו הוא נגיד חייל שרוצה לערוק למדינה זרה או לחילופין מלש"ב שיוצא כמה ימים לפני הגיוס בלי כוונה לחזור? (זה לידע כללי)
:עריק כן, מלש"ב לא. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:04, 5 ביוני 2019 (IDT)

==מהו ההיגיון האבולוציוני שמכתיב כמות זוגית של גפיים?==
לפי מיטב ידיעתי, כמעט לכל מיני בעלי החיים, למעט מיני מחלקת [[כוכבי ים|כוכבי הים]] ואולי עוד כמה מינים, ישנה כמות זוגית של גפיים: ליונקים ישנן ארבע רגליים, לבני אדם ישנן שתי ידיים ושתי רגליים, לעופות יש שתי רגליים ושתי כנפיים, לחרקים ישנן שש רגליים (ולעתים שתי כנפיים), לעכבישים ולתמנונים שמונה רגליים, ל[[רבי-הרגליים]] ול[[נדלים]] ישנה כמות גדולה של זוגות רגליים, ובאופן כללי, כמעט תמיד הגפיים באים בזוגות זוגות. השאלות הנשאלות:
# האם אני צודק באבחנה שלי, ובאמת כמות הגפיים היא בדרך כלל זוגית?
# אם כן, מדוע? מהו ההיגיון האבולוציוני של זה?
תודה, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:08, 3 ביוני 2019 (IDT)
:לא רק הגפיים, אלא גם איברי גוף רבים אחרים, למשל באדם (וברוב שאר החולייתנים): שתי ריאות, שתי כליות, שתי שחלות/אשכים, שתי עיניים, שתי אוזניים, שני נחיריים, באופן כללי רוב חלקי וגרעיני המוח באים בזוג סימטרי.{{ש}}הסיבה המקורית היא שרוב מחלקות בעלי החיים הן בעלות תוכנית גוף [[סימטריה דו-צדדית|סימטריה בילטרלית]], ולכן משוייכים לקבוצת ה[[בילטריה]], שלפי התאוריה הנפוצה כיום מוצאה מאב קדמון בילטרלי: {{אנג|Urbilaterian}}. [[קווצי עור]] כמו כוכב הים הם מקרה מעניין: לבוגר יש סימטריה רדיאלית, בד"כ מחומשת, שכנראה התפתחה באופן משני ומתאימה לאורח החיים הישיב שלהם, אבל לעוברים שלהם יש עדיין סימטריה בי-לטרלית.{{ש}}אפשר לשער לגבי ההגיון הביומכני, בעיקר היתרון לתנועה מתואמת מהירה, בתוך מים בעיקר אבל גם על היבשה, כאשר שני צדדי הגוף מייצרים אותו דחף ואותה התנגדות. יתרון נוסף הוא שאחד מקצוות הגוף יכול להתמחות בלהיות הקדמי, עם ריכוז של איברי חוש (ובעקבותיהם גם מערכת העצבים) ופתח הכניסה של מערכות העיכול, מה שמוביל ליצירת ראש. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 09:51, 3 ביוני 2019 (IDT)
::רוב תודות, מה פירוש "אורח החיים הישיב של קווצי העור"? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:33, 3 ביוני 2019 (IDT)
:::אופס, תרגמתי {{אנ|Sessility (motility)|Sessility (motility)}} לעברית באופן שכנראה לא תקני. קווצי עור (קיפודי ים, מלפפוני ים, כוכבי ים ועוד) הם לא באמת ססילים כמו אלמוגים או שושנות ים, אבל ברובם נעים לאט מאוד, וניזונים מדברים שלא בורחים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:51, 3 ביוני 2019 (IDT)
::::אני מבין מההקשר שססילי פירושו "נייח" או "לא נייד". אז מה שאתה אומר, שבגלל שכוכבי הים אינם ניידים ביותר, ולא נצרכים לכושר תנועה כדי לרדוף אחרי טרף או כדי לברוח מטורפים, הסימטריה הבילטרלית בכמות הזרועות פחות קריטית להם? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  08:41, 4 ביוני 2019 (IDT)
:::::נכון, ולא רק במספר הזרועות אלא במבנה הגוף בכלל. המהיר ביותר במים יהיה סימטריה בילטרלית בצורה הידרודנימית כמו של צוללת. אם כי תאורטית גוף הידרודינמי יכול להיות גם בעל סימטריה רדיאלית, למשל טורפדו עם חמישה סנפירים. שאלות היפותטיות למה קרה A ולא קרה B באבולוציה הן בעיתיות כמו ב[[היסטוריה חלופית]]. אני מנחש שסימטריה רדיאלית יותר קשה להשגה ושמירה בעובר מאשר סימטריה בילטרלית. שיקולים נוספים הם קואורדינציה ועיבוד מידע: יותר פשוט לתאם שני צדדי גוף סימטרים, או קלט משני איברי חוש סימטרים, מאשר מחמישה. בכל מקרה, מרגע שנקבעה הסימטריה בעובר של אב קדמון, קשה מאוד לאבולוציה לבטל או להחליף אותה בלי להרוס את כל ההתפתחות העוברית, ולכן שינויים מוצלחים כמעט תמיד יהיו משניים, כמו בכוכב הים שלעוברים שלו יש עדיין סימטריה בילטרלית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:20, 4 ביוני 2019 (IDT)

==אגיוס דמטריוס: אש״ף==
נתקלתי ב[[ערכים מויקיפדיה מומחזים על ידי גרביים]] ב[[חסימת אגיוס דמטריוס]]. הסרטון שלהם מזכיר את [[יאסר ערפאת]] ו[[חאפז אל אסד]] כמי שיזמו את הספינה. אבל באותו הזמן הם לא היו ביחסים טובים במיוחד. הערך מזכיר את [[אש"ף]]. מי בדיוק באש"ף? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:34, 3 ביוני 2019 (IDT)
:אז זכרתי לא נכון. חיפוש קצר העלה שעל הספינה היו אנשי [[פת"ח]]. הפילוג בפת״ח (הפלג הפרו סורי של [[אבו מוסא]]) היה רק אחרי 1982. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:50, 5 ביוני 2019 (IDT)

==מפת ירושלים==
היי. בעקבות אישור הרכבל לכותל היום ניסיתי להוסיף את המסלול למפת התחבורה של ירושלים, ולא הצלחתי. מי שמכיר את העיר, יכול להגיד לי, בבקשה, לאיזו תחנה ב[[הקו הכחול של הרכבת הקלה בירושלים|קו הכחול]] תואמת נקודת הפתיחה של הרכבל, תחנת הרכבת עמק רפאים? תודה, יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  17:28, 3 ביוני 2019 (IDT)
:התחנה היא קצת דרומית לצומת הרחובות דוד רמז/בית לחם, לדעתי תחנת דוד רמז מתאימה לזה; זה [http://www.mavat.moin.gov.il/MavatPS/Forms/SV4.aspx?tid=4&et=1&mp_id=6vCdEltSxBUmn2Lcvd4i1d5Q%2frjrKoQG0g1K1klTpGG6M5BJfUmkffYz%2fjGJwZTC2AlkKvBUYt%2bJyjtlMjTe0CkrnXmxzPhNyvAXtMXU26U%3d הקישור לתכנית] – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 07:03, 4 ביוני 2019 (IDT)
::תודה רבה. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  12:29, 4 ביוני 2019 (IDT)

==האם חקירות של רשות המסים וביטוח לאומי בשדות התעופה מוקלטות?==
אם חוקרים איימו עלי לשווא ונקמו בי על ש"התחצפתי" אליהם וגם קיללו אותי קשות, האם החקירות מוקלטות כדי שאוכל לתבוע דין צדק? {{לא חתם||אלמ}}
:צריך לפנות לעורך דין שיביא סיבה הוגנת למה אתה צריך את ההקלטות שיפנה לבית משפט ובית משפט ייתן/לא ייתן צו. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:05, 5 ביוני 2019 (IDT)
::אהלן, מתגובתך אני מבין שאתה יודע שאכן כל החקירות האלה מוקלטות. {{לא חתם||אלמ}}
:::לא בטוח, אבל אם כן - אתה חייב צו. אם תלך לבד בוודאי שלא יתנו לך. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 17:28, 6 ביוני 2019 (IDT)

==איפה תובעים את משרד הפנים?==
נניח שברצוני להכריז על עצמי חסר בית מכיוון שמצד אחד, אין לי בית בישראל בבעלותי, מצד שני אינני גר בישראל ומצד שלישי אינני יודע היכן אגור בה אם וכאשר אשוב אליה, אך משרד הפנים מסרב להגדיר אותי חסר בית וברצוני לתבוע אותו על כך, היכן זה נעשה? תודה {{לא חתם||אלמ}}
:שלום, תעתור ל[[בית המשפט הגבוה לצדק|בג"צ]]. [[מיוחד:תרומות/91.231.192.149|91.231.192.149]] 09:13, 4 ביוני 2019 (IDT)
::סתם סקרנות, מה האינטרס שלך להיות מוכרז כחסר בית? לאיזה עניין זה יועיל לך? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:43, 4 ביוני 2019 (IDT)
:::אתה מניח שיש פה אינטרס אבל לדעתי אין פה בהכרח אינטרס. אני לא מעוניין להתדיין על זה. אני ממשיך לצפות לתשובות לשאלה. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
::::עורך דין שפשוט יגיש תביעה משפטית וישלח זימון למשרד הפנים. אי אפשר בלי עורך דין. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:06, 5 ביוני 2019 (IDT)
:::::תודה רבה. לא הצלחתי להבין מה הכוונה בזימון; אתה מוזמן לבאר... {{לא חתם||אלמ}}
::::::זימון לבית משפט לדיון. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 17:29, 6 ביוני 2019 (IDT)
:::::::סתם שאלה: אם אתה לא גר בישראל אז איך תהיה חסר בית בישראל? זו שאלה היפוטתית עתידית. אם אתה כן גר בישראל אז איפה בדיוק אתה גר? מה זה הכרזת חסר בית? מי ששוכר בית יכול להכריז על עצמו חסר בית? [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 02:02, 10 ביוני 2019 (IDT)
::::::::מכיוון שאני תושב - לכאשר אהיה בה אהיה ללא נכס מגורים בלתי-נייד בבעלותי מחד וזו לדעתי ההגדרה של חסר בית מאידך; כאשר אני בישראל - זה תלוי במקרה לגופו אבל לדעתי זה לא רלוונטי; לדעתי כולם חסרי בית כל עוד אין להם נכס מגורים בלתי-נייד בבעלותם. ניתן להשיב על השאלה מה זה הכרזת חסר בית איך המדינה מכירה בחסר בית כחסר בית. {{לא חתם||אלמ}}

=="לא אכפת לי מה כותבים עלי העיקר שיאייתו את שמי נכון"==
שלום, 
למי מיוחס הציטוט? [[מיוחד:תרומות/91.231.192.149|91.231.192.149]] 08:45, 4 ביוני 2019 (IDT)
:ראה כאן [https://www.goodreads.com/quotes/7988100-i-don-t-care-what-the-newspapers-say-about-me-as] וגם [https://books.google.co.il/books?id=d6JZryGvfxYC&pg=PA328&lpg=PA328&dq=don%27t+care+what+the+newspapers+say+about+me+as+long+as+they+spell+my+name+right&source=bl&ots=-JJQc4eBaW&sig=ACfU3U1DJ7Fwaqw30EZNCwXpqyCjZiUGjw&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjElcuFk8_iAhWCLVAKHTbfD6cQ6AEwDnoECAkQAQ#v=onepage&q=don't%20care%20what%20the%20newspapers%20say%20about%20me%20as%20long%20as%20they%20spell%20my%20name%20right&f=false] [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • א' בסיוון ה'תשע"ט • 08:59, 4 ביוני 2019 (IDT)
::תודה! (לא מצאתי את זה בוויקיציטוט עברית/אנגלית) [[מיוחד:תרומות/91.231.192.149|91.231.192.149]] 09:30, 4 ביוני 2019 (IDT)

==כמה תחנות יש לרכבת ישראל?==
הכוונה איננה ל[[:קטגוריה:ישראל: תחנות רכבת היסטוריות|תחנות היסטוריות]] ול[[:קטגוריה:ישראל: תחנות רכבת עתידיות|תחנות עתידיות]], וגם לא ל[[תחנת רכבת תפעולית#תחנות תפעוליות של רכבת ישראל|תחנות תפעוליות]] – אלא רק לתחנות נוסעים פעילות. בשבוע שעבר נפתחה [[תחנת הרכבת מזכרת בתיה|תחנת מזכרת בתיה]]. לפי [https://www.facebook.com/irail/posts/10156551571703721?__tn__=-R הודעת רכבת ישראל] (וגם לפי [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001287908 הפרסום בעיתונות]) – זוהי התחנה ה־69, אולם לפי [[תחנות רכבת בישראל#תחנות רכבת נוסעים פעילות|הספירה בוויקיפדיה]], לרכבת ישראל יש 68 תחנות נוסעים פעילות. מי צודק? מהי התחנה החסרה (לפי רכבת ישראל), או העודפת (לפי ויקיפדיה)? תודה מראש, [[משתמש:אצטרובל|אצטרובל]] - [[שיחת משתמש:אצטרובל|שיחה]] 20:37, 4 ביוני 2019 (IDT)
:להשוואה: [https://www.rail.co.il/stationnlines מפת התחנות] של הרכבת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:55, 4 ביוני 2019 (IDT)
::אם אני לא טועה, אז מרכזית המפרץ נספרת כשתי תחנות שונות – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 20:57, 4 ביוני 2019 (IDT)
:::במפה שבאתר הרכבת מופיעות 68 תחנות.
:::כן, נכון; באמת ישנה אפשרות שברכבת סופרים את מרכזית המפרץ כשתי תחנות, אם כי זה מעט מוזר כי באתר היא מוצגת כתחנה אחת. בכל מקרה – תודה. [[משתמש:אצטרובל|אצטרובל]] - [[שיחת משתמש:אצטרובל|שיחה]] 01:19, 5 ביוני 2019 (IDT)
::::במרכזית המפרץ יש תחנה חדשה שעוד לא נפתחה/נפתחה לא מזמן. אין 2. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 02:03, 5 ביוני 2019 (IDT)

==מי הרג את מיכאל סקופין-שויסקי?==
הערך [[מיכאל סקופין-שויסקי]] לא לגמרי ברור: מי בדיוק הרעיל או הרעילה אותו? לפי הערך האנגלי זה עוד יותר גרוע: אשתו של בן דודו של מיכאל (מיכאל? מיכאיל?) הרעילה את בעלה. מה קרה שם? האם אשתו של [[וסילי שויסקי]] הרעילה את מיכאיל? מה המקור לכך? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:28, 5 ביוני 2019 (IDT)
:לפי הערך בעברית זה די ברור שהוא הורעל על ידי אשת הצאר. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 17:30, 6 ביוני 2019 (IDT)

==מה זה savings account בבנקאות והאם יש לכך ביטוי עברי השונה מן המקור ("חשבון חסכונות")?==
בבנקים מסוימים בחו"ל ניתן לפתוח savings account המאפשר הפקדה ומשיכה של כסף ללא עמלות כולל כרטיס דביט בין לאומי. את המונח עצמו ניתן לתרגם לעברית כ"חשבון חסכונות" אך אינני מוצא ערך או מידע מובנה על ביטוי כזה בעברית. האם יש תרגום אחר למונח הזה בעברית? תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==לימודי מערב ומערב רחוק?==
האם בדומה ללימודי מהמזרח התיכון והמזרח הרחוק יש לימודי מערב (אירופה), מערב רחוק (אמריקות) או משהו דומה?
:[http://info.huji.ac.il/master/European-Studies אכן] [http://humanities1.tau.ac.il/yedion/15-16/groups/general/inter-groups/yedion718 אכן]. [[משתמש:Israeli Homo Sapiens|ישראל]] - [[שיחת משתמש:Israeli Homo Sapiens|שיחה]] 12:53, 7 ביוני 2019 (IDT)
:לשם השוואה, יש גם [[המערב התיכון|מערב תיכון]] (ומה שמערבה ממנו אינו „המערב הרחוק״ אלא סתם „המערב״). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:49, 8 ביוני 2019 (IDT)

==מי מתגייס פחות: ימנים או שמאלנים?==
בקרב מצביעי שני הגושים: הימני-לאומי-חרדי והשמאל-מרכז-מיעטים, איפה אחוזי הגיוס נמוכים יותר? הם נעשה פעם סקר כזה? [[מיוחד:תרומות/213.55.176.232|213.55.176.232]] 13:40, 8 ביוני 2019 (IDT)
:הערכה בקירוב ראשון: ימנים. מכיוון שחרדים מצביעים יותר מערבים. אין לי מספרים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:45, 8 ביוני 2019 (IDT)
::אני לא בטוח ש[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] צודק. אמנם, קצת קשה להעריך בגלל אנונימיות נתוני ההצבעה. כמו כן, לא ברור מהשאלה האם מדובר על כמה ממצביעי הגושים התגייסו בעבר או נמצאים כעת בצה"ל. בכל זאת, כן ננסה לתת כמה נתונים: 
::* במדינת ישראל חיים היום כ-1.87 מיליון ערבים [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5437965,00.html]. אחוזי ההצבעה בקלפיות הערביות עומד על 49.2% [https://www.idi.org.il/articles/26568]. אם כן, מדובר על אוכלוסיה של כ-920,000 מצביעים ערבים. לצורך ההכללה וההערכה הגסה, ננכה 10% של דרוזים שמתגייסים ונישאר עם '''828,000''' ערבים שמצביעים ואינם מתגייסים באופן גורף.
::* את כמות החרדים מדדו לאחרונה (ככל שהצלחתי למצוא) בסקר של הלמ"ס המצוטט בערך [[דמוגרפיה של ישראל]], שם כתוב כי 9% מהאוכלוסיה היהודית בישראל היא חרדית. האוכלוסייה היהודית כולה מונה כ-6.5 מיליון איש ו-9% מתוכה הם 580,000 חרדים. כפי שנטען כאן[https://www.idi.org.il/articles/3535] וכאן[https://www.idi.org.il/articles/26568] חרדים נוטים להצביע באחוזים גבוהים, אז לצורך העניין 100% הצבעה. אם כן, מדובר על אוכלוסיה של 580,000 מצביעים חרדים. נתונים הגיוס של החרדים לא מספיק ברורים, אז לצורך ההכללה (ועל אף שזה איננו המצב המדויק), נניח כי אף אחד מהם לא מתגייס ובכך ניוותר עם '''580,000''' מצביעים חרדים.
::יוצא שגם לאחר ההנחה על אחוז הגיוס האפסי אצל החרדים, נשאר פער של יותר מ-200,000 מצביעים שאינם מתגייסים מן הצד השמאלי-ערבי של המפה. ניתוח לגבי האוכלוסייה היהודית אפשר לעשות באמצעות הצלבת התפלגות הקלפיות עם אחוזי הגיוס לפי ערים[https://www.mitgaisim.idf.il/media/22708/giyos.pdf] אך זו לא בהכרח תשובה מדויקת. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י' בסיוון ה'תשע"ט • 11:52, 13 ביוני 2019 (IDT)
::אומדן נוסף שעשיתי ומחזק את ההשערה שלי משלב מוקדם יותר. השוויתי בין פילוח ההצבעה במעטפות כפולות "קולות החיילים" ביחס לפילוח ההצבעה באוכלוסייה הכוללת. בדיקה זו מעלה שהגוש "הימני-חרדי" מקבל 59% מקולות המצביעים בקרב קולות החיילים ורק 55% מקולות המצביעים באוכלוסייה הכללית. לכאורה, אם אחוזי הגיוס היו אחידים בין הגושים היית מצפה לקבל התפלגות דומה של קולות מצביעים. אולם זה לא המצב.[[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י"א בסיוון ה'תשע"ט • 18:11, 13 ביוני 2019 (IDT)

==כתיבת ערך חדש על אישיות==
אני מעונינת לכתוב ערך חדש על אישיות מסוימת?. האם צריך אישור לכך? האם יש הליכים כלשהם בקשר לכך? תודה.--[[משתמש:Mashalif|Mashalif]] - [[שיחת משתמש:Mashalif|שיחה]] 11:20, 9 ביוני 2019 (IDT)
:[[משתמשת:Mashalif|Mashalif]], לא נדרש שום אישור. אבל אם יש לך ספק לגבי נשוא הערך, את מוזמנת לשאול ב[[ויקיפדיה:דלפק יעוץ]]. כמוכן ר’ כמובן את הקישורים מ[[ויקיפדיה:חשיבות אנציקלופדית]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:22, 10 ביוני 2019 (IDT)

==שידורי כדורגל==
ברוב השידורים של משחקי כדורסל ופוטבול אמריקאי בטלוויזיה, ניתן לראות את המאמנים וספסלי הקבוצות. הדבר מוסיף עניין שכן ניתן לראות את תגובות השחקנים מחוץ למגרש, וכמובן את הוראות המאמנים. בשידורי כדורגל המצלמה הראשית דווקא ממוקמת הפוך - מאחור ומעל לספסלי הקבוצות, ובכך לא ניתן לראות אותן. תמיד החלק הרחוק במסך נראה לי די שומם (רואים רק את שלטי הפרסומות הרוחביים, שאני בטוח שניתן למצוא להם פתרון במידה והיו משנים את כיוון הצילום). מה הסיבה לכך שזה המצב כיום? {{אנונימי}}
:מה הסיבה שרואים יותר פרסומות ופחות דברים אחרים? כסף, המפרסמים משלמים כסף על החשיפה בשידור. {{לא חתם||אלמ}}

==האם כתובת מגורים ומען דואר חד הן בחוק הישראלי?==
למשל, אם לאדם הייתה כתובת אחת ואחר כך הוא רכש תיבת דואר בדואר ישראל שהיא מעתה המען שלו ואכן השתנה במערכות שזו כתובתו למשלוח דואר, האם זה אמור לשנות את כתובתו במשרד הפנים? הייתי מהמר שלא אבל שואל בכל זאת.
אם כתובתו במשרד הפנים לא משתנה, איך ניתן לשנותה והאם שכירת דירה בישראל יכולה להביא לשינויה?
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:קודם כל יש לאדם כתובת מגורים, והיא תשתנה רק כשתמסור למוסד רשמי כתובת אחרת, כולל במקרה של שכירת דירה ומסירת כתובתה למשרד הפנים; נוסף על כתובת זו אתה יכול למסור למשרד הפנים מען לשליחת דואר, ובמקרה כזה הדואר הרשמי של מדינת ישראל ישלח למען הזה ולא לכתובת המגורים, ראה {{סחפ|חוק עדכון כתובת}} – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 06:09, 10 ביוני 2019 (IDT)

==כיוון כתיבה==
היי, אני עורך באתר אחר שמשתמש בגירסה ישנה של תוכנת MediaWiki.
כתבתי שם ערך על אלברט איינשטיין והוא נראה ככה:
'''אלברט איינשטיין''' (ב[[גרמנית]]: '''Albert Einstein''', 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה [[פיזיקאי]], [[מתמטיקאי]] ו[[מדען]] יליד [[גרמניה]], מגדולי ה[[מדען|מדענים]] בכל הזמנים.
איך אני מתקן את הכיוון כך שהמספר 14 (במרץ) יופיע משמאל למילים '''Albert Einstein'''?
[[מיוחד:תרומות/109.65.222.183|109.65.222.183]] 21:37, 10 ביוני 2019 (IDT)
:כאן כתוב { { כ } } (בפועל בלי רווחים) בין השם לתאריך. {{לא חתם||אלמ}}
::כן אבל זה לא עובד באתר ההוא. איך מגדירים שזה יעבוד? [[מיוחד:תרומות/109.65.222.183|109.65.222.183]] 21:47, 10 ביוני 2019 (IDT)
:::מה כן קורה כשאתה עושה את זה? יש אצלך את התבנית {{תב|כ}}? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:04, 11 ביוני 2019 (IDT)
::::אתה אמור לרשום &lrm;'''&amp;rlm;'''&lrm; לפני המספר 14 – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 05:25, 11 ביוני 2019 (IDT)
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - אלברט איינשטיין (בגרמנית: Albert Einsteinתבנית:כ, 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי, מתמטיקאי ומדען יליד גרמניה, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
:[[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] - &lrm;'''&amp;rlm;'''&lrm; עובד אבל איך אני יוצר תבניות?
: [[מיוחד:תרומות/109.65.224.69|109.65.224.69]] 06:36, 11 ביוני 2019 (IDT)
: בינתיים תיקנתי ככה:
:'''אלברט איינשטיין''' (ב[[גרמנית]]: '''Albert Einstein'''&rlm;, 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה [[פיזיקאי]], [[מתמטיקאי]] ו[[מדען]] יליד [[גרמניה]], מגדולי ה[[מדען|מדענים]] בכל הזמנים.
::זה אומר שהתבנית לא קיימת. ר’ [[עזרה:תבניות]]. בתור התחלה, העתק את התוכן (המקור. לחץ על „עריכת קוד מקור״ או על „הראה קוד מקור״) בדף התבנית [[תבנית:כ]] והעתק אותו אליך לקישור האדם [[תבנית:כ]]. בעיקרון אפשר להסתפק במשהו פשוט הרבה יותר: רק <nowki>&amp;rlm;</nowiki>. לא יזיק להעתיק כל מיני תבניות אחרות מכאן, אבל צריך לדעת לפשט אותן במקרים שונים. במקרים רבים תבנית אחת משתמשת בתבנית אחרת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:39, 11 ביוני 2019 (IDT)
תודה.
(הייתה לך טעות ותיקנתי ל-"<nowiki>&rlm;</nowiki>" וזה עובד. קראתי לזה "תבנית:ימין-שמאל").
בויקיפדיה זה נמחק כשאני כותב nowiki.

==הדבקת חלקי אבן==
השאלה מיועדת לבעלי ידע או ניסיון: איך מדביקים שני חלקי אבן ([[גיר|גירנית]]), ובאלו חומר/ים יש להשתמש ? שני החלקים הם יחידה אחת, שנחלקה לשניים עקב מכה. תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 12:56, 11 ביוני 2019 (IDT)

==שלפוחית==
מה גורם לכך ש[[שלפוחית]] מתמלאת בנוזל? והם לנוזל הזה יש חשיבות בריפוי הפצע? כלומר, האם פיצוץ השלפוחית פוגע בריפוי? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:59, 11 ביוני 2019 (IDT)
: This fluid cushions the tissue underneath, protecting it from further damage and allowing it to heal.
::מנגנון הגנה של הגוף. יש לו חשיבות בהקטנת החיכוך. לא רצוי לרוקן את השלפוחית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:56, 17 ביוני 2019 (IDT)

==התמונה המפורסמת של הפלישה לנורמנדי, מה רואים בה?==
[[קובץ:1944 NormandyLST.jpg|שמאל|ממוזער|[[אל תוך מלתעות המוות]]]]
אני מתייחס לתמונה [[:File:1944 NormandyLST.jpg|הזו]] משמאל. שאלותיי הן,
# לאן מתקדמים החיילים? איפה נמצא החוף? בקדמת התמונה או באופק?
# מה זו הרמפה המדורגת הנמצאת בין שתי האוניות בקדמת התמונה? מדוע ואיך הניחו אותה שם?
# היכן כוחות האויב? מדוע לא רואים אותם?
# יש איזו סיבה להצבת האוניות חזית אל חזית ולא במקביל זו לזו?
[[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:45, 12 ביוני 2019 (IDT)
{{ש}}
[[קובץ:Darke APA-159 - LCVP 18.jpg|ימין|ממוזער|[[נחתת]]]]
::בהנחה שאני מבין את כוונתך, זה לא שתי אוניות, אלא [[נחתת]] אחת שהייתה מלאה בחיילים, ועכשיו התרוקנה כאשר הרמפה שלה הורדה והחיילים נראים מבוססים במים הרדודים בדרכם לחוף. החוף החולי לא ממש באופק אלא בערך בשליש התמונה מלמעלה. מעליו יש רכס נמוך (בדומה לרכס הכורכר שיש ברבים מחופי הים התיכון אצלנו). עמדות האויב נמצאות על הרכס הזה. לא רואים אותם כי הם מחופרים, כי הם רחוקים כמה עשרות או מאות מטרים, וגם העשן ואיכות הצילום לא עוזרים. צפייה בדקות הראשונות של [[להציל את טוראי ריאן]] יכולה להבהיר את הסיטואציה עוד יותר. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:10, 12 ביוני 2019 (IDT)
:::המממ... כלומר, מאחורי הרמפה, במקום שבו עומד הצלם יש נחתת שאותה אנחנו לא רואים? ועדיין, משני הצדדים של הרמפה, מימין ומשמאל, ישנן חזיתות של שני כלי שיט (נראה שכלי השיט משופעים, כשחזיתם פונה מעלה, וגחונם נמוך יותר; גלגלי הצלה תלויים על קדמת החזיתות). מהם? עוד שתי נחתות? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:56, 13 ביוני 2019 (IDT)
:::::אם אני מבין נכון, יש רק נחתת אחת בתמונה. הרמפה שאנחנו רואים היא של הנחתת שבקצה שלה עומד הצלם, ודרכה התפנו החיילים שעכשיו מתקדמים במים לעבר החוף. הקירות בצדדים הם הדפנות הפנימייות של הנחתת (אפשר לראות את הכננות בקצה ואת הכבל שמחבר את הדופן השמאלית לרמפה). [[מיוחד:תרומות/31.168.216.195|31.168.216.195]] 11:16, 13 ביוני 2019 (IDT)
::::::הבנתי. תודה. באג בראיית התלת-ממד שלי. חשבתי שהקירות הפנימיים של הרמפה של הנחתת הם קירות חיצוניים של חרטומי ספינות. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  11:25, 13 ביוני 2019 (IDT)

==בני פליטים==
האם ילדים של פליטים שנולדו בשטח של מדינה אליה הם נפלטו נחשבים לפליטים? כלומר, האם ה"פליטות" עוברת בירושה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.123|213.55.224.123]] 11:49, 12 ביוני 2019 (IDT)
:אאל"ט רק אם הם פלסטינים. בד"כ פליטים מקבלים אזרחות אחר כמה שנים, וילדיהם בודאי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:21, 12 ביוני 2019 (IDT)
::תלוי מי מגדיר. אצל הפלסטינים הפליטות הרשמית (באו"ם) ממשיכה בגלל לחץ ערבי, בגלל [[אונר"א]] - גוף ענק באו"ם שמעסיק רבבות עובדים ויש לו אינטרס כספי שהמצב יימשך, ובגלל שפלסטינים רבים לא קיבלו אזרחות במדינה כלשהי (הרשות הפלסטינית לא נחשבת למדינה רגילה). בנוסף יש פלסטינים רבים שלא מכירים בזכותה של מדינת ישראל להתקיים, כלומר בתוצאות מלחמת 48, ולכן הם רוצים לחזור לביתם המקורי שלפני המלחמה, ועד אז הם רואים את עצמם כפליטים, כולל הדורות הבאים. {{לא חתם||אלמ}}

==מתי הפרווה הפכה לשיער?==
באיזה שלב באבולוציה שלנו התפתח השיער הארוך? לרוב החיות יש שיער קצר, ואילו אצל בני אדם הוא יחסית ארוך. אז מתי זה קרה, ולמה? (השאלה תקפה גם לגבי אורך הזקן) [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 12:38, 13 ביוני 2019 (IDT)
:למיטב ידיעתי אין שום הבדל עקרוני בין פרווה לשיער. אורך שערות משתנה מאוד גם בבני-אדם וגם בבעלי-חיים, ויש הרבה דוגמאות של שערות "פרווה" ארוכות (למשל רעמת האריה או זנב הסוס) ושל שער ראש ו/או זקן קצרים.{{ש}}אם את שואלת מתי בני-אדם איבדו את רוב השיער על גופם, אין לזה כרגע תשובה טובה בגלל שעור ושיער כמעט ולא משתמרים במאובנים. יש מחקרים שניסו לקבוע זאת בעקיפין לפי האבולוציה של כינים בבני אדם, כאשר התקופה שבה [[כינת הגוף]] התפתחה מ[[כינת הראש]] יכולה להעיד על התקופה שבה נוצר הבדל בין שער הראש והגוף. הבעייה היא שהאבולוציה הזו כנראה התרחשה יותר מפעם אחת, ויתכן שאפילו היום בבן-אדם יחיד, לכיני ראש יש יכולת לעבור אבולוציה מואצת לכיני גוף. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 16:23, 13 ביוני 2019 (IDT)
::מה שאני שואלת זה מה היתרון שהרווחנו משיער ארוך? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 16:44, 13 ביוני 2019 (IDT).
:::אני לא מכיר הרבה מחקר בשאלה הספציפית הזו. קרוב לוודאי ש[[ברירה מינית]] משחקת כאן תפקיד, כיוון שזקן ושיער ראש ארוכים הם מאפייני מין ומגדר בתרבויות רבות. שערה ארוכה יותר היא שערה שגדלה במשך זמן רב יותר (עד מספר שנים) ולכן יכולה להעיד על בריאותו של מי שגידל אותה לאורך תקופה זו. שער מבריק/מטופח/מקושט מעיד על רצון ויכולת בעליו להשקיע בעצמו (נכון גם לפרווה בבעלי חיים). אבל כדאי לזכור שתרבויות אנושיות הן מאוד מגוונות בהתייחסות לשער הראש/הזקן, ושאבולוציה יכולה להתרחש גם מסיבות אקראיות ולא רק עקב יתרון ברירה כלשהו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 15:07, 14 ביוני 2019 (IDT)

==מי יקבע מתי הסתיימה עבודתה של ועדת החוקה?==
{{הועבר|מ=שיחה:החלטת הררי}}
לפי [[החלטת הררי|פשרת הררי]], "הפרקים יובאו בפני הכנסת, במידה שהוועדה תסיים את עבודתה, וכל הפרקים יחד יתאגדו לחוקת המדינה". מכך נובע שכאשר תסתיים עבודתה של [[ועדת החוקה, חוק ומשפט]] בתחום חקיקת חוקי יסוד, חוקי היסוד יהפכו לחוקה. השאלה היא, מי מחליט שאכן הוועדה סיימה את עבודתה? איך יודעים? אולי יש עוד חוקי יסוד שצריכים להיחקק? יש איזו רשימה מחייבת של חוקי יסוד שכאשר מסתיימת חקיקתם ברור שהסתיימה עבודת הוועדה? אביתר ג' • שיחה • 09:40, 13 ביוני 2019 (IDT)
{{הועבר|סוף}}
: הגיוני שהוועדה עצמה תקבע מתי סיימה את ההליך; בכל מקרה עדיין חסרים פרקים בחוקה, כשהפרק העיקרי שחסר הוא חוק־יסוד:חקיקה, אשר יסדיר את הליך החקיקה ואת יחסי הרשות המחוקקת מול הרשות השופטת בשלבי החקיקה השונים. – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 20:38, 13 ביוני 2019 (IDT)

==מטרות מנוגדות של הנאצים==
השמדת היהודים הייתה פרויקט ענק שצרך אלפי ידיים עובדות והרים של כסף. האם לא היה עדיף מנקודת מבטם של הנאצים לוותר על הפרויקט בשביל להפנות את המשאבים האלה למאמץ המלחמתי? האם היו נאצים שתמכו בכיבוש העולם אך התנגדו להשמדת היהודים, ולו מטעמים פרקטיים של חיסכון בכסף ובכוח אדם?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 12:42, 14 ביוני 2019 (IDT)
: [[הפתרון הסופי]] היה בעדיפות לאומית גבוהה עבור המשטר הגרמני, שכן האנטישמיות היתה אחד מעמודי התווך של האידאולוגיה הנאצית. אי אפשר היה לקיים משטר נאצי כאשר היהודים פזורים ברחבי הרייך, כך שהתושבים (גרמנים וזרים) רואים אותם קבוע ומקיימים איתם קשרים. 
: הרעיון של הנאצים היה להקים אימפריה ([[הרייך הגרמני]]) שיחזיק אלף שנים ולכן "השקעה" של השמדת כמה מילוני בני אדם נראתה הגיונית בהתחשב במטרה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:03, 14 ביוני 2019 (IDT)
::גם במחיר של הפסד במלחמה? האם ייתכן שגרמניה הייתה מנצחת אם היא הייתה מוותרת על השמדת היהודים, לפחות באופן זמני?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 13:21, 14 ביוני 2019 (IDT)
::: לא סביר. אי אפשר לשפוט היסטוריה בדיעבד, ולדעת "מה היה אם...", אבל בניית מספר מחנות עם תנאי תברואה ירודים, כמה מאות שומרים פר מחנה, אירגון משלוחים ולוגיסטיקה לא מתקרב למחיר של בניית דיווזיית שריון אחת, ורק לSS היו 13 כאלה (לרבות מתנדבים. ראו גם [[:קטגוריה:דיוויזיות שריון של האס אס]]). רק תחושב מה העלות של  מחנות אימונים, מגורי חיילים בתנאים סבירים, הספקה ותחמושת שצריך בשביל תחזוקה שוטת של דיוויזיה לוחמת אחת. וכמה עולה הקמה של יחידה כזאת, לרבות ציוד לחימה וטנקים עצמם. לגרמניה הנאצית היה תקציב עתק עבור הצבא, ככה שלא סביר שביצוע השואה היה סעיף תקציב שהשפיע כללית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:16, 14 ביוני 2019 (IDT)
:ה"היגיון" של [[היטלר]] היה שונה מאוד מההיגיון שלך. הוא חשב שהיהודים הם האויב הכי מסוכן, ולכן השמדתם היא ערך עליון, ו**אחד היעדים הכי חשובים של המלחמה**. לכן לדעתו המשאבים הרבים שהוקצו לנושא לא פגעו במאמץ המלחמתי, אלא בדיוק להיפך. ברור שהיו גרמנים שחשבו אחרת, אבל בנושא הזה לא הייתה אפשרות לשנות את דעתו. כמובן שהיו ניסיונות רבים לחסל אותו כדי לנהל את המלחמה אחרת, אך הם נכשלו. 
:אגב לקראת סוף המלחמה [[הימלר]] (מפקד האס אס) פקד להפסיק את ההשמדה במחנות ולהתחיל לטפל באסירים, כדי לשפר את מצבו המשפטי מול בעלות הברית המנצחות. אך הפקודה הזאת לא בוצעה, כי המפקדים בשטח לא רצו להשאיר עדים לפשעים שלהם, ולא האמינו (ובצדק) שבעלות הברית יסלחו על הפשעים שנעשו, רק בגלל שההשמדה הופסקה בדקה ה-90. {{לא חתם||אלמ}}
:נעשה ניסיון למצות את הערך הכלכלי מהיהודים (לאחר שנלקח כל רכושם) על-ידי העבדתם בפרך, תחילה בגטאות ואחר-כך במחנות. עד כמה הפיקו ערך ממשי מהעבדות הזו, במיוחד במחנות, לא לגמרי ברור, אבל כפי שציינו כאן זה גם לא עלה יותר מדי ביחס למאמץ המלחמתי הכולל. לשאלה השנייה, היו נאצים שניסו להגן על היהודים "שלהם" שהועסקו במפעליהם מפני גירוש. מוכר הסיפור של [[אוסקר שינדלר]], שהיה לו רצון כן להציל יהודים, אבל היו אחרים שאצלם זה היה שיקול עסקי. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 20:22, 19 ביוני 2019 (IDT)
:ממליץ לך לקרוא את "סערת המלחמה" של אנדרו רוברטס. תמצא שם תשובה בדיוק לשאלה הזו [[מיוחד:תרומות/37.26.147.233|37.26.147.233]] 17:07, 28 ביוני 2019 (IDT)

==בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם==
מאיזו תקופה במקור מגיעות סדרת התפילות שמתחילות ב"בָּרוּך אַתָּה אֲדֹנָי, אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם"? מה שמעניין שאנחנו עם עברית מודרנית מבינים 100% מהמילים והתחביר של התפילות (בניגוד למספר מקורות עבריים שאותם קשה לנו לקרוא). אז מאיפה זה מגיע? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:52, 14 ביוני 2019 (IDT)
:אתה מתכוון לפתיח, שהוא סטנדרטי להמון ברכות, או לברכה או ברכות ספציפיים? בגדול התפילות המובנות יותר משקפות, למיטב הבנתי, את שפת המשנה. כמו כן, להבנתי, חלק מההבדלים בין מקורות שלדוברי עברית מודרנית קל להבין לכאלו שקשה נובעים מסגנון הכתיבה. יש הבדל בין סיפור לשירה, למשל. גם בעברית מודרנית. אבל אני לא מומחה בתחום. זה לא קשה להבין את ספר שמואל, אבל שירת דוד זה אתגר לא פשוט בכלל. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:11, 14 ביוני 2019 (IDT)
:: ניקח את ספר שמות להשוואה: "אִם-בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב, וְהֻכָּה וָמֵת--אֵין לוֹ דָּמִים. אִם-זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ:  שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם--אִם-אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ": אני מבין מה כתוב פחות או יותר (פרט לביטויים כמו "דמים לו" או "נִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ"), אבל קל לראות שמבנה המשפט מסוגנן שונה מאוד מעברית של היום. לעומת זאת סדרת התפילות המתחילות בפתיח הנדון מובנות 100% ובהחלט בנויות דומה לשפת הדיבור שלנו. אולי "קידשנו במצוותיו" טיפה ספרותי, אבל לא חוגר משמעותית.
:: השאלה היא ממתי הגיע הפתיח הקבוע? מהתשובה שלך אפשר להבין שהתפילות שמתחילות באותו הפתיח הם לא סדרה שהופיעה ביחד (כמו שכנראה בטעות הנחתי), אלא משהו שהתגבש והתרחב עם הזמן? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:23, 14 ביוני 2019 (IDT)
:::כאמור, אני לא מומחה בתחום. אני לא משוכנע שאני יודע לאיזו סדרה אתה מכוון, משום שיש המון ברכות שמשתמשות בפתיח הזה, ממגוון גדול של תפילות. עד כמה שהבנתי מגעת, זה נראה סגנון של המשנה, אבל אני לא אתפלא אם ההתקבעות על המבנה הקבוע של "ברוך אתה השם אלוקינו מלך העולם" כפתיח סטנדרטי לברכות התפתח בהדרגה עד לתקופת הגאונים אבל לא אחר כך. חלקים מהמבנה הזה מופיעים בפירוש במשנה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 06:03, 16 ביוני 2019 (IDT)
:: התחלה זה מתהילים קיט, וראה ערך [[שם ומלכות]]
:::על פי המסורת את מטבע=נוסח הברכות המחייב קבעו כבר בתחילת בית שני ראו {{רמב"ם|קריאת שמע|א|ז}} (ולכל המאוחר בסוף בית שני), בתלמוד ירושלמי נאמר (ברכות,ט,א) כי הקביעה "שכל ברכה שאין בה שם ומלכות אינה ברכה" כלומר שחייבים להזכיר בברכה שם=אדוני-אלוהינו. ומלכות=מלך העולם, נלמד מדוד המלך במזמור המפורסם (אשרי) "תהלה לדוד ארוממך אלהי המלך", כלומר כשארוממך=כשמברכים את האל, צריך להזכיר אלהי-המלך=שם ומלכות. למעשה אנו בברכה מזכירים 2 שמות, ה' ואלהינו, על פי ההלכה אם הזכיר שם אחד מספיק. בברכה.[[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 11:17, 20 ביוני 2019 (IDT)
:::: תודה! אז אם הבנתי נכון, הנוסח המקובל כיום לשם ומלכות מגיע מ[[שולחן ערוך]], ומתבסס על הדרישה התלמודית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:16, 21 ביוני 2019 (IDT)

==מה "זמן מחצית החיים" של כתובת IP שהוקצתה על ידי ספק שירות סלולרי?==
אודה למידע על הקצב בו ספקי שירות סלולריים מחליפים את כתובת ה-IP שמוקצית למכשיר. אם למישהו יש מידע מוסמך, סבבה, אבל גם מידע שמתבסס על בדיקה אישית יתקבל בברכה. אפשר למשל לכתוב בחלון החיפוש "what is my ip address" וגוגל פשוט יספר לכם, אפשר להציץ באתרים כמו whatismyip.com, אפשר למצוא את הכתובת מחתימתכם מחוץ לחשבון בוויקיפדיה, ובוודאי יש דרכים נוספות. שימו לב שמדובר בכתובת בה אתם נראים לעולם החיצון, לא כתובת ה-IP שהנייד עצמו חושב שיש לו (לא אותו דבר - ראו [[NAT]]). שימו לב כשאתם בודקים, שאתם אכן מחוברים למרשתת דרך ספק השירות הסלולרי ולא דרך wify (כשמשתמשים ב-wify' הכתובת היא כתובת הראוטר של הרשת המקומית, ולא קשורה לספק השירות הסלולרי).
מידע מועיל יכלול את שם ספק השירות, ומשהו כמו "בדקתי את הכתובת והיא נשארה ללא שינוי אחרי יומיים", או "ביצעתי שתי בדיקות בהפרש של שלוש שעות והכתובת התחלפה". מעניין לדעת גם אם שתי הבדיקות בוצעו מאותו מקום או ממקומות שונים (או ליתר דיוק, אם בשתי הבדיקות החיבור לרשת היה דרך אותו תורן אנטנות. אין לי מידע על הטווח, אבל אפשר להניח שבאזור עירוני מרחק של קילומטרים ספורים מבטיח תורן אחר, ומחוץ לעיר כמה עשרות קילומטרים יבטיחו זאת). בהחלט יתכן שיש ספקים שמקצים לאותו נייד את אותה הכתובת למשך תקופה ארוכה, ואחרים שמחליפים בקצב גבוה, ולכן מידע שלא יכלול את שם ספק השירות יהיה חסר ערך.
תודה - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 17:43, 14 ביוני 2019 (IDT)

==עריכת דפים מוגנים או הערות לסדר==
כיצד ניתן לערוך או לקבל הרשאה לכך, או להעיר הערות לדפים כאלה, דוגמת 'תמונת היום' וכיוצא באלה ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:04, 14 ביוני 2019 (IDT)
:יש שתי דרכים "להעיר הערות": לכל דף בוויקיפדיה פרט לדפים ששמם מתחיל ב"מיוחד:" ולדפי השיחה עצמם, יש דף שיחה צמוד, ובו ניתן להעיר. הדרך השנייה היא בעזרת "דיווח על טעות" מהתפריט הימני בדף עליו ברצונך להעיר. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 21:47, 14 ביוני 2019 (IDT)
:בנוסף לדף השיחה של הפריט, אם ראית את הבעיה בעמוד הראשי, אפשר להעיר גם בדף השיחה של העמוד הראשי. {{לא חתם||אלמ}}

==ביקור ישראלים בתוניסיה==
האם השתנתה מדיניות ממשלת [[תוניסיה]] לגבי ביקורי ישראלים בה, וכיום אלה יכולים לבקר בה לקראת [[הילולה|הילולת]] [[ל"ג בעומר]] המסורתית, בלבד, הנערכת במתחם [[בית הכנסת אלגריבה|בית כנסת אל-גריבה]] ב[[ג'רבה]] ? אשמח להתעדכן. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:10, 14 ביוני 2019 (IDT)
:למיטב הבנתי, טוניסיה היא מדינה חילונית ולכן המקומיים יותר פתוחים בנוגע לתיירים לא-מוסלמים. המורה שלי סיפרה שפעם היא נסעה לטוניס לטיול שורשים באמצעות טיסה של חברת [[טורקיש איירליינס]] מ[[איסטנבול]] בקבוצות מורגנת, ובנמל התעופה הטורקי היא קיבלה בקשה לאשרת שהייה זמנית שאושרה על ידי הפקידים הטוניסאים בנמל התעופה בטוניס. מידע רב על כניסת ישראלים לטוניסיה תמצא [https://www.google.co.il/search?hl=iw&source=hp&ei=qQEEXYj5B4bmrgTOsonADQ&q=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&oq=%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%AA+%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9D+%D7%9C%D7%98%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%94&gs_l=psy-ab.3...666.15196..15397...16.0..1.200.4572.1j35j1......0....1..gws-wiz.....0..35i39j0i131j0j0i13j0i13i30j0i10j33i160j0i22i30.FDtcakg1wsk דרך החיפוש הזה]. [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 23:26, 14 ביוני 2019 (IDT)
::תודה על הקישור שצירפת. בהחלט אבדוק. אגב, "נסעה לטוניסיה לטיול שורשים". [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:08, 15 ביוני 2019 (IDT)

==טאייוואן וסין העממית==
אני לא כך בקי בכל הסכסוך בין [[הרפובליקה הסינית]] ל{{ה|רפובליקה העממית של סין}}, לכן אני שואל:
* מהו סלע המחלוקת בין טאיוואן לסין העממית? למה הסינים לא משחררים מהטאיוואנים ונותנים להם עצמאות, כמו שעשתה [[סודאן]] ל[[דרום סודאן]] למשל?
* מה מונע מסין העממית לכבוש את טאיוואן, לפלוש אל [[פורמוזה]], להדיח את [[צאי אינג-ון]] ולספח את אנשי טאיוואן באופן רשמי לסין? הרי לטאיוואנים אין היכולת לבלום או להדוף לזמן ממושך את [[צבא השחרור העממי]] ולהתנגד לו, ואין סיכוי סביר שהקהילה הבינלאומית תעשה יד אחת נגד סין במטרה להניא אותה מכיבוש שכזה, כמו ש[[מדינות המערב]] עמדו יחדיו בקואליציה בהובלת [[ארצות הברית]] ב[[מלחמת המפרץ]] בעקבות פלישת [[עיראק]] של [[סדאם חוסיין]] ל[[כווית]]. [[משתמש:Nivkorkos|ניב]] - [[שיחת משתמש:Nivkorkos|שיחה]] 23:47, 14 ביוני 2019 (IDT)
::אכן קיים סיכון כזה. לאחרונה קיימים תקדימים של פלישת טורקיה לצפון קפריסין, פלישות כמו של רוסיה לקרים ולגאורגיה והתערבותה הסמויה במזרח אוקראינה, התערבות טורקיה בצפון סוריה, המלחמה שבימי התפרקות יוגוסלביה וכו' וכו'. מנהיגים המחליטים על מלחמות או פלישות קובעים מתי בשלו התנאים לכך מבחינת סיכונים וסיכויים או מתי הגיעו המים עד נפש. זו אינה כמובן תשובה לשאלה מה מונע מסין לעשות כך. סלע המחלוקת  היה סוג המשטר - קומוניסטי או "בורגני" קפיטליסטי, תרבות אתאיסטית מרקסיסטית מול תרבות המכבדת את המסורת וכו'. טייוואן הפכה למפלט לממשלה האנטיקומוניסטית של המפלגה הלאומנית קואומינטנג בראשות [[צ'יאנג קאי שק]] . טייוואן ייצגה את סין באו"ם ובארצות רבות בעולם למשך כ-20 שנה. סין העממית הייתה מוחרמת על ידי מדינות רבות באותה תקופה. אחר כך הפכו היוצרות . אחרי מותו של [[מאו דזה דונג]] ונפילת הגוש הקומוניסטי מחד ומותו של צ'יאנג קאי שק ושל בנו מאידך שני המשטרים עברו דמוקרטיזציה בעשורים האחרונים. בסין חלקית מאוד, אך עם מעבר מרשים לכלכלת שוק מבוקרת, לתנועה יותר חופשית של התושבים, פתיחות תרבותית וכו'. בטייוואן חלה בעשורים האחרונים דמוקרטיזציה ממשית. סיפוח טיוואן לסין העממית עלולה להביא לסוף הדמוקרטיה הפורחת שם, כפי שרואים את המגמה בהונג קונג. סין אינה מוותרת על זכותה לטייוואן כי היא מעצמה, להבדיל מסודן. הייתה אפשרות שתעשה כמו רוסיה שהסכימה להיפרד משאר הרפובליקות של ברית המועצות אבל כעת יש רבים בה המצטערים על כך. רוסיה הרגישה שמשום כך איבדה ממעמדה כמעצמה עולמית והזמניה צרות כמו שקרה במקרה מלחמות [[צ'צ'ניה]]  וכניסת מדינות מזרח אירופה ל[[נאט"ו]]. שלמותה של סין היא עקרון חשוב מאוד עבור מעצמה כמו סין. טייוואן שהיא מבודדת , מנודה, מבחינה דיפלומטית, ויתרה למעשה מזמן לייצג את סין כולה בעולם  ומסתפקת בשטחה, רואה את עצמה גם יורשת של התרבות  הסינית  המסורתית [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 01:17, 15 ביוני 2019 (IDT)
::מה שמונע מסין העממית מלכבוש את טאיואן הוא ארצות הברית. ור’ גם [[מלחמת קוריאה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:30, 15 ביוני 2019 (IDT)

==שם אלוהים על סמלה של אוניברסיטה אמריקאית==
על סמלה של איזו אוניברסיטה [[ארה"ב|אמריקאית]] מופיע כיתוב [[עברית|עברי]]: [[יהוה|'''יהוה''']] [[אוריאל|'''אוריאל''']] ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 23:37, 15 ביוני 2019 (IDT)
:על חותם של [[אוניברסיטת קולומביה]]. ראה [http://jcpa.org/article/u-s-israeli-ties-the-400-year-old-unique-foundations/ כאן]. [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 00:46, 16 ביוני 2019 (IDT)
::תודה, אכן. יש לאוניברסיטה סמל, ויש לה חותם (שם מופיע הכיתוב). מעניין מה ההבדל ביניהם. שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:27, 16 ביוני 2019 (IDT)
The official seal is a device for lending authenticity to documents which emanate from the university, especially in its corporate capacity. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:46, 17 ביוני 2019 (IDT)

==מדוע לא קומות חברות המעסיקות נשים בלבד?==
כידוע, אישה היא עובד יותר זול בממוצע. כלומר על אותו הקיף עבודה, אישה לרוב מקבל פחות. כך שחברה בפרטית המעוניינת לחסוך על שכר יכולה לתעדף באופן בלעדי נשים ובכך לחסוך 20-30% על עלות שכר. ועובדה שזה לא קורה. מדוע?
: משום שה"כידוע" הזה הוא קשקוש. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:03, 17 ביוני 2019 (IDT)
: לפי [[שכר נשים בישראל]] נשים מרוויחות בממוצע 68% פחות מגברים, אולם ההבדל הזה נובע בעיקרו מהבדל בהיקפי המשרה וכן מתחומי עיסוק שונים. אין הבדל ממוצע של 20%–30% על אותה משרה באותו היקף. הערך מתייחס גם לסיבות משוערות שונות להבדלים בהיקפי המשרות ובתחומי העיסוק שתורמים לפערי השכר. מעבר לכך: ב[[מתפרה|מתפרות]], לדוגמה, ובכלל בענף ה[[טקסטיל]] מועסקות (או לפחות: הועסקו) נשים באופן מסורתי (גם) משיקולים דומים. זוהי דוגמה להבדל בתחומי עיסוק. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:29, 17 ביוני 2019 (IDT)
::אז בואו ונשכלל את השאלה: בהנחה שיש פער בעל משמעות עסקית בין שכר הגברים לשכר הנשים, נניח לצורך הדיון 3%, מדוע אין עליה חדה בביקוש לעובדות ממין נקבה דווקא? הרי חברות עושות כל מאמץ להוזיל עלויות, וכוח אדם זה גורם משמעותי בעלויות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:01, 17 ביוני 2019 (IDT)
::: ראיתי כבר מספר תחקירים שהראו שאין פער כזה. גבר ואשה שעובדים באותו מקצוע אותו מספר שעות ירוויחו אותה משכורת. כמובן שאם אישה עובדת (ולצורך העניין, גם גבר כלשהו שעובד) רק 75% מכמות הזמן שגבר אחר עובד באותו מקצוע, היא (הוא) תרוויח (ירוויח) בממוצע כ-75% מהשכר שלו (למה בממוצע? כי יש מקצועות שבהם השכר הוא גלובלי ולא באמת סופרים שעות). – '''ד"ר [[משתמש:MathKnight|<span style="color:blue;">M</span><span style="color:black;">ath</span><span style="color:green;">K</span><span style="color:black;">night</span>]] <span style="color:royalblue;font-size:116%">✡</span>''' ([[שיחת משתמש:MathKnight|שיחה]]) 21:10, 17 ביוני 2019 (IDT)
::::יש פער, אבל הוא פער בממוצע (בדוק בערך. נדמה לי שמדובר על סדר גודל של 5% בממוצע). כמובן שזהו רק הממוצע והבדל כל כך קטן יהיה בפועל רעש לעומת כל מיני גורמים אחרים ומשמעותיים יותר שמשפיעים על גובה השכר והעדפות התעסוקה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:44, 18 ביוני 2019 (IDT)
:לפי החוק אסור להעדיף קבלת עובד לפי מגדר, כלומר גבר או אישה. בכל מקרה, לפי המחקר הפער בשכר לא נובע מהמגדר אלא מסיבות אחרות, ולכן אין טעם עסקי בפעולה כזאת. {{לא חתם||אלמ}}
::לא ברור לי למה אתם אומרים שמדובר בקשקוש ושאין הבדל שכר לשעת עבודה בהספק זהה. האם יש לכם מקור לטענה? {{לא חתם||אלמ}}
:::די קשה להשוות ישירות: רוב העובדים לא עובדים במקומות מספיק גדולים עם חוזים אחידים וכדומה. בפרק[[שכר נשים בישראל#סיבות לפערי השכר]] יש התייחסות לכך. יש בסופו התייחסות לתוצאות מחקר שניסה לנטרל גורמים שונים (היקף משרה, השכלה, ועוד) שכל אחד מהם [[חסר כאן קישור לערך הסטטיסטי המתאים|מסביר]] רק חלק מההפרש. הפער (6%) הוא מה שלא הוסבר על ידי גורמים שהועלו במחקר. לכן בסופו של דבר אין הפרשי שכר ענקיים של 30% בממוצע בין גבר ואישה באותו סוג משרה (מה שהיה, לדעת השואל, יוצר פערי ביקוש). ההבדל הזה ברור? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:44, 18 ביוני 2019 (IDT)
::::ומלבד זאת, חוץ מחיסכון בשכר, מקום עבודה מעוניין שעובדים אשכרה יעבדו בשבילו. לכן, באותה מידה שמקום עבודה יהיה מעוניין יותר להעסיק אדם שעולה לו פחות במשכורת, כך הוא יהיה מעוניין פחות להעסיק אותו אם הוא נותן לו פחות שעות עבודה ביום ולכן פחות יצרני. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:59, 20 ביוני 2019 (IDT)

==חיוב סמארטפון על ידי QR code==
שלום לכם. בעבר השתמשתי בכרטיס חיוב לחיובים בישראל ובחו"ל והבנתי שאם אני משתמש באפליקציית הבנק לחיוב דרך [[קוד QR]] זה עדיף והעמלות נמוכות בהרבה (אם בכלל ישנן כי בקוד QR הן לפעמים פשוט לא קיימות).
בסמארטפון שלי מערכת ההפעלה היא אנדרואיד והאפליקציות היחידות שחיצוניות למה שמגיע עם המערכת הן בגדול WhatsApp ו Uber, ככה שאין הרבה "סיכונים פוטנציאליים" לכאורה.
עם זאת, אני תוהה אילו פעולות עלי לנקוט להגן על הסמארטפון אם אני מתחיל לחייב איתו את חשבון הבנק; על מה חובה להקפיד לדעת המומחה? {{לא חתם||אלמ}}

==דיפלומטיים נאצים אחרי מאי 1945==
לגרמניה הנאצית היו נציגויות  דיפלומטיות במדינית ניטרליות . טורקיה , שוויץ , אירלנד ומדינות באמריקה הלטינית והמזרח הרחוק . 
עם כניעת גרמניה הנאצית עובדי המדינה היו כפופים לכוחות בעלות הברית והיה לפחות לכאורה תהליך דה נאציפקציה . מה קרה לדיפלומטים ? הוחזרו לגרמניה ? האם איבדו חסינות?  יש עוד הרבה שאלות משנה מסקרנות. {{לא חתם||אלמ}}
:השגריר בשוויץ מת לפני סוף המלחמה. השגריר בטורקיה נשפט אך יצא זכאי. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:23, 18 ביוני 2019 (IDT)
::השגריר ב[[אירלנד]] אדוארד המפל (1887-1972) שירת שם מ-1937, והצטרף למפלגה הנאצית ב-1938. הוא זכה לקבל ביקור ניחומים מ[[טישך|ראש הממשלה]] [[איימון דה ואלירה]] עקב מותו של היטלר, ולאחר הכניעה קיבל מקלט מדיני באירלנד. בשנת 1949 חזר לגרמניה, ובשנים 1950-1951 עבד במשרד החוץ של מערב גרמניה. {{לא חתם||אלמ}}

==למה ה[[יורו]] יקר מה[[דולר אמריקאי|דולר]] כבר שנים רבות (כך למיטב ידיעתי)?==
ברור שאין סיבה אחת ללמה מטבע X יהיה יקר ממטבע אבל סיבה עיקרית היא תחלופת הון, כלומר כניסה ויציאה של הון ממדינה.{{ש}}
אם יותר הון נכנס לארצות הברית ויוצא ממנה ביחס לאירופה, היורו היה אמור להיות זול יותר ברבות השנים, לא? {{לא חתם||אלמ}}
:עד שמישהו יענה, [https://www.macrotrends.net/2548/euro-dollar-exchange-rate-historical-chart יחסי ההמרה לאורך השנים]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:41, 22 ביוני 2019 (IDT)
::צפריר, אם הבנתי נכון הטבלה מתארת כמה דולר אמריקני היה צריך לשלם על כל אירו? {{לא חתם||אלמ}}
:::נכון. מחיר יורו אחד היה מעל דולר אחד לאורך כל הזמן, למעט כשלוש שנים בין אמצע ינואר 2000 ועד סוף נובמבר 2002 (בערך). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:50, 22 ביוני 2019 (IDT)

==אם מישהו כתב סיפור מד"ב, כיצד הוא מפרסם אותו?==
נניח ואדם כתב סיפור, או מספר סיפורים קצרים בג'אנר המדע הבדיוני בעברית. כיצד הוא יכול לפרסם אותם? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:19, 19 ביוני 2019 (IDT)

==איך חיות מסוגלות לאכול בשר רקוב==
מבלי לחלות? למשל טרף שנאכל במשך חמישה ימים או אפילו שבוע בתנאי שטח. {{לא חתם||אלמ}}
:הידבקות במחלות היא אכן "סיכון מקצועי" אצל טורפים ובעיקר אצל [[אוכלי נבלות]]. ידועות מחלות כמו [[שחפת]] ו[[כלבת]] אשר מופצות לפעמים ע"י אכילת פגרים נגועים. אצל בעלי חיים כאלו יש קרוב לוודאי רמות הגנה גבוהות יותר במנגנוני הגנה שונים, למשל מידת החומציות בקיבה ורמת [[נוגדנים]] ב[[מערכת החיסון]]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:46, 20 ביוני 2019 (IDT)
:זה יכול להיות הרבה יותר מכמה ימים או שבוע. טורפים רבים, אוכלי נבלות בעיקר, מצווידים במערכת עיכול חזקה במיוחד, כולל חומציות גבוהה מאוד. דוגמאות בולטות הם [[צבוע|צבועים]] ו[[נשר|נשרים]], אבל לא רק הם כמובן. בתשובה זו לא התייחסתי למערכת החיסון שלהם, שהיא סיפור בפני עצמו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:58, 27 ביוני 2019 (IDT)

==איפה אפשר לקנות פקעות סחלבים להכנת המשקה?==
בארץ...
לא מצאתי מידע על זה, אם קיים בכלל.
{{לא חתם||אלמ}}
:[[סחלב (משקה)]]? מישהו כיום מכין אותו מ[[סחלב]] (הסוג סחלב. כרגע „סחלב״ אצלנו הוא הפניה ל[[סחלביים]], משפחה גדולה שכוללת, בין השאר, את ה[[וניל|שנף]])? הערך לא מפרט לאיזה צמח סחלב מתכוונים שם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:23, 22 ביוני 2019 (IDT)

==האם לעיר ערד יש אזור חילוני?==
שואל בעקבות זאת שבתחילת 2018 רוב האנשים שראיתי בעיר היו חרדים אבל מצד שני גם היו לא מעט חילונים. תוהה אם יש אזור חילוני. {{לא חתם||אלמ}}
:ר’ [[ערד#אוכלוסיה]]. החרדים הם קצת יותר מחמישית מהאוכלוסיה בעיר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:23, 21 ביוני 2019 (IDT)

==הסתתרות מאחורי גופה במהלך קרב==
שלום, אני מחפש מקורות לשני הנושאים הבאים:
# מקור האומר האם מותר או אסור, לפי חוקי הצבא, להסתתר מאחורי גופה כהגנה במהלך קרב.
# מקור למקרה (רצוי כמה שיותר לאחרונה) שבה נעשתה/ לא נעשתה הסתתרות מאחורי גופה (אם לא נעשתה - אז הכוונה למקור שזה לא נעשה ביודעין, ולא כי לא חשבו על זה)
חיפשתי מלא זמן ברחבי האינטרנט ולא הצלחתי למצוא. תודה רבה! [[משתמש:עברית|עברית]] - [[שיחת משתמש:עברית|שיחה]] 20:45, 21 ביוני 2019 (IDT)
:במהלך השירות הקרבי שלי מעולם לא נאמר שאסור להשתמש בגופה כבמסתור, כך שאני מאמין שאין איסור כזה. גופה לא יכולה לשמש כמחסה כי היא לא באמת מספקת הגנה מפני ירי ישיר, רסס או הדף של פיצוץ. בתור מסתור גופת אדם היא גם כן לא אופציה מוצלחת במיוחד כי היא בערך באותו הגודל של המסתתר, כך שלא ניתן באמת להסתתר מאחוריה, בפרט אם רוצים גם להפעיל נשק מאחורי המסתור. לסיכום, אני מעריך שאין איסור ולכן לא תמצא מקור לאיסור כזה, אבל גם אין כל כך שימוש בגופות בתור מסתור כך שתתקשה למצוא מקור גם לזה. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 12:22, 22 ביוני 2019 (IDT)
::אני לא מאמינה שמישהו באמת שואל את השאלה הזאת. אני חושבת שנושא הדיון הזה הוא עד כמה אבסורדיים יכולים להיות הדיונים פה.[[משתמש:Sima shimony|Sima shimony]] - [[שיחת משתמש:Sima shimony|שיחה]] 13:08, 22 ביוני 2019 (IDT)

==האם באופן כללי כל אריתראי (אדם שנולד וגדל באריתראה) הוא דובר ערבית?==
האם באופן כללי כל אריתראי (אדם שנולד וגדל באריתראה) הוא דובר ערבית? כמה מתוך בערך 5 מיליון תושבי אריתראה מדברים ערבית בסיסית לפחות? {{לא חתם||אלמ}}
::רוב רובם של האריתראים אינם מדברים ערבית.  אריתראה אימצה את הערבית כשפה רשמית לצד טיגריניה מסיבות פוליטיות ושקלה להתקבל לליגה הערבית כמו עוד שתי מדינות לא ערביות שעשו כך בעבר - ג'יבוטי וסומליה  - שהן חברות בליגה הערבית. סומליה בהצלחה יתרה. (התפרקה לגמרי למשך שנים ונקלעה למלחמת אזרחים נוראית בלי שום יכולת להיעזר במשהו מהליגה הערבית).  יש כנראה מיעוט קטן הדובר ניבים ערבים. אפשר לראות למשל בערך אריתראה בוויקיפדיה באנגלית ובשפות אחרות.בערך  מחצית האריתראים מוסלמים ולכן נדרשים אולי ללמוד ערבית לשם קריאה בקוראן. אריתראים שבדרך הימלטותם מאריתראה עברו דרך ארצות ערביות יתכן כי למדו לדבר ערבית כמו שבארץ למדו עברית.
בערך Languages of Erithrea באנגלית ניתן לקרוא:
24,000 דוברי ערבית חג'אזית - בני השבט או האתניה רשאידה, ועוד 100,000 ערבים סודנים דוברי ערבית סודנית.- בשנת 2006
[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 14:28, 22 ביוני 2019 (IDT)
:שלום, האם אתם יודעים איפה רוב דוברי הערבית באריתראה מתגוררים? הייתכן שזה באסמרה או במאסאוואה? תודה. {{לא חתם||אלמ}}

==ספרים בעברית בנושא חלל==
האם יש לכם דוגמאות לספרים בעברית בנושא החלל (מערכת השמש, כוכבים, גלקסיות, היקום וכדומה)?
האם לדעתכם זה אפשרי (ורווחי) להוציא ספר כזה בעברית (אם יש הרבה בשוק, אז התשובה היא לא)? {{לא חתם||אלמ}}
:הרבה בטוח אין. הספר הפופולרי ביותר שאני מכיר הוא ״אטלס השמים הישראלי” של צפריר קולת בהוצאת “מפה”, שמכיל מידע נרחב מאוד על כל הנושאים שציינת, אבל הוא לא מעמיק במיוחד. ספר נוסף שאני מכיר נקרא “מדוע שונה עונה מעונה” של לינדה אליסון, הוא יצא בעברית בשנת 1979 בהוצאת “ניצנים” ואני חושב שלא ניתן להשיג אותו יותר בחנויות. מעצם העובדה שיש לפחות ספר אחד כזה, כנראה שזה אפשרי. יש גם מספר ספרים מתורגמים של מדע פופולרי בנושאי אסטרונומיה, אבל הם בדרך כלל מנסים להציג עיקרון או מספר עקרונות של האסטרופיזיקה (למשל המפץ הגדול והתפשטות היקום, חקר החלל וכדומה) ולא מספקים מידע כללי. אין לי שום מושג על רמת הרווחיות של ספרים בתחום זה, אבל ככלל, ספרים הם לא ענף מאוד רווחי בימינו. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:54, 22 ביוני 2019 (IDT)
:[http://www.text.org.il/index.php?book=0705083 "כוכבי הלכת" (דאווה סובל)] ממוקד במערכת השמש. [https://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=63179#.XQ6hz1wza1A "אתה נמצא כאן" (כריסטופר פוטר)] הוא כללי יותר ונגיש. בהוצאת האוניברסיטה המשודרת יצאו "השמש שלנו" (ארנון דר) ו"כוכבים כפולים" (איליה לייבוביץ'). בין הספרים הפופולריים על אסטרופיזיקה אפשר למנות את "היקום וכל אשר בו" (טימותי פריס), "על מרחב" (מיצ'יאו קאקו), "קמטים בזמן" (סמוט ודייוידסון) ו"הלבבות הבודדים של הקוסמוס" (אוברבי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:48, 23 ביוני 2019 (IDT)
:דווקא יש, והרבה, ביבליוגרפיה שלמה. ספרות מתורגמת בצד מקורית. עוזי, קודמי, העלה כמה כאלה. אם תצטרך פירוט רב יותר, אעלה זאת. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:08, 23 ביוני 2019 (IDT)

==פתיחת מיזם חדש בויקיפדיה==
איך פותחים מיזם חדש בויקיפדיה? אשמח אם תענו לי באופן מפורט ב[[שיחת משתמש:הארי פוטר 73|דף השיחה שלי]] ולא בדף זה. כמובן שכל תשובה תתקבל בברכה [[משתמש:הארי פוטר 73|הארי פוטר 73]] - [[שיחת משתמש:הארי פוטר 73|שיחה]] 08:56, 23 ביוני 2019 (IDT)

==שתי שאלות הנוגעות לרישוי ותפעול מטוסים (קלים)==
אולי לא רבים כאן בעלי רישיון טייס או בעלי ידע מתאים, אבל בכל זאת:
א. האם מי שהוסמך להטיס, נניח, [[ססנה 152|ססנה-152]], יכול להטיס מטוסים קלים מדגמים אחרים - דוגמת מטוסים בעלי כנף תחתית (לססנה כנף עילית), או אף למשל, [[ססנה 172|ססנה-172]] (דגם קרוב ל-152) ? אני מניח גם שהנוהל שונה ממדינה למדינה.
ב. מהם ההבדלים בין הטסת מטוס בעל כנף עילית לבין בעל כנף תחתית, גם מבחינה פיזיקלית וגם מבחינה טכנית ? שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:04, 23 ביוני 2019 (IDT)

==האם אסירים מסוימים בישראל זוכים לאינטרנט מסונן או מצונזר?==
אם אני לא טועה, אינטרנט לא מסונן או מצונזר אינו זמין לאסירים בישראל כלל (לא משנה מאיזה סיווג, כולל בני נוער).
אבל מה לגבי אינטרנט מסונן או מצונזר כלומר נגיש מדפדפן ייעודי בעל הגבלות שונות שיכול להציג רק דפי אינטרנט מסוימים כמו דפי מבזקי חדשות או דפי בית בלבד, קריאה בויקיפדיה העברית (עם אי פי חסום לעריכה) וכדומה?
אני מדגיש שהכוונה רק לסוגי אסירים ספציפיים (לא מתכנתים ואנשי שיווק אפליקטיבי למיניהם).
סביר לי להניח שהתשובה תהיה "לא" לגבי ישראל ובמקרה כזה, האם תיכננו תכנית בסגנון בהנחה שזה יטיב עם שיקום האסירים ואף יפחית תסכול מיני בקרבם?
{{לא חתם||אלמ}}

==מעוניין לבטל את המשתמש שלי בויקיפדיה==
כיצד אני מוחק את המשתמש שלי?
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
: בס"ד אין אפשרות למחוק חשבון משתמש בויקיפדיה.[[משתמש:מישהי שאיכפת לה|ליאת]] • [[שיחת משתמש:מישהי שאיכפת לה|שיחה]] • (מישהי שאיכפת לה)   18:53, 25 ביוני 2019 (IDT)

==אזרחות התושבים בתקופת המנדט==
{{הועבר|מ=ויקיפדיה:כיכר העיר}}
שאלה. מה הייתה אזרחותם של תושבי א"י פלשתינה בתקופת המנדט? [[הממלכה המאוחדת]]? [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 13:02, 24 ביוני 2019 (IDT)
: ירושלים נקבעה לבירתה של פלשתינה ( א"י , ( וכל תושבי ארץ ישראל היו בעלי אזרחות אחת - אזרחות פלשתינית ( ארץ ישראלית . ( פלשתינה ( א"י ) --גוגל מצא. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:31, 24 ביוני 2019 (IDT)
:נראלי שהשאלה הזו מתאימה יותר ל{{ו|ויקיפדיה:הכה את המומחה}}. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 13:37, 24 ביוני 2019 (IDT)
::ראה [[אזרחות ארץ ישראלית]] [[משתמש:Haparsi|Haparsi]] - [[שיחת משתמש:Haparsi|שיחה]] 13:53, 24 ביוני 2019 (IDT)
{{סוף העברה}}
:::אם כך משנת 1925 אזרחות [[המנדט הבריטי|פלשתינה (א"י)]]. ומה בפרק הזמן שלפני, קיץ 1917 עד 1925? {{כ}}[[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 14:27, 24 ביוני 2019 (IDT)
https://www.jstor.org/stable/pdf/754593.pdf?seq=1#page_scan_tab_contents
:לקח זמן עד שנוהל האזרחות חובר ואושר. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 17:14, 24 ביוני 2019 (IDT)

==סגירת בית הקולנוע הגדול בבאר שבע==
היי. מישהו יודע איך, למה, ועד מתי נסגר בית הקולנוע המרכזי בבאר שבע, הוט סינמה, לשעבר גלובוס מקס, במרכז ביג? רציתי ללכת היום, אבל באתר כתוב "סניף סגור", ואין שום מקור ברשת בנושא. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  19:07, 24 ביוני 2019 (IDT)

==זיהוי תמונת עץ בונסאי המופיעה בערך==
בערך [[בונסאי]] מופיעה תמונת העץ הלא מזוהה שלהלן. [[קובץ:Bonsai1.jpg|ממוזער|שמאל|250px|עץ בונסאי]]
אשמח לדעת במה מדובר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:44, 24 ביוני 2019 (IDT)
:אני לא מומחה לבוטניקה, אבל אני חושש שגם מומחה יתקשה מאוד להגדיר את המין, או אפילו את הסוג והמשפחה, לפי תמונה ברזולוציה נמוכה, ללא תקריב על העלים, ללא תמונות פרחים/פירות/זרעים, וכאשר צורת הגזע והענפים עלולה להיות שונה מהצורה הטבעית. אשמח אם יסתבר אחרת. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:01, 25 ביוני 2019 (IDT) 
::הערה מעניינת. אבל נראה לי שמבטו של [[בוטניקה|בוטנאי]] הוא אחר. אני מסתמך על המתאר הכללי האופייני של העץ, ועוד היבטים. הדבר דומה לזיהוי עץ מרחוק, עוד לפני שמתקרבים אליו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:48, 25 ביוני 2019 (IDT)
:::זה אולי נכון כשמדובר על עץ בגודל נורמלי בטבע, בייחוד באזור מסויים שמגוון המינים בו מוגבל ומוכר. אני לא בטוח מה בונסאי עושה למתאר של העץ, וגם לא ראיתי מידע בתמונה לגבי ארץ, אזור פיטוגאוגרפי או בית גידול. כאמור אשמח להתבדות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:18, 25 ביוני 2019 (IDT)
{{-}}

==פוגרום קיילצה==
העילה לפוגרום הייתה חטיפת הילד הפולני הנריק בלשצ'יק בידי יהודים. ידוע איפה הילד באמת היה ביומיים שהוא נעלם? [[מיוחד:תרומות/77.124.69.42|77.124.69.42]] 08:59, 25 ביוני 2019 (IDT)
:w rzeczywistości chłopiec, nie informując rodziców, pojechał do oddalonej o 20 km od Kielc wsi, w której rodzina mieszkała w czasie wojny. כך הויקי הפולנית. הילד שהה בכפר בו התגוררה המשפחה. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:11, 26 ביוני 2019 (IDT)

==עבדות מודרנית בארצות האסלאם==
האם ישנן מדינות מוסלמיות שביטלו את העבדות? אילו מדינות עשו זאת ומתי?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:11, 25 ביוני 2019 (IDT)
:ע"ע {{אנ|Timeline of abolition of slavery and serfdom|Timeline of abolition of slavery and serfdom}}. [[סטיבן פינקר]] כותב בספרו [[המלאכים הטובים של טבענו]] שלא הצליח למצוא בספרות רשימה יותר מקיפה מזאת, וזה ראוי לציון כי מישהו כמו פינקר לא יודה בקלות שהוא מסתמך על ויקיפדיה (הסתייגות: הספר יצא בשנת 2011 ויתכן שהיו שינויים מאז).{{ש}} כפי שנכתב בשורה האחרונה של הרשימה הזו, [[דה יורה]] אין כיום אף מדינה בעולם שבחוק שלה יש עבדות באופן מפורש, וזה כולל את המדינות המוסלמיות. דה פקטו יש כמובן צורות רבות של עבדות לא-חוקית, או מאופשרות בחוק תחת מונחים אחרים, במדינות מוסלמיות ולא-מוסלמיות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:28, 26 ביוני 2019 (IDT)

==האם לאיגוד האינטרנט הישראלי מותר לבטל דומיין של אתר שכביכול יוצא נגד המדינה?==
תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:לדעתי, רק אם שם הדומיין עצמו מפר את החוק בצורה כלשהי. אם לא אז לא.
:ומצד שני, אני חושב שלבית המשפט יש סמכות לבטל דומיין כזה. והיו כבר מקרים כאלה שבית משפט סגר אתרי אינטרנט. (למשל [https://www.mivzaklive.co.il/archives/213637])
:אבל למה לא לרשום דומיין בסיומת מחוץ למדינה? איגוד האינטרנט הישראלי אחראי רק על דומיינים שמסתיימים ב-.il (זה עדיין לא מונע מבית המשפט להסיר את האתר מהאינטרנט למי שמתחבר מספקית אינטרנט ישראלית)
::לדעתי זה אכן עדיף במקרה שבו האתר יוצא נגד המדינה - כלומר נגד מוסדות השלטון בה שלדעתו עושות עוול ליושבי הארץ. {{לא חתם||אלמ}}

==נתקלתי כרגע בכתבה על "חידוש" של רשות המסים==
[https://www.port2port.co.il/article/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%94-%D7%95%D7%A1%D7%97%D7%A8/%D7%9E%D7%9B%D7%A1-%D7%95%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A0%D7%94/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%94%D7%98%D7%9E%D7%A2%D7%AA-%D7%A7%D7%95%D7%93-QR-%D7%91%D7%9E%D7%A1%D7%9E%D7%9B%D7%99-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%B4%D7%97/ האם ה"חידוש" הזה רלוונטי לעוסק פטור או רק לעוסק מורשה?]
למיטב הבנתי זה רלוונטי רק לעוסק מורשה שכן עוסק פטור כלל לא אמור לאסוף קבלות וחשבוניות באופן כללי. {{לא חתם||אלמ}}

==שירות פקס בחב' סלולאר==
אני מניח שקיים סידור כלשהו בחברות סלולאר המאפשר לשלוח פקסים. אשמח לקבל יותר פרטים על אפשרות זו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:54, 25 ביוני 2019 (IDT)

==מקורות לכך שהנבואה האחרונה נאמרה על ידי מלאכי==
אשמח לקבל כאלו. תודה. [[משתמש:הוספתי תוכן|דָּנִיֵּאל (הוספתי תוכן)]] - [[שיחת משתמש:הוספתי תוכן|שיחה]] 19:36, 25 ביוני 2019 (IDT)
:[[מלאכי]] הוא האחרון שמופיע בקובץ ה[[נביאים]]. השאלה לא ברורה: האם השאלה היא לגבי הסדר ההיסטורי? ברור שהוא מתחילת תקופת בית שני, אולם לא ברור ממנו לחלוטין מתי הוא נכתב. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:05, 25 ביוני 2019 (IDT)

==האם ביטקויין היא שיטת עקיצה?==
נדמיין מצב כזה: אני מדפיס 1,000 מטבעות. המטבעות מוגנים היטב ולא ניתנים לזיוף בכל שיטה מוכרת כיום. ואני קובע את הערך שלהם להיות נניח שקל למטבע. ומתחיל למכור אותם לאנשים תוך הבטחה (שאני מתכוון לממש!) שהערך שלהם יעלה בהדרגה. הלקוחות רשאיים להחזיק את המטבע שלהם לנצח או למכור לכל אדם שהם חפצים. אם אדם מחליט למכור את המטבע שלו לאדם אחר, אז אני מארגן את המכירה ולקח על כך תשלום נמוך שנקבע לפי גודל העסקה. ואז אני בונה תוכנית פשוטה שמשנה בהדרגה את הערך של המטבע. לא רצוף, אלא עם ירידות ועליות, אבל כך שבממוצע הערך הולך ועולה עם הזמן.
הסיבה היחידה למה אנשים יקנו את המטבע זו האמונה שהערך שלו יעלה והם ימכרו אותו ברווח. כך שלמעשה '''כל אחד''' מהקונים אומר לעצמו בלב "אני קונה עכשיו ב-10 שקלים ואז מחר אמכור ב-11". ומהערכת שארגנתי היא רק העברת כספים בין לקוח ללקוח וגביה של תשלום על ההעברה. ומכיוון שבממוצע הערך הולך ועולה, אז ללקוחות יש יותר סיכוי להרוויח מלהפסיד. רק שהרווח שלהם מגיע למעשה מאנשים אחרים שחשבו בדיוק כמוהם: לקנות בזול ולמכור ביוקר.
האם מה שתיארתי היא פחות או יותר השיטה העסקית של ביטקוין? כלומר מין "שיטת עקיצה" בה היצרן של המטבעות גורם לאנשים להעביר כספים אחד לשני (כמו מכתב שרשרת שבו הם שולחים בדואר מזומנים אחד לשני) ואז גוזר קופון? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:41, 25 ביוני 2019 (IDT)
:ראשית כל: [[ביטקוין]] תוכנן מראש כמטבע, כלומר: [[אמצעי תשלום]]. השימוש העיקרי לאמצעי תשלום הוא לשלם איתו. יש גם כל מיני אנשים שמחזיקים הרבה כסף במטבעות ומנסים להרוויח על זה כסף (אבל לא רק כסף: גם כל מיני סחורות). הם מקווים שהערך של מה שהם קנו יעלה ושהם יוכלו למכור ביוקר.
:הבעיה הבסיסית של ביטקוין כאמצעי תשלום הוא שהערך שלו מאוד לא יציב. למשתמש רגיל זה לא מועיל. אבל לאותם אנשים שמקווים להרוויח על עליית ערך ([[ספקולנט]]ים), זה וצר הרבה הזדמנויות. אם אתה רוצה לקנות ביטקוין כדי לשלם איתו: אין כאן שום „עקיצה״. זהו השימוש הלגיטימי. אם מישהו מציע לך להרוויח כסף על ידי קניית ביטקוין: זוהי השקעה עם [[סיכון]] (חסר לנו ערך יותר מדויק?) גבוה ותשואה גבוהה.
:מאיפה מגיע הרווח? בהנחה האופטימית שהערך עולה, יש כאן מוצר ששווה יותר. אם קניתי ממך ביטקוין בשקל ועכשיו אני יכול למכור ביטקוין תמורת שני שקלים, יש אצלי משהו ששווה יותר. וזה נכון לכל מיני השקעות. לדוגמה: [[קרן הון סיכון]] שמשקיעה ב[[חברת הזנק|חברות הזנק]] בתקווה לקבל תשואה גבוהה על ההשקעה. במקרה האופטימי שלהם, מניה שהם קנו במחיר מאוד נמוך תימכר במחיר גבוה בהרבה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:24, 25 ביוני 2019 (IDT)
:: להסר הספק אני לא מזלזל בערך של נכס וירטואלי ומקבל שכל דבר שקשה לזייף יכול לשמש מטבע. ומקבל גם את זה שממשלה לא חייבת להיות האחראית על ההפקה של מטבעות. השאלה היא האם במצב של היום שבו אנשים רוכשים את המטבעות עם מטרה אחת בלבד: למכור יותר ביוקר היא לא סוג של מכתב שרשרת שהיה נפוץ בשנות ה-90 שבו אנשים שלחו כסף אחד לשני בדואר? הרי ברכישה של ביטקוין הכסף אינו מושקע בפיתוח של דבר מה פרט לביטקוין עצמו (בניגוד לדגומה לרכישת מניות של חברה בה הכסף מושקע בפיתוח מוצר.
:: ההבדל הוא שאותו מטבע וירטואלי כל הפעילות שנעשית היא העברת כספים בין לקוחות, כשהמארגנים גוזרים קופון על כל העברה. הרוכשים מאמנים בכסף קל מהשקעה פסיבית, וכל קונה חושב שהוא יותר חכם מזה שהוא רכש ממנו ומזה שהוא מוכר לו. כלומר סוג חדש של [[תרמית פירמידה]] (אבל הפעם בלי היררכיה ברורה). [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 12:12, 26 ביוני 2019 (IDT)
:::כיום כל מטבע (לדוגמה: ה[[שקל]]) הוא וירטואלי. יש לשקל ערך מכיוון שממשלת ישראל טוענת שיש ערך לשקל. ואני כלל לא מסכים איתך שאין שום דבר שמושקע בפיתוח ביטקוין (ו[[מטבע מבוזר|מטבעות מבוזרים]] אחרים בכלל). הם מאפשרים לעשות דברים שלא אפשריים עם מטבעות מסורתיים (כל מה שקשור לעסקאות חכמות, לדוגמה). אבל שוב, אם לדעתך לא צפויה שם עליית ערך אמתית: אל תשקיע בזה. אני אישית לא משתמש בביטקוין כרגע כאמצעי תשלום בגלל חוסר היציבות ולא משקיע כי אני לא מחפש אפיקים עם סיכון גבוה. אבל זוהי הבחירה שלי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:12, 26 ביוני 2019 (IDT)

==שלטון המוצלחים==
האם קיימת שיטת ממשל בה לכל אחד יש הזדמנות להצליח, אבל השלטון נבחר על ידי אלו שהצליחו? לדגומה "דמוקרטיה" בה זכות ההצבעה ניתנת לא לכולם, אלא רק לאנשים מעל רף מסוים: אקדמאים, מנהלי עסקים, קצינים, וכדומה. ולכל אזרח יש הזדמנות להירשם ללימודים, קורס קצינים או לפתוח עסק וכו'. כלמור שלטון אליטיסי שמונע זכויות הצבעה מהעם הפשוט, אבל אין מניעה להתקדם מהעם הפשוט לאליטה השולטת?. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.110|213.55.225.110]] 01:18, 26 ביוני 2019 (IDT)
:אם אני לא טועה, הרצל דיבר על משטר בסגנון הזה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 09:21, 26 ביוני 2019 (IDT)
::נשמע כמו [[מריטוקרטיה]]. ככל הידוע לי, זו רק תפיסה ולא שיטת ממשל קיימת בשום מקום. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • כ"ד בסיוון ה'תשע"ט • 12:45, 27 ביוני 2019 (IDT)
:::הדמוקרטיה הקלאסית באתונה, הייתה משהו כזה. הייתה זכות הצבעה רק לגברים, אזרחים, בני חורין, ורק אם גם הוריהם היו אזרחים. הבדלים מרכזיים בין מה שציינת לבין הדמוקרטיה הקלאסית:
::# אדם נטול זכות הצבעה כמעט לא היה יכול "להתקדם" ולקבל זכות הצבעה: אישה לא יכלה להפוך לגבר ולקבל זכות הצבעה, כמעט לא היה מצב שבו עבד השתחרר ולכן קיבל זכות הצבעה, ומי שלא היה אזרח לא ברור איך היה מקבל אזרחות וזכות הצבעה.
::# הדמוקרטיה לא הייתה ייצוגית אלא ישירה, מה שאומר שהמצביעים לא בחרו את השלטון, אלא היו השלטון בעצמם. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  11:43, 1 ביולי 2019 (IDT)
::::בקיצור, אין שום קשר בין התשובה שלך לבין השאלה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:34, 3 ביולי 2019 (IDT)

==עתירה לבג"צ נגד רשות האוכלוסין וההגירה==
אם פנייה לאגף התלונות של רשות האוכלוסין וההגירה לא הועילה, האם אני עותר נגדם או נגד משרד הפנים? תודה {{לא חתם||אלמ}}
: גגל - ב-22.4.2018 עתרה האגודה לבג"ץ נגד רשות האוכלוסין וההגירה, בדרישה לאפשר לתושבי... [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:03, 26 ביוני 2019 (IDT)
::סביר להניח שהעתירה היא לבית משפט לעניינים מינהליים, אבל השאלה היא על מה התלונה ולפי איזה חוק – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 13:07, 26 ביוני 2019 (IDT)
:::אהלן, התלונה היא על כך שמונעים ממני את החירות להיות חסר כתובת מגורים בישראל על אף היותי תושב ישראל המשלם ביטוח לאומי וללא חובות שאינו בעל נכס מגורים, אינו שוכר דירה ולמעשה מחליף כתובות. {{לא חתם||אלמ}}
::::כלומר עתירה על החלטה על פי חוק מרשם האוכלוסין, כן עתירה כזו יש להגיש לבית משפט לענייני מנהליים שיושב בבית המשפט המחוזי; אבל רק שתדע, אתה מצד אחד טוען שאתה מחליף כתובות ומצד שני טוען שאין לך כתובת, זאת קצת סתירה – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 13:49, 26 ביוני 2019 (IDT)
:::::תודה רבה לך על ההכוונה הנעימה לקריאה. לגבי מחליף כתובות התכוונתי שכאשר אני בישראל זה באופן לא פורמלי. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}

==האם ניתן להסיק סטטיסטית כמה פעמים השתינו בכינרת מאז שנת 1900?==
ואיך כל השתן הזה השפיע על איכות המים? {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא יודע את התשובה לשאלה הראשונה, אבל לגבי השאלה השנייה אני בטוח שההשפעה היא זניחה ביחס לכמות השתן שמייצר עולם החי של הכנרת (דגים, עופות מים, זוחלים, רכיכות, סרטנים וכו'). בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 13:54, 26 ביוני 2019 (IDT)
: אתה לא רוצה להסיק (האם) אלא לאמוד (כמה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 13:57, 26 ביוני 2019 (IDT)
::האמת שאני לא רוצה לא את זה ולא את זה אבל רציתי לדעת אם הייתה סטטיסטיקה בנושא ההשפעה של זה על איכות המים. {{לא חתם||אלמ}}

==ניצלו מהכיבוש האירופי==
קראתי שרק 3 ארצות בעולם כולו מעולם לא נכבשו ע"י מעצמות אירופה, שלושתן במזרח הרחוק- יפן, קוריאה ותאילנד. נשאלת השאלה למה??
:* גם [[ליבריה]] לא נכבשה על ידי אירופים (היא נכבשה על ידי אמריקאים עצמאיים בחסות מדינה שעדיין לא הייתה מעצמה).
:* יפן הייתה המדינה הלא „לבנה״ היחידה שהצליחה להשתוות למעצמות בתחילת המאה העשרים. בפרט לאחר נצחונה על רוסיה ([[מלחמת רוסיה-יפן]]).
:* [[סין (מדינה)|סין]] לא נכבשה על ידי האירופים. שטחים ממנה סופחו ואחרים הפכו לשטחי חסות, הממלכה עצמה התפוררה. אולם לא נכבשה: לא נוצר מצב שבו כל המעצמות הסכימו על חלוקה מסודרת. שטחים רבים ממנה נכבשו על ידי [[יפן]] ב[[מלחמת סין-יפן השנייה]].
:[[אירן]] שרדה (אם כי אבדה שטחים) כשטח חיץ בית [[הודו]] ה[[בריטניה|בריטית]] לבין [[האימפריה הרוסית]]. בזמנים שונים היא הייתה שטח חסות אנגלי–רוסי.
:* גם [[אפגניסטן]] שרדה כמדינת חיץ בין בריטניה לבין רוסיה למשך כל התקופה הקולוניאליסטית. היא נכבשה רק בימי [[המלחמה הקרה]], תקופה שבה המעצמות לרוב לא סיפחו שטחים. [[אתיופיה]] כמעט לא הייתה תחת שלטון אירופי: בסוף המאה ה־19 הדפו האתיופים פלישה איטלקית. רק בשנת 1936 כבשו אותה האיטלקים, וגם אז: לחמש שנים בלבד.
:* [[קוריאה]] נכבשה על ידי היפנים לפני שמישהו אחר הספיק.
:* יכול להיות לי שגם [[תאילנד]] הייתה שטח ספר בין שטחים בריטיים לצרפתיים. אבל אני לא מכיר את ההיסטוריה שם.
:בסך הכל החלוקה המהירה של [[אפריקה]] הייתה יוצא הדופן. בכל מיני שטחים אחרים מעצמות חזקות שהקיפו מדינות חלשות יותר הרבה פעמים לא הצליחו להסכים על חטיפת נתחים (כי מי שלא קיבלה הכשילה את זה). אפשר להשוות את [[חלוקת פולין]] כדוגמה נגדית לתהליך הארוך שעבר [[האימפריה העותמנית|האיש החולה שעל גדות הבוספורוס]] במאה ה־19. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:46, 26 ביוני 2019 (IDT)

==הפסקת פושים מאתר אינטרנט==
נכנסתי לאתר סרוגים ומאז אני מקבל למחשב הנייח פושים מהאתר. איך מפסיקים? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 23:13, 26 ביוני 2019 (IDT)
:חסרים הפרטים הבאים:
:*האם זה קורה רק כשהדפדפן פתוח או גם כשהוא סגור?
:*איזו מערכת הפעלה המחשב?
:*איזה דפדפן? 
: [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 23:22, 26 ביוני 2019 (IDT)

==מהי הסיבה ההגיונית שבגללה חרדים לא לומדים מתמטיקה ואנגלית?==
האם יש לזה סיבה הגיונית, חוץ מהמטרה שכשהם ירצו ללמוד באקדמיה או אפילו הכשרה מקצועית, זה יהיה להם יותר קשה מלאנשים רגילים? [[מיוחד:תרומות/194.59.249.246|194.59.249.246]] 12:20, 27 ביוני 2019 (IDT)
:בעיקר בשל [[ביטול תורה]], עפ"י תפיסתם, אבל גם מסיבות אחרות. החשובה שבהם, ולדעתי המשמעותית ביותר, היא ה'סכנות' שבחשיפה לאלמנטים תרבותיים 'זרים', ולצורת חשיבה אחרת. מנגנון חברתי נוסף הוא [[שמרנות]], כלומר החשש משינוי, כל שינוי, באורח החיים המסורתי, ותכני לימוד בכלל זה.
:תופעה דומה, אבל עם איפיונים חברתיים שונים במידה רבה, היתה בקהילה היהודית ב[[ג'רבה]] שב[[תוניסיה]], במחצית הראשונה של [[המאה ה-20|המאה הקודמת]]. רבני הקהילה שם התנגדו התנגדות נמרצת לפתיחה של בי"ס של [[כי"ח]] באי, מחשש לחשיפה ליסודות של תרבות צרפתית. בקושי הרשו, תוך השגחה צמודה, למידת הלשון ה[[עברית]]. חלק מרבני [[ש"ס (מפלגה)]] ממשיכים את קו המחשבה הזה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:39, 27 ביוני 2019 (IDT)
:ראשית, לחרדים הם אנשים רגלים, ככה שהמינוח שלך בעייתי. שנית, [[לימודי חול]] (מכונים גם "לימודי סרק") מוצגים כניגוד ל[[תלמוד תורה (מצווה)|תלמוד תורה]] בעולם החרדי. עם זאת חשוב לזכור שגם [[חרדים מודרניים]] וגם [[ציונות דתית]] יודעים לשלב היטב בין לימודי חול לבין לימודי קודש. כך שהסיבה בסופו של דבר כנאה אכן שמרנות כמו שבנצי ציין. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:58, 27 ביוני 2019 (IDT)
::א. 'זרקת מילה והלכת' - על-סמך מה קבעת "מינוח בעייתי" ? - איזה מינוח בדיוק הוא כזה ? 
::ב. אתה מציין את עניין 'תלמוד תורה' - במה זה מחדש למה שכבר כתבתי ?
::ג. עשית סלט שלם בין זרמים דתיים. ביניהם פעורה תהום של תפיסה, תרבותית, חברתית וציונית גם יחד. לא ברור מה ניסית לתרום בזה - היגד זה לגמרי לא נכון. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:06, 27 ביוני 2019 (IDT)
:::אוי, תנוח. שתה כוס מים אולי. באמת בנצי, למה אתה חושב להשוות בין "חרדים" לבין "אנשים רגלים" זה לגיטימי ולהעיר על כך זה לא? אז תרגע ותשקול בבקשה מחדש את עולם המושגים שלך. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:21, 27 ביוני 2019 (IDT)
::::'''אני מבקש ממך לחדול מהערות והמלצות אישיות.''' אינני צריך לבקש ממך רשות לומר את דעתי, רק משום שזו קבוצה מאותרגת כזו או אחרת. דבר לעניין, ולעניין בלבד, ובאופן מבוסס. אין לך שום זכות מעבר לזה. חדל, איש. פשוט חדל. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:40, 28 ביוני 2019 (IDT)

==האם המדינה מתקצבת מוסדות חינוך ערביים שלא לומדים בהם מתמטיקה ואנגלית?==
בהמשך לשאלה הקודמת, האם המדינה נותנת תקציבים למוסדות חינוך ערביים שמקבילים לתלמודי תורה וישיבות, שמקבילים למוסדות הלימוד החרדיים מבחינת זה שלא מלמדים שם לימודי ליב"ה? [[מיוחד:תרומות/194.59.249.206|194.59.249.206]] 15:16, 27 ביוני 2019 (IDT)
: אני לא בטוח שקיימים מוסדות לימוד בשפה הערבית שאינם מלמדים מתמטיקה. האם יש לך דומגאות לכך? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:52, 27 ביוני 2019 (IDT)
::א' כול אתה לא יכול להשוות בין חרדיים לערביים 
ב' כול כן המדינה לצערנו הרב ממנת מסודות כאלה ועוד דבר אחרון זה לא נכון שחרידים לא לומדים חשבון או אנגלית הם לומדים אבל קצת וברמה נמוכה מאוד בברכה [[משתמש:אליה צמח|אליה צמח]] - [[שיחת משתמש:אליה צמח|שיחה]] 16:12, 27 ביוני 2019 (IDT)
אפשר דוגמא למוסד ערבי מקביל לתלמוד תורה או לישיבה, שלא מלמד ליב"ה, והוא מקבל תקציב כמו מוסד חרדי מקביל? חוץ מזה, חרדים לומדים רק חשבון ברמה בסיסית, דהיינו ארבע פעולות בסיסיות ואולי קצת שברים, אבל לא יותר מזה. לגבי אנגלית, ברוב המוסדות לא לומדים בכלל, ובחלק קטן מהם לומדים ABC ואולי אוצר מילים ברמה של כיתה ב.
ולמה אי אפשר להשוות בין חרדים לערבים? גם הם וגם הם אזרחי המדינה שרואים את עצמם פחות מחויבים לחוקיה. [[מיוחד:תרומות/194.59.249.249|194.59.249.249]] 16:30, 27 ביוני 2019 (IDT)
:בעיקרון יש חובה ללמוד שפה זרה, לא בהכרח אנגלית. בשנים האחרונות (חידוש של השנה האחרונה או לפניה) יש בתי ספר חרדיים שבהם לומדים [[יידיש]] כשפה זרה. נדמה לי שלערבים העברית היא (במקרים רבים? לרוב?) שפה זרה במעמד דומה (ואכן רמת השליטה של ערבים בארץ נמוכה הרבה יותר מזו של יהודים, לעניות דעתי).
:ולמה בעייתי להשוות? הערבים לומדים במערכת החינוך הממלכתית. חרדים: הרבה פחות (יש להם מגוון מערכות חינוך, הרבה פחות ממלכתיות בהקשר הזה, כלומר של [[לימודי ליבה]] ושאר מקצועות לימוד בסיסיים). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:09, 27 ביוני 2019 (IDT)
:לפי דעתי אי אפשר לאוושת בין חרדים לערבים חרדים הרבה יותר נמנים לחוקים מאשר לערבים החלק שאתה מתכוון אליו זה הפלג הירושלמי שהוא החלק היחיד שעושה את כול הפגנות נגד המדינה כול שאר החרדים לא עושים את זה אתה רואה רק את מה שהתקשורת מראה לכה אם הייתה באמת מקיר חרדי שהוא לא מהפלג הירושלמי(שהם המיעוט) האיתה מבין כמה הם בני אדם נחמדים לעומת הערבים. [[משתמש:אליה צמח|אליה צמח]] - [[שיחת משתמש:אליה צמח|שיחה]]

==נישואים אזרחיים לאסירים בישראל==
מספר שאלות בנושא זה:{{ש}}
1. האם לאסיר בישראל יש אפשרות להינשא בנישואים אזרחיים?{{ש}}
2. האם לבת הזוג שלו יש אפשרות להגיע לכלא ולקיים ביחד איתו את הטקס, או שהזוג ייאלץ להסתפק בחתימה על מסמכים?{{ש}}
3. באיזו מסגרת מתחתנים חסרי דת בישראל?{{ש}}
4. האם אפשר להינשא בנישואים של דת אחרת?{{ש}}
5. למה המאבק למען נישואים אזרחיים בישראל הוא של יהודים בלבד? הרי בכל הדתות יש אנשים שלא רוצים להינשא בנישואים דתיים.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 00:09, 28 ביוני 2019 (IDT)
:1+2. אין נישואים אזרחיים בישראל, לאסירים או לאנשים חופשיים. בתיאוריה, יכול אסיר להתחתן ב[[נישואי פרגוואי]] או נישואים אזרחיים זרים אחרים, אך יש ספק לגבי תוקפם בישראל. 
:3. הם אינם יכולים להתחתן. יש אפשרות להתקשר ב[[ברית זוגיות]].
:4. זה תלוי בעמדה של הדת שאליה האדם משתייך ובזו של הדת שלפיה עורכים את הנישואים. אם הן מכירות בנישואים כאלה זה אפשרי (נדמה לי שהעדות הנוצריות מכירות אחת בנישואיה של השניה).
:5. למיטב ידיעתי הוא לא, אבל המעורבות של יהודים בו בולטת במיוחד מכמה סיבות. ראשית, יהודים הם רוב הישראלים. שנית, זהו אחד הנושאים שבמחלוקת לגבי איך מפרשים את זהותה של המדינה כיהודית, האם דתית או לאומית. שלישית, קיימת אוכלוסיה משמעותית בישראל של מי שאינם יהודים לפי ההלכה אך מעורים בציבור היהודי החילוני.[[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 08:26, 28 ביוני 2019 (IDT)
::תודה רבה אמיר :)--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 10:14, 28 ביוני 2019 (IDT)

==שימוש בתגית code ב-MediaWiki עבור קוד רב שורות==
באופן טבעי תגית code משמשת ב MediaWiki ליצירת קוד בן שורה אחת ולכן אם נקונן בתוכה קוד של מספר שורות נקבל קוד המורכב מבלוקים שונים:
<code>
<x>
    </y><y>  
</x>
</code>
אני יודע שבשביל קוד רב שורות נהוג להשתמש ב syntaxhighlight/pre במקומה לצורך זאת ואני יודע שבעבר היה נהוג להשתמש גם ב source שכעת היא deprecated אך ברצוני לנסות להשתמש דווקא ב code; בעיקר חשוב לי להבין למה MediaWiki לא מאפשרת לבנות איתה קוד רב שורות בצורה יעילה ומטרת השאלה להבין את ה PHP של MediaWiki עצמה טוב יותר.
איפה ב PHP של MediaWiki נמצא הקוד האחראי על הפירסור של תגית code ומה צריך לשנות שם בכדי להתאימה לקוד רב שורות ולא לפצל קוד לבלוקים נפרדים? בתודה מראש {{לא חתם||אלמ}}
:למעשה, תגית code מוגדרת בסטנדרט-HTML ([https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTML/Element/code]), ולמיטב הבנתי, מדיה ויקי בסך הכל "מרשה" להשתמש בה, כאחד התגים המותרים, כמו עוד כמה, כמו div, span, table ועוד - יש באיזה מקום רשימה של תגים whitelist.
:התג הזה מוגדר בסטנדרט HTML כתג inline, כלומר כזה שמתאים לשורה אחת. אפשר לכבד את רצונך להשתמש בתג לקוד רב שורות - אחרי הכל, רצונו של אדם כבודו. שימוש כזה יהיה שגוי, אם תרצה, הזניה של תג תמים לצרכים שמנוגדים לעקרונות עליהם גדל והתחנך. לא אוכל לעזור לך לעשות זאת (לא בגלל פרינציפים, אלא משום שאין לי מושג איך), אבל אוכל לומר לך שעם כל הכבוד לשאיפות הנעלות שלך, הן שגויות, והדבר שברצונך לעשות לא צריך להיעשות. 
:ואם נרד למעמקי הביצה: תג קוד הוא רמז לדפדפן איך להציג אלמנט inline מסוים: בדרך כלל בגופן monospace (כמו שמקודדים אוהבים), עם רקע בצבע מסוים, ואולי עוד כמה מאפיינים. לא קשה לאסוף את שורת המאפיינים הללו ולהתאים אותה לאלמנט עם תצוגת block, שמתאים להצגה של מספר שורות. הגדר לך מחלקת CSS עם המאפיינים הרצויים, והשתמש בה (ישירות בקוד ויקי בעזרת אלמנט div, או בעזרת תבנית), וכך תגיע למחוז חפצך בלי צורך להזנות תג HTML תמים שמבקש להיות inline, ואילוצו להציג בלוקים. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 21:14, 28 ביוני 2019 (IDT)
::להשלמת התמונה: הסטנדרט אומר משהו כזה:
<div class="mw-content-ltr">
NotesSection
To represent multiple lines of code, wrap the <nowiki><code> element within a <pre> element. The <code></nowiki> element by itself only represents a single phrase of code or line of code.
A CSS rule can be defined for the code selector to override the browser's default font face. Preferences set by the user might take precedence over the specified CSS."
</div>
::נסה לראות אם יש בדברים משהו שיעזור לך להגשים את מטרותיך. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 21:20, 28 ביוני 2019 (IDT)
:::שלום, אינך יודע מה הן כל שאיפותי ולכן לדעתי אין לך בסיס לקבוע ש"שאיפותי שגויות" בניסוח כללי ואני אישית לא הייתי פועל כך כלפי אדם אחר; בנוגע לכוונה ל"שאיפות" שפירשת ממה שכתבתי בשרשור זה: לא הייתה לי ואין לי שום כוונה "להזנות תג HTML תמים" ואני לא מבין למה להשתמש בניסוח דמגוגי כזה (זה דמגוגי לדעתי כי זה נראה לי ניסוח קיצוני וגם לא רלוונטי למסר הנידון); חשבתי שמדובר על תג שמבחינת default CSS קיבל משמעות אחרת ממה שהופיע ב W3Schools וסביר להניח שטעיתי; זה הכל. לפי מה שאני יודע כל תגיות ה HTML הן סמנטיות בלבד (למעט אולי iframe) וחוץ מהבדלי CSS ניתן להשתמש בכולן אותו דבר וכבר ניסיתי לשנות את ה CSS של תגית code ועדיין קיבלתי בלוקים ולכן חשבתי שיש הטיה מ MediaWiki שגורמת לפרסור מרובה-תגיות בעצמה, לתגית הבודדה הזו. {{לא חתם||אלמ}}
::::דברי נכתבו בנימה קלילה - לא התכוונתי להאשים אף אחד בפשעים נגד האנושות. בסך הכל הבעתי את דעתי שההתעקשות להשתמש בתג מסוים ולא באחר לקבלת תוצאה מסוימת, אינה בהכרח רציונלית. ניסיוני בחיים מראה שבדרך כלל החיים יותר קלים כשמשתמשים בפטיש לתקוע מסמרים, ובמברג כדי להבריג ברגים, למרות שבמצבים מסוימים אפשר לתקוע מסמרים בעזרת מברג, ואפילו להבריג בעזרת פטיש. לא כל האנשים בעולם רואים ב"חיים קלים" דבר רצוי - יש אנשים שחוצים את הלמנש בשחייה, ויש [https://www.ioccc.org/ שמתחרים בכתיבת קוד קשה לקריאה]. מה שמיוחד בקבוצה האחרונה, זה שהם כמעט אף פעם לא באים ל"הכה את המומחה" בבקשת עזרה. [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 23:36, 28 ביוני 2019 (IDT)
:::::אני לא מזהה קלילות אלא כבדות של דמגוגיה כמו שהסברתי שלצערי המשכת איתה. כל רצוני היה להבין למה תגית code מפורסרת ליותר מבלוק אחד בכדי להכיר PHP שאחראי לכך ולנסות לשנותו בכדי ללמוד עוד קצת PHP, בהנחה שזה עניין PHP. אני מכיר את החלופות של "חיים קלים" שהצגתי בעצמי ומעדיף אותן. משם, אתה העדפת לנפח את הדיון עם דמיונות לא רלוונטיים על תקיעת מסמרים עם מברגים והברגת ברגים עם פטישים; לדעתי זה נעשה מאלימות חבויה שאין מקומה בויקיפדיה. אני מצטער שפניתי אליך אישית ואין לי כוונה לפנות אליך שוב כי אני חושש להפסיד זמן בעקבות תגובות דומות שלך שזיהיתי בעבר. {{לא חתם||אלמ}}

==האם ספר הזוהר כתוב בניב אחר של ארמית?==
קראתי בספר לא פעם ולא פעמיים, ותמיד שמתי לב שהארמית בספר הזוהר היא ארמית קצת... מוזרה. קצת שונה מהארמית הבבלית שנתקלתי בה בגמרא. האם ייתכן שמדובר בניב שונה של ארמית? [[מיוחד:תרומות/37.26.147.233|37.26.147.233]] 14:05, 28 ביוני 2019 (IDT)
:שלום לך, מוזמן לעיין בערך [[ארמית]] ולהיווכח שארמית היא שפה שיש לה מגוון דיאלקטים שתלויים במקום (למשל, ארמית בבלית וארמית גלילית שונות זו מזו) ובזמן (הארמית של דניאל לעומת הארמית של התלמודים). לכן גם יש הבדל בין הארמית של התלמוד הבבלי לבין הארמית של הזוהר - יש ביניהם כמה מאות שנים וגם לא מעט קילומטרים. שבת שלום, [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • כ"ו בסיוון ה'תשע"ט • 19:19, 28 ביוני 2019 (IDT)
:בעיקרון [[ספר הזוהר]] אמור היה להיכתב על ידי [[שמעון בר יוחאי]], כלומר: בערך בזמן חיבור [[המשנה]] שכתובה עדיין ב[[עברית]] (שהייתה בשלבי גסיסתה כשפת דיבור). [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] שנערך כמאתיים שנה מאוחר יותר נכתב ב[[ארמית גלילית]]. [[תלמוד בבלי|התלמוד הבבלי]], (הגמרא) נערך בבבל לפחות מאה שנה מאוחר יותר ונכתב ב[[ארמית בבלית]]. לפי [[חיבור ספר הזוהר#גרשום שלום וממשיכיו]] (לא מצאתי התייחסות ישירה יותר אצלנו) הספר נכתב בעיקרון בארמית בבלית, אבל לא מוצלחת במיוחד: הכותב התאמץ מאוד לכתוב „כמו בתלמוד״ (הלא נכון, מסתבר). באותו הפרק יש המקדימים את תחילת חיבור הספר לארץ ישראל במאה ה־11. כבר בתקופה זו אפילו בארץ ישראל ובבבל כבר לא דיברו [[ארמית]]: ה[[ערבית]] הפכה כבר לשפת דיבור. ואמנם לאורך [[תקופת הגאונים]] רואים שימוש ב[[תקופת הביניים של העברית|עברית]] לחיבורים שונים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:47, 28 ביוני 2019 (IDT)
::[https://books.google.de/books?id=XfbEDgAAQBAJ&pg=PA58&lpg=PA58&dq=yeshayahu+leibowitz+%2B+zohar&source=bl&ots=kWEPgiEZMv&sig=ACfU3U3ioVMwkthOacf9lx_S2J4NoFOTHg&hl=de&sa=X&ved=2ahUKEwj155XeqY7jAhXJLlAKHdXHCeYQ6AEwBHoECAcQAQ#v=onepage&q=yeshayahu%20leibowitz%20%2B%20zohar&f=false]

==העולם המערבי==
האם המושג היה קיים בתקופת מלחמת העולם השנייה ולפניה, או שהוא הופיע בעקבות חלוקת אירופה למזרח ומערב אחרי המלחמה? ואם המושג היה קיים לפני כן, האם גרמניה הנאצית נחשבה לחלק ממנו?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 16:23, 28 ביוני 2019 (IDT)
:ראה [[תרבות המערב]], שכוללת כמובן את גרמניה. הספר המכונן [[שקיעת המערב]] יצא בגרמניה ב-1918-1922, וטען שכל התרבויות (כולל המערב) מקיימות מחזור חיים, וסופן לקרוס. הנאצים טענו שלפי פרשנות זאת, הם התרבות החדשה שמחליפה את המערב. {{לא חתם||אלמ}}

==היגיינה בהודו==
מדוע במדינה חמה ולחה כמו הודו יש היגיינה ירודה ביחס לאירופה? וזה לא עניין של התפתחות טכנולוגית. גם ברומא העתיקה היו בתי מרחץ. להודים יש ריח גוף חזק ואין תרבות של דאודורנט מקלחת יומית קבועה. הגיוני לשאר שבתרבות שחיה במקום כזה דווקא יפתח מנהג של לשמור על תנאים סנטריים טובים על מנת למנוע הפצת מחלות. איך זה שלא אך העניין?