הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 290"

{{ארכיון הכה את המומחה}}
== לאיזה גזע שייכים ההודים? ==

מצד אחד, גוון העור שלהם נע מחום ועד לשחור ממש, מצד שני ברור שהם לא שייכים לגזע השחור כי הם שונים לחלוטין מהאפריקאים. מצד שלישי, ברור שאי אפשר לשייך אותם לגזע הלבן או הצהוב... אז מה הם בעצם?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 23:08, 2 ביולי 2019 (IDT)
::הגזע "הלבן " אינו ממש לבן או "חוורי פנים". קוראים לו "גזע קווקזי" ולו שייכים חלק גדול מההודים, הפרסים, הערבים, היהודים, ועמי אירופה כולל הגרמנים, הרוסים, אפילו הטורקים וההונגרים של ימינו, האנגלים, האיטלקים, הצוענים., הספרדים וכו'. גם רוב עמי דרום אמריקה וצפון אמריקה (ה"לטינים" בפי האמריקאים)  ואוסטרליה. ודאי היו הרבה ערבובים - כמו של  צאצאי העמים הטורקים והמונגולים  עם עמים אירופים כמו יוונים או רוסים , עמים אורליים עם עמים אירופיים סלאביים וגרמאניים,  ספרדים ופורטוגזים ואחרים עם אינדיאנים,  עמים שמיים כמו הערבים  עם שחורים אפריקאים ,מצרים קדומים וכו' וכו'. המושג גזע וסיווגיו  הם שנויים במחלוקת. תקרא את הערך [[גזע (אדם)]]. לפי התאוריות הנאציות המוזרות והלא עקביות חלק גדול מההודים היו "ארים" כמו הפרסים והגרמנים. יתכן שגם חאג' אמין אל חוסייני נחשב לבעל  מוצא "ארי". [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 03:16, 3 ביולי 2019 (IDT)
:::וואלה לא ידעתי שפה זה פורום של נאצים. ציפיתי לתומי לקבל תשובה מדעית.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 10:10, 3 ביולי 2019 (IDT)
:::ה[[איראנים]] הם אותם ארים (וזה מקור שמם). קרוביהם הגיעו להודו. אבל התושבים שחומי העור ששם לא היו קשורים לארים שהגיעו במקור מערבות רוסיה. נראה שהעור הכהה התפתח שנפרד אצל כמה קבוצות שונות של בני אדם ([[אבולוציה מתכנסת]]) שחיו באקלים חם עם קרינה רבה. מהמעט שאני זוכר: אוכלוסיות שונות וגם שפות שונות בהודו כוללות תערובות של אותן שתי אוכלוסיות מקוריות. לדוגמה, בדרום הודו לא מדברים ב[[שפות הודו-אריות]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:29, 3 ביולי 2019 (IDT)
::::השאלה מתבססת על ההנחה שכל אדם "שייך" לגזע כלשהו. ההנחה הזאת אינה מתאימה לתפיסה המדעית הרווחת כיום. כבר המליצו כאן על הערך [[גזע (אדם)]]. הנה משפט אחד מסוף הערך: "מרבית המחקרים הגנטיים מתנגדים לטענה כי ניתן לשייך את מרבית בני המין האנושי לקבוצה גאוגרפית-יבשתית כלשהי או לקבוצה גזעית כזו או אחרת על בסיס מידע גנטי, או כי ניתן לסווג את המין האנושי למספר קבוצות גזעיות מוגדרות." --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 12:23, 3 ביולי 2019 (IDT)
:::::המגוון האתני, הגנטי והלשוני בתת היבשת ההודית שימש במשך שנים רבות כדוגמה הטובה ביותר נגד תאוריות וחלוקות גזע למיניהן. אפילו מדעני הגזע הרציניים ביותר (והיו/יש גם כאלו) התקשו מאוד במיון ההודים לגזע כלשהו, ובדרך כלל נאלצו לפסוק שהם תערובת של מספר גזעים אחרים (כולל קווקזים/ארים). יש לציין שלאחרונה, מחקרים גנטיים מראים שגם "הגזע הקווקזי" ואפילו האירופים לבדם הם למעשה תערובת של לפחות שלוש אוכלוסיות שונות שהיגרו לאירופה בתקופות פרהיסטוריות שונות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:03, 3 ביולי 2019 (IDT)
:במין הומו ספיאנס אין שום הגדרה ביולוגית של המונח גזע שמחזיקה מים. הסיווג על פי צבע עור התגלה כעורבא פרח. סיווג על פי DNA מביא למערכת אחרת לגמרי ונטולת כל חשיבות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:42, 11 ביולי 2019 (IDT)

== מדוע סוריה לא "מחזירה" לישראל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ישראל תוקפת יעדים בסוריה (סיבה ברורה. זה נשק שיגיע לחיזבאללה). אבל איך מבחינת סוריה שהם לא מגיבה? הרי מבחינתם מדובר בצעד לחימה כנגדם.
:מה אתה חושב שיקרה אם הם יגיבו? כרגע, על פי פרסומים - ישראל פוגעת בעיקר בהתעצמות של איראן וחזבאללה אצלם. הפגיעות בצבא סוריה מצומצמות יחסית. מה האינטרס של הצבא הסורי בעניין הזה?

== מדוע היחס שבין מים למשורה הוא מקביל ליחס שבין שאלון לתכונה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נתקלתי במבחן מסוים שיש בו שאלה כזו, וזו התשובה הנכונה. [[מיוחד:תרומות/82.81.41.237|82.81.41.237]] 17:41, 3 ביולי 2019 (IDT)
:אולי כי משורה היא כלי למדידת מים כמו ששאלון הוא כלי למדידת תכונות (פסיכולוגיות ואחרות). אולי. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • א' בתמוז ה'תשע"ט • 18:18, 3 ביולי 2019 (IDT)
::זה לא סדר המילים בשני חלקי השאלה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 00:14, 6 ביולי 2019 (IDT)

== בני דוד ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לא מצאתי מה סדר הבנים של דוד.
:Sons of David in the english wiki
:התנך מביא את רשימת בני דוד בשני מקומות:
:* [[ספר שמואל]]:
:**רשימת בני דוד שנולדו בחברון: {{תנ"ך|שמואל ב|ג|ב|ה}}
:**רשימת בני דוד שנולדו בירושלים: {{תנ"ך|שמואל ב|ה|יג|טז}}
:* [[דברי הימים]]: שתי הרשימות מופיעות ביחד כחלק משושלת היוחסין שבתחילת הספר: {{תנ"ך|דברי הימים א|ג|א|ט}}
:שתי הרשימות כמעט זהות (הבדל לדוגמה: שמו של הבן השני).
:יכולת למצוא את הקישור לכך בערכים שעוסקים בבניו הפחות חשובים של דוד. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:21, 9 ביולי 2019 (IDT)

==שלום, יש לי שאלה באסטרופיזקה==
תודה מראש לכם.

גם בקטבים של כדור הארץ יש מים קפואים וגם בקטבי [[מאדים]].

האם קטבים עם מים קפואים בפלנטה ארצית שרחוקה מספיק מ[[כוכב]] של מערכת שמש זו תופעה מדעית מוגדרת היטב ואם כן איך מסבירים זאת? {{לא חתם||אלמ}}

: אכן יש במאדים [[מים]] קפואים בקטבים. כך גם בכדור הארץ. זו לא " תופעה מדעית מוגדרת היטב", אלא תצפית. איך מסבירים זאת: 
: מים היא תרכובת כימית נפוצה למדי ביקום ולכם גם ב[[דיסקה קדם פלנטרית]]. ולכן סביר מאוד שבכל פלנטה יהיו מים בכמות זו או אחרת. הים קופאים בקטבים מסיבה שהקטבים הם בתנאי טמפרטורה ולחץ המתאימים לקיפאון של מים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:06, 4 ביולי 2019 (IDT)
::גם בקטבים של הירח {{אנג|Lunar water}}. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 16:47, 4 ביולי 2019 (IDT)
:הקטבים ברוב המקרים מקבלים קרינת שמש בזווית שטוחה מאד, ולכן הם קרים יותר משאר הפלנטה/ירח. בקטבים בהם המצב אינו כך (למשל אורנוס, אאז"נ) הקטבים אינם המקום הקר ביותר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:39, 11 ביולי 2019 (IDT)

== הסתרת מספר רישוי באתר יד 2 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איזו סיבה יש חמפרסמי רכב באתר להסתיר בתמונה את מספר הרישוי של הרכב על ידי צביעה של מספר הרישוי בצילום? -[[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 10:03, 4 ביולי 2019 (IDT)

== האם יש רצף טריטוריאלי בין נורווגיה לקנדה?! ==
[[קובץ:Polar bears near north pole.jpg|ממוזער|200px|שלושה [[דב קוטב|דובי קוטב]] מתקרבים ל[[צוללת]] [[צי ארצות הברית]] "הונולולו" בסמוך ל[[הקוטב הצפוני|קוטב הצפוני]]]]
[[קובץ:2007 Arctic Sea Ice.jpg|ממוזער|200px]]
עפ"י הכתבה הזאת, שועלה הלכה ברגל מנורווגיה לקנדה: https://www.apnews.com/4db0c8f440c0419b8026d7a9e20ce295
איך זה ייתכן? לפי כל המפות, בין שתי הארצות מפרידים אלפי קילומטרים של מים.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:26, 4 ביולי 2019 (IDT)
:לפי הכתבה, השועלה הלכה 4,415 ק"מ מאיי [[סבאלברד]] (השייכים לנורווגיה) לאי [[אלסמיר (אי)|אלסמיר]] (השייך לקנדה). מוסבר גם ש[[אוקיינוס הקרח הצפוני]] מכוסה קרח באופן המאפשר מעבר לצפון אמריקה דרך [[גרינלנד]]. לפי החוקרים המרואיינים לכתבה, הגירת שועלים "נורווגים" לצפון אמריקה בדרך זו אינה נדירה, אלא שהשועלה הספציפית הזו עברה מרחק גדול בפרק זמן קצר יחסית (ארבעה חודשים). [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 16:04, 4 ביולי 2019 (IDT)
::קראתי את הכתבה וגם את הערכים על האיים המדוברים. אבל הרי האיים, כשמם כן הם- איים, דהיינו מוקפים במים. מה זה אומר שהאוקיינוס מכוסה בקרח? אז זה לא אוקיינוס, זה קרחון. במה הוא שונה מאנטרקטיקה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 17:05, 4 ביולי 2019 (IDT)
:::הבדל משמעותי. אנטארקטיקה היא (בעיקר) יבשה מכוסה בקרח, ואוקיינוס הקרח הארקטי הוא (בעיקר) ים מכוסה בקרח. רציפות הקרח משתנה כתלות במרחק מן הקוטב הצפוני, קו האורך ועונת השנה. קרוב מספיק לקוטב זה נראה כמו בתמונה משמאל. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:18, 4 ביולי 2019 (IDT)
::::אגב, תודות לשאלתך נזכרתי באחד הספרים האהובים של ילדותי הרחוקה: [https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=182011 "נווט האמיץ" מאת רדקו דון] הוא רובינזון קרוזו [[אינואיט]]י ששורד שנתיים (לזכרוני המעורפל) באי בודד באוקיינוס הקרח, שאליו נקלע וממנו גם נחלץ במזחלת רתומה לכלבים. כל השיקולים של חציית הקרח נידונים בפירוט מרתק. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:20, 4 ביולי 2019 (IDT)
:::::תודה רבה, סאפיינס :) אז רק לוודא שהבנתי נכון- בעצם חלקים גדולים ממה שנראה במפה כמים זה בעצם קרח מוצק?!--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 12:31, 5 ביולי 2019 (IDT)
::::::נכון. אפשר למצוא גם מפות שמראות את האוקיינוס הקפוא בצבע לבן, אבל זה עלול להטעות כי זה מאוד משתנה לפי עונת השנה. במפה שהוספתי עכשיו רואים את איי סבאלברד (מהם יצאה השועלה) בים חופשי מקרח, אבל אם תקרא את האותיות הקטנות זה המינימום, מן הסתם בשיא הקיץ, כלומר בחורף סביר שלפחות חלק מן האיים מוקפים בקרח. וכמובן שגם קרח עלול להשבר לך מתחת לרגליים. אני עכשיו תוהה אם ציירי המפות מעדיפים שלא לחשוף את עצמם לתביעות בסגנון "הלכנו לעשות סקי איפה שצבעתם בלבן ובני המשפחה שלי טבעו". [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 15:04, 5 ביולי 2019 (IDT)
::::::: תודה רבה :) שבת שלום.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:29, 5 ביולי 2019 (IDT)

== אם אדם נפטר ללא צוואה.... ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אם אדם שאין לו ילדים נפטר ללא צוואה ויש לו חשבון בנק, מה קורה עם הכסף? האם יורשים פוטנציאליים כמו נגיד אחים/בני דודים צריכים לפנות לבנק תוך הצגת מסמכים המעידים על קשר משפחתי? ואם הם לא עושים זאת, אז? תא ייעוץ משפטי כאן, סתם סקרנות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:32, 4 ביולי 2019 (IDT)
: יורש אינו יורש עד שניתן צו [[ירושה]] על ידי בית המשפט. מי שמאמין שהוא יורש צריך להגיש בקשה לבית המשפט. אם אין יורשים הכסף עובר לידי [[האפוטרופוס הכללי]]. הבנק אפילו לא ידבר איתך בלי צו ירושה או צו קיום צוואה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:50, 4 ביולי 2019 (IDT)
:: כלומר אם אדם נפטר ללא כתיבת צוואה, אז כספו הולך לאיבוד (מועבר למדינה)? כי אם אין צוואה, אז אין יורש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:47, 4 ביולי 2019 (IDT)
:::לא. ר’ [[ירושה#ירושה על פי דין_2]]. האפוטרופוס הכללי יקבל את הירושה רק אם אין יורשים אחרים או אם היורש יצווה את הכסף למטרה כללית והאפוטרופוס ישמש כנאמן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:18, 4 ביולי 2019 (IDT)
::::אההא, אני רואה. אז לפי מה שהבנתי, קיים אלגוריתם קבוע בחוק לפיו הכסף מחולק. השאלה עכשיו האם נדרש תהליך של פניה לבית דין שיחלק את העיזבון בהתאם לאלגוריתם הנ"ל (הפסקה "צו ירושה וצו קיום צוואה") או שמדובר במנגנון אוטומטי ש"מופעל" (על ידי מי?) ברגע שאיש נפטר? באם לא היתה פניה של מי שטוען להיות יורש, מיהו הגוף המטפל? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:38, 4 ביולי 2019 (IDT)
:::::כפי שכבר נאמר לעיל, העיזבון מחולק על פי צו ירושה. אם אין בן זוג או קרובים, האפוטרופוס הכללי הוא שיבקש את צו הירושה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 09:35, 5 ביולי 2019 (IDT)
::::::והאפוטרופוס לא מחוייב לעשות מאמץ לאתר את היורשים? אני יודע שמתפרסמות מודעות עם מידע על פטירות בעיתונים, אבל השאלה אם לא נדרש מאמץ אקטיבי. כנ"ל במקרה שאדם פרטי מבקש צו ירושה - נניח בן דוד. איך מחליטים אם אין יורשים נוספים? האם חובת מגיש הבקשה לנסות לאתר יורשים אחרים, או שבית המשפט יוזם בירור כזה? [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:02, 8 ביולי 2019 (IDT)
:::::::הנה תשובתי החובבנית: כאשר מגישים בקשה לצו ירושה לבית המשפט, נערך דיון שבו על המבקש להביא עדים המכירים את המנוח, ומסוגלים לאשר שהמבקש או המבקשים הם קרוביו הרלוונטיים היחידים של המנוח. דוגמה: אם שכן שלי, שאני מתגורר לידו מאז שילדיו היו קטנים, נפטר, אני יכול להעיד שבכל שנות היכרותי אתו הוא התייחס רק לילדים אלה כאל ילדיו, ולא ראיתי מעולם אנשים אחרים היכולים להיחשב כילדיו. סביר בעיני שלבית המשפט (או בית הדין הרבני, שגם ממנו ניתן לבקש צו ירושה) יש גישה למרשם התושבים, המספק למטרה זו מידע על קרוביו הרלוונטיים של אדם. קורה שלפעמים צץ אדם וטוען שהוא ילדו מחוץ לנישואים של המנוח, ושהמנוח התנכר לו, אך הוא ראוי להיות יורש. חובת ההוכחה כאן היא על מי שטוען זאת. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:44, 9 ביולי 2019 (IDT)
:::::::::דבר כזה אפשר לבדוק ב[[כל-זכות|כל זכות]]. אן שרלי - שיחה 19:54, 10 ביולי 2019 (IDT)

== "בחצר סובבה חזירה שמנמנה" - מה המקור? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מישהו מכיר את השיר "בחצר סובבה חזירה שמנמנה" (את כל המילים אפשר לראות [http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=544883&blogcode=9664682 כאן ] ), ויודע מה המקור? תודה מראש, [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 10:31, 5 ביולי 2019 (IDT)

== השורש שב"ת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך זה שאומרים "לשבת" ו"יושב"? כלומר האות ת' - מה הולך איתה? לאיפה היא נעלמה?  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:07, 5 ביולי 2019 (IDT)
:https://he.wiktionary.org/wiki/%D7%99%D7%A9%D7%81%D7%91_(%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A9)
לָשֶׁבֶת - יָשַׁב, שם פועל
:. שם הפועל
ב◄לשון חז"ל חל שינוי בשימוש במקור הנטוי: הגזירה שלו היא לרוב מצורת העתיד של הפועל, לא מצטרפים אליו כינויי גוף חבורים, ומקדימה אותו האות ל' בלבד. לצירוף של האות ל' + המקור הנטוי בלשון חז"ל נהוג לקרוא שם הפועל.
דוגמאות: לילך (במקום ---ללכת---), לומר (במקום לאמור).

שימו לב בניגוד ללשון המקרא, שבה הצורה הבסיסית היא המקור הנטוי וניתן להקדים לה את כל אותיות בכל"ם, בלשון חז"ל, שם הפועל (כולל הל' בראשיתו) נתפש כמילה שלמה, ואין מפרקים אותו: ניתן להקדים לו רק את אות השימוש מ'. למשל, המלה "לשמור" נחשבת בלשון חז"ל כמילה שלמה, וניתן להקדים לה את האות מ' ("מלשמור"). בלשון המקרא, לעומת זאת, התחילית מ' תבוא במקום התחילית ל' ("משמור"). [[מיוחד:תרומות/141.31.128.162|141.31.128.162]] 17:37, 5 ביולי 2019 (IDT)
:יש שני שורשים שונים: י.ש.ב וממנו ישב ולשבת וש.ב.ת וממנו שבת ולשבות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:21, 5 ביולי 2019 (IDT)
:: [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] אז מאיפה הת' ב"לשבת"? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:51, 5 ביולי 2019 (IDT)
:::מגיעה מאיפה שמגיעה הת’ של „לרדת״ או „לצאת״. היא אינה חלק מהשורש. אם היית מסתכל בקישור ששם האלמוני, היית רואה שהשורש הזה הוא מ[[wikt:גזרת נפ"יו|גזרת נפ"יו]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:46, 6 ביולי 2019 (IDT)
:::הת"ו כאן היא מעיקרה סיומת הנקבה t- (= -ֶת בסוף מילה עקב פירוק צרור עיצורים, ע"ע [[משקלים סגוליים]]), וריאנט של at- (= -ָה). צורות מקור נטוי בסיומת הנקבה שרדו גם בגזרות אחרות, למשל "לְאַהֲבָה" (כאן בסיומת at- = -ָה). במקרה של שֶׁבֶת (ופעלים אחרים מגזרת פ"י שנוטים באותה צורה, כמו גם כמה מפעלי פ"נ) הצורה חסרת הסיומת קצרה ביותר, ולכן השתלט הדגם המוארך. ראה יהושע בלאו, '''תורת ההגה והצורות''', הקיבוץ המאוחד תשל"ב, עמ' 170. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 15:11, 6 ביולי 2019 (IDT)

==בעיה מתסכלת בתוכנת MediaWiki (בעברית בלבד?)==
אני משתמש ב MediaWiki בגרסה 1.32.0 בעברית ומנסה להריץ את קוד ה JS הבא שעובד בלי שום בעיה ב Chrome Console אך לא עובד דרך Common.JS:
<syntaxhighlight lang="js">
window.setTimeout(() => {
    const [...elements] = document.getElementsByTagName("*");
    elements.forEach((element) => {
        if (element.textContent == "X") {
            element.textContent = "Y";
        }
    });
}, 1000);
</syntaxhighlight>

ניסיתי להסיר את ה setTimeout() ולעטוף הקוד ב:
<syntaxhighlight lang="js">
window.addEventListener('DOMContentLoaded', (event) => {});
</syntaxhighlight>
אך זה לא מסייע.

'''מה יכולה להיות הבעיה?''' בתודה. {{לא חתם||אלמ}}

== [[פרס לאלנד]] ==

אשמח לשמוע רעיונות איפה ניתן למצוא זוכים של פרס זה מ-1939 ועד 1970. חיפוש בגוגל, ובאתר האקדמיה הצרפתית לא עזר, אבל גם הצרפתית שלי לא משהו. [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 13:30, 7 ביולי 2019 (IDT)
::::את חתני הפרס ללאנד בשנים 1960-1939 ניתן לראות בערך הוויקיפדיה  באנגלית Lalande Prize. בשנת 1961 מיזגו את פרס ללאנד עם פרס ואלז (Prix Valz) והוא נקרא פרס ללאנד-ואלז. אבל הוא לבסוף לא הוענק לאיש בשנים  1961-1968. הוענק בשנת 1969 בלבד לאנדרה באראן (André Baranne) על תרומותיו באסטרונומיה האופטית. ובשנת 1970 שוב הפרס לא הוענק לאיש והפסיק להתקיים. ראי  את הערך פרס ואלז -Prix Valz. {{כ}}  [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 01:50, 8 ביולי 2019 (IDT)
::::: הי, {{א|Ewan2}} תודה על התשובה. אני זו שמוסיפה לערך באנגלית ובצרפתית יחד עם אנשים נוספים, כאשר אנחנו מחפשים ממקורות לזוכים מ-1939 ... המקורות בערך פרס ולץ אכן עוזרים למצוא חלק מהזוכים. לא מצאתי מקור שהוא אוחד ב-1960 לעומת 1970 (הערך באנגלית אומר איחוד ב-1970). האם תוכל להפנות אותי למקורות? [[משתמש:אמא של גולן|אמא של גולן]] - [[שיחת משתמש:אמא של גולן|שיחה]] 10:37, 8 ביולי 2019 (IDT)
:הי, את צודקת, טעיתי,  המיזוג בין פרסי ללאנד וואלז קרה ב-1970 והוא הוענק עד 1996. ואז  אנדרה באראן  קיבל ב-1969 עדיין פרס ואלז. אולם פרס ללאנד הבנתי שלא הוענק בכלל בין השנים 1969-1961. (החל מ-1970 נקרא פרס ללאנד-ואלז). רואים את זה בפרוטוקולים בצרפתית על הענקת פרסים של האקדמיה הצרפתית למדעים בשנים האלה, המופיעים ברשימת הביבליוגרפיה של הערך  Valz Prize  באנגלית  /
הם נראים כך:
"Prix et Subventions Attribués en 1961: Astronomie". Comptes Rendus Hebdomadaires des Séances de l'Académie des Sciences. 253: 2811. December 9, 1961. וכך הלאה בכל שנה. ויש להם קישור לאתר הספרייה הלאומית הצרפתית.
שם  מצויינים אלו פרסים הוענקו בכל שנה בכל תחום. [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 03:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

== אשמח לתיאור מדויק איך נוצרים גלי הים ==

בערך ''[[גל (מים)]]'' לא הצלחתי להבין איך בדיוק זה נוצר. כדאי לשפר את הערך. אשמח לפחות כאן להסבר קולח וברור. {{לא חתם||אלמ}}
:{{בעלי ידע|כדור הארץ}}? [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  16:46, 10 ביולי 2019 (IDT)
::בעיקרון ברוב המקרים רוח מעבירה אנרגיה לשכבה העליונה של המים, ומביאה להסעה שלהם עם כיוון הרוח. השטח עליו נושבת הרוח דוחף את השטח שסמוך אליו, שדוחף את השטח שסמוך אליו - כלומר גל, שמעביר את האנרגייה שבמקור התקבלה מהרוח.{{ש}}אבל בפועל מדובר בתהליך מורכב הרבה יותר, שידוע שהוא אינו ידוע. המצאותם של גלי ענק בלב הים אינה מוסברת על ידי המודל הפשוט הזה. לפני 12 שנים (הפעם האחרונה שהתעדכנתי) היו השערות שצריך בכלל להשתמש במשוואת הגלים של שרדינגר, שנמצאת שנות אור מעבר לידיעותי.{{ש}}ישנם גורמים אחרים, נדירים יותר, להווצרות גלים. התפרצויות געש תת ימיות (קורה הרבה לאורך קווי המגע בין לוחות טקטוניים), גלישת אדמה, סלעים או לבה אל הים, רעידות אדמה ובטח פיספסתי עןד עשר או משהו כזה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:34, 11 ביולי 2019 (IDT)

== לאכול חיה ולהשאיר אותה שלמה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם קיימת דרך לאכול קצת בשר מחייה מבלי להרוג אותה או לפצוע בצורה קשה (כלומר להשאיר אותה נכה)? האם עושים את זה, לדוגמה בשביל לדעת איזו פרה טעיה יותר לפני השחיטה?
:תאורטית כפי שעושים [[ביופסיה]] לצרכים רפואיים, ניתן לעשות גם לצורך כזה, למרות שגודל הדגימה שניתן להשיג עשוי להיות מיקרוסקופי מכדי לטעום אותו. מעשית לא מוכר לי שעושים דבר כזה ולא ידועה לי סיבה הגיונית לעשות זאת. אני בספק אם לפי טעם של חלק אחד ניתן לדעת את הטעם של כל חלק אחר בגוף. ממילא פרה או כל בהמה אחרת שגודלה או הופנתה לשחיטה, קרוב לוודאי שלא כלכלי להמשיך לגדלה, ולכן סביר שתשחט בכל מקרה, ובדיעבד אם מסיבה כלשהי יסתבר שבשרה אינו ראוי למאכל אדם הוא יפסל, ויתכן שיש צורות אחרות להשתמש בו, למשל לטחון לצורך האכלת בעלי-חיים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:47, 9 ביולי 2019 (IDT)
::לא יודע אםן ניסו דבר כזה, אבל רק אציין שביהדות הדבר אסור כאחת משבעת מצוות בני נוח. [[אבר מן החי]] – [[משתמש:ירח אפל|ירח אפל]] – [[שיחת משתמש:ירח אפל|שיחה]] 12:32, 9 ביולי 2019 (IDT)
:[[טפיל]]ים מסוימים מסוגלים לאכול בשר של בעלי חיים לאורך זמן בלי להרוג אותם. בפרט זה נכון לטפילים מוצצי דם. לגבי בני אדם, [[שבט המסאי]] כולל ב[[תזונה ובריאות בשבט המסאי|תזונתו]] דם של פרות, אבל לא כמרכיב מרכזי. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:26, 9 ביולי 2019 (IDT)
::אם כבר, לחלוב פרה זה דרך יעילה יותר לאכול ממנה ולהשאיר אותה שלמה (ואפילו כשר הלכתית). [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:54, 9 ביולי 2019 (IDT)

== הרב יגאל כהן ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היי שלום! שמי גילעד ואני, כמו רבים ניסינו להקים דף לרב יגאל כהן. דף שנמחק לנו כבר כמה פעמים ללא סיבה ממשית.
אתם צריכים להבין, הרב יגאל כהן זהו דמות מאוד ידועה בקרב הציבור הדתי וגם החילוני. הרבה אנשים מחפשים לדעת עליו מידע וכמובן הולכים לויקיפדיה אך נשארים ללא מענה למרות שכן נעשה ניסיון לתת לאותם אנשים את המידע. הרב יגאל כהן הינו משפיען בכל הקשר בתחום הזה אנשים שומעים אותו ברשותות החברתיות , ביוטיוב עם אלפי צפיות ואלפי נושאים . אשמח להתייחסות ועזרה בנושא . 
בתודה ,גילעד
:לא הובהרה חשיבות אנציקלופדית
::גילעד, ראה [[שיחה:יגאל כהן (רב)]]. תוכל להוסיף שם את עמדתך. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:34, 9 ביולי 2019 (IDT)

== אם הבניין מתרחב כלפי מעלה, הם משלמים ארנונה לפי הבסיס או לפי הגג?? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח שהנדסית זה אפשרי לבנות בניין בצורת פירמידה הפוכה (בסיס צר מאוד, גג רחב מאוד). האם במקרה כזה, משלמים ארנונה לפי החלק הצר (שתופס שטח של העיר) או לפי הקומה העליונה שהיא הרחבה ביותר? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:01, 9 ביולי 2019 (IDT)
:{{צחוק}} תלוי מי גר שם [[משתמש:Sima shimony|Sima shimony]] - [[שיחת משתמש:Sima shimony|שיחה]] 17:25, 9 ביולי 2019 (IDT)
::הנדסית הדבר אכן אפשרי, למשל בבניין [[בנק ישראל]] וב[[מגדלי תוצרת הארץ]]. ארנונה מחושבת לפי השטח הבנוי של כל אחת מהקומות, ולא לפי שטח הקרקע של הקומה הראשונה, כך שלצורת הבניין אין חשיבות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:31, 9 ביולי 2019 (IDT)
::: אז כל קומה משלמת ארונה אחרת לפי השטח? נחפור יותר: אם הקומה שלי הולכת ומתרחבת, כך שהרצפה והתקרה הם בשטח שונה, אז אני משלם לפי רצפה? ללא תלות בגובה התקרה ושטח התקרה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:03, 9 ביולי 2019 (IDT)
::::לפי הרצפה. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  16:37, 10 ביולי 2019 (IDT)

== זכות השיבה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפלשתינאים יש אפשרות פיזית לצאת משטחי איו"ש ולהגיע לחיפה. ואם אני לא טועה היתה אופציה כזאת לאורך מרבית ההיסטוריה מ-1967. לחלק מהמשפחות אני בטוח שיש מסמכים המעידים על כך שביתים רבים בחיפה שייכים למשפחותיהם.

אז מה מונע (או מנע בעבר) ממשפחה להגיע ברכבה הפרטי לביתם הפרטי בחיפה שמנמצא במצב רע, לשקם אותו ולגור בו? (וגם אם נניח שזמן השהות שלהם בישראל מוגבל, בכל זאת לנכס יש ערך כלכלי לא קטן שניתן לנצל). אז מדוע זה לא קורה? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.83|213.55.225.83]] 00:54, 10 ביולי 2019 (IDT)
:משום שלפי מה שאני יודע, ה"אפשרות" שהזכרת פשוט לא קיימת. אבל אולי אני טועה, אשמח אם תציין אסמכתא. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 00:56, 10 ביולי 2019 (IDT)
::ראשית, אפשרות פיזית להיכנס לישראל (שגם היא הייתה מוגבלת כל הזמן) אינה מספיקה, שכן ישנו איסור לצאת בלי היתר והם היו עשויים להגיע לכלא. שנית, גם אם היו מגיעים לבית שהיה שייך להם בחיפה הם היו מגלים שהוא בגדר [[חוק נכסי נפקדים|נכס נפקד]] ולכן מנוהל על ידי המדינה ומושכר (או אולי אפילו נמכר) לאדם אחר, כך שאינם יכולים לנצל את ערכו. למעשה, למיטב ידיעתי (לא קראתי את הספר או ראיתי את המחזה או הסרט שהופקו לפיו) המפגש בין המשפחה הפלסטינית שגרה בבית לפני 48 ליושביו היהודים אחרי 67 הוא המרכז של הספר (וכאמור המחזה ו[[השיבה לחיפה (סרט)|הסרט]]) השיבה לחיפה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 01:03, 10 ביולי 2019 (IDT)
:אין אפשרות פיזית להגיע בקלות לכל מקום, צריך אישור מיוחד, למשל אישור עבודה, רק למי שעובד. הבתים שהיו שייכים להם תפוסים או נהרסו, כך שאין להם ממילא לאן לחזור. {{לא חתם||אלמ}}

==תבנית מדיה ויקי שתקשר לויקיפדיה העברית אם אין ערך על הנושא אצלי==
שלום, הקמתי אתר MediaWiki שבניגוד לויקיפדיה העברית שעוסקת בכלל הנושאים; הוא עוסק במספר מצומצם של נושאים ולפעמים אם אני יוצר קישור לנושא קשור הוא אדום וגם לא יהיה עליו ערך ולכן במקרה כזה אולי עדיף שתתבצע בדיקה אוטומטית אם יש ערך אצלי ואם אין אז תבוצע הפניה לערך באותו שם בויקיפדיה העברית. איך ניתן לבצע זאת בתבנית בתחביר MediaWiki? בתודה, {{לא חתם||אלמ}}

== הגבלות על השכלת יהדות ברית המועצות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם בימי ברית המועצות סבלו היהודים מהגבלות על רכישת השכלה? אם כן, האם זה היה בשיטת נומרוס קלאוזוס? וכן עד כמה רחבה הייתה התופעה? [[משתמש:יחס הזהב|יחס הזהב]] - [[שיחת משתמש:יחס הזהב|שיחה]] 03:30, 10 ביולי 2019 (IDT)
:in the late 1940s during the initial phase of the Cold War and the tide of the anti-"rootless cosmopolitan" campaign a de facto ---gross--- discrimination of Jewish applicants was reintroduced in many institutions of higher education in the Soviet Union until Perestroika.כך ויקי האנגלית. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 12:51, 10 ביולי 2019 (IDT)
: רשמית לא היתה אפליה כלפי יהודים. בפועל, בהרבה מועצות היה "תעדוף של האוכלוסייה המקומית" וניסיון לגשר על הפער בו אחוז היהודים במוסדות החינוך (שהיה "גבוה מדי") לבין מאחוזם באוכלוסיה המקומית. כלומר היתה מין "[[העדפה מתקנת]]" שמטרתה להעלות את אחוז המקומיים (מה שנקרא национальные кадры בג'רגון הסובייטי) הנמוך יחסית. אם הינך קורא רוסית ניתן לראות דיון [https://back-in-ussr.livejournal.com/99393.html כאן]. שים לב שלא רק היהודים נפגעו מאותה "העדפה מתקנת", אלא כל מי שלא נמנע עם הלאום המרכזי. לגבי היקף וגודל, קשה להעריך את התופעה מכיוון שהיתה לא רשמית. ובנוסף היו שיטות רבות לעקוף אותה (לדגומה להגיע לערים מרכזיות כמו קייב, לנינגרד או מוסקבה בהם מוסדות לימוד גדולים). אם אתה קורה רוסית, מומלץ מאוד לקרוא ערך בויקירוסית [[:ru:Антисемитизм в советской математике|אנטישמיות במתמטיקה סובייטית]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:06, 10 ביולי 2019 (IDT)

== מאיפה הגיע החמצן המומס למים ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שהדגים נושמים? האם הוא נמצא בכל נקודה בים? {{לא חתם||אלמ}}
:החמצן מגיע למים מהאוויר על ידי המסה, וכן כתוצר הפוטוסינתזה המתרחשת באצות ובצמחים הגדלים במים. וויקי.
:התהליך האחראי לכך הוא [[פעפוע]] המתרחש בממשק אויר-מים. ניתן להצפות בתופעה ע"י הכנסת חומר צובע למים. כמו שקית תה בכוס מים (ללא כפית). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:58, 20 ביולי 2019 (IDT)

== העברה למרחב הערכים (?) ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום!
:יש לי טיוטה, אבל איני יודעת אם היא בשלה להעלאה למרחב הערכים. (אבין אם תגידו שלא, עבדתי עליה שעה בערך:). [[משתמש:אן שרלי/חוק שימוש בהיפנוזה|הנה הטיוטה]]. אן שרלי - שיחה 19:52, 10 ביולי 2019 (IDT)
::לא בשלה, השווי לערכי חוקים אחרים, ואולי תרחיבי ותשפרי לפיהם. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 21:58, 10 ביולי 2019 (IDT)
:::תודה רבה. אן שרלי - שיחה 22:47, 10 ביולי 2019 (IDT)

== מהו סמינר נגר בבני ברק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

== איך זה שישראלים טיפשים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ישראלים באו מהיהודים בגולה, שנחשבו לרוב להרבה יותר משכילים, חכמים ומצליחים ביחס לאוכלוסיה המקומית. אבל בישראל יש תרבות שלא רואה בהשכלה ערך של ממש, כמות גדולה של ילדים לא זכאים לבגרות (שלא נדבר על השכלה גבוהה), מורים משתכרים נמוך ונמצאים בתחתית של מעמד הביניים במקרה הטוב. יש כמות ענקית של אנשים שמתקשים במתמטיקה ממש בסיסית ואנשים שלא קראו ספרים מימיהם. מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות.

השאלה היא מודע זה כך? למה "עם הספר" כל כך לא חכם? אז נכון שיש פה היי-טק ונכון שיש מלא סטרטאפים ואוניברסיטאות מלאות בסטודנטים. אבל הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית. בשיא הרצינות פגשתי אנשים שלא שמעו על נחתה על הירח ועל מלחמת האזרחים האמריקאית. איך זה מסדר עם הדימוי של יהודים כחכמים? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.17|213.55.224.17]] 00:08, 12 ביולי 2019 (IDT)
:בישראל יש תופעה מעניינת, שלא לומר מוזרה: הממוצע נמוך מממוצע OECD, אבל העשרימון העליון גבוה באופן ניכר מהעשרימון העליון של ה OECD. זה אכן אומר דרשני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:43, 12 ביולי 2019 (IDT)
:לא "מספיקה נסיעה אחת במטרונית בקריות בשביל לראות את רמת התרבות". בוודאי לא כדי להשוותה לתרבות במדינות אחרות (תהיה בטוח שתלונות יש בכל מקום). לדעתי הטענה על ההשכלה המופלאה של היהודים בעברם מופרזת, (תלונות על הרמה הנמוכה של רוב העם היו גם בעבר), וכמוה הטענה על הבורות הגדולה של הישראלים כיום. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)
::אני באופן כללי מסכים. עם זאת ניתן לראות למשל שב[[הגניוס היהודי]] אין כמעט דבר על מדינת ישראל. למעשה, אותם מקורות מפוקפקים אשר טוענים שמנת המשכל של יהודים בארצות המערב גבוהה ב-10 או 15 נקודות מעל הממוצע, טוענים שבישראל היא נמוכה מעט מן הממוצע של מדינות המערב. זה כמובן מקלקל להרבה אנשים את תאוריות העליונות החביבות עליהם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:28, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::לא ראיתי מקורות כאלה בערך. כמעט כולו מוקדש לא לממוצע אלא למקרי הקצה. גם בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מדענים בולטים מאד, בכלל זה שישה זוכי פרס נובל במדעים וארבעה זוכי פרס טיורינג.   [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 19:16, 18 ביולי 2019 (IDT)
::::אחוז המדענים הבולטים בישראל גם הוא לא נידון בערך, ומסיבות טובות. כשליש עד חצי מאוכלוסיית היהודים בעשרות השנים האחרונות חי בישראל, אך רחוק משליש או חצי היהודים הזוכים בפרסי נובל באותה תקופה, לפחות לפי הערך (לא מכיר נתונים לגבי פרס טיורינג). [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:38, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::::דוגמה יותר קיצונית: הערך [[הגניוס היהודי]] מתהלל בכך שלפי ספירה של מישהו אלמוני ברשת, 45% מ-64 השחמטאים המדורגים כטובים ביותר בכל הזמנים היו ממוצא יהודי. כמה מתוכם חיו בישראל? למיטב ידיעתי 0. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:47, 18 ביולי 2019 (IDT)
::::: זכיה בפרס נובל היא לא רק אינדיקציה לחוכמה יתרה, אלא גם לתשתיות מדעיות מעולות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:01, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::::: זה כמובן נכון אבל: א) גם יהודים בחו"ל לא כולם חיים במדינות עם תשתיות מדעיות מעולות. ב) במדינה שבה רוב האוכלוסיה יהודית (המון גאונים לפי תאוריות העליונות) היית חושב ש-70 שנה יספיקו לבניית תשתיות מדעיות מעולות. ג) דוגמת השחמט למעלה מראה שלא תמיד ניתן להאשים את התשתית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:08, 19 ביולי 2019 (IDT) 
:::::::עדיין צריך להסביר איך זה שעם של טפשים (לא "פחות חכמים מיהודי הגולה, שהם קבוצה יוצאת דופן", אלא במפורש "טפשים", בלשונו של השואל) מגיע בכל זאת להישגים מדעיים בלי פרופורציות לגודלו. (כפי שמתבטא בפרסים לפחות - אותם פרסים שמככבים ב"הגניוס היהודי"). מדינת הטפשים אולי זוכה בפחות פרסים לנפש מיהודי העולם, אבל לא פחות ובדר"כ יותר מרובן המכריע של מדינות המערב.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:30, 21 ביולי 2019 (IDT)
::::::::נדמה לי שכל המתדיינים כאן לא מסכימים עם ה"טפשים" בלשונו של השואל, למרות שזיהה אותם מפורשות עם ישראלים, ולא עם יהודים בכלל כפי שייחסת לו באופן מטעה. עם זאת עדיין לא ראיתי אסמכתא שמדינת ישראל זוכה ביותר פרסים לנפש מרובן המכריע של מדינות המערב. הערך [[הגניוס היהודי]] מקפיד שלא לספור, למרות שאינו חושש ממחקר מקורי בכל הקשור ליהודי התפוצות. אני גם בספק רב אם קומץ הישראלים הזוכים בפרסי נובל יספיקו ע"מ לבסס [[מובהקות סטטיסטית]], אפילו אם אכן יימצא טרנד לטובתם, שאותו עדיין לא ראיתי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 12:48, 21 ביולי 2019 (IDT)
:::::::::לא נראה לי שאתה משתדל במיוחד לרדת לסוף דעתי. למשל לא "ייחסתי לו בטעות" אמירה כלשהי על היהודים, אלא ציינתי שהוא אמר שהישראלים הם טפשים, ולא סתם שאינם חכמים כמו יהודי העולם. 

:::::::::נסתפק בהסכמה (שעולה כאן לראשונה) שהישראלים אינם טפשים כפי שמרמזת שאלתו. 

:::::::::לגבי פרס נובל, המספרים אכן קטנים. תוכל לראותם כאן [[:en:List of countries by Nobel laureates per capita#Scientific prizes|List of countries by Nobel laureates per capita#Scientific prizes]]. שים לב שכוללים כמובן פרסים מלפני 1948. אם לא תספור אותם, ישראל תעקוף בטבלה את רוב המדינות שמעליה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:08, 21 ביולי 2019 (IDT)
:::::::::::אני לא בטוח שאתה משתדל לרדת לסוף דעתי, בהתחשב שהסכמתי אתך כבר בעריכה הראשונה שלי בסעיף הזה. סכל אופן תודה על הקישור. אם עושים תיקון לשנות קיום המדינה, כדאי לעשות תיקון לעוד משהו: 4 מתוך 8 הזוכים הישראלים במדעים (לויט, וורשל, כהנמן ואומן) נספרים גם ברשימת הזוכים של ארה"ב. אני בספק אם יש עוד הרבה מדינות שלהן אחוז כזה של זוכים משותפים עם מדינה אחרת. אם זוכים משותפים נספרים כחצי, ייתכן שמעמדנו בדרוג דווקא מתדרדר. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 22:40, 21 ביולי 2019 (IDT)
:[[משתמש:דב ט.|דב ט.]]: יצא לי מספר פעמים לעשות מסלול של רכבת חשמלית בציריך->שדה תעופה ציריך->נתב"ג-> רכבת ישראל-> מטרונית. הרמה התרבותית הולכת ויורדת בהדרגה. ניתן לראות זאת בלבוש, עוצמת הדיבורים בנייד, רמת אגרסיביות במקרה של תקלות, מיקום הנחת תיקים, התחשבות בנוסעים אחרים ועוד ועוד. לגבי השכלה: יכול להעיד שבברה"מ אחד המאפייינים של משפחה יהודית היתה השכלה אקדמאית. אפשר לקרוא איזכור לכך בערך [[המאבק נגד קוסמופוליטיות]] לדגומה. ובישראל נתקלתי לא פעם בתופעת Anti-intellectualism בה אנשים מזלזלים בהשכלה אקדמאית ורואים במחקר מדעי בזבוז זמן. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:43, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::אני מכיר תלונות דומות על רמה תרבותית נמוכה, שנמצאת בירידה, מלפני 20, 30 ו-40 שנה. ואני מכיר תלונות כאלה כיום מארה"ב ומדינות מערביות אחרות. ייתכן שאתה צודק, אבל הרושם עלול להטעות. לגבי השכלה אני מניח שלא 100% מיהודי ברה"מ היו אקדמאים, ובין הלא משכילים היו גם כאלה שבזו למשכילים (אמנם גם אני מכיר את הטענה שאצל הרוסים, בכלל, יש כבוד בסיסי להשכלה ולתרבות גם אצל אנשים שבעצמם הם בורים. אולי). בכל אופן התייחסתי לעבר היותר מרוחק, ליהודים שחיו במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 - על כל מדען או שחמטאי מפורסם היו 1000 חייטים וסנדלרים עניים שידעו קרוא וכתוב אבל לא הרבה מעבר. וגם זה אולי היה טוב, בהשוואה לשכניהם בפולין או מרוקו.
:::אייזיק ד'יזראלי, אביו של בנג'מין דיזראלי, ציין שבמאות השנים שלפני זמנו היה רק יהודי אחד שהגיע להישגים תרבותיים ממשיים, שפינוזה. הוא די צדק, אם לא נתייחס לרבנים, אבל זו לא היתה בהכרח עדות לנחיתותם של היהודים, אלא לנסיבות חברתיות מסוימות. באותו אופן ההצלחה היחסית שלהם בתקופה שעברה מאז היא בעיקרה כנראה תוצאה של נסיבות חברתיות וכלכליות. ישראלים לא "טיפשים" כפי שהכליל - בטפשות - השואל, והיהודים בגולה ובפרט יהודי ברה"מ לא היו כולם גאונים גדולים כפי שהיו רוצים לחשוב.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 20:32, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::: אף אחד לא טען שיהודי ברה"מ אם כולם גאונים, לא צריך להמציא [[איש קש (כשל לוגי)|אנשי קש]] מופרכים. הטענה היא שחלק גדול משכבת האינטליגנציה הסובייטית היתה מורכבת מיהודים ולמשפחות יהודיות היתה שאיפה חזקה להשכלה. ולגבי השכלה יהודית כיום בעולם: ניתן ראות '''[https://www.pewforum.org/2016/12/13/jewish-educational-attainment/ כאן]''' את הממצאים הסטטיסטיים שמראים את התופעה הנדונה בשרור הזה: ממוצע שנות הלימוד בישראל הוא 12 (כלומר כמות האקדמאית מאוזנת על ידי אלא שפורשים לפי סיום תיכון) ובארה"ב היא 14.7, כלומר אחוז גדול מאוד האם בוגרי תואר ראשון. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:29, 19 ביולי 2019 (IDT)
:::::לא איש קש. מי ששואל "איך זה שישראלים טפשים" טוען בעצם השאלה שהישראלים טפשים. זה בדיוק כמו לשאול "איך זה שיהודי ברה"מ חכמים". כנ"ל טענות כמו "הישראלי הממוצע מתקשה בגאוגרפיה והיסטוריה בסיסית", שדומות להן שומעים לא מעט על האמריקנים.  [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:21, 21 ביולי 2019 (IDT)
:::::ואם לחדד את הנקודה על אייזק דיזראלי, הוא די צדק כשהבחין שהיו מעט מאד יהודים בולטים בתרבות ובמדע לפני זמנו. אבל זה לא נבע מאיזו טפשות של היהודים אלא מנסיבות מסוימות. צדק גם מי ששם לב לבולטות מסוימת של היהודים בתקופות מאוחרות יותר בתחומים מסוימים, וגם היא נבעה מנסיבות ייחודיות  - לא כולן חיוביות - לזמנן, ולא מאיזו גאונות המוטמעת בהם. (הזכרת שחמט למשל - האם כיום יש כ"כ יהודים לא-ישראלים דומיננטיים בצמרת השח העולמי, כפי שהיה בעבר?). במדינה שהרוב בה יהודים פחתו מאד הנסיבות הייחודיות הללו.  נקודת ההשוואה להישגיהם של הישראלים צריכה להיות מדינות מערביות מתקדמות, ולא הישגי התפוצה היהודית בעולם. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:15, 21 ביולי 2019 (IDT)

== זיהוי דמויות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[קובץ:BethDaniel1945.jpg|ממוזער|אנשי רוח, אמנים ומלויהם בבית ההארחה 'בית דניאל' (1945). בשורה העליונה משמאל: [[אברהם שלונסקי]], [[יוסף טל]], (גב' -?), [[מיכאל טאובה]], שיף, גב' שיף, אילזה ליבנטל, ורנר ליבנטל. בשורה האמצעית: פולה טל, (גב' - ?), שוקן?, שוקן?, ברגמן?, ברגמן?. בשורה הראשונה: [[אלכסנדר אוריה בוסקוביץ']], אהובה פיקרד, (גב' -?) ]]
אודה למי שיוכל לזהות את המצולמים הבלתי מזוהים [[משתמש:Etan J. Tal|Etan J. Tal]] - [[שיחת משתמש:Etan J. Tal|שיחה]] 01:56, 13 ביולי 2019 (IDT)
:יש דף בשם [[ויקיפדיה:מסדר זיהוי]] שנועד לשם כך. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י"א בתמוז ה'תשע"ט • 09:28, 14 ביולי 2019 (IDT)
::הדף שאתה מציין נועד לתאר את תהליך הזיהוי המשטרתי ולא מספק את הפלטפורמה המבוקשת.[[משתמש:Etan J. Tal|Etan J. Tal]] - [[שיחת משתמש:Etan J. Tal|שיחה]] 11:48, 14 ביולי 2019 (IDT)
:::[[משתמש:Etan J. Tal|Etan J. Tal]] - יתכן שהקישור תוקן אחרי שכתבת את דבריך. הדף המקושר כרגע אכן מיועד לזיהוי אנשים, פרטים ומקומות המופיעים בתמונות. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 12:20, 14 ביולי 2019 (IDT)

::::תודה![[משתמש:Etan J. Tal|Etan J. Tal]] - [[שיחת משתמש:Etan J. Tal|שיחה]] 16:03, 14 ביולי 2019 (IDT)

== כמה משלמים על יצירת רשימות תפוצה של לקוחות פוטנציאליים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום, הציעו לי עבודה שבה יוצרים רשימות עם מיילים של גופים שיכולים להיות לקוחות פוטנציאליים, אני אמור לעשות את זה באמצעות חיפושים בגוגל. רציתי לדעת כמה מקובל לשלם על כזו עבודה. [[מיוחד:תרומות/37.142.167.250|37.142.167.250]] 19:15, 13 ביולי 2019 (IDT)

== מה מקור השנאה כלפי כושים? ==

המניע לשעבוד הכושים בארצות הברית ברור- אינטרס כלכלי. גם התיאוריות הגזעניות למיניהן לפיהן הכושים הם גזע נחות וכיו"ב נועדו להצדיק את הניצול, כך שגם כאן בסופו של דבר המניע הוא כלכלי. אבל מה מקור השנאה? למה צריך לשנוא את העבדים? הרי אפשר בקלות להתנשא ולנצל ולשעבד גם בלי לשנוא. הרי גם במושבות האירופיות באפריקה האפריקאים שועבדו, אך לא הייתה שם שנאה.

ואם להסתכל בפרספקטיבה יותר רחבה- כל האימפריות בהיסטוריה נבנו על גבם של עבדים, אך ברוב מכריע של המקרים לא היה שם מרכיב של שנאה. וגם בימינו- בני אדם מצדיקים את ההתעללות הזוועתית בבעלי החיים בטיעון שהם נחותים ונועדו לשרת אותנו. אבל הרי אף אחד לא שונא את הפרות והתרנגולות והסוסים... מתעללים בהם גם בלי לשנוא. אז למה דווקא בארצות הברית התפתחה שנאה כה עזה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 19:19, 13 ביולי 2019 (IDT)
: כי הם דורשים זכויות שוות ללבנים וזה כביכול משפיל. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.100|213.55.220.100]] 00:28, 14 ביולי 2019 (IDT)
::על מה התשובה מבוססת? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:37, 14 ביולי 2019 (IDT)
:יחס גזעני הוא יחס של בוז; יחס של בעל עבדים לעבדיו הוא בדר"כ יחס של ביטול אנושיותם, התייחסות אליהם כאל חפצים.

:שנאה מתעוררת כאשר נוסף לבוז ולשלילת האנושיות גם אלמנט של פחד, שאותו מלבות תנועות של [[עליונות לבנה]]. המחשבה היא שאם השחור הנחות כביכול יקבל זכויות להתערבב עם הלבן, הוא יפגע בו בדרכים שונות (אלימות, שוד, אונס). [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 18:08, 18 ביולי 2019 (IDT)

== להוציא לחולין ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בהמון מקומות בגמרא נאמר "להוציא לחולין", לדוגמה במסכת סוטה ו על המנחה. כיצד נכון ביותר להסביר את המושג? 

"להוציא לחולין מנחה" דהיינו כל מנחה אמורה להיות קדש אך מעתה יכולה לשרת ליתר השימושים? 

תודה מראש, {{אלמוני}}
:להוציא לחולין, זה להוציא את החפץ/מוצר מהשייכות שלו לשימושי קודש בלבד לשימושים אחרים, שימושי חול. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י"ב בתמוז ה'תשע"ט • 10:22, 15 ביולי 2019 (IDT)

== אודיסיאה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מי זו אברינומה?
:אוורינומה ([[w:Eurynome]])  הוא שם של נשים שונות במיתולוגיה היוונית, ובין השאר, של המשרתת של [[פנלופה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:25, 14 ביולי 2019 (IDT)

== שלום, לאחר שלא קיבלתי תשובה בייעוץ לשוני אני שואל פה - איך אומרים "טחינה גולמית" בערבית מדוברת? ==

'''איך אומרים בערבית מדוברת "טחינה גולמית"?'''{{ש}}
אני חושש להריץ "טחינה גולמית" במילון כמו גוגל טרנסלייט ולקבל פלט שאיננו משקף מה שלרוב ייאמר ב"ערבית מדוברת". בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:אולי הויקיפדים הרשומים {{בעלי ידע|ערבית}} יודעים? [[מיוחד:תרומות/49.230.76.81|49.230.76.81]] 07:02, 16 ביולי 2019 (IDT)
::באינטרנט ניתן למצוא היקרויות רבות של הביטוי الطحينة الخام (בתעתיק: א-טחינה אלח'אם). בסבירות גבוהה כך זה גם בערבית מדוברת. [[משתמש:Amikamraz|Amikamraz]] - [[שיחת משתמש:Amikamraz|שיחה]] 09:09, 16 ביולי 2019 (IDT)
::דרך אגב, מילים נרדפות ל-الطحينة (א-טחינה): الراشي (א-ראשי) ، الرهش (א-רהש). [[משתמש:Amikamraz|Amikamraz]] - [[שיחת משתמש:Amikamraz|שיחה]] 09:48, 16 ביולי 2019 (IDT)
:::טחיניה כאם [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 11:39, 16 ביולי 2019 (IDT)

==שלטים סגולים עם כיתוב בערבית בהפגנות יהודים-יוצאי-אתיופיה-וצאציהם ובהפגנות הלהט"ב האחרונות על רפי פרץ?==
האם השלטים הסגולים עם הכיתוב בערבית "די לגזענות" והשלטים הסגולים נגד רפי פרץ הונפקו על ידי גוף כל שהוא שתמך במפגינים בשתי הפגנות אלה? האם מדובר על גוף שמאל רדיקלי?

השאלה נשאלת לאור שמועות שנחשפתי אליהן באינטרנט ואין לי מושג עד כמה הן מבוססות כי "הקרן החדשה לישראל" או "ארגוני שמאל" תרמו לחיזוק ההפגנה הראשונה.

תודה. {{לא חתם||אלמ}}

:אולי ל[[משתמש:MathKnight]] יש רעיון בקשר לזה? [[מיוחד:תרומות/49.230.75.149|49.230.75.149]] 03:46, 17 ביולי 2019 (IDT)
::יש ארגון בשם "עומדים ביחד" שמצטרף להפגנות של גורמים שונים. [https://www.standing-together.org/ כאן בקישור] אתר האינטרנט שלו. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 13:06, 17 ביולי 2019 (IDT)
:::בעקבות תגובתך כל התמונה הזאת הפכה ברורה - אכן לדעתי מדובר בארגון שמאל רדיקאלי שמנצל אוכלוסיות שונות עבור מטרותיו. תודה לך על צירוף הלינק המבורך. {{לא חתם||אלמ}}

== חוקי נישואין בארצות הברית ==

היי. למי שמכיר את החוקים הללו, יש לי שאלה. נניח שבחור אמריקאי (מקנזס, אם זה משנה) התחתן עם בחורה מקומית חתונת בזק בלאס וגאס. לאחר כמה ימים הוא הגיש בקשה לביטול נישואין, כי התברר שהיא סיממה אותו כדי לקבל את הסכמתו. בטוח שהביטול היה מתקבל, אבל הבחורה נרצחה על ידי מישהו שלישי לפני שהתקבלה ההחלטה. השאלה היא האם ההליכים יימשכו וחתונתו תתבטל, או שיפסקו בגלל הרצחה, והבחור (נקרא לו, נגיד, קלרק קנט), יישאר אלמן לנצח? תודה, יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  15:25, 15 ביולי 2019 (IDT)

== חברה שילמה קנס של 30K ש"ח שהוטל עליה לשלם לעמותה – במטבעות של עשרות אגורות וחצאי שקלים. האם זו לא הפרה של [[חוק לצמצום השימוש במזומן]]? ==

[https://www.inn.co.il/News/News.aspx/407337 זה] הסיפור. אבקש מאוד לא להיכנס לשאלה הפוליטית של הסיפור, אלא רק לשאלה שנשאלה בכותרת. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 17:16, 15 ביולי 2019 (IDT)
:תשלום קנס אינו מוגדר כעסקה [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 17:20, 15 ביולי 2019 (IDT)
::החוק לא מגדיר דווקא עסקה, ראה סעיף 2(ז)(ח) לחוק. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 17:23, 15 ביולי 2019 (IDT)
:::כנראה לא מדובר בקנס אלא ב[[פיצוי]], אבל גם תשלום פיצוי אינו בגדר עסקה, שהגדרתה בחוק: "מכירה או קנייה של נכס או מתן שירות או קבלתו". תשלום פיצוי אינו נופל גם בפרטים שבסעיף 2(ז)(ח). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:26, 15 ביולי 2019 (IDT)
::::תודה. [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 17:37, 15 ביולי 2019 (IDT)

== תרגום מאנגלית של מונחים בהפקה מוזיקלית ועיצוב עטיפת אלבום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היי, מה המקבילות העבריות ל:
Audio engineer, Editing, Digital transfer, Surround sound / mix, Art design? אשמח לדעת גם אם קיימים להם ערכים בוויקיפדיה העברית. תודה [[מיוחד:תרומות/2.53.52.128|2.53.52.128]] 20:43, 15 ביולי 2019 (IDT)

== תוכנות לאנימציה תלת מימדית של דמות אדם ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מחפש תוכנה שבה ניתן להזין סדרות זמן (time series) של זויות בין איברים, ולקבל דיאגרמה/אנימציה של התנועה בשלושה מימדים (נקרא לפעמים forward kinematics). בייחוד דיאגרמה שמראה את התנוחה הנוכחית ביחד עם "שובל" של התנוחות בפריימים הקודמים (האם מישהו מכיר מונח מקצועי לשרטוט כזה?). דמות האדם אמורה להיות stick figure גיאומטרי ולא דמות ריאליסטית, ואין שום חשיבות לאיכות ה"רינדור" (צורך מדעי ולא אמנותי). כבר התקנתי [[בלנדר (תוכנה)]] ואני מעריך שניתן לעשות זאת שם, אבל עקומת הלמידה שלה די מפחידה, אז חשבתי שכדאי לברר קודם אם אין תוכנה יותר ייעודית. אולי תוסף ייעודי לבלנדר או לתוכנה גרפית אחרת? בתודה, [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:11, 16 ביולי 2019 (IDT)
: שאלתי: "השובל נקרא ghosting או onion skin. אני ממליצה על התוכנה maya של חברת autodesk, אבל גם שם צריך יהיה ללמוד די הרבה פונקציות כדי להגיע לתוצאה כזו". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:18, 16 ביולי 2019 (IDT)
::תודה, זה פחות או יותר מה שחששתי. אשמח אם יש עוד רעיונות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:26, 16 ביולי 2019 (IDT)

== מה נחשב סיכוי טוב בהגרלות מזל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני לא ממש מכיר אבל יודע שברשת יש אפשרות לכל מני הגרלות מזל, כמו גם הימורים (למשל הימור על השיר הזוכה באירווויזיון), לפי מה שאני מבין לכל הימור גם מוצמד הסיכוי לזכות כך שההגרלה די שקופה. עכשיו לשאלה: נניח ויש לי אפשרות להשתתף בהגרלת מזל בה משקיעים 60 ש"ח באפשרות לזכות ב 750,000ש"ח בהסתברות של בערך 1/25,000. האם אלו נחשבים סיכויים טובים יוחסית למה שנהוג באתרים ברשת? {{אנונימי}}
: אני לא יודע מה נחשב, אבל יכול להציע לך מדד לא רע: חשב את תוחלת הרווח של ההימור (במקרה שלך, 750000/25000=30 ש"ח). אתה משלם 60 ש"ח, כלומר 200% מהשווי האמיתי של הכרטיס. מפעל הפיס משלם לפרסים כ-65% מההכנסות, כך שמחיר הכרטיס הממוצע שם הוא כ-150% משוויו האמיתי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:13, 16 ביולי 2019 (IDT)
::כיוון שבישראל חל מס הכנסה (של 35% ואף 38%) על זכייה העולה על 30,500, בחישוב תוחלת הזכייה יש להביא בחשבון גם מס זה, שמקטין משמעותית את הכדאיות של רכישת הגרלה של מפעל הפיס. 
::בדוגמה שבתחילת דיון זה, על זכייה של 750,000 ש"ח חל מס של 265,513 ש"ח לפחות (המס עלול להגיע ל-285,000 ש"ח, תלוי בהכנסותיו האחרות של הזוכה), כך שתוחלת הזכייה היא לכל היותר 19.38 ש"ח, והתשלום הוא לפיכך יותר מ-300% מהשווי האמיתי של הכרטיס. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 23:32, 18 ביולי 2019 (IDT)

== אזורי אקלים ==

לכאורה, יערות הגשם והיערות העונתיים הרבה יותר דומים אלה לאלה מאשר למדבר. אז למה אין ביניהם רצף טריטוריאלי? למה ביניהם תקוע המדבר, שהוא שונה מאד משניהם?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 16:47, 16 ביולי 2019 (IDT)
:ע"ע [[רצועת המדבריות העולמית]], {{אנג|Hadley cell}}. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 17:32, 16 ביולי 2019 (IDT)
::ערך קצרצר וגרוע שלא מסביר שום דבר.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 15:57, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::נכון, ולכן הוספתי גם את הערך האנגלי. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:29, 18 ביולי 2019 (IDT)

== אונס באיסלם ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה דין אונס ומה דין נאנסת באיסלאם?
:גזר הדין על אונס הוא מאוד לא מאוזן בסעודיה. בפברואר 2013, מטיף סעודי אנס, עינה ורצח את בתו בת ה -5. הוא נידון לשמונה שנות מאסר, 800 מלקות, וקנס של מיליון ריאל (270 אלף דולר), שישולם לאמה של הילדה, אשתו לשעבר. [9] בניגוד לכך, שני אזרחים פקיסטנים, נערפו על ידי המדינה לאחר שהורשעו באונס. גוגל תרגם מהערך בויקיrape in saudi atrabia.
::לפני כעשור היה מקרה מפורסם בסומליה, שילדה בת 13 עברה אונס קבוצתי ע"י 4 גברים. היא התלוננה, אבל במקום לעצור את האנסים, עצרו אותו והאשימו אותה בניאוף. היא נסקלה למוות באצטדיון לעיני קהל. נכון שזה מקרה קיצוני וזוועתי במיוחד שאולי לא מייצג את הרוב, אבל ברור שמקרים כאלה לא צצים יש מאין. סביר מאד להניח שזה לא רחוק מאד מהנורמה בחלק מארצות האסלאם.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 14:11, 17 ביולי 2019 (IDT)
:::אני מבין שהם לא מחזיקים מהפס' {{ציטוטון|וְלַנַּעֲרָה לֹא תַעֲשֶׂה דָבָר אֵין לַנַּעֲרָה חֵטְא מָוֶת כִּי כַּאֲשֶׁר יָקוּם אִישׁ עַל רֵעֵהוּ וּרְצָחוֹ נֶפֶשׁ כֵּן הַדָּבָר הַזֶּה.|{{תנ"ך|דברים|כב|כו}}}}... [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • י"ד בתמוז ה'תשע"ט  14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)
::::אולי הם הולכים לפי {{תנ"ך|דברים|כב|כד}}: וּסְקַלְתֶּם אֹתָם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ אֶת הנער [הַנַּעֲרָה] עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא צָעֲקָה בָעִיר. [[משתמש:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמש:סיון ל|שיחה]] 15:09, 17 ביולי 2019 (IDT)
:::::מה עם "ואת האיש על דבר אשר עינה את אשת רעהו"?[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • ט"ו בתמוז ה'תשע"ט • 18:10, 17 ביולי 2019 (IDT)

==שפה בלי שום סוג של ר (R)==
האם קיימת? לא מצאתי מידע בערך {{אנ|Rhotic consonant|Rhotic consonant}} בויקי האנגלית. אולי בהוואית אין? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:כן. יש לא מעט כאלו, למשל חלק גדול מהשפות בשתי קבוצות: [[נאוואטל]], ותת קבוצה של [[שפות אמרינדיאניות]] בשם {{אנג|Algonquian languages}}. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:53, 17 ביולי 2019 (IDT)

== האם יש אנשי SS שהגיעו למאה ה-21? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ידוע על חברים ב[[SS]] ששרדו עד לשנת 2000? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:20, 17 ביולי 2019 (IDT)
:Erich pribke
:: מלבד מה שהזכיר מי שמעליי, בוויקיפדיה באנגלית אפשר למצוא מידע על לא מעט מהם, והיד עוד נטויה. (מבוסס ברובו על הדף הזה: [[:en:List_of_SS_personnel]] והזה: [[:en:Category:SS-Hauptsturmführer]]). 
* [[:en:Erich Ehrlinger]]
* [[:en:Fritz Arlt]]
* [[:en:Fritz Darges]]
* [[:en:Karl Hass]]
* [[:en:Henri Joseph Fenet]]
* [[:en:Friedrich Franz, Hereditary Grand Duke of Mecklenburg-Schwerin]]
* [[:en:Walter Hauck]]
* [[:en:Karl Wilhelm Krause]]
* [[:en:Heinrich Schmidt (SS doctor)]]
* [[:en:Heinz Barth]]
* [[:en:Heinz Felfe]]
* [[:en:Karl-Friedrich Höcker]]
* [[:en:Bruno Lohse]]
* [[:en:Karlis Ozols]]
* [[:en:Martin James Monti]]
* [[:en:Hans Münch]]
* [[:en:Rudolf August Oetker]]
* [[:en:Willem Sassen]]
* [[:en:Henri Joseph Fenet]]
* [[:en:Alois Brunner]]
* [[:en:Bruno Beger]]
* [[:en:Heinz Baumkötter]]
* [[:en:Ernst Barkmann]]
* [[:en:Heinrich Harrer]]
* [[:en:Franz Schönhuber]]
* [[:en:John Demjanjuk]]
* [[:en:Horst Tappert]]
* [[:en:Erich Topp]]
* [[:en:Karl Nicolussi-Leck]]
* [[:en:Karl Wilhelm Krause]]
* [[:en:Hermann Schaper]]
* [[:en:Theo Saevecke]]
* Herbert Walther
* Auke Bert Pattist
* Erich Deppner
:האורך של הרשימה הזאת מוכיח עד כמה הצדק מעניין את העולם בכלל ואת ישראל בפרט.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 12:20, 18 ביולי 2019 (IDT)
::באס אס שירתו כמיליון איש, לכן אין אפשרות להעמיד לדין או לחסל את כולם, אלא רק את הבכירים. הארגון עצמו הורשע במשפטי נירנברג, כך שכל מי שהיה חבר בארגון הוא רשמית פושע, גם אם הוא לא נשפט אישית. {{לא חתם||אלמ}}
:::את/ה צוחק/ת נכון?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 18:12, 18 ביולי 2019 (IDT)
::::איזה חלק מצחיק אותך? ה[[אס אס]], ה[[גסטפו]], והמנהיגות הפוליטית של [[המפלגה הנאצית]] הורשעו ב[[משפטי נירנברג]]. זה סייע בכך שכשיובאו/הובאו למשפט חברי ארגונים אלו יהיה/היה אפשר להרשיעם על סמך חברותם בארגון בלבד ([[משפטי נירנברג#ארגונים]]). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 23:30, 18 ביולי 2019 (IDT)
:::::אם אתם לא רואים בעיה בזה שכמה עשרות נאצים מפורסמים שמופיעים כאן ברשימה הגיעו בשלום לשנת 2000 בידיעת כל העולם- יש לכם בעיה קשה. קטונתי מלפתור אותה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 00:34, 19 ביולי 2019 (IDT)
::::::הסבירו לך שאין "כמה עשרות נאצים" אלא לפחות מיליון נאצים ששירתו באס אס. פרט לאלה יש עוד מיליוני חברי מפלגה נאצים, פקידים וכו'. אין אפשרות מעשית להעמיד את כולם לדין ובוודאי שאין אפשרות להוציא להורג מיליוני אנשים במשפט. אפילו במסע רצח מכוון הדבר יהיה קשה למדי וידרוש משאבים גדולים. לכן, הסתפקו בעמדה לדין של בכירים ביותר והרשיעו את הארגונים. מדי פעם מעמידים לדין נאצים נוספים. זה לא חשוב אם יש לפלוני בעיה עם העניין או לא. זה המצב. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 00:40, 19 ביולי 2019 (IDT)
:::::::או בשפה לא כל-כך מתימטית: 'הקלות הבלתי-נסבלת של הרוע', על היקפיו, ומגבלות הטוב. לו לפחות היו משאבים מופנים לכריתת הענף הרעיוני עליו יושבים [[ניאו-נאצים]] למיניהם. הרי בני נוער לא קולטים את רעיונות העוועים הללו מהאויר. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:44, 21 ביולי 2019 (IDT)
::::::::בנצי אנחנו מדברים על שני דברים שונים. אתה מדבר על מניעת שואה עתידית- בזה המערב דווקא משקיע המון; ואילו אני מדבר על עשיית צדק, שמעניינת את המערב בכלל וישראל בפרט כקליפת השום.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 14:03, 21 ביולי 2019 (IDT)

== האם מדינה יכולה לעשות ביזנס? ==

נניח הממשלה רואה גירעון תקציבי גדול והזדמנות עסקית טובה כלשהי. האם היא יכולה להחליט לפתוח עסק משל עצמה, לדוגמה מפעל לייצור גרביים? הגרביים ישווקו הן לאזרחים והן למדינות זרות ובכך הגרעון יסגר. האם יש משהו שימנע דבר כזה?

כי יש בכך ניגוד עניינים כלשהו. מכיוון שלמדינה יש כוח רב ותקציב רב, אין אפשרות פיזית לחברות פרטיות להתחרות בה. ככה שהיא יכולה לרמוס עסקנים בקלות על ידי פתיחת עסק ממשלתי מתחרה. 

תודה למבינים.
:למדינה יש חברות ([[חברה ממשלתית]]) שדרכה המדינה יכולה להכנס לעסקים. לא נכון לומר שאין אפשרות פיזית לחברה מסוימת להתחרות במדינה. יש חברות עשירות יותר ממדינות שלמות (כלומר, מחירן גבוה מתקציבן של המדינות האלה או אפילו מכל התל"ג של המדינות האמורות) [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 01:07, 19 ביולי 2019 (IDT)
::אחת הטענות של הקפיטליזם (ואני מניח שהיא נכונה במידה רבה), היא שלא רק שחברות פרטיות יכולות להתחרות עם חברות ממשלתיות, אלא שהן בהכרח עושות זאת בהצלחה רבה ומספקות לאזרחים מוצרים ושירותים הרבה יותר טובים ממה שהמדינה מסוגלת, לעתים אפילו במחירים נמוכים יותר. הסיבה לכך היא שהלחץ של התחרות מאלץ את החברות הפרטיות להיות יעילות ולתת ללקוחות שירותים אופטימלי; ואילו חברה ממשלתית יכולה להרשות לעצמה לבזבז כסף כאוות נפשה, כיוון שלכאורה התקציב שלה בלתי מוגבל. בעיניי הדוגמא הקיצונית ביותר לזה בישראל היא הצבא- בור כסף ללא תחתית. שולחים "חיילים" לשיר, לנגן, לכתוב כתבות, להופיע ברדיו, ללמד ילדים סודאנים, לעשות קסמים, לצבוע קירות, להפעיל ממטרות ומספרים לנו שאנחנו חייבים לשלם על כל החרא הזה כי זה "תקציב ביטחון".--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 10:18, 19 ביולי 2019 (IDT)

:יש מדינה בשם [[:קוריאה הצפונית]] שהרבה מאוד מהכנסותיה הן בעיקר מכירה בלתי חוקית של מוצרים מזוייפים בעולם, אבל גם הרבה מאוד חברות בבעלות ממשלתית ריכוזית. ראה [https://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3740040,00.html כתבה בכלכליסט] על כך. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 05:41, 24 ביולי 2019 (IDT)

== אווטאר בקומיקס ==

בקישורים לדף הפירושונים [[אווטאר (סדרה מצויירת)|אווטאר]] מופיעים עשרות ערכים שעוסקים בקומיקס (בדפוס ובקולנוע). לא ראיתי שהמשמעות בערכים אלה מתחברת לאחת המשמעויות שבדף הפירושונים, וגם לא למשמעות של הערך [[:en: Avatar (comics)]]. האם יש ליצור אצלנו את הערך [[אווטאר (קומיקס)]] שיתאר מושג זה? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 12:08, 19 ביולי 2019 (IDT)
:סידרת הקומיקס יצאה כהמשך של הסידרה, ולדעתי אין לה קיום בזכות עצמה. אני בספק גדול אם יש קורא אחד של הקומיקס שלא התחיל מהסידרה. לדעתי הקומיקס לא זכאי ליותר מפיסקה בערך על הסידרה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:44, 20 ביולי 2019 (IDT)
::[[משתמש:אילן שמעוני]], כשאתה כותב "כהמשך של הסידרה", לאיזה סידרה את מתכוון? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:33, 20 ביולי 2019 (IDT)
::: יש בלבול רב בין שתי מדניות שונות לחלוטין עם שם זהה. בשנים 2009-2005 יצאה הסדרה [[אווטאר (סדרת טלוויזיה)]]. במקביל אליה החל לצאת קומיקס {{אנג|Avatar: The Last Airbender (comics)}}, שמהווה מדיה משלימה לסדרה. לסדרה של DC אין קשר לאווטאר המדובר, רק שם דומה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:41, 21 ביולי 2019 (IDT)

==הזרקת סטרואידים למפרק בדלקת מפרקים מידי רופא==
מה הוא בדיוק האלחוש פה? זה לא אמור להיות כואב ברמות קיצוניות ביותר להזריק למפרק כואב '''דלקתי''' גם אם מדובר בזריקה ראשונית של חומר אלחוש? למה לא לתת מורפין נקודתית לפני? {{לא חתם||אלמ}}

==הגדרת המונח שונות (variance)==
האם ההגדרה "שניים או יותר גורמים כמותיים" נכונה לדעת המומחה? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
: לא. ראה הערך [[שונות]]. אולי כוונתך ל[[שונות משותפת]]. למושג שמשמעותו "כמה גורמים כמותיים" אין צורך בהגדרה מיוחדת. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:48, 20 ביולי 2019 (IDT)

== המרת קבצי jpg לתסדיר (פורמט) docx או ל-pdf ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם ניתן להמיר קבצי [[jpg]] ל-[[pdf]] ? הישנם יישומים חינמיים המאפשרים זאת ? מה שעומד מאחורי השאלה הוא זה: צילמתי מס' עמודי טקסט אותם אני מעוניין לתרגם ולערוך. באופן טבעי, אני מחפש המרה ל-doc או ל-docx, ולפחות ל-pdf. אודה מאוד לתשובה מפורטת ומרחיבת דעת ויכולות [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:49, 20 ביולי 2019 (IDT)
:[https://www.google.com/search?q=JPEG+TO+PDF&oq=JPEG+TO+PDF&aqs=chrome..69i57j0l5.6983j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8 גוגל מציע אתרים אחדים] למטרה זו. השתמשתי באחד מהם (אולי התוצאה הראשונה) פעמים אחדות, לשביעות רצוני. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 17:37, 20 ביולי 2019 (IDT)
:אני חושב ש"המרה" פרופר לא תעזור לך הרבה, מה שאתה צריך זה קודם כול עיבוד OCR. יש תוכנה חופשית בשם Tesseract שנחשבת מוצלחת. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 18:03, 20 ביולי 2019 (IDT)
::תודה לשניכם. ראובן, נראה לי שאתה נוגע בבעיה שציינתי - הצורך בזיהוי תווים (Character Recognition), ותודה גם על כך. אבדוק את האפשרויות שאתם מעלים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:07, 20 ביולי 2019 (IDT)
:::מסתבר שאין מדובר ביישום מוגדר אחד, אלא בים של אפשרויות ופרוייקטים תחת TesserAct. האם התנסית במשהו המתאים למה שתיארתי ? התוכל להיות ספציפי יותר ? התחלתי עם GitHub שם, אבל אינני בטוח שזהו הכלי הנכון. איך ממשיכים הלאה ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:19, 20 ביולי 2019 (IDT)
::::יוצא לי להשתמש בטסרקט פה ושם, אבל אני לא משתמש מקצועי ולא כל כך מבין בפרטים הטכניים. [https://github.com/tesseract-ocr/tesseract/wiki כאן] יש קצת מידע וחבילות התקנה. לי אישית יש רק את ה-binaries של גרסת Windows ואני לא ממש צריך יותר מזה. העבודה היא עם שורת הפקודה, לפי הקישור הנ"ל יש גם ממשקים גרפיים של צדדים שלישיים אבל לי אישית לא יצא לבדוק. ממה שזכור לי, טסרקט בעיקרון יודעת להפיק קובצי PDF בעצמה, אם כי כשמדובר ביותר מעמוד אחד זה יכול להיות קצת מסובך טכנית (לי לפחות). מדריכים למיניהם אפשר למצוא באינטרנט. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 22:26, 20 ביולי 2019 (IDT)

== זיהוי עץ שדרה בעל פריחה צהובה ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[קובץ:yellow tree (july in israel) to identify, 20.7.19.jpg|ממוזער|עץ שדרה בעל פריחה צהובה עזה]]
בגוון עז, אופיינית לתקופת הקיץ (יולי ב[[חריש (יישוב)|חריש]]), בצד [[צאלון נאה]] ו[[סיגלון חד-עלים]], כל אחד בזמנו, בזה אחר זה. אני מניח שרבים מכירים אותו, ואשמח לזיהויו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:51, 20 ביולי 2019 (IDT)
:[[משתמש:בנצי|בנצי]], מוזמן לפרסם ב[[ויקיפדיה:מסדר זיהוי]]. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י"ח בתמוז ה'תשע"ט • 23:05, 20 ביולי 2019 (IDT)
:לדעתי [[שלטית מקומטת]] [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:50, 21 ביולי 2019 (IDT)
::התמונה לא מספיק חדה כדי להבחין בצורת הפרחים, אבל אני כמעט בטוח שזה [[מכנף נאה]]. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 17:58, 21 ביולי 2019 (IDT)
:::תודה לך, דב. חשבתי ששמו אחר, עוד מתקופת מגוריי במודיעין, אבל אני טועה כנראה. מלבד זאת, 'דף המשתמש' שלך בהחלט ראוי לכלול גם את הצד הבוטאני שלך. שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:17, 21 ביולי 2019 (IDT)

== פסק דין בראון נגד מועצת החינוך - בעברית ==
 
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
 
היכן ניתן להשיג תרגום של [[פסק דין בראון נגד מועצת החינוך]] לעברית? אודה מאוד לתיוג במענה. בתודה [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 15:48, 19 ביולי 2019 (IDT)
:אולי [[משתמש:Deror avi]] יודע. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:28, 25 ביולי 2019 (IDT)
:: לא ידוע לי שתורגם. [[משתמש:Deror avi|דרור]] - [[שיחת משתמש:Deror avi|שיחה]] 22:46, 25 ביולי 2019 (IDT)
:::חבל. תודה לשניכם חברים. [[משתמש:אגלי טל|אגלי טל]] - [[שיחת משתמש:אגלי טל|שיחה]] 08:53, 26 ביולי 2019 (IDT)

== שיטת העבודה של מטוסי כיבוי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ראיתי לאחרונה מטוסי כיבוי בפעולה. המטוסים חגו באוויר במעגלים גדולים באיזור השריפה, ורק מדי כמה סיבובים באוויר, הם הנמיכו טוס, ופלטו חומר כיבוי. מדוע הם מפזרים את החומר רק אחת לכמה סיבובים? {{לא חתם||אלמ}}
:ישנן כמה סיבות אפשריות, הרי המטוסים בישראל הם קטנים ולא יכולים לכסות שטח גדול בחומר מדכא. מצד שני ישנם צוותים קרקעיים שיכולים להשתמש במידע שכלי הטיס הצופה ממעוף הציפור ורואה דברים שלוחמי האש על הקרקע צריכים להשתמש בו, וההיפך הוא נכון גם, הצוות על הקרקע יכול לראות לאן האש מתפשטת ויכול להורות על כיוון יעף הריסוס המתאים. אפשרות נוספת היא שהמטוס מחכה לתנאים מתאימים ליעף, כלומר התפזרות או תזוזת עמוד העשן לכיוון שיאפשר לו לגשת ליעף, שכן הוא חייב לראות את האזור מעליו הוא הולך לטוס.
:עם כל זאת צריך לזכור שמטוסי כיבוי משתמשים בחומר מדכא בערה אבל לא חונק כלומר התפקיד שלו הוא לפזר חומר בכיוון שיחסום את התפשטות האש, לא לכבות אותה ישירות.
:בברכה, 02:53, 29 ביולי 2019 (IDT).

== אוניברסיטת חיפה בבית שלי בקורנית ==

יש למישהו מושג איך הגיע לשדה המיקום הערך [[אוניברסיטת חיפה]] התוכן "הבית שלי, קורנית"? לא מצאתי את זה בוויקינתונים, ולא מצאתי את זה בחיפוש ב־OSM: חיפוש של „[https://www.openstreetmap.org/search?query=%D7%94%D7%91%D7%99%D7%AA%20%D7%A9%D7%9C%D7%99#map=19/23.12206/-82.42741 הבית שלי]״ העלה רק תוצאה אחת בקובה, וחיפוש של „[https://www.openstreetmap.org/search?query=%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A0%D7%99%D7%AA#map=19/32.99211/35.26644 קורנית]״ העלה לא מעט תוצאות, אך רק אחת מחיפה, אינה קרובה מאוד לאוניברסיטה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:14, 22 ביולי 2019 (IDT)
:הייתה השחתה כזו בערך [[מי:הבדל/25956827|והיא שוחזרה]] -- כנראה שהמטמון שלך לא היה מעודכן... [[שיחת משתמש:דגש חזק|דגש]] — 16:18, 22 ביולי 2019 (IDT)

== הדברה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם פירות מודברים נגד ציפורים ומכרסמים? כלומר האם יונקים מומתים במטרה לגדל פירות בכמות מסחרית? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.1|213.55.220.1]] 22:37, 22 ביולי 2019 (IDT)

:בארץ או בחו"ל? בארץ היונק היחיד שזכור לי כרגע שאוכל פירות בצורה משמעותית הוא לא מכרסם, אלא [[עטלף פירות מצוי]]. בעבר אכן נעשו נסיונות בהדברה שלו אך הסתבר שבעיקר נפגעים מהם [[עטלפי חרקים]] שמועילים לחקלאות, ולמיטב ידיעתי זה הופסק לפני שנים רבות (לפי הערך שלו גם צורף בשנת 2018 לרשימת המינים המוגנים בארץ).{{ש}}לגבי עופות לא זכור לי בארץ מקרה הדברה בשל נזק למטעי פירות. לפחות במסגרת החוק, אני חושב שכיום לכל היותר מדבירים באופן נקודתי מיני עופות לא מוגנים, כמו יונים, באישור פקחי רשות הטבע והגנים. דומני שכן מרססים עדיין מטעים נגד חרקים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:17, 23 ביולי 2019 (IDT)

== מחזור נייר ==

כמה דפי A4 דרושים כדי למחזר עץ ממוצע? [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • כ' בתמוז ה'תשע"ט • 09:37, 23 ביולי 2019 (IDT)
: Für ein handelsübliches Päckchen Kopierpapier (500 Blatt DIN A4, 2,3 kg) werden 7,5 Kilogramm Holz, 130 Liter Wasser und 26,8 Kilowattstunden Energie benötigt.
::לכל קילוגרם נייר שלושה קילוגרם  עץ. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 12:51, 23 ביולי 2019 (IDT)

== התחרות שתי מפלגות חדשות על אותו אות בקלפי ==

שלום לחברים, אני שואל את השאלה בהקשר של מפלגת נעם אך אשמח גם להתייחסות באופן כללי. {{ש}} אז ככה: פורסם [https://www.kipa.co.il/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%99/944212-%D7%97%D7%9E%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%A9%D7%A7%D7%9C-%D7%91%D7%9B%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A4%D7%9C%D7%92%D7%AA-%D7%A0%D7%A2%D7%9D-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%9B%D7%94-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA%D7%AA-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%95%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A8/ כאן] שהמפלגה פנתה לבל"ד בבקשה להשתמש באותיות ע'-מ', בניחוש מושכל לחלוטין אני משער שאותיות הרשימה יהיו 'נעם' כש-נ' היא אות פנויה. הבעיה שמן הסתם הימין החדש תרצה אף היא להשתמש באות נ' למפלגתה שלה. מאחר ולא עברה את אחוז החסימה אין לה קדימות על האות ושתי המפלגות בעצם מתחרות עליה והשאלה היא מה עושים במקרה כזה? האם שתי המפלגות מקבלות את האות מבלי לבקש אחת מהשנייה או שהקודם זוכה והמפלגה שנרשמה מאוחר יותר צריכה לקבל אישור מהמפלגה ה"ותיקה". [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 11:51, 23 ביולי 2019 (IDT)
:מפלגות שמיוצגות בכנסת זכאיות לשמור על האותיות שלהן, אם מפלגה חדשה רוצה להשתמש באות מסויימת שהיא תפוסה היא צריכה לבקש אישור מאותה מפלגה. כלומר, מפלגה שתרצה להשתמש באות מ' צריכה לקבל אישור גם ממרצ וגם ממפלגת העבודה וגם מהליכוד. אין שום עניין של ותק עבור מפלגות שאינן מיוצגות בכנסת. זה בבחינת "כל הקודם זוכה"... --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 05:35, 24 ביולי 2019 (IDT)

==האם לויקיפדיה העברית יש קובץ robots.txt משל עצמה?==
ניסיון לגשת אליו דרך he.wikikpedia.org העביר אותי לזה של ויקיפדיה האנגלית, לכן אני שואל אם לויקיפדיה העברית יש אחד. תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:הדף [https://he.wikipedia.org/robots.txt robots.txt] אומר "robots.txt for http://www.wikipedia.org/ and friends" אז נראה שהקובץ המאוחסן בשרת זה פשוט מועתק מזה של ויקיפדיה האנגלית, אך הוא מאוחסן כאן. [[משתמש:מיכאל.צבאן|מיכאל.צבאן]] • [[שיחת משתמש:מיכאל.צבאן|שיחה]] • כ"א בתמוז ה'תשע"ט • 19:34, 23 ביולי 2019 (IDT)
::כבר קראתי את זה ולפי ה URL לדעתי איננו מאוחסן כאן. לדעתי מוטב שתמחק את תגובתך יחד עם תגובתי. {{לא חתם||אלמ}}

==איך נכון לחסום ב robots.txt כל דף שמתחיל ב מוסתר: ?==
נניח שיש לי קבוצת דפים שמתחילה עם <code>מוסתר:</code>, האם בכדי לחסום ב robots.txt אני צריך נוסח לא מקודד (עברית ממש), או שמא אני צריך נוסח מקודד בקידוד כל שהוא (נניח UTF-8), או שזה בכלל לא משנה אם יש או אין קידוד? תודה. {{לא חתם||אלמ}}

:מישהו? {{לא חתם||אלמ}}

== האם יש סטטיסטיקה לשפות הלא רשמיות המדוברות בישראל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לדגומה כמה אחוז מתושבי/אזרחי ישראל יודעים (ברמה כזאת או אחרת) רוסית? גרמנית? ספרדית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:15, 23 ביולי 2019 (IDT)

== אותיות חסרות שימוש? ==

האם כל השפות שמשתמשות בכתב לטיני משתמשות בכל האותיות של הכתב הלטיני? מה עם אותיות שמייצגות צלילים שלא קיימים בחלק מהשפות? למשל, הצליל W לא קיים בצרפתית. האם האות נמצאת בשימוש בצרפתית?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 00:16, 24 ביולי 2019 (IDT)
:[[צרפתית#עיצורים]]: נהגה בהתאם לשפת המקור במילה שאולה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 08:41, 24 ביולי 2019 (IDT)
::זה לא מה ששאלתי.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 08:57, 24 ביולי 2019 (IDT)
:::בגדול התשובה היא לא. למשל, ב[[ספרדית]] אין שימוש באותיות K ו-W, אבל מכיוון שדוברי ספרדית משתמשים פה ושם במילים ובשמות משפות אחרות, ניתן למצוא את האותיות האלה כשהם כותבים אותם. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 10:40, 25 ביולי 2019 (IDT)
:W נחשבת רק מהמאה ה-20 לחלק מן האלפבית בצרפת. כשילדים צרפתים לומדים כיום את ה-ABC הם מונים גם אותה כמדומני, אבל היא עדיין בת חורגת: משמשת מעט מאד, רק במילים ממקור זר, ואין כלל ברור איך להגות אותה, בניגוד לשאר אותיות הא"ב (זה תלוי בהגיית המילה בשפת המקור, אם זו גרמנית או אנגלית למשל). בעבר נכללה במילונים ואנציקלופדיות בצרפת רק עבור שמות זרים וקומץ מילים מיובאות. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:01, 28 ביולי 2019 (IDT)

== טלפון חירום שהיה פעם לצד הדרך ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
עד לפני משהו כמו עשרים שנה היו בישראל טלפונים מיוחדים בצד הדרך כדי לדווח במקרה של חלילה תאונה... למה הם כבר לא קיימים אני חושב שזה ברור, אבל איך הם נקראו ובאיזו שיטה הם פעלו? אני מניח שלא היו מחוברים בקו רגיל... --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 05:45, 24 ביולי 2019 (IDT)
:למיטב זכרוני היו מתוצרת מוטורולה, כך שסביר שפעלו בקשר רדיו. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:44, 24 ביולי 2019 (IDT)

== ריקבון ==

האם אני מבין נכון שפירות לא נרקבים מהחום עצמו, אלא מהחיידקים שהוא מביא איתם? אם נשים פירות בתוך בועה סטרילית, ואת הבועה נשים בשמש הצהריים בקיץ בישראל- האם הפירות יירקבו?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 08:59, 24 ביולי 2019 (IDT)
:בעיקרון נכון, אם כי הפירות קרוב לוודאי ירקבו, כי בסבירות גבוהה מאוד היו בהם/עליהם חיידקים חיים לפני שנסגרו בבועה הסטרילית. אם עברו [[עיקור (מיקרוביולוגיה)|עיקור]] לפני שנסגרו בבועה, אכן לא ירקבו, אבל מן הסתם לא יהיו כל כך מעוררי תאבון. ע"ע [https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%9F-%D7%A9%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%A2-%D7%9B%D7%99-%D7%97%D7%99%D7%99%D7%93%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%9C%D7%95%D7%AA ניסויי פסטר]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:35, 24 ביולי 2019 (IDT)
::מישהו חשב על הרעיון הזה לפניך, והמציא את קופסת ה[[שימורים]] {{לא חתם||אלמ}}

== השיר פאוץ' ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה להבין את השיר המודרני פאוץ' המופיע [https://www.youtube.com/watch?v=5TUN30--lUw&feature=share כאן]. השיר כולל שורות שנראות לי מסתוריות:

 רולי רולי על הלב
 עושה לי סנאפים סנאפים סנאפים לא כואב
מדבור בשילוב בין לועזית לעברית, אבל אני לא מצליח לרדת לסוף דעתה של הדוברת. מה הכוונה ל" סנאפים לא כואב"? ובאיזה רולים מדובר? 

כמוכן לא הבנתי את המוטיב של הפאוץ' שחוזר על עצמו בשיר ונותן לו את הכותרת. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.1|213.55.220.1]] 10:55, 24 ביולי 2019 (IDT)
:מוזיקת הטראפ מוגדרת על ידי התוכן המילולי המאיים, קודר, מלוכלך ולוחמני אשר משתנה מאוד בהתאם לאמן.
:נושאים מילוליים טיפוסיים בדרך כלל נושאים שמתארים בין היתר מצוקה, סבל, חיי רחוב, עוני, אלימות וחוויות קשות בסביבה העירונית. אך מנגד גם חיי פאר, עושר, שימוש בסמים ונשים.{{לא חתם||אלמ}}
::מעניין איך תגובה זו קשורה לשאלה... ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:14, 24 ביולי 2019 (IDT)

== האם מורה יכול ללמד בשתי משרות מלאות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם זה אפשרי מבחנה חוקית ומבחינת הזמן ללמד בשתי משרות של 100% בשני בתי ספר שונים בישראל? האם השכר החודשי מצדיק את המאמץ הזה?
כי לפי הבנתי השכר למשרת מורה הוא מביש ורק מי שלא יכול למצוא עבודה משתלמת יותר פונה לזה (כלומר לרוב בוגרי תואר ראשון משתכרים פי 1.5-2 מהשכר החודשי של מורה). [[מיוחד:תרומות/213.55.220.1|213.55.220.1]] 12:21, 24 ביולי 2019 (IDT)
:כאשר בתי הספר אינם של אותו מעסיק (למשל אותה רשת חינוך או אותה רשות מקומית), אין בעיה מבחינת דיני העבודה. ייתכן שיש בעיה מבחינת נוהלי משרד החינוך. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 18:38, 24 ביולי 2019 (IDT)
: משרת מורה לפי [[אופק חדש|אופק חדש (תוכנית)]] היא של 36 שעות, מהן 23-26 שעות הוראה פרונטלית. אי אפשר לדחוס שתי משרות כאלה לשעות הלימודים בבתי הספר. מה שאתה קורא לו "שכר מביש" קרוב לשכר החציוני במשק: השכר למורה מתחיל ללא כל תוספת הוא כ-6600 ש"ח (השכר החציוני הוא כ-7600). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:30, 24 ביולי 2019 (IDT)
::הוא קרוב באותה מידה בערך לשכר המינימום - 5300 ש"ח כמדומני. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 20:13, 27 ביולי 2019 (IDT)

== מתמטיקאי גרמני שאמר שאין בעיה בחיים שאי אפשר לפתור באמצעות המתמטיקה. ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


נדמה לי גרמני, איך קראו לו? {{לא חתם||אלמ}}
: אולי הכוונה ל[[סמואל ג'ונסון]]? ציטוט שלו:  “There is no problem the mind of man can set that the mind of man cannot solve.” . מתאים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:59, 24 ביולי 2019 (IDT)

שמו היה הילברט, עכשיו מצאתי באינטרנט.
יכול להיות שבגלל שלא קראתי לעומק אבל עושה רושם שלא מופיע בערך עליו בויקיפדיה הציטוט הזה, וחבל.

יש איזה ביקורות על זה? מידע נוסף?
״ שלמתמטיקה יש כלים לפתור כל בעיה שתתעורר” מצאתי באתר של מכון דוידסון.
{{לא חתם||אלמ}}
:https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/%D7%94%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%A9%D7%A8%D7%A6%D7%94-%D7%9C%D7%93%D7%A2%D7%AA-%D7%94%D7%9B%D7%9C
: הילברט דיבר על בעיות מתמטיות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:21, 24 ביולי 2019 (IDT)

:: תודה על התגובה עוזי, אפשר פירוט? האינטואיציה שלי הייתי שההיגיון ושיטות החשיבה המתמטיות יכולות לעזור לפתור בעיות מהחיים. {{לא חתם||אלמ}}
::: ברור שהן יכולות. אבל לא במידה כזו ש"אין בעיה בחיים שאי אפשר לפתור באמצעות המתמטיקה". יש ערך על [[תוכנית הילברט]], שבו מופיע הציטוט "ההכרה ביכולת לפתור כל בעיה מתמטית היא תמריץ עז לכל מי שטורח על הפתרון. אנו שומעים בתוכנו את הקריאה המתמדת: הנה הבעיה, מצא את פתרונה, אתה יכול לעשות זאת בכוח המחשבה בלבד, כי במתמטיקה לא ניתקל בחוסר יכולת לדעת". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:32, 24 ביולי 2019 (IDT)

"שתי דרכים היו לפתור בעיות בפיזיקה: אחת, להשתמש במתמטיקה והאחרת, לשאול את פיינמן." - אם הבנתי נכון הציטוט הוא מביקורת על הספר [[אתה בטח מתלוצץ מיסטר פיינמן]] של [[ריצ'רד פיינמן]] במגזין [[האובזרבר]]. פיינמן היה מדמיין כל תרחיש באופן מוחשי בראשו וכך מוצא טעויות שאחרים היו זקוקים לדפים על גבי דפים של חישובים עבורן. השאלה האמיתית היא האם הרעיון שלך עומד במבחן המציאות, ולא כמה חזקים הנימוקים שלך. אני ממליץ מאוד על הספר. [[משתמש:Nadav M. Perlman|Nadav M. Perlman]] - [[שיחת משתמש:Nadav M. Perlman|שיחה]] 15:14, 27 ביולי 2019 (IDT)

== פיתרון אפס המדינות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה ההבדל בין "פיתרון אפס המדינות" {{אנג|Zero-state solution}} לבין [[פתרון שלוש המדינות]]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:36, 24 ביולי 2019 (IDT)
:נראה שבראשון מדובר על מתן אזרחות לתושבים והחלת ריבונות. בשני רק על החלת ריבונות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:19, 24 ביולי 2019 (IDT)
::לא ממש הבנתי את הרעיון:  בפיתרון השני (שלושת המדינות) הפלסטינים נשארים ללא אזרחות כלל? אם כך, איך זה פיתרון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:35, 29 ביולי 2019 (IDT)

==מהו הקוד שבו בדרך כלל מקודד מידע של עיצוב שיצרנו נניח ב Photoshop/Gimp?==
אם אינני טועה, עיצוב שקודד בשפת סטיילינג כמו CSS למשל (שפה שכתובה בעצמה ב C++), מותמר לקוד מכונה.

אבל מה לגבי עיצוב שלא יצרנו על ידי קידוד ב CSS, אלא בתוכנת עיצוב כמו Photoshop/Gimp? באיזו שפת מידע ממוחשב הוא מקודד בדרך כלל? תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:למה הכוונה? לדרך בה המידע מפורסר ומרונדר בזמן ריצה או לפורמט בו נשמר? כי בדוגמא של CSS המידע נשמר כטקסט פשוט. לא הכרתי שזה בנוי ב CPP ואני בספק לגבי זה, כיוון שכל מנוע של דפדפן ממומש אחרת. האם אתה מעוניין לדעת ברמת איך בנוי הפורמט (תיאור מלא של הפורמט) או רק מה שיטת הייצוג? לגבי פוטושופ, קשה לדעת, כיוון שמדובר בפורמט קנייני, אך בשניהם סביר להניח שמדובר במידע ווקטורי. בין אם זה מיוצג כמידע בינארי או בשיטה אחרת כמו XML, ניתן לדעת רק עם התעסקות עם כלים שנועדו לכך כמו Hex editor. לא יצא לי לנסות זאת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 04:21, 26 ביולי 2019 (IDT)
::התכוונתי לשאול לגבי הפורמט בו המידע נשמר או מיוצג. בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:::הבסיס: [[תמונת מפת סיביות]]. הן לגימפ והן לפוטושופ יש פורמט משלהן שיש בו מידע נוסף (לדוגמה: שכבות שונות). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:40, 26 ביולי 2019 (IDT)

==האם מותר לשוטר להחרים מגה פון?==
תודה {{לא חתם||אלמ}}

== למה במדעי החברה מניחים "הנחות קיצון"? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במודלים שונים בכלכלה מניחים דברים שלא קוראים בדר"כ במציאות, אני מניח שזה בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה/גדולה יותר של מצבי הקיצון.
ובמצבי הלא קיצון - מתקיימים אותם כללים בהשפעה נמוכה יותר.

איפה אפשר למצוא מידע נוסף על זה?
לא עולה לי כרגע שם של מודל, למרות שנתקלתי בזה כמה פעמים כבר.

{{לא חתם||אלמ}}
:גוגל מצא מעט מידי תוצאות ל-"הנחות קיצון". [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 13:03, 26 ביולי 2019 (IDT)
:: אולי משום שקוראים לזה "הנחות". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:33, 26 ביולי 2019 (IDT)
:::נזכרתי - בשביל לבדוק את ההשפעה הנקייה של גורם מסויים. שיש גורמים נוספים מגיעים לתוצאות קרובות. אני זוכר שקראתי על זה איפה שהוא רק לא זוכר איפה. בכל מקרה שם השוו את זה לניסויים בפיזיקה שעושים בתנאים מסויימים.
{{לא חתם||אלמ}}

== מה הסיבה ש"רוסים" מהווים את כישרון המוביל בישראל? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש כמות גדולה מאוד של ישראלים דוברי רוסית (עולים או ילדי עולים) שמצטיינים בהרבה דברים, כמו ספורט, מדע, הנסת חשמל, אמנות ועוד. נראה שהאחוז גובה מזה הממוצע באוכלוסיה.

מה הסיבה לכך? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.167|213.55.220.167]] 11:44, 26 ביולי 2019 (IDT)
:אין לי תשובה חד משמעית לכך. רק דיעה אישית של אחד שעלה ארצה משם בדיוק כשסיים תיכון. להערכתי, ואני לא יודע כמה היא נכונה, כמות החומר שנלמד בבית ספר בארץ גדול ממש במקצת מזה שנלמד מרוסיה. לעומת זאת, אופן הלימוד מאוד שונה. כלומר, ברוסיה החומר מפוזר ב-12 שנות לימוד שווה בשווה כל שנה. לעומת זאת, בארץ בשבע שנים ראשונות לומדים כמעט כלום, ובשאר חמשת השנים לומדים את כמעט הכל. אחרי שילד התרגל ללמוד לאט מדי, הוא נאלץ ללמוד מהר מדי, וקשה להשתנות בן רגע. יש הרבה פחות אנשים שמצליחים ברמה מספיק גבוהה, כדי להיות טובים בלמידה. לדעתי גם המצב שתיארת משתנה, ובעוד עשור העולים החדשים כבר לא יהיו כאלו, כי רוסיה נפתחת למערב, ודרכי הלימוד משתנים. בתור השוואה, אני ממליץ לך ללמוד על מצב הלימודים ביפן או דרום קוריאה (אחת מהם, לא זוכר), כולל מהפכה לפני עשור שהקטינה את מספר השעות שילד מעביר בבית ספר רק ל-15 שעות ביום, שישה ימים בשבוע, לעומת 18 שעות מדי יום שבעה ימים בשבוע קודם. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]]) 20:37, 26 ביולי 2019 (IDT)

== מה גורם לבלון הליום להפסיק לטפס לגבהים מסויימים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האוויר פחות או יותר כבד לפי הגובה שעולים? למה?

{{לא חתם||אלמ}}
:זה שהוא מתפוצץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:33, 27 ביולי 2019 (IDT)

:: ראיתי לפעמים בלונים בגובה פחות או יותר קבוע
חייב להיות לזה עוד הסבר.
אותה שאלה אפשר לשאול גם לגבי כדורים פורחים.
{{לא חתם||אלמ}}
:::הסיבה פשוטה למדי: על כל גוף שנמצא בתוך נוזל או גז פועל [[כוח עילוי]] השווה והפוך בכיוונו ל[[כוח הכבידה]] שפועל על מסת הנוזל או הגז שנדחה מנפחו של הגוף. אם הצפיפות של הגוף נמוכה מצפיפות הנוזל או הגז שבו הוא נמצא, אז כוח העילוי גדול מכוח הכבידה שפועל על הגוף והוא יצוף כלפי מעלה. במקרה הזה, להליום צפיפות נמוכה מזו של האוויר על פני כדור הארץ ולכן בלון הליום צף ומתרומם, עד לגובה שבו צפיפות האוויר שווה לצפיפות ההליום. בגובה הזה כוח העילוי וכוח הכבידה משתווים והבלון לא מתרומם יותר. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 08:54, 28 ביולי 2019 (IDT)

== מדוע מרב מיכאלי מדברת וכותב עם שגיאות לשנויות כבדות? ==

נתקלתי ב[https://scontent.fzrh2-1.fna.fbcdn.net/v/t1.0-9/67181570_10218339558616576_1801710060225691648_n.jpg?_nc_cat=105&_nc_oc=AQmYxf5lTRMYtJ3NBlzGH21zV8eTdNaaJUTsR3MdAAVk2UwhHc9ovlxuu3KUspTtVEY&_nc_ht=scontent.fzrh2-1.fna&oh=8398688fb9c60c150d5d9dea18b8ce04&oe=5DDDA08A זה]. כמות שגיאות הכתיב, הסגנון והתחביר פשוט מדהימה ביחס לגודל הפסקה. אני יודע שיש איזה אופנה פמיניסטית לתרגם משפטים כללים ללשון נקבה, אבל במקרה הזה רואים שגיאה תחבירית כבדה שבה המשפט מתחיל בזכר ומסתיים בנקבה. וזה עוד בלי להיכנס ל"מעין כמותו" ולמבנה הצורם של המשפטים. האם מרב מיכאלי סובלת מדיסלקסיה כלשהי? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.167|213.55.220.167]] 10:21, 27 ביולי 2019 (IDT)
:"מעין כמותו" אכן מביך אבל די ברור שזה ציטוט (יש גם מרכאות), לפי אופן ההתבטאות אני מנחש מתוך נאום/ראיון כלשהו. זה אופן שאנשים מתבטאים בו בלשון דיבור ולא בכתב, ואני מעריך שאם נתעתק את המשפטים שרובנו אומרים בחיים האמיתיים, רובם לא יהיו תחביריים. בוודאי לא אלו שרוב הפוליטיקאים שלנו אומרים (בזמן שהם מנסים למנוע מהמראיין/בר הפלוגתא להכנס לדבריהם). מי שהכין את הפוסטר הזה ללא ספק שגה בעצם השימוש בתעתוק שפה מדוברת, וכנראה הכניס גם שגיאות משלו. למיטב ידיעתי מיכאלי לא דיסלקטית, ושינויי התחביר שהיא משתמשת בהם מכוונים ונובעים מאידאולוגיה פמיניסטית עקבית. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:03, 27 ביולי 2019 (IDT)
:זה חלק מהסגנון שלה, להפוך את השפה לזכר ונקבה כאחד, לכן היא משלבת בדבריה לשון נקבה וזה מסרבל את השפה. באופן אישי אני חושב שאופן דיבורה מטריד, אם כי אני מוכן לקבל כשאומרים למשל "קהל הבוחרות והבוחרים" או "ציבור העובדות והעובדים". ניסוחים כמו א.נשים אני פחות אוהב. [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 11:18, 27 ביולי 2019 (IDT)
::להבנתי (ואני לא מתמצא בפרטי האידאולוגיה) זה מטריד בכוונה. הרעיון הוא לעורר בשומע מודעות לאופן שבו השפה וכללי התחביר עצמם הם שוביניסטיים. אם זה מצליח זו כבר שאלה אחרת. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:35, 27 ביולי 2019 (IDT)
:לשואל: קרא היטב את שאלתך וחפש במרשתת "חוק וישנה". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:12, 27 ביולי 2019 (IDT)
::אני בטוח שלפחות חלק משגיאות הכותב מכוונות. אתה, חזרתי, לא שגית, למיטב ידיעתי, מבחינה לשונית כשהצבעת באופן עקיף על שגיאותיו של השואל, אז אני מניח שגם החוק לא חל כעת. [[משתמש:Nadav M. Perlman|Nadav M. Perlman]] - [[שיחת משתמש:Nadav M. Perlman|שיחה]] 17:24, 28 ביולי 2019 (IDT)

== יש רבנים שלא מבינים עברית בכלל?! ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

פגשתי רב אשכנזי אחד בגרמניה שדיבר איתי אנגלית, כי לא ידע עברית. והוא קרא תפילות בעל פה בעברית וידע יידיש.
אז לתדהמתי הבנתי שהאיש לא מדבר עברית, אלא מקריא ג'יבריש כל חייו בלי להבין אפילו תפילה אחת! איך זה יתכן? האם זה מקרה נדיר שרבנים לא מבינים עברית או שזה נפוץ בעולם? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.167|213.55.220.167]] 12:53, 28 ביולי 2019 (IDT)
:מי שלומד תורה בצורה רצינית, אמור לדעת עברית. לפעמים עברית לא מודרנית, לפעמים הוא ידבר בצורה לא רהוטה, ועם הרבה שיבושים דקדוקיים, ובנוסף בהגייה אשכנזית שחלק מדוברי העברית יתקשו להבין. {{לא חתם||אלמ}}
::אני מכיר הרבה יהודים שלא מסוגלים לדבר עברית בכלל, אבל מסוגלים לנתח טקסטים בעברית מתוך התפילה, המקרא וכתבים אחרים ברמה יותר גבוהה מהרבה ישראלים. באופן דומה, אני מסוגל לקרוא מגוון טקסטים לא מוכרים הכתובים ארמית ולהבין אותם, למרות שאינני דובר ארמית ואני מעריך שלא הייתי מסוגל להבין דובר ארמית או לנהל איתו שיחה בסיסית. מדובר במיומנות שונה, וחוויתי את זה על בשרי. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 08:02, 29 ביולי 2019 (IDT)

== כפל אישים בעלי אותו שם מטעה בחיפוש ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום חברים יקרים אני אורן עילם ונתקלתי בבעיה
יש בארץ שני אנשים משוררים בעלי אותו שם "אורן עילם" הראשון, בעל ערך בוויקיפדיה והשני הוא אני. כיוון שאני זכיתי ליותר חשיפה (לא כי אני יותר טוב או משהו כזה, פשוט אני אמן רחוב שכותב ברחוב ולכן לאלפי שיתופים וכתבות בארץ ובעולם) כל החיפושים בגוגל טרנד של הביטוי אורן עילם מראים קפיצות ביום שעשו עלי כתבה או שהרצתי הרצאות גדולות (היכל התרבות תל אביב, האנגר 11 וכ'ו) ועל כן אנשים למעשה מחפשים אותי. הערך בגוגל טרנד לא הביא שום תוצאות עד שנעשו עלי כתבות.
אין אני מתחנן לערך עלי או משהו כזה, פשוט הנשים מחפשים אותי ומוצאים אותו. על כן חייבים דרך לבדל ביניינו או להבהיר. האם ישנה אפשרות שהחיפוש אורן עילם יביא לעוד תוצאה למשל "אורן עילם (אמן)" אפילו בקצרמצר רק כדי לא לבלבל?
מצרף כאן רפרנסים אלי. אין אני בא לזלזל בכבודו של השני פשוט רוצה לעזור לגולשים להבחין

ערוץ כאן 11
https://www.youtube.com/watch?v=Rf42ziZ92nw
הרצאה TEDx
https://www.youtube.com/watch?v=SsnvWG4I7Ck
פאצ'ה קוצ'ה תל אביב (10,000 איש)
https://www.youtube.com/watch?v=rkzun0uRtVc
מגזין עיצוב בינ"ל
https://www.designboom.com/design/oren-ailam-pickles-tree-bezalel-academy-art-design-jerusalem-08-30-2014/
כלכליסט
https://www.calcalist.co.il/consumer/articles/0,7340,L-3719597,00.html
time out
https://timeout.co.il/%d7%a9%d7%99%d7%a8%d7%aa-%d7%a8%d7%97%d7%95%d7%91-%d7%92%d7%a8%d7%a4%d7%99%d7%98%d7%99/
xnet
https://xnet.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4842232,00.html

אודה לתייחסות

:אורן שלום וברכה. בויקיפדיה יש כללים מאוד ברורים לכתיבת ערכים: יש חשיבות אנציקלופדית, ובמקרה שלך- נחשב לאדם מוכר בתחום שאנשים אכן זקוקים למידע אודותיו ומחפשים אותו וויקיפדיה עונה להם על הצורך הזה. או שאין חשיבות ואז גם שורה לא נחוצה. אין אמצע במקרה כאן, או הכול או לא כלום. {{ש}} ככה שמדובר כאן למעשה בהבהרת חשיבות לעניין ערך אודותיך. אתה מוזמן להסביר לקהילה כאן את חשיבות הערך הנ"ל בדומה למה שעשית למעלה בסוף תגובתך. בהצלחה.
:בנוסף, {{חתימה}} [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 16:27, 28 ביולי 2019 (IDT)
:: לא מתקבל על הדעת שאדם בעל נוכחות ציבורית יימחק, למעשה, על ידי ערך על שמו שאינו עוסק בו. גם אם למבקש אין חשיבות אנציקלופדית, הערך הנוכחי צריך להקרא [[אורן עילם (משורר)]]; אחרת הוא כאילו קובע שזה אורן עילם ואין בלתו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:48, 28 ביולי 2019 (IDT)
::: עוזי מה שאתה מציע נכון רק במקרה ויש שני ערכים בעלי אותו שם, אך בהחלט לא במקרה וקיים אדם מן השורה עם שם זהה. אם יש אינסטלטור עם השם עומרי כספי  לא יעלה על הדעת שנשנה את שם הערך רק כדי לבדל אותו מאותו האדם. בכל אופן מזכיר שאורן הנוסף גם הוא משורר כך שגם הצעתך במידה ותתקבל צריכה להיות שונה. [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 17:28, 28 ביולי 2019 (IDT)
:::עוזי, למיטב הבנתי יש שני משוררים בשם אורן עילם. בהנחה ששניהם בעלי חשיבות אנציקלופדית, יהיה צריך איזה פתלון יצירתי. נאמר אורן עילם (יליד 1960), אורן עילם (יליד 1990). אבל זו הצעה מכוערת מאד... על כל פנים לפני שעוסקים בזה צריך לברר חשיבות אנציקלופדית לאורן עילם הצעיר. אם יש אז נשבור את הראש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:41, 28 ביולי 2019 (IDT)
:::: אדם לא מפסיק להתקיים אם אין עליו ערך אנציקלופדי. מה שנסבל איכשהו כשמדובר באדם מן השורה, הופך לבלתי סביר כשלשניהם יש נוכחות ציבורית. אי אפשר, תחת הכותרת "אורן עילם", לכתוב '''אורן עילם הוא...''', כשאנחנו יודעים שיש שניים. אין כל רע ב[[אורן עילם (יליד 1960)]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:25, 28 ביולי 2019 (IDT)
:::::מה עם השיטה המקובלת "ערך זה עוסק באורן עילם יליד 1960. אם כוונתך לאורן עילם יליד 1990.... וכ"ו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:06, 28 ביולי 2019 (IDT)
:::::: אם כוונתך... אז? הרי יאמרו שאין ערך. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:17, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::::::{{א|שי אבידן}} פתר את הבעיה באמצעות יצירת הערך [[אורן עילם (אמן רחוב)]], והפניה אליו מהערך [[אורן עילם]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 01:47, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::::::: אני מחכה להבהרת החשיבות. בין כך ובין כך זה לא מקרה של "ערך ראשי" ו"ערכים משניים". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:59, 29 ביולי 2019 (IDT)
::::::אולי צריך לעשות תבנית מיוחדת למקרים שאין על השני ערך - "ערך זו עוסק ב.. את התכוונת ל.. אז ערך זה, וכן שאר ערכי ויקיפדיה, לא עוסקים בו". [אפשר גם ניסוח אחר, כמובן..] {{לא חתם||אלמ}}

== שיעור הפיריון הכולל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בערך [[שיעור פריון כולל]] מופיעה נוסחה פשוטה לחישוב קצב הריבוי הטבעי על פי מספר הילדים וגיל הלידה הממוצע. בערך לא מצויין מקור, והתורם של הידע הוא משתמש שכבר איננו פעיל מזה מספר שנים.
בחיפושים שלי לא מצאתי שימוש בנוסחה הזו רווח במדע וגם לא בויקי אנגלית. מישהו יכול לעזור לי למצוא מקור מדעי מוסמך? יהודי מהשומרון (לא בחשבון). [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A045:1952:301A:7359:9DBA:6AF7|2A01:6500:A045:1952:301A:7359:9DBA:6AF7]] 17:09, 28 ביולי 2019 (IDT)
: הנוסחה מבוססת על מודל פשטני למדי: לפי הפסקה המתאימה בערך, אשה יולדת x ילדים (בממוצע כמובן), והגיל הממוצע שלה בזמן הלידה הוא y. אם כך, שיעור הריבוי הטבעי הוא <math>(x/2)^{1/y}-1</math>. "שעור הריבוי הטבעי" (לשנה) הוא שעור התוספת לאוכלוסיה; אם תוסיף לו 1 תקבל את קצב הגידול (פי 1.02 לשנה, במקום ב-2%). אם כך, הנוסחה נותנת את קצב הגידול שאם נעלה בחזקת y נקבל גידול פי x/2, וזהו הרי מספר הבנות הממוצע לאשה. למשל, אם לאשה יש 3.8 ילדים בממוצע, והיא יולדת אותם בגיל 30 בממוצע, אז כעבור 30 שנה האוכלוסיה תגדל פי 1.9. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:55, 29 ביולי 2019 (IDT)
::תודה על ההסבר, השאלה העיקרית שלי היא האם אכן המודל הפשוט הזה מקובל בעולם הדמוגרפי (ולו כמודל מקורב) או שהוא המצאה של כותב הערך שייתכן שלא הביא בחשבון כמה שיקולים משמעותיים. [[משתמש:יהודי מהשומרון|יהודי מהשומרון]] - [[שיחת משתמש:יהודי מהשומרון|שיחה]] 10:30, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::נוסחה זהה לזו המתוארת בערך מופיעה פה [https://www.population.sg/articles/how-is-the-total-fertility-rate-tfr-calculated]. זה כלי בסיסי בחישובים מורכבים יותר, ובתיאור המציאות הנוכחית. תחזיות על גודלה העתידי של האוכלוסייה מביאות בחשבון גם משתנים נוספים, כגון הרכב הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 11:51, 29 ביולי 2019 (IDT)
::::תודה רבה! משתשמש [[מש:א. שראל]] אולי גם אתה תתעניין בזה. [[משתמש:יהודי מהשומרון|יהודי מהשומרון]] - [[שיחת משתמש:יהודי מהשומרון|שיחה]] 17:08, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::: זה מודל פשטני, אבל לא רע. ברשותכם, רגע של דמוגרפיה מתמטית. אשה אינה סתם יולדת x בנות בממוצע, אלא בגילאים מסויימים: <math>a_{16}</math> בנות בגיל 16, <math>a_{17}</math> בנות בגיל 17, וכן הלאה. הסכום <math>\ \sum a_n</math> הוא מספר הבנות הממוצע לאשה, והיחס <math>\ \sum n a_n / \sum a_n</math> הוא הגיל הממוצע. שעור הגידול של האוכלוסיה לשנה, לפי הנוסחה המקורבת שצוטטה לעיל, הוא החזקה <math>(\sum a_n)^{\sum a_n / \sum n a_n}</math>. 
:::: אבל מה שעור הגידול האמיתי? התשובה היא שהוא שווה ל-<math>\ 1/\rho</math>, כאשר <math>\ \rho</math> הוא השורש הממשי היחיד של המשוואה <math>\ \sum a_n x^n = 1</math>. הנוסחה הזו (שנובעת מחישובים מלבבים ב[[פונקציה יוצרת|פונקציות יוצרות]]) לוקחת בחשבון את הגיל שבו נולדות הבנות.
:::: עד כמה זה משנה? נניח שבממוצע יולדת כל אשה שתי בנות - אחת בגיל 25 ואחת בגיל 35. הגיל הממוצע הוא 30. לפי המודל הפשטני, שעור הגידול הוא 2.337%, כלומר גידול של פי 2 בתוך 30 שנה (כמובן). שעור הגידול הנכון במקרה הזה הוא  2.36%, כלומר גידול של פי 2.013 בתוך 30 שנה. הבדל זניח. אפילו אם הבנות נולדות בגילאים 20 ו-40 (כך שהנכדה הראשונה תיוולד עם הבת השניה, והנינה הראשונה תקדים את רוב הנכדים), שעור הגידול ב-30 שנה הוא 2.058, עדיין קרוב מאד לפי 2 של המודל הפשוט. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:25, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::::יש עוד גורמים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה מלבד הפריון הכולל. הברורים שביניהם הם מבנה פירמידת הגילים הנוכחי ושיעור התמותה. שתי אוכלוסיות עם אותו פיריון כולל, שבאחת חמישית מהנשים מתות בלידה ובאחרת אלפית, יגדלו בקצב שונה מאד. מותה של אשה בגיל 30 אינו גורע משיעור הפריון הכולל (הוא מחושב לאשה בהנחה שתזכה למצות את מלוא שנות הפוריות) אך כן משפיע כמובן על גודל האוכלוסייה, בגורעו ממנה את האשה עצמה ואת הילדים שלא תלד. כמוה גם תינוק שמת בגיל חודש, הוא תורם לשיעור הפריון הכולל אך לא לגודל האוכלוסייה העתידי. (שינויים לאורך הזמן בדפוסי הילודה מוסיפים עוד מורכבות ועוד סיבה לשגיאה בתחזיות הדמוגרפיות). [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 02:36, 30 ביולי 2019 (IDT)

==מאכלים נוגדי קרישת דם וגורמי קרישת דם==
שלום ותודה מראש.

ידוע כי ישנן תרופות רבות שהן נוגדות קרישת דם (Anticoagluants) ואף יש כמה גורמות קרישת דם (Procoagluant). השאלה שלי מה לגבי מזונות. בחיפוש מהיר בגוגל לא מצאתי כל מידע על מזונות.

האם ידוע לכל הפחות תאורטית על מזונות שבאופן כללי יורידו או ירימו קרישה? אולי משפחות כימיות של מזונות כמו שומנים מסוג מסוים, חלבונים מסוג מסוים, או פחמימות מסוג מסוים? {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא יודע לגבי מזונות, אבל יש צמחים (כמו ה[[צלקנית]]) שמכילים חומרים מעודדי קרישה ולכן משמשים בהצלחה רבה ברפואה טבעית. אין לי מושג אם החומרים האלה עוברים כמות שהם לזרם הדם (עלי הצלקנית אכילים), אם כן אז ברור שהם יגדילו את קרישיות הדם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:17, 31 ביולי 2019 (IDT)

== איסור הלכתי להצביע בבחירות ==

יצא לי לשמוע שיש רבנים שפוסקים שאסור ליהודים להצביע בבחירות.

על סמך מה הם פוסקים את זה? הלכות מסוימות מהתלמוד או משולחן ערוך? הימנעות כללית מהשתתפות במנהג זר? משהו אחר?

חיפשתי בערכים [[הצבעה]], [[בחירות]], ו[[בחירות לכנסת]], ולא מצאתי.

תודה! --[[משתמש:Amire80|אמיר א׳ אהרוני]] - [[שיחת משתמש:Amire80|שיחה]] 09:19, 29 ביולי 2019 (IDT)
:לא מומחה בנושא אבל עד שיתכנסו רבנינו, אולי תמצא מידע מועיל בדיון זה [https://www.tora-forum.co.il/viewtopic.php?f=45&t=3336] [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:56, 29 ביולי 2019 (IDT)
:אצטט משם שלושה נימוקים (שים לב שמדובר על ישראל בלבד, אני לא חושב שיש רבנים שאוסרים על השתתפות בבחירות ליהודים החיים בחו"ל):
: "א. השתתפות עם רשעים. אוסרי הבחירות טוענים שמי שבוחר בנציג המשתתף בממשלה בעצם עובר בכך על איסור התחברות עם רשעים, הנלמד ממה שהוכיח הנביא את יהושפט "בהתחברך לרשע פרץ ה' את מעשיך". תומכי הבחירות משיבים על כך שאין זה בגדר התחברות אלא רק היכי תמצי כדי להשיג את המגיע לנו ולפעול לקיום הדת.

:ב. נטילת חלק בעבירות. אוסרי הבחירות טוענים שמאחר והמדינה מממנת עוברי עבירה וחוקיה הם כנגד דין תורה נמצא שהמשתתף בבחירות בעצם נוטל חלק בכל העבירות הללו. לעומתם טוענים התומכים שאין זה בגדר נטילת אחריות על מעשי הממשלה שהרי כולם יודעים שאין אנו מסכימים למדיניותה בנושאים רבים, ואין זה אלא היכ"ת להשיג את המגיע לנו, וכנ"ל.

:ג. עבירה על ג' שבועות. בעל ה"ויואל משה" טען שמאחר ועצם קיום המדינה הוא כנגד השבועה שהשביע הקב"ה את עם ישראל שלא להקים ממשלה ביד חזקה ("אל תעלו בחומה") נמצא שכל מי שמשתתף בממשלה - אפילו אם תהיה מורכבת מיראים ושלמים - משתתף באיסור חמור של עבירה על שבועת הקב"ה." 

:[[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 09:58, 29 ביולי 2019 (IDT)
::ולפי הערך [[חסידות סאטמר]], מייסד החסידות [[יואל טייטלבוים]] אסר רק על הצבעה לכנסת אך אישר הצבעה לרשויות המקומיות. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 10:04, 29 ביולי 2019 (IDT)
:::מתוך הנחה שמדינה יהודית היא מרד בקב"ה ולכן השתתפות בבחירת הפרלמנט שלה הוא אסור, ולעומת זאת קיומן של עיריות הוא דבר מקובל בכל מקום בעולם, גם שלא במדינה יהודית. נחמה קרובה לבוא, [[משתמש:בן עדריאל|בן עדריאל]] • [[שיחת משתמש:בן עדריאל|שיחה]] • כ"ז בתמוז ה'תשע"ט  19:30, 29 ביולי 2019 (IDT)
::::אם כי גם על זה היה מי שניגח אותו. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:20, 30 ביולי 2019 (IDT)

== העיר [[נאבל]] ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ב[[תוניסיה]]. העיר החלה את דרכה, ככל הנראה, כמושבה [[פיניקים|פיניקית]]. הערך העברי רק מציין זאת, ללא סימוכין כלשהם, והערך האנגלי לא מציין זאת כלל. האם מישהו כאן יודע יותר פרטים על כך, כולל שם ומקורות ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:24, 29 ביולי 2019 (IDT)
:לא מצאתי משהו רציני, אבל ראה כאן למשל [https://www.romeartlover.it/Neapolis.html]. כדאי לחפש Neapolis Tunisia. על האתר הארכיאולוגי (הסמוך לנאביל המודרנית) יש גם ערך בוויקי בצרפתית ובערבית אך לא באנגלית. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 16:13, 31 ביולי 2019 (IDT)

== מעוניינת לקבל כמות תושבים במחוז צפון לשנת 2018 ולשנת 2019 (יוני) בבקשה. תודה רבה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום,
נתבקשתי להשיג נתוני אוכלוסייה במחוז צפון לשנת 2018 ולשנת 2019 
אשמח לעזרה
תודה מראש !
:הנתונים אמורים להיות באתר של [[:הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 10:52, 30 ביולי 2019 (IDT)