הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 293"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== ממתי מונרך הממלכה המאוחדת חדל מלהיות המושל דה-פקטו? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

"...כמו במונרכיות אחרות באירופה בימינו, סמכותה של המלכה מצומצמת ביותר, ותפקידה בעיקרו טקסי, אם כי (בניגוד ליתר המונרכיות החוקתיות) בממלכה המאוחדת כל מוסדות השלטון עדיין כפופים להלכה למלכה...". בעבר לא היה המצב כזה, והמונרך שלט הלכה למעשה בכל מה שהתרחש בממלכה המאוחדת, עם לכל היותר "מכות קלות בכנף" שהוא קיבל מדי פעם מבית הלורדים ומבית הנבחרים. שאלתי למומחה היא, מתי החל התהליך שבעקבותיו המונרך נעשה לשליט טקסי, דה-יורה בלבד, שסמכויותיו הממשיות מצומצמות ביותר? ומתי הסתיים תהליך זה?

יום נעים, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  14:15, 1 בדצמבר 2019 (IST)
: כנראה מאז [[חוק הזכויות 1689]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 15:43, 1 בדצמבר 2019 (IST)
::אפשר להקדים ולזהות את שורשי התהליך במאגנה כרטה מ1215 שבה לראשונה הונחו היסודות למשטר מלוכני חוקתי במקום משטר שבה המלך עושה מה שבראש שלו. [[מיוחד:תרומות/37.26.146.187|37.26.146.187]] 18:35, 1 בדצמבר 2019 (IST)
:::יצויין שהמלך אף פעם לא "שלט הלכה למעשה בכל מה שהתרחש בממלכה" (המאוחדת או אלו שלפניה). בימי הביניים היה השלטון פאודלי ולכן למלך היו מעט מאוד סמכויות בנחלות האצילים. ה[[מגנה כרטה]] בעת חתימתה שיקפה את זכויות האצילים, ולא את זכויות העם. בין המאות ה-14 וה-16 התחזק מעמדו של הפרלמנט האנגלי, אם כי עדיין כאסיפה של האצילים, ולא של העם. כאשר בוטל בהדרגה השלטון הפאודלי בעת החדשה, הפרלמנט והממשלה כבר היו מספיק חזקים ע"מ למנוע מן המלך לעשות מה שרצה. [[צ'ארלס הראשון]], שחי בתקופה שבה באירופה היו באופנה מלכים [[אבסולוטיזם פוליטי|אבסולוטים]], הצליח לפזר את הפרלמנט ל-11 שנים, אבל בסוף שילם על כך בראשו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 12:25, 2 בדצמבר 2019 (IST)

== מה זה - 🎬? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני מבין שזה קשור איכשהו לקולנוע אבל אני כנראה צעיר מדי כדי לדעת מה זה בדיוק.  
[[מיוחד:תרומות/172.58.227.110|172.58.227.110]] 11:03, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:ראה [[קלאפר (צילום)]]. [[משתמש:Dovno|Dovno]] - [[שיחת משתמש:Dovno|שיחה]] 11:23, 2 בדצמבר 2019 (IST)

== בטטה חרא ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

גיליתי שיש מאכל ערבי בשם "בטטה חרא" Batata Harra. יש פרטים לגבי זה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:11, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:חשבתי בהתחלה שזה הטרלה של מישהו, מסתבר שזה נכון... :O
:[[:en:Batata harra|על פי ויקיאנגלית]] המקור של המאכל הוא מלבנון ופירוש השם מערבית הוא "תפוח אדמה מתובל". חיפוש בגוגל העלה לי כמה מתכונים, דוגמת [https://littlesunnykitchen.com/batata-harra/ זה].
:ד"א, אתה בטוח שהוגים את זה בערבית "חרא" (כמו המילה ... נו אתה יודע איזה)? [[משתמש:TheStriker|TheStriker]] - [[שיחת משתמש:TheStriker|שיחה]] 13:18, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::לפי אותו ערך: כן. כתוב שם بطاطا حارة‎. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:24, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::: לבנון זה מטר מפה. למה אין את זה במטבח הערבי הישראלי-פלסטיני? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:45, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::::דובר ערבית לא יתבלבל בין המילה חארה (כמו בשם התבשיל) לבין המילה ח'רא (נו אתה יודע איזה) --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 19:39, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::::יש שתי ח' גרוניות? יש איפשהו דוגמת שמע להשוואה? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:41, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::::::רק אחת מהן גרונית. ראה טבלת אותיות בערך [[ערבית]]. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 19:53, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::::::הח' עם הגרש ([[خ]]) נשמעת הרבה יותר כמו ח בהגיה ישראלית ממוצעת מאשר כמו שהוגים אותה, למשל, זקנים תימנים. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 20:05, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::::::::עכשיו אני מבולבל עוד יותר. האם לא מתעתקים את ה"ח' הלא גרונית" בתור כ' רפויה? כרא מול חרא? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:38, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::::::::[[ויקיפדיה:כללים לתעתיק מערבית|לא]]. לדוגמה, سخنين שהיא במקור משהו כמו [[סכנין (יישוב עתיק)]], מתועתקת חזרה לעברית כ[[סח'נין]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:36, 2 בדצמבר 2019 (IST)

== לצלם מטוסים מהחלל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

עם הטכנולוגיה של היום אפשר לצלם אדם בודד מהחלל. האם אפשר לעשות צילום מהחלל של מטוסים בשמיים?


שאלה שניה: האם אפשר לעשות מסרט בו יש זום אאוט מהאדמה עד למצב שרואים את הארץ ככדור?
:א. כן. כבר שנים רבות. אבל אין כיסוי מלא של כל כדור הארץ ע"י לווינים שמצויידים לכך, רחוק מזה. ב. אם אתה מתכוון האם ניתן לערוך סרט שכזה ממקורות שונים, שכל אחד מהם מספק רמה שונה של זום, זה אפשרי. למיטב ידיעתי לא ניתן לעשות זאת עם סרט ממקור יחיד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:01, 2 בדצמבר 2019 (IST)
::בטח שלא בהמראה. אבל מה לגבי צילום בזמן נפילה מהחלל? נראה לי מאוד מסובך אבל אני לא משוכנע שזה בלתי אפשרי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:40, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::אנסה לשכנע אותך. חלליות לא נופלות סתם כך. הן נכנסות למסלול נפילה מתוכנן בקפידה שמטרתו מחד למנוע קיפוץ חזרה לחלל ומאידך לאפשר כמה שיותר air braking. כניסה חזרה ממסלול, למיטב זכרוני, היא במהירות '''מינימלית''' של 10 ק"מ לשנייה - מאך 30. לכן להבדיל מטיל בליסטי, שמגיע במהירות הצנועה של מאך 6, המסלול הקפדני הכרחי, ותוצאת לואי שלו היא שלא מדובר בנחיתה תחת נקודת הכניסה לאטמוספירה. מעבורת החלל, למשל, עשתה סידרה מסובכת של תמרונים שהשתרעו על פני כל רוחב ארה"ב לפחות.{{ש}}אולי בטכנולוגיות לא רחוקות כל כך זה יהיה אפשרי. אם למשל יצליחו לייצר מצנחים מננוטיובס אולי זה יספיק לנחיתה "דוך" למטה. בינתיים, למיטב ידיעתי, זה פשוט לא ניתן לביצוע. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:07, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::: ברור לי שזה לא יכול להיות מסלול ישר למטה, בגלל סיבוב כדור הארץ. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:12, 2 בדצמבר 2019 (IST)
:::::לא, זה כמעט זניח - כרבע שעה, וממילא ניתן לפצות על זה במסלול מתאים, רק שהמסלול המתאים יפרק את החללית מהר מאד. על כל פנים בדקתי את עצמי - המהירות המינימלית היא מאך 23. עדיין הרבה יותר ממה שאנחנו יכולים לנהל היום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:27, 2 בדצמבר 2019 (IST)

== החור באוזון ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה קרה שאנשים הפסיקו להיות מודאגים מהחור באוזון כמו פעם? {{לא חתם||אלמ}}
:להבדיל מפליטת גזי חממה, המערכת הפוליטית הכלל עולמית התגייסה לטיפול במשבר האוזון. חתמו על אמנות, נחקקו חוקים ונקבעו תקנות שהפכו את תעשיית משאבות החום (למשל מקרר ומזגן אוויר) מלמעלה למטה וכפו הפסקת שימוש בגזים שפגעו בשכבת האוזון. מאז שכבת האוזון משתקמת לאט אך בבטחה. המשבר הזה, תודה לאל, מאחורינו.{{ש}}למרבה הצער של ילדינו, שום דבר קרוב לזה לא קורה בנושא פליטת הפד"ח. התעשייה המעורבת היא כלל תעשיית הנפט והפחם העולמית, תעשייה עשירה מאד ומחוברת היטב פוליטית. לא ברור לי איך הטייקונים האלו מתעלמים מגורל הילדים והנכדים שלהם, אבל זה בדיוק מה שקורה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:11, 2 בדצמבר 2019 (IST)

== האם לרופאים מנתחים בבתי חולים ציבוריים יש תמריצים לביצוע ניתוחים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם הם מקבלים תוספת לשכר עבור כל ניתוח? (או רק שכר גלובאלי?)

האם קידומם תלוי במספר הניתוחים שביצעו?

האם ישנם תמריצים אחרים?

תודה,  [[משתמש:אלון טטי|אלון טטי]] - [[שיחת משתמש:אלון טטי|שיחה]] 21:31, 3 בדצמבר 2019 (IST)

== מועד הבחירות לכנסת ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כפי מה שנראה כרגע, אנו הולכים לבחירות שלישיות לאחר פיזור אוטומטי של הכנסת ה-22 לפי חוק יסוד הממשלה. הבחירות צפויות להיערך בל' שבט (25 בפברואר). במקרה כזה מתי הוא המועד של הבחירות הבאות (לכנסת ה-24)? לפי סעיף 36 לחוק יסוד הכנסת, אם החליטה הכנסת להתפזר הבחירות לכנסת הבאה בחודש חשוון שלאחר 4 שנים עבריות ממועד הבחירות הקודמות. האם זה תקף גם כאן? הרי הכנסת לא חוקקה חוק התפזרות. מישהו יודע? [[משתמש:נריה לוי|נריה לוי]] - [[שיחת משתמש:נריה לוי|שיחה]] 03:58, 4 בדצמבר 2019 (IST)
:סעיף 11 (ב) לחוק יסוד: הממשלה קובע כי במקרה שלא מצליחים להקים ממשלה {{ציטוטון|יראו את הכנסת כאילו החליטה על התפזרותה לפני תום תקופת כהונתה}}. 
:אגב, הבחירות לא צפויות להיערך בל' שבט; החוק קובע את יום שלישי האחרון שבתוך 90 ימים מרגע אי-ההקמה, וכפי שזה נראה כרגע זה יוצא בפורים, כך שהבחירות יהיו או ב-3.3 או ב-17.3. התאריך שטענת שהבחירות צפויות להתקיים בו הוא התאריך המוקדם ביותר שוועדת הבחירות ערוכה לקיים בו בחירות, אך קיום הבחירות בתאריך זה מצריך שינוי בחוק היסוד. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 04:19, 4 בדצמבר 2019 (IST)

== שאלה בנוגע לפרופ' [[אפרים אלימלך אורבך]] ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
פרופ' אורבך שירת ב[[מלחמת העולם ה-2]] כ[[רב צבאי]] בצבא הבריטי. האם מישהו יודע פרטים כלשהם על התגייסותו לצבא הבריטי, היחידה בה שירת, תקופות ומקומות שירותו ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:27, 6 בדצמבר 2019 (IST)
:יומנו מאותה תקופה יצא כספר בשנת 2008 - "רשימות בימי מלחמה: יומנו של רב ארץ-ישראלי בצבא הבריטי, תש"ב-תש"ד, 1942-1944". צריך לבדוק בספריות. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 10:46, 6 בדצמבר 2019 (IST)
::תבורך. לא ידעתי שיצא ספר מעין זה. נראה כמו כפפה למה שביקשתי. בעצם, הספר מופיע כאחד מחיבוריו בערך שלו (יצא ב[[הוצאת משרד הבטחון|הוצאת משהב"ט]]). אבדוק גם אבדוק. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:45, 6 בדצמבר 2019 (IST)

== פסים בעיני החגבים ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה ואיך נוצרים ל[[חגב]]ים פסים בעיניים? בדרך כלל לא שמים לב, אבל ראיתי בכמה תמונות מקרו שחבר שלי צילם (ולמשל פה [https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/0/05/Grasshopper-head.jpg] ) שמקרוב אפשר לראות פסים כהים על העין. מה התפקיד של הפסים, ואיך הם נוצרים? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 08:54, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:על פי [http://faunaofindia.nic.in/PDFVolumes/records/076/01-04/0147-0188.pdf המקור הזה, עמ' 158] לפסים תפקיד חיוני בקיום שני מצבי ראייה - לאור קלוש ולאור חזק (קצת דומה לתפקיד הקנים והמדוכים אצלנו). הפסים מתווספים בד"כ בכל נשל, כך שאחרי כל נשל נוסף פס אחד או שניים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:41, 8 בדצמבר 2019 (IST)

== נוהל נשיאת נשק ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
פרט לעיצומו של קרב, האם יש מקרים נוספים בהם נושאים נשק שהוא טעון, דרוך ולא נצור? למשל, אנשי ביטחון מיוחדים באירועים עם כוננות גבוהה וכדומה? היכן ניתן לקרוא על כך? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:55, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:השנקל שלי: בפעילות בט"ש בגזרה מסויימת הופקדתי על מא"ג טעון דרוך ולא נצור. כמו כן למיטב ידיעתי אנשי יחידת האבטחה לאישים נעים עם אקדח דרוך ולא נצור. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:03, 8 בדצמבר 2019 (IST)
::בנוסף, אקדחים מסויימים (למשל של חברת [[גלוק (חברה)|גלוק]]) הם מלכתחילה חסרי נצרה כך שכאשר הם טעונים הם ממילא טעונים ולא נצורים בלי קשר לסיטואציה. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:23, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:::האם היום בעיצומו של קרב '''נושאים''' נשק טעון, דרוך ולא נצור? זו נראית לי דרך מסוכנת במיוחד לשאת נשק. אני למדתי בצה"ל שפתיחת הנצרה היא השלב האחרון לפני לחיצה על ההדק, כאשר הנשק כבר מכוון למטרה. אבל אולי היו שינויים מאז שהשתחררתי? באקדחי גלוק יש מנגנון אבטחה מיוחד להדק שמחליף את הנצרה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 14:04, 13 בדצמבר 2019 (IST)
::::למיטב ידיעתי אתה צודק. לא יצא לי להיות בקרב אמתי, אבל בכל התרגילים הרטובים שעשינו ההנחיות היו שטוענים את הנשק בתחילת התרגיל, אבל כל הזמן הנצרה סגורה, למעט כשהולכים לירות. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:50, 26 בדצמבר 2019 (IST)

== איך נוצר פלונטר ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום. איך נהיה פלונטר (קשר בלי כוונה) בחוטים? אני שם את האוזניות בתוך התיק, ובכל פעם שניה אני מוצא אותן מסובכות באופן שכביכול דורש תכנון--[[מיוחד:תרומות/176.12.177.152|176.12.177.152]] 20:30, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:ערך רלוונטי: [[קשר (חבל)]]. אינטואיציה: החוט מסתבך מהזזת התיק. יש לא מעט פיתולים שיסתיימו בקשר, ומרגע שיש קשר, הוא לא יותר מעצמו. מהם הפיתולים הללו? מה שמסובך להתיר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:42, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:ישנן  כמה שיטות לארגון אוזניות כך שלא יסתבכו. אימצתי אחת מהשיטות ומאז הכל טוב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:13, 8 בדצמבר 2019 (IST)
:אולי [https://www.sciencealert.com/the-mathematical-law-that-causes-your-headphones-to-tangle זה] יעזור. בהצלחה. 21:20, 8 בדצמבר 2019 (IST)

== מתרומם ==

מדוע ולמה המילה מתרומם הפכה לכינוי להומוסקסואל?
:מן הסתם מפני ש"מתרוממת" היא כינוי עם קונוטציה שלילית מובהקת לאשה שמתמסרת בקלות. התשובה לשאלה מדוע נוצר הכינוי "מתרוממת" אינה ידועה לי, אבל במקרים רבים לא ניתן למצוא את המקור למילות [[סלנג]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:50, 9 בדצמבר 2019 (IST)

== צ'בורשקה מפורסם בכל רוסיה וברית המועצות. הוא אחת מדמויות האנימציה עליהן כתובות רוב הבדיחות הרוסיות.  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אפשר לקבל דוגמה או שתיים לבדיחה עליו? [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 14:37, 9 בדצמבר 2019 (IST)
:לא יודע מאיפה הציטוט הזה, אבל הוא לא נשמע הגיוני, בחלק של "רוב" הבדיחות. יש עליו בקושי כמה מאות בדיחות. עברתי בשבילך על רובן, אבל לצערי לא הצלחתי למצוא משהו שיהיה מצחיק לדובר עברית כשפת אם. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:39, 9 בדצמבר 2019 (IST)

[[צ'בורשקה]] - תן בבקשה שתי בדיחות ברוסית או קישור. תודה. [[מיוחד:תרומות/129.69.140.138|129.69.140.138]] 16:05, 9 בדצמבר 2019 (IST)
: "רוב" זאת הגזמה פרועה. חיפוש בגוגל מוביל לאתר [https://anekdotovstreet.com/multiki-skazki/cheburashka-i-krokodil-gena/ הזה] ו[http://chebur.hobby.ru/anecdot_f.html הזה]. רוב הבדיחות בלתי ניתנות להבנה ללא צפיה בסרטים בשפת מקור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:56, 9 בדצמבר 2019 (IST)

== תרשים זרימה ל(אי) דיווח על תקלה/פשלה ==

שלום,

אני מחפש תרשים זרימה היתולי שנתקלתי בו בעבר לגבי תקלה או פשלה שאדם עשה, ואיך לטפל במקרה. ציטוטים שזכורים לי: "האם מישהו ראה אותך", "האם נגרם נזק", "דווח הכול בסדר". מישהו מזהה ומכיר? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:03, 12 בדצמבר 2019 (IST)
:כן, ודאי. אתה חייב אותו מתורגם, או שבאנגלית זה בסדר?<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:22, 13 בדצמבר 2019 (IST)
::אשמח לכפל מבצעים – תודה רבה! [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 10:04, 13 בדצמבר 2019 (IST)
:::לבושתי לא איתרתי את זה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:40, 14 בדצמבר 2019 (IST)

== שר בשני משרדים ==
{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם שר שאינו ראש הממשלה יכול להיות שר לשני משרדים שונים לגמרי (משרד התרבות והביטחון לדוגמה)? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.5|213.55.221.5]] 19:12, 15 בדצמבר 2019 (IST)
:בהחלט. זה אף נפוץ למדי בשנים האחרונות. כך למשל, ב[[ממשלת ישראל השלושים ושלוש]], [[גלעד ארדן]] שימש שר התקשורת וגם כשר להגנת העורף באותה עת. [[סילבן שלום]] החזיק באותה ממשלה בשלושה תיקים. הוא שימש ב{{ה|משרד לנושאים אסטרטגיים}}, [[המשרד לענייני מודיעין|השר לענייני מודיעין]] וכ[[המשרד לשיתוף פעולה אזורי|שר לשיתוף פעולה אזורי]]. בממשלה שלפניה, [[משה כחלון]] שימש במקביל ב[[משרד התקשורת]] וב[[משרד הרווחה והשירותים החברתיים]]. [[משתמש:Ldorfman|Ldorfman]] • [[שיחת משתמש:Ldorfman|שיחה]] 19:24, 15 בדצמבר 2019 (IST)
::בקיצור, בישראל זה הכל משחק. אין שום משמעות לכל התארים האלה.--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 14:22, 8 בינואר 2020 (IST)

== האם יש מצב רפואי בו רואים אנשים שאינם קיימים? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש אלמנט ספרותי וקולנועי מפורסם, המופיע ב[[מר רובוט]], [[מועדון קרב]], [[נפלאות התבונה (סרט)]] ועוד. הדמויות המרכזיות יוצרות חברים דמיוניים ראליסטיים לחלוטין, שמסוגלות לנהל שיח שלם. מצב בו הדמות שיצרה אותם בדמיונה אינה מסוגלת להבחין בין שיחה עם חבר דמיוני לבין שיחה עם אדם אחר. הרבה (רוב?) אנשים בריאים לחלוטין מנהלים קבוע דיאלוגים בראש, אבל הם מסגולים בקלות להבחין בין שיח פנימי לבין חיצוני. אז האם המצב המתואר בסרטים הוא ריאליסטי או שמדובר באלמנט ספרותי בלבד של שיגעון?  ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:16, 16 בדצמבר 2019 (IST)
:קיים במקרים ספציפיים של סכיזופרניה. לא מאד נדיר בין סכיזופרנים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:56, 16 בדצמבר 2019 (IST)
::תוספת - הדמויות הדמיוניות בכל המקרים שפגשתי לא היו דמויות נייטרליות. אלו היו דמויות תוקפניות ומאשימות. בהחלט לא "חבר דמיוני". יותר כמו "סיוט דמוני". <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:00, 16 בדצמבר 2019 (IST)
::: ממש ברמה שהם "בזמן אמת" מדברים עם אנשים שרק הם רואים? או שהם ממציאים אותם כזיכרונות עבר? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:48, 16 בדצמבר 2019 (IST)
::::בזמן אמת, התפרצות פסיכוטית. מהר לאישפוז סגור.{{ש}}אחת מהחוויות המתסכלות ביותר שהיו לי הוא מטופל שמשפחתו סירבה לאשפז אותו בהתפרצות פסיכוטית למרות שהתחננתי. הוא התדרדר להזרקת סמים אחרי שהדמות הדמיונית שלו השפילה אותו עד עפר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:11, 17 בדצמבר 2019 (IST)
::::: נשמע אחד המפחידים. מקווה שבאמת יש טיפולים רפואיים יעילים למצב הזה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:42, 17 בדצמבר 2019 (IST)
::::::יש טיפול יעיל. אחד הוא זריקה הניתנת אחת לרבעון, הסני הוא זריקה חודשית. אינני זוכר את שם הזריקות. לפחות המטופלים שהכרתי הגיבו כולם באופן חיובי לזריקות. Ewan2 מדייק שעל פי הספרות המקצועית הזייות שמיעתיות בלבד נפוצות הרבה יותר. ההכרות האישית שלי - בהחלט לא מדגם מייצג! - אחרת. {{ש}} במקרים בהם הסכיזופרניה התפרצה עקב שימוש ב[[דטורה]] (צמח נוראי, צריך לנהל נגדו מלחמת שמד) הזיות ויזואליות מופיעות תמיד, גם מהנסיון שלי וגם משיחות עם פסיכיאטרים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:46, 17 בדצמבר 2019 (IST)
:[[חלום]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:54, 17 בדצמבר 2019 (IST)
:: הנפוצות ביותר הן  הזיות שמיעה .הזיות ראייה נדירות יותר, ומאפיינות יותר מצבים ממקור מוחי "אורגני גס" הזיות ראייה נפוצות יותר בהפרעה מוחית אורגנית (כתוצאה ממצבים בלבוליים , גידול, דמנציה, ארוע מוחי, מצב בלבולי מסיבות גופניות כולל הרעלת סמים הלוצינוגנים)
נדיר יותר במצבים פסיכוטיים בסכזיופרניה  , אבל לפעמים גם במצבי פסיכוטיים מסיבה אחרת - נדיר בפסיכוזה קצרה תגובתית, מאניה פסיכוטית, דיכאון פסיכוטי . ברוב המקרים ההזיות הן של שמיעה ולא של ראייה. חלק גדול מהתופעות מגיבות טוב לתרופות אנטיפסיכוטיות ולפתרון המצבים הגופניים  שגרמו להופעתן  ונעלמות אחרי טיפול. [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 15:02, 17 בדצמבר 2019 (IST)
:::לסבא שלי, נוחו עדן, היו הזיות כאלה בתקופה ה[[דמנציה|דמנטית]] שלו. הוא היה שוכב על הספה, מסתכל על החדר או על המרפסת, והוזה ילדים קטנים שעומדים בכל מיני מקומות מסוכנים. הוא היה מפציר בנו להוריד את הילד מקצה מעקה המרפסת או מכל מקום מסוכן אחר שהוא היה הוזה, ולא היו עוזרות האמירות שלנו שאין שם ילד. להבדיל ממה שתיאר השואל, סבא שלי לא דיבר או ניהל שיחות עם הילדים הדמיוניים, אך בהחלט ראה גם ראה אותם. אולי ההזיות הללו נשענו על חוויות אמתיות שלו מילדותו כ[[יתום]], ב[[בית היתומים דיסקין]]. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:12, 31 בדצמבר 2019 (IST)

== פפה וצמד השלושה ==

זמרים/קומיקאים שפעלו בשנות ה60 כנראה, אין עליהם מידע ברשת. מי הם היו? טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 19:46, 16 בדצמבר 2019 (IST)
:מה שמצאתי בגוגל. מדובר בשלישיה: אריה (פפה) פלדמן, אריה זקס ונתן גבעול, ראה עוד [https://music.apple.com/il/album/שירים-שתמיד-עושים-שמח/901103176 כאן] ו[https://stereo-ve-mono.com/?s=פפה+וצמד] כאן.
:אריה פלדמן נהרג במלחמת ההתשה בתש"ל. ראה בין היתר [https://www.facebook.com/groups/145859619204549/permalink/377050682752107/].[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ' בכסלו ה'תש"ף • 03:17, 18 בדצמבר 2019 (IST)
::תודה רבה לך. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 00:00, 20 בדצמבר 2019 (IST)

== חיתוך קובצי pdf גדולים ==

מישהוא מכיר תוכנה/אתר חינמיים לחיתוך קובצי pdf גדוילם (כג'יגה)? רוב האתרים שהגעתי אליהם מגבילים אותי לאזור ה־100 מגה.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ט בכסלו ה'תש"ף • 06:01, 17 בדצמבר 2019 (IST)
:במערכת שלי ([[דביאן]]): לדוגמה: [https://packages.debian.org/sid/pdfarranger]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:23, 17 בדצמבר 2019 (IST)
:: אפשר לפתוח את הקובץ בתוכנה לוקאלית, ולהדפיס את הדפים הרצויים לתוך קובץ PDF חדש. הדפסה -> שמור כ-PDF -> בחירת העמודים -> הדפס.
:::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], לא כל כך הבנתי את התשובה שלך. מן הון להון, באמת שמרתי את החלק הרצוי כPdf. זה לא מושלם, כי זה הוסיף לי שוליים מלמעלה ומלמטה, אבל זה בסדר.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ"א בכסלו ה'תש"ף • 16:37, 19 בדצמבר 2019 (IST)

== זכיות יוצרים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->


ברצוני ליצור קולאז' שהוא יצירה אומנותית חדשה בפני עצמה אך מכילה גם חלקי צילומים רבים מצלמים שונים (כוונתי לגזירי צילום ולא צילום שלם ומכוסה בחלקו בצבעים). יצירה זו היא לכוונה וביטוי אומנותי וגם מיועדת למכירה. האם באופן זה מותר לי השימוש בצילומים מבלי להפר את זכיות היוצרים של הצלמים?
:לא. כביכול מדובר במשהו שהיה יכול ליפול תחת "שימוש הוגן", אבל מדובר במושג די מעורפל ורוב הפסיקה נוטה להחמיר. תצטרך לקבל אישור מתועד מכל היוצרים שתעשה שימוש ביצירותיהם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:14, 17 בדצמבר 2019 (IST)

==האם קרן פנסיה היא מוצר ביטוח לכל דבר ועניין?==
שלום לכם,

אני מבין את החשיבות של מושג "קופת גמל" במובן זה שמעסיק של עובד, או עובד (או במובן מסוים שניהם) מפריש\ים סכום כסף ממשכורתו ברוטו של עובד לצורך פרישה רצונית (שאם תתרחש, סביר לי להניח שבמקרים לא מעטים יהיה זה לפני גיל הזכאות המוחלטת ל[[קצבת אזרח ותיק]]).

כשאני מנסה להשוות קופת גמל לקרן פנסיה אני מבין שקרן פנסיה כוללת מאפיין של "קופת גמל" אך לצד זאת תמיד תכלול מאפיין אחד לפחות של ביטוח כמו ביטוח שאירים וכדומה.

על כן השאלה - האם קרן פנסיה היא מוצר ביטוח לכל דבר ועניין?

תודה על תשובה. {{לא חתם||אלמ}}

:שלום לך. אני מתכנת כיום בחברת ביטוח, לא סוכן ביטוח, כך שצריך לקחת את הדברים בערבון מוגבל, אך בכל זאת יש לי איזשהי הבנה לגבי הביטוחים שאני מתעסק בהם. צריך להבחין בין שני סוגים של מוצרים פנסיוניים.
:#ביטוח מנהלים, כשמו, הוא ביטוח לכל דבר ועניין. מדובר בחוזה שנחתם בין חברת הביטוח לבין המבוטח והוא מציע ביטוח עבור שלושה מקרים, תמורת פרמיה (בדרך כלל, פרמיה שמשתנה עם הגיל) שנקבעת בחוזה מראש. שלושת המקרים הם, פרישה לפנסיה, פטירה לפני גיל מסוים (שוב, לפי מה שנקבע בחוזה) ואובדן כושר עבודה לפני גיל הפרישה. סכום הביטוח שמתקבל, בפטירה או באובדן כושר עבודה, הוא סכום שנקבע מראש בחוזה. יש שלוש הסתייגויות: הראשונה, הביטוח הפנסיוני נותן במקרה תביעה, כלומר כשאדם פורש לפנסיה, לא סכום קבוע שנקבע בחוזה (כמו שקורה בביטוחים רגילים על ריסק כלשהו), אלא את הסכום שהמבוטח חסך באמצעות ההפרשות החודשיות שלו ושל המעסיק בתוספת רווחי ההשקעות ובניכוי דמי ניהול. השנייה, בימינו, במדינת ישראל, אין אפשרות לקבל את סכום הביטוח באכ"ע או בפנסיה בצורה הונית, כלומר את כל הסכום בבת אחת, אלא הסכום שנצבר מחולק לפי איזה מקדם כלשהו, שנקבע לפי איזשהי הערכה אקטוארית (כלומר, הערכה של כמה חודשים נותרו למבוטח בגיל ובמין ובתנאי עישון / אי עישון של המבוטח שלנו לחיות), וכל חודש המבוטח מקבל את הקצבה בסכום הזה. אם הוא חי יותר זמן ממה שהעריכו לו, הוא "דפק את המערכת" וקיבל יותר ממה שחסך, כי הוא מקבל יותר חודשים את הקצבה הזו, ואם הוא נפטר מוקדם, הוא קיבל פחות ממה שחסך. השלישית, בביטוחים רגילים כל התנאים נקבעים מראש בזמן חתימת החוזה, ואילו בביטוח מנהלים, הסכום שהמבוטח צבר מתברר רק בפרישה והמקדם שבו סכום הצבירה של המבוטח מחולק כדי להחליט מה תהיה הקצבה, נקבע רק בגיל 60 (כלומר חמש שנים לפני פרישה אצל נשים ושבע אצל גברים).
:#קרן פנסיה, אינה ביטוח ממש, בשני מובנים. הראשון, מפני שהיא איזשהו הסכם קיבוצי, בין כל חברי קרן הפנסיה לבין חברת הביטוח. אם קרן הפנסיה נמצאת במצב טוב והשקיעה והרוויחה יותר מהתחזיות, ואם רוב המבוטחים בריאים ואינם תובעים את החברה על אכ"ע, הסכום שמשולם לכל מבוטח יותר גדול. לעומת זאת, אם מצב הקרן גרוע, כי היא הצליחה להרוויח מעט על ההשקעות שלה, או כי הרבה מבוטחים שלה תובעים אותה על אובדן כושר עבודה, הסכום שכל מבוטח יקבל יהיה נמוך יותר. השני, מפני שאין חוזה מחייב בין המבוטח לבין קרן הפנסיה. הממונה על הביטוח יכולה להתערב ואכן גם מתערבת בפועל בתנאים של קרן הפנסיה, בדרך כלל ברגולציה שהיא לטובת המבוטח, מה שאומר שהתנאים של קרן הפנסיה שאליה נכנס המבוטח כל הזמן משתנים. שני הדברים האלה לא נכונים בביטוח מנהלים: ברגע שחתמתי על חוזה מול חברת הביטוח על ביטוח המנהלים, היא מחוייבת לי לתנאים שעליהם חתמתי. אם לחברה הייתה שנה חלשה או שהיו לה הרבה תביעות, וגם אם להיפך, תמיד אני אמור לקבל את סכום הביטוח שנצבר לזכותי בלבד, גם אם יתהפך העולם. בנוסף, אף אחד לא יכול להתערב בתנאים של ביטוח המנהלים ולשנות אותם לטובה או לרעה, מפני שזה חוזה ביני לבין חברת הביטוח. כל זמן שהפוליסה שלי קיימת היא ממשיכה להתנהל באותם תנאים שעליהם חתמתי. לגבי שלושת הדברים שהזכרתי קודם לגבי ביטוח מנהלים, גם בקרן פנסיה המצב דומה, אין סכום שנקבע מראש שאני מקבל בפרישה לפנסיה, אלא אני מקבל סכום שנצבר לטובתי (אך במקרה הזה זה איזשהו פול שנצבר עבור הרבה מבוטחים ומחולק בין כל התובעים), שנית, לא מדובר בסכום הוני אלא בקצבה ושלישית, ופה יש קצת הבדל, המקדם נקבע בזמן התביעה (בפרישה לפנסיה או באכ"ע) ולא בגיל 60.
:יש לשים לב שכל מה שכתבתי עד עכשיו נכון לקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים החדשים שקיימים החל מ-2013. בעבר היו הדברים שונים קצת.
:מקווה שסייעתי. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:07, 25 בדצמבר 2019 (IST)

==האם יש הבדל משמעותי בין המונחים מחירון ותעריף?==
ההבדל המשמעותי היחיד שאני מזהה הוא שמחירון נקבע לרוב על פי עסק יחיד ותעריף נקבע על ידי איגוד מקצועי, אך אולי אני טועה. אשמח לריוויזיית המומחה, עליה אני מודה מראש. {{לא חתם||אלמ}}
:תעריף הוא מחיר מקסימלי של שירות מסוים לציבור, שנקבע בשקלול העלות שנדרשה לייצור ופרסום המוצר, ותוספת המבטיחה רווח עבור היצרן או הספק. תעריפים נמצאים לרוב תחת פיקוח של רשות ונקבעים על ידה. הספק רשאי לבקש מחיר נמוך מהתעריף, אבל לא גבוה ממנו. מחירון הוא, בפשטות, רשימת מחירים שספק מציג עבור שירותים ומוצרים שהוא מציע.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:31, 28 בינואר 2020 (IST)
:לא קשור למקסימום או מינימום. תעריף הוא שיטת החישוב והמחירון הוא התוצאה. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 01:50, 28 בינואר 2020 (IST)

== שדות תעופה? ==

{{coord|30.5400459|34.8871796|type:landmark|display=inline}}{{ש}}
{{coord|30.3501985|34.8471219|type:landmark|display=inline}}{{ש}}
{{coord|30.2174991|34.8550204|type:landmark|display=inline}}{{ש}}
{{coord|30.2198427|35.1024258|type:landmark|display=inline}}{{ש}}
{{coord|30.7518474|35.1609361|type:landmark|display=inline}}{{ש}}
מישהו יכול לומר לי מה נמצא בקואורדינטות האלה? שדות תעופה נטושים? [[משתמש:Yishaybg|Yishaybg]] - [[שיחת משתמש:Yishaybg|שיחה]] 12:19, 18 בדצמבר 2019 (IST)
:הראשון נראה לי כמו נתיב שעברו טנקים. השאר באמת נראים מנחתים נטושים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:38, 18 בדצמבר 2019 (IST)
::יש להם שמות? איזשהו מידע עליהם? [[משתמש:Yishaybg|Yishaybg]] - [[שיחת משתמש:Yishaybg|שיחה]] 19:59, 18 בדצמבר 2019 (IST)
:::לי ? לא. שפטתי על פי התצלומים. באף אחד מהם המסלול לא ארוך די הצורך לשמש את חיל האוויר. אם תבדוק ביוטבתה תגלה מינחת דומה. בכולם המסלול קצר למדי (מספיק להמראת מטוס קל) ואין מבנים של פיקוח טיסה וטרמינל. אין לי מושג מה ההיסטוריה, מתי נבנו המינחתי האלה ואת מי הם שימשו באמצע שומקום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:13, 18 בדצמבר 2019 (IST)
::::מוזר... [[משתמש:המלך הכחול|המלך הכחול]]  • [[שיחת משתמש:המלך הכחול|שלח לי הודעה!]]  20:20, 18 בדצמבר 2019 (IST)
:::::[[כתב יד וויניץ'|טקסט וויניץ']] יותר מוזר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:31, 18 בדצמבר 2019 (IST)
::::::חשבתי שיכול להיות שזה שדות תעופה דמה של חיל האוויר שמשמשים לאימוני הפצצות מסלולי המראה של נמלי תעופה עויינים. כל המקומות האלה נמצאים בתוך שטחי אש. מה דעתכם? [[משתמש:Yishaybg|Yishaybg]] - [[שיחת משתמש:Yishaybg|שיחה]] 20:13, 19 בדצמבר 2019 (IST)
:::::::נשמע סביר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:08, 19 בדצמבר 2019 (IST)

== השגת רכב משטרה לצילומי סרט/תוכנית טלוויזיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בכל כך הרבה סרטים רואים רכב משטרה. האם יש למשטרה קריטריונים להשאלת רכביה? איך כל זה מתנהל?--[[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 17:13, 19 בדצמבר 2019 (IST)
::אני מניח שבחלק מהם פשוט מעצבים רכב פרטי כרכב משטרה.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ"ב בכסלו ה'תש"ף • 21:04, 19 בדצמבר 2019 (IST)
:::דויד צודק, וברוב המקרים הגרפיקה החיצונית כ"כ חובבנית שזה לא אמין. לפעמים יש כמה ניידות עם אותם מספרי רישוי, חלטורה ישראלית. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 23:58, 19 בדצמבר 2019 (IST)
::::אם כבר, אז חלטורה כלל עולמית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:41, 20 בדצמבר 2019 (IST)
::::כמה משועמם בזמן הסרט צריך להיות בשביל לקרוא את לוחיות הרישוי של המכוניות?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 14:17, 8 בינואר 2020 (IST)

== ינעל העולם ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם הביטוי בא מערבית? איך הוא נשמע במקור ומה המשמעות? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.201|213.55.220.201]] 11:44, 20 בדצמבר 2019 (IST)
:למיטב זיכרוני "יִנעל" פירושו בערבית מקולל, ארור. ינעל העולם זה פשוט "ארור העולם" זה צירוף ערבית ועברית, כמו ש"ינעל אבּוּק" הפך ל"ינעל אביך", ולא לשכוח את "ינעל דין באבור אילי ג'אבאק" <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:40, 20 בדצמבר 2019 (IST)
::תקן אותי אם אני טועה, אבל בערבית זה "ילען" ולא "ינעל". ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:43, 20 בדצמבר 2019 (IST)
:::צודקים שניכם. צריך לזכור שבמעבר בין עברית לערבית ישנה תופעה של חילופי אותיות, במקרה זה בין ל' לנ'. דוגמה אחרת: [[שפרעם|'שפרעם']] בעברית לעומת 'שפעמר' בערבית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:20, 20 בדצמבר 2019 (IST)
::::הצורה התקנית בערבית היא '''ילען'''. אך כמו בעברית, קיימת תופעה של חילופים פונטיים בין עיצורי למנ"ר, בעיקר בשפה המדוברת, ולכן "ינעל" נכון באותה מידה. [[משתמש:בנצי|בנצי]], התופעה קיימת לא רק במעבר בין השפות, אלא גם בינן לבין עצמן. הצורה "שפרעם" לא קשורה לתופעה הפונטית, אלא נועדה להקנות למקום שם עברי.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 09:43, 25 בדצמבר 2019 (IST)
:::::עוד הערה קטנונית: אם אני לא טועה, תרגום מילולי של "ינעל" אינו "ארור", אלא "יהיה ארור", כי הצורה "ינעל" בערבית היא פשוט הטייה עתידית של הפועל "לען" בעבר. כמו "חרב ביתך" בעבר מול "יחרב ביתך" בעתיד. לא הייתה לי הסבלנות לנקד, אך אני מקווה שהכוונה ברורה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:19, 25 בדצמבר 2019 (IST)
:::::הערה לנדב: התייחסותך ל[[שפרעם]] אינה ברורה, ואולי גם לא נכונה, הואיל ושפרעם אינו שם חדשני לתכלית זו או אחרת, אלא זמנו הוא כבר בתקופת ה[[תלמוד]] (מעט לפני, [[המאה ה-2]]). השם הערבי נוצר יותר מאוחר, ע"מ להקנות משמעות וזיקה ערביים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:22, 25 בדצמבר 2019 (IST)
:{{א|נדב}}, אז בערבית מדוברת אומרים "ינעל אבוק" או "ילען אבוק"? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:47, 25 בדצמבר 2019 (IST)
::{{א|בנצי|בנצי}}, אמנם עבר חודש והעניין נשכח ממני, אבל לשאלתך: שתי הצורות נכונות.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:03, 28 בינואר 2020 (IST)

== חיפוש סיפור הקשור ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ב[[בעש"ט]]. סיפור דרמטי במיוחד, על הליכתו לביתו של כפרי גוסס אליו הוזמן לשם מתן [[וידוי (יהדות)|וידוי]] ברגעיו האחרונים, והשתוממתו על הופעת הילה של קדושה מעל ראשו של הכפרי. זאת, על אף היותו אנאלפבית, ככל שאני זוכר את הסיפור. מתברר לבעש"ט שכל חייו הריקים של האיש התגמדו לחלוטין בבואו לתת דין-וחשבון בבי"ד של מעלה, בשל סיפור הצלה דרמטי במיוחד בו היה מעורב, תוך סיכון חיים אישי רב, של כרכרה או עגלה מלאת נוסעים, שעגלונה איבד שליטה עליה במדרון. מוכר למישהו ? אני מחפש את הסיפור, שאף את שמו שכחתי. שבת שלום לכולם. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 16:17, 20 בדצמבר 2019 (IST)

:[[משתמש:בנצי|בנצי]], אולי אתה מתכוון לסיפור שמופיע בספר סיפורי נשמה (שסיפר ר' שלמה קרליבך, בעריכת ש' זיוון), כרך ג', עמ' 49? סיפור עם קווים דומים מסופר שם על רב חסידי אחר.

==שאלה טכנולוגית==
אני מניח שניתן להתחבר טכנולוגית ל[[מקרן|מקרן וידאו]] מ[[טלפון חכם]]. כיצד עושים זאת ? תודה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:21, 20 בדצמבר 2019 (IST)
:אני יודע איך עושים את זה בתוספת סטרימר. אם המקרן מספיק חכם בשביל להתקין עליו chromecast אותה שיטה תעבוד בלי סטרימר. אני חושב שאפשר לעשות את זה בדרך שלא דורשת chromecast, אבל לא יודע בודאות.{{ש}}דבר ראשון תתקין בשני המכשירים את chromecast. תחפש בסטור, והוא יתן לך את Google home שכוללת את chromecast.{{ש}}אחרי זה פעל [https://support.google.com/chromecast/answer/6059461?hl=en לפי ההוראות איך עובדים עם chromecast].{{ש}}תתקין מראש וודא שזה עובד מראש, אל תשאיר לרגע האחרון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:06, 21 בדצמבר 2019 (IST)
:ניתן באמצעות miracast, שזה חלק מפרוטוקול wifi, בהנחה שמדובר במקרן שתומך בטכנולוגיה. זה נקרא "שיקוף מסך" או "screen mirroring". אני חושב שיש גם דרך לחבר באמצעות כבל בין הטלפון ליציאת HDMI, אך זה גם תלוי מערכת הפעלה. ב"אפל" מן הסתם חוסמים את האפשרות רק לרכיבים שלהם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:50, 21 בדצמבר 2019 (IST)
::{{א|בנצי}}, קראת? השורה התחתונה חשובה. אם תשאיר את זה לרגע האחרון זה לחפש צרות. באחד המקומות נתקלתי במצב שהייתי חייב לכבות את הטלפון והמקרן, להדליק את המקרן ולוודא שהתחבר לוויפיי, ורק אז להדליק את הטלפון, לחבר אותו לוויפיי ולהפעיל את כרומקאסט. זה לקח חצי שעה של ניסוי וטעייה. כל סידור אחר נכשל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:53, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::תודה לגל ולאילן. ולאילן גם על הדאגה והאזהרה המפורטת (שיתוף ניסיון אישי). בכוונתי לנסות את האפשרות הזו לא בלחץ ולא בתוך צורך, לפני שימוש בשטח. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:09, 24 בדצמבר 2019 (IST)

== ארכיון נענע10 ==

ראיתי שלאחרונה הושבת אתר 10tv.nana10.co.il, שהיה זמין עד לא מזמן וגם הכתבות שבו. באתר הראשי הייתה הפניה לאתר "רשת 13", אך האתר היה עדיין קיים. ניסיתי לחפש כתבות ישנות מהתקופה של נענע, חלק הצלחתי למצוא באתר "חדשות 13", אך חלק לא. באתר אין אפשרות לבצע חיפוש, כך שהחיפוש היחידי שניתן לעשות הוא בעזרת גוגל. האם הארכיון עדיין קיים? האם באתר החדש או שקיים ורק לא זמין אונליין? לא נראה לי הגיוני שיסירו אותו באופן מוחלט. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:58, 21 בדצמבר 2019 (IST)
:ניסית למצוא ב[https://archive.org/web/ Internet time machine]?{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:42, 23 בדצמבר 2019 (IST)
::מכיר, אך לא לזו הייתה הכוונה. מוזר שמסירים אתר חדשות ואת התוכן שלו, במיוחד בזמן שיש להם פורטל חדשות אחר שהוקם על חורבותיו של הראשון. גם להסיר את כל התוכן ההיסטורי של האתר הזה נראה לא הגיוני, וראיתי שהייתה על כך שיחה ב[[:תבנית:נענע10]]. במטמון של גוגל התכנים עדיין קיימים וניתן לראות שחלק מהתכנים הועלו לפורטל החדש וחלק לא. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:54, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::למי שייכת נענע? ניתקלתי בשני מקרים שבהם המון תוכן נעלם. אחד - הפורומים של IOL. שתיים - כל האתרים הבתי ספריים של אורט, כולל הרבה פורומים נלווים. הם עשו פיתחו שלוש מערכות, ושתי הראשונות (אני לא יודע לגבי השלישית, ואולי בכלל זו כבר רביעית או שישית) לא לקחו בחשבון סקיילינג בשני סדרי גודל, והיו חייבים להוציא אותן לפנסיה. תקופה לא קצרה הן המשיכו לכלול את התוכן, אבל בסופו של דבר הכל הוסר ונעלם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:10, 23 בדצמבר 2019 (IST)
::::אפשר למנות המון מקרים (כמה מתוכם: Tripod.com, GeoCities, טיפו, רק מתוך נענע: נענע פלאנט, ישראבלוג וגם הפורומים שלהם). לא רואה איך זה קשור לאתרי חדשות, מנית בעיקר UGC, אם כי היו גם מספר אתרי חדשות ישראליים שנעלמו מהרשת. נענע כיום בבעלות של [[RGE]]. זו אחת הבעיות של האינטרנט - היעלמות של הידע האנושי. אני זוכר שקראתי על זה כתבה באיזה אתר, לא מוצא את זה כרגע. אז גם מנו את ארכיון האינטרנט שנועד לתת מענה לבעיה הזאת, כמובן שמאז 1996 האינטרנט (הווב) השתנה וכיום המענה שלו לגיבוי האינטרנט לא מתאים יותר לאיך שהמידע בנוי ומאורגן כיום, למעשה חלק גדול מאוד מהמידע לא השירות הזה לא יוכל לעולם לגבות ולא יהיה ניתן להתאימו גם לכך שיוכל לעשות זאת. השאלה, הפורטל שייך לחברה פעילה שממשיכה לעסוק בפעילות ברשת, מפעילה פורטל חדשות, מייצרת תכני חדשות ומפעילה חברת חדשות. ארכיון מבחינתם זה דבר קדוש. לא נראה הגיוני שימחקו תכנים נרחבים מתוך האתר הזה. גם אם התוכן ירד מהאינטרנט, מכיוון שהחברה כנראה הפעילה את השרתים שלה בעצמה, קיימים גם גיבויים ([[:en:Tape library]]). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:24, 24 בדצמבר 2019 (IST)

== האם במבה זה חיקוי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ידוע ש[[כיף כף]] זה חיקוי של [[קיט קט]]. כן, בסדר, "לא באמת חיקוי", סתם צירוף מקרים.

אבל היום מצאתי חטיף [https://hempbasement.ch/produkt/zweifel-peanut-flips-120g/ זהה] עם שם שונה. זה חטיף תירס בטעם בוטנים, בצורה ובגדול ממש כמו במבה. ואז עשיתי גוגל ומצאתי [https://www.dutchshop.ca/lorenz-curly-peanut-classic-150g.html עוד אחד] זהה (לא טעמתי). אז האם גם במבה הוא למעשה חיקוי של מוצר מחו"ל? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.27|213.55.224.27]] 18:30, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:אני מהמר שלהיפך: מה שמצאת הוא חיקוי של [[במבה]]. תוכל לנסות לברר באיזה שנה הוא הופיע בשוק. זה לא אומר שבמבה לא הייתה חיקוי של חטיף קודם כאשר הופיעה לראשונה בשוק הישראלי בשנות ה-60. אבל רוב הסיכויים שחטיף קודם כזה לא שרד כמותג עד ימינו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:48, 23 בדצמבר 2019 (IST)
::גם למיטב ידיעתי, במבה, יחד עם שקדי מרק, פתיתים והקרמבו הישראלי (לא דומה בכלל ל"קרמבו" בחול שממולא במעין מרשמלו, זה מרשמלובו) הם פיתוחים ישראלים מקוריים. נדמה לי שכך גם חלק ממוצרי החלב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:50, 23 בדצמבר 2019 (IST)
::: [https://www.lorenz-snackworld.de/en/company/history כאן] הם מציינים שנת 1963 בה הם הוציאו את החטיף המדובר. ככה שהבמבה של אסם באה שנה אחרי. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.27|213.55.224.27]] 20:54, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::: קרמבו הוא פיתוח של Negerkuss שהיה פופולרי באירופה עוד במאה ה-19. לא יודע  אם המקורי היה עם מרשמלו, יתכן. ולגבי שקדי מרק: סבתא שלי ז"ל נהגה להכין מוצר כמעט זהה וגם קראה לו "מנדעלך" (כלומר "שקדים"). ככה שאסם לא המציאה את שקדי המרק, אלא רק השכילה למסחר אותם. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:15, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::::בכל מקום בחו"ל שבדקתי, ועוד מקומות ששמעתי עדויות, זה לא קרמבו. אפילו לא דומה. שלנו יותר טוב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:11, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::: מציאה יפה. אם במבה יצאה לשוק שנה אחרי החטיף הגרמני, זה בהחלט אומר דרשני. אם כי אי-אפשר לפסול ששניהם מחקים מישהו קודם. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 16:44, 26 בדצמבר 2019 (IST)

== חוק סימון התזונה החדש ==

{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

חיפשתי ולא מצאתי. יש לנו ערך על החוק שעומד להיכנס לתוקף? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:09, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:לא מדובר בחוק אלא ב[https://www.health.gov.il/LegislationLibrary/Mazon12A_2017.pdf תקנות] של משרד הבריאות. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 19:27, יום שני בשבת, כ"ה בכסלו ה'תש"ף (IST).
::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], יצרתי ערך העוסק בכך כעת ([[תקנות הגנה על בריאות הציבור]]). מוזמן לעיין בו. [[משתמש:Amit91803|Amit91803]] - [[שיחת משתמש:Amit91803|שיחה]] 21:37, 23 בדצמבר 2019 (IST)
:::[[משתמש:Amit91803|Amit91803]], תודה על יצירת הערך. כתבתי מספר הערות בדף השיחה של הערך ואשמח לשמוע את דעתך. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 23:30, 10 בינואר 2020 (IST)

== השפעת פריימריז לראש הרשימה על שאר הרשימה ==

לאחרונה הוחלט ב"הליכוד" על פריימריז רק לראש הרשימה ולהותיר את שאר הרשימה כפי שהיא. בהנחה שבבחירות לראש הרשימה יתחלף ראש הרשימה, איך זה אמור להשפיע על שאר הרשימה במצב הזה? מה יקרה למקומות של המועמדים לראש הרשימה ואיך יושפעו שאר המקומות? האם מצב כזה מעוגן בחוקת המפלגה? אם לא, איך מתקבלת החלטה בנושא ואיך מתמודדים עם המצב הזה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:27, 24 בדצמבר 2019 (IST)
:לא לגמרי ברור לי. אבל למיטב הבנתי בית הדין של התנועה הפך החלטה קודמת שלו בצורה שמרמזת שהוא שופט לא רק לפי חוקת המפלגה אלא גם לפי השפעות אחרות. אני מנחש שאם המצב יקרה, תמצא נוסחת הפשרה (לדוגמה: החלפת מקומות השניים ברשימה). בפועל כל מקום בעשיריה הראשונה בליכוד (ועוד למטה מכך) מבטיח כניסה לכנסת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:17, 24 בדצמבר 2019 (IST)

== עיצורים ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה ההבדל בפועל בין העיצורים השונים? ובין התנועות?
אני יודע שההפרש בין מי לרה הוא טון, למשל. כלומר שההבדל בין תווים מתבטא בגובה הצליל. מה בדיוק ההבדל בין התנועות השונות ובין העיצורים השונים? בתודה מראש ומתנצל אם השאלה קצת מעורפלת. [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 23:02, 24 בדצמבר 2019 (IST)
:הערכים [[עיצור]] ו[[תנועה (פונולוגיה)]] מתייחסים בעיקר לדרך הפקת הצלילים בפה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:14, 24 בדצמבר 2019 (IST)
::השאלה היא איך זה מתבטא בפועל, בגלי הקול.[[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 09:15, 26 בדצמבר 2019 (IST)
:::חיפוש קליל בגוגל העלה את זה - [https://www.mq.edu.au/about/about-the-university/faculties-and-departments/faculty-of-human-sciences/departments-and-centres/department-of-linguistics/our-research/phonetics-and-phonology/speech/acoustics/speech-waveforms/the-waveforms-of-speech בבקשה] <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:15, 26 בדצמבר 2019 (IST)

== סוגיה בנושא עדשות צילום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

{{בעלי ידע|צילום}}:{{ש}}
1. מה פירוש '''מיפתח צמצם (או עדשה) T2.8''' ?{{ש}}
2. מהי עדשת Baltar של פנאוויז'ן?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 09:14, 25 בדצמבר 2019 (IST)
:מספר ה T נותן נתון לגבי כמות האור שמועברת דרך העדשה. הוא משווה את כמות האור לעדשה 5אידאלית שאינה מאבדת אור כלל בעלת מספר f . עדשת T2.8 תעביר את אותה כמות אור שתעבור דרך עדשה אידאלית בעלת f2.8{{ש}}אלו עדשות לצילום סרטים, לא עדשות למצלמות סטילס. אינני יודע לגבי סדרת בלטאר, אבל האם מדובר בסוג (כלומר יש מייצרנים שונים) או בסדרה של ייצרן אחד? אם מדובר בסוג, אז המפרט צריך לכלול מאילו עדשות זה בנוי, אילו ציפויים יש על איזו עדשה, ובאיזה סדר ויחסי אורך הן מותקנות, ומאיזה חומרים העדשות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:42, 25 בדצמבר 2019 (IST)
::אגב, אם יוצא למחשהו להניח את ידו על עדשה מסוג זה - פעמים רבות הן אפוכרומטיות, כלומר אפשר לבנות איתן טלסקופ מצויין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:49, 25 בדצמבר 2019 (IST)
:::קראתי פעם נוספת [https://web.archive.org/web/20090511141227/http://www.petergray.org/scopehist.html את המקור] וככל שאני מבין, Baltar זו עדשת צילום סרטים של בוש אנד לומב משנות ה-30 שהייתה תשובה לעדשת Panatar של פנאוויז'ן, ולכן היא תואמת מצלמות פנאוויז'ן. עם פילטר מתאים מורכב על העדשה ניתן לדמות צילום אורתוכרומטי מסוף המאה ה-19, משום שכיום לא ניתן למצוא סרט צילום אורתוכרומטי.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 01:50, 28 בדצמבר 2019 (IST)
::::יש לך כזו? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:45, 28 בדצמבר 2019 (IST)
:::::מאיפה שתהיה לי? מה לי ולעדשות צילום? בסך הכל קראתי מקורות כי אני לא נוהג לכתוב משהו בוויקיפדיה בלי להבין אותו, לפחות ברמה הבסיסית.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:29, 28 בדצמבר 2019 (IST)
::::::חבל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:54, 28 בדצמבר 2019 (IST)

== הגנה ערבית ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם היה אירגון צבאי ערבי-בריטי בפלשתינה א"י, בדומה להגנה? {{לא חתם||אלמ}}
:ראה [[הנג'אדה]]. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 19:37, 27 בדצמבר 2019 (IST)
:באופן כללי ערביי א"י היו הרבה הרבה פחות מאורגנים מבחינה צבאית בהשוואה ליהודים, גם בארגון וגם במספרים. זאת אחת הסיבות העיקריות לכך שהיהודים ניצחו במלחמת 48, למרות שהיו מיעוט מבחינה מספרית כללית (להבדיל מבחינה מספרית של לוחמים וחיילים, שם הפער נסגר). אצל הערבים הלחימה הייתה בעיקר מקומית (לוחמים נלחמים על הכפר והאיזור שלהם), ועירבה גורמים פליליים שרצו לשדוד שיירות. אצל היהודים הלחימה הייתה מנוהלת בפריסה ארצית, ועם דגש לאומי חזק. {{לא חתם||אלמ}}
::[[ההגנה]] לא הייתה ארגון יהודי–בריטי, למעט במספר שנים בודדות בתחילת שנות הארבעים. בזמן מלחמת העצמאות היה [[הוועד הערבי העליון]] (שישב בקהיר) ממונה לכאורה, אולם הוא לא הגיע להסכמה אפילו עם מפקדת [[צבא ההצלה]] שישבה בדמשק ובאופן כללי לא הייתה להם שליטה על כל מיני כוחות שפעלו בארץ. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:55, 28 בדצמבר 2019 (IST)

== באלו מוסדות כדאי ללמוד תואר במדעי המחשב? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מהו המוסד הטוב ביותר לתואר במדמ"ח? ומהם המוסדות הנחשבים באופן כללי? [[מיוחד:תרומות/132.64.190.165|132.64.190.165]] 14:02, 26 בדצמבר 2019 (IST)
:לפי מה שאני יודע האוניברסיטה העברית, אבל זה לא חוכמה, אני למדתי שם {{לשון}}. בעיקרון תואר מהאוניברסיטאות שווה יותר באופן משמעותי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:35, 26 בדצמבר 2019 (IST)
: שלושת המובילות לתואר ראשון בארץ במקצועות הנדסה הן העברית, תל אביב, והטכניון. בין שלושת אלו לא יהיה לך הבדל משמעותי מבחינת אפשרויות תעסוקה וקידום לתארים מתקדים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:27, 27 בדצמבר 2019 (IST)
::מוזמן לראות תשובות לשאלה זו בערך [[דירוג אקדמי של אוניברסיטאות בעולם]]. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ג' בטבת ה'תש"ף • 12:31, 31 בדצמבר 2019 (IST)
:::[[משתמש:ymm|ים]], שאלת הכדאיות קשורה לסיכויי העסקה שקשורים לתנאי הקבלה וטיב ההוראה, ובדרך כלל לא קשורה ישירות לטיב המחקר, מרכיב חשוב בדירוג האקדמי.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 23:14, 10 בינואר 2020 (IST)
:::: [[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] אתה צודק ככל הנראה. כנראה שכותב השאלה התייחס לשאלה מהו המוסד הכי נחשב בקורות חיים. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ט"ו בטבת ה'תש"ף • 20:03, 11 בינואר 2020 (IST)

== התאבכות גלי קול ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מדוע ביום יום אנחנו לא שמים לב להתאבכות של גלי הקול מסביבינו? הרי כל מפגש של גלים יוצר כזו. תמיד נדמה לי שגלי קול רק נבנים יחד, מעולם לא פגשתי בטבע הריסה הדדית. למה? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 14:23, 26 בדצמבר 2019 (IST)
:[[התאבכות הורסת]] דורשת תנאים די מיוחדים. הגלים צריכים להיות בעלי תדר זהה (או כמעט זהה) עם הפרש פאזה. וקולות מונוכרומטיים הם דבר נדיר למדי בטבע. אבל: יתכן שדווקא '''כן''' שמעת התאבכות הורסת מספר פעמים בחייך, ביום הזיכרון. ישנם מקומות שבהם שומעים צפירה זהה משני רמקולים שונים ואז שומעים לעתים מספר "גמגומים" בצפירות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:24, 26 בדצמבר 2019 (IST)
::על מנת ליצור התאבכות הורסת מלאה (וגם בונה) נדרש דיוק רב מאוד כמו זה המושג באוזניות מבטלות רעשים או או מבנים הנדסיים סטטיים הנועדו לשם כך. למרות זאת, אנו עדים סביבנו להתאבכות כל הזמן, כמו כלי נגינה המנגן שני תווים יחדיו המתאחדים לגל אחד, אך המוח האנושי יודע לפרק את הצליל לגלים המרכיבים אותו ועל ידי כך אנו תופשים כל צליל בנפרד ולא חשים בגל הכולל כגל יחיד (ראה [[התמרת פורייה]]). לעומת זאת, קיימות בטבע שלל דוגמאות לאפקטים הקשורים להתאבכות מלאה באור , ביניהן צבע הכנפיים של חלק [https://davidson.weizmann.ac.il/online/%D7%97%D7%93%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%93%D7%A2/%D7%9B%D7%9A-%D7%A0%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%A6%D7%91%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A3-%D7%94%D7%9E%D7%A8%D7%94%D7%99%D7%91%D7%99%D7%9D מהפרפרים], צבעי הקשת אשר נראים על בועות סבון ועוד. הסיבה להבדל בין האור לקול היא שעל מנת ליצור אפקט ממבנה הנדסי, נדרש (בדרך כלל) חזרתיות תבניתית אשר גודלה בגודל דומה לאורך הגל. אורך גלי האור הנראה קטן מאוד (ביחס לזה של הקול) ויחסית קל לגוף ביולוגי ליצור מבנה מולקולרי או תאי בסדר גודל דומה. אורך גל האור הנשמע גדול יחסית (מטרים עבור קול אנושי) ולכן אינינו רואים מבנים רבים שכאלה בופן טבעי בטבע לרוב. --[[משתמש:Adif123|Adif123]] - [[שיחת משתמש:Adif123|שיחה]] 18:49, 26 בדצמבר 2019 (IST)
:בבריכות מים ישנות יש מעקה עגול. אם אתה עומד במרכז וצועק תשמע יופי של התאבכות הורסת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span> אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]] 20:14, 26 בדצמבר 2019 (IST)
:::התנאים הבסיסיים לקבלת לקבלת תבנית התאבכות בונה או הורסת, חלקית או מלאה, הם: 
:::א. בראש ובראשונה, מקורות הגלים צ"ל [[קוהרנטיות (פיזיקה)|קוהרנטיים]]. כלומר, מקורות הגלים צריכים להיות 'מתואמים', כלומר בעלי הפרש [[מופע]] קבוע ביניהם (לא מספיק הפרש מופע סתם, כפי שנרשם בטעות קודם, אלא הוא צריך להיות '''קבוע'''). 
:::ב. אם אין הפרש מופע ביניהם, או שקיים ביניהם הפרש מופע של חצי מחזור, וכן המקורות מונוכרומטיים (אותו [[אורך-גל]]) ויוצרים גלים בעלי משרעת שווה, אזי בנקודות מסוימות במרחב תיווצר התאבכות בונה או הורסת, בהתאמה. 
:::ג. בתנאים אלה, ובתנאי שהתווך בו מתפשטים הגלים המתאימים הינו אחיד, תתקבל בנקודות שמרחקיהן מהמקורות שווים, התאבכות בונה או הורסת '''מלאה'''. 
:::מתנאים אלה ברור שקשה לקבל תבנית אידיאלית בתנאים טבעיים, מלבד מקרים נדירים כמו אלה שתוארו ע"י קודמיי (דוגמה נוספת: מרכז של שקט בלב ים סוער) או בתנאי מעבדה מבוקרים או במערכות מלאכותיות (דוגמת [[תיבת תהודה|תיבות תהודה]] בכלי נגינה, או מערכות אנלוגיות). תשובה זו אינה מתייחסת לדוגמאות מ[[פיזיקת הקוונטים|העולם הקוונטי]], בהן התופעה יסודית. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 17:28, 27 בדצמבר 2019 (IST)
:יש לא מעט מכשרים שיודעים [[w:Active noise control|לייצר שקט]] בעזרת התאבכות הורסת (לדוגמה: [[אוזניות]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:59, 28 בדצמבר 2019 (IST)
::הן נכללות במערכות מלאכותיות שציינתי קודם. עיקר השאלה התייחס לתנאים טבעיים. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 01:15, 30 בדצמבר 2019 (IST)

== מי מכיר, מי יודע ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בחנוכה [[תש"י]] (דצמבר [[1949]]), הודלקה במרומי [[הר הצופים]] המפורז [[חנוכיה]] ענקית אשר בערה לאורך כל לילות החג, ואשר נראתה היטב מכל רחבי העיר [[ירושלים]]. אני משער שמראה זה גם צולם. אשמח לדעת עם מישהו כאן ראה או יודע על תמונה או תמונות החנוכיה הדולקת בחג המתואר. שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 13:42, 27 בדצמבר 2019 (IST)
:לפי כתבות בעיתונות - לא רק ב-1949, אלא גם כמה וכמה שנים אחר כך. לפי ידיעה מ-1958, כל שנה הדליקו שם חנוכיה, וכל שנה הירדנים התלוננו על כך לוועדת שביתת הנשק. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 19:33, 27 בדצמבר 2019 (IST)
::אני מניח שהתלוננו על שלא קיבלו [[סופגניה|סופגניות]]. {{חיוך}}. האם יודע או מכיר '''תמונות''' ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:22, 27 בדצמבר 2019 (IST)
:::לא. --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 21:09, 27 בדצמבר 2019 (IST)
:::[https://issuu.com/mazof247/docs/____________________________________d45dc3b619a126/150 בבקשה.] 13:20, 29 בדצמבר 2019 (IST)
::::תודה לאלמוני על הקישור לחוברת סיפורה של [[יחידת מצוף 247|יחידת 'מצוף']], אשר החזיקה במובלעת עד [[1967]], ועל המיקוד בעמ' 150 בחוברת, בו ישנה התייחסות הן לחנוכיה ולהדלקתה, והן למגן דוד. כל אחד מהם, לפי התיאור, הותקן במבנה אחר. התמונה בעמ' זה היא של המבנה עם [[מגן דוד]], ולא של החנוכיה. כך שחיפוש תמונתה לא הסתיים. נראה, אולי בנר השמיני יצוץ משהו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 19:06, 29 בדצמבר 2019 (IST)

== מה ההבדל בין זום לבין פוקוס במצלמה? ==
מבחינה פיזיקלית, מה אני עושה כשאני עושה זום ומה כשאני משנה את הפוקוס? אני מדבר מבחינת הרכיבים בעדשה ומבחינה אופטית. [[מיוחד:תרומות/87.71.61.15|87.71.61.15]] 20:58, 29 בדצמבר 2019 (IST)
:[[מוקד (אופטיקה)|מיקוד]] מתייחס לפעולה המביאה את העצם המיועד לצילום ל'''מישור המוקד''' של העדשה במצלמה, בו העצם מתקבל בחדות מירבית. למונח zoom יש משמעויות שונות (ראה [[זום]]), תלוי בהקשר. בצילום, הכוונה היא ל'''תחום''' [[אורך מוקד|'''אורכי המוקד''']] האפשריים עבור מערכת עדשות נתונה במצלמה, מה שאינו אפשרי עם עדשה מרכזת יחידה (ראה [[צילום#תקריב (זום)|הסעיף הבא]], למרות שהמונח 'תקריב' שם אינו מתאר נכון את המושג 'זום'). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:26, 29 בדצמבר 2019 (IST)

== מהם כל הנתונים הטכנים של קרייזלר ניורקר 1954 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
{{לא חתם||אלמ}}
:אין ערך על הדגם הזה אצלנו, אבל יש [[w:Chrysler New Yorker|באנגלית]], ובפרט לדגם של השנים [[w:Chrysler New Yorker#1949-1954|לדגם של השנים 1949–1954]]. חלק מהנתונים הטכניים נמצאים שם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:10, 31 בדצמבר 2019 (IST)

== מה נמצא כאן? ==

ברח' דוד אלעזר בחיפה יש קטע מטושטש [https://www.google.com/maps/@32.8028249,34.9574845,3a,75y,114.05h,89.12t/data=!3m7!1e1!3m5!1sy88c6qlFUSxFPGoC1qbXgg!2e0!6s%2F%2Fgeo0.ggpht.com%2Fcbk%3Fpanoid%3Dy88c6qlFUSxFPGoC1qbXgg%26output%3Dthumbnail%26cb_client%3Dmaps_sv.tactile.gps%26thumb%3D2%26w%3D203%26h%3D100%26yaw%3D16.081184%26pitch%3D0%26thumbfov%3D100!7i13312!8i6656 ראו בגוגל מאפס], מה יש שם? כור אטומי? או סתם רכבת? [[משתמש:Kipatbarzel|Kipatbarzel]] - [[שיחת משתמש:Kipatbarzel|שיחה]] 00:30, 31 בדצמבר 2019 (IST)
:רכבת, שהמנגנון של גוגל חושב שהיא שלט. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 09:38, 31 בדצמבר 2019 (IST)

== צילום עתיק של [[כתר ארם צובא]] ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום לכם, בספר שיצא בשנת 1910 בשם "מסעותיי בצפון סוריה" של [[מיסיונר]] בשם סיגל, התפרסם צילום של [[עשרת הדברות]] מתוך ספר דברים פרק ה' של כתר ארם צובא. את הצילום ניתן לראות במאמר שפירסם לאחר מכן [[משה גושן־גוטשטיין]] בגיליון השישי של [[כתב עת|כתב העת]] [[טקסטוס]] משנת 1966 ([http://old.hum.huji.ac.il/upload/_FILE_1371645202.pdf קישור]). למרבה הצער, לאור הוותק של ההדפסות, לא ניתן לזהות כמעט דבר ממה שכתוב במקור בכתר ארם צובא (ובוודאי שלא [[טעמי המקרא|טעמים]] ו[[ניקו]]ד). שתי שאלות יש לי בנידון:
# האם האיכות הירודה שרואים במאמר קשורה לאיכות ה[[צילום]] באותה תקופה או לאיכות ה[[הדפסה]] של הספר (ובצילום המקורי רואים טוב יותר)? 
# מה הסיכוי [[סרט צילום|שסרט הצילום]] ישרוד בצורה תקינה כ־110 שנים?

--[[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ג' בטבת ה'תש"ף • 10:34, 31 בדצמבר 2019 (IST)
:למיטב ידיעתי, בתקופה המדוברת השתמשו בלוחות צילום ולא בפילם. כשניתן היה לבצע חשיפה ארוכה ללא תזוזה של האובייקט - מה שקל לבצע כשמדובר בטקסט - התקבלו תוצאות איכותיות '''מאד'''. לוחות הצילום היו גדולים פיזית, ולכן גם עם הטכנולוגיה של האמולסיה דאז התקבלו תמונות חדות מאד עם קונטרסט מצוין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:19, 31 בדצמבר 2019 (IST)
::הנה כמה דוגמאות לאיכות:
* [http://1.bp.blogspot.com/-57_nknYtqeY/UXVPQtD33hI/AAAAAAAAEU4/ipv3bMF44gA/s1600/4a17325a.jpg דוגמה 1]
* [http://1.bp.blogspot.com/-ZtIhjLWR79U/UXVOasTfUPI/AAAAAAAAETU/xP8s_vy7JhI/s1600/4a17042a.jpg דוגמה 2]
* [https://d2mpxrrcad19ou.cloudfront.net/item_images/1153818/11604034_fullsize.jpg דוגמה 3]{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:31, 31 בדצמבר 2019 (IST)
:::אם כך, האם זה מצדיק את ההשערה שלי שהאיכות הירודה בתמונה שצירפתי נובעת דווקא מהדפסת הספר/המאמר באותו זמן ולא מאיכות הצילום המקורי? [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ד' בטבת ה'תש"ף • 06:05, 1 בינואר 2020 (IST)
:::כדאי ללכת לספרייה ולראות את הספר/מאמר במקור הפיזי. ייתכן מאוד שמה שאתה רואה זה לא צילום באיכות ירודה, אלא סריקה באיכות ירודה. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 09:55, 1 בינואר 2020 (IST)
::::במקרה הזה, מהשוואה בין איכות הטקסט הסרוק לצילום הכתר, נראה שהגלופה של צילום הכתר הוכנה באיכות נמוכה מאד (רואים את קווי הרשת של הגלופה בבירור). נראה שאם הצילום המקורי לא שרד (ללוח הצילום אין בעייה לשרוד, אבל במאה שנה מן הסתם הוא הושלך) זה עניין אבוד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:41, 1 בינואר 2020 (IST)
::::האם יש רעיון איפה ניתן למצוא אותו? [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ח' בטבת ה'תש"ף • 18:48, 4 בינואר 2020 (IST)

== מצלמה גדולה בעליה למטוס/בידוק בטחוני ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם בבידוק בטחוני עושים בעיות למצלמות גדולות עם עדשות מקצועיות? 

אם שמים את המצלמה בנרתיק גדול שנראה כמעט כמו תיק, האם בעליה למטוס יחשיבו את זה לעוד כבודת יד נוספת? [[מיוחד:תרומות/87.71.61.15|87.71.61.15]] 16:50, 31 בדצמבר 2019 (IST)
:לגבי השאלה השנייה, כל חברות הלואו-קוסט יחשיבו את זה כתיק יד נוסף. אינני יודע לגבי חברות אחרות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:30, 31 בדצמבר 2019 (IST)

== [[מקגאפין]] בקולנוע ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

{{בעלי ידע|קולנוע}}: דמות מסוימת שלא מופיעה בפועל בסרט, אלא הדמויות מזכירות אותה ומדברות עליה, וקיומה ברקע משפיע על התפתחות העלילה, האם היא נחשבת "מקגאפין"?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:24, 1 בינואר 2020 (IST)
:מתייג את {{בעלי ידע|ספרות}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 14:42, 1 בינואר 2020 (IST)
::אההה... [[מחכים לגודו]]? יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  14:43, 1 בינואר 2020 (IST)
::אני לא בעל ידע בקולנוע, אבל כן בעל ידע בקריאת קישורים שכותב השאלה שם. מתוך [[מקגפין]]: „ב"[[מזימות בינלאומיות]]" ([[1959]]) המקגאפין הוא המידע הסודי הידוע לג'ורג' קפלן, הדמות שגיבורי הסרט סבורים שגיבור הסרט, רוג'ר ת'ורנהיל ([[קרי גרנט]]) מתחזה לה. ת'ורנהיל מבלה את הסרט בניסיון לאתר את קפלן האמיתי, אך לבסוף מסתבר כי דמות זו, והמידע אותו היא כביכול יודעת, אינם קיימים, וכי הן גיבור הסרט, והן הרשעים הרודפים אחריו, אינם רודפים אחר דבר ממשי, אלא אחר "מקגאפין".״
::ובאותה הזדמנות: האם לדעתכם הקישור מהמילה „1959״ תורם במשהו לערך? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:16, 1 בינואר 2020 (IST)
:::[[א|IKhitron]], [[א|Tzafrir]]. ההתלבטות שלי קטנה בהרבה ממחכים לגודו ומזימות בינלאומיות. אני מתחבט לגבי הסרט [[11:14{{כ}}#דמויות שמוזכרות אך לא מופיעות|11:14]]. שלוש מתוך ארבע הדמויות המפורטות בפסקה זו לא מתגלמות פיזית בסרט. אבל הן דמויות שרירות וקיימות, ונוכחותן ברקע משפיעה על התנהלות הגיבורים והתגלגלות העלילה. הדמות הרביעית רק נשמעת בטלפון פעמיים כדי להבהיר מה עושה דמותה של "שרי". אני מתלבט עד כמה הארבע משמעותיות לסרט מלבד לספק לצופים הסבר למה הגיבורים פועלים כפי שהם פועלים. כלומר, אני תוהה עד כמה הכותרת שנתתי לפיסקה - נכונה. לגבי מזימות בינלאומיות, אמנם חלפו שנים אין-ספור מאז שראיתי אותו, אבל לדעתי היצ'קוק התכוון יותר להטעות את הצופים מאשר את הגיבורים, מה שהופך את קפלן וטאונסנד ל"רד הרינג" {{אנג|Red herring}}. צפריר, לא ברורה לי שאלתך לגבי 1959.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:23, 1 בינואר 2020 (IST)
::::שאלה אחרת שאתה יכול לשאול את עצמך: האם הסבר שמשתמש במונח הזה יהיה יותר ברור מהסבר שלא משתמש במונח הזה (שעד כה לא מוזכר בערך)? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:06, 2 בינואר 2020 (IST)

== האם יש טייסים בקהל? ==

מעניין אותי לדעת מהן הסכנות העלולות להופיע כאשר מטוס טס במהירות גבוהה מאוד (למשל 900 קמ"ש)? ובמיוחד אם מדובר גם על טיסה במהירות מאוד גבוהה וגם בגובה מאוד נמוך. [[מיוחד:תרומות/147.236.232.254|147.236.232.254]] 15:19, 1 בינואר 2020 (IST)
:השאלה שלך רחבה מדי. כל כלי טיס מתנהג בצורה שונה בתנאים שונים. אבל בגלל שהשאלה שלך לא ספציפית מספיק, אני אתייחס לגורמים המשפיעים על מטוסי קרב במהלך טיסה בגובה נמוך שכן לא יהיו כלי טיס אחרים שיטוסו מהר מספיק (ציינת 900 קמ"ש) בגובה נמוך, ו-900 קמ"ש היא לא מהירות גבוהה במיוחד בגבהי הטיסה הסטנדרטיים של מטוסי הנוסעים.
:אז לגבי השאלה שלך. כאמור, טיסה מהירה בגובה נמוך אופיינית למטוסי קרב ומיעוט מפציצים סילוניים (דוגמת ה-[[B-1 לנסר]], ה-[[F-111]] וכדומה) אלה טסים בסמוך לקרקע בשביל לחמוק מאמצעי [[מכ"ם]] של האוייב שלא יכולים לראות מעבר לגבעה ולמיסוך הקרקעי. כמובן הסכנה לכלי טיס אלה היא אותם גורמים סביבתיים שממסכים אותם כגון גבעות, הרים, עצים, ביניינים וקווי חשמל. במהירות גבוהה קשה לעיתים לאמוד את המרחק ולכן ישנה סכנה למה שמכונה טיסה מבוקרת לתוך הקרקע, סכנה זאת גוברת משמעותית במידה ויש מזג אוויר המגביל ראות כגון גשמים או ערפל. ישנם אמצעים מודרניים כגון מכ"ם עקיבת תוואי קרקע, הקורא את תוואי הקרקע ויוצר מסלול אנכי אחריו עוקב הטייס האוטומטי.
:סכנה סביבתית מיוחדת בטיסה בגובה נמוך, בעיקר מעל מים שקטים לעיתים קו המים מתמזג עם השמים ומקשה על שמירת הפרדה מהמים.
:מקווה שזה עונה על שאלתך.  [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 09:29, 3 בינואר 2020 (IST)

== האם מומצע מצביע על הבדלים בין אוכלוסיות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ידוע שנשים מפרנסות בממוצע פחות מגברים. אבל האם השיטה עצמה של חישבו הממוצע הזה באמת מוכיחה דבר? תמיד מטריד אותי שמתארים אכלוסיה מאוד הטרוגנית על ידי מספר בודד.

פרט לתוחלת יש גם שונות. אם נגיד הפיק של הגאוסיאן (מיו) הגברי שווה לפיק של הגאוסיאן הנשי + סיגמה, האם זה אומר שההבדל לא משמעותי? איך בודקים את העניין? [[מיוחד:תרומות/87.70.28.156|87.70.28.156]] 18:33, 1 בינואר 2020 (IST)
:{{בעלי ידע|סטטיסטיקה}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 19:21, 1 בינואר 2020 (IST)
: 1. אכן, להבדל בין ממוצעים אין שום משמעות כשלא נתונה סטיית התקן.
: 2. המבחן הסטנדרטי להבדל בין אוכלוסיות הוא [[מבחן t]]. 
: 3. שאלות כמו זו יש לבחון באמצעות [[ניתוח שונות]] ו[[רגרסיה ליניארית]] (רב ממדית), שמנכות את המשתנים המסבירים. (אלא אם המטרה היא הצגת נתונים דמגוגית, ולשם כך טובות כל הדרכים האחרות).
: 4. לאחר שמביאים בחשבון את המשתנים המסבירים הרלוונטיים, ההבדלים בשכר בין נשים לגברים נעלמים כלא היו. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:58, 1 בינואר 2020 (IST)
:: אתה יכול לפרט לגבי סעיף 3 ו-4? האם יש מחקר בו אכן נעשה ניתוח סטטיסטי מעמיק שהשווה בין האוכלוסיות? [[מיוחד:תרומות/87.70.28.156|87.70.28.156]] 11:33, 2 בינואר 2020 (IST)
:::בארץ, לדוגמה, כן. ר’ [[שכר נשים בישראל]]. אבל השאלה היא למה לנכות כל כך מהר את המשתנים המסבירים. אם רוצים לבדוק האם איך נשים מרוויחות ביחס לגברים על אותה משרה ובאותם תנאים, אפשר לראות שיש פערים, אבל מאוד נמוכים (לפי המחקר המצוטט שם: פערים מסדר גודל של אחוזים בודדים. האוכלוסיה שנבדקה הייתה של צעירים ומשכילים, ויכול להיות שיש לכך משמעות). אבל השאלה הייתה על יכולת הפרנסה של נשים לעומת גברים. בממוצע נשים עובדות פחות שעות מגברים וגם בממוצע נשים עובדות במשרות עם הכנסה נמוכה יותר. שני הגורמים הללו מסבירים (כל אחד מהם: בערך חצי) את עיקר הפער בין השכר הממוצע של נשים לשכר הממוצע של גברים (בערך אותו מספר ידוע של 30%). אפשר להמשיך ולשאול מה גורם לפערי השכר הללו, אבל לא ברור לי אם זו הייתה השאלה שנשאלה כאן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:03, 2 בינואר 2020 (IST)

== כמה מרוויח פרופסור וכמה עמית מחקר במכון ויצמן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה השכר הרגיל לפרופסור ולעמית מחקר, במכון ויצמן בשנתם הראשונה? אשמח למספר קונקרטי פלוס מינוס ולא ל"תלוי ב..." ו"תעשה גוגל". הערכה סבירה או תחום שכר תספיק כתשובה. תודה מראש.
: לפי טבלאות השכר של ות"ת, שכרו של פרופ' חבר בשנה הראשונה הוא כ-19500 ש"ח לחודש (ולמי שזו משכורתו היחידה - כ-21500 ש"ח). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:47, 2 בינואר 2020 (IST)

== "שולט בכיפה" ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה המשמעות? ראיתי באינטרנט שולט בכל העולם אבל לא מתחבר לחיבור שלנו
:מתוך [http://www.ruvik.co.il/%D7%A9%D7%90%D7%9C-%D7%90%D7%AA-%D7%A8%D7%95%D7%91%D7%99%D7%A7/%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%94%D7%A6%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D.aspx?page=6] [[רוביק רוזנטל]] עונה:
הביטויים 'שולט בכיפה', 'מושל בכיפה' או 'מולך בכיפה' מתייחסים למנהיג בלתי מעורער, הבולט והמוביל בתחומו. 'מושל בכיפה' מופיע בספרות פרשנית מהמאה ה-18: "ופתרון המראה היא הסוסים הם שלוחי המקום ירמזו על המושלים בכיפה" (מצודת דוד זכריה א 11). זאת בעקבות מטבע לשון המופיע במסכת מגילה בתלמוד, 'מָלַך בכיפה': "שלושה מלכו בכיפה, ואלו הן: אחאב, ואחשורוש, ונבוכדנצר" (ת"ב מגילה יא א). מקור הביטוי ברעיון השליטה על אזורים רחבים, הנמצאים כביכול תחת כיפת השמים במלואה.
:[[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ו' בטבת ה'תש"ף • 19:11, 2 בינואר 2020 (IST)
:: מרחיב לעיתים הכוונה לאדם ששולט בתחום או עניין מסוים, --[[מיוחד:תרומות/188.120.151.45|188.120.151.45]] 18:31, 11 בינואר 2020 (IST)

== ברית ורשה, מסך הברזל, הגוש המזרחי. ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אשמח אם מישהו יסביר תכלס מה ההבדל בין [[ברית ורשה]], [[מסך הברזל]] ו[[הגוש המזרחי]]. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 22:00, 2 בינואר 2020 (IST)
: "ברית ורשה" היא ברית צבאית בין קבוצת מדינות שהיו שייכות לגוש הסובייטי, קרי המדינות הקומוניסטיות באירופה המזרחית, המקבילה ל[[ברית נאט"ו]] המערב אירופאית וארה"ב. "מסך הברזל" הוא כינוי שטבע צ'רציל כביטוי מטפורי לקו שחצה את אירופה בין המערב הדמוקרטי  לבין "הגוש המזרחי" - קבוצת המדינות הקומוניסטיות תחת השפעת בריה"מ. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 00:22, 3 בינואר 2020 (IST)
::רק הבהרה לגבי מסך הברזל, המינוח הוטבע לא רק בגלל הגבולות הפיזיים בין הגוש המזרחי למערבי, אלא בגלל שהגבולות הללו שימשו כחיץ שנוצר בעקבות הבדלנות של הגוש המזרחי שניסה למנוע מעבר של אנשים חומרים ומידע בין הצדדים ויצר "מסך" היה קשה מאוד למערב להבין מה נעשה שמעבר לו. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 09:59, 3 בינואר 2020 (IST)
::: במילותיו: "
From Stettin in the Baltic to Trieste in the Adriatic, an iron curtain has descended across the Continent. Behind that line lie all the capitals of the ancient states of Central and Eastern Europe. Warsaw, Berlin, Prague, Vienna, Budapest, Belgrade, Bucharest and Sofia, all these famous cities and the populations around them lie in what I must call the Soviet sphere, and all are subject in one form or another, not only to Soviet influence but to a very high and, in many cases, increasing measure of control from Moscow. " מתוך האתר The international Churchill society
[[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 15:02, 3 בינואר 2020 (IST)

== אני מחפש יישום שמתרגם משפות שונות, גם מהקראה קולית ==

לפני כמה ימים נתקלתי במישהו שכדי לתרגם מילים מערבית לאנגלית, או מערבית לעברית, וכו', אמר את המילים לטלפון הנייד שלו, וקיבל מיד תרגום על המסך בשפה המבוקשת. אני לא בטוח אם מדובר ביישום גוגל, או בתוכנה אחרת. אם אכן מדובר ביישום גוגל, מה צריך להוריד מחנות האפליקציות? [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 13:24, 4 בינואר 2020 (IST)
:https://play.google.com/store/apps/details?id=com.hawsoft.mobile.speechtrans&hl=gsw
::תודה רבה. אוריד, ואנסה (אתה מכיר את התוכנה הזאת, השתמשת בה?) [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 14:22, 4 בינואר 2020 (IST)

לא. [[מיוחד:תרומות/141.31.128.162|141.31.128.162]] 14:31, 4 בינואר 2020 (IST)
:אשמח אם מישהו מכיר ויכול להמליץ גם על אפליקציה אחרת. לא חייב להיות כזאת שמקריאה בקול את התרגום - יכול להיות כזאת שמדברים אליה ואומרים את המילה בשפה כלשהי, ומקבלים את המילה על המסך בשפת היעד. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 19:32, 4 בינואר 2020 (IST)
:: [[גוגל תרגום#היסטוריה|גוגל תרגום]] ל[[אנדרואיד (מערכת הפעלה)|אנדרואיד]] [[משתמש:שמוליק|שמוליק]] - [[שיחת משתמש:שמוליק|שיחה]] 09:06, 5 בינואר 2020 (IST)
:::תודה, [[משתמש:שמוליק|שמוליק]], אבל למיטב ידיעתי, זהו כלי לא מקצועי דיו. בכל אופן, אם כבר הזכרת אותו, אנסה גם אותו כדי להשוות בינו לבין התוכנה השנייה שהוזכרה לעיל. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 09:49, 5 בינואר 2020 (IST)

== בעיות הניקוז בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
1) מה הסיבה לכך שישראל לא מזמינה מומחים מחו"ל לטיפול בבעיות הניקוז שלנו? אחרי הכל, אנחנו בכל זאת לא מדינת עולם שלישית וניתן להשיג טכנולוגיה לטיפול בהצפות (שהם דבר נפוץ מאוד בישראל). במדינות אירופה יורדים לא פחות משקעים והן מוצפות משמעותית פחות. אז למה לא מזמינים מומחים מחו"ל שיסדרו את המערכת?

2) מדוע בישראל יש כל כך הרבה שלוליות ברחובות וכבישים? האם אין מהנדסי כבישים ונוף הלומדים איך לטפל בזרימת מים וניקוז כך שהולכי רגל ומכוניות יכלו לעבור תקופת גשמים בבטחה? [[מיוחד:תרומות/87.70.73.56|87.70.73.56]] 21:10, 5 בינואר 2020 (IST)
:בישראל יש כמויות משקעים יומיות (להבדיל מעונתיות או שנתיות) גדולות מאוד בהשוואה לעולם, והמרחב הבנוי (שלא מאפשר חילחול, בניגוד לטבע) הולך וגדל. מערכת ניקוז היא מערכת יקרה מאוד, ובישראל העדיפו לא להשקיע בתחום. המערכת התת-קרקעית של התשתית בישראל עמוסה מאוד, מה שמייקר עוד יותר את ההשקעה. כל אלה גורמים להצפות. בהתחשב בסכומים הגדולים מאוד הנדרשים להשקעה בתחום (כסף שיגיע על חשבון הוצאה אחרת), מול הנזק הצפוי (ימי הצפות בודדים בשנה), הוחלט (עד עכשיו לפחות) לא לבצע השקעה גדולה. {{לא חתם||אלמ}}
:כמו השואל האלמוני, גם אני מוצא שיש פער בלתי מוסבר בין התשתית הכושלת לחורף לפרמטרים תשתתיים אחרים. בזמנו נחשפתי לתקנים אירופאים ואמריקאים של מעקות לכבישים. בארץ ציפיתי למצוא מצב אומלל בנושא - אבל למעשה המצב בארץ טוב יותר מאשר רוב אירופה! אבל הניקוז, ואפילו דבר מה קטן שעלותו זניחה - צבע הסימון על הכביש - מזעזע, כמעט בלתי נראה בגשם. לא ברור. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:08, 6 בינואר 2020 (IST)
::בעברית אין דבר כזה "אני מוצא ש"--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 14:09, 8 בינואר 2020 (IST)
:גם בארצות אחרות יש הצפות כאשר יורדים גשמים כפי שירדו בישראל בסופות האחרונות. כמות המשקעים בלונדון למשל דומה לזו שבחיפה (כ-600 מ"מ בלונדון, 540 בחיפה), אבל בלונדון היא פזורה על-פני יותר מ-100 ימים לאורך כל השנה, ואילו בחיפה היא מתרכזת ב-30 ימי גשם בלבד, רובם הגדול בחורף. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 00:57, 15 בינואר 2020 (IST)

== חוקר יהדות צפון-אפריקה ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשם דוד קאזיס, סוף [[המאה ה-19]] - תחילת [[המאה ה-20]], כנראה בן [[צרפת]]. חוקר חשוב, שרוב כתביו ומאמריו התפרסמו ב[[צרפתית]]. מישהו מכיר / יודע ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 00:58, 6 בינואר 2020 (IST)
:[[דוד קאזס]] (1850-1913), נולד במרוקו, למד בצרפת והיה שליח של [[כי"ח]] במדינות שונות, לרבות [[תוניסיה]]. {{לא חתם||אלמ}}
::ברוך תהיה, וכך גם תשובתך. הסתמכתי על שמו שראיתי אצל [[נחום סלושץ|סלושץ]] בספרו 'האי פליא', וכנראה טעה בהגיית השם ובאיותו. ניסיתי לחפש את שמו בשפה שאיננה עברית, אבל לא מצאתי. לכן ראוי לשקול הפנייה גם מקאזיס. מאין אתה יודע עליו ? אתה עוסק בתחום ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:33, 6 בינואר 2020 (IST)
:::משפחת האיש בכלל מ[[ספרד]] ונמנית על מגורשיה. מצאתי גם את מחקרו המרכזי. כמה חבל שאינני יודע צרפתית. יהיה טוב. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:41, 6 בינואר 2020 (IST)

== האם שר יכול לכהן כסגן יושב ראש הכנסת? ==

(בהמשך לשאלתי כאן: [[שיחה:דוד ביטן]]). [[משתמש:לירן|לירן]] ([[שיחת משתמש:לירן|שיחה]],[[מיוחד:Contributions/לירן|תרומות]]) 10:47, 6 בינואר 2020 (IST)
: ראה [https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/190_022.htm#med2]:
חלק ב': ארגון הכנסת {{ש}}
י"פ תש"ע-2010 {{ש}}
פרק ראשון: יושב ראש הכנסת וסגניו {{ש}}
בחירת יושב ראש הכנסת וסגניו י"פ תש"ע-2010 {{ש}}
2. (ד)  שר או סגן שר לא יהיה יושב ראש הכנסת או סגן ליושב ראש הכנסת.
-- [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • ט' בטבת ה'תש"ף • 11:46, 6 בינואר 2020 (IST)

== Rhythm guitar ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה זה ב[[עברית]] Rythm guitar ומה ההבדל בינה לבין גיטרה מובילה? מתייג את {{בעלי ידע|מוזיקה}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 22:23, 7 בינואר 2020 (IST)
: "גיטרת קצב" הוא תפקיד ולא סוג גיטרה. הכוונה לגיטרה שבה מנגנים קטעים קבועים (או עם שינוי קבוע) לאורך רוב השיר. בניגוד לגיטרה מובילה בה עושים סולואים מורכבים, ו"מובילים" את המלודיה המרכזית. ראה [https://www.youtube.com/watch?v=7jrMIl7PX2g כאן] הדגמה נחמדה. {{כ}} ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:53, 7 בינואר 2020 (IST)
::הבנתי. תודה. והמושג "גיטרת קצב" הוא מונח ידוע ומוכר בעברית שלגיטימי לכתוב אותו בוויקיפדיה?--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 23:25, 7 בינואר 2020 (IST)
:::לגיטימי באותו האופן בו "[[:en:Rhythm section|Rhythm section]]" תורגם ל"[[חטיבת קצב]]". [[משתמש:קפקא|קפקא]] - [[שיחת משתמש:קפקא|שיחה]] 23:47, 7 בינואר 2020 (IST)

== איזה אקלים שרר בכדור הארץ בתקופת הדינוזאורים? ==

--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 13:56, 8 בינואר 2020 (IST)
:הם חיו בעידן ארוך שנמשך 186 מיליון שנה ונקרא [[מזוזואיקון]] - המחולק ל[[טריאס]], [[יורה]] ו[[קרטיקון]]. האקלים היה שונה לפי הזמן והמקום. באופן כללי הטריאס היה יבש עם שינויים עונתיים קיצוניים, לרבות בפנים היבשת שהיה מדברי ורחוק ממי הים (באותה תקופה הייתה רק יבשת אחת). ביורה מפלס מי הים עלה וגרם להצפות, יבשת העל התפרקה ליבשות נפרדות, החום עלה והתייצב, הלחות עלתה והמדברים נסוגו. בקרטיקון היה חום דומה ברוב הכדור, כ-10 מעלות צלזיוס יותר מהיום, ורמות גבוהות של C02. לגבי רמת החמצן יש ויכוח במחקר. בכל מקרה לפני 66 מיליון שנה אירע שינוי קיצוני שהוביל להכחדתם, ולהכחדת יותר מ-80 אחוז מהיצורים החיים אז, ולעליית היונקים. {{לא חתם||אלמ}}
::תודה רבה על התשובה המפורטת, תותח/ית :) --[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 11:43, 9 בינואר 2020 (IST)

== למה לא לאכול אנשובי מקופסת שימורים ש"פג תוקפה" לפני שנה? ==

אני מניח שכמוני, גם אתם הייתם זורקים את האנשובי. אבל בכל זאת עצרתי לרגע לפני שזרקתי, פתחתי את הקופסה והכל נראה רגיל. תאורטית, מה עשוי להשתבש? האטימה לא מאפשרת לחיידקים להיווצר ולהתרבות. אז מה עשוי להשתבש? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 21:16, 8 בינואר 2020 (IST)
:ייתכן שמדובר בהמלצה שקשורה לטעם ולמרקם, ולא לבריאות. אך אם מדובר בדגים או בבשר, ממש לא כדאי להמר על הבריאות. זיהום שם עלול לגרום לנזק רציני, גם אם אינו מאותר ע"י החושים שלך. {{לא חתם||אלמ}}
::לא סומך על החושים שלי כמובן, אבל שואל האם תאורטית יכל להתפתח שם זיהום (חיידקי או פטרייתי)? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 23:09, 8 בינואר 2020 (IST)
:::[[משתמש:ביקורת|ביקורת]] נראה שלא:
:::In 1865, the steamboat Bertrand sank to the bottom of the Missouri River.  It was found  in 1968 (over a century later). Among the items pulled up from the wreckage were several cans of food,  brandied peaches, oysters, plum tomatoes, honey, and mixed vegetables. In 1974, chemists at the National Food Processors Association (NFPA) analyzed the products for bacterial contamination and nutrient value. Although the food had lost most its fresh smell and appearance, the NFPA chemists detected no microbial growth and determined that the foods were as safe to eat as they had been when canned more than 100 years earlier. [https://www.doctordavidfriedman.com/blog/expired-canned-foods-toss-or-eat].[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 17:43, 9 בינואר 2020 (IST)
::::[[משתמש:Uziel302|עוזיאל]] תודה רבה, איך אתה מבין את העובדה שהאוכל איבד את טעמו ומרקמו? האם ישנה בלייה של החומר בלי "עזרת" מיקרואורגניזמים? [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 17:59, 9 בינואר 2020 (IST)
:::::לא בטוח שהטעם והמרקם אבדו, בקטע המצוטט מדובר על הטריות שלהם. כן יכולה להיות תנועת חלקיקים באופן פנימי, בפרט אם יש חשיפה לחום.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 00:38, 10 בינואר 2020 (IST)
:::::תהליכים כימיים ממשיכים להתרחש (אלא אם תאכסן את השימורים ב[[האפס המוחלט|אפס המוחלט]]). תהליכים כאלה יכולים גם לייצר תרכובות רעילות.אני לא יודע על תהליך ספציפי כזה, אבל עקרונית זה אפשרי. מהנדס מזון יוכל לתת תשובה ספציפית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:19, 10 בינואר 2020 (IST)
:שים לב שמדובר שם על אוכל שנשמר בסביבת מים עמוקים, לא בסביבת אוויר רגיל. {{לא חתם||אלמ}}

==  ישראל מתייבשת? ==

האם בעקבות השיטפון האקוויפר  מתמלא? {{לא חתם||אלמ}}
:אני מניח שהשאלה עוסקת ב[[אקוויפר החוף]]. התשובה היא כמובן חיובית, אבל השאלה היא: עד כמה הוא מתמלא. (דרך אגב: [[אקוויפר]] הוא דף הפניה ל[[אקווה]]  ומשם אין אף רמז ל[[אקוויפר החוף]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:07, 9 בינואר 2020 (IST)
::האם חזרנו להשתמש באקוויפר החוף, או שהוא עדיין מזוהם? [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:32, 13 בינואר 2020 (IST)

== מה אחוז דוברי העברית שדוברים שפה נוספת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מתוך כלל דוברי העברית, מה אחוז האנשים שיודעים שפה נוספת ברמה '''הקרובה לשפת אם''' (לא אנגלית פשוטה שלמדו בבית ספר)? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:47, 9 בינואר 2020 (IST)
:''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;, "כשליש מהאוכלוסייה היהודית מדברים אנגלית ברמה טובה מאוד" [https://www.cbs.gov.il/he/mediarelease/DocLib/2017/308/06_17_308b.pdf הודעה לתקשורת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה], עמוד 6.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 17:36, 9 בינואר 2020 (IST)
:: אנגלית אינה השפה היחידה בעולם, ככה שזה עדיין לא עונה על השאלה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:09, 10 בינואר 2020 (IST)
:::אנגלית היא השפה היחידה שמהווה מיומנות מקצועית ונסקרת על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. לשפות אחרות תצטרך כנראה לבצע סקר.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 23:07, 10 בינואר 2020 (IST)
שאלה קשורה, האם יש מידע סטטיסטי על כמות דוברי עברית יש בישראל? [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:31, 13 בינואר 2020 (IST)

== האם האו"ם הטילה סנקציות על מדיות ערב בעקבות מלחמת העצמאות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ב[[כ"ט בנובמבר]] התקבלה [[החלטה 181]]. ב-30 בנובמבר כוחות של מספר מדינות פתחו ב[[מלחמת העצמאות]] (במסגרת [[צבא ההצלה]]). זאת אמירה ברורה לפיה האו"ם אינו סמכות מבחינתם והחלטותיהם אינם מחייבות. עם [[הכרזת העצמאות]] הצטרפו באופן רשמי מדינות חברות האו"ם. שזאת אמירה חמורה לפיה גם חברות בהאו"ם אינה מחייבת כיבוד החלטות האו"ם. 

האם מדינות אלו קיבלו הטלת סנקציות או גינוי ישיר מצד האו"ם על אי כיבוד ההחלטות? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:58, 9 בינואר 2020 (IST)
: החלטות [[העצרת הכללית של האומות המאוחדות]] אינן מחייבות, רק להחלטות [[מועצת הביטחון של האומות המאוחדות]] יש משמעות מחייבת. אבל גם לא הייתה החלטת גינוי כלשהי. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 19:45, 9 בינואר 2020 (IST)
:בנוסף לדברי שנילי אציין שצבא ההצלה רק הוקם בדצמבר. המלחמה שהחלה למחרת ההצבעה באו"ם היתה בין כוחות לא סדירים של ערביי הארץ לבין כוחות היישוב, ללא מעורבות ישירה של מדינות ערב. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 00:45, 15 בינואר 2020 (IST)

== איך ממירים סימן של מסמך ==
{{/מצב|טופל}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[PDF]] המצורף למיסרון 'וואטסאפ' לתצוגת תמונה (לשם אפקט חזותי) ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:47, 9 בינואר 2020 (IST)
:אם הבנתי נכון את השאלה, אתה מבקש להמיר PDF לתמונה. ישנם אתרים המציעים שירות זה בחינם, כמו [https://pdf2jpg.net/ זה] <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:15, 10 בינואר 2020 (IST)
::תודה, אילן. אבדוק את מה שקישרת. היבנתי שכנראה ישנה אפשרות ישירה יותר לעשות זאת, והיא ע"י פתיחת המסמך וביצוע 'שמירת מסך'. בודק גם אפשרות זו, הן על מסך הנייד והן על מסך המחשב, אבל, דא עקא, איך שומרים מסך מחשב ? שבת שלום, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:59, 10 בינואר 2020 (IST)
:::אני לא מבין כמעט שום דבר ממה שאתה כותב, החל מ"איך ממירים סימן של מסמך" ועד ל"שמירת מסך". אתה מתכוון ל[[צילום מסך]]? [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 19:07, 10 בינואר 2020 (IST)
:::{{א|בנצי}}, זו שאלה של כמה עמודים יש בPDF ובאיזו איכות אתה רוצה את התמונה.{{ש}}צילום מסך עשוי מלחיצה על מקש Print Screen - ואז הדבקת התוצאה. להדביק אפשר ב Word , בצייר (של חלונות) וכמעט בכל תמונה גרפית. האיכות שתתקבל מוגבלת לכמות הפיקסלים שהתמונה עצמה תופסת על המסך ברגע הצילום. די קשה לקבל ככה תוצאה נורמלית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:49, 10 בינואר 2020 (IST)
::::אגב, הטרוניה של ראובן נכונה לגמרי. מה שאתה רוצה זה '''להמיר פורמט''' של קובץ מ PDF לאיזשהו פורמט של תמונה, המרה שגם תשתקף ב'''סיומת הקובץ''' (File extension). כמובן ששינוי הסיומת בלבד לא יועיל בדבר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:53, 10 בינואר 2020 (IST)
:בתוכנת פריוויו המובנית במחשבי מק של אפל, יש [http://osxdaily.com/2011/12/13/convert-a-pdf-to-jpg-with-preview-in-mac-os-x/ פונקציית ייצוא] המאפשרת המרת PDF לתמונה. אני תוהה האם גם בחלונות יש כלי מובנה שכזה או שחייבים תוכנה צד ג'.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 23:04, 10 בינואר 2020 (IST)
:::::לא אכנס כרגע לעניין בהירות השאלות, על אף שהשאלה המקורית היתה ברורה דייה, מלבד להתנצל על כך. רק אומר שאילו הדברים היו ברורים, יתכן והשאלה לא היתה מתחילה. 
:::::כדי להבהיר את כוונת הדברים אני מצרף שתי תמונות מתעדות, ואליהן אתייחס (ראה הערות התייחסות בכיתוב התמונות).
:::::שבוע טוב, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:24, 18 בינואר 2020 (IST)
<gallery>

</gallery>
::::::התשובה שנתתי בתוקף. באתר [https://pdf2jpg.net/ pdf2jpg] תמיר את הפדף לתמונה (או תמונות, אם יש יותר מעמוד אחד בפדף הוא מפיק תמונה לכל דף). בסיום ההמרה יש לך לינק פשוט לקובץ תמונה. אתה יכול להוסיף אותה בווצאפ (הודעה - הוסף - תמונה - נווט לאיפה ששמרת את התמונה) או יותר פשוט - תקליק על הקישור שקיבלת, הדפדפן יציג לך את התמונה. על גבי התמונה קליק ימני - העתק, ואז בווצאפ בתוך ההודעה - הדבק (Ctrl-V). ועדיין - המונחים שהשתמשת בהם שגויים - הכוונה, שעכשיו ברורה, היא לעבור מקובץ פדף שמצורף בהודעת ווצאפ, לתמונה שמוצגת בהודעת ווצאפ. הטרמינולוגיה של סמלים שגויה. אלו לא "סמלים" - זו אייקון (או סמל אם אתה ממש אתה ממש מתעקש. נדמה לי שהאקדמיה קבעה "סמליל") של קובץ מצורף מול תמונה (לא "סמל של תמונה") בהודעת ווצאפ. כל טוב - מחר יום שלישי פעמיים כי טוב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:43, 20 בינואר 2020 (IST)

== מחלה של כמה שעות? ברכב ובאדם ==

קרה לי היום מקרה הזוי עם הרכב: פתאום, בזמן נסיעה, הרכב התחיל להשמיע רעש מזעזע של חריקת מתכת. חשבתי שעליתי על איזה חתיכת מתכת בנסיעה ושאני גורר אותה איתי. יצאתי מהרכב, הסתכלתי למטה- כלום, הכל כרגיל. חשבתי אולי איזה חתיכת מתכת הגיעה איכשהו לתוך המנוע. פתחתי את מכסה המנוע- כלום, הכל כרגיל. החלטתי לנסוע למוסך. בדרך למוסך הרעש נעלם כלא היה. מה זה לעזאזל קרה פה?!

זה הזכיר לי מקרה דומה שקרה לי לפני כמה שנים. התעוררתי בבוקר עם כאבי ראש ובטן עזים, בחילות ותשישות. בערב הייתי כמו חדש. האם יכול להיות שחיידק תוקף לכמה שעות ואז מסתלק "מיוזמתו"?!--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 23:15, 9 בינואר 2020 (IST)
:אולי בלעת חתיכת מתכת. ואולי אין קשר בין האירועים. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 23:19, 9 בינואר 2020 (IST)
::צחוקים.--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 23:33, 9 בינואר 2020 (IST)
:::חיידק לא מסתלק מיוזמתו אבל המערכת החיסונית כן יכולה לטפל בחיידקים. בנוסף יש להפריד בין הפעילות החיידקית ובין הסימפטומים שחווית, שיכולים להיגרם גם מ[[חמרמורת]].[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 10:20, 10 בינואר 2020 (IST)
::::ובהרכבה על דברי עוזיאל - הרעלה זוטרה בהחלט יכולה לייצר את תסמינים ואז להעלם מרגע שהכבד והכליות הצליחו לטפל בה.{{ש}}לגבי חריקת המתכת, כנראה שהיא הייתה חיכוך של משהו מתכתי בחלק שאינו גלוי לעין - למשל משהו שנתפס בסנדלי הבלמים. את זה לא תראה לא מתחת למכסה המנוע וגם לא מתחת לרכב. אני בטוח שיש אפשרויות רבות נוספות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:56, 10 בינואר 2020 (IST)

== בסיס הספירה הבבלי ==

ראיתי מי שכתב שהבסיס העשרוני אינו "קדוש" ולדוגמה הבבלים השתמשו בבסיס של 60. אמנם כשבדקתי נראה שגם הבסיס שלהם קיבץ עשרות (ודווקא עשרות לא חמישיות או תריסרים). האם זה אומר משהו על היחס שלהם לבסיס העשרוני. האם יש גם עמים שלא השתמשו בבסיס העשרוני כלל? למה לא השתמשו בבסיס ה"טבעי יותר" הבינארי? אפשר לספור באצבעות עד 1024 אם מניחים שאצבע מונחת על השולחן היא 1 ומורמת באוויר היא 0. --[[מיוחד:תרומות/213.8.151.212|213.8.151.212]] 11:05, 10 בינואר 2020 (IST)
:איך זה יצא לי בדיוק https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94:%D7%94%D7%9B%D7%94_%D7%90%D7%AA_%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%9E%D7%97%D7%94&action=edit&section=60 '''60'''... (הקישור לעריכה בשורת הכתובת).--[[מיוחד:תרומות/213.8.151.212|213.8.151.212]] 11:11, 10 בינואר 2020 (IST)
:מה טבעי בבסיס בינארי? בנוסף הוא גם לא נוח כי מתקבלים מספרים מרובי ספרות גם במספרים נמוכים למדי. בסיס 60 הגיוני כי הוא מאפשר חישובים נוחים מכך שהוא מתחלק ללא שארית ב 2, 3, 4, 5, 6 וכך הלאה. הבסיס העשרוני הגיוני בזכות קלות הספירה על האצבעות. באפריקה יש שיטת ספירה '''הרבה''' יותר מתוחכמת על האצבעות, ואם היא הייתה ידועה בעולם העתיק בטח היינו מקבלים בסיס שונה מ 10, וגם יותר מוצלח ממנו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:00, 10 בינואר 2020 (IST)
::[[:en:List of numeral systems|רשימת בסיסים]], אכן רוב התרבויות השתמשו בבסיס 10 או כפולה שלו. אני לא מבין למה בעיני השואל להרים אצבעות אקראיות משולחן ולהעלות בראש חזקה של 2 לפי מיקום של כל אצבע מורמת קל יותר משיטה בה כל אצבע מייצגת יחידה.[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 23:01, 10 בינואר 2020 (IST)
:::תודה לעונים. לאילן שמעוני, לא מצאתי את השיטה של אפריקה. התכוונתי שבסיס בינארי "טבעי" כי הוא השיטה הפשוטה להשתמש באותו סימן למספרים שונים בלי צורך לספור 11111=5. כמו למשל בשיטה המצרית. וגם השיטה הבבלית חזרה על השיטה הזו עם צירופים חדשים ל-כפולות 3 ו10. החיסרון היחיד שמצאתי בבסיס הבינארי הוא שהוא לא פריק כמו בסיס עשרוני. ואי אפשר לעשות בו חמישיות, אבל גם הבסיס העשרוני חסר את האפשרות לשלישים ורבעים. נראה לי שהבבלים המציאו את הבסיס שלהם מאוחר יותר בגלל זה. הטענה לכך שמתקבלים מספרים מרובי ספרות לא חזקה כל כך כי אפשר ליצור מערכת של נקודות וקווים כמו בשפת מורס או קווים אנכיים ואופקיים. ולקבץ כפולות כך למשל -=1 +=2 *=4 ^=8 וכיו"ב. --[[מיוחד:תרומות/213.8.151.212|213.8.151.212]] 19:48, 11 בינואר 2020 (IST)
::::אני לא יודע מה נחשב טבעי. מה שאנחנו יודעים בדיעבד מהניסיון הוא שכל הרעיון של בסיס ספירה טומן בחובו מגבלה אינטואיטיבית חמורה: הספרה „0״. היוונים והרומאים (וגם ה[[גימטריה]] שלנו, שמבוססת על שיטה יוונית), בכלל לא השתמשו בבסיס ספירה. הבבלים הצליחו איכשהו להתחמק מאי ההכרה ב־0 בזה שהם השאירו מקום ריק מדי פעם. בסופו של דבר ההודים הגיעו למסקנה שצריך להיות ייצוג גם לכלום (סליחה: לא כלום) הזה. עם בסיס בינרי חייבים להתמודד כל הזמן עם המון מקומות ריקים. הם ההבדל בין 1 ל־8 או בין 5 ל־9. זה לא נראה לי אינטואיטיבי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:59, 13 בינואר 2020 (IST)

== מה זה מצורע החמור? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה זה מצורע החמור?--[[מיוחד:תרומות/188.120.151.45|188.120.151.45]] 18:28, 11 בינואר 2020 (IST)
:[[S:פסחים סז א]] ברש"י "מצורע חמור מזב"... "זב ובעל קרי שמשתלחין אף מהר הבית ומצורע משתלח אף ממחנה ישראל דהיינו כל העיר".[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 22:20, 11 בינואר 2020 (IST)

ביאור שטיינזלץ על פסחים ס״ז ב
:ונלמד בקל וחומר שאם בעל קרי הקל טעון שילוח מחוץ למחנה, מצורע החמור לא כל שכן. שואלים: ומאי חומריה [ומה חומרתו] של המצורע — כדאמרן [כפי שאמרנו] שטעון פריעה ופרימה ואסור

== מה הדרך המומלצת לשתף אלבום תמונות לאנשים מוגדרים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש לי אלבום תמונות. אני רוצה לשלוח אותו למצולמים, ככה שרק הם יקבלו אותו.
חשבתי לעשות משהו בגוגל תמונות, אבל הוא משום מה לא מעלה תמונות מהמחשב בגלל איזה באג שלהם (הם jpeg, אבל גוגל תמונות רואה תיקיה ריקה במחשב שלי). מה עוד אפשר? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.95|213.55.225.95]] 21:03, 11 בינואר 2020 (IST)
:[[גוגל דרייב]]/[[דרופבוקס]].[[משתמש:Uziel302|&#32;Uziel302]] - [[שיחת משתמש:Uziel302|שיחה]] 22:14, 11 בינואר 2020 (IST)

== חלבה מוצקה ==
איך מוכנים בבית חלבה מוצקה כמו שיש בחנות? ממרח חלבה זה קל: טחינה גולמית+סירופ סוכר. אבל איך מקבלים חלבה מוצקה? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.95|213.55.225.95]] 00:37, 13 בינואר 2020 (IST)
:https://www.youtube.com/watch?v=a01v8HWog8k. {{לא חתם||אלמ}}
::מוזמן לגגל "הכנת חלבה" ולמצוא עשרות דוגמאות בליווי סרטונים, תמונות והסברים מילוליים שונים. בברכה, [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • י"ז בטבת ה'תש"ף • 06:14, 14 בינואר 2020 (IST)
:::עדיף לגגל "הכנת חלווה" או "הכנת חלוה". [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:55, 27 בינואר 2020 (IST)

==אפליקציית תקשורת קולית ללא צ'אט==
שלום למומחה. בחיפוש מהיר לא מצאתי אפליקציית תקשורת קולית ללא צ'אט כלל (ב"צ'אט" אני מתכוון לדיבור טקסטואלי).{{ש}}
<small>אני חושב ששימוש באפליקציה כזו יהיה סביר במיוחד אם לצד השני יש אמצעי תקשורת חלופי (כגון מספר טלפון או אימייל של הצד הראשון וההפך).</small>

האם המומחה מכיר אפליקציית תקשורת קולית ללא צ'אט כלל?

אני מודה מראש על המלצה על אפליקציה או שתיים כאלו. {{לא חתם||אלמ}}
:טלפון? ומה אם יש שם צ'אט ותשתמש רק ב"תקשורת קולית"? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 21:20, 13 בינואר 2020 (IST)
::שיחות טלפון אינן תמיד חינמיות. אם יש צ'אט, אין זה מכריח שתוכל לבטל שישלחו לך הודעות טקסטואליות. בקיצור, אשמח להמלצה על אפליקציה כפי שאני מחפש, אם למישהו כאן יש. תודה. {{לא חתם||אלמ}}

== תירגום טקסט באמצעות יישומון על טל' חכם ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ישנו כנראה יישומון להורדה לטל' ניידים, באמצעותו ניתן לסרוק טקסט בשפה נתונה אחת ולקבל תרגום לשפה אחרת (נניח מ[[צרפתית]] ל[[עברית]]). האם מישהו מכיר ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 14:16, 13 בינואר 2020 (IST)
:אני משתמש באפליקציית GOOGLE TRANSLATE, יש שמה אופצייה בדיוק לזה. אבל היא מעט לא נוחה למשתמש. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 18:26, 13 בינואר 2020 (IST)
::האפשרות של גוגל מוכרת, אבל היא כרוכה בהקלדת הטקסט המיועד לתירגום. שים לב שהשאלה מדברת על יישומון המבוסס על סריקת הטקסט לשם תירגומו. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 20:23, 13 בינואר 2020 (IST)
:::יש שם גם אפשרות צילום וניתוח טקסט. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 21:18, 13 בינואר 2020 (IST)
::::איפה ? התוכל לפרט יותר את מה שהישבת ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:02, 13 בינואר 2020 (IST)
:באפליקציה מתחת לאזור הכתיבה יש כפתור CAMERA. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 03:07, 15 בינואר 2020 (IST)
::או.קיי., אבל על איזה יישומון אתה מדבר ? [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 10:11, 15 בינואר 2020 (IST)

==כתבה ב"הארץ" על ויקיפדיה העברית==
אין לי מנוי ב"הארץ" ואין לי כוונה לעשות אחד ממגוון סיבות שלדעתי אין זה המקום לפרט אך לאחרונה פורסמה שם [https://www.haaretz.co.il/captain/software/.premium-1.8342936 הכתבה הזו העוסקת בויקיפדיה העברית]. 

האם יש היתר מן העיתון עצמו להנגיש אותה למשתמשי ויקיפדיה שאין להם מנוי ואם כן האם המומחה כאן יכול אולי לסייע בכך?

אין לי כוונה לפתוח דיון פילוסופי על האם בקשתי מוסרית או לאו - אם העיתון לא מתיר להנגיש את הכתבה למשתמשי ויקיפדיה חסרי מנוי - לו יהי; אני לגמרי מכבד זאת.

תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:אין.[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • י"ח בטבת ה'תש"ף • 16:57, 15 בינואר 2020 (IST)

==צמד חמד ברוסית==
האם יש ביטוי מקביל ברוסית לצמד חמד או צילי וגילי/שמשון ויובב- משהו שאומרים על שני חבר'ה שתמיד עושים מדברים ופועלים יחדיו, משהו בסגנון?
(ואם יש עוד שפות שאתם מכירים, אשמח לדעת) תודה.
{{לא חתם||אלמ}}
: לא בטוח שאני מכיר. יש ביטוי שגור "не разлей вода" שמשמעותו זוג חברים קרובים ששום דבר לא יכול להפריד אותם. אבל זה קצת ספרותי וללא קונוטציה שהם תמיד מסתובבים ביחד. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:13, 14 בינואר 2020 (IST)

== באריזתו המקורית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה הסיבה שמוצרים רבים דורשים החזרה רק באריזתם המקורית? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.84|213.55.224.84]] 00:18, 15 בינואר 2020 (IST)

== רחת לוקום ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

תורכים קוראים לו "לוקום". מה זה "רחת"? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.84|213.55.224.84]] 00:26, 15 בינואר 2020 (IST)
:[[:wikt:רחת לוקום]]. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 09:20, 15 בינואר 2020 (IST)


מקור השם הוא כנראה בעיוות של שמו של הממתק בערבית: רָאחַת אלְ-חֻלְקוּם (رَاحَة الْحُلْقُومِ), שפירושו הוא "סיפוקו של הגרון".

== מי הרוויח מהשפלת הכושים? ==

מה היה האינטרס של המשטרים בארצות הברית ובדרום אפריקה להשפיל את הכושים ללא הרף? כל עוד הייתה עבדות, האינטרס היה ברור- עבדים שווים כסף. אבל מרגע שממילא אין עבדות- מי מרוויח ממדרכות נפרדות או ברזיות נפרדות או כל מיני המצאות הזויות כאלה?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 23:02, 15 בינואר 2020 (IST)
: ראו ערך: [[גזענות]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 08:08, 16 בינואר 2020 (IST)
::שאלתי שאלה מאד ספציפית. אם אין לך חשק לענות או שאין לך תשובה- לא חובה להגיב בכוח.--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 11:42, 16 בינואר 2020 (IST)
:::מצאתי מאמר מעניין בנושא זה, שרק החלק הראשון שלו זמין לקריאה חופשית, אבל יש בו את התשובה לשאלה שלך. המאמר הוא משנת 1954 וכותרתו היא "[https://www.foreignaffairs.com/articles/south-africa/1954-01-01/can-apartheid-succeed-south-africa האם אפרטהייד יכול להצליח בדרום אפריקה?]" ויש בו את הנתונים הבאים: "בדרום אפריקה יש 2.5 מיליון לבנים וכ-12 מיליון שחורים, צבעונים והודים. על פני השטח, החיים במדינה שקטים ונעימים. אבל המתח קיים תמיד, במיוחד ביוהנסבורג. כנופיות פשע של שחורים מטילות אימה על התושבים, יש מקרי רצח של לבנים והרבה מקרי פריצה ושוד. רבים מהלבנים נושאים נשק ופוחדים להיות לבד, במיוחד בלילה."
:::הפיתרון של [[הפרדה גזעית]] הותווה על ידי הממשלה כדרך למנוע חיכוכים בין האוכלוסיות. זאת הייתה המטרה העיקרית. כתוצר לוואי מזה הושלט סדר חברתי שבו ברור מי למעלה ומי למטה, ומי ששולט הוא זה שמחליט לאן ילכו התקציבים לחינוך, בריאות ותחבורה. אם יש לך עוד שאלות בנושא זה, אשמח להרחיב. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 15:25, 16 בינואר 2020 (IST)

לעניין המינוח, בוא נתחיל מהשם: [[אמריקאים אפריקאים]]. אולי השחורים. פחות "כושים". {{ש}}
בעניין האינטרס - ודאי שלאדם הלבן היה אינטרס. אפילו הלבנים העניים ביותר, הלא משכילים, הדלים, העלובים ביותר, יכלו לחוש עליונות כאשר היו בקרבת שחורים.  עיין גם בערך [[הגזענות (ספר)]]. הספר עצמו, מאת אלבר ממי, מנתח בצורה מרתקת את תופעת הגזענות. הערך בוויקיפדיה מדבר על הספר ומסביר קצת גם על התיאוריות שרשומות בו.  אם אין לך יכולת לקרוא את הספר, לפחות קרא את הערך עליו. זה מומלץ. בברכה, דני [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] • [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]]    15:33, 16 בינואר 2020 (IST)
:'''"בוא נתחיל מהשם: [[אמריקאים אפריקאים]]. אולי השחורים. פחות "כושים"'''? איזו הערה מיותרת. ראשית, "כושי" זו מילה עברית שמקורה תנכי. אין לא צורך ובודאי לא זכות לפסול שימוש בה. שנית, לדעתי לנסות להביא את גישת הPC האמריקאית, ששרויה במחלוקת עזה, לכאן זה לשרבב מאבק פוליטי מיותר , בודאי לתוך מה שאמורה להיות תשובה לשאלה. אחרון חביב, בעוד Negro/nigger הן מלים טעונות כתוצאה מהשימוש בהן בארה"ב, לא כך אצלנו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:26, 16 בינואר 2020 (IST)
::אני ממליץ לקרוא את "הכושי מסקוטסבורו". ספר טוב, אבל מתאר אירועים קשים ולכן לא קל לקריאה. אני חושב שהוא מאד רלבנטי לשאלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:51, 16 בינואר 2020 (IST)
::לחלוטין תומך בגישתו של אילן. המילה [[כושי]] אינה כינוי גנאי בפני עצמה ודווקא הניסיון להימנע מהשימוש בה הוא זה שהפיח בה רוח שלילית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:40, 17 בינואר 2020 (IST)
:תשובה לשאלה: "הלבנים". כל עוד השחורים היו מושפלים, הם היוו עבודה זולה כמשרתים, ולמעשה התקיים המשך לעבדות, רק בלי הרשות להרביץ בפומבי, ולהרוג את עבדיך. שאל כל ישראלי שחי בדרא"פ בשנים ההן, וגם שאל יהודים מדרא"פ בגילאי חמישים ששים, שיספרו לך. לדעתם המשטר היה חייב להמשיך כך, אחרת "השחורים" היו הורגים אותם, מאחר שלשחורים היה כעס רב שהצטבר, אך לא היה כל דרך (לטעמם) להימנע ממנו.  השחורים, שנמנעו מהם לימודים המשיכו להיות במעמד חברתי והשכלתי נמוך, חלקם הגדול לא ידעו קרוא וכתוב, והנשים במעמד גרוע אף יותר. חוסר אמונתם הנוצרית של עובדי האלילים בחלקים שונים, הוסיפה לתפיסה שאי אפשר "לשחרר את הרסן". כמובן שזה היה קשר גורדי. לאחר נפילת המשטר, רבים מעשירי הלבנים ומהמעמד העליון (כולל יהודים רבים) ברחו או עזבו לאוסטרליה ומקומות נוספים, ורבים מהלבנים ירדו ממעמדם הרם והנצלני, כפי שניתן לראות בסרטים רבים. מצד שני דרא"פ עצמה איבדה הרבה מיכולתה הכלכלית, אף שזו קיבלה מכה קשה בעת החרם העולמי עליה (שרק ישראל שברה, בטפשותה וחוסר ראיית העתיד, או בחוסר ברירתה, או בחטאה, - תלוי את מי שואלים) -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ' בטבת ה'תש"ף • 23:49, 16 בינואר 2020 (IST)

== תבנית מגירה ==

איך קוראים לתבנית מגירה בויקיפדיה או שזה רק בויקיטקסט, והאם יש לגביו עזרה איפשהו?  הוא נמצא ברשימת תבניות כלשהי?  חיפשתי בשונות... תודה! -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ' בטבת ה'תש"ף • 23:37, 16 בינואר 2020 (IST)
::טוב. עלה בדעתי לגגל "עזרה:תבנית מגירה" וכך גיליתי שזו תבנית שאינה קיימת בויקיטקסט. ועכשיו שאלה, האם יש משהו מקביל?  תבנית שקטע ארוך מדי בתוך ערך ויקיפדי אפשר יהיה לקפל ולהמשיך הלאה? (כמו ה"אקורדיון" של פיתוח ישומונים) ותוכן העניינים שמתקפל אל תוך עצמו ומפסיק לתפוס מקום נרחב? -- ([[משתמש:pashute|משתמש:פשוט [משה]]] • [[שיחת משתמש:pashute|שיחה]]) • כ' בטבת ה'תש"ף • 23:55, 16 בינואר 2020 (IST)
:::{{תב|טבלה מוסתרת}}? [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 12:42, 17 בינואר 2020 (IST)

== האם גידול חיות משק הוא סימביוזה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש זוג אורגניזמים שונים שחיים יחד ובכך משפרים את סיכויי ההישרדות אחד של השני. האם זה לא דוגמה לסימביוזה?
:בני-אדם נהוג לשפוט בקריטריונים שונים מאשר קריטריונים ביולוגיים טהורים. אבל בקריטריונים הביולוגיים האלו אין ספק שגידול חיות משק הוא סימביוזה. יהיו שיטענו שזו [[טפילות]], אבל גם בביולוגיה הגבול שבין טפילות, [[קומנסליזם]] ו[[הדדיות]] יכול להיות מעורפל, ותכופות כוללים את כולם כצורות של סימביוזה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:20, 18 בינואר 2020 (IST)
:: לא נראה לי שזו טפילות, מכיוון שהאדם מספק מזון רב, הגנה מפני טורפים אחרים ומסייע להרביה. כלומר זה לא רק שלילי. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.161|213.55.220.161]] 13:39, 18 בינואר 2020 (IST)
:::למעשה, רוב חיות המשק ייכחדו ללא התערבות האדם.  16:50, 18 בינואר 2020
::לרוב חיות המשק אין קיום ללא האדם, הן טופחו ברבייה בררנית למיקסום התוצרת, על חשבון יכולות שרידה רבות. אני חושב שרק עיזים יכולות לשרוד בסביבת בר. לגבי הכיוון השני, לבני אדם קשה לשרוד ללא תנובת החלבון המלא + ויטמין B12 של בשר וביצים. בחברת השפע זה אפשרי, אבל עד לפני כמה דורות זה לא היה אפשרי. אם כך עד לפני כמה דורות היה מדובר בסימביוזה מוחלטת.{{ש}}מאחר והגדרת הסימביוזה דורשת כתנאי אך ורק הדדיות ולא שרידה מלאה, גם בימינו זו סימביוזה, אבל חלשה יותר.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:19, 19 בינואר 2020 (IST)

== הונאת משרד ממשלתי ==
{{הועבר|מ=ויקיפדיה:דלפק ייעוץ}}

במקרה שאדם הונה גוף ממשלתי ורוצה לחשוף את ההונאה לאחר 10 שנים, האם [[חוק ההתיישנות]] חל על אדם שהונה גוף ממשלתי (זיוף מסמך/הטעיה בשטח) במקרה שאינו תביעת נזיקין, או שזהו חריג "עילת הונאה" או "התיישנות שלא מדעת"? [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 04:10, 17 בינואר 2020 (IST)
:שאלה מעניינת כשלעצמה, אבל לא מתאימה לדלפק הייעוץ. ניסית את [[וק:הכה]]? בברכה - [[שיחת משתמש:קיפודנחש|קיפודנחש]] 20:54, 17 בינואר 2020 (IST)
{{סוף העברה}}
:יש סיבה שאין תשובה לשאלה זאת במשך יומיים וחצי והיא שהשאלה אינה מוגדרת היטב, אלא שאלה כללית מדי. האם הכוונה היא להתיישנות מפני תביעה אזרחית (שאז רלוונטי חוק ההתיישנות) או מפני חקירה פלילית, או שמא הכוונה היא לשינוי החלטתו של הגוף הממשלתי (שנבחן בכלים אחרים לחלוטין)? מה בדיוק ההונאה? מה הושג באמצעותה? כל אלה הן שאלות שחייבות להיענות כדי שניתן יהיה לתת תשובה רצינית. אם זאת שאלה היפותטית אפשר לתת דוגמה. אם לא, כדאי להתייעץ עם עורך דין על פרטי העניין. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 16:22, 19 בינואר 2020 (IST) {{הבהרה משפטית}}

== מפלגת "שינוי" בשנות ה-2000 ==

לא הצלחתי למצוא מקורות. האם מישהו יודע (ויכול כמובן לספק מקור אמין לכך) מה היו עמדותיה של [[מפלגת שינוי]] בשאלות דת ומדינה בתקופה שבין 1999 ל-2006? האם תמכה בהפרדת הדת והמדינה, או לפחות הייתה קרובה לכך? [[משתמש:AddMore-III|AddMore-III]] - [[שיחת משתמש:AddMore-III|שיחה]] 20:33, 19 בינואר 2020 (IST)
::תמכה ברמת הדיבורים. בפועל לא עשתה כלום עם 15 מנדטים + מספר שרים בממשלה.--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 22:31, 19 בינואר 2020 (IST)
:::ב[https://www.idi.org.il/policy/parties-and-elections/parties/shinui דף המוקדש לשינוי] באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה ניתן לראות את המצע שלה ב-1999 וב-2003. שניהם נפתחים בנושאי דת ומדינה ובאחרון מצוין במפורש "אנו חותרים להפרדת הדת מהמדינה". [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 00:21, 20 בינואר 2020 (IST)

== מוצא היצורים החיים בעולם ==
האם יש תמימות דעים בקהילה המדעית שכל בעלי החיים בעולם הם ממוצא משותף? האם הטענה הזאת מוכחת, ואם כן, אז מה ההוכחה? האם זה כולל גם את הצמחים ואת החד-תאיים למיניהם, או שאלה ממוצאים אחרים?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 22:30, 19 בינואר 2020 (IST)
: ראה ערך [[האב הקדמון הכולל]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 00:15, 20 בינואר 2020 (IST)
:ר’ גם [[איקריוטים]] - כל היצורים החיים למעט חד תאיים פשוטים יותר ([[חיידקים]] והקבוצה הקטנה יותר של [[ארכאונים]]). לכמעט כל התאים הללו יש לא מעט מאפיינים משותפים (כגון נשימת חמצן בעזרת [[מיטוכונדריה]]). ובאופן כללי: יש התאמה לא רעה בין [[פילוגנטיקה|החלוקה ההיררכית]] כפי שנקבעה לפי ריצוף גנטי לבין תכונות משותפות.
:אי אפשר לטעון שיש לכך [[הוכחה]] במובן הלוגי: סדרת צעדים מוגדרים מאוסף של הנחות למסקנות. דברים לא עובדים כך ב[[מדעי הטבע]]. מדובר על [[תאוריה]] מבוססת היטב שסיפקה כבר הרבה ניבויים שהתממשו ולכן מידת הוודאות לגביה גדולה מאוד.
:בפועל, מחוץ למתמטיקה, הוכחה היא משהו שנועד לשכנע אותנו באמיתות טענה בוודאות גבוהה (ליתר דיוק: גם ב[[ מערכת הוכחה אינטראקטיבית|מתמטיקה]] יש לו שימוש ומערכות הוכחה כאלו, שמיועדות „רק״ לשכנע בהסתברות גבוהה, הן בעלות יישומים מעשיים רבים). לכן לכל צורך מעשי אפשר להתייחס לטענה הזו כמוכחת ולהתבסס עליה לכל שיקול מעשי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:49, 20 בינואר 2020 (IST)
::ישנן ראיות חזקות מאוד לכך שכל האורגניזמים הידועים כיום מוצאם מאוכלוסיה קדמונית משותפת (לאו דווקא מתא יחיד). למשל יש כמה מאות גנים/חלבונים שמשותפים לכל אורגניזם שנבדק עד היום. כל גן/חלבון כזה הוא רצף של עשרות, מאות ואף אלפי נוקלאוטידים/חומצות אמינו, שיש ביניהם וריאציות רבות (המאפשרות להסיק את הפילוגנטיקה שלהם) ועדיין הדימיון גדול בהרבה מכדי להיות מקרי. זה לא פוסל אגב את האפשרות שהיו ביוכימיות נוספות של חיים שהופיעו על כדור הארץ והתקיימו במקביל, ופשוט לא שרדו עד ימינו. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:44, 20 בינואר 2020 (IST)

[[קובץ:Tree of life with genome size.svg|שמאל|ממוזער|350px|[[עץ פילוגנטי]] של כל המינים שה[[גנום]] שלהם מופה עד שנת 2009 לערך, מחושב על פי דמיון רצף ה[[דנ"א]] שלהם. ענף אדום = [[אוקריוטים]], ענף כחול = [[חיידקים]], ענף ירוק = [[ארכיאה]]. האדם מסומן בנקודה אדומה, ו[[אורז|צמח האורז]] מסומן בנקודה ירוקה. העץ מצביע על התכנסות של כל הגנומים לרצף יחיד, או לכל הפחות לאוכלוסיית רצפים עם [[מגוון גנטי]] קטן בהרבה מאשר כיום.]].
תודה רבה על כל התשובות. אבל אם גם יש הרבה תכונות משותפות לכל יצורי העולם, האם זה סותר את האפשרות שנוצרו מספר "מוקדי בריאה" במקומות שונים ובזמנים שונים, והסיבה לכך שלכולם יש תכונות משותפות, היא פשוט העובדה שתכונות אלה הכרחיות לקיומם של חיים? ומה לגבי הצמחים? איפה הם בסיפור הזה? גם הם שייכים לאותו אילן יוחסין?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 12:43, 20 בינואר 2020 (IST)
: העדות הטובה ביותר לכך שהאב הקדמון הכולל הוא אכן יצור אחד (או אוכלוסיה אחידה אחת) לדעתי הוא עניין ה[[כירליות]]: למולקולות ביולוגיות רבות ישנן שתי אופציות שהן שיקוף אחד של השניה. שתי האופציות זהות מבחינת מנגנונים כימיים. עם זאת, רק כיוון אחד משמש את המולקולות הביולוגיות במציאות. קוראים לזה biological homochirality. ראה [https://cshperspectives.cshlp.org/content/11/3/a032540.full כאן]. אילו היו מספר מוקדי תחילת חיים מתחרים שאינם באים מאב קדמון אחד, אז סביר להניח שהיו מתגלים יצורים הנבדלים בכירליות של מולקולות. אותה כירליות אינה תורמת או גורעת מסיכויי הישרדות של התא, מכיון שאינה משפיעה על תפקוד האורגניזם. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:06, 20 בינואר 2020 (IST)
::דעתי שונה - יש פשוט יותר מדי דברים שמשותפים לכל יצור חי. DNA, כולל מנועים מולקולריים לאחזקה, תיקון, הפרדה, שכפול, סגירה. קרום תא משכבה כפולה של ליפידים. חלבונים שמורכבים מאותו סט של 20 חומצות אמינו (יש רבות נוספות). ריבוזום שבנוי כשלד המחזיק מולקולה ארוכה של RNA. מנגנון ATP-ADP, הכיראליות שהזכיר העורב - ויש עוד. זו רשימה ארוכה מאד של תכונות משותפות. הסבירות שהן '''בבדרך המקרה''' קיימות בכל תא חי על פני כדור הארץ פשוט אפסית. אין שום חובה ביוכימית לאף אחד מאלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:51, 20 בינואר 2020 (IST)
:בתשובה על '''"והסיבה לכך שלכולם יש תכונות משותפות, היא פשוט העובדה שתכונות אלה הכרחיות לקיומם של חיים?"''' - התכונות האלה יכולות להיות מוחלפות במליוני מנגנונים שיספקו אותה תוצאה. כל פולימר המורכב משירשור של 4 מולקולות בסיס שיש להן קשרי מימן פנויים יכול לתפקד כ DNA. זה אפילו לא חייב להיות דווקא 4. קרום התא לא חייב להיות מורכב מליפידים - הוא יכול להיות מורכב משכבה כפולה של כל [[דטרגנט]] שהוא. אין לי כרגע רעיון ספציפי כתחליף למנגנון ATP-ADP, אבל יש מולקולות אנרגטיות רבות שניתן "לטעון אותן מחדש", למשל חומרים פלואורסצנטיים.. בעיקרון מה שדרוש לקיום חיים הוא חומר תורשתי משתכפל, דרך בה החומר התורשתי מכתיב ייצור מכונות מולקולריות, משהו שישמור את כל הבלגן ביחד ויצליח לשמור [[הומאוסטזיס]], מנגנון של ניצול הסביבה לבניית כל הבלגן ולאספקת אנרגייה. מרגע שיש את הסט הזה, האבולוציה בלתי נמנעת. יש הרבה מאד צורות לבנות את הסט, אבל רק צורה אחת קיימת בפועל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:05, 20 בינואר 2020 (IST)
:כאשר כתבתי על גנים/חלבונים משותפים לכל האורגניזמים, התכוונתי כמובן לכל האורגניזמים החיים, כולל צמחים ובכלל כל ה[[איקריוטים]], כל החיידקים וכל ה[[ארכאונים]], ובקיצור כל מה שחי היום על כדור הארץ (וטרחו לרצף את החלבונים שלו). אפילו אם נניח שהמבנה המרחבי של חלבונים אלו הוא היחיד שיתמוך בחיים, הנחה מאוד בלתי סבירה, ישנו מספר אסטרונומי של רצפים שיקיימו מבנה מרחבי כזה. אבל מספר הרצפים בפועל הרבה יותר קטן, ואנליזה של הרצפים האלו מראה שהם מתכנסים למוצא יחיד. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:11, 20 בינואר 2020 (IST)
::שתי שאלות המשך לשמעוני ולסאפיינס:
::1. יש משהו בעולם שאתם לא יודעים? על 99% מהשאלות שלי אתם אלה שעונים, למרות שאני שואל שאלות במגוון רחב של נושאים...
::2. על סמך מה אתם אומרים שחיים יכולים להתקיים גם בתנאים אחרים אם זה מעולם לא קרה?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 23:02, 20 בינואר 2020 (IST)
:::1. אני סקרן, מאד. להרבה אספרגרים יש תחביב בו הם קיצוניים, אצלי זה ליקוט ידע. אני '''מאד''' נהנה מזה. 2. על מנת להבין זאת צריך - א. להבין מה תפקידו של מנגנון בתא החי וכיצד הוא פועל. ב. לבדוק האם יש תחליף ביוכימי. ניקח את ה DNA כדוגמה. DNA הוא [[פולימר]], שמורכב מ 4 סוגי מולקולות (מסומנות GTCA), ובעל קשרי מימן חופשיים לצדדים, מה שמאפשר לארוז אותו בסלילים צפופים. עכשיו - האם יש פולימרים אחרים בעלי אותן תכונות, או שאלו ייחודיות ל DNA? אנחנו מדברים על ביוכימיה. לא על קסם. יש פה אוסף מוגדר של תהליכים, שמעמידים דרישות ספציפיות. דוגמא נוספת - החלבונים מורכבים תמיד מאותן 20 חומצות אמיניות. האם ניתן לקבל חלבון מתפקד שמשתמש באבני בניין אחרות? פה כבר יש תשובות מניסוים של ממש, בהם הצליחו להחליף חומצות אמינו באחרות שאינן מתוך הסט של ה 20. זה עבד. גם בשאר הדוגמאות - למנגנון יש '''תפקיד''' ביוכימי מוגדר בקיום הפלא שנקרא חיים. מה שחשוב הוא שהתפקיד יתבצע. אנחנו יודעים מספיק ביוכימיה בשביל לדעת (ממש לדעת, אמפירית) שיש מנגנונים אחרים שימלאו בהצלחה את אותו תפקיד. לא ידוע לי על ניסוי שבו החליפו את דופן התא, העשויה מליפידים, בדטרגנט אחר, אבל זה יעבוד. מדוע? מפני שתפקיד השכבה הכפולה של הליפידים ברור: ליצור חיץ בין סביבה מימית מבוקרת (פנים התא) לסביבה מימית לא מבוקרת (מחוץ לתא), ולאפשר בתהליך כימי פשוט למדי שבכל זאת תתבצע הולכה מבוקרת של חומרים החוצה (פסולת) ופנימה (מזון). אלו לא דרישות בשמים. בסביבת מעבדה אפשר לפנות דפנות כאלה מחומרים אחרים (למשל דטרגנטים, שלמעשה ליפידים הם סוג אחד מתוכם. מדובר במולקולות בעלות ראש שממסיס בשומן וזנב שמסיס במים. שכבה כפולה שלהם יוצרת מחסום לסביבה מימית: זנב במים, ראש בשומן, ראש בשומן, זנב, סביבה מימית שנייה). תשובה אמפירית ממש לשאלה שלך היא לקחת את הידע הזה ולנסות לגרום לו לפעול במציאות ממש. כאמור, עם חלבונים הצליחו לעשות זאת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:41, 21 בינואר 2020 (IST)
:::1. אם אני עונה לך בכל שאלה אז כנראה שיש לנו כמה תחומי עניין משותפים, כי בדיקה קצרה במעלה הדף מראה שאני עונה רק במיעוט קטן מכלל השאלות שנשאלות בו. ספציפית לגבי ביולוגיה זה תחום העיסוק שלי. 2. אני מניח שאתה שואל לגבי חיים עם ביוכימיה אחרת ולא בתנאים אחרים. אנחנו מכירים בכדור הארץ חיים בתנאי סביבה מאוד שונים, למשל עולם החי ב[[נביעה הידרותרמית|נביעות הידרותרמיות]]. לגבי ביוכימיות אחרות, כבר ציין אילן מעלי את הניסויים שבהם החליפו חומצות אמינו, ואוסיף שבניסויים אלו לא רק החליפו את החומצות עצמן, אלא למעשה שינו את [[הקוד הגנטי]] לקודים גנטיים אלטרנטיביים. כמו כן בדוגמה שנתן קורבוס לגבי הכירליות, לא מוכרים לי ניסויים אבל אין שום סיבה ביוכימית לחשוב שחיים בעלי כירליות הפוכה בדיוק לזו שיש כיום בכדור הארץ לא יכולים להתקיים באותה מידה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 10:22, 22 בינואר 2020 (IST)
===שאלת התא היחיד===
:::תא יחיד. ה"אוכלוסיה" שאתה מדבר עליה היא תוצאה של התפצלות תאים. לכל ה"אוכלוסייה" יש רשימה ארוכה של תכונות משותפות - ראה תשובתי לעורב למטה. המסקנה הסבירה ביותר - והיא '''הרבה''' יותר סבירה - שמדובר בתא חי אחד בודד שהוא אם כל חי. יכול להיות שבסביבתו היו תאים אחרים, שונים ממנו - הם לא הותירו אף שריד. כל זה זה בלי להניח הנחות של בריאה אלוהית, שדווקא קוסמת לי מאד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:55, 20 בינואר 2020 (IST)
::::להבנתי אין כיום הכרח להניח תא יחיד שהוא האב הקדמון של כל האורגניזמים. זאת כיוון שבאורגניזמים קדומים היה הרבה מעבר לטרלי של גנים גם בין מינים רחוקים זה מזה. היינו הענפים בעץ משמאל לא רק התפצלו זה מזה. לפעמים ובייחוד בענפים הקרובים למרכז הם גם התמזגו. לכן ייתכן שאף תא קדמון יחיד לא הכיל את כל האבות של כל הרצפים הקיימים כיום.[[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:56, 20 בינואר 2020 (IST)
:::::יש לך הנחה סמויה. כבר הדרישה ל'''שבאורגניזמים קדומים היה הרבה מעבר לטרלי של גנים גם בין מינים רחוקים זה מזה''' דורשת שהגנום יהיה עשוי מ DNA/RNA ויקודד חלבונים או יפעל כמפסקים. כלומר, כבר יש הנחה סמויה שהמנגנון התורשתי בשני הצדדים פועל באופן מאד, מאד ספציפי. זה כבר מעיד על מוצא משותף.{{ש}}מעבר אופקי של גנים קיים במציאות, אבל בין התאים המשתתפים בהעברה ישנו דמיון רב שהוא מחויב המציאות, אחרת לא יהיה מדובר בהעברת מידע גנטי, אלא בהעברה סתמית של חומר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:46, 21 בינואר 2020 (IST)
::::::אני כמובן מסכים שהיה מוצא משותף, ורק הערתי שהוא לא בהכרח מוצא מתא יחיד, אלא אוכלוסייה של תאים. מעבר לטרלי של גנים/חלבונים לא מניח בהכרח שהמנגנון בשני הצדדים פועל באופן דומה. לדוגמה: אם יש לנו תא או קדם-תא שבתוכו אוכלוסיית מולקולות (למשל RNA או חלבונים או גם וגם) המקיימת את עצמה, כל תא אחר שבולע את התא הזה בלי לפרק אותו (בדומה לאבות התאים האוקריוטים שבכנראה בלעו את אבותיהם של המיטוכונדריות) זוכה קומפלט בכל המנגנון ה"תורשתי" של אותו תא. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 09:59, 22 בינואר 2020 (IST)
:::::::זה עדיין מוליך לתא יחיד. שתי אפשרויות: 1. התא שנבלע הוא חלק מאוכלוסיה שהיא אם כל חי - מוליך לתא שהוא הבסיס לאותה אוכלוסיה. 2. התא הבולע הוא אם כל חי, ואז הוא אותו תא יחיד. אני חושב שאיך שלא תשחק אם זה תגיע שוב ושוב לתא אחד בודד שהכל צאצאים שלו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:04, 22 בינואר 2020 (IST)
::::::::נתתי דוגמה שלא חייבים זהות במנגנון התורשתי בשביל מעבר לטרלי של גנים. נוכל להרחיב דוגמה זו אם נניח שהיו הרבה מקרי בליעה של תאים עם מנגנון תורשתי A ע"י תאים עם מנגנון תורשתי B, כאשר אף תא יחיד לא הכיל את כל הגנים של A או B. מיהו עכשיו התא היחיד שהוא אם כל חי? [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 07:35, 23 בינואר 2020 (IST) 
:::::::::התא הוא האב המשותף של  A ו B, שחייב להיות מאחר ויש להם גנים שעובדים באותה דרך, עם אותו קידוד חלבונים. אם לא היה להם מוצא משותף, לא הייתה כל סיבה שיהיה להם מנגנון גנום-תיעתוק זהה. המנגנונים המשותפים מכתיבים מוצא משותף. מעבר לזה, נראה לי שאתה חושב בכיוון הדוגמאות (המצויינות!) של המיטוכונדריה והכלורופלסט, אבל אלו בליעות שהתרחשו מאוחר מאד, כשקיום אברונים ואיקריוטים כבר היה על הפרק, ואין ספק שגם חיידק האם של המיטוכונדריה ושל הכלורופלסט היה בדגם המוכר עם כל הקווים המשותפים שהוזכרו פה. בשלבים המוקדמים לא היה מבנה כזה - גם לחיידקים וגם לארכאה אין אברונים. אני מעלה את זה מפני שהאופן היחיד שבו המודל שאתה מציע יכול לעבוד, הוא כששתי אוכלוסיות נטולות מוצא משותף מתמזגות בבליעה - אבל זה מחייב שאחת מהאוכלוסיות תתפקד כאברון עצמאי עם מנגנון שונה לגמרי משל האוכלוסייה הבולעת. אין לנו דוגמה כזו. אם אי פעם היה שלב כזה, האברונים הנכחדים ירדו מהסד"כ, ואיתם כל העץ הנפרד שיצר אותם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:00, 23 בינואר 2020 (IST)
::::::::::נניח למשל ש-A הוא תא או קדם-תא שמכיל חלבונים (כמו בתאוריות של [[פרימן דייסון]]) ו-B הוא קדם-תא שמכיל RNA (כמו בכמה מן התאוריות של [[ג'ק שוסטק]]) ואולי אפילו לא תא אלא מולקולת RNA המשכפלת את עצמה (בסגנון תאוריות [[עולם ה-RNA]] הקלאסיות). A ו-B הופיעו באופן עצמאי ומעולם לא היה להם תא אב משותף כלשהו, והיום יש לנו מנגנון תורשתי שמבוסס על צירוף של חלבונים ו-RNA. זו דוגמה קצת פשטנית (בכוונה) אבל היא מדגימה את האפשרות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 21:16, 25 בינואר 2020 (IST)

:::::::::::דבר ראשון זה לא בעייתי לנושא התא היחיד - כי אם התיאור שלך מתממש כך נוצר אותו תא יחיד. אבל ישנן כמה בעיות קשות עם הרעיון הזה: דבר ראשון שבעצם הרבה יותר חשוב מפני שההשלכות שלו הן הרבה מעבר לגבולות הדיון כאן: קראתי ביקורות על השערת עולם ה RNA, והביקורות קטלניות ממש, ולפחות למועד בו קראתי אותן נטולות מענה. מסתבר ש RNA הוא מולקולה מאד לא יציבה (גם DNA, אבל לא עד כדי כך). ללא מנגנוני תיקון סביב ה RNA הוא מתפרק תוך פחות משניה(!) בכל סביבה שהיא שלא נתפרה במיוחד לתמוך בו, ומדובר על סביבה תומכת שמכילה כבר חלבונים - בעיית הביצה והתרנגולת בגירסה שעל פניו אין לה פתרון, וזה למעשה פוסל את השערת עולם ה RNA.. אם לא מדובר על בתוך תא (ההצעה השנייה שלך) אז הבעייה של יציבות ה RNA קיימת במלא חריפותה, וכתוספת זה לא פוסל את "תא חי יחיד" כי עדיין, איך לומר, אין תא. אם חלו חידושים מאז שלמדתי את הנושא (את מסע הקריאה ערכתי ב 2013, אאז"נ) אשמח מאד להחכים. כמות שזה עמד אז תאוריית עולם ה RNA פשוט פסולה.{{ש}}בעיה שנייה היא שבמצב שאתה מתאר אין מנגנון תרגום בין תכולת ה RNA לחלבונים. הRNA (עם או בלי ממברנה סביבו) נספח לתא לא חי - כי אין לו יכולת שכפול עצמי - ובדרך פלא נוצר שם מנגנון השיעתוק. שיעתוק הוא מנגנון שגם בגרסאות הכי פשוטות שלו הוא מורכב במידה מפלצתית, ולא נראית דרך בה הוא יכול להיווצר באקראי.{{ש}}שתי הבעיות שתארתי הן בעיה במחקר ה[[אביוגנזה]] כשלעצמו, מעל ומעבר לנוכחותן בדיון הזה. בעיה האחרונה - חלבון הוא מולקולה מסובכת במידה מפלצתית. אמת, יש דרכים שונות לבנות חלבון עם אותו תפקוד, וסביר שבסביבה מתאימה יווצרו חלבונים אקראיים, אבל על מנת שלא יהיה מדובר על מולקולה אקראית של חלבון בעל פעילות X חייבות להיווצר עוד מולקולות שלו. בעוד שהיצירה המקורית אפשרית באופן אקראי (לפחות לפי מה שאני יודע) שכפול שלה הוא כבר דג מסוג אחר לגמרי.{{ש}}אנחנו מגיעים בדיון הזה, איך לומר, לתחתית החבית. הגענו לשלב בו ההכרעה, או לפחות ההעדפה בין נקודת המבט שלך לשלי מגיעה לסוגיה של האביוגנזה עצמה. על כל פנים אני אשמח להמשיך את הדיון, ולו מפני שהוא יאלץ אותי להתעדכן בדבר הנושאים שלא התעדכנתי בהם לא מעט שנים.{{ש}}'''הערת אגב''' החלק הקל ביותר בכל הבריאה הספונטנית, ולדעתי היחיד שממש חייב להתממש הוא קרום התא הראשוני. ליפידים פשוט עושים את זה מאליהם. צור סביבה (ויש אפשרויות רבות לכך) שמייצרת ליפידים או דטרגנט אחר ותקבל ספונטנית בועיות עם שיכבה כפולה, 99% מהדרך לקרום של תא.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:25, 26 בינואר 2020 (IST)
::::::::::::זה ממש לא התחום שלי בביולוגיה, אבל זה לא נשמע לי נכון ש-RNA מתפרק תוך פחות בשניה ללא חלבונים. אינני יודע איפה קראת זאת כך שאין לי יכולת להגיב לכך. בכל מקרה הבאתי את השערת משכפלות ה-RNA הקלאסית כאן רק כדוגמה היפותטית, כי יש כבר מזמן השערות וניסויים מתקדמים יותר, כמו קדם-תאים מליפידים כהצעתך שמתרבים ומזרזים יצירת שרשראות DNA ו-RNA, ראה [[ג'ק שוסטק#קדם-תאים וראשית החיים]] וחפש עוד מאמרים מהקבוצה של ג'ק שוסטק. על השאלה העקרונית שלי לא ענית: הרבה תאים ממוצא A בולעים הרבה תאים ממוצא B. אף אחד מהם לא מכיל את כל הרצפים שבסופו של דבר יגיעו לכל היצורים החיים היום. מיהו התא היחיד שהוא אם כל חי? [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:27, 27 בינואר 2020 (IST)
:::::::::::::הניסוח הנכון הוא '''מתפרק מהר מאד ללא סביבה תומכת, וכרגע מוּכּרוֹת רק סביבות מתאימות הכוללות חלבונים'''. המאמרים שקראתי אז עסקו לא מעט בחיפוש אחרי סביבה תומכת ללא חלבונים, אז לא היו (עדיין?) תוצאות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:06, 27 בינואר 2020 (IST)
::::::::::::[https://molbio.mgh.harvard.edu/szostakweb/publications/Szostak_pdfs/DOF_et_al_JACS_2019.pdf הנה למשל] אחד המאמרים האחרונים מהקבוצה של שוסטק. יש עוד הרבה [https://molbio.mgh.harvard.edu/szostakweb/publications.html כאן]. גילוי נאות: לא הספקתי לקרוא את רובם בעצמי. במאמר הזה ואחרים שמתי לב שהם לעתים קרובות מעדיפים לעבוד ישירות על שכפול DNA, ולדלג על שלב של RNA בלבד. אני לא בטוח מה הסיבה לכך, אבל נראה לי שהתאוריה שלהם יכולה להסתדר עם שתי האופציות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 08:48, 27 בינואר 2020 (IST)
:::::::::::::בהתחשב באפשרויות השונות של העברת גנים בין חיידקים כיום, ובטח בכל מיני מבנים פשוטים של תאים או קדם תאיים, לא ברור לי אם יש משמעות דווקא לתא אחד שממנו נוצרו כל השאר. לפחות לא במובן של מקור כל הגנים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:49, 27 בינואר 2020 (IST)
:::::::::::::{{א|H. sapiens}}, כן עניתי על השאלה שלך. אולי זה לא בולט תחת תוספת ההערות על אביוגנזה. לבודד לך את זה מה"רעש"? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:19, 27 בינואר 2020 (IST)
::::::::::::::אני רואה איפה ענית על השאלה של תא A שבלע את B, אבל אני לא רואה איפה ענית על השאלה של תאים רבים מסוג A שבולעים תאים רבים מסוג B . בכל אופן, אם זה לא היה ברור ממה שכתבתי למעלה, '''הקדם-תאים של שוסטק בהחלט משכפלים בניסויים גדילי RNA ו-DNA בלי חלבונים'''. ההדגמה הזו ידועה  כבר למעלה מעשור, לדוגמה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2743009/ המאמר הזה מ-2008], או [https://www.youtube.com/watch?v=jfq5-i8xoIU אם אתה מעדיף הרצאה]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:27, 27 בינואר 2020 (IST)
:::::::::::::::ראה ההתייחסות לאי קיומם של אברונים שאופן פעולתם שונה באופן מהותי. אני רואה שתי אפשרויות: מדובר במנגנונים קרובים של קוד גנטי ושיעתוק - ואז יש מוצא משותף ל A ו B שמקורו בתא יחיד. או - מדובר במנגנונים שונים לגמרי, ואז מתקיים אחד משניים - האברון השונה לא שרד, וכל קבוצת B נכחדה איתו והשאירה אך ורק את קבוצת A. יכול להיות שהיה שלב ביניים כזה, אבל זה נמחק. או שהאברון של B שרד - אבל לא מצאנו אותו עדיין. במקרה האחרון ההצהרה הנכונה היא שמקורו של כל תא שנבחן אי פעם הוא בתא יחיד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:46, 27 בינואר 2020 (IST)
::::::::::::::::לא הבנתי את הסיפא שלך. איזה תא הוא היחיד? ובהחלט יכול להיות שמצאנו אברון כזה: ה[[ריבוזום]] הוא שילוב של של ליבת RNA עם חלבונים, כפי שפיענחה [[עדה יונת]]. אגב, בעיה דומה קיימת באבולוציה של בני-אדם, מכיוון שגם אנחנו מחליפים חומר תורשתי עם בני-אדם אחרים. [[חוה המיטוכונדרית]] איננה [[אדם כרומוזום Y]] ואף לא הייתה בת-זוגו, ולמעשה לכל גן בגנום שלנו יש אב קדמון משותף אחרון שונה. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 11:45, 28 בינואר 2020 (IST)
:(חזרה להזחה נורמלית){{ש}}ל A (נבלעת) יש תא מקור יחיד. ל B (בולעת) יש תא מקור יחיד. A נכחדה כולה ולכן תא המקור של B הוא המקור היחיד.{{ש}}אם A לא הייתה נכחדת כולה היינו מוצאים את האברון שהוא הצאצא שלה.{{ש}}אשר לריבוזום - הוא מבוסס RNA. שוב, מדוע דווקא RNA? רק מפני ששושלת אבותיו מקורה באותו תא ראשון.{{ש}}כל זמן שאין משהו עם מנגנון שאינו RNA/DNA אין מה להציע בתור שושלת נפרדת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:16, 28 בינואר 2020 (IST)

:לגבי קיום זוג "חווה ואדם"... לפתוח תת דיון נוסף? {{קריצה}}. לגביו ההצהרה הנכונה היא ש'''אך ורק אם''' לחווה יש צאצאים מבן זוג יחיד '''אז''' מצאנו זוג שהוא "אדם וחווה" (וכך גם המקרה ההפוך, עם "אדם" הגנטי). לא ראיתי טענה שאפשרות "אדם וחווה" נכונה ללא התנאי הנוסף, ואני גם לא חושב שזה כך ללא קיום התנאי הנוסף. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:26, 28 בינואר 2020 (IST)
::יש מערכת נפרדת: החלבונים, שלא בהכרח היו מנגנון תורשתי כפי שאנו מבינים אותו היום, אבל אולי כן היו מערכת שמקיימת את עצמה ללא DNA ו-RNA, לפי תאוריות שהציעו [[פרימן דייסון]], [[סטיוארט קאופמן]] ואחרים ששמם פרח מזכרוני כרגע, אולי במקביל לקדם-תאים מבוססי RNA/DNA/TNA שקיימו את עצמם ללא חלבונים כפי שראינו בעבודות של שוסטק. ואכן הריבוזום הוא שילוב של RNA וחלבונים.{{ש}}לא נראה לי שאתה מבין את דוגמת האדם. אפילו אם לכל בני האדם באבולוציה של האדם היו צאצאים רק מבן זוג יחיד, עדיין לפי כל גן היינו מוצאים אב קדמון משותף אחרון אחר של כל בני האדם החיים כיום. פרט לגנים על כרומוזום Y או על הגנום המיטכונדרי בגלל שאין ביניהם [[שחלוף (ביולוגיה)|שחלוף]], אך עדיין הטענה נכונה כאשר משתמשים בכל כרומוזום Y ובכל הגנום המיטוכונדרי כחטיבות. כאשר גנים מסוגלים לעבור מאורגניזם לאורגניזם, ולא מחוייבים ללכת תמיד אחד עם השני, המצב הטיפוסי הוא שלא ניתן לקבוע אב קדמון משותף אחרון יחיד. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 13:04, 28 בינואר 2020 (IST)
:::חבל שאתה מערבב את תתי-הנושאים שניסיתי לסדר. זה מבלגן את הדיון.{{ש}}חלבונים לא משכפלים את עצמם. הם לא יכולים להיות ה"מנגנון האחר". אפשר היה לחשוב על ליפידים, שכן משכפלים את עצמם, אבל הם כ"כ זמינים שזו הנחה לא סבירה, ובכל מקרה כל עוד אין מעטפת ליפידים זה אינו תא.{{ש}}לגבי אדם וחווה אין לנו שום ויכוח, ואני לא מבין מדוע שרבבת את זה לדיון. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:42, 28 בינואר 2020 (IST)
::::חלבונים לא משכפלים את עצמם בהגדרה הצרה ביותר של המושג, אבל הם כן פועלים על חלבונים אחרים (למשל אנזימים שחותכים שרשרות פוליפפטידיות ברצפים מסויימים) ולכן ניתן לחשוב על אוכלוסיית שרשראות פוליפפטידיות ששומרת על ההרכב שלה באופן דינמי עם הסביבה, וכאמור זה הקונספט של כמה מודלים שהוצעו לראשית החיים ע"י כמה וכמה חוקרים רציניים מאוד. לגבי אבולוציה של האדם, הנקודה שלי היתה שמכל גן אנושי ניתן תאורטית למצוא אדם יחיד שהוא האב (או אם) הקדמון המשותף האחרון של כל האנושות החיה כיום, אלא שלגנים שונים תמצא אבות קדמונים שונים. זו תוצאה מתמטית מן העובדה שבני-אדם מעבירים גנים ביניהם. מאותה הסיבה, מכל אחד ממאות הגנים המשותפים לכל היצורים החיים היום ניתן תאורטית לחשב את התא שהוא [[האב הקדמון הכולל]], אבל מתוך כל גן תגיע לתא אחר. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 07:36, 30 בינואר 2020 (IST)
:::::כלומר, הצעה מופרכת למדי, שאפילו לא עובדת in vitro? על זה לבסס את הטענה שלא מדובר בתא חי אחד? אוקי. בסדר. בוא נראה מה ההבדלים בין זה לרעיון ה TNA (או באופן כללי הרעיון שהחיים החלו מפולימר שאינו DNA/RNA): בשני יש ניסוי שמראה שזה עובד, בראשון לא. את השני אפשר לקחת לשלב מכריע, שבו מנסים אותו בסביבה שאינה סביבת מבוקרת. עם הראשון אפילו אין עוד מה לנסות.{{ש}}אם הרעיון (שלדעתי מופרך) שניתן לקיים מחזור פועל של חלבונים הפועלים הדדית -  מחזור שמצליח לקיים את עצמו ולשכפל את עצמו, ואחרי זה ללכת את הצעד הבא שזה אפשרי לא רק בתנאים מפוקחים היטב - אז היה מדובר בטיעון ששווה לחשוב עליו. כמות שזה עומד - '''על פי הידע הקיים, כל החיים על פני כדור הארץ החלו בתא חי אחד בודד.''' אם ידע עתידי ישנה הצהרה זו, יופי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:05, 30 בינואר 2020 (IST)

===ניסויי בהיפותזת עולם ה RNA===
מועתק: '''הקדם-תאים של שוסטק בהחלט משכפלים בניסויים גדילי RNA ו-DNA בלי חלבונים'''. ההדגמה הזו ידועה  כבר למעלה מעשור, לדוגמה [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC2743009/ המאמר הזה מ-2008], או [https://www.youtube.com/watch?v=jfq5-i8xoIU אם אתה מעדיף הרצאה]. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 19:27, 27 בינואר 2020 (IST)
:להבדיל ממך, ובהמשך ממה שלמדתי מהביקורות שקראתי אי אז, אני קורא את זה באופן שונה לגמרי ממך: מדובר בניסוי ש'''כשל''', בשתי רמות  שונות. 1. הוא לא מציין מה הסביבה שבה התהליך מתבצע. זה מרשים שיש שיכפול ללא אנזימים, אבל אם מדובר בסביבת in vitro מובהקת שסיכויי קיומה in sito אפסיים אין פה שום התקדמות - התחלנו מסיכויים אפסיים עד כדי זניחות ואנחנו עדיין שם. 2. הוא בעצמו מציין שהתוצאה שהצליח להגיע אליה עדיין אינה טובה מספיק.{{ש}}אני לא חולק על כך ש'''ייתכן''' שיש סביבה או אפשרות שטרם בדקנו שתאפשר אביוגנזה, או הרעיון שהפולימר הראשון היה שונה לגמרי מ DNA ו RNA ויציב מהם בהרבה, והשתכפל לאט מאד, ובנוסף הסיעופים שלו לצדדים איפשרו הצמדות GTC ו A. במקרה כזה ההשתכפלות הראשונה קיימת, על כל איטיותה, ולאט לאט יכול להתפתח מנגנון השיעתוק. לאחר שהוא קיים, לDNA / RNA יתרון מובהק על הפולימר המקורי בזכות שכפול מהיר, וכך התחלף המנגנון הראשוני במנגנון בדגם המוכר לנו. אני לא רואה פגם מהותי ברעיון הזה (לא קראתי אותו בשום מקום, אבל אני בטוח שהוא עלה על דעת הרבה חוקרים בתחום גם בלעדי...) - רק שטרם מצאנו פולימר כזה, וגם לא מצאנו סביבת in sito סבירה שRNA ואו DNA יוכלו לקיים בה שכפול מוצלח ויציב דיו.{{ש}}הטענות שלי הן באשר למצב הנוכחי, ואני רואה בתור אפשרות פתוחה שיתקבל מענה בעתיד. '''בינתיים''' אביוגנזה היא שאלה פתוחה וכל מה שהוצע עד כה לא עובד.{{ש}}ישנה גם האפשרות שהיקום אינסופי, ואז אביוגנזה '''חייבת''' להתרחש, באינספור צורות שונות (כולל צורה בה העתקים מושלמים שלך ושלי מגיחים ספונטנית מתוך המרק הקדמון). נכון לעכשיו זו, יחד עם אפשרות הבריאה האלוהית, הפתרונות הסבירים בעיני. שוב - אלה שאלות פתוחות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:07, 27 בינואר 2020 (IST)
::אכן יש פולימרים חלופיים שמוצעים לראשית החיים {{אנג|Threose nucleic acid}}, וגם בהם עוסק שוסטק, דומני שאפילו ממש בהרצאה שקישרתי אליה למעלה או באותה סדרת הרצאות. כאמור אנחנו לא יודעים באיזה סביבה הופיעו החיים לראשונה, ויש מספר גדול של השערות בנושא שלא בדקנו, לפעמים דווקא משום שקשה לשחזרן בתנאי מעבדה (למשל לחץ של מאות או אלפי אטמוספירות בנביעות הידרותרמיות תת-מימיות). הקבוצה של שוסטק מודעת לנושא וההשערות שלהם דווקא מנצלות תנאי סביבה, למשל מחזור יממה של אור וחושך הוא זה שמתניע את מחזור חלוקת הקדם-תא בכמה מן הניסויים שלהם. אביוגנזה היא כמובן שאלה פתוחה כרגע, כמו שאלות רבות אחרות במדע מודרני שלא גורמות לעוסקים בהן לחרוג להסברים פילוסופים/תאולוגיים. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 12:24, 28 בינואר 2020 (IST)
:::אני לא חושב ששאלת היקום האינסופי היא פילוסופית או תאולוגית. זו שאלה בקוסמולוגיה. היה כאן בחור בשם דניאל שטען בתוקף שהוכח שהיקום אינסופי, אבל הוא שגה בכל כך הרבה טענות (לא מידע שלי - הידע שלו בפיזיקה ומתמטיקה היה רב משלי בהרבה. השגיאות אותרו מהשוואה למקורות מקצועיים אחרים). על כל פנים זו עדיין קוסמולוגיה, לא פילוסופיה ולא תאולוגיה. אקרא על הפולימרים הנוספים, תודה שהפנית אותי, אכן חלו התקדמויות מאז שהתעדכנתי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:47, 28 בינואר 2020 (IST)
::::'''TNA בהחלט נראה מועמד מבטיח'''. תודה רבה! השלב הבא כמובן הוא לזהות סביבה שבה הוא נוצר ומשתכפל (הבנתי שהחלק השני פתור למעשה, וחושבים שגם הראשון). זה צעד ענק במחקר האביוגנזה, ואני מקווה שאמצא את הזמן והאנרגיה לעדכן את הערך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:10, 29 בינואר 2020 (IST)

== שמרים בטבענות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמרים הם אורגניזמים חיים ולא רק תוצר חיים כמו פרי או עלה. האם לפי הטבעונות מותר לאכול מזון שבו יש פגרים של חד תאיים מתים, כשגם לוקחים בחשבון שהם גודלו בכוונה להיות מומתים בתנור? {{לא חתם||אלמ}}
: שמרים הם [[פטריות]]. טבעונים אוכלים פטריות. הם נמנעים רק מאורגניזמים ממלכת ה-[[Animalia]]. בברכה [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:38, 20 בינואר 2020 (IST)
::אין דבר כזה "לפי הטבעונות". טבעונות זה לא דת, בטח לא דת ממוסדת, ואין לה רבנים שקובעים לכולם הלכות. תתפלא/י אבל לא כל הטבעונים הם אותו דבר, לא לכולם יש אותן דעות על הכול, ואפילו לא אותו תפריט.--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 12:45, 20 בינואר 2020 (IST)
:גם פירות ועלים הם אורגניזמים חיים. אני לא טבעוני, אבל לו הייתי טבעוני משיקולי מוסר או איכות סביבה או בריאות לא הייתי רואה כל בעיה באכילת שמרים. למעשה, אני חושב שטבעונות מוסרית ראוי לה לשקול ברצינות אכילה של בעלי חיים מפותחים יותר, כגון חרקים. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 13:48, 20 בינואר 2020 (IST)
::ידיד שלי שהוא ביולוג עם מוניטין עולמיים מותח את הקו האישי שלו בין [[חולייתנים]] ו[[חסרי חוליות]]. זה מן הסתם לא מפריע שהוא גר במקום שבו קל להשיג פירות ים טריים (וטעימים). [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 07:24, 23 בינואר 2020 (IST)

== אדון עולם ==

אני רוצה לשאול מספר שאלות לגבי הפיוט:
* ''וְאַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא'': אם אני מבין נכון הכוונה היא "לאחר שהכל ישמד, הוא ימשיך להיות מלך העולם". אבל למה "נוֹרָא"? המילה גם סוגרת את השיר.
* מה זה ''בְּתִפְאֲרָה''?
* מה זה ''לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה''?
* מה זה ''חַי גּוֹאֲלִי''?
* מה זה ''צוּר חֶבְלִי''? (אני מנחש שזה קצה חבל)
* ''הוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי, מְנַת כּוֹסִי בְּיּוֹם אֶקְרָא'' : לא יודע מה זה נִסִּי? הנס שלי? ומה זה מָנֻסִּי? כנראה שזה אחד שמנסה אותי. אבל לא מבין את המשך השורה לגבי מנת כוסי ביום אקרא. כנראה ש"יום אקרא" זה יום המוות. אבל אז לא ברורה הכוונה.
* ''רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא'': מה ההבדל בין רופא למרפא?
* ''בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה'' : חוץ מ"מקדש" ו"נפש" לא הבנתי את המשפט בכלל.

תודה מראש. חייב לציין שמדובר בשיר ממש חזק. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:35, 20 בינואר 2020 (IST)
:השיר כתוב במשלב לשוני גבוה וחלק מהמילים בו שינו את משמעותן במהלך השנים. בעיקרו הוא שיר תודה לאלוהים ומרבית השורות בו מכוונות לכך. ראה בתור התחלה את הפירושים הבאים: [https://www.etzion.org.il/he/07-אדון-עולם הראשון] ו[https://b-2.co.il/מאמרים/24-maamarim/969-אדון-עולם.html השני]. חלק מהמילים הן כינויים נרדפים לאלוהים ובהן: צור, נורא (במשמעותו המקורית של מאוד/הרבה). האלוהים הוא [[ברכת אשר יצר|רוֹפֵא כָל בָּשָׂר]]. צריך להכיר את הרבדים השונים והמטאפורות השונות. ואידך זיל גמור {{חיוך}} טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 19:56, 20 בינואר 2020 (IST)
:: "נורא" = מעורר יראה (לא קשור למאד/הרבה). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 20:12, 20 בינואר 2020 (IST)
:::אכן, תודה על התיקון. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 23:22, 20 בינואר 2020 (IST)
ץודה על התשובות, אבל השמח להתייחסות ספציפית גם לנקודות שציינתי. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:18, 21 בינואר 2020 (IST)
:כאשר מילה לא מוכרת, אפשר להסתכל במילון. לדוגמה, למילה [[wikt:חבל|חבל]] יש פירוש נוסף: כאב (שמוכר גם מהצירופים „חבלי לידה״ ו״חבלי משיח״).  „תגל״ היא צורה לא מקובלת של „תגיל״, כלומר: „תשמח״. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:32, 21 בינואר 2020 (IST)
:::הסבר:
* ''וְאַחֲרֵי כִּכְלּוֹת הַכֹּל, לְבַדּוֹ יִמְלֹךְ נוֹרָא'': אם אני מבין נכון הכוונה היא "לאחר שהכל ישמד, הוא ימשיך להיות מלך העולם". אבל למה "נוֹרָא"? המילה גם סוגרת את השיר. 
**נורא זה אחד שיראים (פוחדים) ממנו.
* מה זה ''בְּתִפְאֲרָה''? 
**השורש הוא מפואר. ייתכן שזה רומז ל[[ספירה (קבלה)#תפארת|ספירת תפארת]]
* מה זה ''לְהַמְשִׁילוֹ וּלְהַחְבִּירָה''? 
**אין שני שיכול להידמות (להימשל, משורש משל, שמשילו אותו אליו) ולהתחבר אליו (להחבירה זה משורש חיבור)
* מה זה ''חַי גּוֹאֲלִי''? 
**חי זה אחד הכינויים לקב"ה, גואלי זה גואל אותי.
=* מה זה ''צוּר חֶבְלִי''? (אני מנחש שזה קצה חבל) 
**צור זו נקודה חזקה (צור זה מילה נרדפת לאבן). לגבי החבל אני לא בטוח. בפירוש של [[יצחק אריה זליגמן]] לסידור הוא מסביר שמדובר ב"חבלי בעת צרה", וחבלי זה מה שעוטף את האדם בעת צרתו. (כמו "חבלי מוות").
* ''הוּא נִסִּי וּמָנֻסִּי, מְנַת כּוֹסִי בְּיּוֹם אֶקְרָא'' : לא יודע מה זה נִסִּי? הנס שלי? ומה זה מָנֻסִּי? כנראה שזה אחד שמנסה אותי. אבל לא מבין את המשך השורה לגבי מנת כוסי ביום אקרא. כנראה ש"יום אקרא" זה יום המוות. אבל אז לא ברורה הכוונה. 
**ניסי זה הנס שלי. נס פה זה במשמעות דגל, והרעיון זה שהוא מה שעומד לנגדי. מנוסי זה שהאחד שאני נס אליו. להבנת מנת כוסי ראה המפרשים על {{תנ"ך|תהלים|טז|ה}} 
* ''רוֹפֵא וְהוּא מַרְפֵּא'': מה ההבדל בין רופא למרפא?
**ייתכן שזו חזרה בשביל להדגיש. (השורה הזו לא נמצתא בנוסח אשכנז של הפיוט, לא ברור לי אם היא הושמטה, או שהיא נוספה בשלב מסוים, ואז לא בטוח שהקפידו על איכות התוכן.)
* ''בְּמִקְדָּשׁוֹ תָּגֶל נַפְשִׁי מְשִׁיחֵנוּ יִשְׁלַח מְהֵרָה'' : חוץ מ"מקדש" ו"נפש" לא הבנתי את המשפט בכלל.
**תגל זה תשמח. משיחנו זה ה[[משיח]] שלנו. מהרה זה מהר. 
:::אם יש עוד משהוא לא מובן תכתוב (רצוי לתייג אותי, כי אני לא עוקב בקביעות).[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ"ה בטבת ה'תש"ף • 19:05, 21 בינואר 2020 (IST)
:::: "חבל" כאן הוא כנראה חלק ונחלה. אמנם הניקוד לא מתאים, אבל אין מקשים על ניקוד הפייטנים. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 19:38, 21 בינואר 2020 (IST)
:תודה רבה ל[[משתמש:david7031|david7031]]! תושבה נהדרת. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:17, 22 בינואר 2020 (IST)

== באיזו אוניברסיטה בארץ לומדים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[ערבית יהודית]] ועליה ? תודה, [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 21:13, 20 בינואר 2020 (IST)
:לדעתי בכל האוניברסיטאות יש קורסים בערבית יהודית. אני לא מכיר קורסים באריאל, אבל סביר להניח שגם שם. תוכנית של ממש לערבית יהודית יש בתל אביב ובבן גוריון. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 22:44, 20 בינואר 2020 (IST)
::באוניברסיטה העברית כמובן :) מרים גולדשטיין ועפרה תירוש-בקר מעבירות קורסים מרתקים בנושא. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 08:41, 21 בינואר 2020 (IST)

== נהר חדש ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם [https://www.youtube.com/watch?v=Pi7qQfDTx2g הנהר החדש] שהתגלה בארץ היה קיים מזמן, או שהוא נולד כתוצאה מהשיטפונות האחרונים? {{לא חתם||אלמ}}
:אם אני מבין נכון: כתוצאה מירידת מפלס [[ים המלח]] בעשרות מטרים בעשרות השנים האחרונות והתייבשות לשון ים המלח. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:18, 21 בינואר 2020 (IST)
::הוא לא חדש, הוא נחקר כבר כמה שנים והיה ברור שהוא ייוצר. בתוואי יש מוקשים שנסחפו לשם, שומר נפשו ירחק. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:24, 21 בינואר 2020 (IST)
::: {{ynet||"הנהר הסודי" - מה זה באמת?|5663344}}    . [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 02:01, 22 בינואר 2020 (IST)

== למה שירת ימים הביניים קשה לקריאה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
ניקח לצורך הדוגמה את [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%91%D7%99%D7%90%D7%95%D7%A8:%D7%9E%D7%94_%D7%9C%D7%9A_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94 מה לך יחידה]. כשמצד אחד ברור שזהו שיר בעברית, הוא נשמע מאוד קשה להבנה ומכיל מילים "קשות" וצורות דקדוקיות לא שגרתיות. אבל אם לוקחים שירה יותר עתיקה, [[על נהרות בבל]] - השיר הרבה יותר קריא.

איך זה קרה? למה הדיאלקט של עברית ספרדית מימי הביניים היה כה שונה מזה של העברית של היום? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:16, 21 בינואר 2020 (IST)
: לא קשה למצוא שירים מיה"ב מובנים היטב ושירים מקראיים שקשה מאוד להבין. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 13:18, 21 בינואר 2020 (IST)
:: זה נכון. אבל עם זאת קריאה במקרא לרוב קלה לי בהרבה מקראית שירה של אבן גבירול (למרות שאני חייב לציין שהוא מרשים ביותר כמשורר). [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:40, 21 בינואר 2020 (IST)
::: א. לא בטוח שזה נכון. תפתח ספר איוב ונראה אותך מבין. תפתח מזמורים כגון [[תהילים ט"ז]] ("יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי") ונראה אם תבין. ב. אם זה נכון, הרי זה כנראה מפני שמחדשי השפה בתקופת ההשכלה ואילך הציבו את העברית המקראית כמודל לשפה המופתית. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 18:06, 21 בינואר 2020 (IST)
:לדעתי הסיבה היא אופי השירה של תור הזהב, וכן מעמד העברית אז. השירה נטתה להיות מאד "ספרותית", מקושטת ומשוכללת מבחינה צורנית, גם אם זה הצריך מבנים לשוניים לא שגרתיים ומילים נדירות מאד. העברית עצמה לא שימשה אז (למיטב ידיעתי) כשפה דבורה חיה, אע"פ שכמובן המשוררים הכירו אותה היטב מקריאה במקורות. שני מאפיינים אלה מוסיפים על הקושי הקיים ממילא להבין שירה רחוקה מאיתנו בזמן. [[משתמש:דב ט.|דב ט.]] - [[שיחת משתמש:דב ט.|שיחה]] 13:43, 5 בפברואר 2020 (IST)

== כבישים ==

אם אני מעוניין לדעת פרטים על כביש מסוים שאין לו ערך בוויקיפדיה, כמו מהו אורכו או איפה הוא מתחיל ומסתיים, איפה אני יכול למצוא מידע כזה? [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 17:25, 21 בינואר 2020 (IST)
:https://www.govmap.gov.il אפשר לבחור במערכת החיפוש ע"פ כביש ואז להשתמש בכלי המדידה. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 09:37, 22 בינואר 2020 (IST)
::שפו"פ: [https://www.govmap.gov.il/?c=201842.24,770074.08&z=4&lay=SUB_GUSH_ALL,PARCEL_ALL '''למה יש גושים בים?'''] [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:38, 22 בינואר 2020 (IST)
:::{{א|חזרתי}}, ראה עמ' 2-3 [https://www.nevo.co.il/law_word/Law10/yalkut-8137.pdf כאן]. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 09:32, 23 בינואר 2020 (IST)
::::תודה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:32, 23 בינואר 2020 (IST)
:{{א|חזרתי}}, [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]], איך אפשר לזוז במפה ממקום למקום כמו בגוגל? אי אפשר לזוז וזה נורא. [[משתמש:התו השמיני|התו השמיני]] ♫ [[שיחת משתמש:התו השמיני|הבה נשוחח]] ♫ [[משתמש:התו השמיני/התובנות המעניינות ביותר|תובנות]] 08:03, 24 בינואר 2020 (IST)
::מה הכוונה לזוז? לתכנן מסלול בין נקודות – אי אפשר. להזיז את המפה, להתקרב ולהתרחק – כרגיל עם העכבר. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 08:15, 24 בינואר 2020 (IST)

==האם היה ניסיון של כלכלנים ישראלים לחזות מתי השימוש בשיקים בתוך ישראל ייפסק?==
שלום לכם,

אני הבנתי שמאז החוק לצמצום השימוש במזומן השימוש בשיקים גבר בקרב חלק מן הישראלים. 

עם זאת, אני יודע כי לפי דעת רבים בעולם כולל בישראל, אמצעי השיק איננו [[אקולוגיה|ירוק]] ואף טרחני (במובן של כתיבת שיקים רבים לתשלומים דחויים) בהשוואה לשיטות אחרות כמו שיק דיגיטלי עם לולאת תשלומים שנבחרו לכל יום בחודש (עד X חודשים) ועם סקירה ואישור ואולי גם עם אפשרות לביטול שיק (באחריות המבטל בלבד כמובן).

כמו כן, אני יודע שבנקים שונים בישראל כגון בנק לאומי פעלו ופועלים לפיתוח שירותי "שיק דיגיטלי".

אפשר להתווכח מה יעיל ממה ועבור מי אבל לא זו מטרת השאלה כמובן.

אני אך ורק שואל, בתודה מראש על זמן הקריאה ואולי גם על תשובה לשאלה:

'''האם היה ניסיון של כלכלנים ישראלים לחזות מתי השימוש בשיקים בתוך ישראל ייפסק (אם כן, אנא תנו דוגמה)?'''

{{לא חתם||אלמ}}

== איך יוצרים תג הטעמת הברה מעל אות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש אשפי מקלדת בקהל?
אני רוצה ליצור תג הטעמת הברה (גג או קו מאוזן), ישירות במקלדת או בוורד.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 14:01, 22 בינואר 2020 (IST)
:ראה [[רפה#הקלדה]]. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 14:31, 22 בינואר 2020 (IST)
::ניסיתי. לא מגיב.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:18, 22 בינואר 2020 (IST)
:::כנראה אתה משתמש במערכת הפעלה ישנה. תנסה אלט שמאלי יחד עם 0207. [[משתמש:דגש חזק|דגש חזק]] - [[שיחת משתמש:דגש חזק|שיחה]] 15:22, 22 בינואר 2020 (IST)
::::לא עבד. לא חשוב. ירדתי מזה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:31, 22 בינואר 2020 (IST)

==האם corona discharge זה הסוג הנפוץ ביותר של electrical discharge?==
אני מניח שזה הסוג הנפוץ ביותר כי אדם שיכול לשמוע יכול להאזין לרעש הנוצר ממנו בעמודי חשמל רבים; זה יהיה נכון עוד יותר, אם אכן, כל קצר חשמלי טיפוסי (למשל כשקטביי כבלים של מצבר מכונית נוגעים זה בזה) הוא גם כן corona discharge.

אשמח להסבר ואני מודה על כך מראש. {{לא חתם||אלמ}}
:למיטב ידיעתי corona discharge הוא מעבר זרם דרך אוויר מיונן, כלומר זה שונה מהותית משני כבלים מוצקים שנוגעים פיזית זה בזה. בנוסף corona discharge אינו קצר, מפני שרק חלק קטן מהזרם עובר דרכו. מעולם לא הבנתי מה בדיוק ההבדל בין corona discharge לקשת חשמלית, הגיע הזמן שאבדוק את הסוגיה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:32, 29 בינואר 2020 (IST)
::שלום לך אילן היקר;
::
::ברצוני לחלוק עימך כי קראתי בויקי האנגלית כי Coronia discharge הוא Electrical discharge ובטעות בלבלתי זאת עם "קצר" על אף שההבנה הנכונה היא כמובן "פריקה חשמלית".
::
::מכיוון שקצר הוא רק סוג אחד של [[פריקה חשמלית]] (פרקת מטען חשמלי) אז כעת אני מבין למה אמרת שזה לא קצר; כלומר זו כן פריקה חשמלית, אבל לא מקרה קיצוני של קצר. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
:::בשמחה. יש פער גדול בין קצר לבין [[זרם זליגה|זליגה]]. קצר הוא חיבור בעל התנגדות נמוכה מאד, ומביא לעצמת זרם גבוהה מאד עם כל הסיכונים הנילווים. זליגה כמה כן הוא - טיפטוף של זרם אל חוץ המעגל. מעשית - קצר יקפיץ את הפיוז, אבל זליגה לא. היא תתבטא בחשבון החשמל אם היא גדולה דיה. Coronal discharge הוא תופעה לא רצויה, מפני שהזליגה מתרחשת במקומות רבים לכל אורך רשת החשמל, ומצטברת לאיבוד זרם משמעותי.{{ש}}קצר בקו מתח גבוה הוא אירוע שקשה לשכוח. מופע של ניצוצות וברקים (קשת חשמלית - arc discharge), ובדרך כלל גם פיצוץ של מיכל שמן הקירור ושריפה מהתלקחות השמן. משובב עין, בתנאי שאתה לא קרוב מדי ולא הבית שלך הוא זה שמאבד את אספקת החשמל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:13, 30 בינואר 2020 (IST)
::::עדכנתי את עצמי ולכן אני מעדכן את התשובה - זליגה של יותר משליש אמפר, במקום יחיד שיש סיכון לגעת בו, מוגדרת כמסוכנת ותקפיץ את ממסר הפחת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:20, 30 בינואר 2020 (IST)

== מילון התיקונים / השגיאות של ג'ימייל ==

אני מעוניין לשמור לגיבוי את המילון של ג'ימייל (ה-speller), שבו אני שומר מילים מיוחדות, שמות, מילים משפות שונות וכו'. אני לא זוכר מה שם הקובץ ואיפה הוא נמצא. תודה רבה מראש לעוזרים, [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 11:24, 23 בינואר 2020 (IST)
:הכוונה כנראה ל- custom dictionary של כרום. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 16:01, 23 בינואר 2020 (IST)
::chrome://settings/editDictionary. [[משתמש:שמזן|שמזן]] ([[שיחת משתמש:שמזן|שיחה]]) • [[ויקיפדיה:איך להקים אסם/ערכיו של משתמש:Bravo123|ערכי בראבו]] • 16:09, 23 בינואר 2020 (IST)
:::[[משתמש:שמזן|סחתיין עליך!]] ראיתי עכשיו את כל המילים שהוספתי לאחרונה. דא עקא שלא הצלחתי להבין מהמסך שנפתח איך שומרים את כל רשימת המילים הזאת למקרה שאני רוצה לגבות את הקובץ אל מחוץ למחשב. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 17:44, 23 בינואר 2020 (IST)
::::מצאתי עכשיו את שני הקישורים הבאים עבור חלונות 7 {{כתב מחוק|(אני צריך קוד להצמדה לשמאל המסך, כדי להציג את הקודים באופן תקין)}} <small>({{בוצע}} שמזן)</small> - הנה, להלן:
{{Ltr|
C:\Documents and Settings\%USERNAME%\Local Settings\Application Data\Google\Chrome\User Data\Custom Dictionary.txt

C:\Users\%USERNAME%\AppData\Local\Google\Chrome\User Data\Default\Custom Dictionary.txt
}}
::::תודה על כל העזרה. [[משתמש:Eldad|אלדד]] • [[שיחת משתמש:Eldad|שיחה]] 18:05, 23 בינואר 2020 (IST)

== סיומת "אוש" במילים בעבריות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מאיפה הגיעה הסיומת הנפוצה היום "וש" כמו במילים "פייסוש", "אינסטוש", "כפרוש" וכדומה?
: ראה '''[[-וש]]'''. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 12:44, 23 בינואר 2020 (IST)

== האם יש הבדל הגייה בין ס' לבין ש' שמאלית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם במקור האות [[ש]] והאות [[ס]] נשמעו שונה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:54, 23 בינואר 2020 (IST)
: ראה [[ש#הגייה]], ו[https://hebrew-academy.org.il/wp-content/uploads/acad26-pages-6-8.pdf כאן]. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 19:36, 23 בינואר 2020 (IST)

== גידול עציצים בבית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם עציצים יכולים להסתפק באור שמגיע דרך החלון? כלומר האם הזכוכית עוצרת קרינה שחיונית לצמח? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.76|213.55.225.76]] 18:36, 25 בינואר 2020 (IST)
:יכולים. צריך להתאים בין כמות השמש הישירה לסוג הצמח. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:15, 25 בינואר 2020 (IST)

== חוקרי טעמי המקרא ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
במאמר של [[מרדכי ברויאר]] הוא מצטט כמה פרשני טעמי המקרא בראשי תיבות. אשמח לעזרה בפיצוח:
* או"ת - חשבתי שאולי מדובר ב"אורים ותומים", יש חיבור/מחבר כזה?
* מ"ש - נדמה לי שזה [[מנחת שי]]
* רש"ד - כנראה מחבר של חיבור בשם "תיקון סופרים". מי זה?
* רוו"ה - נראה לי שמדובר על [[וולף היידנהיים]] 
{{ש}} תודה מראש, [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תש"ף • 11:17, 26 בינואר 2020 (IST)
:אור תורה של [[מנחם די לונזאנו]], [[שלמה דובנא]]. על השאר ענית בעצמך. [[מיוחד:תרומות/5.102.236.72|5.102.236.72]] 14:14, 26 בינואר 2020 (IST)
::חן חן. [[משתמש:ymm|ים]] • [[שיחת משתמש:ymm|שיחה]] • כ"ט בטבת ה'תש"ף • 15:25, 26 בינואר 2020 (IST)

== שלום, האם מחבתות אלומיניום לא מצופות, הן בסדר לשימוש? ==

שלום, האם מחבתות אלומיניום לא מצופות, הן בסדר לשימוש?

האין סכנה של זליגת חלקיקי אלומניום למזון?{{ש}}
<small>לא שזליגה מינורית כזו בהכרח תהיה בעייתית, הרי יש תוספי תזונה ותרופות שמכילות מלחי אלומיניום וכן מגוון מוצרי פארמה (כגון דאודורנטים רבים) וזה לא בהכרח נוזק אף אחד.</small>

אשמח להבהרה לגבי מחבתות לא מצופות אשר מחירם נמוך מכל מיני מחבתות מצופות; בתודה מראש. {{לא חתם||אלמ}}
: בשאלות בטיחות ובריאות, עדיף לא להסתמך על מה שיענו לך עורכים אלמונים בוויקיפדיה. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 00:48, 27 בינואר 2020 (IST)
::זו דעתך, אך מניסיוני עם דף זה יש כאן מי שראויים לענות על השאלה תשובה כללית שלא בהכרח נוגעת למקרה ספציפי; אני מציע שנחסוך זמן ולא ניכנס לדיון מיותר בנושא. {{לא חתם||אלמ}}
:ככל הידוע כיום אין סיכון. היו חשדות לקשר בין אלומיניום לאלצהיימר, אבל הם הופרכו. בנסיונות בחיות מעבדה התברר שעל מנת לגרום להרעלה יש לצרוך כמויות גדולות מאד - מיליגרמים - על מנת שיהיה אפקט בר מדידה. כל זה תחת האזהרה המקובלת שאנחנו, כמובן מאליו, לא יודעים הכל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:21, 27 בינואר 2020 (IST)
::במחשבה שניה, ראוי שאוסיף שיש סייגים מעשיים. מזון נדבק בקלות למחבתות לא מצופות, ושומן שרוף על אחת כמה וכמה. זה הופך מחבתות אלומיניום לא מצופה ללא נוחות לשימוש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:23, 27 בינואר 2020 (IST)

== הכרזת המולד בברכת החודש ==

מנהג קהילות רבות להכריז את זמן המולד בעת ברכת החודש. בשבת מברכין האחרונה, המולד הנהוג להכריז חל בשעות הבוקר המוקדמות של יום השבת, כך שברוב המניינים ההכרזה הייתה '''אחרי''' המולד. האם יש טעם להכריז על המולד אחרי שכבר היה? טענו לי שיש התייחסות לכך בלוח דבר בעתו של גנוט. מישהו יודע על כך? אשמח גם למראי מקומות נוספים. אסב את תשומת לבם של {{בעלי ידע|הלכה}}. [[מיוחד:תרומות/192.114.91.229|192.114.91.229]] 03:44, 27 בינואר 2020 (IST)
:כיוון שהמולד הזה הוא רק "המולד הממוצע" (אם תרצה אני מוכן להרחיב בהסבר המושג הזה), ולא הזמן האמיתי שבו ניתן לראות את מולד הירח, ולראיה, המולד הזה לעתים "נופל" בשיא הצהריים, כשקשה מאד לראות אפילו ירח מלא ולא כל שכן סהר קטנטן של מולד הירח, ההכרזה לא נועדה לשום צורך מעשי, כגון, שאנשים יצאו לראות את המולד, או משהו כזה. ההכרזה הזו היא מעין תחליף לקידוש החודש, שהיה נהוג בזמן שהיו מקדשים חודשים לפי הראייה ולא לפי הלוח. במקום שבית דין יקדשו את החודש ביום ראש החודש, כל קהילה וקהילה מכריזה מתי יהיה ראש החודש ומתי מולדו של החודש. לכן, לפי הבנתי, זה לא משנה שהמולד כבר היה. ההכרזה ממלאת את מקום טקס קידוש החודש, ותו לא. יש באמת שאלה על חודש תשרי, שלא עושים לו שבת מברכים, ולכאורה היכן קידוש החודש של חודש תשרי? איני יודע מהי התשובה לכך, אבל אולי העובדה שמפסיקים לתקוע בשופר בערב ראש השנה, יש בה סוג של הכרזה, ואולי זה שמעולם לא ראינו "אלול מעובר" מיקל על זה שלא מכריזים, כי ברור שיום השלושים של אלול ייקבע כא' בתשרי. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  09:11, 27 בינואר 2020 (IST)

:רק אוסיף, במניין מאוחר שבו ברכת החודש נאמרת לאחר זמן המולד, מכריזים "המולד היה" היום בשעה פלונית וכו'. כמו כן אוסיף, שהזמן על פיו מחשבים את המולד אינו מדוייק כלל, שכן הוא מבוסס על שעון שהיה נהוג בעבר וכבר אינו קיים היום, ויש היום שיטות שונות כיצד לחשב את שעות היממה לגבי המולד, האם משעה שש של כל ערב (שלפעמים יוצא ביום) או משעת השקיעה (שיכולה לחול בעשרים לחמש או בשבע בערב). הכרזת המולד איננה אלא מנהג מאוחר ואיננה מעכבת את ברכת החודש, שעיקרה הכרזה מתי יהיה ראש חודש, בשביל אנשים שאין להם לוח שנה. בראש השנה כולם הולכים לבית כנסת ושומעים את תקיעת השופר, המכריזה, בין השאר, על היות היום ראש השנה וממילא גם ראש חודש תשרי, ולכן אין צורך בברכת החודש.--[[משתמש:Nahum|Nahum]] - [[שיחת משתמש:Nahum|שיחה]] 10:57, 27 בינואר 2020 (IST)

== האם לאבן גבירול היו ילדים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הערך האנגלי ל[[שלמה אבן גבירול]] {{אנ|Solomon ibn Gabirol}} קראו أبو أيوب سليمان بن يحيى بن جبيرول. כלומר היה לו בן בכור? זה לא מצוין בערך בכלל. [[מיוחד:תרומות/212.147.5.209|212.147.5.209]] 16:25, 27 בינואר 2020 (IST)
:: לםי מה שכתוב [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36620&st=&pgnum=140 כאן] הוא מת ערירי. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 19:59, 27 בינואר 2020 (IST)
:: ואם אתה שואל בגלל הכינוי "אבו איוּב", זה כינוי שהיה נהוג למי ששמו הוא "שלמה". [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 22:19, 27 בינואר 2020 (IST)
::: אשמח לפירוט בנושא. מי זה איוב? [[מיוחד:תרומות/212.147.5.209|212.147.5.209]] 21:44, 28 בינואר 2020 (IST)
:::: איני מכיר את תולדות הכינוי (אולי מישהו אחר יוכל לפרט), אבל קראתי בכמה וכמה מקומות שאבו-איוב היה כינוי מקובל ליהודים ששמם העברי הוא שלמה (וכן לערבים ששמם סולימאן). באופן כללי, שימוש ב[[שם ערבי#כוניה|כניה]] לא תמיד מתייחס לבן או לאב, ולפעמים הוא רק כינוי. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 22:11, 28 בינואר 2020 (IST)

== נתונים סטטיסטים לרווח והצלחה כלכלית בענפים ספציפים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איפה אפשר למצוא בויקיפדיה או באתר חיצוני (חיפשתי בלמ"ס לא מצאתי) נתונים על רמת סיכון ותוחלת שכר לפי ענפי עיסוק?
למשל בעיתונות נכתב שלמסעדה יש סיכוי של 90% להיסגר תוך שנה?
לפלאפל סיכוי נמוך יותר?

או באופן ספציפי יותר:
מה הסיכוי לעצמאי שעובד לבד במקצוע כמו חשמלאי/מנעולן?

תודה רבה.
{{לא חתם||אלמ}}

== או טו טו  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מאיפה מגיע הביטוי העברי או טו טו?
:זהו ביטוי ביידיש טהורה, שבה אָט (מבטאים אוט) פירושה הִנֵה, ובהכפלה: אָט-אָט (הנה הנה). הביטוי המדויק הוא "או-טו-טוט". [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/47/ART1/941/045.html]

== איך מבחינים בין אומנות לרמאות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה להבין מה ההבדל בין אמנות אבסטרקטית לבין סתם קשקושים על נייר מתוך שעמום?

נקח את Cy Twombly. לעין שלי זה נראה. בול כמו קשקושים של ילד בן 3_5 ככה שנתנו לו עפרונות צבעוניים ודף נייר. 

כשמשעמם לי אני מחרטט עם עט. חלק מהדברים שראיתי במוזיאונים לא טובים בהרבה לטעמי. אז איך מבדילים? לא ברור מה הקריטריונים
:יש מקרים שבהם היחסים בין הקווים והצבעים מיועדים להעביר תחושה. הרוב באמת נראים לי קישקוש, אבל אני לא מומחה. אני מתייג את {{בעלי ידע|אומנות}}. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:58, 29 בינואר 2020 (IST)
:: התכוונת {{בעלי ידע|אמנות}}. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 20:04, 29 בינואר 2020 (IST)

מדובר בשתי שאלות נפרדות:

'''1. מה ההבדל בין אמנות שאנחנו לא אוהבים לשרלטנות?'''

באמנות אנחנו רואים או מרגישים משהו, כל אחד מתוך רמת ההבנה שלו את השפה והקונטקס, ואז מתחברים לעבודה או שלא. מישהו אחד יכול לחשוב שמדובר בשטות, בעוד אחר יאהב, אבל זה שמישהו לא אהב עבודה מסויימת לא מעיד בהכרח על טיב/חשיבות העבודה.

יכול להיות שתחושת השרלטנות נובעת מציפייה אישית שגויה, שאמנות אמורה להיראות באופן מסויים - וכאשר היא נראת אחרת ממה שאנחנו מצפים (קשקוש של ילד למשל), אנחנו חשים אכזבה. כאילו שמכרו לנו משהו אחד ואז קיבלנו משהו אחר. מן הסתם אנשים שונים יאהבו עבודות שונות ולא ניתן לרצות את כולם. בדומה לסרטים, אפשר ללכת עם חבר לסרט והוא יתלהב בעוד אנחנו נחשוב שמדובר בבזבוז זמן - אבל יש הבדל בין לחשוב שסרט מסויים הוא סרט גרוע או לא איכותי - לבין לחשוב שהבמאי/היוצר שרלטן שמכר לנו חתול בשק (קידם את הסרט כאקשן כשבפועל מדובר בקומדיה רומנטית). מה שמוביל אותי לשאלה הבאה:
:אין לי תשובה טובה, אבל יש לי תשובה מעשית בשבילך: אם זה לא אמנות מבחינתך, אל תשלם על זה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:10, 31 בינואר 2020 (IST)
'''2. מה ההבדל בין אמנות טובה לבין אמנות משעממת או לא מעניינת?'''

ההבדל בין אמנות אבסטרקטית לבין סתם קשקושים, לדעתי, טמון בגוף העבודה והמוטיבציה/המניע של האמן ליצור את אותה. אמנות מופשטת לא נוצרה ביום אחד, יש לה היסטוריה והיא עברה תהליך התפתחותי על ידי אמנים שונים - בדומה לכל אמנות בעצם שהתפתחה והושפעה מקודמתה. כדי להבין אותה באופן מעמיק, צריך להבין את ההקשר ההיסטורי והתרבותי שהובילו ליצירתה, ולהתוודא לתהליך היצירתי של האמן.

יש אמנות פחות תקשורתית, שלצופה חסרים הכלים להבנתה, שדורשת מאמץ רב יותר כדי להינות ממנה או להעריך אותה. בדומה אולי למוזיקה קלאסית או ג'אז. זה טעם נרכש.

במידה ויש רצון אמיתי להעמיק ולהבין למה דבר מסויים נחשב לאמנות, כדאי לקרוא על האמן ועבודתיו, זה לרוב עוזר להבין את ההקשר שבו הן נעשו ומאפשר לראות אותן באור חדש. זה עדיין לא מבטיח שנאהב או נתחבר אליהן, שזה לגמרי בסדר, אבל ייתכן ונבין טוב יותר מה אחרים כן מצאו בהם או למה מייחסים להם חשיבות בעולם האמנות. [[משתמש:Staval|Staval]] - [[שיחת משתמש:Staval|שיחה]] 21:57, 29 בינואר 2020 (IST)

:'''תוספת:''' רוב העולם המערבי צורך מוזיקה וקולנוע כדבר שבשגרה. אנחנו צופים מילדות (ובדור הזה מינקות) בסרטים ומאזינים למוזיקה - רובינו ראינו מאות סרטים, יותר סרטים ממה שאנחנו יכולים לזכור, ובעצם רכשנו מיומנות והבנה היסטורית ותרבותית של קולנוע. אנחנו מכירים עבודות קודמות של במאים ולכן יכולים להעריך או להבין את העבודות החדשות שלהם, לזהות את ההתפתחות, אם ישנה, בעבודתם. להבדיל - רובינו לא צורכים אמנות באופן יומיומי. אנחנו הולכים לתערוכה אם יש סביבה באזז תקשורתי ו/או אם היא בחינם או כתיירים כשאנחנו מטיילים לאנשהו. בעיקר, אנחנו רואים אותה באופן מקוון, שזה לגמרי אחרת מלחוות אותה באופן ממשי. לכמה מאיתנו יש מנוי למוזיאון? העובדה הפשוטה היא שאנחנו פחות מבינים אמנות ופחות מכירים אמנים. לכן יש בכל גלריה ומוזיאון סיורים, הרצאות ושיח אמן. מי שנכנס לתוך העולם הזה, רואה וקורא ולומד עליו, בסופו של דבר יהיו לו הכלים לזהות עבודה טובה כשהוא יראה אותה - וגם אם הוא יחשוב שהעבודה לא מוצלחת, הוא עדיין יוכל להינות או להעריך אספקטים מסויימים בה, כמו שאנחנו יכולים לראות סרט בלי עלילה ועדיין להינות מהאקשן והאפקטים. [[משתמש:Staval|Staval]] - [[שיחת משתמש:Staval|שיחה]] 22:14, 29 בינואר 2020 (IST)
:: [[משתמש:Staval|Staval]], ממה שאתה אומר, שלא רק שלא לא קיימת דרך להבין את היצירה ללא התייחסות ליוצר עצמו, אלא גם לא קיימת דרך להבחין בין "אמנות" ל"לא אמנות" ללא תוספת מידע חיצוני לגבי כיוונת היוצר. לדוגמה, האם תוכן לדעת האם [https://ibb.co/JFF7jj0 זה] אמנות או לא, רק על סמך היצירה עצמה בלי רקע? האם תדע להבחין בין [https://media.istockphoto.com/illustrations/child-scribble-acrylic-paints-illustration-id535428487 קשקושים של ילד קטן] לבין [https://ic.pics.livejournal.com/orvill/63120711/2258966/2258966_1000.jpg ציור מפורסם]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm;
::מעניין הוא הדבר שהאמן המצייר את "הקשקושים" הוא בעל כשרון לצייר גם בצורה הרגילה שאנחנו מבינים ואולי מעריכים יותר. אחרת נראה שאינו אמן.אבל הוא רוצה להתבטא בצורה אחרת , למצוא שפה אמנותית אחרת [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:03, 31 בינואר 2020 (IST)
:::בטח שאני יכול להבדיל בין הקשקושים של הילד הקטן לבין ציור מפורסם. של הילד הקטן הרבה יותר יפה. ברצינות. קומפוזיציית הצבעים בצירוף משיכות המכחול העזות מעניקות לציור חיוּת ותנועה. של ה"אמן" סתם משעממת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:42, 31 בינואר 2020 (IST)
:::: האמן בקישור האחרון הוא [[וילם דה קונינג]]. בהחלט הייתי רוצה איזשהו קריטריון להבין מדוע העבודות שלו שוות [https://news.artnet.com/market/de-kooning-monet-sothebys-highlights-1674208 עשרות מיליוני דולרים], בזמן שהמריחות של ילדי הגן נזרקות לפח כפסולת. כי מריחות של ילד לא מעוררות רגש? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:15, 31 בינואר 2020 (IST)
:::: [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] אבל איך אתה יכול לראות זאת על סמך היצירה עצמה? אולי אני דווקא מרצה טוב, ורק בשביל לבטא את עצמי התחלתי ללמד בצורה רשלנית, לא מסודרת ובלתי ברורה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:18, 31 בינואר 2020 (IST)
::אני רק יודע שלפיקאסו  מיוחסת האמירה שאם אתה רוצה לבדוק אם מישהו צייר תבקש שיצייר יד. הוא התכוון לצייר יד לפי המציאות.
אינני כמובן מומחה אבל גם באמנות הפלסטית וגם במוזיקה למשל מי שיוצר צורות חדשות או שפות חדשות או ניסיוניות או "מודרניות" 
בדרך כלל מסוגל לשלוט היטב אם הוא רוצה בשיטות האמנות או המוזיקה הקודמות. אתה לא יכול לדעת את זה כשאתה רואה או שומע את היצירה עצמה. 
אני מתכוון ליוצר עצמו. אני גם לא יודע  להבחין בין יצירה של אמן גדול וחיקוי או זיוף למשל, קשה לי להבחין מי אמן גדול יותר ואמן פחות גדול, או להבחין בין כנר שהוא מבוקש יותר  כסולן  ובין כנר שהוא חבר בתזמורת ושהוא פחות מבוקש כסולן. יכול להיות שללא הכנה מוקדמת וידע רב קשה להבחין. [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 00:22, 1 בפברואר 2020 (IST)

== איך וולטרן בעצם מגיע לשריר דרך העור? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קצת מלחיץ, חשבתי שהתפקיד העיקרי שלו הוא למנוע חדירה של חומרים זרים
:ראה [[דיקלופנק]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 03:04, 30 בינואר 2020 (IST)
::לא כתוב שם.
:התהליך הוא [[דיפוזיה]]. העור אינו מחסום לא-עביר בפני חומרים, ובפרט שמדובר בתמיסות. ישנן תרופות רבות המנצלות תכונה זו. למשל ג'ל [[טסטוסטרון]] שמטרתו היא ספיגת טסטוסטרון לזרם הדם, מדבקות [[ניקוטין]] לסיוע בגמילה לעישון ועוד.{{ש}}מעטפת תאי הגוף עשויה ממברנה שאינה יכולה להיות לחלוטין בלתי חדירה - כי אז התא ימות בשל אי היכולת לקיים חילוף חומרים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:43, 30 בינואר 2020 (IST)

== [[תרדמת התבונה מולידה מפלצות]] בצבע ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
זכור לי שראיתי את "תרדמת התבונה" בגרסה שונה: הפורמט היה רחב, האדם הישן ישב במרכז התמונה והיה צבוע בכחול, בעוד שמסביבו היה אדום (לא זוכר מה). את התמונה ראיתי באתר הישן של [[שי צ'רקה]] (באתר אותיות), בו הוא הוצג כרפרנס לציור מהספר "בבא: האיש וההגדה". אשמח לקבל קישור לתמונה או כל פרט מידע אחר. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 11:12, יום חמישי בשבת, ד' בשבט ה'תש"ף (IST).
: אתה אולי מתכוון ל[http://4.bp.blogspot.com/-okK09rZNO4E/VlFwPjs01PI/AAAAAAAALKs/J5s8T_tyk9Q/s1600/151120hadashot.jpg זה] או ל[http://1.bp.blogspot.com/-4BjKlHwAwbI/VlFwPl8dEfI/AAAAAAAALKw/xDqV1sdoaBA/s320/151120hadashot-e.jpg זה] (ההתכתבות של צ'רקה עם היצירה). [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 16:18, 30 בינואר 2020 (IST)
::לא: א', התכוונתי ליצירה עצמה ולא להתכתבות של צ'רקה. ב', ההתכתבות המדוברת נמצאת, כאמור, בספר "בבא האיש וההגדה" (האילוסטרציה של "והיא שעמדה"); בציור של צ'רקה, האדם הישן היה [[בבא (קומיקס)|בבא]] בגווני כחול והמפלצות היו צוררי ישראל לדורותיהם בגווני אדום. הגוונים נלקחו מאותה תמונה של "תרדמת התבונה" בצבע שאני מחפש, בעוד האיור עם הנשיא (לשעבר) הולנד מתכתבת יותר עם התצריב המוכר. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 22:45, יום חמישי בשבת, ד' בשבט ה'תש"ף (IST).

== התפרצות הוירוס בסין - עד כמה זה באמת מסוכן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בזמן האחרון מתייחסים הרבה בתקשורת (גם הארצים וגם הבינלאומית) ל[[התפרצות נגיף 2019-nCoV|התפרצות הנגיף בסין]]. ממה שראיתי בינתיים מספר החולים והמתים לא גבוה, אז למה יש כל כך הרבה בהלה מסביב לנגיף? איך אפשר לדעת שהוא מסוכן לפני שהוא הוכיח את עצמו ככזה, ולמה נגיף שהרג פחות ממאתיים אנשים (מתוך כמה מיליונים בווהאן לבדה) נחשב קטלני כל כך? (אפשר להשליך את השאלה גם לגבי נגיפים אחרים כמו וירוס הסארס שהרג פחות משמונה מאות אנשים ואעפ"כ נחשב מסוכן). [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 23:05, 30 בינואר 2020 (IST)
:להבנתי יש כאן שני גורמים לפחד. הגורם הראשון והברור הוא שמדובר במשהו לא ידוע. פתאום יש מחלה חדשה שהורגת אנשים. הצורה היחידה לעצור אותה, בינתיים, היא בידוד. אנחנו יודעים מעט מאד על וירוס הקרונה. האם אלו שהחלימו באמת החלימו, או שמדובר במשהו כמו חצבת, שמותיר את אלו שהיבריאו ממנה עם המחלה הכרונית הרפס זוסטר? ומה אם המחלה הכרונית הזו תתגלה כקטלנית, אבל על פרקי זמן ארוכים יותר משבועות ספורים?{{ש}}הגורם השני הוא חוסר אמון עמוק שקיים בציבור לגבי אמינות הממסד. תרופות וחיסונים? מזימה של ביג פארמה. מספר המקרים הוא כמה אלפים, ומאה+ מתים? מה פתאום, השלטונות בסין מסתירים מה קורה באמת - עובדה, הם הכחישו בהתחלה שבכלל יש משהו! (כהערת אגב, ההסתרה הייתה של ממשלת מחוז הואן, הממשל הסיני דרש תשובות וקיבל שקרים למשך שבועיים). באינטרנט מסתובבים סרטונים שמראים אנשים שמתים ברחובות כמו זבובים, בליויית טענות על מאות אלפי נדבקים ועשרות אלפי מתים. כמה אנשים ילכו לברר מה העובדות בסרטונים? (אני עשיתי זאת לגבי אחד הסרטונים, בעובדות שכן ניתנות לבירור. שקרים מוחלטים). {{ש}}אני מקווה מאד שבמהרה יהיה חיסון, ויחסוך את החשש למחלה מאד קטלנית איפושהו בעתיד. בכל מקרה הסיכוי שמדובר במחלה כזו, פשוט מבחינה סטטיסטית, נמוך. כולם מתבקשים לשתות מים, להרגע, בציפייה ש א. הבידוד יעצור את ההתפשטות. ב. שהמחלה לא תתגלה כמשהו שטני. ג. שיהיה חיסון תוך פרק זמן קצר. שנזכה כולנו לבריאות עד מאה כעשרים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:20, 31 בינואר 2020 (IST)
::תיקון קטן: הרפס זוסטר היא התפרצות מאוחרת של נגיף  אבעבועות הרוח והוא אינו בדרך כלל מחלה כרונית. בין ההידבקות באבעבועת הרוח להתפרצות הרפס זוסטר האדם יכול בדרך כלל לחזור לבריאות מלאה של עשרות שנים. בהחלט תופעה מוזרה. 
[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 01:44, 31 בינואר 2020 (IST)
:::תודה על התיקון. הוא ב"כרונית" התכוונתי שאין מרפא ובדרך כלל יש הרבה יותר מהתפרצות אחת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:44, 31 בינואר 2020 (IST)
: העניין הוא שהנגיף מידבק בקצב גבוה יחסית (למרות הפעולות שנוקט הממשל בסין), ושאחוז החולים הקשים בין הנדבקים גבוה גם הוא, ושהרשויות בסין לא כל כך אמינות, ולא בהכרח מוסרות מידע מלא בזמן אמת (לפני איזה חצי שעה התקבל דיווח מהרשויות בסין על עליה משמעותית מאוד במקרי המוות. סביר להניח שלא כולם מתו ממש עכשיו, והסינים רק השתהו). וכמו שאילן אמר זה זן חדש שהרבה מאוד לא ידוע לגביו, ולכן חוששים להתפשטות מגפה אלימה (בעיקר במדינות עם מערכת בריאות ירודה, אך לא רק שם). בהחלט יכול להיות שמדובר בזהירות יתירה, אבל כשמדובר במגפה בעלת פוטנציאל הדבקה עולמי, ארגון הבריאות העולמי מעדיף לא לקחת סיכון ולהמליץ על נקיטת אמצעי זהירות. גם אם סביר להניח שהסיכון הנשקף כרגע לאינדיבידואל במדינות המערב לא גבוה במיוחד.  [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 02:56, 31 בינואר 2020 (IST)
:: מדובר על [[התפרצות (מחלה)]] ולא על [[מגפה]]. ננקטים צעדים כדי למנוע מהמחלה להפוך למגפה, וכמו שנאמר כאן קודם: לנסות למנוע (או לפחות: לעכב ככל האפשר) את ההתפשטות שלה. גם עיכוב כאן יכול להיות משמעותי, כי ככל שעובר יותר זמן לומדים עליה יותר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:09, 31 בינואר 2020 (IST)
: אני חייב להגיד שעכשיו כשרואים את ההתפשטות המהירה אני מבין את הפחד. [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 21:58, 6 בפברואר 2020 (IST)

== האם עיר אחת יכולה להיות בירת שתי מדינות? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יתכן מצב שבו עיר אחת לא מחולקת היא בירת שתי מדינות שונות? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.53|213.55.224.53]] 23:52, 30 בינואר 2020 (IST)
:: זה יתכן בדרך כלל כמו מדינה ללא צבא וללא נמל תעופה  והמחולקת לשני חלקים מחוברים במנהרה. לדעתי מתכון למלחמה נוספת עתידית (בהתערבות גורמים חיצונים). אבל כדאי אולי אם זה דוחה את המלחמה  בהרבה זמן ואם נותן תקוות  לתופעות חיוביות כמו פיתוח כלכלי רווחה, דו קיום וכו' [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 01:49, 31 בינואר 2020 (IST)
:[[קינשאסה]] ו[[ברזוויל]] הן שתי ערי בירה של מדינות שונות ושתיהן די קרובות. באופן כללי הכל ייתכן. אבל לגבי [[ירושלים]], לפי מה שזכור לי, תוכניות שונות משתמשות בצורות שונות של הפרדה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:02, 31 בינואר 2020 (IST)
::באשר לברלין היא הייתה מחולקת .ורק ברלין המזרחית היתה עיר בירה  - של גרמניה המזרחית והחלק המערבי הפכה לחלק מגרמניה המערבית בלי להיות עיר בירה.[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 00:33, 1 בפברואר 2020 (IST)
:באופן עקרוני הכל ייתכן. נניח ששתי מדינות יסכימו שהעיר היא בירתן, יסדירו ביניהן את הסדרי השליטה והמנגנונים, ויקבלו לקינוח, נניח, את ברכתן של מדינות נוספות - אז למה לא? אין כאן שום חוק טבע שמופר. מושג הבירה הומצא על ידי אנשים, וככזה גמישותו רבה. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 01:17, 1 בפברואר 2020 (IST)
::שלא לדבר על שתי מדינות ש'''לא''' מסכימות ביניהן, וכל אחת מהן רואה בעיר את בירתה, וחלק ממדינות העולם מכירות בזו וחלק בזו. אבל זה מקרה תיאורטי, כמובן.[[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 01:20, 1 בפברואר 2020 (IST)

== תוכנית טראמפ ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפי התוכנית ואחרי סיפוחים והעברת שטחים בתוך ישראל לידי הפלסטינים, בכמה גדל/קטן שטח מדינת ישראל בהשוואה לגבולות 67? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 13:54, 31 בינואר 2020 (IST)
: (מניח שכוונתך לגבולות 67 מינוס סיני). בכל מקרה, כנראה אין עדיין נתונים מדויקים על גבולות השטחים המיועדים להחלת ריבונות. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 18:38, 2 בפברואר 2020 (IST)

== מנחם רגב ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם היו שני אנשים בשם מנחם רגב? אחד מהם היה חוקר ומבקר של ספרות ילדים, נפטר בשנת 2008 [https://www.haaretz.co.il/gallery/1.3364804], והשני עיצב עטיפות תקליטים רבות, למשל את עטיפת [[אריק איינשטיין ושלום חנוך בהופעה משותפת]]. נראה לי שמדובר בשני אנשים שונים. אשמח לקבל פרטים ביוגרפיים נוספים על כל אחד מהם, ואז לכתוב ערך על כל אחד מהם. תודה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; • [[שיחת משתמש:Gabi S.|שיח]] 14:23, 31 בינואר 2020 (IST)
:בהחלט שני אנשים. חפש מידע על מנחם רגב המעצב ועל מנחם רגב חוקר הספרות בגוגל.[[משתמש:שלומית קדם|שלומית קדם]] - [[שיחת משתמש:שלומית קדם|שיחה]] 16:08, 5 בפברואר 2020 (IST)

==מה ההבדל המהותי בין לייזר להסרת צלקות, ללייזר להסרת שיער, ללייזר להסרת קעקועים?==
ברור לי שאין הבדל מהותי מבחינת משרעת (מגניטודה) של קרן [[פוטון|פוטוניי]] הלייזר; לכן, אני מניח שההבדל המהותי היחיד הוא באורכי הגל (אם הבדל כזה בכלל קיים, כלומר, אם ה"ייעוד" השונה של המכונות הוא שיווקי גרידא ומדובר באותם סוגי לייזר בדיוק).

אינני בעל ידע רקע מספיק בפיזיקה כדי להגיע למסקנה יעילה בנושא.

'''מה ההבדל המהותי בין לייזר להסרת צלקות, ללייזר להסרת שיער, ללייזר להסרת קעקועים?'''

בתודה וברכה לעוזרות ולעוזרים, {{לא חתם||אלמ}}

==למה לשדה התעופה בן גוריון שבעיר לוד אין כתובת והאם המצב הזה תקף גם למבני ציבור נוספים ומכוח איזה חוק?==
כשחיפשתי כתובת של שדה התעופה בן גוריון לא מצאתי כלום מלבד מיקוד (או שמא זה תא דואר?) במספר 7015001 ותו לא.

למה לשדה התעופה בן גוריון שבעיר לוד אין כתובת והאם המצב הזה תקף גם למבני ציבור נוספים (לאו דווקא שדות תעופה) ומכוח איזה חוק? {{לא חתם||אלמ}}
:מצטרף לשאלה, נתקלתי בזה גם ב[[משכן הכנסת]]. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 14:05, 1 בפברואר 2020 (IST)
:: מעמד השדה הוא [[שטח גלילי]], כלומר אינו שיך לאף רשות מקומית, כנראה זו הסיבה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 19:43, 1 בפברואר 2020 (IST)
:::כלומר: הוא אינו בעיר לוד. הוא נקרא על שם העיר לוד שהייתה הסמוכה לו ביותר, כמו שדות תעופה אחרים מאותו הזמן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:40, 4 בפברואר 2020 (IST)
::::זה היה ברור לי מקריאת התשובה והערך המקושר בה שכתב משתמש:שנילי. {{לא חתם||אלמ}}

== למה היקום לא אחיד? ==

אם אמנם בראשית לא היה כלום, ואז היקום נוצר כולו בבת אחת והחל להתפשט לכל הכיוונים במהירות שווה, למה הוא לא אחיד? אם כולם התחילו מאותה נקודת התחלה, ועם אותם תנאי פתיחה, למה יש גרמי שמים בגדלים שונים ועם תכונות שונות? ניקח לצורך הדוגמא את מערכת השמש שלנו- במקום שיהיו שמונה כוכבי לכת זהים, בפועל כל אחד בגודל אחר, בצבע אחר, עם הדפס אחר, עם מספר שונה של טבעות וירחים... אפילו בתוך אותה קבוצת כוכבי לכת יש שונות רבה- יש ארבעה כוכבי לכת סלעיים, שאמנם דומים מבחינת הגודל, אבל לכל אחד מהם הרכב חומרים ואקלים ייחודי ושונה לחלוטין משכניו. מהצד זה נראה כאילו ישב אמן, וחשב איך ליצור מערכת שמש צבעונית ומגוונת. מה ההסבר לזה?--[[מיוחד:תרומות/89.208.0.85|89.208.0.85]] 14:22, 1 בפברואר 2020 (IST)
: אתה מבלבל מספר דברים מאוד מאוד שונים. ראשית, לפי [[העיקרון הקוסמולוגי]] {{אנג|Cosmological principle}} היקום הוא דווקא כן אחיד, כשמסתכלים בסקלות מספיק גדולות. הסטייה מהתפלגות אחידה לחלוטין היא תולדה של פלוקטורציות קוונטיות {{אנג|Quantum fluctuation}} ביקום הצעיר. והסטיה לא גדולה במיוחד.
: השאלה למה פלנטות אינן כולם אותם דבר היא שאלה אחרת לגמרי ולא קשורה למפץ הגדול בשום דרך. פלנטות שונות נוצרות בתנאים שונים מכיוון שמרחקם מהשמש שונה. זה סיפור יחסית מורכב, אבל בגדול פלטות נוצרות ב[[דיסקה קדם-פלנטרית]], שהיא צפופה במרכז יותר מאשר בקצוות. זה מראש מייצר תנאי התחלה שונים מאוד לפלנטות שונות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:07, 1 בפברואר 2020 (IST)
:יש תשובות חלקיות לשאלה, אבל זה בגדר Know unknowns, כלומר זה מוכר כבעיה שעדיין אין לה פתרון משביע רצון.גורם אחד שידוע הוא הרכבי הערפיליות שמהם נוצרים כוכבים. ערפיליות ותיקות מאד מכילות מעט מאד יסודות מתכתיים, מפני שאלו נוצרים בכוכבים, ומתפזרים לחלל באירועי [[סופרנובה]]. ניתן לראות ממש את ההבדל בין תכולת המתכות בערפיליות פליטה שונות. ההבדלים ניכרים.{{ש}}זה עדיין לא מסביר את ההרכבים השונים מאד של כוכבי לכת וירחים במערכת שמש ספציפית. לכאורה, מאותה ערפילית אמורים להיווצר גופים זהים בהרכבם.{{ש}}התאוריה הישנה גרסה ש[[רוח השמש]] גרפה יסודות קלים ממרכז מערכת השמש בעת היווצרותה, ולכן נוצרו שתי אוכלוסיות שונות בבירור - כוכבי לכת סלעיים במרכז, ענקים בקצוות. התאוריה לא מסבירה את ההבדל בין כוכבי הלכת בכל קבוצה - למשל מדוע צדק ושבתאי כה שונים זה מזה, ועוד יותר מזה מדוע הירחים כה שונים זה מזה - [[איו (ירח)|איו]] עם תכולת הגופרית הגבוהה שלו מול [[אנקלדוס]] שעשוי כמעט לגבי ממים והוא בחזקת אוקיינוס חללי.{{ש}}הצעות שונות מוסיפות להתפרסם, [https://phys.org/news/2018-03-theory-planets-solar-compositions.html למשל זו], אבל ברור שמדובר בתחום בו הנסתר עדיין רב על הנגלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:30, 1 בפברואר 2020 (IST)
:יש נושא סבוך שבתחומים שונים של מדע נקרא בכל מיני שמות שונים, כמו [[מערכות מורכבות]], [[הרכבה עצמית]], [[שבירת סימטריה ספונטנית]], {{אנג|Dissipative system}}, {{אנג|Non-equilibrium thermodynamics}} {{אנג|Self-organization}} ועוד. [[איליה פריגוז'ין]] זכה בפרס נובל בכימיה על תרומות חשובות לנושא. זה נושא שכנראה רלוונטי מאוד גם להתפתחות היקום, לראשית החיים (למקרה שאתה זה ששאלת) ולעוד שאלות פתוחות במדע. בעיקרון, ההבנה המדעית בנושא, שעדיין לא מנוסחת היטב כמו התרמודינמיקה של מערכות סגורות ו[[שיווי משקל כימי|שיווי משקל]], היא שכאשר מערכות מגדילות את ה[[אנטרופיה]] שלהן לפי [[החוק השני של התרמודינמיקה]], בחלקים קטנים של המערכת האנטרופיה דווקא יכולה לקטון, והמורכבות (תכונה שעדיין לא יודעים להגדיר אותה באופן מספק) תגדל. לתהליכים כאלו אופייניות מאוד תופעות של שבירת [[סימטריה]]: בתווך שהיה קודם אחיד, שינויים זעירים גדלים בתהליכי [[משוב חיובי]] וגורמים לצמיחה של שונות ומורכבות.{{ש}}דוגמה טיפוסית אך בהחלט לא היחידה לתהליך כזה התרחשה במהלך התפשטות היקום, כאשר אזורים מסויימים שבהם החומר באקראי מעט יותר צפוף מפעילים [[כבידה]] מעט חזקה יותר, מושכים יותר חומר, הופכים להיות צפופים אפילו יותר וחוזר חלילה. כתוצאה מכך ביקום אחיד מתגבשים ענני גז, גלקסיות ושמשות. [[משתמש:H. sapiens|H. sapiens]] - [[שיחת משתמש:H. sapiens|שיחה]] 18:12, 2 בפברואר 2020 (IST)
::הדוגמא בתשובה האחרונה לא מספקת, כי באמת הגלקסיות באופן כללי לא שונות בהרבה זו מזו. אבל השאלה היתה למה יש שינוי גדול בין פרטים סמוכים זה לזה שנראה שהם נוצרו בתהליך כלשהו מאותו חומר. אפשר להבין שיהיו מקומות שיש בהם כוכבים ומקומות שאין בהם. אבל איך נבין מערכת שיש בה כוכב מרכזי שמורכב בעיקר מהליום וכוכבים המקיפים אותו שחלקם מצורן וחלקם מאמוניה ועוד. לגבי האקלים השאלה לא ברורה, הרי כל כוכב מרוחק מהשמש במידה שונה. יש שאלה אחרת לגבי המגנטיות, שלא הוזכרה.--[[משתמש:גיאומטריה1|גיאומטריה1]] - [[שיחת משתמש:גיאומטריה1|שיחה]] 21:17, 3 בפברואר 2020 (IST)
:::גלקסיות שונות מאד, אם כי מתחלקות למשפחות. בגלקסיה אליפטית, למשל, אין כוכבים צעירים ואין גז ואבק. גלקסיות פעילות (כמו M82, או אולי 81, אני תמיד מתבלבל בינהן) שונות מאד מכל השאר. וכמובן יש את כל המבנים הפרועים שנוצרים בהתמזגות גלקסיות, גלקסיות ננסיות וכ"ו.{{ש}}מעניין שאני היחיד שהתייחס לכוכבי לכת וירחים- אולי מפני שנושא האינפלציה הקוסמית ושבירת הסימטריה פופולרי הרבה יותר? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:59, 3 בפברואר 2020 (IST)
::::[[משתמש:אילן שמעוני|אילן שמעוני]] למה אתה אומר שלא התייחסו לכוכבי לכת? גם Corvus התייחס. גם אני התייחסתי, וגם לשאלה שאתה לא התייחסת. כנראה באמת ההבדלים בין כוכבי הלכת לא ניתנים להסבר פשוט ומסתמכים על זה שיש אפשרות להבין איך נוצרו כוכבי הלכת. נראה לי שזה שנוי במחלוקת. אגב מה זה "סיה סטאל אזה?" לגבי הגלקסיות, השאלה היא אחרת, למה גלקסיה אליפטית שונה מגלקסיה ספרילית איך השינויים תלויים זה בזה. אבל סך הכל כל הגלקסיות מכילות כוכבים שראשיתם בגז וסופם ביסודות כבדים. אם הכוכבים בגלקסיה מסויימת שונים, אולי זה בגלל המסה שלה.--[[משתמש:גיאומטריה1|גיאומטריה1]] - [[שיחת משתמש:גיאומטריה1|שיחה]] 09:43, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::מחד צודק, מאידך התשובה של העורב לגבי כוכבי לכת שגויה. לגבי השאלה שלך מדוע מימן והליום נדירים בכוכבי לכת בהשוואה לכוכבים, סיבה עיקרית היא שהגזים קלים מימן והליום, נמלטים ביתר קלות מהמשיכה הצנועה של כוכב לכת - להבדיל מכוכב שבהתאם למסתו שדה הגרביטציה שלו חזק הרבה יותר. בכוכבי לכת כבדים יותר (אצלנו זה צדק) אפשר למצוא כמויות גדולות של מימן.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:17, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::: אילן, בלי לפגוע, קרא את [[אפקט דאנינג-קרוגר]]. לגמרי במקרה, אני חוקר היווצרות כוכבי לכת בתור מקצוע, לא כתחביב. אם תרצה הרחבה לתשובה שלי, אתה מוזמן לשאול פרטנית ולא לקבוע שהתשובה שלי "שגויה". תודה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:24, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::לא נפגעתי, וחלילה לי לטעון שאני יודע יותר ממי שזה מקצועו. עם זאת קראתי בכמה מקורות שאינם מדע פופולרי שכוכבים הנמצאים ב t-Tauri stage פולטים כמויות גדולות של רוח שמש המסלקת יסודות קלים ומולקולות קלות ממרכז הדיסקה, בעוד שאתה טענת שמרכז הדיסקה צפוף יותר, מה שנכון לכוכב, שנמצא במרכז הדיסקה ממש. אבל שאר הדיסקה, שבו מתהווים כוכבי לכת, אינו מציית לכלל זה של "פנימה יותר=צפוף יותר". אשמח להחכים.{{ש}}לגבי אפקט קרוגר, אני מודע לכך שבתוקף התחביב שלי ללקט ידע ההבנה שלי היא אופקית ולא אנכית. אינני לוקה בתסמונת, ותמיד אחשיב מילה של מקצוען יותר מהידע שלי, למעט מקרים בהם יש יותר מדי מאמרים נחשבים שסותרים את המילה של המקצוען, ואיתך זה לא המקרה. עם זאת אני זוכר לרעה את דניאל, שנופף בתאריו אבל דיבר שטויות. יש כמה מקרים כאלה - לא הרבה - שנתקלתי בכך שדווקא מומחה או קבוצת מומחים בתחום מסוים הם אלו ששגו, ובדרך כלל רתחו מזעם כשמישהו חלק על דבריהם. מקרה נוסף שכזה הוא אסופת המאמרים "Quetioning Collapse" שהעביר ביקורת קטלנית על "התמוטטות" של ג'ארד דיימונד. על כל פנים דוגמאות כאלה הן המיעוט.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:27, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::::[[משתמש:Corvus|Corvus]] אולי אני חורג מהנושא, אבל אותי מעניינת שאלה אחרת הקשורה לנושא, האם העובדה ש'''כל''' היסודות הכימיים היציבים נמצאים בכדור הארץ אינה תמוהה? האם גם בצדק למשל נמצאים כולם, אלא שאנחנו לא יכולים לצפות בהם? אגב לגבי ה"אפקט דאנינג-קרוגר" זה נכון שעלולים להיות בטוחים שיודעים יותר ממה שיודעים באמת, אבל לא מן הנמנע שדוקא חובבן ידע בתחום ההתעניינות שלו יותר ממקצוען. [[פייר דה פרמה]] למשל היה חובבן בלבד, והמשפטים הקרויים על שמו מוכיחים שהמתמטיקאים בזמנו לא הכירו אותם או לא חשבו עליהם.--[[משתמש:גיאומטריה1|גיאומטריה1]] - [[שיחת משתמש:גיאומטריה1|שיחה]] 15:17, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::::: אם תשאל אותי מה הסיכוי שבצדק יש אפס מולקלות אורניום ואפס מולקולות [[סטרונציום]] הייתי עונה לך: אין סיכוי. לא יודעים מה כמות היסודות הכבדים להליום בצדק. בין ההערכות (לדגומה [https://iopscience.iop.org/article/10.3847/1538-4357/836/2/227/meta כאן]) כ-15 [[מסת ארץ|מסות ארץ]] של חומרים כבדים. שזה אומר שבצדק יש הרבה יותר יסודות "נדירים" מאשר בכדור הארץ. אל תשכח שהשמש שלנו היא לא דור ראשון של כוכב והיא נוצרה משאריות של חומרים מכוכבים אחרים, שעברו תהליכים גרעיניים שונים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:52, 4 בפברואר 2020 (IST)
::::::::[[משתמש:אילן שמעוני|אילן]]. אוקי, אז השאלה היא על צפיפות, ואם תרצה אפרט בנושא:
:::::::: ישנם שני גדלים משמעותיים המשפיעים על היווצרות וקצב גדילה של פלנטות בדיסקה (יש הרבה יותר משניים כמובן, אבל אני מצמצם לצורך מיקוד): צפיפות מוצקים משטחית Solid Surface Density וצפיפות גז. "המשטח" שעליו מדברים הוא הדיקסה שהיא שטוחה "בקירוב" (לא באמת. הדיסקה מתרחבת ככל שמתרחקים מהמרכז), "גז" זה מימן והליום ו"מוצקים" זה כל דבר שהוא מעל הליום בטבלה המחזורית. אפשר לחשוב בטעות שמה שחשוב להיווצרות פלנטות גזיות זה כמות הגז (חשיבה הגיונית בהחלט). אבל במציאות דווקא צפיפות המוצקים <math>\sigma</math> היא "שאלת השאלות" (ראה [https://iopscience.iop.org/article/10.1088/0004-637X/789/1/69 כאן], [https://arxiv.org/pdf/1701.01719.pdf כאן] (במיוחד figure 8), [https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0019103508004259 ואולי כאן] (מאמר ישן שהיה חשוב בזמנו, אבל לא מעודכן ל-2020) וכמובן הקלסיקה הנצחית [http://www.astro.sunysb.edu/metchev/PHY688/Pollack_etal96_core_accretion.pdf פולק 1995] (במיוחד fig 4,5,2) ). למה מוצקים דווקא? כי גז (מימן ולהיום) לא "דביק", במובן שגז חם לא יתגבש לפלנטה מעצמו. פלנטה לפי מודל ה[[ספיחה על ליבה]] מתחילה מגוש מוצק (so called "ליבה"), שאוסף עוד ועוד חומר עד ש[[מהירות המילוט]] ממנו מתחילה להיות מסדר גודל של המהירות התרמית+קפלרית של הגז. ואז חלקיקי הגז "מעדיפים" להידבק לליבה ולא להמשיך לנוע בחופשיות. קצב הספיחה תלוי מאוד-מאוד בצפיפות המוצקים, שהיא בזמנה פונקציה של מרחק מהראשית (קרי מהכוכב הצעיר). כמעט כל הסימולציות מראות שהסיגמה (צפיפות מוצקים משטחית) הולכת ויורדת עם המרחק( ראה [https://www.researchgate.net/publication/23756912_Discovering_the_Growth_Histories_of_Exoplanets_The_Saturn_Analog_HD_149026b/figures?lo=1 כאן], ו[http://inspirehep.net/record/874009/plots כאן], [https://www.researchgate.net/publication/278048742_Accretion_of_Uranus_and_Neptune_from_inward-migrating_planetary_embryos_blocked_by_Jupiter_and_Saturn/figures?lo=1 כאן], ו[https://ay201b.wordpress.com/the-snow-line-in-protoplanetary-disks/ כאן] לדוגמה). מה שמרתק במיוחד בסיפור הוא שהירידה לא מונוטונית, אלא ישנה קפיצה בצפיפות! הקפיצה הזאת היא [[קו השלג (אסטרונומיה)|קו השלג]] והיפותזה חביבה אומרת שזה המקום האופטימלי ליצור פלנטות גזיות. ואם יש צדק בעולם, אז הוא שם ([[סטגדש]]).
:::::::: ועכשיו, צריך להוסיף למשוואה את הוד מעלתו, '''הזמן'''. כמו שציינת, כוכבים צעירים מנדפים את הדיסקה על ידי הקרנה (גרף מוכר [https://www.researchgate.net/profile/Tim_Lichtenberg/publication/306887016/figure/fig4/AS:557962932101120@1510040137646/Haisch-Lada-plot-by-Mamajek-et-al-2009-It-shows-the-age-of-a-stellar-sample-versus_W640.jpg כאן] מראה שככל שהכוכב מבוגר יותר, יש לו פחות סיכוי להיות בעל דיסקה. Mamajek (2009)). גז מתנדף משמעותית מהר יותר ממוצקים, ככה שלאחר תקופה הדיסקה מאבדת את רוב הגז(ראו שרטוט [https://astrobites.org/wp-content/uploads/2011/03/fig1.png כאן] - התהליך מתואר בשלבים המסתיימים דיסקת שברים). מה שלא הספיק להיספח לפלנטות - מתפזר, ולכן לפלנטות גדולות יש זמן מוגבל מאוד להיווצר. עכשיו, אם נחזור לרגע למאמר הקלאסי של פולק 1995 נראה את חשיבות הזמן: ככל שהצפיפות (סיגמה) נמוכה יותר, ככה לוקח יותר זמן ליצור פלנטה גזית. וזה נותן מין "הצצה" לדרך בה נוצרה המערכת שלנו ומלמד על החשיבות המכרעת של צפיפות מוצקים משטחית. אם היא היתה נמוכה מערך קריטי כלשהו, אז לא היינו "מספיקים" ליצור 4 ענקים גזים לפני השמש שלנו היתה מפזרת את הגז וסוגרת את הבסטה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:41, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::::תודה רבה! החכמתי מאד {{חיוך}} כנראה שכדאי לי לומר לך שאתה טועה {{קריצה}} <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:21, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::::: אל תתחיל איתי! אחרת אני אחפור לך עוד! ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:28, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::::::::::לא מפחידים יונה עם יין.{{ש}}אחת החוויות המטלטלות (ומכעיסות) שהיו לי - כל תקופתי האקדמית היה באזז קבוע סביב התגליות של [[מרגרט מיד]]. בסמואה, היא חקרה ומצאה, אין קינאה על בסיס מיני, נשים וגברים מקיימים יחסי מין כרצונם ללא מחויבות לבן זוג יחיד וללא בושה.{{ש}}רק אחרי שניים או שלושה עשורים באו אנתרופולוגים נוספים, אחוזי חיל ויראה מתגליותיה של האנתרופולוגית הדגולה. אבל הם נתקלו בחברה שונה ככל שאפשר להיות שונה מזה בענייני מין. חברה שמעשי האונס האלימים בה נפוצה מאד, וכך גם מעשי רצח על רקע קנאה. לאט לאט התגליות טיפטפו החוצה, ואז באו עוזרי המחקר של מיד, ובעלה לשעבר, וחשפו כיצד האנתרופולוגית הדגולה עיוותה את כל המחקר שלה כך שיתאים לאידאולוגיה הפרטית שלה.{{ש}}זה היה סוג של הלם, לגלות שמה שחשבתי לאורך שני עשורים היה, כפשוטו, שטויות במיץ עגבניות. בהוראת מחוננים הנושא נחקר, והתגלה שארועים כאלה, בהם הכל מתהפך בין מה שחשבת שאתה יודע לבטח לבין מציאות תוצאות המחקר, רגעים כאלה הם הארועים המשמעותיים ביותר של תהליך הלמידה (לפחות למחוננים, עליהם נעשה המחקר, עם קבוצת דגימה של אלפים).{{ש}}כך שלמעשה, לגלות טעויות בידע שלך זה דבר טוב. את הידע החדש לא תשכח, בשל עוצמת הרגע בו הידע שלך התהפך מלמעלה למטה.במקרה שלפנינו היה ברור לי מאליו שהדיסקה קלושה יותר סביב המרכז, מבלי שטרחתי לחשוב על ההבדל בין סחיפת יסודות כבדים לקלים. אני משוכנע שאת זה לא אשכח. {{ש}}וכמובן, אתה מוזמן לחפור. יש לי למשל תמיהות רבות לגבי ענקי גז במסלול קרוב מאד לשמשות שלהם. גילו הרבה כאלה. אם היה מדובר במקרים ספורים היה אפשר לתרץ זאת שענקים אלו שינו את מסלולם מאז היווצרם, אבל על פניו זה לא נראה סביר מרוב שהם נפוצים. יש לך הארה עבורי בנושא? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:08, 4 בפברואר 2020 (IST)
::::::::::::התגלו הרבה מהם בגלל שהם הכוכבים שהכי קל לגלות: גדולים ומסתובבים מהר. בגלקסיה שלנו יש המון כוכבים. לכן אפילו אם משהו קורה רק באלפית מהמערכות, עדיין יש מאות אלפי מערכות כאלו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:20, 4 בפברואר 2020 (IST)
::::::::::::: צפריר צודק בהחלט. נתבונן בגרף [https://ibb.co/gysL8St הזה], המתאר גודל פלנטה כפונקציה של מרחקה מהכוכב שלה. הקבוצה ה"צהובה" בפינה השמאלית עליונה אלו פלנטות במסלול קרוב מאוד לכוכב ובגדול של צדק פחות או יותר, ולכן מכונים [[צדק חם]]. כמותם הגדולה היא סוג של אשליה הנוצרת בעקבות הטיה תצפיתית ידועה: כוכבי לכת אלו הם גדולים ברדיוס ובמסה, עם זמן מחזור מאוד קצר. ולכן גם בשיטת radial velocity וגם בשיטת transit הם יהיו הראשונים להתגלות. קיומם הוא אכן מפתיע ומהווה חידה. ההיפותזה המקובלת כיום שהם נוצרו במקום קר יותר בדיסקה ואז [[נדידת כוכבי לכת|נדדו]] פנימה. עם זאת ישנם מחקרים (ראה [https://iopscience.iop.org/article/10.3847/2041-8213/aade90/meta כאן] לדגומה. מומלץ לקרוא את התקציר) שטוענים שיתכן וצדק חם נוצר במקום בו רואים אותו כיום (מה שנקרא in situ formation בעגה). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:23, 5 בפברואר 2020 (IST)

== איך מייצגים צבע כסף (או אפור) בצבעי מים? ==

בסט צבעי מים תקני, אין צבע לבן, האם באמת הציירים המשתמשים בצבעי מים בטכניקה כלשהי, מוותרים על חלק מהצבעים (אפור לסוגיו) או שיש דרך אחרת לקבל גוון כזה? [[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A044:9148:D4C5:A748:4ABD:C422|2A01:6500:A044:9148:D4C5:A748:4ABD:C422]] 16:06, 2 בפברואר 2020 (IST)
:בדרך כלל יש שפופרת של צבע לבן בנוסף לסט כי אחרת הצבע הלבן יתלכלך

== איך עושים קובץ SVG ==

האם יש דרך להמיר קובץ שנעשה על ידי תוכנת צייר לSVG?. האם יש דרך לערוך קובץ על ידי עורך חזותי ולא עורך קוד מקור? אני לא מצאתי. את הקובץ האחרון שהעלתי לויקישיתוף השתמשתי בקובץ אחר שהיה קיים בצורה דומה ומחקתי את הגרף ממנו ויצרתי גרף משלי, על פי הקוד שכבר היה שם. הייתי רוצה ליצור גם קבצים משלי.--[[משתמש:גיאומטריה1|גיאומטריה1]] - [[שיחת משתמש:גיאומטריה1|שיחה]] 22:46, 2 בפברואר 2020 (IST)
:לא ניתן להמיר קובץ מהצייר ל SVG פרט לקבוע אותו כתמונת רקע. ב[[:en:Comparison of vector graphics editors#File format support|רשימה הזו]] תוכל לראות אילו תוכנות עריכה תומכות בפורמט SVG, וב[[:en:Comparison of vector graphics editors#General information|רשימה הזו]] מהם תנאי הרשיון. בהלבה בין הטבלאות תוכל לאתר עורכי SVG חינמיים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:15, 3 בפברואר 2020 (IST)

== איך אומרים blackthorn בעברית? האם צומח בארץ? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם הצמח blackthorn צומח באופן פרעי בישראל? ומה שמו? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:03, 3 בפברואר 2020 (IST)
:זה סוג של [[שיטה]]. על פי מפת התפוצה בויקינגליש לא צומח בארץ, אבל על פי אותה מפה עצמה הגיוני שצומח בדרום הארץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:46, 3 בפברואר 2020 (IST)
::נראה לי התבלבלת עם צמח אחר.  ה-blackthorn הוא ממשפחת ה[[ורדיים]] והוא קרוב מאוד ל[[שזיף]]. שיטה היא ממשפחת ה[[מימוסיים]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:54, 3 בפברואר 2020 (IST)
:::אכן טעות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:01, 3 בפברואר 2020 (IST)
: באתר של [[הגן הבוטני בירושלים]] הצמח נקרא [https://jbg.gardenexplorer.org/taxon-1228.aspx שזיף קוצני]. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 15:52, 3 בפברואר 2020 (IST)
:: השם נשמע הגיוני. האם זה צומח בארץ? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:54, 3 בפברואר 2020 (IST)
::: באותו עמוד באתר הגנים הבוטניים מצוין שאזור התפוצה שלו הוא ארופה, צפון אפריקה ואסיה הקטנה, אז אני מניח שלא, אבל לא יכול לומר בוודאות. [[משתמש:Ronam20|Ronam20]] - [[שיחת משתמש:Ronam20|שיחה]] 16:01, 3 בפברואר 2020 (IST)

==הצדעה צבאית עם stomping (אני לא יודע איך נכון להגיד בעברית) ובלי?==
מה ההבדל בין שני סוגי ההצדעות ברוב צבאות העולם והאם בצבאות רבים ה stomping הוא חלופה להצדעה וההפך?

תודה מראש, {{לא חתם||אלמ}}
:[[הצדעה]] צבאית היא אמירת שלום תוך מתן כבוד. מקור המילה העברית הוא בהגשת האצבעות אל האזור בצד הראש שנקרא "צדע", [[עצם הרקה]]. Stomping פירושו לרקוע או לבטוש עם כף הרגל, והתנועה לא מחליפה את ההצדעה אלא מתלווה לה כצעד טקסי שפירושו הודעה שהרוקע במצב "הקשב", ולא יזוז ממקומו. מעין מסר עם רקיעת כף הרגל. יש טוענים שהרקיעה אומרת מסורתית "זה השטח שלי" אבל אני לא מכיר תימוכין לכך. יש מקרים רשמיים כאלה ואחרים שחייל לא צריך להצדיע, אז הוא רק רוקע. זה תלוי בסיטואציה ובמקובל בצבא מסוים, אבל לא מדובר בחלופות. מקור ההצדעה עם הגשת האצבעות אל הצדעיים הוא מתקופות שבהן חיילים (אבירים, למשל) חבשו קסדות מלאות מקרקפת עד צוואר שהיו חלק מהשריון שעטו על גופם, עם מגן מעל העיניים בעת קרב. לצורך אמירת שלום, נהגו להרים את מגן העיניים שבקסדה כמחווה שאין בכוונתם להילחם בעומד מולם.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 16:54, 4 בפברואר 2020 (IST)

== הורדת סרטונים מיוטיוב למחשב ==

חשקה נפשי להוריד את הסרט הדוקומנטרי של כאן דוקו "בחזרה לצ'רנוביל" למחשב, ואולם עברתי אתר אחר אתר ואף אחד מהם לא הצליח להמיר את הסרט הזה לקובץ mp4. אני יודע שזה היה אפשרי עד לא מזמן. האם יש דרך לעקוף את ההגבלות וכן להוריד את הסרט למחשב? והאם האיסור להוריד למחשב תכנים של "כאן" היא רק בתחומי מדינת ישראל? [[מיוחד:תרומות/147.236.232.254|147.236.232.254]] 09:30, 4 בפברואר 2020 (IST)
:[https://www.4kdownload.com/products/product-videodownloader 4K video downloader]. הוא דורש התקנה על המחשב, ובדיקה ב [[virustotal]] העלתה שהוא נקי מחשש מרעין בישין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:07, 4 בפברואר 2020 (IST)
::חן חן! [[מיוחד:תרומות/147.236.232.254|147.236.232.254]] 13:00, 4 בפברואר 2020 (IST)
:::דרך הרבה יותר קצרה - להכנס לשורת הכתובת של הדפדפן, ולהוסיף ss לפני המילה youtube. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  17:27, 4 בפברואר 2020 (IST)
:יוטיוב ושירותי אחסון וידאו אחרים לא מאפשרים להוריד עוד סרטונים מהם בקלות. כל שירות שמאפשר הורדה של סרטונים מיוטיוב מציע להוריד את הסרטון באיכות המקורית ללא סאונד או באיכות נמוכה יותר עם סאונד. מצאתי את [https://forum.videohelp.com/threads/394114-How-to-download-YouTube-videos-with-no-quality-loss זה], שמציע פתרון בשם [https://www.videohelp.com/software/youtube-dl youtube-dl] שמאפשר הורדה באיכות המקורית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:45, 5 בפברואר 2020 (IST)