הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 298"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== מה תהיה דוגמה פשוטה ביותר לייצוג מתמטי של המונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי"? ==
{{/מצב|נענה}}
לפני שנים חשבתי שאולי כל מה שהוא ''מכני וחשמלי'' הוא דיגיטלי וכל מה שהוא ''מכני ולא חשמלי'' הוא אנלוגי אך הסתבר לי שטעיתי; לפעמים קראתי אמרות כגון "דיגיטלי זה בדיד" ו"אנלוגי זה רציף" אבל לפחות לי אישית זה לא ממש עזר להגיע להבנה פרקטית של המונחים.

הבנתי שלמונחים "דיגיטלי" ו"אנלוגי" אין הגדרה בתאוריה כל שהיא בתחום [[מדעי המחשב]] ואם אני לא טועה גם אין להם הגדרה בתאוריה [[לוגית-פורמלית]] כלשהיא וגם לא בפיזיקה אלא אולי רק הגדרה לא פורמלית בתחום הנדסי הנקרא [[עיבוד אותות]].

קריאת הפתיחים בערך העברי והאנגלי כולל שאילת מומחים בתחומים שונים לא עזרו לי להניח דעתי לגבי כוונת המונחים וההבדל ביניהם ולכן אני חושב שכעת נכון יהיה לי לחפש הסבר דוגמתי-פרקטי ופשוט ביותר למונחים אלה מתחום ה[[מתמטיקה]].

עם כמה שזה אולי ייתפש אבסורדי, אם "דיגיטלי"="בדיד" אזי ניתן לחשוב שחיבור מספרים טבעיים הוא דוגמה ל[[תהליך]] "דיגיטלי" ואם "אנלוגי"="רציף" אזי ניתן לחשוב שכפל של מספרים טבעיים או חזקה של מספרים טבעיים לצורך העניין, הם בכללותם דוגמה לתהליך "אנלוגי" ואולי 1+1 או 2*3 יספיקו בכדי להדגים מתמטית את תבנית ההיגיון הכללית של המונחים? {{לא חתם||אלמ}}
::<small>תוכן שהוסר על ידי [[משתמש:אסף השני]]</small>
::: הנושא נדון [[ויקיפדיה:הכה_את_המומחה#מה_הופך_מידע_למיוצג_אנלוגית_או_למיוצג_דיגיטלית?|כאן]]. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 17:38, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אני פתחתי את השאלה ההיא ששונה מהשאלה הנוכחית. {{לא חתם||אלמ}}
:בהחלט לא תשובה דפיניטיבית, אבל אני מעולם לא שעתי את המונחים האלו מחוץ לשני תחומים: עיבוד אותות וחישוב. אני לא בטוח שיש להם הגדרה כלשהי פרט לשני תחומים אלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:55, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::::: ראשית, אני מעתיק את התשובה מהדיון הקודם: "אות אנלוגי הוא אות אשר יכול לקבל מספר אינסופי של ערכים (למשל, כל אחד הערכים בין 0 ו 1). אות דיגיטלי הוא אות אשר יכול לקבל מספר סופי של ערכים.". אתה יכול לבחור שלא להאמין או לסמוך, אבל זוהי ההגדרה המדוייקת מתחום עיבוד האותות, כחלק מתורה "לוגית פורמלית" לחלוטין. אני בספק אם מדעי המחשב לא משתמשים בהגדרה דומה. ההגדרה אינה קיימת כנראה בפיזיקה אך גם לא תמצא הגדרה של הנושא בתחום הכימיה, מהסיבה הפשוטה שתחומים אלו אינם עוסקים בנושא זה. לגבי הצעתך לשימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא: לא נתקלתי במודל מקובל מסוג זה, ואינני רואה כל הגיון בו. היות ואתה מודה בעצמך שאינך מבין את הגדרות המושגים, אני מציע שתרחיב מעט את דעתך בנושא לפני שתציע מודלים חדשניים. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 18:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::לא הצעתי "שימוש בחיבור או בכפל להגדרת הנושא" ולא הצעתי שום מודל חדשני; חיפשתי תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה ולא הייתי צריך להרחיק לכת בכדי למצוא "בדידות" והמשכיות" מעבר לחיבור טבעי מחד וכפל וחזקה טבעיים מאידך; אזכור תחום הכימיה הוא לדעתי מיותר ויכול להתפרש כמזלזל. ההגדרה שסיפקת בדיון הקודם פשוטה ונוחה עבורי; מכיוון שכל הגדרה בה נתקלתי למונחים אלה ולהבדל ביניהם הייתה כזו שועררה מחלוקת בקהילות אינטרנטיות שונות (או גררה הסברים שזיהיתי כסופר מורכבים וכעמוסים לחינם), הפכתי חשדן כלפי הגדרות כאלה ובמיוחד לכאלה ללא מקור - אולי בגלל שלא ציינת מקור לא עלתה בנפשי על אף שאני זוכר אותה (נזכרתי בה עם קריאת דבריך). {{לא חתם||אלמ}}}
:::::::אני אשלים את ההגדרה בתחום המחשוב: מחשב אנלוגי מבוסס על ערכים רציפים. למשל דוגמה פשוטה ולא שימושית בעליל - על שני מוליכים קיים נגד משתנה (פוטנציומטר) ומדי זרם. בהמשך המעגל שני החוטים מצטרפים לחוט בודד ושם יש מד זרם נוסף. על מנת לחשב את 3.5 ועוד 4.3 מכוונים פוטנציומטר אחד עד שמד הזרם שלו מודד 3.5 מיליאמפר, ואת השני עד שהמד מודד 4.3 מיליאמפר. התוצאה, 7.8 מיליאמפר תופיע במד זרם השלישי.{{ש}}מחשבים אנלוגיים היו בשימוש נרחב, למשל, במלחמת העולם השנייה לחישובי מסלולי פגזים. הם היו מכניים לחלוטין או אלקטרו-מכניים. מחשבים אנלוגיים אלקטרוניים לגמרי היו בשימוש מסוים לאחר מכן.{{ש}}אני מניח שאת ההגדרה למחשב דיגיטלי אתה מכיר, ואף על פי כן אוסיף אותה למען השלמות. מחשב דיגיטלי מבוסס על [[שער לוגי|שערים לוגיים]] המקבלים ערכים בדידים. נכון להיום משמעות הערכים הבדידים היא שתחום מתח מסוים יוגדר כ 1 ותחום מתח אחר כ 0 (זה לא רק דיגיטלי אלא גם בינארי, משום שזה הקל ביותר למימוש ולתכנות. כל חשבון דיגיטלי אחר קל לייצג על מערכת בינארית). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:48, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::: [[משתמש:49.230.223.177]], הסרתי לאור בקשתך בדף המפעילים את דברי. אם זאת, אני סבור שהמינימום שעליך לעשות לפני פנייה למדור זה היא לקרוא את הערכים בשלמותם ולא רק את הפתיחים. פנייה למדור זה ללא ביצוע מינימום מאמץ מסוג זה היא זלזול בזמנם של המבקרים במדור. בהזדמנות זו אשיב לך גם לגבי הצעתך לגבי "תיאור פרקטי של המונחים הללו מתחום המתמטיקה": אני מכיר מעט את התחום, ולא ידוע לי על שום קשר בין חיבור וכפל לאותות דיגיטליים בהתאמה. אין גם קשר בינם לבין "בדידות והמשכיות", שהם מושג אחר מ"דיגיטלי ואנלוגי", כפי שפירטתי בדיון שקישרתי אליו. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:20, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::אני לא סבור כך ודוחה את הקביעה הנחרצת בתגובתך כי מניסיוני פתיח גרוע מנבא ערך גרוע; לבקש ממני לקרוא ערך שלם שהפתיח שלו עבורי כמובן לא ברור ולא דידקטי בעליל זה זלזול בזמני שחשוב לי לא פחות מזמנו של אף אחד אחר כאן; אני מזכיר שאם מישהו לא רוצה לקרוא את השאלה ולהגיב לה הוא לא חייב; יש לי רעיון בשבילך, אולי תסיר לגמרי את כל תגובותיך לשרשור הזה; מה שלמדתי ממך כבר למדתי אך באופן כללי אני לא רוצה ללמוד ממך עוד משהו אחד אם הוראתך מתובלת בנחרצות וסרקזם ("עקיצות") שהכנסת כאן כמעט לכל משפט ושאני סבור שמהוות דוגמה רעה לאחרים ואתה הר יודע מה "ענייני יותר" כפי שהשבת ל[[משתמש:גארפילד]] בדף שיחתך. {{לא חתם||אלמ}}

כעת אני מבין שמספרים מ set [[מספרים טבעיים]] מוגדרים בדידים (מכיוון שאין להם המשך שניתן לקבוע שרירותית אלא הם "בודדים" או "עומדים כשלעצמם") ולכן הכפלת מספרים טבעיים תמיד תניב מספר טבעי ולכן כל הגורמים בדידים ו"התהליך בדיד"; כן יש בדוגמת ההכפלה "רצף" של שתיים או יותר פעולות חיבור טבעי אך אין שם גורמים מ[[עוצמת הרצף]] של set [[מספרים ממשיים]] ולכן "זה לא רציף"; אינני הסמכות לקבוע אם יש מקום להתפלספות כאן. {{לא חתם||אלמ}}
: לא המספרים הטבעיים בדידים, אלא קבוצת המספרים הטבעיים. אין לזה שום קשר עם העובדה שכפל של מספרים טבעיים הוא מספר טבעי. בהקשרנו, כאשר עוסקים ברציף מול בדיד, המונח "רצף" הוא תאור גרוע לסדרת פעולות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:26, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
::כן, [[משתמש:Gil mo]] תיאר בפני עיקרון זה וחשבתי שהפנמתי אך טעיתי - כעת הפנמתי יותר לעומק שלא מספר טבעי נתון הוא מה שבדיד, אלא קבוצת המספרים הטבעיים כקבוצה. אנסה להימנע משימוש במונח "רצף" לתיאור סדרת פעולות בהקשר "רציף מול בדיד". בתודה. {{לא חתם||אלמ}}

== באילו בעיות רפואיות אדם מדבר קולית עם מעט רעד על אף שאין לו רעד גופני כללי-עקבי או נקודתי-עקבי (כמו ב Bell's Palsy או פרקינסון)? ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
מדובר על דיבור מעט מאד רועד ולפעמים אולי יהיה חמקמק להבחין בכך שהדיבור נשמע "טיפה רועד" או "טיפה רעוע"; נתקלתי בזה בעיקר אצל אנשים מבוגרים מעל גיל 70. אשמח ללמוד על בעיות אפשריות שיכולות לגרום לזה; אני מניח שמדובר במצב המעיד על בעיה שלפחות בטווח הארוך יכולה לסכן חיים אם לא מטופלת. {{לא חתם||אלמ}}

== התנצלות נתניהו - מורה נבוכים ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כאן אדם בור המבקש הסבר ״כמו לילדים״: הסבירו לי במילים פשוטות והגיוניות: למה יצא כעס על התנצלות נתניהו בעניין יעקוב אבו אלקיעאן? איך קשורים האינטרסים האנוכיים לכאורה של נתניהו להתנצלות? מדוע הגיעה ההתנצלות בתזמון שהגיעה? ואם לא היה מתנצל, האם לא היו טוענים שנתניהו ״אפילו לא התנצל״? ניסיתי למצוא כתבות וחומר בנושא אך הכול חידתי ולא ברור. תודה רבה! [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:37, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:הנה התשובה של אלון עידן ב"הארץ": [https://www.haaretz.co.il/magazine/blacklist/.premium-1.9141721 ההתנצלות של נתניהו בפרשת אום אל־חיראן היא המעשה המחפיר ביותר שלו]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 20:45, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::מצחיק, הטור של אלון עידן הוא זה שהביא אותי לכתוב את השאלה... עידן, כתמיד, אוהב יותר ללהטט עם מילים והמצלול שלהם, ממש כמו שירה, כאשר יש פחות התייחסות לתוכן הפשוט והברור. אם אפשר, אשמח לקבל תשובות פשוטות :) [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 21:06, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:::בפשטות, ההתנצלות לא הייתה כנה ושימשה כתרגיל פוליטי להפניית האשמות כלפי המפכ"ל, הפרקליטות וכו'. אם נתניהו התנצל ראשון, אי אפשר להאשים אותו בפגיעה בכבוד המשפחה אבל כמו תמיד, זה עשה את ההפך. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 21:09, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::::ואיך יודעים שהיא לא היתה כנה? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 22:43, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::בהתנצלות כנה נתניהו היה מטלפן תחילה לאלמנה ומתנצל באוזניה, ורק אחר כך ממשיך לטלוויזיה.
:::::בהתנצלות כנה היה מתנצל כבר לפני שנתיים ויותר, שהרי העובדות היו לפניו.
:::::בהתנצלות כנה היה מסתפק בהתנצלות ותו לא, אבל בהופעתו בטלוויזיה ההתנצלות הייתה קצרה מאוד, ואחריה באה התקפה ארוכה על מערכת אכיפת החוק, שנואת נפשו של נתניהו. ההתנצלות לא הייתה יותר מאשר עוד פלטפורמה לנתניהו להצגת ביקורתו (שהפוזיציה ממנה היא ניתנת, בהיותו נאשם בשוחד, ידועה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 22:56, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::זה יותר עושה שכל. מה האירוע שהביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:26, 12 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::שאלה מצוינת. אני שותף לתמיהה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:36, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::אתם באמת לא יודעים? אתם לא קוראים עיתונים או ידיעות ברשתות החברתיות? חפשו בגוגל "מייל של שי ניצן" ותבינו מה הביא אותו להתנצל בתזמון הזה דווקא. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 21:39, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::{{א|Gabi S.}}, תודה. באמת לא ידעתי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:05, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

== אביר ==

{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה "אביר" הפך לשם נרדף ל"בעל מעלות"? הרי אבירים היו לוחמים, רוצחים, אנסים וכובשים. היו בני המעמד המשעבד ששלחו איכרים הגונים לקרב. איך הם הפכו לסמל חיובי?
:המילה העברית אַבִּיר משתמשת במקורה התנ"כי לתיאור חוזק וחוסן - כך, למשל, התואר "אֲבִיר יַעֲקֹב" נרדף לתואר "צוּר יִשְׂרָאֵל". באשר ל[[אביר]]ים - לפי פתיח הערך: "במהלך המאה ה-12 החלו לייחס לאבירים תכונות חברתיות ומוסריות מסוימות, שכיום אנו מכנים אותן תכונות [[אבירות|אביריות]]. אחד מהגורמים שחיזקו את הייחוס הזה הייתה ספרות בסגנון אגדות המלך ארתור, אשר הנחילה את נורמות ההתנהגות האבירית אשר בשינויים כאלה ואחרים הפכו גם לנורמות המקובלות בחברה המערבית של ימינו." אגב, האיכרים לא היו כה הגונים אם הם יצאו למסעות צלב על מנת לטבוח בחסרי ישע. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 08:59, יום ראשון בשבת, כ"ד באלול ה'תש"ף (IDT).
::אם אבירים לא היו כופים עליהם בכוח ללכת למלחמה במקום שהם אפילו לא שמעו עליו, האיכרים היו ממשיכים לעבוד בשדה. האיכרים היו אנשים הגונים שהאבירים לקחו אל מותם בארץ זרה.
:::האיכרים רצו לצאת למסעות הצלב כדי לבזוז את האדמות בירושלים, ולזכות בנכסים - "מסע הצלב הראשון החל ב1096- ויצאו אליו אבירים והמוני איכרים; לכן הוא כונה גם מסע הצלב של האיכרים. היוצאים למסע הצלב לקחו את משפחותיהם עמם, את חפציהם העמיסו על עגלות, ויצאו למזרח, בלא כל ארגון וסדר. '''כאשר הם התקרבו לטירה או לעיר כלשהי, הם שאלו מתוך תקווה והתלהבות אם זוהי ירושלים''', מאחר שלא ידעו היכן נמצאת ירושלים ואיך היא נראית." (משרד החינוך, מסעות הצלב) כך שקשה לומר שהם היו חסרי ישע ו"נלקחו אל מותם בארץ זרה" [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ד באלול ה'תש"ף • 13:28, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:קשור חלקית - התכונות ה״אכזריות״ האלה כנראה לא נתפסו כשליליות כל כך בעבר. ב״שיר ביתר״ כתב ז׳בוטינסקי ״...בדם וביזע יוקם לנו גזע גאיון ונדיב ואכזר״. לא רק שהוא מעלה על נס את ה״אכזריות״, אלא שה״גאיון״, שכיום נהוג להגותו ״גאון״ (בניגוד לכללי השפה המתבקשים), משמעו גאה, גאוותן, מתרברב. ערכים משתנים ותפיסות משתנות לאורך הזמן. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 18:23, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
::מדובר בקוד התנהגות מסוים שהיה למוסכמה חברתית בימי הביניים, התקופה שבה התקיים מוסד האבירות. אין קשר לאיכרים. איכרים לרב לא השתתפו בקרבות, לפחות לא בתקופה שבה התקיים מוסד האבירות. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:13, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

== זיהוי אדם ==
{{/מצב|נענה}}
שלום,
ביום רביעי או חמישי התפרסמה באחד המוספים של "ידיעות" כתבה על מדען חולה בניוון שרירים (אאל"ט ALS) שהחליף/מחליף חלקים בגופו שאינם מתפקדים/לא יתפקדו בעתיד בגלל המחלה בחלקים ביוניים. כך למשל הוא הקליט עצמו במספר רב של מילים, בטונים שונים, על מנת שכשיבוא היום והוא לא יוכל לדבר – מילים שהוא חושב עליהם יתורגמו ממוחו למשפטים בקולו האמיתי, ולא כמו אצל [[סטיבן הוקינג]] שקולו נשמע מסונטז. לא הספקתי לקרוא את כל הכתבה, ואיני זוכר את שמו. מישהו מזהה? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 15:53, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:[https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2857364,00.html סטיב מאן]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:17, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:: תודה רבה! [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:39, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
::: [https://newmedia.calcalist.co.il/magazine-10-09-20/m01.html בכלכליסט]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:49, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:::: @[[משתמש:שנילי|שנילי]] – אכן אליו התכוונתי. אין על [[Peter Scott-Morgan]] ערך בוויקיפדיה... [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:58, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

== פיתוח קול למי שלא יודע לשיר ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום, פיתוח קול יכול לעזור גם לזייפן כרוני לדעת לשיר או שזה רק יכול לשפר את מי שכבר יודע לשיר?
:יכול. מדובר בתרגול רב, ויש להבין שמדובר במאמץ מתמשך. התוצאות (עם התמדה ורצינות) ניכרות מאד. המחיר לכל שיעור אינו זניח (איני יודע מהו בימינו, אבל אני זוכר מהעבר הרחוק שזה היה דבר יקר), ומוטב לקבוע שני שיעורים בשבוע לפחות ולא אחד. מדובר בהוצאה כספית ניכרת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:20, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
::פיתוח קול בעיקר יעצים וייצב את היכולות הקוליות שלך מבחינת הפקת צליל, אך לא בהכרח את השמיעה המוסיקלית שלך. אם זה מה שאדם מחפש, פיתוח קול הוא לאו דווקא המקום הנכון, אלא הוראה והכוונה מוסיקלית כללית. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:34, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:::אחרי מאה סולפז'ים גם מעדר יפתח שמיעה מוזיקלית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:35, 13 בספטמבר 2020 (IDT)
:: יש טענה כי כל מי שיש לו יכול לדבר מסוגל לשיר. השאלה היא עד איזו רמה: לרוב אי אשפר מאפס ממש עד למת ביצוע ממש טובה בזמן סביר.
: כפי שאילן אמר נראה שכן, אבל לדעתי האישית יועיל יותר לשמוע המון מוזיקה ולשיר בעצמך המון, בלי להתבייש :) אני יודע שלאנשים מסויימים זה מפריע, אולי אפשר לומר להם שאנחנו ממציאים את השיר מחדש :-) לפעמים (כשלא רגילים לסגנון  מסויים או כשאין שמיעה מוזיקלית), צריכים ממש לשמוע שוב ושוב שניות מסויימות בקטע ולחזור עליהן כדי לדייק, לכך עדיף לשמוע ממחשב.<br>בכללי לא כדאי לשים על עצמך תגיות שליליות כמו "זייפן כרוני", תגית כזו מקטינה סיכוי לשינוי. כדאי להגיד לעצמך: אני יודע/ת לשיר, ואני אשתפר יותר. או: אצטרך לחזור על השיר עוד. בהצלחה! [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|ידידיה צבאן]] • [[שיחת משתמש:ידידיה צ' צבאן|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"א • 23:04, 31 באוקטובר 2020 (IST)

== הסרטון של אבו מאזן - לינק למישהו? ==

{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפתע הוזכר בחדשות סרטון, לכאורה מזוייף, של אבו מאזן - שבו השתמש נתניהו להראות לטראמפ שאבו מאזן קורא לרצח ילדים. חיפשתי ולא מצאתי שום אזכור של הסרטון ברחבי הרשת. האם מישהו מהקוראים היקרים יכול לחלוק איתנו לינק לסרטון המדובר? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:04, 13 בספטמבר 2020 (IDT)

== אלקטרוסטטיקה והפרש פוטנציאלים ==
{{/מצב|נענה}}
איך נמדד הפרש פוטנציאלים באלקטרוסטטיקה אם הפרש פוטנציאלים תלוי באנרגיה (בג'ול) בנקודה A במרחב פחות מבנקודה B במרחב? כלומר איך זה נמדד אם אין תנועה מנקודה B לנקודה A? אני מאד מודה מראש על הסבר. {{לא חתם||אלמ}}
:פוטציאל זה כמה אנרגיה צריך בשביל להניע מטען חשמלי למרחק מסוים. נמדד בג'ול ל[[קולון]] או בשמו המוכר יותר - וולט.
:אני אישית אוהב להשוות בין חשמל לזרימת מים. נגיד כאשר אתה בבריכה ואתה צולל לעומק, לאט לאט תתחיל להרגיש לחץ באוזניים. הלחץ הזה הוא הכוח המופעל עליך מעצם המשקל של כל המים מעליך. הלחץ הזה דומה למתח (או הפרש פוטנציאלים) שכן נוזל בלחץ גבוה תמיד ישאף לזרום לאזור עם לחץ נמוך יותר יחסית אליו בדיוק כמו זרם חשמלי. אז הפרש פוטנציאלים הוא כמו הפרש לחצים שרוצה להשתוות.
:לגבי יכולת מדידה, ישנן מספר שיטות אבל העיקרית והפשוטה ביותר היא עם גלוונומטר, בעצם סליל נחושת המחובר למחט והמונח בין שני מגנטים (הפונים אליו עם קטבים הפוכים) אם מזרימים בסליל זרם הוא ישרה על הסליל שדה אלקטרומגנטי שייצר אינטראקציה עם השדות של המגנטים וייצר פיתול ביחס ישר למתח של הזרם בסליל. אז כן יש זרימה במהלך המדידה, אבל מתכננים אותה להיות נמוכה מאוד עד זניחה בעזרת התנגדות גבוהה בגלוונומטר בשביל שהמכשיר לא ייצר קצר ויסגור מעגל. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 19:01, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
::כהשלמה לתשובה, ניתן גם למדוד הפרש פוטנציאלים ללא תנועה כלל על יד מדידה כמה כוח פועל על מטען הנמצא בשדה. ככל שהפרש הפוטנציאלים בין הגוף הטעון לשדה גדל, כך גם הכוח הפועל על המטען. כפי שציין Lirdon, זו שיטה מאד לא נוחה, וברוב המקרים לא מעשית, ומוטב למדוד בגלוונומטר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:15, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אם הצלחתי להבין את שניכם נכון, אני מסכם בתמצית שחלקיק חומר יכול להישאר במקומו כחלקיק אלקטרוסטטי ועדיין יהיו בו הפרשי פוטנציאלים (כלומר, הוא עדיין יוכל לצאת מאיזון) בשל כוחות הפועלים עליו מבחוץ באופן שווה (למשל משני כיוונים או מארבע כיוונים). האם זה נכון? {{לא חתם||אלמ}}
:::::כן. לגמרי. למעשה בניסוי "הסטנדרטי" בו מראים למשל שבלון טעון גורם לשערות להמשך אליו, האפקט נוצר בשל מטענים נייחים. אמנם יש זלחגה של מטען, אבל לא היא מה שיוצר את התופעה. הכח הפועל על השערות הוא כוח סטטי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:16, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::תודה רבה לכם ! {{לא חתם||אלמ}}

== איזה תארים דרושים על מנת לעבוד בניהול סיכונים פיננסיים? ==

{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איזה מומלץ/יכול לעזור? תאור ראשון בכלכלה? מתמטיקה? גם וגם? תואר שני כל שהוא?
אשמח למקור. תודה.
{{לא חתם||אלמ}}
: מבחינת ידע - תואר ראשון בכלכלה ותואר שני ב[[מתמטיקה פיננסית]]. מה השוק דורש - אינני יודע. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:18, 14 בספטמבר 2020 (IDT)

== מספר הפריימים לשנייה הדרוש להראות תנועה חלקה בכל מצב ==
{{/מצב|נענה}}

לא שאלה אלא תשובה. בדיון קודם ציינתי שבמבדק על טייסים אמריקאים התגלה שהם רואים עד 220 פריימים לשנייה. נשאלתי כיצד זה נבדק.

בניסוי האמור הבהבה תמונה של מטוס לפרק זמן קצר על מסך. התמונה הייתה בשחור לבן, עם קונטרסט גבוה, על רקע אחיד. הגבול נקבע כמשך ההבהוב הקצר ביותר בו הטייסים הצליחו לזהות את דגם המטוס. הגבול בין זיהוי לכשלון בזיהוי היה כשהתמונה הופיעה ל 1/220 של שניה.

חשוב לציין שמדובר במבדק בתנאים כמעט־אידאליים, בשל העובדה שמדובר בפריים בודד. מצד שני הניסוי כלל זיהוי של תמונה מורכבת. כשמדובר היה באבחנה "האם בכלל הופיע משהו על המסך" זמן התגובה ירד על ל(טה דם!) 1/436 של שנייה.
::{{א|יונת זהב}}, מסתמא זו תגובה עבורך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]  

== האם ה[[מיקרוביום]] יכול לפרק אנטיביוטיקה? ==
{{/מצב|נענה}}
נניח ואדם מורח משחה אנטיביוטית על חתך שמנתח תפר לו, במטרה למנוע זיהום חיידקי שיכול להגדיל פצע החתך ולהרחיב צלקת.

האם ייתכן שהחומר האנטיביוטי יהפוך לא מספיק אפקטיבי (או לא אפקטיבי כלל) על ידי המיקרוביום הדרמי בכך שמיקרוביום יפרק את החומר האנטיביוטי ויפיק ממנו מה שיפיק ממנו ובכך יפגע בפוטנטיות שלו לחסל חיידקים פתוגניים? אני מניח שהסיכוי למצב כזה (אם זה בכלל אפשרי) קטן ביותר אבל שואל בכל זאת. {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא יודע את התשובה, אבל זה נשמע לי סביר. לפי ההגדרה אנטיביוטיקה חודרת לתאי חיידקים. קשה לי להאמין שמולקולות אנטיביוטיקה פשוט תשוטטנה להן בתוך חיידקים בלי שאיזשהו אנזים יפרק אותן לגורמים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:59, 14 בספטמבר 2020 (IDT)
::כן. החיידקים מסוגלים לפרק אנטיביוטיקה או למנוע את פעילותה. ככה נוצרת עמידות לאנטיביוטיקה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

== לוחות סולאריים על הגג -משתלם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם מבחינה כלכלית זה משתלם לאדם פרטי לרכוש ולהתקין לוחות סולאריים על גג ביתו? מבחינת עלות ההתקנה של המערכת אל מול החיסכון בחשמל. {{לא חתם||אלמ}}
:בפעם האחרונה שקראתי על זה - לפני כמעט שנה - השאלה הייתה '''כמה זמן יעבדו הלוחות הסולאריים לפני שיתקלקלו'''. אם הם מתפקדים 10 שנים ויותר ההשקעה הופכת לרווח. אם הם מתקלקלים לפני - יש הפסד. צריך לברר מה רמת האמינות של הלוחות בימינו. מן הסתם תוך כדי שנה חלו התפתחויות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:19, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::האם המערכת שהם לקחו לצורך החישוב משתמשת במצברים או שהכוונה היא להפעיל מכשירים ביתיים "בזמן אמת"? אני לא מהנדס חשמל, אז לא יודע אם זה אפשרי בכלל לקבל עוצמת זרם מספקת בשביל להפעיל מקרר על ידי לוח סולרי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::בכל מקרה נדרשות סוללות נטענות. האנרגיה מהלוחות הולכת קודם כל למערכת הטעינה, ורק משם את הרשת הביתית.{{ש}}תפוקת הכוח של פאנלים סולריים (בהנחת יעילות מציאותית של 15%) היא בערך 200 ואט למטר רבוע בשעות הצוהוריים. אם הגג מעל דירה של 80 מטר רבוע מדובר ב 16,000 ואט - הרבה מעבר למה שתצטרך. כמובן, זו תפוקת שיא. צריך לאגור את ההספק העודף לשעות שבהן הקרינה קלושה יותר ולשעות הלילה. זה חישוב ש... לא עשיתי. על פניו אני מעריך שיש די והותר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:33, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:תלוי גם כמה שטח גג יש לאדם הפרטי. התקנת כל המערכת בשביל מעט קולטים, לא משתלמת. אולם בשביל הרבה שטח קולטים, היא עשויה כן להשתלם. [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 18:41, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה זה אלף סאב וואן או אלף סאב זירו במתמטיקה? ==
{{/מצב|נענה}}
ניסיתי לחפש את המונחים [[אלף סאב וואן]] [[ואלף סאב זירו]] בגוגל ומצאתי תוכן העוסק במקררים, פורטנייט והגרלות; כן מצאתי פרקים בויקיפדיה האנגלית אך הם כללו המון מינוח מקצועי שאינני מכיר.

בתור התחלה אני מבין שישנו set מסוג group של מספרים בשם "אלף" (Alef) ושיש תת קבוצה [[אלף אפס]] ותת קבוצה [[אלף אחד]]; האם זה נכון? {{לא חתם||אלמ}}
:איפה נתקלת במושגים האלה, יעזור לדעת. על פניו, נראה שהכוונה היא אכן ל[[אלף אפס]] ואלף אחת. חפש בויקיפדיה באנגלית לאינפורמציה עשירה יותר. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:28, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::נתקלתי בהם בתגובה שמישהו כתב על כך שקיימים סטים בדידים כגון N, Z ו-Q שהם ב"Bijection" בינם לבין עצמם וסטים רציפים כגון R ו-[[𝕀]] שהם לא ב"Bijection" בינם לבין עצמם.
:::
:::ויקיפדיה האנגלית לא עזרה לי כי הערכים בה בנושא כוללים עומס טרמינולוגי-מקצועי רב ממתמטיקה שאינני מכיר. {{לא חתם||אלמ}}
::::תן הפניה לתגובה שראית. בכל אופן אלף אפס זה כנראה מה שאתה מחפש. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::אני מעדיף שלא כי זה יכול לחשוף עלי מידע אישי שאין בכוונתי לחשוף כאן ולדעתי מה שכתבתי אמור להספיק. תודה לך על ההכוונה. {{לא חתם||אלמ}}
::::::אני מקווה לפחות שאני לא יצאתי מהארון בגלל תשובותי אליך. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:21, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::לפי דעתי אין פה קשר לארונות. {{לא חתם||אלמ}}

===נגזרת===
האם בכדי להבין מה זה במתמטיקה [[אלף אפס]] נדרש תחילה להבין מה זה [[אלף אחד]] או שאין חובה לכך? אודה על תשובה מבעלי ידע בהוראת מתמטיקה. {{לא חתם||אלמ}}
:לא. נדרש תחילה לקרוא את המאמר אודות אלף אפס. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:45, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::תודה רבה. {{לא חתם||אלמ}}

== K (Super) Video Compression Dynamics - KVCD - K'''S'''VCD ==
{{/מצב|ישן, לא נענה}}
מישהו יכול לעשות סדר? קיים אצלנו קצרמר נטול מקורות [[KSVCD]] - עיון במקושרים אליו בוויקיפדיות אחרות, מעלה אי-אחידות, ואולי תהייה שמדובר בפורמט לא מי יודע מה מקובל, חלק ממשפחת פורמטים רחבה יותר, או משהו לא אנציקלופדי - מישהו יכול להרים את הכפפה? תודה מראש. [[משתמש:ביקורת|ביקורת]] - [[שיחת משתמש:ביקורת|שיחה]] 14:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)

== כינויי גוף ניטרליים - הצעה לפתרון ==

{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
השאלה נכתבת לאור נסיונות רבים ומגושמים למצוא דרך להשתמש בצורה נייטרלית ב[[כינוי גוף]], כגון שימוש בתצורה מרוכבת (״את/ה״ או ״שלהן.ם״), שימוש בפונט מיוחד (ומבלבל מאוד) שניתן לקרוא אותו בשתי צורות, ועוד ועוד. לפי הצעתי, כינויי גוף ניטרליים יהיו תמיד לפי צורת נקבה. לי כגבר ממש לא יפריע לקרוא טקסט שממוען אלי וכתוב כך, ובלבד שתנוח דעתן של הנשים שמרגישות פגיעה/קיפוח. האם יהיה ניתן לקבל קונצנזוס להצעה כזו? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:54, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
: ההצעה שלך לא ברורה. אתה מתכוון ש[[גוף (בלשנות)|גוף סתמי]] יהיה נקבה כברירת מחדל במקום זכר כפי שמקובל היום, ואז זה "יחשב לנייטרלי"? כלומר שברירת המחדל תהיה "'''חייבות''' למצוא חיסון", "'''מישהי''' זרקה פסלות ביער" ו"אעמוד למשמר עד ש'''תגדנה''' לי לעזוב"? איך זה שונה מהותית מצורת זכר שמקובלת כיום? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::הדוגמאות נכונות. זה שונה מהותית, כי לנשים יש בעיה עם הפנייה בלשון זכר בגלל שנים של החלשה וקיפוח. לגברים (אולי) לא תהיה בעיה לקבל את הפנייה בלשון נקבה (נתתי כדוגמה אותי). [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:20, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:זו השפה, והיא אכן בעייתית. לא ברור למה צריך מין לכל שם עצם שקיים. באנגלית, המין הוא דבר זניח ומתבטא במילים בודדות. באספרנטו פתרו את הבעיה ויצרו 3 צורות - זכר, נקבה וניטרלי, שמתבטאים בסיומות, כנהוג בשפה הזו, לאפשר מוטציות פשוטות למילים. הייתה שם איזו מן מהפכה מגדרית, שדאגה לשנות חלק מהתחביר בשפה לצורך זה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:00, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::גל, אתה מדבר על שמות עצם. אני מדבר על כינויי גוף. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::גם וגם. דיברתי על מין בכלל בשפה. תסתכל מה קורה באספרנטו. שם טיפלו בזה בשני המקרים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::: מין "שלישי" ניטרלי הוא ממש לא המצאה חדשה, ובטח שלא של [[אספרנטו]]. [https://linguisticmaps.tumblr.com/image/120856086978 כאן] יש מפת עולם לפי כמות המינים בשפה. חלק ממש גדול משפות אירופה משתמשות במין ניטרלי (לרוב לתיאור חפצים ולא בני אדם). דווקא שימוש בניירלי במקום זכר/נקבה כשמדברים על אנשים נשמע מוזר ואף יכול להתפרש כפוגעני (בערך כמו "'''משהו''' דופק בדלת", במקום "מישהו").''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:36, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::ואם מדובר במישהו לא ידוע? לעיתים תדבר על איזשהו גורם עלום, שאינך יודע האם הוא זכר או נקבה. עדיף במקרה כזה להשתמש במין ניטרלי, מאשר להניח הנחות, ייתכן שגויות. לא הכרתי זאת משפות אחרות, נראה שאתה מתייחס להתייחסות לחפצים, לא שונה מ it באנגלית. זה גם קיים בעברית ("זה" ו"זו"). גם יכול להיות מקרים של מגדרים מיניים שאינם בינאריים, ואיך שאדם בוחר להגדיר את עצמו. הייתה אפילו איזו הצעה להוספת כינויי גוף כאלה, לא זוכר איפה. יכול להיות באנגלית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:40, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::: יכול לספר שברוסית התייחסות לאדם שמינו אינו ידוע במין נייטרלי אינה תקינה לשונית(я пришло) ואף תחשב לבלתי ראויה, כי מרמזת להתייחסות לאדם כאל חפץ דומם ובלתי מוגדר (ולא סתם "לא בינרי". בערך כמו לקרוא לטרנסקסואל "הדבר הזה" בעברית. ממש לא הולם). ברירת המחדל הלשונית היא זכר במקרה ואין מידע שמדובר בנקבה. בגרמנית קיימת תופעה מעניינת שבה תינוק הוא נייטרלי (das baby) וגם ילדה (!) היא ניטרלי (das mädchen), ילד הוא זכר (der junge) ומבוגרים הם רק נזכר או נקבה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:57, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::ההסבר שלך לא ברור. יש מין ניטרלי לפנייה לבני אדם, לא לחפצים, בשפות שציינת? מוזר שיהיה קיים שכזה ואסור יהיה להשתמש בו, כי הוא לא מכבד ולא נכון תחבירית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:16, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::: ברוסית, המין נייטרלי משמש לתיאור חפצים/מצבים בלבד ושימוש בו בהתייחס לאדם היא בגדר אירוניה או שגיאה לשונית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה.
:::::::: בגרמנית, המין הנייטרלי משמש למקרים נדירים בלבד לתיאור בני אדם. לדגומה [[צורת הקטנה]] היא ניטרלית ו"תינוק" מילה ניטרלית. חפצים/מושגים יכולים להיות זכר, נקבה או ניטרלי. אנשים רק זכר או נקבה. ל"מין שלישי" יש כבר תפקיד בלשני ושימוש רחב בשפה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:34, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

== לא נמצא קשר= נמצא שאין קשר? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

במדעים אוהבים להגיד "לא נמצא קשר בין א' לבין ב'". האם הכוונה היא שנמצא כי אין קשר? נגיד עשו מבחן ונכשלו בו 20 אחוז מהבנים ו19.5 אחוז מהבנות והמורה אומר "לא נמצא קשר בין הצלחה במבחן לבין מין". האם אפשר להסיק מזה שהוא מצא שאין קשר בין מידת ההצלחה לבין מין הנבחן? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:48, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:לא נמצא קשר = לא נמצאה הוכחה לקשר ישיר או עקיף; נמצא שאין קשר = הוכח כי אין השפעה ישירה או עקיפה. מן הסתם שיותר קשה להראות שאין קשר, מאשר לטעון שלא נמצא קשר, כלומר ההוכחה אינה מוחלטת ונדרשת חקירה יותר מעמיקה, כדי לנסות ולהגיע למסקנה חד-משמעית. בדוגמא שנתת, לא ניתן להסיק זאת, אלא אם כן תמצא מהו הגורם שיכול להשפיע ואיך הוא מושפע מהפרמטרים השונים שבחנת. ולא ניתן על סמך ניסוי בודד להסיק מזה משהו. ייתכן שזה מקרי. עושים שימוש בסטטיסטיקה כדי לנתח תוצאות של ניסויים. לא מכיר את זה מספיק, כדי להעמיק בנושא. זה קשור לשיטה המדעית, הדרך בה נותנים תוקף להשערה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:09, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::שני הביטויים מאד דומים. בדוגמה שנתת, המספרים מוכיחים שאין קשר בין הצלחה לבין מין. אבל יכול להיות שאם יעשו מבחנים נוספים, אולי על חומר שונה, או בשנתון שונה, אז ימצאו קשר, לכן האמירה "לא נמצא קשר" מתייחסת לניסוי הספציפי שנעשה במחקר המדעי. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 17:11, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:כשלא מוצאים משהו, זה לא מוכיח שהוא איננו. זה רק מחזק את ההשערה שהוא איננו, במידה שהנחה כזו בכלל קיימת. לדוגמה, מרקו לא מצא את אמא שלו במשך עשרות רבות של פרקי הסדרה "הלב". אם כי זה לא הוכיח שאין לו אמא. תודה. [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 18:39, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

== הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך [[אלף אפס]] ==
{{/מצב|נענה}}
מקריאת משפט הפתיחה של הערך [[עוצמה (מתמטיקה)]] אני מבין שעוצמה היא מספר המתאר גודל של [[קבוצה (מתמטיקה)|set]] (אני מניח שגודל של set זה מספר הגורמים ב set).

אני מתקשה להבין למה בערך [[אלף אפס]] המונח מוגדר מצד אחד כ''עוצמת המספרים הטבעיים ועוצמה אין סופית'' אך מצד שני ''הקטנה ביותר''; אם אלף אפס זה "ביטוי מייצג" ל''גודל'' קבוצת המספרים הטבעיים וגודל זה הינו אינסופי אז הוא לא יכול להיות "קטן ביותר" או "גדול ביותר" כי [[אין סוף|כל גודל אין סופי נתון אחר]] יהיה שווה לו --- אלא אם [[הגדרה|מגדירים]] אותו ככזה פרדוקסלית ומציינים את זה, אך בערך תואר מצב מהותי.

הישנה סתירה לוגית בפתיח הערך [[אלף אפס]]? אם כן אזי ניתן ליישבה אם במקום לציין "עוצמה אין סופית" יצוין משהו כמו "עוצמה שמתייחסים אליה פרקטית כאין סופית על אף שאין הכרח שהיא אין סופית" ; בתודה {{לא חתם||אלמ}}
:יש גדלים שונים של אינסוף. קרא לדוגמא על [[המלון של הילברט]], שממחיש זאת על המספרים הממשיים לעומת הטבעיים. [https://www.youtube.com/watch?v=SrU9YDoXE88 זה] סרטון מעניין שנתקלתי בו ממזמן שעוסק בנושא. ואם זה מעניין אותך, תלמד את [[תורת הקבוצות]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:26, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::המלון של הילברט לא מתעסק עם הממשיים.. בשביל זה צריך את האלכסון של קנטור. אני לא מכיר שום דרך פשוטה להראות שאי אפשר לסדר את הטבעיים מול הממשיים. אם יש דרך פשוטה כזו אני '''ממש''' אשמח לדעת. תודה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:10, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::{{א|עוזי ו.}}, יש דרך פשוטה להראות שעוצמת הרצף גדולה מעוצמת הטבעיים? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:22, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::כן, התבלבלתי, כי שמעתי רק חלק מהסיפור ממרצה, וראיתי את הסרטון של טד שמדבר על זה, ושם בסוף דובר על הממשיים. לגבי עוצמת הרצף, בסרטון שצירפתי יש הפנייה לסרטון אחר שמראה הוכחה של זה. לא ראיתי את זה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::::[[משתמש:אילן שמעוני|ההוכחה]] (הפשוטה יחסית) מבוססת על כך שאם תכתוב למשל רצף של עשרה מספרים 0 או 1 בעשר שורות - אם תרצה למצוא רצף של עשרה מספרים שלא נמצא לא בטור ובלא בשורה מה שצריך לעשות זה להתחיל מהאלכסון וכל מספר לשנות למספר אחר וכך וודאי תגיע לסדרת מספרים שלא נמצאת על הלוח (כי המספר הראשון שלה שונה מהמספר הראשון של השורה הראשונה, והמספר השני שלה שונה מהמספר השני של השורה השנייה וכו' כך שזה לא דומה לשום שורה).
::::כעת, נניח בשלילה שאפשר להתאים בין כל המספרים הממשיים למספרים הטבעיים (כלומר שלכל מספר ממשי נוכל להתאים מספר טבעי כלשהוא) נסדר את המספרים הממשיים בשורה ליד המספרים הטבעיים. סתירה! אני יכול למצוא מספר ממשי שלא כלול ברשימה! המספר שהוא השינוי של הספרה הראשונה בשורה הראשונה, ושינוי של הספרה השנייה בשורה השנייה וכו' וכו' באלכסון. משמע שאי אפשר להתאים בין המספרים הממשיים למספרים הטבעיים משמע שהממשיים הם אינסוף גדול יותר. מ.ש.ל (מקווה שהיה פשוט) [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ו באלול ה'תש"ף • 23:44, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::{{א|אליה. ג}}, נו, מה שהבאת זה בדיוק האלכסון של קנטור. זה לא מה שאני מחפש. מה שאני מחפש זה משהו כמו המלון של הילברט. משהו שיהיה קל להראות גם למי שמשוואה ריבועית גורמת לו להתקף חרדה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:15, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::א. [[משתמש:אילן שמעוני|המלון]] של הילברט מוכיח שאפשר לסדר טבעיים מול שלמים אבל לא מוכיח שא"א מול אירציונליים ב. זו דרך מאוד מאוד פשוטה (אולי בכתב זה נראה יותר מסובך), מה אתה רוצה? הוכחה יותר פשוטה מזו? [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 08:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::נראה לי שאתה לא קורא מה שכתבתי. אתה לא מחדש לי שהמלון של הילברט לא מוכיח שלא ניתן לסדר טבעיים מול אירציונליים - למעשה כתבתי זאת למעלה. אין טעם להעלות משהו שכבר הועלה.{{ש}}כן, אני רוצה הוכחה '''נגישה''' יותר. אף פעם לא יצא לך ללמד תיכוניסטים שלומדים מתמטיקה 3 יחידות, או אפילו מחוננים מכיתה ה' או ו'? בשבילם האלכסון של קנטור קשה מאד לתפיסה.{{ש}}הגדוּלה של המלון של הילברט היא שזו הוכחה מאד נגישה, למעט השלב האחרון (הם לא יודעים ש 1. יש אינסוף ראשוניים. 2. גורמי החילוק של חזקות של מספר ראשוני תמיד יהיו הראשוני בלבד.) כמעט כל אחד מכיתה ה' ומעלה יבין אותה.{{ש}}אני מחפש משהו שנגיש כמו המלון של הילברט ונותן את התוצאה של האלכסון של קנטור. זו לא חוכמה שמי שיש לו חשיבה מתמטית בסיסית קולט בקלות את האלכסון. החוכמה היא להביא את זה למי שלא יקלוט את האלכסון, בלי יומיים של לימוד שהוא לא יעשה מפני שזה קשה לו.{{ש}}אולי אין דבר כזה - בשביל זה אני שואל ומנסה לברר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:26, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::: קשה לי להאמין שתמצא נימוק פשוט. אתה רוצה להוכיח שקבוצה מסויימת אינה ניתנת לסידור. ההוכחה מוכרחה להגיד "נניח שהצלחת לסדר את הקבוצה ברשימה. אבל אם כך נוכל לבנות איבר של הקבוצה שאינו נמצא ברשימה שלך". הוכחה כזו (מטא-)מוכרחה להיות הוכחת האלכסון של קנטור. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::כל ההוכחות של "לא ניתן לסדר את א' מול ב'" הן בדרך השלילה? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:54, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::: לאו דווקא: אפשר להוכיח שקבוצה B אינה בת מניה על ידי שנראה שהיא שוות עוצמה לקבוצה C, שעליה אנחנו כבר יודעים שאינה בת מניה... אבל אתה מחפש הוכחה "ראשונה". אני לא חושב שתוכל לעקוף את האלכסון של קנטור (אם כוללים במושג הזה גם את [[פרדוקס ראסל]]; אני יכול להסביר מדוע אפשר לראות בזה מקרה פרטי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:02, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה זה [[אלף אחד]] במתמטיקה? ==
{{/מצב|נענה}}
לצערי אין כאן ערך בשם זה וגם אין על זה כמעט חומר באינטרנט בעברית (לא כזה שנגיש לי אישית לפחות) וערכים בויקיפדיה האנגלית כוללים כמות גדולה של טרמינולוגיה מקצועית במתמטיקה גבוהה שאינני מכיר.

לאחר שאני מאמין שהצלחתי להבין מה זה [[אלף אפס]] במתמטיקה, ברצוני לשאול כאן מה זה [[אלף אחד]] במתמטיקה?

בבקשה רבה הסבר נגיש ופשוט ככל הניתן; בתודה מראש על סיוע; {{לא חתם||אלמ}}
: '''אלף אחד''' הוא העוצמה הקטנה ביותר הגדולה ממש מאלף אפס. כלומר, זוהי העוצמה האינסופית השניה בגודלה. בדומה לזה מוגדרים '''אלף שתיים''', '''אלף שלוש''', וכן הלאה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:06, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::א1 היא [[עוצמת הרצף]]. ו{{א|עוזי ו.}} אין הוכחה שאין שום עוצמה בין א0 לא1, זו אקסיומה שניתן לקבל או לא לקבל, זו בעצם [[השערת הרצף]].--[[משתמש:Eitan110|Eitan110]] - [[שיחת משתמש:Eitan110|שיחה]] 23:18, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::: להיפך. א1 היא העוצמה הבאה אחרי א0, והשערת הרצף אומרת שזו עוצמת הרצף. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:א1 היא העוצמה של המספרים שאין שום שבר של מספרים שלמים שנותן אותם (מספרים אירציונליים). יש הוכחה יפה שמראה שאי אפשר לסדר את האירציונליים מול המספרים הטבעיים (1,2,3....עד אינסוף) וזו בעצם ההוכחה שיש עוצמות שונות של אינסוף. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:07, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:: ראה לעיל. אתה מתאר את עוצמת הרצף ולא את א1. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:: אם להוסיף על דברי הפרופ', ייתכן והתבלבלתם עם <math>\beth_1</math>, שהיא עוצמת הרצף. ראו [[ב (מתמטיקה)]]. [[משתמש:Veritas94|Veritas94]] - [[שיחת משתמש:Veritas94|שיחה]] 01:46, 17 בספטמבר 2020 (IDT)

== בדואים לבנים ==

{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בישראל יש בדואים שצבע עורם בהיר מאוד, קרוב לאירופאי. מאיפה הגיעו הגנים האירופאים לשבטים בדואים? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.67|213.55.225.67]] 22:31, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
:ככל הנראה מהצלבנים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:56, 15 בספטמבר 2020 (IDT)
::למה דווקא מהם? מאיפה ההנחה שכל ה„לבנים״ הם אירופאים? חסרים פולשים אחרים מאזורים צפוניים (וגם אז: מאיפה ההנחה הזו?) [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::מדריך אמר לי בטיול. אתה צודק שזה לא מקור רציני. בשביל לקבל מסקנה דפיניטיבית צריך מחקר גנטי. על כל פנים זה הסבר הגיוני שמתיישב עם העובדות שיש. מדובר על פלישה המונית מתועדת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:19, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
::::[[משתמש:אילן שמעוני]] - הטענה איננה נכונה וגם לא סבירה. ראשית, הפלישה הצלבנית הייתה קטנה מאוד בממדים דמוגרפיים. היו פה לא יותר מ100-150 אלף צלבנים בשטח שכולל חלקים מירדן, הרשות הפלסטינית, ישראל, לבנון וחלק מסוריה. זה מעט מאוד אנשים. בנוסף, לא ידוע לי על נישואי תערובת רבים בינם לבין המוסלמים. כעת לעניין הגנטי - לא סביר שגן לצבע עור בהיר ישמר במשך מאות שנים בלי שידולל באוכלוסיה הגדולה שבאה לאחר מכן. מדובר בגן רציסיבי ולכן סביר להניח שלאחר כמה דורות כמעט כל הצאצאים היו שחומים. מכאן שהטענה לפיה הגוון הבהיר מגיע דווקא מהצלבנים לא מחזיקה מים. מאיפה בכל זאת מגיע הגוון הבהיר? יתכן שמדובר בהגירה מצפון אפריקה (צפון אפריקאים רבים הם בהירי עור) או אולי מהגרים אירופאים אחרים. יתכן גם שמדובר בהטיה סטטיסטית. אדם בהיר עור בולט בתוך קהל של שחומי עור בדיוק כמו ששחום עור בולט בקהל של בהירי עור. לכן, למרות מספרם הקטן יתכן שפשוט בגלל ההטייה נראה בטעות שמספרם גדול יותר מאשר מספר האמיתי בפועל. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 09:05, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

== ספינקס זה כרוב? ==

{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
[[קובץ:Sphinx CdM Paris DeRidder865 n2.jpg|ממוזער|ספינקס יווני]]
האם הכרובים שהיו בבית המקדש ועל ארון הברית הם למעשה ספינקסים? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.67|213.55.225.67]] 00:28, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:ר' [[ויקיפדיה:הכה את המומחה#דמויות מכונפות על ארון הברית. השפעות מצריות?|לעיל]]. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 08:55, יום רביעי בשבת, כ"ז באלול ה'תש"ף (IDT).
:[[כרוב (תנ"ך)|כרובים]] הם יצורים מכונפים. יש להם מקבילות ככל הנראה במסופוטמיה. ה[[ספינקס]] מוכר מהמיתולוגיה היוונית ושם אין לו כנפיים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:59, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], למה אתה אומר את זה? [[ספינקס]] הוא יצור מכונף. ראה תמונות [[c:Category:Sphinxes|כאן]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 11:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::[[משתמש:Corvus|Corvus]], איפה במצריים או ביוון היה ספינקס מכונף? (שלא לדבר על כך שאין קשר ברור בין היצור המצרי ליווני). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::הספינק היווני תמיד מתואר כבעל ראש אישה, כנפי עוף וגוף אריה. ראה תמונה מצורפת. נראית כמו הנקבה של כרוב בבלי, שהיה תמיד מזוקן. הספינקס המצרי כנראה באמת היה יצור קצת אחר. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:31, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::ספינקס הוא לא כרוב אבל לא נכון לומר שאין קשר בין הפיסול היווני למזרח התיכון. אני מפנה ל[[יוון הארכאית#פיסול]]. אני רואה ששכחתי להוסיף הערות שוליים לערך הזה כשכתבתי אותו ואולי כדאי לחפש פעם נוספת את הספרות, אבל הדברים נתמכים במקורות המופיעים בערך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:20, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

== הים בסגר ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני גר 350 מטר מהים, מותר לי להיכנס אליו? [[מיוחד:תרומות/2.55.15.89|2.55.15.89]] 02:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:[https://www.clalit.co.il/he/your_health/family/Pages/corona_updates.aspx כן]   [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:37, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:לא. מותר לך ללכת לחוף הים, אבל [https://www.ynet.co.il/article/HklFar1Sv הכניסה לים אסורה] בסעיף '''האם ניתן יהיה לעסוק בפעילות ספורטיבית?'''. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:39, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

== ביקור שרון בר הבית ==

{{/מצב|ישן}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מדוע ביקורו של אריאל שרון בהר הבית עורר גל אלימות?
:הערבים טוענים לבעלות על הר הבית ושוללים כל זיקה לשייכות היהודית (שמוכחת בכל הממצאים הארכיאולוגים). ביקורו של אריאל ועוד כמה חברי כנסת, היה ביקור "ממלכתי" של המדינה ולדידם של הערבים, זה אחד מהנסיונות של מדינת ישראל לקבוע בעלות על הר הבית. ובכלל, רוב הפיגועים שנעשו היו בשם אל אקצא. כל זה נובע מכך שלערבים קיימת שנים רבות עלילה שהם חושבים שמדינת ישראל רוצה להרוס את אל אקצא. הם מנסים להוכיח זאת בשלל קונספירציות כמו מכשיר שיגרום שם רעידות אדמה, הם טוענים שהחפירה הארכיאולוגית בכותל הדרומי נעשתה בנסיון למוטט את אל אקצא (כמובן שכל הטיעונים האלו חסרי כל בסיס מוכח). (להרחבה עיין בספריו של נדב שרגאי "עלילת 'אל אקצא בסכנה' ו'טרור אל אקצא'). [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 11:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::מה לגבי [[המחתרת היהודית|קבוצה מחתרתית]] שבאמת ניסתה להרוס את מסגד אל אקצא? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]]
:::קודם כל בשביל להבהיר - הם ניסו לפוצץ את כיפת הסלע, לא את אל אקצא. דבר שני, כמובן שיש קבוצות קטנות בארץ שכן רוצות את זה ורוצות גם להקים את [[בית המקדש]] (מה שגם להם אין בעיה עם אל אקצא אל רק עם כיפת הסלע שהיא לא עומדת בראש מעיניהם של הערבים.) אך כפי שוודאי ידוע לך, זה לא נמצא ברשימת המטלות לממשלה, וממשלת ישראל ממש לא רוצה את זה. אדרבה! מאז שמשה דיין מסר את הר הבית לערבים השתנה הסטטוס קוו לרעתנו במידה עצומה! ואצל הערבים רק השתפרה החזקתם בהר, כך שלטענות שמדינת ישראל כרשות רוצה לפוצץ את אל אקצא אין כל ביסוס. מה שגם, אתה יכול להבין בעצמך שטענותיהם מופרכות - לאחר רעידת אדמה שהתרחשה באיזור הכנרת אחד השייחים שלהם אמר שזה מכשיר של ישראל שגרם לזה, וזה היה ניסוי לקראת רעידת אדמה מכוונת באל אקצא. תאה יכול להבין לבד עד כמה שזה מופרך.. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אנחנו [[סולם קרדשב|ציוויליזציה טיפוס 1]] ולא סיפרו לנו? אולי על הדרך נפתור את בעיות האקלים? מה ההבדל בין כיפת הסלע למסגד? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:24, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::א. לא הבנתי את הפאנצ'.
:::::ב. [[כיפת הסלע]] היא בצבע זהב ו[[מסגד אל-אקצא]] הוא בצבע כסף. זהו אחד ההבדלים הגורמים להם לא להיות דבר אחד. למאי נפקא מינה? אל אקצא היא הקדושה הרבה יותר ובשמה הערבים עושים את כל הפיגועים - כמובן שהערבים וודאי רוצים את כל הרחבה, אך הטריגר לאינתיפאדות (ובעיקר [[האינתיפאדה השנייה|אינתיפאדת אל אקצא]]) והפיגועים הוא אל אקצא, לא כיפת הסלע. בכל אופן, כל הוויכוח הזה לא קשור כי כבר הבהרתי את החילוק בין המדינה לארגונים בודדים. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:38, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::השאלה הזו הייתה להרחבת הידע האישי שלי. לא הכרתי זאת. לציוויליזציה טיפוס 1 היכולת הטכנולוגית לשלוט ולתמרן את מזג האוויר ושאר תופעות הטבע. ניסויים גרעינים לא עלולים להוביל גם לרעידת אדמה מלאכותית? זה לפחות מה שדווח בהקשר של ניסויי הגרעין בצפון קוריאה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:48, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::ושכחושבים על זה, מוזר שדווקא מבנה מוסלמי הוא הסמל הכי אייקוני של ירושלים. אפילו בשיר "[[ירושלים של זהב]]" רואים זאת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:51, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::הגיוני, אחרי הכל כיפת הסלע נבנתה על המקום שהיה בית המקדש..[[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 16:00, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::למיטב ידיעתי, השיר ירושלים של זהב לא נכתב על בסיס המונומנט שנמצא על מקום המקדש, אלא על בסיס המדרש המספר שרבי עקיבא קנה לאשתו [[רחל בת כלבא שבוע]] תכשיט בשם [[ירושלים של זהב (תכשיט)|ירושלים של זהב]]. (אני לא מוכן להתחייב על כך, אבל סיכויים רבים שנעמי שמר כלל לא ידעה מה צבעה של הכיפה בעת כתיבת השיר, שהרי גם לו ביקרה בירושלים וצפתה לכיוון העיר העתיקה, עד כמה שידוע לי לא יכולה הייתה לראות את הכיפה).[[משתמש:david7031|david7031]] • [[שיחת משתמש:david7031|שיחה]] • כ"ג בתשרי ה'תשפ"א • 11:28, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

== מה זה Bijection במתמטיקה? ==
{{/מצב|נענה}}
לא מצאתי תרגום במילון, לא מצאתי ערך ולא מצאתי שום הסבר בעברית; הערך האנגלי מקשר לערך [[פונקציה חד-חד-ערכית ועל]] ואני לא הסמכות לקבוע אם הקישור מויקינתונים נכון.

אשמח לדוגמה פשוטה ככל הניתן ללא מתמטיקאים למה זה Bijection. תודה מראש על עזרה. {{לא חתם||אלמ}}
:Bijection זה אכן [[פונקציה חד-חד-ערכית ועל]] אתה רוצה הסבר מה זה? [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 13:22, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::אם בא לך לפנק את המתעניינים בהסבר פשוט לפי ניסוחך שיזרח פה כשמש ואולי יסייע למי שלא הבין את הערך זה לפי דעתי יהיה נפלא ואני אישית רוצה זאת. {{לא חתם||אלמ}}
:::במילים פשוטות, לכל תמונה יש מקור אחד בדיוק. זה גם התנאי להפיכות של פונקציה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:01, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::גל, האם התכוונת לתת אנלוגיה לתמונות בWikiCommons ולמקורות שלהם? אם כן, בהפיכה אתה מתכוון "לכל מקור יש תמונה אחת בדיוק?" כי אז זה לא נכון (כמו שאתה יודע היטב) אז אנא נסה לנסח מחדש מה התכוונת להגיד. בתודה. {{לא חתם||אלמ}}
:::::מקור הוא איבר מהתחום של הפונקציה ותמונה הוא איבר מהטווח של הפונקציה. אלה המושגים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:00, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
: "פונקציה חד-חד-ערכית ועל" מקבוצה A לקבוצה B היא התאמה של האיברים אחד לאחד. יש התאמה כזו אם ורק אם הקבוצות הן באותו גודל (שוות [[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמה]]). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:13, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::'''אם ורק אם''' לא שייך פה, הניסוח הנכון היה '''רק אם''' [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 15:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::: בהנחה שאתה מתייחס לתגובה שלי - הניסוח הנכון הוא כפי שכתבתי, אם ורק אם. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 17:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אם ורק אם משמע שאם הקבוצות באותה עוצמה - הפונקציה הפיכה וזה ממש לא נכון! זריך גם שמשוואת הפונקציה תהיה טובה ועוד קריטריונים. לכן לוגית, הניסוח הנכון הוא '''רק אם''' כלומר שחייבים את הקריטריון של עוצמות שוות - אבל וודאי שזה לא מספיק וצריך עוד דברים. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 18:14, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::שים לב שעוזי כתב - '''יש''' התאמה כזו אם ורק אם הן באותו גודל (ולא - התאמה היא חח״ע ועל אם ורק אם הקבוצות באותו גודל). [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 18:21, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::[[משתמש:Eyalweyalw|שנפתח]] [[משתמש:עוזי ו.|דיון]] חדש בלוגיקה? :) לגופו של עניין - זה לא משנה שהוא כתב '''יש''' התאמה, הרי בסופו של דבר אני טוען שה"אם" שגוי. המשפט יש התאמה אם הן באותו גודלשווה לטענה שאם הן באותו גודל יש התאמה - וזה כמובן לא נכון. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 19:02, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::צר לי, אין פה דיון לוגי, רק קריאה זהירה. עוזי כתב - ״יש התאמה כזו [פונקציה חח״ע ועל, א״ו] אם ורק אם הקבוצות הן באותו גדולות [צ״ל ׳גודל׳, א״ו]״. הטענה הזו נכונה, בשני הכיוונים. יש פונקציה חח״ע ועל בין שתי קבוצות אם ורק אם הן שוות עוצמה. אין זה דיון לוגי, וכל התפלספות שתכניס פה ותרמוז שעוזי (שאני מתלמידיו) אינו יודע לוגיקה לא תקדם אותנו. קרא את דבריו של עוזי בזהירות הנדרשת, במקום לזנק למסקנות, ותן לו את הכבוד (שמגיע לו!) שהוא בקיא בהבדל בין ״אם״ ו״רק אם״. [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 20:12, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::[[משתמש:Eyalweyalw|אני]] מנסה להבין איפה הטעות שלכם - במתמטיקה או בלוגיקה. אתה מסכים איתי שזה שהתמונה והמקור הן בעלות עוצמה זהה '''לא''' מעיד על כך שהפונקציה הפיכה? [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:41, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::[[משתמש:Eyalweyalw|צודק]], סליחה. טעות שלי בהבנה. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז באלול ה'תש"ף • 22:50, 16 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::: (לא דיברתי על אף פונקציה). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:19, 16 בספטמבר 2020 (IDT)

== אתר wikiand.com ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה משמש האתר הזה, מה המהות שלו? [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 10:40, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
:למכור את הדומיין (כתובת אתר) wikiand.com. שלם להם את הסכום והשם רשום על שמך (אם זו לא רמאות). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:15, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
::נדמה לי שהכוונה היא לאתר wikiwand.com. על פי [http://www.wikiwand.com/about האתר], המטרה שלהם היא ליצור חווית ויקיפדיה מודרנית; אישית לא התרשמתי במיוחד, אבל גם מהעיצוב החדש של ויקיפדיה לא התרשמתי אז מה אני בכלל מבין? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 13:53, יום חמישי בשבת, כ"ח באלול ה'תש"ף (IDT).
:::אם אתה מדבר על מה שעשו פה בוויקיפדיה העברית, אז כן, זה גרוע, הייתה שיחה על זה והבעיות בזה. לא ברור למה לא ביטלו את זה בינתיים, לפחות עד שיפתרו את הבעיות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:22, 17 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה ההבדל בין פונקציה ברוב ככל שפות התכנות לבין פונקציה בתחום המתמטיקה? ==
{{/מצב|נענה}}
כתבתי כמה פונקציות בשפות תכנות, עם שמות ובלי שמות ובצורות שונות (למשל ב JavaScript, גם בצורה הרגילה וגם עם arrow syntax) וקראתי לפונקציות בצורות שונות.

עם זאת, אף פעם לא למדתי על מושג הפונקציה במתמטיקה ואשמח לקבל הסברים תכנותיים (אם ישנם) לאמרות כגון אלה:

# "הוצאת פונקציה מתמטית מקבוצה אחת לאחרת" או בגרסה אחרת "קבוצה שיש פונקציה מתמטית ממנה לקבוצה אחרת ; אינני מכיר דוגמה לכך ממעט התכנות שעשיתי עם Bash ו JavaScript
# "Y הוא פונקציה של X" ; דוגמה אפשרית אחת מתכנות שחשבתי עליה היא שפונקציה X מכילה ב scope שלה את פונקציה Y ודוגמה אפשרית שנייה היא פונקציה אחת היוצרת פונקציה אחרת דרך [[בינה מלאכותית]]
# בפתיח הערך [[משתנה מקרי]] המונחים "משתנה" ו"פונקציה" הוצגו כהיינו הך, אבל לא זכור לי מקרה מתכנות שבו משתנה ופונקציה הם היינו הך ; אני זוכר מקרים רבים בהם הם שני מבני קוד נפרדים לחלוטין (כגון {{קוד|function y}}) ו {{קוד|var x}}

מודה מראש על הסברים. {{לא חתם||אלמ}}

:במתמטיקה (פורמלית) נהוג לראות בפונקציות כבמעין "קופסה שחורה", כאשר לעיתים ישנו ארגומנט (או ארגומנטים) שנכנסים לתוך ה"קופסה השחורה", ומתקבלת איזה שהיא תוצאה (לפי הפעולה שהפונקציה מבצעת). משתנה מקרי הוא מושג מעט חמקמק יותר, שכן הוא מתחום [[תורת ההסתברות]].
:את הפירוש של "y הוא פונקציה של x" קל יותר להסביר מתחום ה[[פיזיקה]], בפרט [[מכניקה קלאסית]]. נניח שאתה נמצא בתל אביב, ורוצה להגיע לירושלים. בעזרת הפונקציה הפשוטה ביותר: x(t) = x_0 + v*t אני יכול לקבוע, בכל רגע נתון, היכן אתה נמצא. כאן את תפקיד ה-"x" משחק הזמן (t), ואת תפקיד ה-"y" משחק המיקום (x), את המיקום הראשוני אני קובע מראש, ואני מניח כאן גם שמהירות קבועה לצורך הפשטות. למעשה, אומרים שזהו "מיקום כפונקציה של הזמן", כלומר, אני יכול לבחור כל זמן שהוא, ולדעת היכן אתה נמצא.
:דוגמה אחרת יכולה להיות קו פשוט ליניארי: y(x) - m*x+n. גם כאן אני מניח שאני יודע את השיפוע ואת נקודת האפס, למען הפשטות. גם כאן אני יכול להגיד, שאם אבחר x כלשהו, אני אקבל את ה-y המתאים לו (גם כאן אומרים "גובה כפונקציה של המרחק").
:דוגמה מסובכת יותר תהיה למשל y(x,z) = 1/2*(x+z) שזוהי כמובן הדרך לחשב ממוצע בין מספרים. למשל, נניח שהמספרים שלי הם x=1, z=3 אז הממוצע הוא 2, וזה אכן תהינה גם הפלט של הפונקציה הזו. גם כאן אומרים "הממוצע החשבוני כפונקציה של 2 הארגומנטים".
:קצת לגבי תכנות: בתכנות פונקציות מקבלות שמות שונים (אני לא בטוח מה השמות העבריים, אבל יש "הבדל" בין method לבין function). ההבדל הוא בעיקר באופן השימוש: "מתודה" בדרך כלל יותר מכוונת [[תכנות מונחה-עצמים]], בעוד ש"פונקציה" היא יותר תכנות פרוצדורלי (רשימת פקודות זו אחר זו). אגב, בשפות רבות אפשר "לשחק" עם הפונקציות, ולפעמים אפשר גם להשתמש בהן בצורה מחוכמת כארגומנט לכל דבר.
:אני לא משוכנע איך זה עובד ב JavaScript, אבל ב-Java אתה בהחלט יכול (ורצוי) להשתמש בפונקציות ("מתודות") בעלות שמות זהים אך עם ארגומנטים שונים, או לעשות קומבינציות של משתנים ופונקציות. הדבר אפשרי (קצת פחות) בפייתון, וכמובן גם בשפות אחרות כמו C או C++.
:אני ממש מקווה שהצלחתי לענות לך על השאלה. אם לא, אשמח לחידוד {{חיוך}}. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 04:54, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
:יש קשר היסטורי אך אין קשר ישיר. חלק גדול ממתכנני שפות התכנות היו בעלי השכלה מתמטית טובה. אחת משפות התכנות הראשונות שנכתבו הייתה [[LISP]]. בליספ יש „פונקציות״. אבל הן באמת פונקציות: יש להן פלט וקלט מוגדר והן ככלל לא מחביאות בתוכן מצב פנימי (תכנות בדרך זו מכונה עד היום [[תכנות פונקציונלי]]. גם בג’אווהסקריפט זה אפשרי ונוח לשימוש במקרים רבים). בשפת תכנות אחרת, [[אלגול]], השתמשו לאותו תפקיד במה שנקרא שגרות או פרוצדורות. לא לגמרי ברור לי איך התרחש מעבר השם. בשפת [[פסקל]], לדוגמה, יש גם פונקציה (שיש לה פלט) וגם פרוצדורה (שאין לה פלט). ההבדל בין השניים הוא די מלאכותי. בתחביר של שפת C לא מוזכרות פונקציות או פרוצדורות אבל נדמה לי שהחל משלב מסוים כולם קראו להם „פונקציות״, למרות שהן היורשות של הפרוצדורות של אלגול, מבחינה תחבירית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:29, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

===הוצאת פונקציה מתמטית===
אנחנו רגילים שפונקציה מקבלת מספרים כקלט ומוציאה מספר כפלט, זו פונקציה מקבוצת המספרים הממשיים אל קבוצת המספרים הממשיים, אבל פונקציה יכולה להיות מקבוצה כלשהי אל קבוצה כלשהי. הפונקציה [[גימטריה]], למשל, מקבלת רצף אותיות עבריות כקלט, ומוציאה את ערכן המספרי. הפונקציה "בחירת מלכת היופי" מקבלת כקלט קבוצה של נשים ומוציאה כפלט אחת מהן. כיוון שכך, חלק מההגדרה של פונציה הוא קביעת התחום שלה (הערכים שהיא מקבלת כקלט) והטווח (הערכים האפשריים שהיא יכולה לקבל). 
:הדבר נכון גם בפונקציה בשפת תכנות. הנה [https://www.ibm.com/support/knowledgecenter/SSY2V3_5.3.0/lr/plilrmbuiltindescriptions.html רשימת פונקציות בשפת PL/I], חלקן מוגדרות על מספרים, וחלקן על עצמים אחרים, כגון מחרוזות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 13:14, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
::האם להבנתך זה כך ברוב-ככל שפות התכנות או רק במיעוטן? יצא לי להעביר פרמטרים לפונקציה וארגומנטים לקריאה שלה וייתכן שאף ביצעתי תהליך של "פונקציה מתמטית" עם פונקציית תכנות בלי לקרוא לזה "תהליך פונקציה מתמטית" ולכן אני שואל זאת. {{לא חתם||אלמ}}

'''לאילן שמעוני:''' למה לדעתך להשוות בין פונקציה מתמטית לתכנותית זה רעיון רע? {{לא חתם||אלמ}}
:אני לא אילן שמעוני, אבל במקרים רבים המושג „פונקציה״ בתכנות מדבר על „שגרה״ (פרוצדורה). מעבר לכך, יש במדעי המחשב פונקציות שלא מתנהגות כמו פונקציה מתמטית: יש פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל פעם בתגובה ערך אקראי. קל מאוד גם להחביא מצב בתוך הפונקציה וליצור פונקציה שלא מקבלת אף פרמטר ומחזירה בכל קריאה ערך שגדול באחד מהערך הקודם שהיא החזירה. קל מאוד לממש את מה שהצעתי ברוב השפות הסבירות. אבל לא כל כך ברור איך להגדיר אותן בתור פונקציה מתמטית.
:השם הוא אותו שם. יש להם היבטים דומים מסוימים אבל היבטים אחרים מאוד שונים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:46, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::זה עוד מאפיין של תכנות פונקציונלי - דטרמיניסטיות. מה גורם לאימוץ טרמינולוגיה שגויה שכזו? פרט להקשר ההיסטורי? למה שפות כמו JS ו-PHP מאמצות בתוך השפה את המילה השמורה function בהקשר השגוי של פרוצדורות? אם כי, כיום מלמדים על ההבדל וטורחים לציין שמדובר בפרוצדורות (או מתודות) ולא בפונקציות, בפרט שכיום נעשה שימוש גם בתכנות פונקציונלי, ראיתי בעיקר תחשיב למבדא, יש עוד מימושים לכך? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:44, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:זה רעיון רע מפני שזה פשוט דברים שונים לגמרי. ההגדרה של פונקציה בתכנות שונה לגמרי מההגדרה של פונקציה במתמטיקה. יש חפיפה מסויימת, אבל היא במידה 0.{{ש}}פונקציה מתמטית יכולה לעבוד אל/מ קבוצות אינסופיות. פונקציה במחשב - לא. אפילו עם ניקח מחשב דמיוני בעל אינסוף זיכרון, לכל היותר הוא יוכל לטפל בקבוצות ניתנות למנייה, שהרי לכל תא בזכרון יש כתובת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::אילן, תודה אבל למה שמחשב תאורטי עם אינסוף זיכרון ולכן אין סוף תאים ואין סוף כתובות לא יוכל לטפל בקבוצות שאינן בנות מנייה? {{לא חתם||אלמ}}
:::מעצם ההגדרה שלכל תא זיכרון יש כתובת, כל תאי הזיכרון הם בני מנייה - פשוט סדר אותם בסדר עולה על פי הכתובות.{{ש}}קבוצות שאינן בנות מנייה דורשות [[מספר סודר]], או אומגה, מעבר ל א אפס. במחשב לא יהיה דבר כזה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:11, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::::ולמה פונקציה שמוגדרת כנוסחה או ביטוי מתמטי לא תוכל להיות מקבליה לפונקציה מתמטית? ממילא, כל הגדרה של קבוצה אינסופית מוגדרת על פי כלל כלשהו שאיבריה מקיימים. למעט ההגבלה שמחשב אינו מסוגל לטפל בייצוג אינסופי של מספרים, וכך גם אי-רציונלים נחתכים ומיוצגים בסוף כמספר רציונלי, או [[נקודה צפה]] ליתר דיוק. אם כי יש מערכות שמאפשרות עבודה עם מספרים כאלה, ועם מתמטיקה סימבולית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:29, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::אתה נשאר עם ההגבלה של הייצוג החלקי, שהופך כל מספר לרציונלי, וגם מהם (הרציונליים) קבוצה סופית בלבד ניתנת לייצוג.{{ש}}לכל מחשב יש מגבלה קשיחה על כל חקירה של מספרים גדולים מאד וגם מדויקים מאד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:30, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::כן, אבל ייצוג המספר בהתאם לבסיס הנבחר הוא קבוצה בת מנייה (פונקציה מכל מספר שלם שמייצג מיקום לערכו בייצוג המספר), אז על זיכרון אינסופי זה דווקא כן אמור לעבוד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:37, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::מי אמר שחייבים בסיס נבחר? יש גם משתנה באורך משתנה {{אנג|Arbitrary-precision arithmetic}}. עדיין קיימת המגבלה המעשית של גודל הזיכרון. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:59, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::לא ממש הבנתי את הקישור שצירפת - זה עוסק בייצוג מספרים ממשיים בזיכרון של מחשב. דיברתי על בסיס ספירה (radix). לגבי גודל הזיכרון, זה בתגובה לטענה שאילן העלה, על מה קורה כאשר עובדים עם מחשב בעל זיכרון אינסופי. בכל מקרה זו בעיה, כי לא ניתן לבצע חישוב בזמן סופי על קלט אינסופי, אפילו לא למלא את תוכן הזיכרון. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:49, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::השורה התחתונה היא שכל עוד מה שיש הוא מכונות טיורינג, מדובר על משהו מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. אני לא בא להקטין את ההישגים המדהימים של מדעי המחשב, אבל מדובר בתחום מוגבל מאד יחסית למתמטיקה. מי יודע, אולי מתישהו יעלו על רעיון מבריק לנצל סופרפוזיציה קוונטית בודדת לייצוג מיידי של מספר אירציונלי ללא הגבלה או משהו דומה - אבל עד יבוא יום יש פער בלתי ניתן לגישור. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:58, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::ולמה סביבות לחישוב מתמטיקה סימבולית שיודעות לעבוד עם מספרים אי-רציונליים מבלי לפרקם לייצוג עשרוני, וגם לשטח את התוצאה של פעולות בין מספרים כאלה, כאשר הם נשארים בייצוג כתלות באופרטור או בייצוג של קבועים מתמטיים, לא מספק? ואיך מחשוב קוונטי פותר את הבעיה? עדיין לא ניתן להכיל ייצוג אינסופי ולבצע איתו פעולות חישוביות בזמן סופי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:19, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::::אינני מכיר את הסביבות שאתה מדבר עליהן, אבל - האם הן מסוגלות לחלק שני מספרים שלכל אחד מהם יש יותר מ10 בחזקת 80 ספרות? לקבוע האם מספר בן 10 בחזקת 517 ספרות מתחלק ב 16022236204009818131831320183 ללא שארית, או במידה ולא, מה השארית?{{ש}}לא הזכרתי מחשב קוונטי. בדומה לביט, קיוביט מחזיק ספרה אחת. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   06:39, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::::לפי קישור מהקישור שהבאתי, מספרים שלמים בפייתון כבר מתנהגים כך ללא צורך בתגבור. אז הנה הדגמה:
<syntaxhighlight lang="python">
import random
max = 10**537
divisor = 16022236204009818131831320183
n = random.randint(max, max*10)
print("reminder is {} (in {} / {})".format(n % divisor, n, divisor))
</syntaxhighlight>
::::::::::::והתוצאה: reminder is 6886632449929987088790342262 (in 2588172622...345838830 / 16022236204009818131831320183) {{כ}} [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:11, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::::::'''מגניב!''' איפה הגבול שלה? היא מסוגלת לטפל במספרים בהם החזקה גדולה בסדר גודל (בין 10 בחזקת 5160 ל 5170)? ושאלת השאלות - איך היא עושה את זה? על פניו אין מספיק מקום בזיכרון! <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::::::מה שתיארת נשמע כמו מגבלת זכרון, לא קשור כבר לייצוג אינסופי של מספר, וכן - פייתון היא שפה מטורפת, וזו אחת הסיבות שהיא שימושית בקרב מתמטיקאים וביישומי datascience. אם אתה מעוניין בדוגמא, אז חבילת sympy (שהיא חלק מערכת scipy לשימושים מתמטיים וגם לניתוח מידע רב, גם בעזרת קירובים באנליזה נומרית ולא רק לפתרונות אנליטיים) לפייתון עושה זאת די טוב. יש לה כמה תקלות, כמו בעיות בצמצום של מקרים מסויימים, אבל היא מסוגלת לעשות את מה שפירטתי קודם. יש כמובן עוד סביבות כאלה, כמו wolfram ו matlab. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::::::נראה לי ששכחת כאן משהו מאוד בסיסי: ב־n ביטים של זכרון אפשר לייצג ‎2^n מספרים שונים. כלומר: כדי לייצג את כל המספרים עד n מספיקים בערך logn ביטים (בבסיס 2). ‎10^5160 זה בערך ‎2^17200, כלומר מספר כזה מיוצג לפחות בבקצת יותר משני קילובייטים של זכרון. עדיין די מעט. יש לי הרגשה שאם ננסה לבדוק את הגבולות, המגבלה המעשית יותר תהיה זמן חישוב ולא זכרון. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:58, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::::::::{{א|Tzafrir}}, תודה. אתה צודק כמובן. {{א|Galzigler}}, מגבלת הזכרון גוררת את מגבלת הייצוג. נניח שמדובר על מחשב עם 16Gb זיכרון (זיכרון פנוי). תוכל לייצג בו לכל היותר <math>2^{137,438,953,472}</math> טבעיים, ואפילו לא אירציונלי אחד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::::::::עדיין ניתן לייצג אי-רציונלי כתלות באופרטורים וקבועים, ולבצע איתו פעולות מתמטיות, כפי שהיית עושה במתמטיקה. הרי במתמטיקה, אתה לא עושה בד"כ שימוש בייצוג אינסופי של מספר, אלא אם אתה מעוניין לדעת היכן למקמו ביחס למספרים אחרים, וגם אז תיקח רק חלק קטן מתוכו. אני גם לא כל כך יודע איך פותרים כל אחת מהבעיות של מציאת מספרים שכאלה ללא מחשבון - אני יודע שיש שיטה להוצאת שורש בלי מחשבון, דומה לחילוק אורך, אבל אף פעם לא הבנתי איך לעשות זאת. יש מן הסתם עוד בעיות, כמו פונקציות טריגונומטריות ולוגריתמים, הקבועים המפורסמים. דיברת על מספרים שלמים (על בעיות אריתמטיות עם מספרים מאוד גדולים), מה שעוסק רק במגבלה הגיונית של זיכרון ולא בייצוג אינסופי, שאין כל דרך להתגבר על מגבלה כזו בצורה פיזית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:59, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

== בקשת הבהרה שנמחקה מן הערך [[קבוצה בת מנייה]] ==

בפתיח הערך [[קבוצה בת מנייה]] נכתב המשפט הבא:

{{ציטוט|ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו}}

אם כל גורם "ממספר את עצמו" (כלומר אם למשל "1" תואם ל"1") אזי למה בכלל "למספר את איבריה" על ידי "התאמת מספר טבעי ייחודי" ולא פשוט להציג את איברי הקבוצה כמו {{קוד|1,2,3,4,5}} ; הכוונה לשאול, האין אותו "מספור" גורמים גורם לכפילות? {{לא חתם||אלמ}}

:בעת כתיבת השאלה אני חושב שהבנתי את התשובה: לא בכל קבוצה תהיה הופעה לינארית של גורמים כגון {{קוד|1,2,3,4,5}} (או {{קוד|0,1,2,3,4}} לצורך העניין) אלא ייתכן למשל הצירוף {{קוד|1,90,25,32,95}} שימוספר/יימנה כ-{{קוד|1,2,3,4,5}} וזה גם מסביר את השם "קבוצה בת-מנייה" כלומר ניתן למנות את איבריה; לדעתי שווה להבהיר שזו הכוונה ב"מספור" בפתיח שם (שווה להבהיר גם שב"ייחודי לו" הכוונה למשל ל[[ספירה מבסיס אפס]] או ל[[ספירה מבסיס אחד]]). {{לא חתם||אלמ}}
::קבוצה יכולה להיות גם תושבי מדינת ישראל, שלכל אחד מהם מותאם מספר זהות ייחודי לו (לא בהכרח 1, 2, 3, וכו'). "ייחודי לו" פירושו שאין מצב שלשני איברים בקבוצה הותאם אותו מספר (בדוגמה שהבאתי: אין שני אנשים עם אותו מספר זהות).   [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 16:58, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
:::כן, זה לא סותר את דברי; למעשה אני מכיר את זה פרקטית מתכנות כבר כמה שנים ממקרים של {{קוד|1=Array key => Array value}} ופעמים רבות יצרתי מערכים בבסיס מנייה מסוים ורצתי עליהם עם לולאה וביצעתי פעולה לכל איטרציה וכו' אך משום מה בעת קריאת הערך לא קישרתי בין המידע הכללי מ"מתמטיקה" למידע הקונקרטי מ"תכנות", אולי בגלל שחשבתי שהכותב התכוון למספר את 1 ל-1, את 2 ל-2 בלבד וכן הלאה (ולא לשום דבר אחר). {{לא חתם||אלמ}}
::::assosiative array דומה להגדרה מפורשת (explicit) של פונקציה, שאפשרי רק כאשר מדובר בקבוצות סופיות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:57, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:קבוצת השברים (מספרים רציונליים) היא בת מניה, ואינה המספרים הטבעיים.{{ש}}הרעיון להשוות בין מושג הםונקציה בתכנות לפונקציה מתמטית הוא רעיון רע. ישנן למשל קבוצות שכלל לא ניתנות לייצוג מלא בתכנות ובמתמטיקה הן אבן יסוד - לדוגמה קבוצת הממשיים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:49, 18 בספטמבר 2020 (IDT)

== איך נכון להגדיר [[קבוצה לא בת מנייה]]? ==

פתיח הערך [[קבוצה בת מנייה]] עזר לי להבין שב[[תורת הקבוצות]], קבוצה בת מנייה היא קבוצה ש[[עוצמה (מתמטיקה)|עוצמתה]] שווה לעוצמה של תת-קבוצה כלשהי של [[קבוצת המספרים הטבעיים]], כלומר ניתן למספר את איבריה כך שלכל איבר יותאם מספר טבעי ייחודי לו; המספור של כל איבר בקבוצה יכול להיות בבסיס מסוים (כגון עם [[מנייה מבסיס 0]] או [[מנייה מבסיס 1]] וכן הלאה) ואז נקבל מבנים כגון:

<pre dir="ltr">
0 = a
1 = b
</pre>

או:

<pre dir="ltr">
1 = a
2 = b
</pre>

עם זאת, אני לא בטוח (או לא יודע) איך נכון להגדיר [[קבוצה לא בת מניה]]; מכיוון שאין כאן ערך בשם זה ואני גם לא מכיר מינוח מקצועי רלוונטי אני מבקש הסבר פשוט ככל הניתן לקבוצה לא בת מנייה כל שהיא (רצוי הכי טריוויאלית ממטלות היום יום שאפשר להביא כדוגמה ועם מינימום גורמים, רק לצורך מסירת תבנית ההיגיון מאחורי המונח). 

בתודה, {{לא חתם||אלמ}}
:כפי שמתבקש מהשם, ההגדרה היא על דרך השלילה: [[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצה]] אשר לא קיים אף [[פונקציה חד-חד-ערכית ועל|מיפוי חד־חד־ערכי ועל]] מקבוצת המספרים הטבעיים אליה. איך מוכיחים שלא קיים אף מיפוי כזה? שאלה טובה. אבל הזכרנו כבר [[האלכסון של קנטור|דרך אחת כזו]] להוכיח את זה לקבוצה אחת מסוימת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:32, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:אתה יכול לחשוב על זה כך: קבוצה אינה בת מניה אם לא ניתן למנות את כל איבריה בסדרה אינסופית <math>a_1, a_2, a_3...</math>. זו קבוצה שיש בה כל כך הרבה איברים, כך שכל סדרה שכזו בהכרח מפספסת את חלקם (רובם למעשה). כפי שצפריר כתב, הדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצת ה[[מספר ממשי|מספרים הממשיים]]. דוגמה נוספת היא אוסף הנקודות בישר. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 14:35, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::תודה רבה דניאל; תגובתך עזרה לי להבין את החלוקה הכללית לקבוצות שונות טוב יותר; לא היה ברור לי מדברי צפריר שהדוגמה המוכרת ביותר לקבוצה שאינה בת מנייה היא קבוצה [[מספר ממשי|מספרים ממשיים]] ויתרה מכך בדיוק בערך זה נתקלתי בדיאגרמה נפלאה זו שעזרה לי לגמרי למפות קבוצות יסוד במתמטיקה:
::
::* [https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%A4%D7%A8_%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%99#/media/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:Real_numbers_he.svg קישור ישיר לדיאגרמה למתעניינים] 
::
::בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
:::שמחתי לעזור. שים לב שצפריר קישר לערך [[האלכסון של קנטור]] שמכיל הוכחה (נפלאה) לעובדה שהממשיים אינם בני מנייה. אני חייב לציין שאני לא מחבב את הדיאגרמה שקישרת אליה מכיוון שהיא יוצרת את הרושם שיש משהו מיוחד בחלוקת הממשיים לרציונליים ואי-רציונליים (אבל לא נוקטת באותה חלוקה במקרה של השלמים, שניתן לחלקם באותה מידה לטבעיים ושליליים). נכון יותר היה לייצג את הרציונליים כעיגול נוסף שמכיל את השלמים ומוכל בממשיים. בנוסף נוצר הרושם שהממשיים מתחלקים שווה בשווה בין רציונליים ולאי-רציונליים, כשבפועל [[כמעט כל]] הממשיים הם אי-רציונליים (מכיוון שאינם בנייה מנייה, בניגוד לרציונליים). [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 17:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אבל גם הטבעיים, השלמים והרציונליים באותו גודל (או עוצמה?), ובעייתי להציג זאת בדיאגרמה שנועדה להציג רק הכלות בין השדות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::לא הבנתי את ההערה. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 15:51, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::המטרה של התרשים אינה להראות סדרי גודל של הקבוצות, אלא רק את היחסים שיש בין קבוצות (במקרה הזה מדובר רק בהכלות). זאת המטרה של דיאגרמות ון, לא? אני חושב שהיה יותר אסתטי להציג את האי-רציונליים כעוד קבוצה, כמעגל. קיים לה גם איזשהו סימון, בדומה לשאר השדות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::# לא טענתי שהתרשים אמור להראות סדרי גודל ואיני חושב שהוא צריך לעשות זאת. טענתי שההצגה של הרציונליים והאי-רציונליים כשני חצאים היא שמייצרת את הרושם המוטעה של גודל שווה.
:::::::# להציג את האי-רציונליים כעוד עיגול תהיה טעות, מכיוון שהם בדיוק כל מה שנמצא מחוץ לעיגול של הרציונליים.
:::::::# רק הרציונליים והממשיים הם [[שדה (מבנה אלגברי)|שדות]]. הטבעיים, השלמים והאי-רציונליים אינם שדות.
:::::::# הצגת האי-רציונליים היא שגויה. הטבעיים, השלמים, הרציונליים והממשיים הן הקבוצות החשובות (בשל ה[[מבנה אלגברי|מבנה האלגברי]] שלהן). אין סיבה להזכיר את המשלימים שלהן: המספרים השליליים, הרציונליים הלא שלמים והאי-רציונליים. לאלו אין תכונות מעניינות כקבוצות בפני עצמן. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 00:33, 21 בספטמבר 2020 (IDT)

== האם גם לנוצרים ולמוסלמים יש גניזה לכתבי קודש בלויים? ==
{{/מצב|ישן}}
לבד מהיהודים, יש עוד הרבה אנשים, שהדת שלהם יש ספרי קודש. כך למשל הנוצרים והמוסלמים. האם גם אצלם, ספר קודש שהתבלה הולך למשהו כמו גניזה? ואם כן, למה לא מצאתי על זה שום עדות? 

תודה[[מיוחד:תרומות/2.53.130.10|2.53.130.10]] 12:12, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:באסלאם יש כמה מנהגים בעניין: בהחלט יש לכבד את כתבי הקודש ולא סתם לזרוק לאשפה. יש מקומות בהם ממש גונזים את הספרים, אפשר למחות (לגרד) את הכתוב (זה מתאים יותר כשכותבים על קלף או על גליון עבה), אפשר לקבור בצורה מכבדת, ואפילו לשרוף. אפשר לקרוא על זה כאן:Joseph Sadan, "Genizah and Genizah-like Practices in Islamic and Jewish Traditions: Customs Concerning the Disposal of Worn-out Sacred Books in the Middle Ages, According to an Ottoman Source," '''Bibliotheca Orientalis''' 43 (1986), 36-58 וגם [https://islamqa.info/en/answers/114932/ancient-copies-of-the-quraan כאן]. [[משתמשת:סיון ל|סיון ל]] - [[שיחת משתמשת:סיון ל|שיחה]] 11:30, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

== האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם מדינות דמוקרטיות נוטות פחות לפתוח במלחמות? אני יודע שארה"ב ורוסיה ידועות במדיניות מאוד כובשנית, אבל כל אחת מהן היא דמוקרטיה בעיקר על הנייר ובמציאות לעם אין אפשרות ממשית להשפיע על המדיניות בצורה ניכרת. 
אם מוציאים את מעצמות העל מחוץ משאלה, האם דמוקרטיה מפחיתה את כמות המלחמות? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.210|213.55.224.210]] 13:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:היות שקבעת כבר שארה"ב היא לא דמוקרטיה איזו תשובה אתה מצפה לקבל? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 13:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:אין כמעט מלחמות בין מדינות דמוקרטיות לבין עצמן, בפרט מאז מלחמת העולם השנייה. ר’ [[w:List of wars between democracies]], להשוואה, [[w:List of wars: 1990–2002]]{{כ}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:37, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:: מגניב. זה אומר שאם נותנים לעם לבחור את מנהיגיו באופן חופשי, הסיכוי שהממשל יפתח במלחמה הולך וקטן.
:::: מה שמגניב זו ההבנה הסלקטיבית שלך. ארצות הברית מדינה סופר דמוקרטית לפי כל מדד. השאלה שאלה רק על מלחמות של דמוקרטיות נגד דמוקרטיות. ארצות הברית נלחמה נגד מדינה דמוקרטית אחרת אך ורק במלחמת העצמאות שלה. אבל בכל זאת דרשת להוציא אותה מהרשימה של הדמוקרטיות, כדי שהיא לא תקלקל לך את המסקנות הכמותיות. ועכשיו אתה מסיק מהמסקנות הכמותיות, שהדמוקרטיות נמנעות ממלחמות בכלל, ולא רק נגד דמוקרטיות אחרות. גם הסקת שזה מגניב. כך לא מנהלים שום דיון רציני.[[מיוחד:תרומות/77.126.67.127|77.126.67.127]] 16:31, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::::: אם ארה"ב ורוסיה נחשבות לדמוקרטיה היא דיון אחר. שתיהן יודעות לנהל בחירות בצורה בה לעם אין אפשרות מלאה לבטא את דעתו ואחוז ניכר מהעם אינו פעיל פוליטית כי יודע שלקולות שלו אין משמעות. לצורך השאלה הזאת אני מוציא אותם מהמשוואה כי השאלה באה לבדוק אם עם חופשי יבחר מרצונו החופשי לצאת למלחמה. לצורך זה נדרש משטר בו העם יוכל לבחור אם לצאת למלחמה או לא. המערכת הפוליטית בארה"ב ורוסיה לא עונות על קריטריון זה. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.157|213.55.225.157]] 16:52, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::בארצות הברית לאזרחים יש השפעה רבה מאוד על השלטון. דמוקרטיות מנהלות הרבה מלחמות נגד דיקטטורות. הדמוקרטיות של מזרח אירופה גם ניהלו מלחמות אלו באלו. מדור "הכה את המומחה" לא נועד לדון בפנטזיות. [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 17:00, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::קבעת זאת בגלל דרך הבחירה שעובר דרך [[חבר האלקטורים]], ולא בצורה ישירה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:07, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::אזרח אמריקני מצביע לראשות העיר שלו, למועצת העיר שלו, לראשות מדינת המשנה שלו, לבית המחוקקים של מדינת המשנה שלו, לשני בתי המחוקקים של הפדרציה, לאלקטורים של נשיא הפדרציה, ובחלק מהמקרים גם מצביע בפריימריז של אחת ממפלגות הפדרציה ובפריימריז של אחת המפלגות במדינת המשנה. יש לו גם יכולת ביטוי מעולה בכלי תקשורת רבים ויכולת הפגנה מאוד חופשית. אם זו לא דמוקרטיה, אז אין בכלל דמוקרטיות בעולם. [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 17:15, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:השואל עונה בעצמו ומתווכח על התשובה. לכן אין לדיון הזה מקום בדף "הכה את המומחה". [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 17:19, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:רוסיה אינה מדינה דמוקרטית. קיומן של בחירות בלבד (לא שברוסיה הבחירות חופשיות) אינו הופך מדינה לדמוקרטית [[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 21:17, 19 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה זה בדיד ורציף במתמטיקה? ==
{{/מצב|ישן}}
מה הופך גורם לבדיד או רציף ומה הופך תהליך מתמטי ל"רציף" (היותו מערב גורם לא-בדיד אחד לפחות?)? בתודה {{לא חתם||אלמ}}
:[[התפלגות בדידה]] [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:20, 17 בספטמבר 2020 (IDT)
::תודה. {{לא חתם||אלמ}}
:::ביקשתי הבהרה בסוף פתיח הערך. {{לא חתם||אלמ}}
::::בדיד עוסק ב[[קבוצה בת מנייה|קבוצות בנות מנייה]], רציף עוסק בקבוצות מ[[עוצמת הרצף]]. דוגמה לא פורמלית: כאשר אתה הולך על המדרכה, ההליכה שלך רציפה, משום שרגליך יכולות לעמוד בכל נקודה של המדרכה. אם, לעומת זאת, תבחר ללכת על העמודים שמפרידים בין המדרכה לכביש, הליכתך תהיה בדידה, משום שרגליך יכולות לעמוד רק על העמודים (שניתן למספר אותם, 1, 2, 3, וכו'). [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 15:46, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::מכיוון שניתן למספר גם מרצפות המרכיבות מדרכה בסידור סימטרי (בין אם אדם עומד על מרצפה ענקית אחת בכל פעם או על שתיים בכל פעם, למשל), האין צעידה עליהן גם היא "תהליך מתמטי בדיד"? {{לא חתם||אלמ}}
::::::אנסה להסביר באמצעות דוגמה אחרת: נניח שאתה רוצה לעלות מקומת קרקע (שגובהה 0 מ' מעל פני הים) לקומה כלשהי (שגובהה 100 מ' מעל פני הים), ויש לך שתי אפשרויות: או לעלות במדרגות, או לעלות ב[[רמפה]]. נניח גם שאתה לא בכושר, ולא תוכל לבצע את כל העלייה במכה אחת, ותצטרך לעצור באמצע הדרך לנוח, לפחות פעם אחת. בוא נתמקד כרגע בנקודת העצירה הראשונה בלבד:
::::::* אם בחרת במדרגות - מספר האפשרויות לעצירה הוא בדיד: אתה יכול לעצור לנוח על המדרגה הראשונה, על המדרגה השנייה, על המדרגה השלישית... המדרגות לא ממוספרות, אבל אתה יכול למספר אותן בעצמך.
::::::* אם בחרת לעלות ברמפה - מספר האפשרויות לעצירה הוא רציף: '''כל''' [[מספר ממשי]] בין 0 לבין 100 יכול להיות הנקודה שבה בחרת לעצור לנוח (כאשר המספר מייצג את הגובה שלך במטרים מעל פני הים בנקודת העצירה). וגם אם תנסה - לא תוכל למצוא דרך למספר את '''כל''' נקודות העצירה השונות שעל הרמפה. זה פשוט לא אפשרי. 
::::::מקווה שזה עוזר... שנה טובה, [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 19:26, 18 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::נניח שיש 100 מדרגות שחילקתי ל-4 רבעים ונחתי בכל מדרגה אחרונה מתוך כל רבע; אני מניח שגם את הרמפה אפשר למספר אם נחלק אותה לארבעה רבעים וננוח בסוף של כל רבע, לכן אני עדיין מתקשה להבין את ההבדלים אליהם התכוונתם בין בדיד לרציף; אני מתחיל לקבל את הרושם שבכל הנוגע למונחים "בדיד" ו"רציף" אין כל הבדל אובייקטיבי וכל הבדל כזה הוא סובייקטיבי לחלוטין; אני טועה בכך? {{לא חתם||אלמ}}
::::::::אתה טועה. מקור הטעות היא זו: זה נכון ש'''אפשר''' לחלק את הרמפה לארבעה רבעים. אבל חלוקה זו איננה רלוונטית. כי אתה עדיין יכול לעצור באמצע הדרך, '''בכל''' נקודה שבין 0 ל-100. וזה בכלל לא משנה לאיזה רבע שייך כל נקודה. את '''כל''' נקודות העצירה האלו '''לא''' ניתן למספר (1, 2, 3, ....) [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 12:18, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::אי אפשר לחלק את הרמפה לרבעים, כי בכל רמת דיוק תקבל תוצאה שונה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 12:36, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::::אפשר לחלק. אבל מה זה ייתן בדיוק?! [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 13:58, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::::אבל אם אין חלוקה לרמפה אני מניח שאיפה נמצא ה-0 שלה וה-100 שלה (נקודת ההתחלה) זה סובייקטיבי לחלוטין. {{לא חתם||אלמ}}

===בעניין הדוגמה שנתן משתמש:יוניון ג'ק לעיל===

אני בספק שהצלחתי להבין את ההבדל מן הדוגמה; תחילה אני צריך להבין אם בהקשר "בדיד ורציף" המתמטיקה עוסקת רק ב:

* גורמים בדידים
* גורמים רציפים
* תהליכים בדידים
* תהליכים רציפים
* שילוב מסוים של שניים או יותר מאפשרויות אלה

בברכה {{לא חתם||אלמ}}

:איך אתה קופץ לאיבר הבא בתור - כאשר מדובר בבדיד, זה די פשוט לעבור לאיבר הבא, כאשר אתה בציר רציף, איך תעשה זאת? אולי משל [[אכילס והצב]] יוכל לעזור בהבנה? לגבי תהליכים - אולי סכום סדרה (בדיד) לעומת סכום בעזרת אינטגרל (רציף)? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:14, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
:מתמטיקה הוא תחום נרחב מאוד. ישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים שהם בדידים (למשל: [[מתמטיקה בדידה]]) וישנם ענפים שבהם עוסקים במספרים/עצמים/קבוצות/איברים רציפים. [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 20:41, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
::האם נכון להגיד שישנם תהליכים מתמטיים "בדידים" או "רציפים"? בברכה {{לא חתם||אלמ}}
:::::מה זה בדיוק [[תהליך מתמטי]]?! [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 12:07, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::תודה רבה על בקשת ההבהרה הזו ! ובכן, ב"תהליך מתמטי" התכוונתי לכל משהו שקורה מתמטית כגון נוסחה או "תרגיל" שאדם או מחשב "מעבד", כלומר כל "תהליך" או "תרחיש" שהוא מתמטי במהותו או בעיקרו; האם נכון לשוח על "תהליכים" כאלה? {{לא חתם||אלמ}}
:::::::אתה מתכוון למשהו כמו אלגוריתם, לצורך פתירה של בעיות מסוג מסוים? [[משתמש:יוניון ג&#39;ק|יוניון ג&#39;ק]] - [[שיחת משתמש:יוניון ג&#39;ק|שיחה]] 19:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::::::::כן; האם הגיוני לשוח על "אלגוריתם בדיד" או "אלגוריתם רציף"? {{לא חתם||אלמ}}

::::לשואל המקורי, הנה הדגמה פשוטה: במקרה הבדיד, המספר הבא אחרי 2 הוא, לדוגמא, 3. במקרה הרציף, מה לדעתך המספר הבא אחרי 7.42424242 (שלוש נקודות) ? אם הצלחת למצוא תשובה, אנחנו במקרה בדיד. אם לא, רציף. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:44, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::שלום Gil mo, אני אישית הייתי מעגיל את המספר 7.42424242 מעלה ל 7.5 לפחות אבל אני לא בטוח שטרם העיגול נכון פורמלית להגדירו רציף וזאת בהתאם לתגובות לשאלתי זו: [[וק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float]]. {{לא חתם||אלמ}}
::::::המספר לכשלעצמו אינו רציף או בדיד, אלא הקבוצה אליה הוא משתייך. במסגרת המספרים הממשיים, אין לך את ״האיבר הבא״ למספר שציינתי (בוודאי לא 7.5. מה עם 7.43 למשל? 7.4249?). יותר מהכל, אנא הסבר מה מסגרת השאלה שלך, לאן אתה חותר להגיע? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:29, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::'''המשפט הראשון בדבריך עזר לי מאד לעשות סדר בסיסי''' - כעת אני מבין שלא נכון לשוח על גורמים\אובייקטים\מספרים "בדידים" או "רציפים" אלא על קבוצות "בדידות" או "רציפות".
:::::::
:::::::אני מבין למה ציינת 7.4249 ו 7.43 במקום 7.5 שהייתי "מוטה" להציע כתשובה אפשרית כי בחיי האישיים אני באופן כללי מעדיף לעבוד עם מספרים שהם כמה שיותר "שלמים" או "סימטריים" (לא יודע איזה מינוח עדיף).
:::::::לגבי מה מסגרת השאלה או לאן אני חותר להגיע - אני רוצה להבין אם יש הגדרה אחת וחד משמעית למונחים "בדיד" ו"רציף" במתמטיקה, מעין מכנה משותף לכל מגוון המונחים המתמטיים שהביטוי "בדיד" או "רציף" (או שני הביטויים יחדיו) נכללים בהם או אולי קשורים בהם כגון [[מתמטיקה בדידה]] כולל [[מרחב בדיד]] וכן [[זמן בדיד וזמן רציף]], [[קו ישר]], [[מרחב מטרי שלם]], [[קשירות]], [[פונקציה רציפה]] ואולי גם "רצף המספרים הבלתי רציונליים והרציונליים".
:::::::
:::::::בברכה {{לא חתם||אלמ}}
::::::::מדוע פיצלת את הדיון? השבתי לשאלתך זו ב[[וק:הכה את המומחה/שאלות במדעים מדויקים#בדיד ורציף לעומת שלם או שבר float]]. אם התשובה אינה מספקת בעיניך, השב שם. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 19:28, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::::השאלה הנוכחית כללית; השאלה שקישרת אליה קשורה ספציפית להקבלה המילולית שהנחתי שקיימת (והתברר לי ממך שטעיתי) בין בדיד ורציף לבין מספר שלם ו float בהתאמה. בברכה. {{לא חתם||אלמ}}
: כשמחפשים משמעות רחבה למושגים אנליטיים כדאי להבין אותם במסגרת [[טופולוגיה|טופולוגיה]]. [[נקודה מבודדת]] במרחב טופולוגי היא נקודה המהווה קבוצה פתוחה בפני עצמה. כדי להבין מדוע היא נקראת כך, אפשר לצמצם את ההסתכלות ל[[מרחב מטרי|מרחבים מטריים]]: שם נקודה p היא מבודדת (לפי ההגדרה לעיל) אם קיים אפסילון קטן כל כך עד שאין אף נקודה אחרת שמרחקה מ-p קטן מאפסילון. המרחב כולו הוא [[מרחב דיסקרטי|מרחב בדיד]] אם כל הנקודות שלו מבודדות. לדוגמא, קבוצת השברים {חצי, שליש, רבע, ...} היא מרחב בדיד, על אף שהמרחק מנקודה לנקודות הסמוכות לה הולך וקטן. 
: רציפות היא מושג מורכב יותר, והוא אינו "ההיפך" מבדידות. על הציר הממשי משתמשים במונח "קבוצה רציפה" (בצורה לא מדוייקת) כדי לתאר [[קטע (מתמטיקה)|קטע]]. בהקשר רחב יותר ראה [[פונקציה רציפה]]. הקשר בין המושגים הוא שמרחב הוא בדיד אם ורק אם כל פונקציה ממנו היא רציפה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:37, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

== איך השפעת הספרדית נעלמה? ==
{{/מצב|נענה}}
תשובה: לא הייתה תרופה ולא היה חיסון. אך אחרי 30 מיליון שמתו במחלה, וכנראה עוד עשרות או מאות מיליונים שחלו ולא מתו, נוצרה כנראה חסינות עדר. המחיר - ללא ספק - היה גבוה מדי. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 16:40, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:1. אמנם לא היה חיסון מלאכותי. אבל האוכלוסיית בני האדם פיתחה חיסון טבעי.
:2. אוכלוסיית נגיפי השפעת משתנה כל הזמן. כך שהזנים שלה נוצרים ונכחדים כל הזמן. [[מיוחד:תרומות/23.227.142.187|23.227.142.187]] 18:32, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

== איסור כניסה לים בסגר ==

{{/מצב|ישן, לא נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

רלוונטי גם לספורט ימי יחידני כמו גלישה? [[מיוחד:תרומות/94.159.193.178|94.159.193.178]] 21:50, 19 בספטמבר 2020 (IDT)
: תלוי באיזה סגר. לפעמים מותר לכולם, לפעמים רק למי שגר במרחק הליכה מהים/ק"מ/חצי ק"מ, ולפעמים אסור. בברכה, [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|ידידיה צבאן]] • [[שיחת משתמש:ידידיה צ' צבאן|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"א • 22:51, 31 באוקטובר 2020 (IST)

== טעינת טלפון סלולרי ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
א. האם הטענת טלפון סלולרי בשקע מסוים, לעומת טעינתו בשקע אחר יכול להשפיע על המהירות שבה נגמרת הסוללה? ב. למה לפעמים הסוללה שלי נגמרת מהר יותר, ללא תלות בכמה היה שימוש בטלפון? --[[משתמש:Nirvadel|Nirvadel]] - [[שיחת משתמש:Nirvadel|שיחה]] 13:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
: א. לא, אלא אם השקע מקולקל או לא תקני. ב. יש אפליקיציות שפועלות ברקע, למשל עדכוני תוכנה: וגם איכות הקליטה משפיעה על צריכת ההספק, כאשר ככל שהקליטה גרועה יותר צריכת ההספק גדולה יותר. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 17:04, 20 בספטמבר 2020 (IDT)

== עוד לקט שאלות! והפעם: חום, לחות, אוויר, כלבים וסגר ==

1. מהו החלק הכי חם של העולם- מרכז אוסטרליה, המזרח התיכון, צפון אפריקה או דרום ארה"ב?{{ש}}
2. האם בעלי חיים שלא מזיעים, כמו כלבים, מרגישים הבדל בלחות? האם גם מבחינתם עומס החום עולה ביחס ישר ללחות?{{ש}}
3. האם לאוויר יש מסה? לכאורה, התשובה ברורה- אוויר הוא חומר, ולכל חומר יש מסה, שהרי [מסה = כמות החומר]. אבל אם אמנם לאוויר יש מסה, מתבקשת השאלה הבאה- אם נשים על המשקל כדור או בלון חלול מלא באוויר, האם המשקל יראה לנו רק את מסת הכדור/בלון עצמו, או גם את מסת האוויר שבפנים? ובכלל- אם לאוויר יש מסה, למה כשאין כלום על המשקל מלבד אוויר, המשקל מראה "0"?{{ש}}
4. מה הקטע של כלבים להריח את השתן של מי שהיה באותו מקום כמה שעות לפני כן? איזה מידע נותן להם הריח של השתן ומה הם עושים עם המידע הזה?{{ש}}
5. האם אי פעם הוטל סגר על אוכלוסייה כלשהי לפני העת החדשה? האם זה בכלל היה אפשרי?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 19:59, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:אענה על שאלות שאינן סטטיסטיקה פשוטה שקל לגלות בחיפוש בגוגל.
:כלבים מזיעים כי הם שומרים על טמפ' גוף קבועה. יצורים שלא שומרים על טמפ' קבועה הם [[בעלי דם קר]]. הם צריכים את השמש כדי להתחמם.
:לאוויר יש מסה. המאזניים לא מראים את המסה הזאת כי הם לא רגישים דיים למשקל נמוך כל כך. אם ישתמשו במאזניים רגישים הם יראו את משקל האוויר. 
:כלבים מריחים שתן ודברים אחרים כדי לדעת איזה כלב עבר שם. כלב הוא חיה טריטוריאלית (בדומה ליונקים רבים אחרים) וכלבים זכרים מסמנים את הטריטוריה שלהם.
:כן, סגר הוא המצאה מימי הביניים לפחות (יתכן שהיה גם בעת העתיקה, אך הדבר לא ידוע לי). וכן, היה אפשרי בהחלט. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:33, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:1. מרכז העולם.{{ש}}
:2. כלבים „מזיעים״ דרך הלשון, לכן נראה לי שלחות האוויר משפיעה על יכולתם להתקרר.{{ש}}
:3. כשאין כלום המשקל מראה 0 כי הוא מכויל לכך. הוא צריך להתעלם גם מהמשקל של רכיבים שונים שלו.{{כ}}
:5. מצור הוא סגר. מצור היה בשימוש כבר מהעת העתיקה.{{ש}}
:[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:20, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:1. המזרח התיכון וצפון אפריקה כוללים לא מעט הרים. אני לא מכיר מספיק טוב את מרכז אוסטרליה, אבל נראה לי ששם יש פחות. דרום ארצות הברית (לפחות החלק שמזרחי למיסיסיפי) די נמוך, למיטב זכרוני. אז אני מהמר על אחד משניהם. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:25, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::5. [[עוצר]] היה דבר מקובל בימי הביניים ברחבי אירופה, ואף לפני כן. [[:en:Curfew bell|ראה ערך בויקיפדיה האנגלית]]. [https://www.britannica.com/topic/curfew ראה גם כאן]. [https://www.johnmooremuseum.org/the-history-of-the-curfew-2/ וכאן]. אולי יש כאן מומחים יותר גדולים ממני בהיסטוריה, אך יש לי יסוד להניח שזה מוקדם יותר מתוך טקסטים - מהמקורות שהבאתי נראה שהשלטונות לא אהבו שהאזרחים מסתובבים בלילה. ב[[שיר השירים]] יש שומרים שתופסים את הרעיה מסתובבת בלילה ומכים אותה. בהלכות [[חנוכה]], זמן סיום הדלקת נרות הוא כשתכלה רגל מן השוק, וניתן להבין זאת שיש שעה שבה כל האזרחים מתכנסים לתוך הבתים. וכמובן יש להזכיר גם את ה[[מלאח]] וה[[גטו]].
: לאוויר יש מסה, אבל המאזניים אינן צריכות להרים אותו משום שהן שקועות באטמוספירה מכל הכיוונים. נסה לנתק משטח כנגד ואקום כדי להבין שאי אפשר להתעלם מה[[לחץ אטמוספירי|לחץ האטמוספירי]] - בערך 10 טון למ"ר! (בערך שלנו כתוב משום מה שהלחץ הזה אינו מורגש משום שהתרגלנו אליו). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 23:02, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::תודה שציינת זאת. תוקן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:27, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
:קל למדי להיווכח במשקל האוויר אם שוקלים במאזניים כדורגל מנופח היטב לכדורגל מפונצ'ר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:29, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
::בכדורגל מנופח האוויר דחוס? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:56, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
:::כן. למעשה עם משקל של מטבח שמפריד לגרמים תגלה את ההבדל. אוויר שוקל יותר ממה שנדמה לנו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:25, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
: לגבי חום אני מהמר על [[א-צחרא]] אל-כברא - "המדבר הגדול" שבצפון אפריקה, או על [[מדבר לוט]] שבפרס. בברכה, [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|ידידיה צבאן]] • [[שיחת משתמש:ידידיה צ' צבאן|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"א • 22:49, 31 באוקטובר 2020 (IST)

== מהי ההגדרה של המושג גבול אקלימי? ==

אני לא מוצאת תשובה בשום מקום, ובאתרים שכן מצאתי כתוב שזה גבול טבעי, אבל הייתה לי שאלה אחרת בשיעורי הבית על גבול טבעי ואני לא חושבת שזאת אמורה להיות אותה התשובה. [[מיוחד:תרומות/79.182.47.190|79.182.47.190]] 20:54, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:המושג "גבול טבעי" מתייחס בדרך כלל לגבולה של מדינה מסוימת. בהקשר זה "גבול טבעי" הוא מכשול טבעי גדול כמו נהר או רכס הרים שתוחם את שטח המדינה. לרוב, זה יהיה גבול קל להגנה. מכאן גם הטענה שגבולה "הטבעי" של צרפת הוא נהר הריין והשאיפה של הצרפתים להגיע לגבול זה מהמאה ה17 והלאה. אני לא בטוח מה הוא גבול אקלימי אם כי הדעת נותנת שהכוונה להחלפה בין אקלים מסוים לאקלים אחר (למשל הגבול בין אקלים טרופי לסוב-טרופי). בכל אופן, זה לא "גבול טבעי". [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:17, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
::אני מקווה שאני זוכר היטב את שיעורי הגיאוגרפיה בבי"ס... [[אלכסנדר זופאן]] ו[[ולדימיר קפן]] קבעו גבולות אקלימיים שבה בחנו מס' משתנים (חום, צחיחות וכיוצ"ב). בישראל זה בערך מצפון לבאר שבע (בין [[אקלים ממוזג|האקלים הממוזג]] לאקלים ים תיכוני קיץ-חם. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 10:33, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

== עזרה - זיהוי סדרת ספרים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום, זכור לי לפני כ-30 שנה סדרת ספרים בבית הורי. הספרים היו לקט סיפורים קצרים מלווים באיורים (ככל הזכור לי הן מקור והן תרגום), בעיצוב כריכה לבן, בחזית איור ששייך לאחד הסיפורים בקובץ ומעוטר בפסים אנכי צהוב. הסדרה כללה משהו כמו 6-7 כרכים בכריכה קשה, כל אחד עם פחות ממאה דפי כרומו, ונמכרו יחד בקופסת קרטון ייעודית בעלת עיצוב דומה. גודל הספרים היה קצת פחת מ-A4 ובצורה ריבועית. לא מצליחה לזכור אם הסיפורים היו מנוקדים, נוטה לחשוב שכן. אשמח אם מישהו כאן יוכל לזהות לי באיזה קובץ מדובר. {{לא חתם||אלמ}}
:האם זכור לך שם או תוכן של לפחות אחד הסיפורים? מה היה אופי הסיפורים, לאיזה גיל? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:06, 20 בספטמבר 2020 (IDT)
:: לצערי לא זוכרת שמות יותר מידי. הסיפורים היו לגילאי בית ספר יסודי, יותר הכיתות הגבוהות. ככל הזכור לי זה יצא בהוצאת ספרים מכובדת, הקיבוץ המאוחד או משהו בסגנון. {{לא חתם||אלמ}}

==וואלה==
שלום לכם עורכי וויקיפדיה. מה הוא פירוש המילה וואלה שהפכה להיות סלנג מעברית? האם היא קריאת הפתעה? קריאת תמיהה?.  {{בעלי ידע/ערבית}} אולי תדעו?. [[מיוחד:תרומות/79.182.81.68|79.182.81.68]] 17:56, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
נו.. {{בעלי ידע/ערבית}} [[מיוחד:תרומות/79.182.81.68|79.182.81.68]] 18:06, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
:וואלה בערבית (والله) משמעותה: "בְּשֵׁם אֱלֹהִים! חַי אֱלֹהִים!" (האות ו' בהתחלה אינה ו' החיבור אלא ו' של שבועה). לסלנג העברי נכנסה כקריאת התפעלות. [[משתמש:Amikamraz|Amikamraz]] - [[שיחת משתמש:Amikamraz|שיחה]]
::התרגום לעברית הוא בחיי או תאמת.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">  שיחה ☎</span>''']]  18:50, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
==אתר מראה==
מהו האתר [https://www.wikiwand.com/he/%D7%A2%D7%9E%D7%95%D7%93_%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%99 הזה] ואיך אתרי מראה עובדים בצורה כזו שהתוכן כאן מעותק אוטומטית אחרי שינוי?.  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">  Diamond Magazine</span> • [[משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#1E90FF;"> מגזין יהלום</span>''']]  • [[שיחת משתמש:מגזין יהלום|'''<span style="color:#000080;">  שיחה ☎</span>''']]  20:07, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
:עיצובה של ויקיפדיה מקודד בקבצי CSS. עם סט שונה של CSS-ים מתקבל עיצוב שונה למרות שהתוכן נשאר זהה.{{ש}}אגב, אני לא מכיר בדיוק את הפרוצדורה, אבל משתמשים רשומים יכולים להשתמש ב CSS פרטי משלהם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:19, 21 בספטמבר 2020 (IDT)
::עריכת תת-דף משתמש בשם global.js ו-global.css במטא-ויקי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

== האם טבעונות מזיקה לבריאות? ==

האם דייטה טובענית "טבעית" (ללא תוספי תזונה כמו אבקת חלבון, ברזל וויטמינים) לאורך תקופה קצרה של כחודש יכולה לפגוע בבריאות האדם? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.157|213.55.225.157]] 00:38, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
:תזונה טבעונית דורשת הקפדה יתרה על גיוון מקורות חלבון בשביל לקבל את כל תשע חומצות האמינו החיוניות. בפועל מדובר על צריכה של כמה מיני קיטניות - שעועית, חומוס, סויה ועדשים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
::כמו כן יש להקפיד על רמת וויטמין B12 - מה שמצריך בד"כ תוספת בכדורים. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 17:03, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
:::כל תזונאית יכולה לבנות לאדם תפריט טבעוני פשוט ובריא לתקופה של חודש, שישפר את מצבו הבריאותי ויספק את כל אבות המזון הדרושים לגוף (למעט B12 אבל אם זה רק חודש אז לרוב האנשים יש מספיק מאגרי B12 בגוף לתקופה כזו.) לעומת זאת, אם מישהו יאכל רק סלט ירקות בכל יום במשך חודש אז כן, ייגרמו לו נזקים בריאותיים (אם כי לא מאד משמעותיים). תגיד, ראית את הסרט [[לאכול בגדול]]? -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:08, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם מריה הקדושה היא אלה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מרים, אימא של ישו: האם היא נחשבת לאלה? היא בת זוגתו של האל העתיק שעיבר אותה ברך נסית. היא אימו של האל הצעיר. מופיעה בפסלים ותמונות רבים. נוצרים רבים נוטים להפנות את תפילותיהם אליה והיא מופיעה על קמעות ובברכות. 

האם היא יכולה להיחשב ל[[אליל]]ה נוצרית? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:28, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
:לא. [[משתמש:רבע נצנץ|רבע נצנץ]] - [[שיחת משתמש:רבע נצנץ|שיחה]] 16:30, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
:זה שישו נולד לאל לא אומר שאמו אינה אנושית. לא חסרים סיפורים מהמיתולוגיה היוונית לדוגמה, על בניו הרבים של [[זאוס]], חלקם גם עם נשים אנושיות. אבל קרוב עוד יותר לעולמו התרבותי של ישו: הסיפור על לידת [[שמשון]] ב[[קדמוניות היהודים]] די דומה למערכון של היהודים באים. וכמובן הסיפור על [[מעשה בני האלוהים]] שמוזכר בקצרה בספר בראשית לפני המבול אבל היה נפוץ בחוגים שונים באותה תקופה. מעבר לכך מריה היא [[קדוש (נצרות)|קדושה]] ומתפללים אליה כמו לקדושים אחרים. יש בהחלט טעם להשוות בין קדושים בנצרות לאלילים מדרגים שונים בדתות פוליתאיסטיות. אבל מבחינה פורמלית המדרג ברור. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:41, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
:: אני יודע שיש הרבה דוגמאות לנשים בנות תמותה שהיו לבנות זוג לאלים. אבל עם מריה יש עוד עניין: היא מושא פולחן. פסליה ניצבים במקדשים ונוצרים רבים נוטים להתפלל אליה ולבקש ממנה ברכה. בנצרות המזרח-אירופאית מקובל גם לנשק [[איקונה]] של מריה כחלק מפולחנה. אם אינני טועה, לפי האמונה היא לא נפטרה כמו בני תמותה, אלא עלתה לשמים, כלומר הצטרפה לבנה, כלומר מין "[[האלה האם]]". בגלל זה השאלה - מה מבדיל אותה מהותית מ[[הרה]] ו[[אשרה (אלה)]]? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 14:35, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
:::ראשית, קיים פער בין תפיסת מריה בציבור האורתודוקסי והקתולי לבין דמותה בתאולוגיה הנוצרית. הציבור במקרים רבים, גם בקרבנו היהודים, נוטה לקדש אנשים, להתפלל אליהם ואף ליחס להם כוחות על. שנית, יש פער מהותי בין אלה בעלת כוחות משלה, לבין קדושה שאין לה כוח משלה והשפעתה נגזרת מיכולתה לעתור בפני האל היחיד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:05, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

== מידע שאינו קול בשידור [[רדיו]] ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לפי מה שאני מבינה מהערך [[רדיו]], האותות מתורגמים רק לשמע. אבל באוטו הרדיו מזהה באיזה תחנה מדובר וכותב את השם באנגלית, ולכן אני מבינה שעובר עוד מידע שמפורש לטקסט על המסך. האם אני צודקת? אם לא, איך הרדיו באוטו יודע באיזה תחנה מדובר? תודה.
:[[מערכת רדיו דאטא]] [[משתמש:שושושושון|שושושושון]] - [[שיחת משתמש:שושושושון|שיחה]] 22:34, 22 בספטמבר 2020 (IDT)
::בהשלמה לזה, לכל תדר רדיו אפשר להוסיף יכולות לשליחת נתונים ספרתיים. פשוט בגלל הסטנדרד שבו הפנו טווח תדרי AM ו-FM לא מוצפנים לרדיו ובגלל שתדרים אלו לא כוללים מאפיינים מאוד רצויים לתקשורת ספרתית, לא משתמשים בהם לזה לרוב. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 22:50, 22 בספטמבר 2020 (IDT)

== עיצוב לוגו בתלת מימד ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום וברכה, אני רוצה לעצב לוגו כמו של ויקיפדיה עם אותיות אחרות. יש תוכנה חינמית שיכולה לעשות את זה (או מישהו פה שיודע לעשות את זה) {{תודה רבה}} מתייג: {{בעלי ידע/איורים}} [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] • [[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]] • ה' בתשרי ה'תשפ"א • 12:55, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
:אאל"ט ניתן ליצור מודל דומה ב[[בלנדר (תוכנה)|בלנדר]]. ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 14:38, יום רביעי בשבת, ה' בתשרי ה'תשפ"א (IDT).
::למען ההגינות יש לציין שללמוד בלנדר זו השקעה רבה רבה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:56, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
:::{{תודה רבה}} {{א|אילן שמעוני}}, אתה צודק. זואכן תוכנה מאוד מסובכת. --[[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] • [[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]] • ו' בתשרי ה'תשפ"א • 09:33, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
::::אני חושב שמצאתי פתרון מעשי עבורך, בתנאי שאתה מסוגל לתאר באופן מדןייק את מה שאתה מעוניין בו באנגלית פשוטה (ברצינות, ממש פשוטה). מעצבים גרפיים הודים מציעים לעשות עבודות מסוג זה ממש בזול. מעצבת שהיא במקרה קרובת משפחה שלי העבירה חצי מפרוייקט תלת מימד שעשתה להודי תמורת 7$. שילמה לו ב[[פייפאל]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:43, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
:לוגו תלת מימדי אפשר לעשות גם בפוטושופ, שהיא תוכנה די קלה ללמידה. [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  10:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה ההבדל בין פרמטר לקריטריון? ==

אני מבין שבאופן כללי פרמטר הוא רכיב של מערכת שהמערכת תלויה בו (בלי רכיב זה המערכת לא תהיה אותה מערכת); דוגמה לכך זה משתנה חשוב בתוכנה או רשות מס של ממשלה נתונה.

אני בנוסף לכך מבין שקריטריון הוא "תנאי מבחין" ותהיתי אם "לעמוד בקריטריון" זה "להחזיק פרמטר" מסוים.

תמהני איך המומחה יסביר את ההבדל. {{לא חתם||אלמ}}
:אני ממליץ בחום לשואל להיעזר במילון טרם כתיבת שאלות כאן. עדיף מילון אנגלי - זמין יותר ועשיר יותר, והתשובה תהיה ממצה ומקיפה יותר מתשובת המומחה המזדמן. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:43, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
::לא כל שאלה שאולי אשאל כאן מצריכה שאבדוק במילון מהי הגדרת מונח\ים עליהם אני שואל (וזה נכון לכל אדם למעשה) ; אינך יודע מה אני יודע ולכן לדעתי זה חסר בסיס ומזלזל להציג אותי כמי שצריך לבדוק במילון לפני שהוא שואל כאן שאלה '''כך בצורה כללית''' ; אני חושב שסיפקתי כאן הגדרה נכונה למה זה פרמטר ולדעתי זה בסיס מספיק לשאול כאן מה ההבדל בין שני המונחים ; טרם כתיבת השאלה ידיעתי שקריטריון הוגדר כ"תנאי מבחין" (ערכתי את דברי להסביר זאת) ועדיין רציתי דעה חיצונית לגבי ההבדל בין שני המונחים. אם תערוך את דבריך בהתאם אמחק תגובה זו. {{לא חתם||אלמ}}
:::קריטריון הוא התנאי שבו צריך לעמוד הפרמטר. למשל, אחד מה'''פרמטרים''' במידות מזוודה הוא ״אורך״. בנמל התעופה, ה'''קריטריון''' להכנסת מזוודה לתאי האיחסון הוא שהאורך יהיה קטן מ... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:32, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
: אין הרבה קשר. "קריטריון" הוא תנאי. לדוגמה, אם אתה עומד ב'''קריטריון''' של לשקול מעל 80 קילו בגובה של פחות מ-1.65, אתה מוגדר כבעל עודף משקל. 
: '''פרמטר''' הוא מונח המתאר את הדברים הלא קבועים במערכת שאתה חוקר. בדוגמה הקודמת, הפרמטרים לקביעת עודף משקל הם: 1) מסת הגוף 2) גובה הגוף. כלומר אתה בונה מין "מודל" שמקבל נתונים משתנים (פרמטרים) ויודע לקבוע תוצאות לפי תנאים מוגדרים (קריטריונים). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:22, 23 בספטמבר 2020 (IDT)
::תודה. {{לא חתם||אלמ}}

===האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים?===
אם אני מבין נכון תנאי הוא מונח כללי: תנאי יכול להיות ''תנאי עיקרי'' ("מבחין"), כלומר כזה שחובה לעמוד בו; או, ''תנאי משני'', כלומר כזה שלא חובה לעמוד בו אך עמידה בו תתן עדיפות (כמו ב[[גיוס עובדים]]). בדקתי כמה מילונים אך מבדיקתי לא עלה הבדל כמו זה שהצגתי בין "תנאי עיקרי" ל"תנאי משני".

האם תנאי וקריטריון ("תנאי מבחין") הם תמיד מונחים מקבילים? כלומר האם נכון להסיר את המילה "מבחין" ולהישאר עם "תנאי" וזהו? {{לא חתם||אלמ}}

בתודה. {{לא חתם||אלמ}}
:מאוד תלוי בקונטקסט. איפה אתה רוצה להשתמש במונחים האלה למשל? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:52, 24 בספטמבר 2020 (IDT)
::עבורי זה לא עניין של איפה אלא שימוש כללי: אני מנסה לברר מה נפוץ בכללי. {{לא חתם||אלמ}}
:::זאת שאלה של סמנטיקה והיא יכולה להשתנות בין הקשרים שונים. "תנאי" ו"קריטריון" זה כמעט אותו דבר. ההבדל היחיד שאני יכול לחשוב עליו הוא ש"קריטריון" תמיד משמש כמין שאלה ("האם X גדול מ-8?") שהתשובה עליה משפיעה על תוצאת המבחן שאתה מעביר על הנתונים שלך. "תנאי" יכול להיות גם נתון של המערכת הנחקרת. לדוגמה "[[תנאי התחלה]]" הוא שם כללי למצב ראשון שממנו אתה מתחיל לחקור מערכת שהמצב שלה משתנה עם הזמן. אתן דוגמה:
::: כשאתה זורק כדור, תנאיי ההתחלה שלך הם כיוון ומיהירות הזריקה והמיקום ממנו אתה זורק. פרמטרים של מיקום ומהירות הכדור משתנים עם זמן, עקב פעילות של כוח הכובד. ברגע שהכדור עומד בקריטריון של "מהירות =0 וגם גובה=0", הניסוי מסתיים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:34, 25 בספטמבר 2020 (IDT)

== קטגוריות מוסתרות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה אני לא רואה אותן יוותר?
: @[[משתמש:ליאון12|ליאון12]]: בדקת ש"הצגת קטגוריות מוסתרות" מסומן בהעדפות – מראה – אפשרויות מתקדמות? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:17, 23 בספטמבר 2020 (IDT)

== המנדט הבריטי ==

האם בתקופת המנדט  הנהגת הישוב העברי נבחרה בהצבעה על ידי העם או לא? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 01:36, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
: כן, ראו [[אספת הנבחרים]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:31, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

== הסכם אברהם ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למעמד החתימה הגיע ראש ממשלת ישראל, אך מדינות ערב שלחו רק את שרי החוץ. למה לא באו המנהיגים בעצמם? או לחילופין מדוע ישראל לא שלחה במקום את שר החוץ שלה? [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  10:12, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:ההנחה שלי: [[בחריין]] ו[[איחוד האמירויות הערביות]] הן מונרכיות אבסולוטיות, כלומר בראשן עומד מלך בעל סמכויות ביצועיות. אני מאמין שאותם מלכים פחות עסוקים בניהול יחסי החוץ שלהם ולכן הם האצילו את הסמכות לחתום על ההסכם אל שרי החוץ שלהם. כמו כן, יכול להיות שככה הוחלט במו"מ המקדים בין [[ירושלים]] ל[[אבו דאבי]] ו[[מנאמה]]. לגבי השאלה מדוע לא שלחה ישראל את [[גבי אשכנזי|שר החוץ]], התשובה תהיה פוליטית לחלוטין. נראה לך שנתניהו ייתן לאשכנזי שנוא-נפשו את התהילה הזו של חתימה על הסכמי שלום היסטוריים? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 14:17, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::בסדר אבל גם לאותם מונרכים יש ראשי ממשלות. אם הדרג הישראלי שמגיע הוא ראש ממשלה אז הוא אמור להיפגש עם מקביליו. [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  14:19, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:מראש סוכם שהחתימה תהיה בדרג שרי חוץ. אבל נתניהו לא רצה לתת לשר החוץ שלו לקבל קצת קרדיט (אפילו כשהסתבר ששר החוץ הוא זה שחייב לחתום על ההסכם). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:02, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::לא ידעתי שזה היה הסיכום, חידשת לי. [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  16:56, 26 בספטמבר 2020 (IDT)

== סוגי קומדיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש סגנונות שונים מאוד שקוראים להם "קומדיה". האחד כולל משחק מוגזם ולא מציאותי (90% מסרטי ג'ים קרי) עם סיפור לא הגיוני ומופרך. והשני הוא סיפור מצחיק שנראה מציאותי עם משחק טבעי, כלומר סיפור שיכול להתרחש במציאות, אבל מעורר צחוק. לדגומה פלישוק, האחרות המוצלות שלי, להתראות לנין. 

ברור שאין גבול חד וחלק. השאלה היא איך קוראים לשני הסוגים הללו? כי זה סוגות שונות, שהמשותף להם הוא שהן מצחיקות את הצופה. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 18:16, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:יש הרבה יותר משני סגנונות [[קומדיה]]. הראשון שציינת נכלל בסוגת ה[[סלאפסטיק]] (פרצופים מצחיקים, מצבים מוגזמים, וכדומה). מעבר לזאת יש [[קומדיות אימה]], [[קומדיה שחורה|קומדיות שחורות]], [[קומדיות נעורים]], [[דרמה קומית|דרמה-קומדיה]], [[קומדיית מצבים]] ו[[:קטגוריה:קומדיה|עוד]] ועוד - ותודה לצפריר על הכנסת הקישורים. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:40, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:: תוכל לקרוא יותר על 26 סוגי קומדיה בדף {{אנג|Comedic genres}}. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  20:35, 28 בספטמבר 2020 (IDT)

== איך קרניבורים מקבלים סוכר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קרניבור שאוכל בשר בלבד, איך הוא מקבל סוכרים? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 20:52, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:למיטב ידיעתי סוכר (ופחמימות בכלל) אינו חיוני בתזונה. הוא מספק קלוריות בלבד, ואת זה עושה גם שומן שגם מספק צרכים תזונתיים נוספים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:37, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::למיטב ידיעתי סוכר יכול להגיע במגוון צורות, כולל סיבים תזונתיים (מסיסים ובלתי מסיסים); סיב מסיס הוא בכללותו prebiotic וסיב בלתי מסיס הוא בכללותו non-prebiotic ובבני אדם שניהם נדרשים לשמירה על microbiome תקין ועל משקל תקין (או לכל הפחות מסייעים בכך) ובהכללה גאוגרפית לכל הפלנטה, לדעתי אילן טעה בטענתו לעיל; כמו כן, עמילנים וסוכרים פשוטים הם טובים, בכמויות נאותות, לשמירה על משק סוכר תקין אם כי כמובן שיש להמעיט, באופן כללי בסוכרים פשוטים שחלקם בתזונה אמור להיות נמוך ביותר. {{אלמ}}
:::פחממות חיוניות לחיינו. בשרירים אין סיבים מהסוג הזה ולכן לא יתקבל מהם סוכר (פחממה) עם זאת, הגוף מסוגל לייצר פחממות מחומצות אמינו דרך [[מעגל אלנין]] ו[[גלוקונאוגנזה]]. לגבי ספציפית קרניבורים - אני לא בקי בזואולוגיה ויתכן שבנוסף הם אוכלים גם קצת מזון מהצומח. אם לא, אז בכבד יש כמות מכובדת של פחממה (בצורת [[גליקוגן]]) וכמובן יצירה מחדש במסלולים שהזכרתי לעיל. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:52, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::::למיטב ידיעתי אין זה נכון שחובה לקבל פחמימות בתזונה. תזונתם המסורתית של האינואיטים, למשל, נעדרה מקורות של פחמימות וסיבים מכל סוג שהוא, ובריאותם לא ניזוקה. באופן כללי תזונת האדם טרם המהפכה החקלאית התאפיינה במיעוט פחמימות. אינני יודע באשר ל biome.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:57, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::אין פחממות חיוניות ולכן, אתה צודק - לא חובה לקבל פחממות בתזונה, אבל אי אפשר להתקיים בלי פחממות. (יש רק חומצות שומן חיוניות וחומצות אמינו חיוניות) עם זאת, כפי שהסברתי אפשר לקבל סוכרים (גלוקוז) מחומצות אמינו (כלומר מפירוק שרירים וחלבונים אחרים) וכמובן גם דרך שומן. יש מסלולים רבים שבהם הגוף מסוגל לייצר פחממות, לעבד פחחמות קיימות וכו' (הזכרתי לעיל 2 מהם). כך למשל אפשר לקבל ריבוז שיש בו 5 פחמנים לעומת 6 פחמנים בגלוקוז. לגבי מיעוט סוכרים בתזונת בני אדם לפני המהפכה החקלאית - אני לא בטוח בכך. הרי ליקטו דברים. בכל אופן, אפשר בהחלט לקבל את הסוכרים מתזונה שלא כוללת פחממות. זה לא משהו שמומלץ לעשות אבל זה אפשרי. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:59, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:::::::אל תבין אותי לא נכון - רוב תרבויות הציידים/לקטים צרכו פחמימות, אבל מעט. ברוב העולם לא היו מקורות שופעים לפחמימות טרם החקלאות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:19, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:מי אוכל רק בשר? קשה מאוד להימנע מצריכת פחמימות. יש טענה שנויה במחלוקת שזה טוב לבריאות ולכן נוצרה [[דיאטה קטוגנית]]. בלי קשר לשאלת התועלת הבריאותית, מה שמוסכם הוא שלא פשוט להתמיד בתזונה כזו לאורך זמן. חייבים להימנע ממיני מזונות רבים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:56, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::אני לא טוען שלאכול רק בשר זה נחמד. אני אישית אתקשה מאד להנות מתזונה נטולת פירות וירקות. הנקודה שלי היא שזה אפשרי. בשר (אבל מגוון) '''יכול''' להיות מקור תזונה בלעדי, אבל זה לא כיף. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:19, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:::תוספת - בסיכומו של דבר אנחנו אוכלי כל. ישנו מגוון רחב מאד של שילובי מזונות שכל אחד מהם מספק תזונה מלאה. בשני הקצוות המנוגדים, מחד ניתן להתקיים מסוגי בשרים בלבד, ומאידך מתזונה טבעונית לחלוטין. בשני האופנים הקיצוניים האלה חובה להקפיד על גיוון המקורות (במשטר תזונה מבוסס על בשר חובה לכלול נתחים רזים, שמנים, אברים פנימיים ונדמה לי שגם לשלב דגי ים. בתזונה טבעונית חובה לשלב כמה סוגי קטניות, ואינני בטוח שניתן לפתור את סוגיית ויטמין B12 ללא תעשייה ביוכימית מודרנית). כמובן שרוב האנושות, גם בפרהיסטוריה וגם בהיסטוריה, לא נקטה בדרכים הקיצוניות. לאוכלי כל קל הרבה יותר להרכיב תפריט מכל הבא ליד ללא צורך להקפיד על משטר ספציפי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:27, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

== צמח פצצת הסירחון ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

זוגתי נזכרה שבילדותה בירושלים, הילדים היו מלקטים איזשהו צמח ומשתמשים בו כפצצות סירחון על ידי פתיחתו. האם מישהו יודע/זוכר באיזה צמח מדובר? משיטוט באינטרנט מצאתי צמח תרמילי כזה, אך הוא גדל במזרח אסיה ולא בישראל. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 21:00, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
:אסייע בתיאור: אם זהו אותו צמח, הרי שהוא היה כמין שרביט דק וארוך, שבמרכזו תרמיל קטן. פתיחתו ומעיכת התרמיל הייתה מפיקה סירחון. [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 23:14, 26 בספטמבר 2020 (IDT)
::[[צחנן מבאיש]] [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 11:17, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:::תודה רבה אסף! [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:05, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

== איזה פרי או משקה מייצג את סין? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש לי חבר סיני ואני רוצה הקדיש לו קוקטייל. יש לי שם (chinise vacation) אבל אין לי רעיון לגבי מה להוסיף לו בשביל שהוא יחשב ל"סיני".[[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 12:25, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:אני תמיד ממליץ לחפש בגוגל לפני כתיבת שאלה כאן. האם עשית כן ומה עלה? הצעות לחיפוש: Chinese fruit, Chinese alcohol. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:11, 28 בספטמבר 2020 (IDT)

== האם הדלקת נרות זה תחילת הצום? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם זמני הדלקת הנרות הם זהים לזמני תחילת הצום? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 13:03, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
: את הנר(ות) מדליקים לפני זמן תחילת הצום. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:19, 27 בספטמבר 2020 (IDT)

== [[חמציץ נטוי]] ==
חשקה נפשי שייגדל בגינתי. מה עלי לעשות? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:26, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:להעביר כמה פקעות. הוא גדל בקלות ואין צורך בטיפול מיוחד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:57, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:: תודה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:52, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:::חשוב היטב בטרם תפעל. מדובר בצמח שקשה להיפטר ממנו ללא שימוש בקוטלי צמחים ושמתפשט באגרסיביות. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 13:36, 29 בספטמבר 2020 (IDT)
:::: @[[משתמש:Easy n|Easy n]]: תודה, כן ירבו. מקווה לצלם שטיח אישי וצפוף. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:30, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

== וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה בתנ"ך ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה משמעות הקרבת אישה בפסוק "וְהִקְרַבְתֶּ֥ם אִשֶּׁ֛ה לַיהֹוָ֖ה שִׁבְעַ֣ת יָמִ֑ים בַּיּ֤וֹם הַשְּׁבִיעִי֙ מִקְרָא־קֹ֔דֶשׁ כׇּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" ({{תנ"ך|ויקרא|כג|ח}}) ו"שִׁבְעַ֣ת יָמִ֔ים תַּקְרִ֥יבוּ אִשֶּׁ֖ה לַיהוָ֑ה בַּיּ֣וֹם הַשְּׁמִינִ֡י מִקְרָא־קֹדֶשׁ֩ יִהְיֶ֨ה לָכֶ֜ם וְהִקְרַבְתֶּ֨ם אִשֶּׁ֤ה לַֽיהוָה֙ עֲצֶ֣רֶת הִ֔וא כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֥א תַעֲשֽׂוּ" ({{תנ"ך|ויקרא|כג|לו}})? האם כוונה להקרבת אדם? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.203|213.55.225.203]] 18:56, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
:לא. אִשֶּׁה הוא קורבן חיה, מלשון אש. שים לב לניקוד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:06, 27 בספטמבר 2020 (IDT)
::זו למען האמת הצורה הקדומה של "על האש" <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:33, 29 בספטמבר 2020 (IDT)

== תבנית תסמונות גנטיות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום אני מחפש לתרגם מאנגלית תסמונת גנטית של ערך שלא קיים, רציתי לדעת איך האם יש בוחקחדחה העברית תבנית עריכה לתסמונות גנטיות כדי שאוכל לתרגם בהתאם?
:כן, תבנית מחלה. ראה למשל בערך [[תסמונת דאון]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:52, 2 באוקטובר 2020 (IDT)

== צמחונות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כמה חיות מציל צמחוני אחד בשנה על ידי זה שהוא נמנע מבשר? [[מיוחד:תרומות/213.55.221.69|213.55.221.69]] 01:20, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:התשובה היא מן הסתם 0. כי יצרני הבשר לא מתחשבים במספר המדויק של הצרכנים, ולכן יהרגו אותו מספר של חיות למרות החלטתו להיות צמחוני. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 01:26, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:ישראל היא שיאנית עולמית בצריכת בשר עוף, כ 60 ק"ג בשנה. בהנחה (מציאותית למדי) שתרנגול ממוצע שוקל כ 2 ק"ג (בניכוי החלקים הלא אכילים) מדובר בכ 30 תרנגולים מדי שנה. להבדיל מהתשובה מעלי, אני בדיעה שמכיוון שמדובר בשוק חופשי, הביקוש מכתיב את ההיצע.{{ש}}בראשי בקר התמונה שונה. למיטב זכרוני עגל נשחט כשמשקלו הוא כ 400 ק"ג, ושוב יש לנכות מזה את החלקים הלא אכילים. בחיפוש שטחי לא מצאתי מספרים, אבל בהנחה שהצריכה בארץ היא כ 15 ק"ג וכמות הבשר נטו מעגל היא כ 300 ק"ג אז הצמחוני שלנו ימנע שחיטה של עגל אחד כל 20 שנה.{{ש}}אבל יש מעין קוץ באליה - אמנם נמנעת שחיטה, אבל לא ניצל ממוות אף בעל חיים. ההפרש מתורגם לכך שמגדלים פחות בעלי חיים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   01:34, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::אוכלים תרנגולת ולא תרנגול ומשקל הבשר הנקי נמוך בהרבה ממה שנכתב למעלה.
:::לגבי "תרנגולת ולא תרנגול" -זה לא נכון. אוכלים [https://www.moag.gov.il/yhidotmisrad/mahozot/m_north/pirsumim/2007/documents/hashpaat_shivuk_ptamim%20.pdf גם וגם], ואני פשוט בחרתי בלשון זכר. לגבי המשקל, אני מתייחס למשקל החלקים הנמכרים כולל העצמות שבהם: כרעיים+חזה+כנפיים, ולא למשקל הבשר נטו. כמובן שיש שונות גדולה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:15, 30 בספטמבר 2020 (IDT)

== מה הוא הגבול בין אריתמטיקה לשאר המתמטיקה? ==

איפה עוברים מאריתמטיקה לכל השאר שמעבר לכך, באיזה סוג של "נוסחאות" או "תרגילים" או משהו אחר מדובר, בהנחה ויש קונצנזוס כזה בקרב מתמטיקאים.

בתודה, {{אלמ}}
: אני לא מכיר תחום במתמטיקה שיש גבול ברור בינו לבין שאר התחומים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:23, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:: [[אריתמטיקה]] היא כלי כה בסיסי במתמטיקה שאי אפשר לשים גבול איפה היא נגרמת. זה כמו לבקש לשים בגבול בין [[מלודיה]] לבין יתר ה[[מוזיקה]]. בגדול הייתי אומר ש[[אנליזה מתמטית]] של פונקציות היא כבר חוגרת מגבולות הבסיס של אריתמטיקה ו[[אלגברה ליניארית]] היא עדיין סוג של אריתמטיקה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::: אני לא רואה באיזה מובן [[משפט קיילי-המילטון]] (למשל) הוא "אריתמטיקה". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:14, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::::למה לא ניתן להתייחס לזה כאל אריתמטיקה של מטריצות? ראיתי לעיתים שימוש במושג "אריתמטיקה" לתאר פעולות בין איברים שאינם מספרים, כמו גבולות וסימון אסימפטוטי. מחיפוש קצר בוויקיפדיה עולים הערכים: [[אריתמטיקה של גבולות]], [[אריתמטיקה של נגזרות]] ו[[אריתמטיקה של עוצמות]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:40, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::::: במקרים האלה האריתמטיקה (של גבולות ועוצמות) מתייחסת לארבע פעולות החשבון. גם להגדרת הפעולות במטריצות אפשר להתייחס כ"אריתמטיקה של מטריצות", אבל לא לתורת המטריצות עצמה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:14, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::: זכור לי שבקורס הראשון בלינארית מלמדים שמטריצות הן ייצוג טוב למערכת משוואות, ושכל מיני פעילויות כמו [[דירוג מטריצות]], למעשה שקולות לפתרון מערכת משוואות ממעלה ראשונה על ידי חיבורים והכפלות. שזה די "אריתמטיקה" בשבילי. ברור שהאלגברה מעמיקה הרבה יותר מסט פעולות חשבון לצורך מציאת ערכים עצמיים. אבל "ההתחלה של לינארית" נראית לי כמו הרחבה של אריתמטיקה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:05, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם יש בעיות מתמטיות שאין להן פיתרון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ישנן בעיות שידוע ש*אין להם* פיתרון? לא בעיות כמו מציאות אדם לפי מספר טלפון (בעיה שדורשת לעבור על כל ספר טלפונים) - בעיה שנחשבת לקשה, אבל יש אלגוריתם ברור לפיתרון. ולא בעיות לא הגיוניות או שהן סותרות את עצמן (כמו "צייר משולש עם 85.5 צלעות"), אלא בעיות הגיוניות ומנוסחות היטב, שהוכח שאי אפשר למצוא להם פיתרון או אלגוריתם לפיתרון? ולא כי חסר כלים היום, אלא כי פשוט הפיתרון אינו קיים במציאות? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:03, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:כן, לדוגמה [[הבעיה העשירית של הילברט]] [[משתמש:אכן|מה]], [[שיחת משתמש:אכן|באמת?]] 17:06, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
: הדוגמאות הקלאסיות הן ארבע [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם]]: בנה במחוגה וסרגל (1) קוביה בעלת מקצוע כפול מזה של קוביה נתונה; (2) [[שילוש זווית|שליש מזווית נתונה]]; (3)  מצולע משוכלל בן 7 צלעות; וראה להלן. לזה אפשר להוסיף את המשימה של הוכחת [[אקסיומת המקבילים]] משאר האקסיומות הגאומטריות של אוקלידס. בעיה נוספת שאינה ניתנת לפתרון היא הפתרון של משוואה ממעלה חמישית באמצעות פעולות אריתמטיות והוצאת שורש. בכל המקרים האלה ידוע שהבעיה אינה פתירה. יש כמובן דוגמאות נוספות רבות. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:13, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:: אם כבר קלאסיקה, אז גם תרבוע העיגול.[[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 19:09, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
:אם אתה נוגע בעניין של אלגוריתמים, אז ישנן קטגוריות שלמות של בעיות שלא ניתן לפתור. מדובר בקבוצות אינסופיות, אך יש בעיות מפורסמות שידוע שאין להן פתרון, או שקיים פיתרון רק למופעים חיוביים או שליליים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:57, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
::נדמה לי שנחוצה כאן הגדרה של "פיתרון". לטעמי [[הבעיה העשירית של הילברט]] ו[[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם]] הן בעיות שנמצא להן פיתרון ברגע שהוכח שהמשימה הנדרשת בהן איננה בת-ביצוע. בעיה ללא פיתרון היא כזו שאין ידיעה האם יש לה פיתרון, כפי שהיו [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם]] במשך מאות שנים, עד למתן הוכחה שהנדרש בהן אינו בר-ביצוע. 
::גם בהגדרה המצמצמת שהצעתי קיימות בעיות רבות ללא פיתרון, למשל שש מתוך שבע [[בעיות המילניום של מכון קליי]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:56, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:::{{א|דוד שי}}, למיטב הבנתי, השואל לא דיבר על בעיות ''ש[עוד?] לא נפתרו'', אלא על בעיות ''ש'''הוכח''' שאין להן פיתרון''. --[[משתמש:מבריקון|מבריקון]] - [[שיחת משתמש:מבריקון|'''<span style="color: brown">השאירו פידבק! 📞</span>''']] • <small>[[וק:מועדונים/מועדון החלל הוויקיפדי|מועדון החלל]]</small> • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א, 13:42, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::ברגע שהוכח ששלבעיה אין פיתרון - זהו פיתרון מלא שלה. כך בדיוק קרה עם [[הבעיות הגאומטריות של ימי קדם]] - ברגע שהווכח שלא ניתן לבצע את שנדרש בהן (כלומר אין להן פיתרון) הן הפכו לפתורות, לא היה עוד מה לחפש בקשר אליהן. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:11, 5 בנובמבר 2020 (IST)

== קברי צדיקים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ממתי יהודים משתטחים על קברי צדיקים? ומה ההיגיון מאחורי זה וכיצד הוא מסדר עם מונותאיזם?
:ישנה מחלוקת הלכתית בדבר. לדידם של העולים לקבר, קיימות סיבות לעלות אך אף אחת מהן היא לא מפני הצדיק עצמו אלא יותר כ"צינור" מהצדיק לה'. (אם כי יש עוד [[קברי צדיקים#התאולוגיה של העלייה לקבר הצדיק|כמה טעמים]]). אך ישנם הרבה פוסקי הלכה חשובים המתנגדים לעלייה לקברי צדיקים מהטעם שהזכרת (נראה כעבודה זרה). להרחבה עיין [[קברי צדיקים#ההתנגדות לעלייה לקברי צדיקים|כאן]]. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • י"ב בתשרי ה'תשפ"א • 22:54, 30 בספטמבר 2020 (IDT)
::על פי התלמוד, [[כלב בן יפונה]] נשתטח על קברי אבות במערת המכפלה, בעת שנשלח על ידי משה [[שנים עשר המרגלים|לרגל את הארץ]] (סוטה לד,ב). אולי המקור הראשון למנהג. [[משתמש:הצורב|הצורב]] - [[שיחת משתמש:הצורב|שיחה]] 04:45, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

== הפרוטוקולים של זקני ציון ביידיש ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם הפרוטוקולים תורגמו ליידיש? [[משתמש:בר|בר]] 👻 [[שיחת משתמש:בר|שיחה]]  01:17, 1 באוקטובר 2020 (IDT)
:[https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990038720460205171/NLI] [[משתמש:הצורב|הצורב]] - [[שיחת משתמש:הצורב|שיחה]] 06:19, 1 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם הנפקת [[חשבון עסקה]] מייתרת את הצורך ב[[ספר הזמנות|רישום הזמנה]]? ==

באופן כללי (כל עוד אין [[הונאה]]) כל [[חשבון עסקה]] מתאר [[ספר הזמנות|הזמנה]] (כמו גם עבודה שבוצעה בהקשרה ואת [[מחיר]]ה), אך לא ברור לי אם לפחות במצבים מסוימים, לאו דווקא מבחינת התקן הישראלי, הוא יכול להוות חלופה חד משמעית להזמנה ב[[ספר הזמנות]] (שזה אגב מונח שלא מצאתי קישורי בינוויקי עבורו לערך אנגלי וגם לא מצאתי תרגום לאנגלית שלו בחיפוש מהיר בגוגל) ולכן השאלה שבכותרת. {{אלמ}}

== האם תוכנות SaaS להנהלת חשבונות אמורות לכלול גם ספר חשבונות? ==

האם תוכנות SaaS להנהלת חשבונות כגון ''IfreeLance'', ''חשבונית ירוקה'', ''Icount'', ''ריווחית'', ''Ypay'' ועוד, אשר מאפשרות לפתוח כרטיס לקוח (customer card) ולהוציא חשבון עסקה (invoice) וקבלה (receipt) לפי כרטיס לקוח באופן אוטומטי, אמורות לכלול גם [[ספר חשבונות]] (general ledger) או שמא ישנה הסכמה רחבה בקרב חשבונאים שיש לבצע הפרדה בין רישומים אלה לספר חשבונות ולכן תוכנות כאלו שנזכרו לעיל כלל לא אמורות לאפשר ליצור ספר חשבונות?

בתודה, {{אלמ}}

== מהו הגופן של [[כאן 11]]? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
הגופן שבו [[תאגיד השידור הישראלי]] מפעיל את [[כאן 11]] פשוט יפה בעיניי, ואני לא מצליח למצוא את שמו המדויק כדי שאוכל לכתוב איתו עבודות ב[[גוגל דוקס]] או ב[[וורד]]. למען האמת, אני זוכר בוודאות שפעם היה ערך על החברה שפיתחה את הגופן אבל היא נמחקה אחרי הצבעת מחיקה. יש מישהו שמוכן לסייע? דוגמה לגופן יכולה להימצא [https://www.kan.org.il/item/?itemId=77954 פה] כמו גם בעשרות אלפי הכתבות באתר של [[כאן חדשות]]. תודה לכולם וחג שמח, [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 00:19, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:פונט סימפלר של [https://hagilda.com/ הגילדה]. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 01:40, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
::תודה [[משתמש:רונאלדיניו המלך|טל]]. אי אפשר להוריד אותו בחינם? [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 15:58, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לצערי לא, אבל יש להם מבצעים מידי פעם. טל <small>([[משתמש:רונאלדיניו המלך|רונאלדיניו המלך]] • [[שיחת_משתמש:רונאלדיניו המלך|שיחה]])</small> 17:12, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
::::אפשר להשיג מהאחסון של "כאן", אבל זה לא ממש חוקי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:11, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::לא חוקי ומזמין צורעס. נתקלתי בלא מעט תביעות תשלום של עשרות אלפי שקלים סביב שימוש לא חוקי בפונטים. זה לא סיכון תאורטי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:21, 3 באוקטובר 2020 (IDT)

== דמויות מקראיות שהיו קיימות במציאות ==

האם יש עדות היסטורית או/ו ארכאולוגית לקיום של דמיות היסטורית מהתנ"ך? כלומר, האם פרט לתנ"ך עצמו (וספרות עברית מתקופות הרבה יותר מתקדמות) מזכירים דמויות מקראיות כאנשים אמתיים? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:31, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:עבור חלקן. למשל, [[חזקיהו]] כן, אחורה מדוד כמעט ולא, ולגבי דוד, [[כתובת תל דן]] מזכירה את בית דוד, אך למיטב ידיעתי (וגם כפי שמשוער בערך) אין מקורות חיצוניים נוספים המזכירים אותו. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 13:36, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:: [[:קטגוריה:אישים בתנ"ך המוזכרים במקורות חיצוניים|קטגוריה:אישים_בתנ"ך_המוזכרים_במקורות_חיצוניים]] [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 13:39, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
:::תרשה לי לפקפק. כל האישים בקטגוריה הם דמויות מקראיות, ובערך [[דמות מקראית]] כתוב: בראי ביקורת המקרא, דמויות רבות בספרי המקרא הראשונים נתפסות כדמויות מיתולוגיות.
:::בדקתי מדגמית שלוש מהדמויות בקטגוריה. לא כתוב בערך על [[ירבעם השני]] שום מקור חיצוני בו הוא מוזכר, וכך גם [[שפן הסופר]]. בערך על [[דריווש הראשון]] כתוב: "על פי הדעה הרווחת מזוהה דריווש הנזכר בספר עזרא כדריווש הגדול. עם זאת קיימת סברה כי זהו דווקא דריווש השני. יש הטוענים כי דריווש הראשון מופיע בתנ"ך בספר דניאל." למיטב התרשמותי, פרשני המקרא היהודים ניסו בכוח לזהות דמויות היסטוריות בתנ"ך כדי לעגן אותו כמסמך היסטורי ולא דתי. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:26, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

== ספרות עבריות- האם זה נחשב ל"שיטה עשרונית"? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם מתייחסים [[ספרות עבריות]] ללא משמעות הפונטית של האותיות, האם השיטה נחשבת לאחת מהגרסאות של [[השיטה העשרונית]]? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:42, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
: כן; אבל הסיבה היא לא עצם השימוש ב[[גימטריה]], אלא ההחלטה להעניק לאותיות ערכים עשרוניים (אחדות, עשרות ומאות). אפשר היה להצמיד לאותיות את הערכים 1,2,3,4,5,6,7,8,16,24,32,40,48,56,64,128,192,256 וכו', וזו היתה שיטת ספירה בבסיס 8. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:17, 2 באוקטובר 2020 (IDT)

== תוצאות צפויות להפגנה הנוכחית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שאלת תם: מה התוצאות '''הריאליות''' להם מצפים המפגינים בבלפור, ואיך לדעתם זה יקרה? (תשובה אפשרית: נתניהו יראה שההפגנות לא פוסקות, יבהל, יתפטר, גנץ יחליף אותו וינהל את המדינה כמו שצריך לנהל אותה). בבסיס השאלה שלי גם התהייה אם פרט לאקט המחאה יש ציפיה שמשהו יקרה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:13, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
:מטרתה של כל מחאה באשר היא: להביא באופן חוקי לשינוי המצב הקיים, הן שינוי או חילופי גברי בממשל הקיים, והן שינוי בדעת הקהל שתגביר את הלחץ הציבורי לחילופי גברי. המפגינים מציבים דרישה ברורה: סיום כהונתו של ראש הממשלה המכהן באחת הדרכים החוקיות האפשריות: התפטרות, נבצרות או בחירות שבהן הוא לא מועמד. ברור שלמוחים יש ציפייה שאחת מאלה תתרחש, שאחרת לא הייתה מחאה. לצד זאת, רצון המוחים הוא שהמחאה תתרחב עד שנתניהו יסיק שאין לו תמיכה ציבורית, או שהרשויות הרלוונטיות יפעלו להפסקת כהונתו. באשר להליך שבו גנץ יכהן במקום נתניהו, כחלק מהקמת הממשלה הנוכחית, ב[[חוק יסוד: הממשלה]] הוכנס תיקון מס' 8 כהוראת שעה בסוגיית "ראש הממשלה החלופי". הווי אומר, תיקון זה תקף אך ורק לכהונתה של הכנסת הנוכחית. בחירות יבטלו את תוקף התיקון. אתה מוזמן לעיין בחוק. דרך אגב, התפטרות ראש ממשלה דינה כהתפטרות הממשלה כולה. יחד עם זאת, התפטרות הממשלה לא בהכרח מביאה לבחירות, אלא הכנסת יכולה לבחור מתוכה מועמד אחר לראשות הממשלה שיכהן עד למועד הבחירות הקבוע בחוק. כדי ללכת לבחירות שלא במועדן, על הכנסת להעביר חוק להקדמת הבחירות.

:בשולי הדברים, הטענות הפופוליסטיות ש"ראש ממשלה מחליפים בבחירות ולא בהפגנות" משקפות חוסר הבנה גמור של הרעיון הדמוקרטי, אבל זה כבר לשיעור אחר.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 14:54, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
::נדב תודה על השיעור באזרחות (באמת, לא בציניות), ובכל זאת מנסה להבין את המכניזם שיביא לסיום כהונתו. תיארת תרחיש מאוד כללי ואותי מעניין תרחיש אפשרי מדוייק. איך למשל ״הרשויות הרלוונטיות יפעלו להפסקת כהונתו״? האם אכן יכול להתחולל שינוי בדעת הקהל? ואפילו אם כן, איך שינוי בדעת הקהל יביא לשינוי המצב - אנא, תרחיש אפשרי מפורט. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:52, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
{{שבירה}}
מדעי החברה אינם מדעים מדויקים, ויש תרחישים אפשריים שונים, שרובם ככולם הם דינמיקה של פסיכולוגיה חברתית ותורת הארגונים. צריך מחקר עומק אקדמי כדי להבין מהם הכוחות שמקיימים את יציבותה של הממשלה הנוכחית, ולכך איך לי תשובה כרגע. משפטית, תמיד אפשר שגנץ+העבודה יתפטרו מהממשלה וישאירו אותה במיעוט, ואם לגנץ יובטח מראש רוב קואליציוני יציב, כחולבן יגישו הצעת אי אמון ויקימו ממשלה אחרת שתכהן עד הבחירות. אבל גנץ לא יעשה את זה ללא הבטחה שהוא יהיה ראש ממשלה, ולא, למשל, לפיד, יעלון או ליברמן בעקבות תרגיל פרלמנטרי. במישור אחר, היועמ"ש מוסמך לחייב את נתניהו לצאת לנבצרות, ובמקרה כזה, לפי תיקון 8 לחוק, גנץ ראש ממשלה עד הבחירות ללא הליך פרלמנטרי. לדעתי, במקרה של עתירה לחייב את היועמ"ש לעשות מהלך כזה, העליון יסרב לדון בעתירה, אבל מבחינה משפטית האפשרות קיימת. הדינמיקה שתיווצר בעקבות החלטה כזו תהיה במישור אחר.

לא מדוייק. לפי תיקון מס' 8 גנץ לא יכול לעמוד בראשות ממשלה שתיבחר לאחר הצבעת אי אמון בממשלה הנוכחית. ר' ס' 43ח' לחוק-יסוד: הממשלה.

ייתכן שבליכוד יקומו כוחות שייטענו שהמשך כהונתו של נתניהו מסכן את ההגמוניה של המפלגה בקלפי, ויפעלו להדחתו מראשות המפלגה בהליך פנימי במוסדות הליכוד. זה כרוך בעצם בפירוק הממשלה מתוך הליכוד, ואולי פירוק הליכוד עצמו מבפנים כסיעה פרלמנטרית. חוק יסוד הכנסת מאפשר פרישה של קבוצת ח"כים מסיעה קיימת והקמת סיעה חדשה או חבירה לסיעה קיימת אחרת או הקמת גוש של סיעות. כל האפשרויות האלה תלויות לדעתי בהערכת המעורבים את סיכוייהם בבחירות הבאות.

שינויים בדעת הקהל גם הם נתונים למגמות שונות. לדעתי, האפשרויות כאן מוגבלות בשל קיומם של שסעים חופפים בחברה, וצריכים להיווצר שסעים צולבים שישנו את המפה הפוליטית בציבור. אם תהיה מגמה שלילית מובהקת בתוך בסיס התמיכה האלקטורלית שנתניהו נהנה ממנו, ייתכן שהוא יעדיף ללכת לבחירות כדי לשנות את המגמה. שסע צולב יכול להיווצר {{קו תחתון|למשל}} על ידי חבירה של קבוצות ימין מדיני מובהקות למחאה נגד נתניהו (יש ימנים במחאה, אבל הם לא מהותיים לדימוי שלה). העובדה שלא קמה תנועה חברתית {{קו תחתון|חוץ-פרלמנטרית}} משמעותית וקולנית נגד מחאת בלפור, לא מנבאת כרגע תוצאות של בחירות עתידיות.

כל תרחיש שאמשיך לפרט, יהיה מורכב ומושפע מתהליכים ותרחישי משנה פנימיים. באופן כללי, המשבר הפרלמנטרי הנוכחי נובע מלקונה בחוק: המחוקק לא נתן את דעתו שמצב כזה יכול להתקיים, ולכן לא חוקק סעיפים מתאימים למצב שבו ראש ממשלה עומד למשפט פלילי בעודו מכהן ועלול להיות נגוע בניגודי עניינים, ואין פסיקות והלכות משפטיות הולמות שבית משפט יוכל לבחון לאורן את המצב הנוכחי.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:48, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
:מרתק, ויחד עם זאת לא נראה קשר ישיר בין ההפגנות לתרחישים שציינת. כלומר, איך יביאו ההפגנות להתפטרות גנץ מהממשלה? סליחה על העקשנות, אבל אני ממשיך ושואל כי נדמה לי שכמו שלך ״אין תשובה כרגע״ - למפגינים עצמם אין את המבט לרחוק, ושדרושה פעולה נוספת שתעזור להפגנות לגרום לכל התרחישים שהצגת. מעבר לזה, לא נראה שההפגנות מזיזות למישהו - חוץ מלגרום לעליה בתחלואת הציבור. אגב סתם משעשע לשמוע שהמפגינים מוחים על הטיפול הנוראי במגפה תוך התגודדות :)   וגילוי נאות: השואל אינו ימני בדעותיו. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::לא יקרה כלום כי ההפגנות לא משפיעות על מה שקורה בעניין תקציב 2020 - שאם לא יהיה, הכנסת תתפזר באופן אוטומטי ונלך לבחירות נוספות, שזה ככל הנראה מה שיקרה - גם אם לא יהיו הפגנות. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 00:49, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:::ההפגנות משפיעות על כחול לבן: שר אחד כבר התפטר. מעבר לכך, הפגנות יכולות להשפיע על רצונם של מצביעים שונים להצביע. גם יש בעיקרון אפשרות לאי אמון קונסטרוקטיבי (שהיתרון שלו הוא שהוא חוסך תקופת מעבר של יותר משלושה חודשים). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:02, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
{{שבירה}}
{{א|Gil mo}} אתה ממשיך לחפש [[סיבתיות|קשר סיבתי]] מוחלט במקום שהוא לא קיים, כנראה כזה שישרת את תפיסת העולם שלך. כבר הסברתי שמדובר בתהליכים של פסיכולוגיה חברתית שלהם יכולות להיות תוצאות שונות, כמו למשל: איך יושפעו מגמות ההצבעה בקלפי, ואת זה אפשר לבדוק רק לאחר מעשה (לגמרי במקרה, זה היה הסמינריון הראשון שלי בחיים לתואר הראשון, אבל לא אלאה בתיאוריות). אם אתה מדמה שלמפגינים יש תוכנית סדורה ורציונלית, אז סליחה, אתה לא תופס את המשמעות של "מחאה עממית". מחאה כזו יכולה לצבור מסה קריטית שתשפיע על שיקולי הפוליטיקאים הנבחרים, וכבר היו דברים מעולם. המחאה יכולה להשפיע, למשל, על שיקול הדעת של חברי כחולבן, ואם גנץ יגיע למסקנה שהתמיכה בו {{קו תחתון|בתוך המפלגה}} נסדקת, זה יכול לדחוף אותו לפרק את הממשלה, במיוחד אם הוא יניח או יקבל חוות דעת שפרישה מהקואליציה תיטיב איתו בבחירות עתידיות, אבל זה לא יהיה השיקול היחיד שלו לכאן או לכאן, ואנחנו לא מודעים למכלול השיקולים שעוברים בראש שלו. כי שוב, אם תחפש קשר ישיר של סיבה-תוצאה, לא תמצא אותו בפוליטיקה שמקומה במדעי החברה שכמו שאמרתי, אינם מדעים מדויקים של נוסחאות. הטענה שלך שההפגנות מגבירות את התחלואה בציבור איננה ממין העניין, ומשקפת לא יותר מדעה קדומה שלך, משום שאתה מנסה, כפי שהבנתי, לשלול את הלגיטימציה של המחאה. התייחסתי לשאלה שלך ללא קשר לעמדות אישיות. גם לא שלי. ודרך אגב, אם קבוצת אוכלוסייה שמוחה נגד מהלכי השלטון הייתה עושה שיקול רציונלי של סיכויים להשגת מטרה כלשהי, סביר שלא היו מחאות בעולם, וכוחן דווקא בהיפך הגמור מכך. ודרך אגב 2, גם אם נניח שההפגנות מגבירות את התחלואה (ולפי שעה אין כל ראיות ממשיות), יש משמעות ציבורית לכך שהמפגינים מוכנים להסתכן כנגד מניעים אחרים, שהם כנראה פשוט יותר כבדים מהחשש לחלות. בהיסטוריה של המחאות בעולם, אנשים היו מוכנים למות במחאה. אבל זה כבר דיון אחר--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 14:51, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:נדב שוב תודה על ההתייחסות הרצינית והמעניינת. אני בפירוש לא מנסה לשלול את הלגיטימציה של המחאה, אפילו להיפך. אני כן מנסה לעמת את המציאות עם *דרכי* המחאה, שלדעתי הן מאותגרות עם המצב הפנדמי. אגב מה היו המסקנות בסמינריון שהזכרת? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:32, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
::למחאה עממית אין "דרכי מחאה", כשם שאין לה "הנהגה" נבחרת ומוכרת, והיא משקפת התפרצות זעם לא רציונלית. {{קו תחתון|זה למעשה כוחה}}. לגבי הסמינריון שלי, יותר מעשרים שנה, לך תזכור... בכל מקרה, המחקר עסק בדפוסי בחירות והצבעה בישראל, והתמקד בתופעה של "[[ממשלת אחדות לאומית (ישראל)|ממשלות אחדות]]" לאור [[תורת המשחקים]], שיקולי הבוחרים בקלפי ומה מניע מפלגות לחבור זו לזו. המסקנה העיקרית הייתה שבאופן פרדוקסלי, ממשלות אחדות לא מבטאות אחדות והסכמה לאומית, אלא דווקא חוסר יציבות והקצנה אידאולוגית שמחלישות את המפלגות שבמרכז המפה הפוליטית, עד כדי היעדר "מפלגת ציר" משמעותית. כלומר, קואליציית אחדות משקפת חולשה של המפלגות שבמרכז ומשני צדדיו הקרובים. הן פשוט פוחדות ומעדיפות לחבור יחדיו כדי לשמר את ההגמוניה שלהן במרכז, ובתוך כך נותרת אופוזיציה מפוצלת וחלשה שמורכבת מסיעות שלא יכולות לגשר על פני מחלוקות אידאולוגיות ולא מסוגלות לגבש התנגדות לקואליציה (שזוהי מטרתה המרכזית של כל אופוזיציה במשטר דמוקרטי). בנוסף, מאחר שממשלות אחדות לא משקפות את דעות הבוחרים שלהן, אלא אינטרס מפלגתי של הישרדות, ומונעות את קיומה של אופוזיציה אפקטיבית, ממשלות אחדות פוגעות בתקינות ההליך הדמוקרטי, ומשתקות את עבודת הרשות המחוקקת והרשות המבצעת. רק ממשלת אחדות לאומית אחת הייתה תוצאה ישירה של המציאות האלקטורלית בעקבות תוצאות הבחירות (תיקו מוחלט ליכוד-עבודה 47:47 אם אינני טועה). שאר ממשלות האחדות לא היו מחויבות המציאות האלקטורלית, אלא נבעו מאינטרסים, חולשה וחשש.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:35, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:על פי מחקר שבדק 320 אירועי מחאה שהתרחשו משנת 1900 ועד 2006, ברוב המקרים של מחאה המונית הממשלה נופלת, במיוחד אם המחאה מצליחה לסחוף מספר רב של תומכים בציבור הרחב. המחקר מצא שכל המחאות שהצליחו לגייס תמיכה אזרחית שהקיפה יותר מ-3.5% מהאוכלוסייה, הצליחו להביא להפלת השלטון. (מקור: [https://www.themarker.com/law/.premium-1.9188856]) במונחי מדינת ישראל, כנראה שאם יהיו 315,000 משתתפים בהפגנות אז נתניהו יתפטר. נכון להיום יש כ-220,000. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:36, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

== הקורונה בממשל האמריקאי ==

אני יודעת שלנשיאות יש שרשרת ירושה ברורה מאוד, אבל מה המצב כאשר סנאטור או חבר קונגרס נדבק ומאבד את יכולתו לתפקד? מי מחליף אותו, ומי מחליף את מחליפו? --[[מיוחד:תרומות/147.161.13.30|147.161.13.30]] 13:18, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
:לחברי הקונגרס אין שרשרת ירושה. נניח והם מאבדים את תפקידם בעקבות הקורונה, יש שני מקרים שונים. מקומו של סנאטור שנפטר/מתפטר מאוייש ללא דיחוי בכך ש[[מושל (ארצות הברית)|מושל]] מדינתו ממנה באופן זמני - עד לקיום [[בחירות ביניים|בחירות מיוחדות]] - ממלא מקום שיכהן במקום אותו סנאטור. אם אותו ממלא מקום פלוני נבחר בבחירות מיוחדות, הוא מכהן עד לסיום תקופת כהונתו של הסנאטור המקורי. {{ש}} במקרה שחבר בית הנבחרים שנפטר/מתפטר, המושב נותר ריק לעתים חודשים ארוכים עד שמתקיימות בחירות מיוחדות, וגם אז מי שנבחר צריך לעמוד שוב לבחירה בבחירות הרגילות שלעתים מתקיימות חודש אחד בלבד אחרי הבחירות המיוחדות. בבית הנבחרים ישנה פחות "דחיפות" למלא את המושב הריק. מקווה שעניתי, ואם יש לך עוד שאלות אנא שאל, [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 15:12, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
::רק לציין שעבור חברי הקונגרס אין הגבלת קדנציות/שנות כהונה, אלא הם מכהנים לאחר בחירתם עד שהכהונה מסתיימת בעקבות התפטרות, פטירה. או הדחה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 15:49, 3 באוקטובר 2020 (IDT)
:::עליהם להיבחר מחדש בכל שנתיים (בית הנבחרים) או 6 שנים (סנאט). ראה [[בית הנבחרים של ארצות הברית]]. [[משתמש:Keleti|Keleti]] - [[שיחת משתמש:Keleti|שיחה]] 13:41, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
{{מעבר לתחילת הדף
| צבע = כחול
}}

== caching בפיירפוקס ==

אני מעוניין לגבות תוכן מאתר. חשבתי על לעשות שימוש ב cache של פיירפוקס ולעבור למצב "Work Offline". למעשה, לגבות בגרסת portable, ולשמר אותה בארכיון נעול, או למצוא דרך לייצא את ה cache. אולי גם לעשות שימוש ב scraper כמו https://webscraper.io. הסיבה שלא דרך תוכנות להורדת אתר, כי זה דורש הזדהות, וכי אני לא רוצה שירד יותר מידי לעומק. מצאתי רק תוכנה אחת שיש בה דפדפן מובנה, שמאפשר למעשה הזדהות, והיא בתשלום, ואין לי מושג אם ניתן להגדיר בו חוקים. נתקלתי בבעיה, לא נעשה caching לתוכן שאני רוצה. גיליתי דרך about:cache שמוגדר "expired immediately" לתוכן שמגיע משם, וזו כנראה הסיבה שהתוכן אינו זמין לי אופליין. ניסיתי למצוא מידע על איך אפשר לשלוט בזה, ולא ממש מצאתי. מצאתי רק את [https://developer.mozilla.org/en-US/docs/Web/HTTP/Headers/Cache-Control זה]. מי יודע איך ניתן לבצע זאת? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:29, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:קראתי שיש דגל שמונע ניסיון לעדכן את ה cache, ואז מאלץ לטעון דפים משם, בשם browser.cache.check_doc_frequency. האם זה יעבוד? מקורות: [https://support.mozilla.org/en-US/questions/1257183] [http://forums.mozillazine.org/viewtopic.php?f=38&t=79076] [https://support.mozilla.org/en-US/questions/1203480] [http://kb.mozillazine.org/Browser.cache.check_doc_frequency] [https://stackoverflow.com/questions/34447590/etags-validation-and-cache-max-age] [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:17, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::זה לא עובד. למישהו יש פתרון? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:34, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:מצאתי פתרון אחר: להעביר את התעבורה דרך פרוקסי שמשמר את התוכן, באמצעות ההגדרות של פיירפוקס שמאפשרות עבודה עם פרוקסי. מצאתי [https://proxy-offline-browser.com תוכנה] שעושה זאת, אך היא מציעה גרסה חינמית ובתשלום - כדי לקבל תמיכה ב HTTPS, שאני צריך כדי לגבות את מה שאני מעוניין, נדרש להשתמש בגרסה המלאה, אך גם כדי לקבל גרסת ניסיון, צריך לפנות אליהם. האם מישהו מכיר פתרון חינמי דומה? שקל לעבוד איתו, כי כבר מצאתי אתמול [http://www.squid-cache.org פתרון] דומה, קוד פתוח, אך שמסובך מאוד לקנפג. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 03:16, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
::מה עם לעבוד דרך פרוקסי, או אפילו VPN? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:50, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לא הבנתי את התשובה. ההצעה שלי היא לעבוד עם פרוקסי, שבצד השני יש שרת ששומר הכל. מה ההצעה שלך (כולל אופן המימוש)? הבעיה היא שנדרש שימוש ב HTTPS. ניסיתי עם התוכנה שציינתי פה, והיא עובדת, אך אשמח לפתרון חינמי. היא משתמשת ב certificate כדי להפוך ל authority ואיכשהו היא עוקפת בעזרת זה את ההצפנה (או מצליחה להשיג את זוג המפתחות). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:26, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
::::חשבתי שמה שמטריד אותך זה עניין כתובת ה-IP. אז מה בעצם הבעייה? המפתחות שמוחלפים ב{{כ}}SSL?{{כ}} <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:06, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::הבעיה שפרוקסי לא יראה מידע שעובר בתווך מוצפן, אלא ג'יבריש, ואני מעוניין שישמור אותו. לא הבנתי מה חשבת שאני מחפש. אני מחפש פתרון לשמירה של תוכן באתר לאכסון לוקאלי, שאוכל לצפות בו בעתיד, כאשר כבר לא תהיה לי גישה אליו. חשבתי על פרוקסי שעושה זאת כפתרון, ומצורפת תוכנה שאכן עושה זאת, אך הפתרון שמוצע עבור HTTPS, שייאפשר לשמור את תוכן האתר ולא מידע מוצפן שיהיה חסר תועלת עבורי, נמצא רק בגרסה בתשלום. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:17, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::עכשיו אני מבולבל עוד יותר. למה לא להשתמש ב HTTrack? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:01, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::כי הוא לא עובר login, וכי אני לא צריך שיחפור לי בכל האתר. הרבה פעמים הוא גם לא נכנס למה שכן צריך. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:21, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::אז התכנון שלך הוא לבקר בדפים שמעניינים אותך בלבד. תוסף כמו singlefile יאפשר לך לשמור בקליק יחיד את כל הטאבים. האם זה מהווה פתרון? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::לא, כי אני מעוניין בשיוך הקבצים לכתובת שהם נושאים, וחלק גדול מהמידע הוא קבצים ולא דפי אינטרנט. כבר עשיתי את הרוב עם התוכנה שציינתי ונראה שהיא עובדת. הבעיה היחידה שנתקלתי, הוא שבהתחלה הפעלתי מבלי להשתמש ברישיון אלא בבקשה לרישיון, מה שאיפשר שימוש מיידי בתוכנה בכל מקרה. לאחר שימוש נוסף, שבו עלה דיאלוג שאפשר בין היתר פשוט להתחיל מבלי להחיל רישיון זה עדיין עבד, אך בפעם הנוספת, זה הגביל אותי לשימוש של רישיון חינמי, שהתבטא גם בממשק יותר מינימלי (גם בגרסה המלאה הוא מאוד מינימלי). משום מה, גם כשהעברתי אותו למצב לא מקוון הוא טען אתרים מהאינטרנט ולא מה cache, אם כי סגירת התוכנית חשפה כי הפרוקסי היה אכן מופעל ומוגדר בדפדפן. לא יודע אם זה היה משהו חד פעמי. כרגע יותר חשוב לי לשמור את הנתונים. יכול להיות שאוכל להעביר את ה cache בהמשך לגרסה החינמית (מה שמופיע כאפשרות בדוקומנטציה של התוכנית). הבעיה היחידה שדורשת ממני כרגע לעשות שימוש בגרסה המלאה הוא השימוש ב HTTPS, מה שלא יהיה רלוונטי כאשר הגיבוי כבר קיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:14, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::כאשר טענתי את הרישיון שקיבלתי מהם, הבעיה נפתרה, אך מעניין אותי מה גרם לבעיה והאם זה ידרוש ממני בהמשך רישיון כדי לצפות בתוכן שגיביתי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:16, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::אני לא חושב שאני מכיר אף אתר שאינו משתמש כיום ב HTTPS, כדי לבדוק זאת, אך אני חושב שהבעיה נובעת מכך שהכתובת נשמרת בארכיון יחד עם הפרוטוקול, ואז התוכנה מזהה שהתוכן נמצא ב cache כ HTTPS ולא מאפשרת אליו גישה. לגבי למה הוא טוען דפים מהאינטרנט במצב offline, עדיין לא ברור לי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:12, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::אין לי רעיונות נוספים. שיהיה בהצלחה. אם תמצא פתרון, אשמח אם תיידע אותי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:31, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

==ערכי חשבונאות: האם ויקיפדיה העברית צריכה להתייחס ל"הזמנה" ו"חשבון עסקה" כהיינו הך?==
אני שואל את השאלה לאחר קריאת הערך [[ספר הזמנות]] בו אין אזכור למונח מקצועי באנגלית מספרות החשבונאות ואין מקורות כלל וגם לא מצאתי כל '''בינוויקי'''; יתרה מכך, ניסיתי להריץ את הביטוי "ספר הזמנות" ב[[מורפיקס]] אשר ידוע לי כמילון האוגד מונחים מקצועיים רבים ומצאתי את התוצאה "Order Book" שכפי שהבנתי איננה משקפת מונח מקצועי מחשבונאות (מחיפוש מהיר בגוגל היא כן משקפת מונח מקצועי מתחום המניות אבל זה בפירוש לא מה שחתכוונתי למצוא).

באתר של חברה ישראלית המפתחת תוכנת הנהלת חשבונות דיגיטלית מסוימת שלא אזכיר כאן את שמה כדי לא ליצור פרסומת, קראתי את ה[[דוקומנטציה]] והבנתי שהם לא מבצעים הבדלה בין "הזמנה" לבין "חשבון עסקה", אך מכיוון ש[[חשבון עסקה]] תמיד כולל פירוט ומחיר על עבודה שכבר בוצעה או כך לפחות ידוע לי ואולי אני טועה ניתן להקיש שכל חשבון עסקה (שאיננו חלק מהונאה) הוא הזמנה אך לא כל הזמנה היא חשבון עסקה, אך כאמור אולי אני טועה; המצב הנוכחי בערכים בויקיפדיה העברית לא מסייע ליישב את הסתירה ועל כן השאלה שבכותרת. {{אלמ}}
:רק אציין שהשם המקובל בעברית ל"order book" במניות הוא ספר הוראות ולא ספר הזמנות. [[שיחת ויקיפדיה:תארים ודרגות#קביעת מדיניות לאי הוספת תארים לפני שמו של נשוא ערך|אינג.]] [[משתמש:יונה בנדלאק|יונה ב.]] - [[שיחת משתמש:יונה בנדלאק|שיחה]] - [[וק:ממ|הבה נכחילה]] 16:25, 2 באוקטובר 2020 (IDT)
::הוספתי בינוקי לספר הזמנות (order book) בחשבונאות. ספר הזמנות וספר עסקאות הן פנקסים שנישומים מסויימים צריכים לנהל. ספר הזמנות הוא עבור הזמנות סחורות בדרך כלל שמועד קבלת הסחורה היא לא מיידית. ב[https://www.misuy.com/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%96%D7%9E%D7%A0%D7%94/ דף זה] אפשר למשל לראות מי חייב לנהל. חשבון עסקה או ספר עסקאות נועד בעיקר לעסקאות תיווך. תיווך נדלן, תיווך יהלומים וכו'. אפשר לראות פירוט ב[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A1_%D7%94%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%94_(%D7%A0%D7%99%D7%94%D7%95%D7%9C_%D7%A4%D7%A0%D7%A7%D7%A1%D7%99_%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA) הוראות ניהול ספרים]. יש דמיון ביניהם אבל לא מדובר במושגים זהים. [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 02:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::תודה על ההבהרות כאן. בערך [[ספר הזמנות]] לא מצאתי כל בינוויקי; בבקשה תבהיר לאיזה בינוויקי התכוונת. {{אלמ}}
::::אכן, הוספתי בטעות בינוי לספר הזמנות מתחום ניירות הערך. לאחר עיון בבינוקי הבנתי את הטעות והסרתי. [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 13:19, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

== איך זה שהצוויליזציה המודרנית ממורכזת באירופה ולא מזרח התיכון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בעת העתיקה, הצוויליזציה היתה מצרים, ממלכת כוש, פרס, בבל, אשור (אני יודע שאני שם בסל אחר תקופות שונות) היום מצרים וכוש הם על גבול מדינות עולם שלישי. אוזרי פרס ובבל נמצאים בפיתוח טכנולוגי נחות ביחס לאירופה וכל הטכנולוגיה המודרנית שלהם מגיעה מאמריקה ואירופה. 

מה קרה שממלכות העבר שהיו פעם שיאני הקדמה הפכו לאזורים מפגרים ?
:אני חושב (לא בטוח... תבדוק את זה) שכל הציוויליזציות האלה קרסו. קיימת תאוריה שאומרת שכשציוויליזציות מתקדמות, הן מגיעות לנקודת מפנה שבהן הן משמידות את עצמן, ייתכן שבעקבות משבר, מלחמה... ייתכן שקיים סף שלא ניתן לעבור, או שסופה של כל ציוויליזציה הוא להחריב את עצמה. כיום אנו חיים בציוויליציה גלובלית, כך שהחשש הרבה יותר כבד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:16, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:האזורים הפוריים של המזרח התיכון הצטמצמו מאד בשל המלחת קרקעות (בעיקר סביב הפרת והחידקל) ומידבור כתוצאה של בירוא יערות (בדומה למה שקורה כרגע באמזונס). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::אלה לא דברים שקרו בעת המודרנית ולא בתקופות המדוברות? ומה הבעיה בלקיים סחר בתוצרים חקלאיים? היה סחר בינלאומי בעת העתיקה. ואיך זה קשור לפיתוח טכנולוגי? זה קשור יותר להשכלה, ודווקא השגת פתרונות טכנולוגיים הם תוצר של בעיות כמו אלה. גם ישראל היא אזור די מדברי, והגיעו מכאן כמה פיתוחים בתחום החקלאות, וישראל נמצאת במקום טוב מבחינה טכנולוגית - כלומר, מה שמייצרת ומייצאת, מוצרים טכנולוגיים שפותחו כאן, וכלכלת ההייטק. אני לא בטוח שאין ממש התקדמות בנושא ההייטק בעוד מקומות. הודו עוסקת בתחום, אבל מה שיוצא משם בכל הנוגע לתכנות הוא לא ברמה גבוהה, והשימושים בעולם ההייטק בהודו במילוי תפקידים הוא בהתאם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:14, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לא, אלו ארועים מהעת העתיקה. עמק הנילוס היה מיוער במקור, וכך גם עמקי הפרת והחידקל. בנובף סביבי הפרץ והחידקל היתה המלחת קרקעות ניכרת. האמירה לגבי יבוא מזון לא רלבנטית. מזון אפשר ליבא גם למדבר סהרה. בעיקרון ככל שאזור פורה יותר, האוכלוסיה בו צפופה יותר, וזה היה נכון עוד יותר בעת העתיקה. כל האזורים המתקדמים טכנולוגית בעת העתיקה היו פוריים באופן יוצא דופן. מישורי הצפה, בעיקר, היו סיבה ישירה לכך: קרקע פוריה באופן יוצא מגדר הרגיל, שהובילה לגידול אוכלוסיה יוצא מגדר הרגיל, האוכלוסיה נהיתה רבה מכדי לשכון אך ורק במישורי ההצפה מה שחייב בניית מפעלי השקיה מה שחייב שלטון מרכזי, מה שאיפשר קיום ערים מה שדרש קיום מקצועות מעבר לאיכר ולוחם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:25, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:הפער בין המזרח התיכון למערב אירופה החל להיפתח בעיקר בראשית [[העת החדשה]], לפני כ-500 שנה. [[המהפכה המדעית]] במערב אירופה ועליית ה[[קפיטליזם]], ה[[לאומיות]] וה[[קולוניאליזם]] הזניקו את [[תרבות המערב]] קדימה ואיפשרו לה להשתלט על העולם. למה כל הנ"ל התפתחו דווקא במערב אירופה ולא באימפריה העות'מנית או בפרס או בהודו? שאלה קשה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:48, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::ספריו המצויינים של [[ג'ארד דיימונד]], [[רובים, חיידקים ופלדה]], ו[[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]], הם המחקרים (או סיכום המחקרים) הטובים ביותר שמוכרים לי בתחום. [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 12:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
::זו לא היתה השאלה. השואל שאל ספציפית על הסהר הפורה. סין והודו לא התדרדרו - ארצות הסהר הפורה כולן ירדו מגדולתן באלף הראשון לספירה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:32, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אולי זה קשור לכיבוש הערבי, שהפיל האימפריות והתרבויות הקודמות? {{אלמ}}
::::לא, אין קשר לכיבוש הערבי. המזרח התיכון בכלל ובגדד בפרט היו מרכזי למדנות חשובים ביותר במהלך ימי הביניים. יש מספר נקודות היסטוריות שחשוב לעמוד עליהן. לא אכנס לדיון היסטורי מעמיק מדי, אבל אציין שלושה דברים (אשבור את ההזחה לצורך העניין)
# המזרח התיכון נהנה מפריחה תרבותית וכלכלית אדירה מהעת העתיקה ועד ימי הביניים והתחיל לשקוע ולא יצא מזה עד עצם היום הזה (פרט למדינות אחדות שיש בהן אוצרות טבע או מדינות קטנות מאוד)
# יש אירוע כיבוש חשוב מאוד שפגע באופן אנוש בתרבות הערבית והוא [[נפילת בגדאד (1258)]]. באירוע הזה הכובשים המונגולים השמידו באופן אכזרי ביותר את העיר ופגעו באופן קשה מאוד בשכבה המשכילה של העיר. הם השמידו גם כתבי קודש רבים וכתבים מדעיים. נאמר שהנהר נצבע קודם באדום בגלל הדם הרב שזרם שם ואחר כך בשחור בגלל הדיו שנשטף מהספרים. זאת באמת הייתה מכה אדירה שהעולם הערבי לא התאושש ממנה. אחר כך קמה תרבות מוסלמית חשובה נוספת והיא האימפריה העות'מנית, אבל היא לא תרבות מזרח תיכונית, אלא מרכזה באסיה הקטנה ובבלקן. היא נהנתה משגשוג רב והשקעה לאחר מכן ולא אתייחס כאן לתופעה זו.
#[[ניל דה-גראס טייסון]] ציין שני דברים: "הראשון שמגלה דבר מה זוכה לקרוא לו בשם". כך למשל מקור המילה "[[אלגברה]]" הוא בערבית כי הם אלה שפיתחו את התחום די הצורך כדי להעניק לו את שמו. הוא מזכיר את עלייתו של [[אל-ע'זאלי]] ושינוי באופנה הפילוסופית של העולם המוסלמי כסיבה המרכזית לירידת קרנו של המדע בקרב המוסלמים. ([https://www.youtube.com/watch?v=BvkBlpfbFJM קישור לסרטון 1], [https://www.youtube.com/watch?v=BvkBlpfbFJM קישור לסרטון 2]) אפשר להרחיב עוד ועוד בסוגיה. בעיני, לשני האירועים נודעה חשיבות גדולה מאוד בירידתו של המזרח התיכון המוסלמי והתנוונות מדעית שיש לה ביטויים רבים לא רק בימי הביניים. דוגמה בולטת היא [[עיתונות ערבית]] שהתפתחה בקצב איטי הרבה יותר מאשר עיתונות מערבית. יש עוד אבל זה גולש כבר לאימפריה העות'מנאית. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:33, 10 באוקטובר 2020 (IDT)

במיוחד חשוב לי להדגיש בפני [[משתמש:אילן שמעוני]] שהסהר הפורה לא ירד מגדולתו באלף הראשון לפנה"ס. האימפריות הפרסיות השונות (החל מהפרתים ועד הססאסנים) היו ממלכות מפוארות. המדע המוסלמי בימי הביניים הוא בעיקרו "מדע פרסי" (כנ"ל ספרות וכו'). לפרסים הייתה השפעה עצומה על התפתחות העולם המוסלמי. כמובן בגדד היא בלב לבו של הסהר הפורה והיא כאמור הייתה מרכז למדנות אדיר בימי הביניים. לכן, ממש לא נכון לומר שהסהר הפורה ירד באלף הראשון לפנה"ס. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:38, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:אבל פרס היא לא חלק מהסהר הפורה... אכן רוב מדעני תקופת הזוהר של האמפריה הערבית היו פרסים. בוא נשווה ל - שומר, שבכלל התחילה את הדבר הזה שנקרא היסטוריה. או ב-1000 לפנה"ס את תרבויות הסהר הפורה לתרבויות סביבן.{{ש}}מצרים המשיכה להיות מרכז של מדע לפחות עד 200 לספירה. אחרי זה - יוק. נראה לי שהשערת השקיעה בשל דילדול אוכלוסיה היא הסבירה ביותר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:57, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::פרס קשורה מאוד לסהר הפורה. הסהר הפורה הוא חלק מאירן על גלגוליה השונים החל מהמאה ה6 לפנה"ס והבירה שלה התמקמה פעמים רבות באזור בגדד (למשל קטסיפון). אי אפשר לנתק את מסופוטמיה מאירן. חשוב להזכיר גם את העלמים שיש להם קשר לפרס והם ממש חלק מהסהר הפורה. לגבי מצרים - מצרים לא ירדה מגדולתה במשך מאות שנים אחרי 200 לספירה. היתה הייתה אזור עשיר ויציב עד שלהי ימי הביניים. התדרדרותה קשורה לירידת כלל העולם הערבי-מוסלמי. לא נכון לחפש את שורשי ההתדרדרות אי ש:ם בתקופת שומר או אכד או תרבות עתיקה אחרת. הסהר הפורה, כמייצג של המזרח התיכון, נותר יציב ואיתן מכל בחינה שהיא עד אמצע ימי הביניים. כמובן שגלי הכיבוש הגדולים שעברו על האזור בימי הביניים השפיעו מאוד על הסהר הפורה. הסהר הפורה עבר מספר כיבושים לא נעימים. הראשון והמשמעותי ביותר הוא כמובן הכיבוש הערבי. דווקא הכיבוש הזה לא פגע בסהר הפורה והערבים אימצו את התרבות הפרסית והייתה פריחה באזור. אחר כך הגיעו הטורקים (סלג'וקים) גם אלה לא התעסקו יותר מדי עם הסהר הפורה ואפילו לא פגעו בחליף. הכיבוש המשמעותי הבא וזה שגרם להתדלדלות האוכלוסיה הוא הכיבוש המונגולי שהזכרתי. כאן חשוב להתעכב על שיטת הלוחמה המונגולית. מלחמה זה בכלל דבר אכזרי למדי אבל המונגולים בלטו אפילו על רקע תקופתם. הרס, השמדה למען ההשמדה עצמה, רצח וכו' הם מאפיינים בולטים של שיטת הלוחמה המונגלית. זה נעשה בעיקר לשם הרתעת היריב. אלה באמת פגעו באופן קשה מאוד במסופוטמיה והרסו את תעלות ההשקיה ורצח המון אנשים וזה באמת גרם לדלדול האוכלוסיה. בכל זאת, השמדה כזאת היא לא אירוע חד פעמי ועמים רבים עברו גלי כיבוש והשמדה ובכל זאת לא התדרדרו (יהודים זאת כנארה הדוגמה הבולטת ביותר). כנראה שיש משהו בדבריו של ניל דה-גראס טייסון לגבי שינוי הטעם הפילוסופי והתמקדות בדת (אני ממליץ לצפות בסרטונים המקושרים). כמו כן, אוכלוסייתה של מצרים שאותה הזכרת לא הייתה דלילה בימי הביניים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:10, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אינני בקיא בגבולות ההיסטוריים של פרס. הנחתי שזה בחפיפה לגבול של איראן. על כל פנים - לפחות כיום המרכזים העירוניים הגדולים נמצאים בבירור מחוץ לגבולות המקובלים של של הסהר הפורה.{{ש}}אין ספק שההתדרדרות לא התחילה בימי שומר ואכד. מאידך, אין ספק שבסביבות 700 לפנה"ס מרכז התגליות הגדול עבר מערבה, ליוון, הניצחון על הפרסים בא פחות מ-100 שנים אחרי זה. מכאן ואילך, עד תחילת ימי הביניים המוקדמים, המרכז נשאר במערב. מצרים פשוט הייתה אז חלק מהמערב - כלומר האימפריה הרומית.{{ש}}יש כאן שאלה חשובה: האם השאלה היא לגבי הנדידה הראשונה מערבה, או לקץ עידן הזוהר של הח'ליפות. יש כאן מטולטלת - הסהר הפורה הוא '''ה'''אזור המתקדם בעולם עד 700 לפנה"ס. אז מרכז הכובד עובר מערבה ונשאר כך עד 200-300 לספירה. עם חורבן האימפריה הרומית המערבית ועליית האיסלאם מרכז הכובד חוזר למסופוטמיה עד חורבן בגדאד. בסביבות 1,500 המערב של היום מסתער בטירוף קדימה. למה מכל אלה אנחנו מתייחסים? אני פשוט לא יודע מאיזה אזור בפרס־של־אז הגיעו המלומדים הגדולים בימי הזוהר של הח'ליפות. זה משהו ששווה לבדוק.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:28, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אדגיש - העליונות של ארצות הסהר הפורה, עד 700 לפנה"ס נמשכה '''אלפי שנים'''. לי לפחות נראה שקץ העידן הזה הוא נקודת המפנה. כמובן שבהסטוריה כמו בהסטוריה הפרטים תמיד מקלקלים {{לשון}}, אבל במבט על אני מתכוון להתעקש בינתיים, אל באפך. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:34, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::::לא נכון לומר שהמטוטלת עברה מערבה. אין לנו כמעט כתבים מהאימפריה הפרסית העתיקה (הממלכה האחמנית, זאת שנכבה על ידי אלכסנדר הגדול וזאת שמורכת מהסרט "300") ולכן אנחנו חייבים להסתמך על טקסט יווני. אבל לא נכון לומר שהייתה שם ירידה משמעותית. זאת עדיין הייתה ממלכה עשירה, הרבה יותר עשירה מאשר יוון למשל. הבכורה עברה למערב רק בימי רומא העתיקה אבל זה בגלל תהליכי עומק רבים. הסיבה מדוע דווקא המערב החל בפיתוח מדעי, כלכלי וחברתי מהיר בתקופת הרנסנס איננה ידועה וכנראה לא מדובר בסיבה אחת יחידה. נוהגים לציין מספר דברים כמו תגליות גאוגרפיות גדולות, מסחר, הפיצול הפוליטי דחף למלחמות רבות ואלה בתורן דחפו לפיתוח כלכלי אבל כל זה לא מהווה הסבר מספק. כך למשל האימפריה העות'מאנית הייתה עשירה מאוד בראשית קיומה ואפילו ניצחה צבאות מערביים גדולים. בשלב כלשהו העות'מאנים החלו לפגר אחרי האירופאים אבל לא לגמרי ברור מדוע קרה הדבר. 

::::לגבי האזור שממנו הגיעו המלומדים הפרסיים: גבולות פרס היו רחבים בהרבה ממה שהן כיום. בשלבים שונים של ההיסטוריה שלה פרס כללה חלקים מאפגניסטן (וסטנים נוספים כמו אוזבקיסטן וכו) וכמובן השטח המודרני + מסופוטמיה וחלקים מהקווקז. אני לא יודע מאיפה בדיוק הגיעו המלומדים הפרסיים בימי הביניים כי אף פעם לא חקרתי את ההיסטוריה הפרסית לעומק, בוודאי בתקופה הזאת והידיעות שלי לגבי התקופה כלליות. אפשר לעבור לפי קטגוריות על השמות העיקריים ולראות מאיפה הם באו. עם זאת, נדמה לי שרבים מהם הגיעו בסופו של דבר לבגדד (גם אם לא נולדו בה). זה היה מרכז למדנות חשוב של המזרח התיכון המוסלמי. בכל אופן, יש כמה תאריכים חשובים שכדאי להכיר בהקשר לזה והם כיבוש בגדד ושקיעת האימפריה העות'מאנית במהלך המאה ה18. אלה נותנים מסגרת למה שקרה שם וזה משליך על העולם הערבי, הפרסי והטורקי עד היום. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:45, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::אוסיף שתי הערות: ראשית, הרי הזגרוס שמרכיבים את מרכזי האוכלוסייה של מערב איראן תמיד נחשבים כסהר הפורה, עוד לפני שהיתה מסופוטמיה (אחרת לא היה סהר אלא רבע עיגול...). הזגרוס הוא ההמשך הטבעי להרי הטאורוס והרמה הארמנית. שנית, גילגמש, ודאי תסכים שהבכורה לא בדיוק עברה באופן קבוע למערב עד לעת החדשה. גם בתקופת האימפריה הרומית במלוא זוהרה הפרובינציות העשירות והחשובות ביותר שלה היו במזרח. האימפריה הביזנטית שירשה אותה היתה מקום הרבה יותר מתקדם ומסודר מאשר מערב אירופה בימי הבינים המוקדמים. האימפריה העות'מנית, כפי שכתבת, לא נפלה ממדינות מערב אירופה עד המאה ה-17. לכן התופעה שמוזכרת בשאלה המקורית (אם הבנתי נכון) היא תופעה של ה-500 שנה האחרונות. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 21:09, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::{{א|גילגמש}}, אם הסהר הפורה היה מאוכלס יותר מיוון, מסתבר שטיעון האוכלוסיה שלי פשוט שגוי. אבל אין ספק שחזית התקדמות התרבות עברה ליוון ורומא. ביוון הומצא הרעיון של "הוכחה מתמטית", נמדדו המרחקים לשמש ולירח וגם היקף כדור הארץ. נולדו נכסי אומנות ותרבות שזוהרים גם בימינו, כמו המחזות היווניים והפיסול היווני. הפילוסופיה זינקה קדימה. גם אם אימפריות הסהר הפורה שמרו על עוצמה כלכלית וצבאית, הן חדלו להוביל ולחדש. האזור שהמציא את החקלאות, ההשקייה, מיסוי, הנדסה אזרחית, הרכבת עצי פרי, הגלגל, הכתב - הפסיק להיות החזית התרבותית.{{ש}}למעצמות הסהר הפורה היה כתב. אם היו להן חידושים, היה גם התיעוד. אבל אין.{{ש}}{{א|Reuveny}}, בהרצת חיפוש גוגל על the fertile crescent map קיבלתי מפות רבות שלא תומכות בטענה שהעלית. בכולן רוב ערי פרס נמצאים מחוץ לתחום וגבול הסהר הפורה הוא למרגלות ההרים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:39, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::הגדרה של אזור גאוגרפי מסוים היא תמיד שרירותית. מבחינה תרבותית והיסטורית הרי הזגורוס הם בוודאי חלק מהסהר הפורה. וגם בשביל מה להפריד? היו קשרים משמעותיים בין העמים הפרסיים על גלגוליהם השונים לעמים ששכמו במסופוטמיה. לגבי ההערה הראשונה - לא טענתי שליוונים לא הייתה השפעה חשובה על המדע המודרני. זה בוודאי קרה ואני לא ממעיט מהעניין. לגבי עושר וכו' - הפרובינקיות העשירות אכן היו במזרח. זה בא לידי ביטוי אפילו בנכונות הגיוס לצבא הרומי בתקופת הרפולביקה. בזמנו, היה נהוג גיוס חובה ואנשים ששו להלחם במזרח כי שם אפשר היה לשדוד אוצרות רבים אבל לספרד או למדבריות צפון אפריקה לא ממש רצו להגיע. לגבי צפיפות אוכלוסין - עד כמה שאני זוכר המזרח התיכון היה מאוכלוס באופן צפוף יותר מאשר החופים הצפוניים של הים התיכון, בוודאי הרבה יותר מיוון. זאת ארץ הררית וקשה לגדל שם תבואה אז לא היו שם אנשים רבים. עד כמה שאני זוכר בתקופת מלחמת יוון-פרס מדברים על הערכות של בערך מיליון תושבים. בהמשך זה גדל קצת אבל אף פעם לא היה שם משהו צפוף במיוחד. לגבי איטליה אין לי מספרים מדויקים אבל היא הרבה יותר מישורית ויש שם אפשרות לקיים חקלאות רצינית אז אפשר לתמוך באוכלוסיה גדולה. בנוסף, הצי המסחרי של האימפריה הרומית היה גדול לאין שיעור מהצי האתונאי אז הייתה אפשרות לייבא כמויות עצומות של מזון. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:30, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::השתכנעתי כבר ששגיתי בעניין גודל האוכלוסיה... אבל אני חולק על "מבחינה תרבותית והיסטורית הרי הזגרוס הם בוודאי חלק מהסהר הפורה". לא בהם התרחשו ההתקדמויות האדירות של 8000-700 לפנה"ס. אלה כולן, למיטב ידיעתי (חוץ מהמצאתה היין בגאורגיה. המצאה חשובה בלי סרקזם) היו בתחום המישורים. זה גם הגיוני, מכייוון שחלק גדול מההמצאות היו מענה לצורך של חברה עירונית־חקלאית, וכאלו היו רק במישורים. בהרים היבול דל, פני השטח הציבו דרישות חמורות יותר לקיום סחר ומערכת שלטון ריכוזית. לא לחינם ערים קדומות רבות שכנו על נהרות רחבים ואיטיים. אלו מאפשרים הסעת מטענים גדולים בהרבה מתעבורה יבשתית. האם זה מקרה שהיצירתיות המוקדמת באה מהסהר הפורה בהגדרתו הנפוצה (מישורים), ואילו פורצי הדרך של החליפות המאוחרת באו בעיקר מאזורים משיקים? אני חושב שלא. זו עובדה היסטורית שתרבויות שונות נבדלות מאד ביצירתיות שלהן. אני לא יודע (אחרי שהשערת האוכלוסיה שלי מוכחת כשגויה) מה גרם לדבר החמקמק הזה, יצירתיות, לנטוש את המישורים, אבל זה קרה. למעשה אנחנו נשארים עם השאלה של השואל, ללא תשובה של ממש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:46, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
{{שבירה}}
אם תפתח מפה תראה שהרי הזגורס קרובים מאוד לעמקים של מסופוטומיה. אי אפשר לומר שאין להם קשר לאירועי העת העתיקה. זה קצת כמו לומר שלתרבויות אסיה הקטנה אין קשר למה שקרה במסופוטמיה כי אסיה הקטנה היא לא חלק מהסהר הפורה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:49, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::פריצות הדרך החשובות הנ"ל התרחשו ברובן לפני העיור של עמקי הנהרות, במה ש[[רוברט ג'ון בריידווד|בריידווד]] קרא hilly flanks, כלומר הגבעות הנמוכות ("נמוך" שם זה בסביבות 500 - 1000 מ') למרגלות הרי הזגרוס והטאורוס. בהרי הזגרוס של איראו בויתה העז לפני כ-11,000 שנה, הבקר במזרח אנטוליה (הפרת העליון) לפני כ-10,000 שנה והחזיר שם קצת אחר כך, הכבש במרכז אנטוליה ככל הנראה, וחלק מ[[גידולי היסוד הנאוליתיים]] החלו באותם מקומות. זה נכון שלפני 6000 שנה בערך מרכז הכובד עבר לעמקי הנהרות ואז גם התחילו ליישב באופן אינטנסיבי את דרום מסופוטמיה ועמק הנילוס. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 11:57, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
===חזרה לשאלה המקורית===
{{א|Gilgamesh}} ו{{א|Reuveny}}, סטינו מהשאלה המקורית לויכוח (אפילו התנצחות) בו לא נשכנע אחד את השני: ההתעקשות שלי להתייחס לסהר הפורה כהגדרתו הקשוחה, מול שלכם לכלול בכל שקשור אליו אזורים משיקים. בויכוח הזה לא נשכנע איש את רעהו, וממילא אין הוא קשור לשאלה המקורית. 

ישנה תמימות דעים (לפחות עם ראובני) שמוקד היצירתיות היה בסהר הפורה לאורך אלפי שנים, ולאחר מכן נדד מערבה. מה הסיבה לשינוי זה? העליתי השערה, אבל העובדות סתרו אותה. מה הלאה? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:44, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:הסברתי באריכות את ירידת הסהר הפורה ולא התייחסתי לאימפריה העות'מאנית. לגבי עליית המערב - אין אירוע אחד שגרם לעלייתו. יש הסברים רבים אבל בגדול בשלהי ימי הביניים החל הרנסנס והוא דחף לקבלת ערכים הומניסטים. נוהגים לציין גם את התגליות הרבות ואת הצורך לשוט למרחקים כדחפים לפיתוח טכנולוגי ומדעי. בו בזמן הצבאות האירופאים עברו מהפכה ארגונית והדבר החשוב ביותר שקרה שם הוא הנחלת המשמעת ככלי מרכזי לשליטה טקטית בכוחות, דבר שלא קרה באימפריה העות'מאנית. בניגוד לנפילה, שלה בדרך כלל יש תאריכים ברורים יותר או לפחות אנשים שאפשר לקשור בהם את הנפילה קשה לעשות את אותו הדבר לעלייה. כך שניתנו רק הסברים כלליים ולא ממוקדים לעלייתו של המערב. אפשר להזכיר דברים נוספים כמו בנקאות, פיתוח מערכת פיננסית, תחרות בין המדינות ועוד. אני חושב ששאלה זו תשאר פתוחה. עם זאת, כיום אין ספק. מדינה שרוצה להתעשר חייבת לנהוג כמו מדינה מערבית מתקדמת. היא לא חייבת לאמת את התרבות המערבית אבל מספר קריטריונים חשובים כמו מלחמה בשחיתות, פיתוח כלכלי, תרבות פוליטית שסולדת מאלימות ועוד  חייבים להתקיים.[[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:03, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::תקן אותי אם הבנתי לא נכון: אתה מפרש שההתדרדרות של הסהר הפורה באה בעקבות החורבן המונגולי, ושעד החורבן המזרח שמר על מעמדו ועוצמתו. נקודת הראות שלי היא שהובלה תרבותית היא חלק מהותי מכוחה של מעצמה. אני לא חושב שזה מקרי שיחד עם הפריצה קדימה של יוון בצירוף עם קיפאון תרבותי במזרח באו בתזמון מושלם עם כך שהיוונים המועטים יחסית קודם בלמו את פרס, ואז בכלל כבשו אותה למרות הנחיתות המספרית. זו הסיבה שלדעתי הירידה של המזרח מסומנת כבר ב 700 לפנה"ס. מה דעתך על נקודת ראייה זו? האם העובדה שאלכסנדר מוקדון רמס את הפרסים לא מוכיחה שחל שינוי מהותי בסטטוס של המזרח? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:38, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::[[משתמש:אילן שמעוני]], לא. אין קשר בין הדברים. אלכסנדר הגדול הוא גאון צבאי שרק מעטים כמותו ידעה האנושות. הוא דוגמה לכך שאישיות בודדת יכולה להשפיע באופן מהותי על מהלך ההיסטוריה. לכן, בוודאי שיש לייחס חלק גדול מנפילת האימפריה הפרסית למעשיו ולא לדברים אחרים. כמו כן, עליית יוון ורומא אחריה אכן העבירה את הבכורה למערב, אבל זה גרם לירידת המזרח לאפס גמור. חשוב לזכור שהפרסים השתקמו וקמו באזור שתי אימפריות פרסיות חדשות (הפרתים והסאסאנים). שתי אלה התנגדו בהצלחה לאיובים חיצוניים במשך מאות שנים. לכן, קשה לומר שהייתה שם נפילה. הייתה החלשות זמנית, אבל הם השתקמו ממנה. בכל זאת, הפער בין יוון ורומא לפרס הוא לא כמו הפער המודרני בין המערב למזרח התיכון. אני מקווה שגם הפעם הם יצליחו להשתקם ממה שקרה להם.
:::ציינתי שני אירועים (הכיבוש המונגולי ושינוי העניין הפילוסופי והדתי) ולא אירוע אחד. לשינוי באידיאולוגיה יש השפעה חשובה מאוד ואין לזלזל בה. 
:::דבר אחרון - פער הזמנים ביו הכיבוש המונגולי ל700 לפנה"ס הוא כ-2000 שנים. קשה לדבר על קשר בין שני האירועים האלה. יש להם השפעה הדדית אבל בכל זאת מדובר בפער גדול מאוד.
::::לא טענתי שיש קשר בין המונגולים (1300?) ל 700 לפנה"ס. המזרח השתקם לגמרי בתקופת הזוהר של הח'ליפות, אם כי יש את השאלה מדוע כמעט כל המגלים, הממציאים והאמנים היו פרסים ולא עיראקים (בלשון ימינו) או ערבים. אפילו צלאח־א־דין היה כורדי ולא ערבי.{{ש}}נראה שיש ביננו פער לא ניתן לגישור, שמתמקד בחשיבות היצירתיות המדעית והתרבותית מול עוצמה כלכלית וצבאית. כנראה שלא נגיע למסקנה משותפת. תודה על הארותיך - מטעות אחת בודאי חילצת אותי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:40, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם אזרח מהשורה יכול להכין רעל קטלני בתנאי בית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם אדם ללא השכלה בכימיה או בהנדסת חומרים יכול להכין בתנאי בית רעל שיכול להרוג אדם?
:בקלות. בליעת חומרי ניקוי שונים ובפרט [[סודה קאוסטית]]. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 20:34, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:בקלות. [[ריצין]] וכלור ניתנים להפקה עם מאמץ קטן. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:45, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:::[http://www.zeevgalili.com/2005/02/269 לא כל שאלה] צריכה להיענומ. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 20:47, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::::זה ידע שזמין בקלות בגוגל... אבל אולי אתה צודק. התלבטתי קצת לפני שעניתי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:50, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
::::בשביל זה לא צריך ויקיפדיה, רק זוג עיניים בשביל לראות סמל של גולגלת/כיתוב "רעל"/"רעיל"/"לא למאכל". &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 20:53, 4 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::גם לא מכל שאלה צריך להיבהל. נשאלה שאלה לגיטימית בעלת אופי אנציקלופדי ואין סיבה לא להשיב. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:45, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::לא כל מה שרעיל קטלני, ולא כל מה שלא מומלץ למאכל רעיל. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 19:59, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

== סודוקו באותיות  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשעות הפנאי אני פותר תשבצי סודוקו, ואני תוהה אם קיים ברשת סודוקו באותיות הא"ב העברי. ייתכן שלחלק מהציבור הדבר תשבץ מעין זה עשוי להיות יותר 'מעניין וקל'. תודה לעונים [[מיוחד:תרומות/93.173.54.243|93.173.54.243]] 00:42, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:מצאתי אחד: [https://sites.google.com/site/mathsapirmerav/f]. אני לא בטוח שזה יהיה להיט בציבור הדתי, כי זו חידה שדורשת כתיבה ולכן לא מתאימה ליום שבת. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:41, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
:פשוט קח סודוקו רגיל והחלף 1←א, 2←ב, ..., 9←ט. זה בדיוק אותו הדבר. [[מש:Veritas94|Veritas94]] <sub style="display:inline-block">[[שמש:Veritas94|תה ועוגיות]]<br/>[[מי:EmailUser/Veritas94|נשב לקפה?]]</sub>‏ 20:41, 12 בנובמבר 2020 (IST)

== מנורת שבעת הקנים בנוצרות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

[https://temple_architecture.academic.ru/314/%D1%81%D0%B5%D0%BC%D0%B8%D1%81%D0%B2%D0%B5%D1%87%D0%BD%D0%B8%D0%BA כאן], [https://independent-travellers.com/denmark/copenhagen/grundtvigs_church/30.php כאן], [https://images.ua.prom.st/1504019644_w640_h640_1504019644.jpg כאן] - יש מנורה עם שבעה קנים. מה המשמעות של זה? מה השם הנוצרי המקובל לאביזר? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.244|213.55.224.244]] 22:49, 5 באוקטובר 2020 (IDT)
:מנורה. ראו [[:en:Menorah (Temple)#Christianity|כאן]]. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:55, 5 באוקטובר 2020 (IDT)

== לאיזה כיוון מתפללים בהר הבית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כיום: אם יהודי עומד מהצד השני של בכותל - לאיזה כיוון אליו לפנות בעת תפילה? האם לכיוון הכותל המערבי או לכיוון מרכז הר הבית? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 00:33, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
: "ת"ר...היה עומד בח"ל יכוין את לבו כנגד ארץ ישראל... היה עומד בארץ ישראל יכוין את לבו כנגד ירושלים... היה עומד בירושלים יכוין את לבו כנגד בית המקדש... היה עומד בבית המקדש יכוין את לבו כנגד בית קדשי הקדשים... היה עומד בבית קדשי הקדשים יכוין את לבו כנגד בית הכפורת... נמצאו כל ישראל מכוונין את לבם למקום אחד" (ברכות ל.). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 07:59, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:: @[[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]]: האם [[אחורי בית הכפורת]]/[[קודש הקודשים]] ו[[אבן השתייה]] הם (בערך) באותו מיקום? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 09:13, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:::[[משתמש:חזרתי|ה]][[כפורת]] עצמה '''מונחת''' על [[אבן השתייה]] (בבית המקדש הראשון). שתיהן נמצאות '''בתוך''' [[קודש הקודשים]] שנקרא גם בית הכפורת. אחורי בית הכפורת כשמו כן הוא "מאחורי" קודש הקודשים (מערבית לו). כשהגמרא אומרת להתפלל לכיוון בית הכפורת היא מתכוונת ל[[כפורת]] עצמה. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"א • 11:56, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
::::ואבן השתיה היא במרכז קודש הקדשים. נ.ב. טעות נפוצה היא שמתפללים לכיוון הכותל, אך כדברי הגמרא מתפללים לכיוון ירושלים (העתיקה) או, למי שנמצא בתוך ירושלים לכיוון הר הבית וכמו שהביא עוזי למעלה. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 12:02, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
::::: כך חשבתי בעבר, אך אם נדייק: "בירושלים יכוון... כנגד בית המקדש". בברכה, [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|ידידיה צבאן]] • [[שיחת משתמש:ידידיה צ' צבאן|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"א • 23:09, 31 באוקטובר 2020 (IST)
:::::: זו הגרסה ב{{בבלי|ברכות|ל|א}}; הגרסה ב{{ירושלמי|ברכות|ד|ה|לה|א}} היא "העומדים ומתפללין בירושלים הופכין פניהן כלפי הר הבית". ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 09:11, יום ראשון בשבת, י"ד בחשוון ה'תשפ"א (IST).
::::::: מעניין, תודה. ה[[s:רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה ג|רמב"ם]], ה[[s:טור אורח חיים צד|טור]] וה[[s:שולחן ערוך אורח חיים צד א|שולחן ערוך]] <small>(קישרתי למקורות)</small> כותבים כבבלי: "יכוון פניו כנגד המקדש" (בשינוים קלים). יום נעים, [[משתמש:ידידיה צ' צבאן|ידידיה צבאן]] • [[שיחת משתמש:ידידיה צ' צבאן|שיחה]] • י"ד בחשוון ה'תשפ"א • 10:22, 1 בנובמבר 2020 (IST)

== האם מגפה כמו קוביד-19 מתחוללת אחת ב-100 שנה בערך? ==

נתקלתי באיזה סרטון YouTube שהגעתי אליו במקרה (אין לי קישור) בטענה לפיה מגפת קוביד-19 היא מסוג המגפות שמתרחשות בערך אחת ל-100 שנה.

הייתי רוצה לדעת אם במבט היסטורי (לאו דווקא במבט עתידי) זה באמת נכון ואם כן איך מדענים מסבירים זאת; אני אישית לא חושב שזה נכון כי בכל אחת מ-100 השנים האחרונות העולם היה מאד שונה מבחינת גודל אוכלוסיה, תזונה, רפואה וכדומה אבל בכל זאת, אשמח להפנייה לערך ו\או להסבר.

בתודה, {{אלמ}}
:אם נראה את הסרטון, נוכל להתרשם, אבל גם מבחינה היסטורית עובדתית זה קשקוש. ראה [[מגפה]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 13:37, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:: וגם לא ברור מה זה "כמו קוביד". כי מבחינת תחלואה, השפעה היסטורית וכמות מקרי תמותה, המגפה של היום רחוקה שנות אור מ[[השפעת הספרדית]], [[המוות השחור]], או [[המגפה היוסטיניאנית]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 15:20, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לפחות לגבי השפעה היסטורית ומספר חולים, מוקדם מדי להשוות בין המגפה הנוכחית למגפות שהזכרת. לגבי תמותה, ככל הנראה הטענה שלך תישאר נכונה. [אמנם אפשר לחשוב על תרחיש מאוד פסימי, אבל הוא פחות ריאלי]. {{אלמ}}
: זו טעות להשוות את האפקט של אירועים רפואיים בהווה לעבר על פי מספר הנפגעים, משום שרמת הטיפול הרפואי וההבנה הרפואית השתנו באופן מהותי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:43, 8 באוקטובר 2020 (IDT)

== גרף חולי קורונה ==

שלום. איך אני יכול להשיג גרף שמתאר את כמות החולים '''שנוספים''' כל יום. כזה שמתעדכן תדיר.. תודה מראש! [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • י"ח בתשרי ה'תשפ"א • 22:21, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
:ממליץ לחפש בגוגל לפני ששואלים כאן, בדרך כלל התשובה שם. נסה את התוצאות הראשונות בחיפוש ”coronavirus graph”. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 22:58, 6 באוקטובר 2020 (IDT)
::[https://91-divoc.com/pages/covid-visualization/ כזה] לדוגמה, מתאים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:00, 6 באוקטובר 2020 (IDT)

== טיגריס ונמר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה מקור הבלבול בין שתי החיות בעברית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:53, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:ראה [https://hebrew-academy.org.il/2019/01/10/%D7%94%D7%A0%D7%9E%D7%A8-%D7%95%D7%91%D7%A0%D7%99-%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA%D7%95/ סקירת האקדמיה ללשון העברית] בעניין זה.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:44, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:{{הארץ|אילון גלעד|זה לא טיגריס, זה נמר: כיצד נוצר הבלבול בין שני החתולים הטורפים?|1.8843215|13 במאי 2020}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:47, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:[https://www.safa-ivrit.org/fauna/tiger.php נמר וטיגריס] באתר השפה העברית.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:49, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:[https://hevdel.co.il/%F0%9F%90%AF-%D7%A0%D7%9E%D7%A8-%D7%98%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%A1-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%93%D7%9C%D7%A1-%D7%A6%D7%99%D7%98%D7%94/ מה ההבדל בין נמר, טיגריס, ברדלס (צ׳יטה) ויגואר]. 27 ביוני 2017, באתר "מה ההבדל?"--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:53, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:{{ynet|ארז ארליכמן|למה לנמר יש חברבורות ולטיגריס פסים?|3973913|25 באוקטובר 2010}}--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:56, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
::אוסיף שגם נשר ועיט ("הנשר נחת"), וארנב ושפן הם באתו בלבול. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 20:22, 7 באוקטובר 2020 (IDT)
:::נשר ועיט זה לא בדיוק בילבול, או ליתר דיוק זה ערבוב בן אלפי שנים. במקורות יש ערבוב בינהם, אבל בספרות ימי הביניים "נשר" שימש לEagle (לדוגמה, "הנשר הגדול", כינוי לרמב"ם). הסוגיה הפכה למלחמה של ממש בין האקדמיה ללשון עברית, שרצתה לשמר את המינוח, לביולוגים שרצו את המצב הקיים ואיימו בבג"ץ(!). עמדתם התקבלה, אבל הערבוב במקורות שריר וקיים, ולכן גם בשפה. אני אישית הייתי מעדיף שהביולוגים לא היו דוחפים את חוטמם לסוגיה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:14, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
::::מקורות: נשר בתור vulture אוכל נבלות קרח: "הַרְחִבִי קָרְחָתֵךְ כַּנֶּשֶׁר" (מיכה א', ט"ז). עיט בתור vulture: 9 "וַיֵּרֶד הָעַיִט, עַל-הַפְּגָרִים; וַיַּשֵּׁב אֹתָם, אַבְרָם." (בראשית ט"ו 11).{{ש}}בספרות חז"ל והלאה נשר היה eagle. הזואולוג [[ישראל אהרוני (זואולוג)|אהרוני]] החליט שנשר זה vulture ועיט זה eagle. ממשיכיו התעמתו עם האקדמיה שנכנעה ב-1973, תחת איום בג"ץ. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:05, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::יש לך מקור לאיום בבג״ץ? זה נשמע מועמד לקטע הידעת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:25, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::[https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/.premium-1.2218061 בהחלט]. מה שלא כתוב בכתבה הוא הסיבה לבחירה (המחפירה!) של אהרוני. הוא החליט ש"עיט" זה משום שהוא '''עט''' על קורבנותיו, החלטה נטולת ביסוס. וככה נתקענו עם מה שנתקענו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:33, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::{{א|Tzafrir}}, למעשה הכתבה משמיטה פרטים רבים, עד כדי עיוות העובדות. ההכרות שלי עם הסוגיה הייתה מעמיקה בזמנו. במסגרת מלחמת התרגומים הסמי־מפורסמת, נדרשנו בין השאר לסוגיה זו. דיברנו עם כמה בלשנים, ולפי עצתם קראנו חומר רב בנושא. למרבה הצער זה היה לפני כמעט 20 שנים, והמקורות שנכתבו היו בפורום ששוב אינו זמין, גם לא במכוננת־הזמן־של־האינטרנט. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:55, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

== אם לא היו מגלים את הקורונה, האם מישהו היה שם לב למשהו מיוחד? ==

אם נגיד לא היו עולים על הCOVID ב-19 בסין, והיא היתה מתפשטת בעולם, האם היו שמים לב בכלל? או שפשוט היו רואים עליה במקרי דלקת ריאות? {{אלמ}}
:לפני 18 שנים זה כבר קרה: מגפת [[סארס]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:07, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
::התשובה בגוף השאלה. ״אם לא היו עולים״ = ״לא היו שמים לב בכלל״. אבל אם השאלה היא ״האם היו מגלים את המחלה במקום מחוץ לסין״ - התשובה היא ״כן״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:20, 8 באוקטובר 2020 (IDT)
:::זה לא מה שהאלמוני/ת שאל/ת וזה לא עונה על השאלה. הוא שאל האם במקרה שבו חוקרים לא היו מגלים במעבדה שזה נגיף חדש, האם בני אדם מהשורה היו מבחינים במגיפה? (רמז: כשהייתה מגיפה אמיתית, כמו המוות השחור באירופה, ההמונים לא היו צריכים אישור של המעבדה בשביל להבחין שיש מגיפה...)--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 13:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::סארס התגלה כשאיש עסקים אמריקאי ביקר בסין ובשובו חלה והתאשפז בבית חולים בהאנוי והדביק אנשי צוות בבית החולים. בסופו של דבר חולים קשים מגיעים לבתי חולים ולפחות בחלק מבתי החולים יש ציוד לאיתור בסיסי של דברים מוזרים. להשוואה: [[התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014–2015)]] [http://www.realitybugs.me/2014/07/31/ebola-is-coming/ ועוד פירוט על תחילתה]. 14:23, 13 באוקטובר 2020 (IDT)[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]]
:::::מה מוזר בבני 90 עם מחלות רקע שמתים משפעת? למה שמישהו היה חושד?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 14:28, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::סארס אינו שפעת (גם מבחינת הסימפטומים). אני מניח שהגיל של כמה מאנשי הצוות בייחד היה 90. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:52, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::השאלה לא הייתה על סארס אלא על קורונה.--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 16:01, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::גם קורונה אינה שפעת. גם עם כל האמצעים שננקטו, חלה עליה גדולה בתמותה. אין סיכוי שזה לא היה מתגלה, תוך פרק זמן של חודש לכל היותר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:14, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

=="תצבע אותו בכחול ותזרוק אותו לים"==
למישהו יש מושג מאיפה הביטוי? כשהייתי ילד זה היה "תעטוף אותו בלירה ותזרוק אותו לים". מאיפה הכחול צץ? לפחות לעטוף בלירה זה הגיוני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:55, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
:איפה נתקלת בביטוי? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:17, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
::פה ושם, אני לא זוכר בדיוק. עכשיו חיפשתי ומצאתי מופעים ספורים, [https://sports.walla.co.il/item/2594263 כמו זה]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:53, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אני משער שזו דינמיקה של סלנג שמתפתח עם הנסיבות התרבותיות. צבעו של שטר הלירה היה כחול, וייתכן שהצבע משמש להסוואה בים... אבל השטר הזה חלף מהעולם, וכך גם הלירה עצמה. אז צריך תחליף. יש [https://www.e-vrit.co.il/Product/5558/%D7%A6%D7%91%D7%A2_%D7%91%D7%9B%D7%97%D7%95%D7%9C_%D7%95%D7%96%D7%A8%D7%95%D7%A7_%D7%9C%D7%99%D7%9D ספר בשם כזה] מלפני 20 שנה, אז זה כנראה לא חדש. יש גם ביטוי המביע רעיון דומה, אבל עם שיקולי חריזה: [http://www.dorbanot.com/5151 צבע בשחור וזרוק לייאור]. לא אתפלא אם יש גרסאות דומות בצבעים שונים, ואפשר שיש גם וריאציות מקומיות לפי עיר/שכונה וכו'. צריך לעשות מחקר אטימולוגי כדי לרדת לשורש הביטוי וכיצד התגלגל ומדוע דווקא כך.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 20:35, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
:מתי בדיוק? נראה לי שבשנות הארבעים והחמישים (להבדיל מסוף שנות השבעים) ללירה בודדת עדיין היה ערך לא מבוטל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:26, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::בתור ילדים היינו אומרים את זה בגן, כלומר 1970-1973. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:33, 12 בנובמבר 2020 (IST)

== שימור מיץ מנדרינה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

א) כמה זמן מיץ [[מנדרינה]] סחוט טרי יכול להחזיק במקרר לפי שהוא מתחיל להתקלקל? 

ב) אם מוסיפים למיץ אלכוהול (וודקה) האם זה יתרום לשימורו או אולי יגרום לו להתפצל לשכבות כעבור יום-יומיים? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:31, 9 באוקטובר 2020 (IDT)
:אם שומרים מיץ הדרים סחוט במקרר מייד אחרי הסחיטה, הערכים התזונתיים שלו נשמרים כיממה. אחר כך המיץ מתחיל לאבד ערכים, אבל נשאר ראוי לשתייה זמן ארוך יחסית כי אין בו ברזל ולכן הוא לא מתחמצן (בניגוד למיץ תפוחים, למשל). כמה זמן? תלוי באיכותו הראשונית של הפרי בעת הסחיטה. גג שבוע בכלי סגור. לא מומלץ יותר. אבל אפשר להקפיא: להשאיר מרווח של שני ס"מ לפחות (כי המים מתרחבים בהקפאה והכלי עלול להיסדק) ולהכניס למקפיא. אלכוהול ומיץ כנראה ייפרדו לשכבות בגלל הבדלים בצפיפות החומר.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 21:02, 9 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם יש חיות פרא שנוצרו כתוצאה מפעילות האדם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האדם מזיז אוכלוסיות של בעלי חיים. הוא מכליא חיות ויוצר חיות משק שלא היו בטבע. בהחלט הגיוני שהאדם יגרום בתופעת לוואי להופעת חיות חדשות (חיות משק שהתפרעו אן גזע שנאלץ לסגת ופגש במין דומה לו והתמזג וכדומה). האם יש דוגמאות לכך? 

דוגמה אחת (ויחידה) שאני מכיר זה דינגו: גזע כלבי פרא שנוצר כתוצאה מפעילות אנושית. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.139|213.55.225.139]] 01:11, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:הרעיון הזה דווקא מופיע הרבה ביצירות בדיוניות - [[מוטאנט (קומיקס)|מוטאנט]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:24, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::יש ערך שמוקדש לנושא [[התפראות]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:17, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::שאלה בנושא אחר: קראתי את הפרק [[התפראות#צמחים]]. האם ידוע על מקרה שבו עמידות כלשהי שטופחה בצמח בצורה מלאכותית (לאו דווקא עמידות לחומרי הדברה שפותחה בשיטות של הנדסה גנטית. הרי יש גם עמידות לחומרי הדברה שפותחו בשיטות אחרות. ויש גם עוד כל מיני תכונות עמידות) עברו מהצמחים האלו לצמחי בר? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:14, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

== כאב שרירים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם כאב שרירים שנמשך במשך מספר ימים לאחר אימון כבד (מה שנקרא באנגלית "שריר חמוץ") - מצביע על כך שהשריר ממשיך להיבנות?

האם זה אומר שמומלץ לצרוך עודף חלבון ביום לאחר האימון?
:שאלות כאלה עדיף להפנות לרופא המשפחה שלך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:56, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:: ומאיפה הוא ידע? הוא למד ביולוגיה לפי עשרות שנים בטח ולא סביר שמתעדכן ב-Sports science. זאת שאלה שצריך להפנות לביולוגים או לאנשים שמבינים בפיזיולוגיה ברמת התאים, חלבונים והרקמות, לא לרופא משפחה. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.243|213.55.220.243]] 22:07, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::זה התפקיד שלו לדעת ואם הוא לא יודע הוא יפנה אותך למומחה רלוונטי. התהליך שתיארת כאן שגוי ויתכנו סיבות רבות לכאב שרירים. מעבר לזה לא אכנס כאן להסבר מעמיק כי אני לא מכיר את המקרה שלך ולא יכול לענות על שאלות כאלה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:23, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::::התשובה שלך מאוד מוזרה ומרמזת על כך שאולי אתה לא מכיר את התופעה או לא הבנת את השאלה. sore muscle הוא תופעה שגרתית ורגילה שבה נתקל כל מתאמן ומתאמן לאחר אימון מתמשך. היא נובעת ממיקרו-קרעים בתוך רקמות השריר, שמתפתחים בעיקר כאשר משחררים לעט את השריר תחת לחץ (למנוע את התופעה די קל: לזרוק את מהשולקות ולא להוריד לעט). בחיים לא כאבו לך הרגליים יום אחרי ריצה?.. אם כבר, אז המומחה הרלוונטי הוא מדריך בחדר כושר ותזנואי. ממש הזוי לפנות לרופא מומחה, להמתין בתור מספר חודשים וכל זה לצורך הרצאה בנושא בנינת שריר והרכב חלבונים. התשובה שלך רומזת שיש איזושהי בעיה רפואית שאני צריך לפתור ופונה פה לצורך יעוץ? ככה הבנת את זה? אז אני אחזור על השאלה: א) האם כאב שרירים ( sore muscle) הוא אינדיקציה לכך שהשריר עדיין נבנה ב) האם הוספת חלבון בתזונה יום אחרי האימון תורמת לבניינת השריר במקרה של sore muscle. אין צורך להטריד רופאים עם שאלות כאלה. לא רק שהם לא המומחה הנכון, הם גם עסוקים לרפא אנשים חולים. ולקבוע תור בשביל יעוץ בנושא כזה זה לקחת תור מאדם חולה. לא מוסרי, לא חכם, לא מועיל.  [[מיוחד:תרומות/213.55.220.243|213.55.220.243]] 22:52, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::sore הוא בפירוש לא חמוץ. התשובה לשאלה הראשונה - לא. זאת לא אינדיקציה לכך שהשריר נבנה. התשובה לשאלה השנייה שלך שלילית גם כן. יש להקפיד על תזונה מאוזנת. במקרה של פיתוח גוף אכן מומלץ להגביר את צריכת החלבון אבל אין קשר לכאב בשרירים. יש סיבות רבות לכאב בשרירים. השיטה שתיארת לאימון משקולות לא תפחית את הכאב ועשויה להיות מסוכנת. אפשר אכן להתייעץ עם מדריך בחד"כ. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 23:03, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::מיקרו־טראומות הן גורם מניע להתפתחות שרירים, אבל בלי להיות מומחה אני בספק אם כאב שנמשך ימים עונה להגדרה '''מיקרו'''־טראומה. גם אני בדיעה שאם זה ממושך זה דורש רופא. אני יודע שאימון מאומץ מדי יכול לקרוע שריר ולגרום דלקות בגידים. בקיצור - לך לרופא. יש מצב שנגרם נזק שמחייב טיפול. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:52, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::: הי שימעון. באמת תודה על הדאגה (אני לא ציני), אבל לא ביקשתי עצה ויעוץ רפואי. ליעוץ רפואי אני צריך קודם שתהיה בעיה רפואית או לפחות סיבה לתלונה. עשיתי קצת גוגל ומצאת שהרבה אנשים לא רק שלא רואים בזה בעיה, אלא אפילו נהנים מכאב שרירים. תקרא [https://www.quora.com/Why-do-some-people-enjoy-the-feeling-of-sore-muscles-while-others-dont פה], [https://www.self.com/story/sore-muscles פה], [https://www.elitedaily.com/wellness/science-behind-workouts-hurt-good-love-pain/2000624 פה]. כל המקורות מציינים את תחושת הכאב כחלק מתחושת הסיפוק, דבר מאוד מוכר. לצערי לא מצאתי תשובה לגבי החלבון עדיין. 
אני מעריך את הניסון לענות ואת הדאגה לשלומי (למרות שלא נזקקתי לטיפול רפואי ולא ברור למה החלטתם שכן). תודה רבה. בסוף מצאתי [https://www.youtube.com/watch?v=vlGZfIgc6Vk את התשובה ביו-טיוב] ו[https://www.youtube.com/watch?v=L0BIRPLzohs וגם עוד אחד פה]. מסתבר שהשאלה נשאלת הרבה בקרב אנשים שמאמנים. הסרטון השני מסביר בדיוק את הקשר בין כאב שרירים לבין התפתחות. [[מיוחד:תרומות/213.55.220.243|213.55.220.243]] 00:08, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:צפיתי בסרטון. זה הסבר לא כל כך מדויק ובמיוחד מה שהוא עשה עם הגומיה. השריר הוא לא גומיה ובוודאי לא פועל ככה. אני מציע לקרוא את הפוסט הזה: [https://www.facebook.com/groups/FitTlk/permalink/1942730969352409/] יש שם הפניות למאמרים בספרות המקצועית. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 07:03, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם היטלר בסך הכל מממש את הרצון של אירופה באופן גלוי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שמעתי תאוריה מעניינת וקצת מטרידה:
אירופאים מאות שנים שנאו את היהודים. מאוד שנים מרכז אירופה הרגישו התנשאות כלפי מזרח אירופה. רוסיה נתפסה כמקום מפחיד וזר. ואז היטלר הפך את אותם הפחדים והשנאה מסמויים לגלויים. כלומר המלחמה והשואה היתה למעשה מימוש של הרצונות הסמויים של אירופה. האם זה באמת כך? [[מיוחד:תרומות/213.55.220.243|213.55.220.243]] 22:04, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:לא, אין שום דבר כזה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:24, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
: מה זה "בסך הכל"? לכל אדם יש רצונות סמויים ויצרים אפלים, שהוא בדרך כלל שולט בהם בהצלחה. אם מישהו מממש את הרצונות האלה, הוא לא יכול להתגונן בטענה שבתוך-תוכך רצית. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:36, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
::מסוג התאוריות הפרוידיאניות שאי אפשר להכחיש או לאשר, אבל אין שום סיבה להניח שהן נכונות. קשה להתעלם גם מהטריוואילזציה של השואה שיש בהנחה הזו. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 22:44, 10 באוקטובר 2020 (IDT)
:יש גם טיעון שהאיחוד האירופי הוא הגשמת חזונו של היטלר (או לפחות אחד מהם) - איחוד אירופה (ודגלים מטרידים שממחיזים זאת ניתן למצוא בקלות באינטרנט - מיזוג בין דגל האיחוד לבין הדגל הנאצי), אם כי הוא לא היה היחיד בהיסטוריה שניסה לעשות זאת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:20, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
::תמיד ניתן לפשפש בעבר ולהגיד "X הוא מימוש חזונו של Y". למה דווקא החזון של היטלר? מה לגבי האימפריה הרומית הקדושה? למה לא לראות בה את היסוד? אין קשר בין חזונו של היטלר שכלל השמדה ורצח בקנה מידה שהעולם לא ראה מעולם והאיחוד האירופי. אין כמובן קשר בין הדגלים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:54, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לא אני העליתי את התיאוריה וציינתי שהוא לא היה הראשון. מה שכן, זה תמיד היה בדרכים אלימות ובכיבוש, עד להופעת האיחוד האירופי שעשה זאת בדרך דיפלומטית. ואגב, יש קשר בין הקמת האיחוד האירופי למלחמת העולם השנייה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:10, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
::::גם הטענה הזאת לא מדויקת. היו בריתות וקונפדרציות שפעלו בשיתוף פעולה מתוך רצון הדדי ולא בגלל כפייה צבאית של אחד החברים בברית. האיחוד האירופי יחודי בכך שהברית הזאת כוללת מדינות גדולות מאוד לא ערי מדינה או ישויות מדיניות קטנות, כמו שהיה בעבר. בכל אופן, אף על פי שיש קשר בין האיחוד האירופי למלחמת העולם השנייה אין קשר בינו לבין מימוש חזונו של היטלר. לכל דבר שקרה באירופה (ובעולם באופן כללי) לאחר 1945 יש קשר למלחמת העולם השנייה כי מדובר באירוע בסדר גודל עצום. החזון של היטלר כלל עוד כל מיני דברים פרט למדינה אחת גדולה שלא באים לידי מימוש באיחוד האירופי - למשל מחנות השמדה ל"לא רצויים" או עמים משועבדים. החברות באיחוד תלויה ברצונן הטוב של המדינות ואם הן רוצות הן יכולות לפרוש ממנו, כמו שעשתה בריטניה. זה בוודאי לא דומה לחזון הנאצי שבו החברות במדינה הגרמנית הגדולה היא לא כל כך פרי רצונה של מדינה מסוימת, אלא באה לידי ביטוי בכיבוש. גם אם יש דוגמאות למדינות שהצטרפו מרצונן (כמו אוסטריה) הן עדיין לא יכלו לפרוש מהאיחוד. יש כמובן הבדלים רבים נוספים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 08:35, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

חבל שאתם מטעים את האלמוני. היטלר לא המציא שום דבר חדש. הוא בסה"כ עמד בראש הפירמידה. תורת הגזע הייתה פופולרית באירופה עוד לפני שהיטלר נולד, וסביר להניח שאם היטלר היה מתפגר מבלי שגרמניה הייתה מובסת במלחמה, אחד מסגניו היה תופס את מקומו וממשיך את יישום החזון, לתשואות ההמונים הנלהבים. לפירוט ראו כאן: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10210905481726153&set=a.10206807923649762&type=3&theater

גם הטענה שהשואה הייתה אירוע חריג היא... איך לומר בעדינות? פשוט לא נכונה. לפירוט על השמדות עמים לאורך ההיסטוריה ראו כאן: https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10207882750159753&set=a.10206807923649762&type=3&theater
:דף הכה את המומחה הוא לא פורום. לא אגיב לדבריך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:07, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::אתה כנראה מתייחס ל[[התאוריה הנורדית]]. ולהיטלר היה יורש שכיהן כמה חודשים בתור הפיהרר לאחר שהתאבד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:59, 19 באוקטובר 2020 (IDT)

== מחפש סרטון של André Rieu ==
בו מנוגנת מוזיקה ספרדית, פר נכנס לזירה ורודף אחרי אישה בלבוש אדום. מי מזהה? מה שם היצירה המוזיקלית? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 11:00, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:היצירה היא [[:en:España cañí|Espana Cani]], ואת הסרטון תמצא בקלות ע״י חיפוש ״andre rieu bull chasing lady in red". [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:58, 11 באוקטובר 2020 (IDT)
:: תודה! [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 18:40, 11 באוקטובר 2020 (IDT)

== לא מצאתי ערך על הסרט האוסקר מ 1966 ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לא מצאתי חומר על הסרט האוסקר משנת 1966
:חפש במנוע החיפוש החדש "גוגל" את המילים the oscar 1966 ותמצא. [[מיוחד:תרומות/176.230.83.173|176.230.83.173]] 08:52, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:[[w:The Oscar (film)]]{{כ}} [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:26, 12 באוקטובר 2020 (IDT)

== בלה בלה בלה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה מקור "בלה" ו"בלה בלה בלה", הפכו למילים של קשקוש? כנראה מגיע מאנגלית, אבל מה המקור שם? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:20, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:התשובה [http://letmegooglethat.com/?q=bla+bla+bla+etymology כאן]. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:29, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:: אולי די? רציני. אם אנשים באים לפה לשאול שאלות, אתה לא אמור לענות להם בזלזול. אם אתה לא מעוניין לענות - זכותך לא לענות. אבל תשובה שכל כולה "לך תעשה גוגל לפני שאתה שואל" היא זלזול בשואלים. מפריע לך שמישהו שאל משהו שאתה יכול למצוא בחיפוש? אז אל תענה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:27, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
::: אני נוטה להסכים עם [[משתמש:Gil mo|Gil mo]]. אני חושב שמצופה ממי ששואל כאן שאלה להקדיש 5 שניות לחיפוש לפני שהוא מטריח אחרים. נכון שאפשר לא לענוות, אבל מקומן של שאלות אלו אינו כאן, וממש כמו שהיית מעיר למישהו שהיה מפרסם כאן שיר קצר, או את דעתו הפוליטית, שזה אינו המקום, כך גם ראוי (לדעתי) להעיר לשואלי שאלות שאת התשובה אליהן אפשר לקבל לבד תוך מספר שניות . [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 23:04, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
::::מבחינתי למדור הזה יש מטרה משנית והיא הצבעה על חוסרים בוויקיפדיה. כמוכן, האיות היה שגוי, במילון האנגלי שלנו יש [[:en:wikt:blah blah blah|blah blah blah]] שמפנה אל [[:en:wikt:blah|blah]]{{כ}}. מדובר ככל הנראה על [[אונומטופיה]], מילה שנוצרה מהצליל. דוגמאות דומות הן ככל הנראה [[בלבול]] העברית ו[[ברברים]] היוונית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:19, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::אגב למרות הציניות (המכוונת) בלינק לעיל, אם היית מחכה עוד שניה היית מקבל דרך אותו חיפוש תשובה משביעת רצון (בקישור הראשון). שתי מטרות היו לי בתשובה הצינית: אחת, לעודד אותך ואחרים לחפש לבד ולא לתת לאחרים לעשות זאת בשבילך. שתיים, לתת לך תשובה למה שחיפשת. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:29, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:בדומה לעורב אני מוצא טעם לפגם בהפנייה לחיפוש בגוגל. מי ששואל שאלה כאן ראוי שיקבל תשובה ישירה. לכל היותר ניתן לציין בתשובה את זה שניתן היה למצוא אותה בחיפוש בגוגל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:52, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::אתה מתכוון אילן, שהיה רצוי שהייתי נכנס בעצמי ללינק שמצאתי תוך שניית חיפוש, עושה העתק-הדבק, ומציין את המקור? נראה לי קצת מעליב את יכולות השואל לא? וכמו שציין אסף, דעתי היא שיִשָּׁאלו כאן שאלות שתשובתן לא זמינה בקלות אלא - כשם המדור - דורשות את ה״מומחה״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:47, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אינני מסכים. מטרת המדור (וזה מוכרז) היא לתת תשובות שאינן מופיעות בערכי ויקיפדיה. לא לנו לשפוט למה ומדוע השואל ביצע חיפוש או שלא. אגב, אם היית משתמש בלינק שאתה עצמך סיפקת, היית מגלה ש'''לא ניתן בו מענה לאטימולוגיה של בלה בלה בלה''' במובן של "חדל קשקשת". <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::אכן זו מטרת המדור, ועם זאת תסכים איתי שמצופה מותיק בויקיפדיה שיערוך תחילה חיפוש בגוגל ויאמר למה החיפוש לא משביע את רצונו? אגב הקישור הוא דווקא ויקיפדי לגמרי, למה אתה מתכוון כשאתה אתה אומר "חדל קשקשת"? זה לא אחד הפירושים לביטוי. ולסיום, דומני שהעורב לא קיבל תשובה מנומקת כאן מאף אחד, יש מתנדבים? אני את שלי עשיתי... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 21:50, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::בבקשה בדוק את כל ההגדרות ב Wiktionary. ישנם שני פירושים שמשמעותם "תפסיק לקשקש" ו"מה שהוא/הם/היא (וכך הלאה) זה קישקוש". זה למעשה השימוש הנפוץ, אולי אפילו היחיד לביטוי בימינו, והוא שונה מהשימוש המקורי, לו יש אטימולוגיה ברורה.{{ש}}אני לא חושב שעורך בויקיפדיה שונה מכל שואל אחר. לדעתי אין הצדקה למין אפליה כזו. אני יכול להעלות בדעתי סיבות רבות לשאול כאן, גם אם השואל הוא ויקיפד ותיק ועתיר ידע. כעובדה, דווקא החיפוש שהצעת הטעה אותך לחשוב שקיים מענה חד וחלק לסוגיה.{{ש}}{{א|Corvus}}. האטימולוגיה לא ברורה. אמנם יש מקור מוגדר היטב ל bla bla, אבל במשמעות של דיבור המיועד להטעות. השימוש הקיים בימינו הוא ככל הנראה תולדה של מקור זה, אבל אין מקורות מתי, איפה ולמה השתנתה המשמעות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:43, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::אילן אשיב לנקודות שלך אחת אחת: בדוק בחמישה-שישה לינקים הראשונים בחיפוש שהצעתי, וסביר להניח שתמצא את רוב הפירושים והמקורות. שנית, לא עשיתי שום אפליה, וכל מי שהיה שואל את אותה שאלה היה מקבל את אותו מענה. אמרת שאתה יכול להעלות סיבות רבות לשאול כאן את השאלה הזאת, אנא מנה 2-3 סיבות. ולגבי התשובה המוצעת שלך, על מה אתה מסתמך - האם על ידע בלשני פרטי שלך, או שחיפשת בגוגל בדיוק כפי שמצופה מהשואל? עם יד על הלב בבקשה... אאמין לכל מה שתגיד. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:37, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::הניחוש שלך מדוייק - את המידע שאבתי מהחיפוש בגוגל. אבל בבקשה שים לב לשני דברים: הראשון, שאתה הוטעית מאחר שקיבלת את תוצאת החיפוש הראשונה בלבד, וגם אתה עורך ותיק ומנוסה. השני - ואני מעיד שזה כך מנסיון אישי - מי שיכול בקלות לעשות קומפילציה של ידע בתחום אחד יכול להתקשות מאד, עד כדי נכות, בקומפילציה בתחום אחר. אני לא חושב שזה ראוי לבוא ולשאול את העורב מה גרם לו לחפש תשובה כאן. אני יודע מנסיוני שבמשך עשרות שנים התביישתי בנכות שלי והתאמצתי להסתיר אותה. נכון שאני מקרה קיצוני ואני לא חושב שזה המקרה עם העורב, אבל - הדוגמה שלי מוכיחה ש'''קיימות''' סיבות שאינן דווקא עצלנות. האם לא ניתן לקבל את העקרון הזה לגבי העורב? אני מנסה לומר שברור שהיה לו איזשהו מניע לשאול כאן. הניחוש שלך שמדובר בעצלנות גרידא הוא בדיוק זה - ניחוש.  אין לי מושג מהו המניע של העורב לשאול פה - ואני חושב שזה לא ענייני לתחוב את החוטם לזה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:17, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::מסכים עם הרעיון מאחורי כל הדברים שאמרת. מצד שני, מבחינתך אין אף מגבלה מבחינת השאלות כאן, כולל שאלות טריויאליות? ראה אפילו את השאלה שמעל לגבי מציאת סרט - אפילו צפריר לא התאפק וענה במידת מה של ציניות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:33, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::זה נכון שחייב להיות גבול איפשהו. אי ההסכמה ביננו היא פער גדול בשאלה היכן הגבול נמצא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:42, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::: בחרתי לשאול כאן בתקווה למצוא תשובה מושכלת, שקיים סיכוי לקבל מאנשים (מומחים) שאולי מתעניינים בבלשנות ואטימולוגיה. כמו שאילן מצא (וגיל התעלם מראש מבלי לבדוק): החיפוש בגוגל אינו מניב תשובה חדה וברורה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:56, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::עורב, קבל את התנצלותי על ההתייחסות הלא ראויה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:17, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::: קיבלתי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:46, 15 באוקטובר 2020 (IDT)

== פשיזם ונאציזם - שמאל או ימין? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מניח שהשאלה הזו נשאלה פה בעבר, אבל לפני מספר ימים [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=341126370435922&set=gm.708481216424647&type=3&theater&ifg=1 העליתי את המם הזה] בקבוצה ממים היסטוריים. היה דיון בתגובות האם גרמניה הנאצית הייתה מדינה ימנית או שמאלנית, ואותו דיון היה גם בנוגע ל[[פשיזם]]: שמאל או ימין? אשמח לתשובה (מופשטת) מלומדת. מתייג את {{בעלי ידע|היסטוריה}}, {{א|Gilgamesh}}. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 16:48, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
− 	
:תכלס תלוי איך מודדים. לפי המדידה הכלכלית בישראל וארה"ב,כביכול סוציאליזם זה שמאל, במקומות מסוימים באירופה אנטי ליברליות כלכלית זה ימין, אבל בדרך כלל מודדים מדיניות ניצית (ימין) או יונית (שמאל), ובהקשר הזה היטלר ימין קיצוני, ואגב מי שהיה באופוזיציה מולו היה הסוציאל דמוקרטים ובעיקר הקומוניסטים כך שבבירור הרכיב לפי ה"ימין" את הממשלה. אבל הכי תכלס ימין-שמאל זה דיבור של עכשיו ולא של שנות ה-30, בתקופה ההיא זה פחות היה ניואנסים על ספקטרום דמוקרטי-גלובלי כמו היום בoecd למשל, אלא תורות כביכול שלמות יותר של דמוקרטיה ליברלית מול קומוניזם מול פשיזם שלכל אחת מאפיינים שונים. [[משתמש:Theshumai|איש השום (Theshumai)]] - [[שיחת משתמש:Theshumai|כתבו לי הודעה]] - [[משתמש:Theshumai/חתירה לקונצנזוס|מחשבות על ייעול מחלוקות]] 17:28, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
::חלוקה לימין ושמאל דומה לראיה בשחור לבן, ללא יכולת להבחין בגוונים או צבעים. אנשים מוגבלים בידע וביכולת קוגניטיבית מעדיפים לעסוק בימין ובשמאל - מי שאינו מוגבל ינסה לתת מבט כולל יותר, מבט שמבדיל בין טוטליטריות ובין פלורליזם, מבדיל בין מדיניות כלכלית רחומה ובין קפיטליזם חזירי, מבדיל בין עריצות ובין דמוקרטיה, מבדיל בין קלריקליזם ובין ליברליות מחשבתית. יש קריטריונים רבים המשמשים להבדלה בין משטרים, לכן שגוי לצמצם זאת לבינריות של ימין ושמאל. האם דוד לוי היה איש ימין (חרותניק) או איש שמאל (דאג לשכבות העניות)? הגיע הזמן להוריד את החלוקה הזאת ולפנות להבחנות מורכבות יותר. בברכה. [[משתמש:אריה ענבר|ליש]] - [[שיחת משתמש:אריה ענבר|שיחה]] 17:36, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אף על פי שלפשיזם באיטליה ולנאציזם בגרמניה יש מאפיינים מסוימים של שמאל (בעיקר כלכלי) נהוג לראות בהם ימין קיצוני. זה היחס המקובל כלפיהם בספרות המקצועית. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:47, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:::ובכל זאת, אתר "מידה" עשה מאמצים עילאיים כדי למתג את הנאציזם כשמאל לפי השקפתו ששמאל הוא מקור כל הרוע בעולם. מזל שלפחות נותרו שם כמה קוראים ביקורתיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:00, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
::::כמובן ש[[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] צודק. ובמחילה מ [[משתמש:אריה ענבר|ליש]], אני חושב שגם אתה משטיח את הדיון לקווים שחורים ולבנים (קפיטליזם חזירי מול סוציאליזם רחום, או קליריקליזם מול ליברליות וכד' - הכל מאפיינים ברורים ופופלריים של החלוקה לימין ושמאל, רק בצורה שמציגה צד אחד באור מאד שלילי ושטחי וצד אחר באור חיובי). [[משתמש:Biegel|Biegel]] - [[שיחת משתמש:Biegel|שיחה]] 18:36, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
[[File:Haidt-political morality.png|ממוזער|שמאל|350px|המשקל שהעניקו ליברלים, "מתונים" ושמרנים אמריקאים ל-5 השיקולים הנ"ל. תוצאות דומות בשאר העולם]]
:{{תגובה ל|ניב}} אם להשלים את תגובות קודמיי, אף שהחלוקה ל"ימין"–"שמאל" בהחלט פשטנית (ואוסיף: מזיקה לשיח הפוליטי, במיוחד [https://www.pewresearch.org/politics/interactives/political-polarization-1994-2017/ בסביבה המקוטבת כיום]), קיים לה בסיס פסיכולוגי המביא תרבויות שונות לבצע חלוקה פוליטית בקווים כאלה. [https://www.ted.com/talks/jonathan_haidt_the_moral_roots_of_liberals_and_conservatives/transcript?language=en הרצאת הטד המצוינת הזו] של פרופ' [[ג'ונתן היידט]] מרחיבה על כך.
:מבין [[חמש התכונות הגדולות]], פסיכולוגיים פוליטיים מצאו מתאם חיובי בין closeness to experience (ההפך של [[פתיחות מחשבתית]]) ו-conscientiousness ([[מוכוונות]]) לבין החזקה בעמדות ימניות. ההפך נכון לגבי שמאלניות. דרך שונה אך מאוד קשורה לחלוקת דעות לימין–שמאל היא לפי סט הערכים המנחים. לפי ניתוח סטטיסטי של עשרות אלפי מגיבים לסקר אינטרנטי של פרופ' היידט <small>(ואולי נוספים)</small>, שמאלנים מתחשבים בעיקר בשיקולי חמלה והוגנות: פגיעה בחפים מפשע בעת מלחמה, למשל, או מדיניות רווחה שתשפר את מצבם של חסרי המזל בחברה. ימנים כמובן מתחשבים בכך גם כן, אך ל-3 שיקולים נוספים – נאמנות, ציות לסמכות וטוהר – שמאלנים מעניקים פחות משקל מאשר ימנים. נאמנות לעם מסוים, ציות לסמכות דתית או מפלגתית, טוהר מיני וכו'. 
:במונחים אלו, נאציזם היא אידאולוגיה ימנית קיצונית ומובהקת. היא מאוד סגורה מחשבתית ומאוד מוכוונת. היא מקדשת ערכים כמו טוהר הגזע, נאמנות לפיהרר ולרייך, צייתנות מוחלטת וכו'. גרסה קיצונית ביותר של שמאלנות היא אנרכיה מוחלטת. לא צריך לציית לחוק, אין נאמנות למדינה ולאחר (כל איש לעצמו, או לפחות כל גרעין משפחתי לעצמו), ועוד. אני משער ש[[סומליה]] מתאימה לתיאור, אך אני לא מכיר תרבויות כאלה לעומק (אולי כי השפעתן הגלובלית של אנרכיות יחסית מצומצמת).
:בכל אופן, איך שלא מסתכלים על זה, ימין לעומת שמאל זה תמיד שאלה של איזון, ולהחשיב אחד מהם ל"מקור הרוע בעולם" זו גישה הרסנית ופשוט מטומטמת. השאלה היא האם (או מתי) צריך לשנות את האיזון. [[מש:Veritas94|Veritas94]] <sub style="display:inline-block">[[שמש:Veritas94|תה ועוגיות]]<br/>[[מי:EmailUser/Veritas94|נשב לקפה?]]</sub>‏ 22:19, 12 בנובמבר 2020 (IST)

== פיקוח על בתי השקעות בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום למומחים, אני מתעתד לפתוח חשבון השקעות ותהיתי מה יקרה אם תתבצע מעילה שתמוטט את בית ההשקעות.

האם קיים גוף שמפקח על מוסדות פיננסיים בישראל ומפצה לקוחות במקרה של מעילה?
כמו כן, האם קיימת רשימה של מוסדות לגיטימיים תחת פיקוח?[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 17:07, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:לרוב בתי השקעות בישראל יש ביטוח, מה שידוע לי זה אנטראקטיב ישראל ואאל"ט גם קולמקס. (אגב לא רק למקרה מעילה אלא גם פריצת האקרים. קרה יותר מפעם אחת). בארה"ב הביטוח על תריפות סייבר לרוב מינימלי, אם כי הפד מבטח מפני פשיטת רגל.  [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 17:23, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:: הפיקוח על בתי ההשקעות נתון בידי הרשות לניירות ערך. אין מי שיפצה אותך אם תרומה, תוכל לפנות לבית משפט בתקווה שתוכל לקבל סיוע. תוכל גם לתת לבית ההשקעות לנהל עבורך תיק שמנוהל דרך חשבון הבנק שלך ובית ההשקעות אינו יכול למשוך ממנו כסף אלא לרכישת ניירות ערך שנשמרים בחשבונך( הבהרה: מי שמבצע את הרכישה הוא הבנק, בית ההשקעות רק נותן הוראה בשמך והכסף אינו עובר דרכו). החשיפה היחידה למניפולציות היא כאשר בית ההשקעות משקיע עבורך בקרנות נאמנות שלו, גם אלה מפוקחות על ידי הרשות ואם יש שם מניפולציה היא לא ספציפית בכסף שלך. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 17:50, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
:::תודה לעונים. אני מבין את התשובות אבל הן רלבנטיות במקרה של מוסדות לגיטימיים. אני תוהה האם יש דרך לבדוק שהמוסד הפיננסי הוא מוסד לגיטימי שמפקח ע"י הרשות לניירות ערך, ולא סתם מישהו ששכר משרד, פתח אתר אינטרנט ומתכוון לקחת את הכסף ולהעלם בעוד כמה חודשים.[[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 18:03, 12 באוקטובר 2020 (IDT)
::::[http://www.magna.isa.gov.il/default.aspx?et=3&FullSite=1#?et=3&rt=57&q=%D7%90%D7%9C%D7%98%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%A8%20%D7%A9%D7%97%D7%9D%20%D7%91%D7%A2%22%D7%9E כאן]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:08, 12 באוקטובר 2020 (IDT)

== לעבור לגור ביער ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

1) האם במדינת ישראל יש חובה להיות רשום בדירה כלשהי? האם אדם יכול למכור את דירתו ולהישאר מחוסר בית באופן רשמי? כלומר להיות בלי כתובת מגורים בכלל?

2) האם מבחינה חוקית אדם יכול לעבור לגור לבדו ביער? פשוט לישון באוהל, להתקלח בנחל, לאכול פירות יער? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.105|213.55.224.105]] 00:30, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: 1. חוק מרשם האוכלוסין מאפשר לשנות מען (סעיף 19ג (א)), ולא מוזכרת בחוק האפשרות למחוק מען.
: 2. אסור. פקודת היערות סעיף 5 (ט). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 07:53, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

== אם ביהמ"ש קבע שאלאור אזריה נטל חיים שלא כדין, מדוע הוא נשפט רק ל-18 חודשי מאסר? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
הלא תקופת המאסר המרבית בגין הריגה בישראל היא 20 שנה. [[מיוחד:תרומות/94.159.193.77|94.159.193.77]] 07:54, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:כפי שכתבת, 20 שנה הם תקופת המאסר '''המרבית''', אבל לשופטים יש זכות לשיקול דעת בקביעת העונש, ונדיר שבפשע ראשון מוטל העונש המרבי. בגזר הדין נהוג להציג נימוקים לגובה העונש, וכך [https://www.nevo.co.il/psika_html/army/ARMY-16-182-33.htm נעשה בהרחבה] גם במקרה זה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 08:22, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: בעת האחרונה יש חובה על בית המשפט לנמק ולהסביר את השיקולים שהביאו אותו לקבוע את מידת העונש ([https://fs.knesset.gov.il/18/law/18_lsr_300113.pdf חוק העונשין – תיקון מספר 113]). נימוקי בית המשפט לעונש שנגזר נמצאים בפרק "דיון והכרעה" בגזר הדין: {{הארץ|הארץ|24 עמודים, 10,000 מלים: גזר הדין המלא של אלאור אזריה|1.3876728|21 בפברואר 2017}}. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 08:25, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::אכן, זאת דוגמה לכך ששופטים הם בשר ודם, ומושפעים בפסיקתם מהלך הרוח הציבורי שבסביבתם. אגב, הדוגמה המקובלת (והמצערת מאוד) לכך היא שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר, מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. הממצאים האלה נמצאו במספר מחקרים. ([https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/1/ART1/549/099.html 2], [http://www.yoramrabin.org/wp-content/uploads/2017/12/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8-%D7%91%D7%AA%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%98-%D7%A2%D7%A8%D7%91%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%9C%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%A8%D7%A2%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-2-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%92%D7%95%D7%A1%D7%98-2011.pdf 1]). אז אצל אלאור אזריה זאת כנראה הטיה מאותו סוג אבל בכיוון ההפוך. [[משתמש:Danny-w|Danny-w]] - [[שיחת משתמש:Danny-w|שיחה]] 16:13, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::[[סרקזם|ממש מצער]]... [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ז בתשרי ה'תשפ"א • 14:56, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
:::: [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]], חבל שמצאת צורך לספר לכולנו שלא מצער אותך שבני אדם ממוצא ערבי מורשעים יותר מיהודים באותן עבירות , ונשלחים למאסר ליותר שנים מיהודים שבצעו עבירות דומות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:22, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::[[משתמש:אסף השני|מצער]] אותי כשבני אדם מ'''מוצא ערבי''' מורשעים יותר. פחות מצער אותי כשזה קורה ל'''ערבים'''. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • כ"ט בתשרי ה'תשפ"א • 19:40, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::[[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]], למה לדעתך ל'''ערבים''' מגיע עונש יותר כבד על אותה עבירה מאשר ל'''יהודים'''? [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:13, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::[[משתמש:אסף השני|מצער]] אותי ממש מצער (באמת) שאתה חושב שהריגת אויב מחבל ע"י חייל זה כמו איוב מחבל שהורג חייל או אזרח. [[משתמש:ישי עזרא|ישי עזרא]] - [[שיחת משתמש:ישי עזרא|שיחה]] 19:49, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::: [[משתמש:ישי עזרא|ישי עזרא]], לא דובר כאן על "הריגת אויב מחבל ע"י חייל" אלא על עבירות דומות שמבוצעות על ידי יהודים ועל ידי ערבים (שלא כולם מחבלים, כמו שאני מתרשם שאינך יודע) [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:13, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::: בלי קשר להאם זו הייתה הריגה, רצח, המתה או כל שם מכובס שמצאו לאירוע הזה - רצח הוא רצח לא משנה מי המוצא של הנרצח או המוצא של הרוצח, משפט צריך להיות נקי ודין תושב רהט כדין תושב תל אביב שדינו כדין תושב בית שמש ואם הם עשו פשע הם צריכים לשלם את המחיר, ההסתה המבחילה והטענה שכל ערבי מחבל מתאבד היא מקוממת ועצובה שהיא באה מעם שעבר את רצח העם המתכונן ביותר שהעולם הזה ידע ויחי ההבדל אבל עדיין. [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 20:05, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::: או שאני לא רק נכה ברגליי ואני חייב לעבור בדיקת עיינים וMRI למוחי אבל אני לא רואה ההבדל בין [[הפיגוע במסעדת סבארו]] ל[[הפיגוע במערת המכפלה]] או שוני בין [[מוחמד דף]]. [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 20:08, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::[[משתמש:TheDesertboy|אף]] אחד כאן לא הצדיק רצח של ערבים חפים מפשע, אבל בכל זאת יש הבדל בין [[הפיגוע במערת המכפלה]] לבין [[הפיגוע במסעדת סבארו]]. [[זמן (ישיבות)|זמן]] טוב! [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 20:40, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::: אין, פשוט אין. אתה מנסה להצדיק טרור וזה עצוב. שא ברכה [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 20:56, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::[[משתמש:TheDesertboy|מי]] הצדיק טרור? אמרתי שאני מתנגד לשניהם אך יש הבדל. [[זמן (ישיבות)|זמן]] טוב! [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 21:22, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::::::: מה ההבדל? [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 21:39, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::::::::[[משתמש:TheDesertboy|זה]] גרוע וזה גרוע יותר. לכן יש נפק"מ לעונש. אני מתחיל להרגיש מטופש כשאני חוזר על עצמי שוב ושוב. [[זמן (ישיבות)|זמן]] טוב! [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 22:32, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::::::::: אתה לא מטופש, לדעתי [[עמי פופר]] הוא מחבל ואני מקווה שלא אכעיס אותך עם המשפט הבא שדומה למשפט שמישהו שאתה בטוח לא עף עליו אמר "יש לגנות אותו; להוקיע אותו; לבודד אותו" ואת [[ג'מאל אבו סמהדאנה]] גם צריך להוקיע ולעשות הכל שלא יהיו עוד כמו. שום מאבק - לא ציוני שמטרתו להגן על המדינה ולא מאבק פלסטיני שמטרתו היא להקים מדינה פלסטינית עושה טרור "גרוע" או "גרוע יותר". אם אני זוכר טוב אתה חרדי, אני בתור אדם אתאיסט אבל יהודי לא רואה הבדל בין [[יעקב ליצמן]] ל[[מייק פנס]] מלבד שפנס הוא נוצרי [[אוונגליזם|אוונגליסטי]] וליצמן הוא [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]]. אין הבדל בין [[יאיר גולן]] ל[[בוב מננדז]] ודם של אנשים חפים מפשע לא "שווה יותר" אם מדובר בדמו של [[זהדי ג'אסר]] או של [[שולי רנד]]. [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 22:43, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::::::::::[[משתמש:TheDesertboy|עדיין]] לא הבנתי מה אתה מנסה לטעון - אם אתה מדבר על הרצח של המחבל ב[[פרשת אלאור אזריה]] אז אני חושב שברור לכולנו למה הדם שלו שווה פחות פשוטו כמשמעו, ואם אתה מדבר על ערבי חף מפשע אז ודאי שיש איסור להורגו (בדיוק קוראים על זה בפרשת השבוע {{ציטוטון|שפך דם האדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלהים עשה את האדם}} (בראשית, ט, ו) ואיסור זה נאמר גם על [[גוי|גויים]] (לעומת [[לא תרצח]] שעליו יש מחלוקת האם הוא מתייחס גם לגויים).) אגב, אני לא חרדי... [[זמן (ישיבות)|זמן]] טוב! [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] • ד' בחשוון ה'תשפ"א • 23:28, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::::::::::::: הבנתי, אני לא מדבר על המחבל אלא על ערבי חף מפשע. [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/פוליטיקה בישראל|הצטרפו למיזם הפוליטי]] - המשך יום נעים 03:48, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::::::::::::::יש לציין שאתם מכנים את [[עבד אל-פתאח א-שריף]] בכינוי "מחבל" אבל הוא ערבי חף מפשע. היו שני אנשים עם סכין אחת, ולא ברור מי מהם דקר. לשניהם לא היה רקע של פעילות טרור כלשהי. בית המשפט כלל לא התייחס לסוגיה, והתמקד רק בירי הלא-חוקי באדם פצוע ששכב על הקרקע (אני מגדיר מעשה כזה בשם "רצח"). ראוי לאמץ ביטויים משפטיים יותר מדויקים לתיאור המקרה הזה. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 11:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::::::::::::::::::מצחיקה אותי הטענה [[משתמש:Gabi S.|שלך]] שמי שלא דקר בפועל נקרא מחבל. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] - [[זמן (ישיבות)|זמן]] פורה! • ה' בחשוון ה'תשפ"א • 13:54, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::::::::::::::::::::לא הבנתי מה מצחיק או מה רצית להגיד בתגובה העילגת שלך. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 17:04, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::[[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]], תאר לעצמך שיחה בויקיפדיה הדנית, שם אומר המשתמש יורגן שהוא שמח שיהודים מקבלים עונש כבד יותר מאשר נוצרים על אותן עבירות. אחר כך הוא מסייג ואומר שלא כיוון לאנשים '''ממוצא יהודי''' אלא '''ליהודים''' (במובן האתני ולא הדתי, היות וזה מקביל ל'''ערבים'''). שבת שלום!! [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 21:02, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::[[משתמש:אסף השני]], קודם כל אני לא מבין מה ניסית לומר, אתה מוכיח בזה שאני טועה? זו ממש לא הוכחה. אני צודק והוא טועה. דבר שני - לא ניסיתי לסייג את עצמי כשאמרתי '''ערבים''', לעגתי לכך שהקפדת להשתמש בביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" במקום "ערבים". דבר אחרון - אשמח אם לא תכתוב לי הודעות ב[[שבת]]. תודה.  [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] - [[זמן (ישיבות)|זמן]] פורה! • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 21:38, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::: הביטוי "בני אדם ממוצא ערבי" מצוטט מהתגובה שמעלי. התרכזת בללעוג לי בטעות במקום להתבייש בגזענותך. בוא נסכם שכשאתה תפסיק לפרסם תגובות גזעניות, אני אפסיק לכתוב לך בשבת. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 21:55, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::[[משתמש:אסף השני]], חשבתי שהתכוונת בכוונה. אני לא רואה צורך להתבייש בזה (בדר"כ בני אדם לא מתביישים במה שהם חושבים). ההבדל הוא שרק לדידך זה נקרא גזענות, אבל לכולי עלמא אתמול בערב היה שבת. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] - [[זמן (ישיבות)|זמן]] פורה! • ו' בחשוון ה'תשפ"א • 22:10, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::: תגובותיך גזעניות לפי כל הגדרה מקובלת. לגבי שבת, אתה שוב לא מתרכז. לא חלקתי עליך שאתמול בערב היה שבת. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:18, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

== לפי מה נקבעת המדינה שבה רוצח נשפט? ==

ברור שכשאזרח של מדינה X רוצח אזרח אחר של מדינה X בשטחה של מדינה X- הוא יישפט במדינה X. לדוגמא: ישראלי שרצח ישראלי אחר בשטח ישראל יישפט כמובן בישראל. אבל מה קורה כאשר הרוצח והקורבן אינם אזרחים של אותה מדינה ו/או חיים במדינות שונות ו/או הרצח בוצע מחוץ למדינה שבה הם חיים?{{ש}}
אנסה לכסות את כל המקרים האפשריים:{{ש}}
ישראלי רוצח ישראלי בארגנטינה{{ש}}
ישראלי רוצח ארגנטינאי בארגנטינה{{ש}}
ארגנטינאי רוצח ישראלי בארגנטינה{{ש}}
ישראלי רוצח ארגנטינאי בישראל{{ש}}
ארגנטינאי רוצח ישראלי בישראל{{ש}}
ארגנטינאי רוצח ארגנטינאי בישראל{{ש}}
איפה יישפט הרוצח בכל אחד מהמקרים הנ"ל ועפ"י מה זה נקבע?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 16:21, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: במדינה בה בוצעה העבירה (ושכחת ישראלי רוצח מצרי בליכטנשטיין). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 16:44, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::תמיד? גם כששני המעורבים אינם אזרחיה ולא חיים בה?--[[מיוחד:תרומות/185.175.34.213|185.175.34.213]] 17:14, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::לפעמים מבקשים להסגיר את הנאשם כדי לשפוט אותו במדינה שבה יש לו אזרחות אבל באופן כללי נהוג לשפוט את הנאשם במדינה שבה בוצע הפשע. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:04, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::ואם הפשע בוצע בשטח שאינו באף מדינה, או במדינה בה האכיפה מוגבלת? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:11, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::מקרה כזה לא ידוע לי. אני מנחש שבמקרה כזה האכיפה תבוצע על ידי מדינה שיש לה אינטרס לגבי הנעשה בשטח האמור. כך למשל שטחי יהודה ושומרון לא כלולים בשטחה של אף מדינה, אבל ישראל מענישה רוצחים שנמצאים שם. אני מניח שגם בשטחים אחרים שלא שייכים לאף מדינה יש יישות שתעשה זאת. אם אין יישות כזאת או שהשטח קשה לגישה, סביר להניח שהרוצח ימלט מהעונש. אבל אני לא מומחה למשפט אז אולי אני לא מדייק בדברים. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:16, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::אם כבר, הייתי מוסיף ושואל: מי שופט אסטרונאוט שמבצע עבירה? האם זה משנה האם מדובר במשלחת של מדינה ספציפית או במתקן בינלאומי? וגם, מי שופט חייל שביצע עבירה פלילית על אדמה זרה כנגד חייל אחר מהצבא שלו (נניח, חייל אמריקאי שמוצב בישראל וגונב מחייל אמריקאי אחר)?
:השאלה הזאת מורכבת למעשה משתי שאלות משנה. ראשית, אילו מדינות יכולות לשפוט ושנית איזו מדינה תשפוט בפועל. התשובה לשאלה הראשונה תלויה בחוקים של המדינות הרלוונטיות. כל מדינה יכולה לקבוע לעצמה על אילו מעשים היא שופטת כשיש נהגים מסויימים. באופן כללי מקובל שמדינה מחילה את דיני העונשין שלה כשיש זיקה בינה לבין העבירה, בעיקר זיקה טריטוריאלית (כשהעבירה נעשתה, כולה או חלקה, בתחומה) ולעיתים גם זיקה אקטיבית (עושה העבירה קשור למדינה, למשל אזרח או תושב) או פסיבית (קורבן העבירה קשור למדינה). ישנם עוד מקרים של החלת דיני עונשין במקרים מיוחדים (למשל לגבי עבירות של השמדת עם ושל פיראטיות יש מדינות שמחילות את דיני העונשין שלהן ללא צורך בזיקה בין העבירה למדינה) {{ש}}. לגבי בחירת מקום השיפוט, מקובל כעניין של נוהג בין לאומי לראות במדינה שבה נעברה העבירה כבעלת הזכות העדיפה לדון, אבל זה לא מוחלט. יכולים להיות מצבים שבהם יש יותר ממדינה אחת שבה נעשתה העבירה. למשל [[זאב רוזנשטיין]] ארגן מישראל (בלי לצאת ממנה) הברחת סמים מהולנד (למיטב זכרוני) לארה"ב. חלקים של העבירה נעשו בכל אחת משלוש המדינות, אך הוא הוסגר על ידי ישראל ונשפט בארה"ב (למרות שכל המעשים שהוא אישית עשה נעשו בישראל). יש מקרים אחרים שבהם שופטת מדינה שבה לא נעשתה העבירה מסיבות אחרות. [[סמואל שיינביין]] היה יהודי אמריקאי שמעולם לא דרך בישראל. בשנות החמישים אביו עלה כילד קטן וירד סמוך לאחר מכן. בשל עובדה זאת היה גם סמואל אזרח ישראלי (למרות שמעולם לא עשה דבר כדי לממש אזרחות זאת). הוא רצח אדם במרילנד וברח לישראל. באותה עת חוק ההסגרה בישראל לא אפשר הסגרתו של מי שהיה אזרח ישראלי בעת ביצוע העבירה, ולכן שיינביין נשפט בישראל.{{ש}} לגבי השאלות האחרות שעלו במהלך השרשור, אין למעשה על היבשה שום מקום שבו אין מדינה, או לפחות יישות מעין מדינתית בעלת סמכות שיפוט (ביהודה ושומרון למשל יש סמכויות הן למועצה הפלסטינית והן למפקד כוחות צה"ל באיו"ש). שני החריגים לאמירה הזאת הם [[ביר טוויל]] שאינו מיושב ויש להניח שלא תקרה בו עבירה (ואם כן, יש כאמור לפעמים מדינות שיכולות לשפוט גם ללא זיקה טריטוריאלית) ואנטארטיקה, שגם היא לא כל כך מיושבת. לגבי חלקים מממנה יש מדינות שתובעות ריבונות וממילא גם מחילות את חוקי העונשין שלהן. בכל מקרה, אמנת [[הברית האנטארקטית]] מכירה בסמכות השיפוט של מדינות על הסגל שלהן באנטארטיקה. לגבי מקומות שהם לא על האדמה (כלומר הים הפתוח והחלל החיצון), הרי מדובר במקומות שאנשים אינם יכולים להגיע אליהם אלא באמצעות כלי שיט, כלי טיס או רכב חלל. כלים אלה, לפחות בשעה שאינם מצויים בשטחה של מדינה אחרת, נחשבים כחלק מהטריטוריה של מדינת הרישום שלהם. לגבי חיילים, בדרך כלל מערכת השיפוט הצבאית שלהם מוסמכת לדון גם על עבירות שנעשו במסגרת השירות גם מחוץ למדינה שלהם. ספציפית לגבי חיילים אמריקאים בישראל, קיימת אמנה בין המדינות שקיבלה תוקף של חוק על ידי הכנסת, הקובעת כי במקרה של עבירה כלפי איש סגל אחר, תהיה עדיפות לטיפול האמריקאי. {{ש}} הערה אחרונה לסיום. נדמה לי שבשאלה טמונה גם הנחה שאדם יכול להישפט על עבירה פעם אחת בלבד. זה אמנם המצב המקובל, אך זה אינו הכרחי כלל. ישנם מצבים שלמרות שמדינה אחת שפטה את העבריין, הוא עשוי להישפט במדינה אחרת על אותו מעשה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 22:21, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
::תשובה נהדרת! [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 22:39, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:::מסכים, תשובה מקיפה ומעניינת. תודה לך, [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]]! [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 12:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== מרחבי שם ==
איך אפשר להוסיף מרחבי שם באתרי ויקי אחרים? [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] • [[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]] • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:08, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: להחליט במזנון המקומי ולהביא קישור לדיון לפבריקטור. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  18:12, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: {{תודה רבה}}, ומה אם זה לא אתר של ויקימדיה? [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] • [[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]] • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:15, 13 באוקטובר 2020 (IDT)

== בדיקת הערים האדומות ==
לאחר חיפושים רבים לא הצלחתי למצוא דרך לבדוק האם העיר שלי אדומה נכון לעכשיו. לא רשימות חלקיות מלפני חודש, אלא באיחור של מקסימום שבוע. יש קישור להארץ, אבל הוא פתוח למנויים בלבד, אז לא יודע מה יש שם, ויש אתר ממשלתי שמבקש להקליד שם של עיר ועונה שצבע לא ידוע כי יש סגר. איך מבררים את זה? יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  18:17, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
: איזה עיר? [[משתמש:ישראל קלר|ישראל קלר]] • [[שיחת משתמש:ישראל קלר|שיחה]] • כ"ו בתשרי ה'תשפ"א • 18:20, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
::כולן. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  18:51, 13 באוקטובר 2020 (IDT)
:איך זה רלוונטי אם החליטו להתעלם לחלוטין מהמדד הזה באכיפה? הנתונים כמובן קיימים אצל משרד הבריאות כי המידע הזה משפיע על החלטות הממשלה בהתאם להתפתחויות בנושא. גם ניתן לראות ממעט הצילומים שרואים בחדשות שיש להם מערכת שמנהלת את המידע ועוזרת בביצוע ניתוחים, ומקושרת לנושא המיקום (גיאואינפורמציה). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:22, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:: זה פשוט מאוד, @[[משתמש:Galzigler|Galzigler]], בגלל ההחלטה לא לסיים את הסגר בערים האדומות כשיסתיים בשאר המקומות. יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  04:23, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

== האם נכון להכליל שכל הפונקציות במתמטיקה הן מקרה פרטי ליחס בינארי? ==

האם נכון להכליל שכל הפונקציות במתמטיקה הן מקרה פרטי ליחס בינארי (בין קבוצות)?

בתודה, {{אלמ}}
:כן. [[פונקציה]] מתאימה לאיברים בקבוצת המקור איברים בקבוצת היעד (או התמונה). אפשר באותה מידה להסתכל על זה כ[[יחס]], כלומר: אוסף של אותם זוגות סדורים של איבר מקור ואיבר יעד. והמגבלה היא שאיבר מקור לא יכול להופיע פעמיים בשני זוגות שונים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:30, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
: בדרך כלל המלה "פונקציה" מתייחסת לפונקציה חד-מקומית, שהיא אכן יחס בינארי. אבל בהקשרים אחרים קוראים באותו שם גם לפונקציות רב-מקומיות (למשל: החיבור הוא פונקציה שמקבלת זוג ערכים ומחזירה ערך בודד); פונקציה של r מקומות היא יחס (r+1)-י. למשל, פונקציה <math>\ f : A \times A \rightarrow A</math> היא יחס תלת-מקומי על הקבוצה A. פונקציה <math>\ f : A \rightarrow B</math> היא יחס על A ו-B (אם בכלל קוראים לדבר כזה יחס).
: אגב, המונח "מקרה פרטי" אינו מתאים כאן. החתול במגפיים הוא מקרה פרטי של המושג חתול (פרט וכלל). חתולים פרסים אינם "מקרה פרטי", למרות שכל חתול פרסי הוא חתול (כלל וכלל). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:09, 14 באוקטובר 2020 (IDT)

== רום לבן מול שחור ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה נותן ל[[רום]] שחור את הטעם היחודי שאין בלבן? מהו החומר המבדיל? האם ניתן לדמות טעם של רום שחור בבית על ידי חומרים בהישג יד? תמצית רום שמוכרים בסופר לא דומה בכלל למשקה וסתם יש לה שם זהה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:15, 14 באוקטובר 2020 (IDT)
:רום מופק מדבשה או ממיץ קנה סוכר, שמזוקקים לאלכוהול. הרום הלבן עובר כמה שלבי זיקוק עד שלא נותר בו כמעט טעם של סוכר, ויש בו אחוזי אלכוהול גבוהים. ברום כהה יש עדיין שאריות של דבשה או מיץ קנה סוכר מרוכז שלא זוקקו. כמו כן יש יצרנים שבמהלך הזיקוק מוסיפים לרום כהה קרמל או תבלינים כמו קינמון, פלפל אנגלי, ציפורן והל.
:מצאתי בשבילך "מתכון" למשקה דמוי-רום שאינו אלכוהולי, שווה לנסות אותו. (מקור: [https://www.cooksillustrated.com/how_tos/10417-alcohol-free-rum]). מערבבים בסיר קטן 2/3 כוס מים רותחים, 1/4 כוס צימוקים, 2 כפות חמאה או מרגרינה, 4 כפיות מולסה (לדעתי סילאן ללא תוספת סוכר יעבוד נהדר כאן) ומעט מלח. מוסיפים תיון אחד של תה רגיל, ומוציאים אותו לאחר 4 דקות. מכניסים את הסיר למקרר למשך שעה, ולאחר מכן מסננים ומשתמשים במתכונים שנדרש עבורם רום כהה. בהצלחה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 16:53, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

== הנדידה הגדולה- איך יודעים לאן לנדוד הבע"ח ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איך בעלי החיים יודעים לאן לנדוד? מדובר הרי במסע ארוך מאוד. האם הם פשוט זוכרים את הדרך משנים עברו?[[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 15:54, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
:באמצעות [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] - כך זה לפחות אצל ציפורים, אשר מסוגלות לחוש בשדה המגנטי. &rlm;[[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] • [[שיחת משתמש:HiyoriX|שיחה]] • חציל-צילון • 15:49, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
:: [[משתמש:HiyoriX|HiyoriX]] תודה. אני מודע לעניין אצל ציפורים השאלה האם העניין שייך גם ביונקים למיניהם. [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 16:40, 15 באוקטובר 2020 (IDT)
::: מרפרוף קצר בויקי עולה דבר מוזר מאוד. בערך [[סרנגטי]] מופיע ההסבר הבא "ככל הנראה, בעלי החיים הנודדים רגישים לקולות בתדרים נמוכים מאוד ומסוגלים לשמוע את קול הגשמים והסערות גם כשזה נמצא במרחק עשרות קילומטרים מהם, וכך הם מכוונים את כיוון נדידתם." ואילו בערך [[הפארק הלאומי סרנגטי]] נכתב כך "אף שהנדידה הגדולה מאופיינת בעיקר בעדרי הגנו, מי שמוביל אותה הם עדרי זברות, המונים כ-200 אלף פרטים. בעלי חיים אלה ניחנו בזיכרון טוב משל הגנו, והם אלה שזוכרים את הדרך למקורות המזון והמים.". [[משתמש:פעיל למען זכויות אדם|פעיל למען זכויות אדם]] - [[שיחת משתמש:פעיל למען זכויות אדם|שיחה]] 16:45, 15 באוקטובר 2020 (IDT)

== גיוס חובה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם בן יהודיה וערבי מוסלמי מחויב בשירות חובה בצה"ל? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.105|213.55.224.105]] 00:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
[[מיוחד:תרומות/213.55.224.105|213.55.224.105]] 00:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
:כן. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 14:31, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
ן

== חלוקת המע״מ בין הלקוח לנותן שירות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כשמגיע אלי הביתה נותן שירות, נניח נגר, ומצהיר שהוא עוסק פטור ולכן אינני צריך לשלם לו מע״מ - הרי זה נפלא. כמובן שמשום כך אעדיף לבחור נותני שירות שהם עוסקים פטורים. מצד שני, כשמדובר בעוסק מורשה, נראה לי די הוגן שאת המע״מ אותו הוא גובה ממני כדי לשלם למדינה - נחלק שווה בשווה בינינו ולא כפי שמקובל היום. הדבר נכון בייחוד אם מדובר בשירותים שאינני מקבל עליהם החזר מע״מ. מדוע לא נוהגים כפי שהצעתי? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:16, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
: המע"ם חל בפועל על הצרכן הסופי. בדרך יש התקזזויות. הנגר שילם מע"ם על כל הוצאותיו עד שהגיע לביתך; למה שישלם עוד מחצית מהמע"ם שחל עליך? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 17:36, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
::כי הוא מעוניין שאזמין אותו לעבודה ולא את חברו הפטור, כאקט של השתתפות בנטל. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:44, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
::: נניח שסכום העסקה 1000 ש"ח, המע"מ 170 ש"ח אם הלקוח ישלם חצי מהמע"מ הרי שסכום העסקה יהיה  שונה כיוון שהעוסק חייב לרשום בנפרד את ההכנסה ובנפרד את המע"מ.אתה רוצה שהמחיר הכולל שישלם הלקוח הוא 1085 ש"ח (במקום 1170 ש"ח), העוסק ירשום עסקה 927 ש"ח ומע"מ 157 ש"ח, כלומר רישומית הוא נתן הנחה של 73 ש"ח על העסקה ומעביר למע"מ רק 157 ש"ח שהלקוח מימן 85 ש"ח והעוסק 73 ש"ח (סכומים מעוגלים). שורה תחתונה: אתה מבקש הנחה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 22:50, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
::::לא. כרגע לא מעניין איך בדיוק הרישום יתבצע. מה שמעניין את ה״מדינה״ הוא שישולמו לה 170 ש״ח עבור עיסקה של 1000 ש״ח ולא חשוב לה מי בדיוק ישלם. הלקוח משלם 1085, העוסק מעביר למע״מ 170. חלוקה שווה בנטל המע״מ. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:48, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
צר לי לתקן אותך, הרישום נעשה גם לצורכי מס הכנסה. אם הלקוח שלם 1085 ש"ח איזה קבלה/ חשבונית-מס יקבל? העוסק לא יכול לכתוב בקבלה/ חשבונית-מס 1000 ש"ח ומעמ 170 סה"כ 1170  כי בפועל קיבל 1085 ש"ח, זה רישום כוזב בספרי הנה"ח וזיוף קבלה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:35, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:שוב, הרישום הוא החלק הפחות בעייתי ואפשר להסדיר אותו. למשל, על החשבונית יכתב: סכום עיסקה 1000, מחצית מע"מ 85. סה"כ 1085. אבל עזוב את הרישום כרגע, מה הדעה על נושא ההגינות? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:50, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:: לגבי הרישום, אי אפשר לרשום מחצית מע"מ יש תקנות. לגבי הגינות זה לא עניין מוסרי אלא מסחרי, אתה(איש השירות) רוצה להיות אטרקטיבי ללקוח על ידי מתן הנחה? מותר לך. אתה יכול לצייר זאת כצעד מוסרי, כפי שמפרסמים מבצעי הנחה "לקראת החגים"," אנחנו סופגים את המעמ בשבילכם", וגולת הכותרת:"כי משקפיים זה מוצר יסוד". [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 10:08, 17 באוקטובר 2020 (IDT)

==גירסה מקומית של משל לילדים "כך X הפך/קיבל/איבד את Y"==
{{/מצב|חדש}}
הסיבה - באנגלית קיים, ככל הנראה, סיפור ילדים בשם "כך קיבל הנמר את חברבורותיו". אני זקוק לדוגמה פופולרית מקבילה מהעולם התרבותי שלנו. חשבתי על "מדוע ולמה לובשת הזברה פיג'מה", אבל זה לא מתאים - זה מדוע הזברה נשארת עם פיג'מה, ולא מדוע יש לה פיג'מה. אני משוכנע שיש כאלה וזה עומד לי על קצה הלשון, אבל כבר שנה שזה לא מגיח משם :/  <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:45, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
: סיפור שמספרים מורי דרך על [[קטלב]] המבוסס על הצבע האדום של גזעו לפיו בן רצח את אביו (קטל אב) וכך מוסבר גם צבע הגזע וגם שם העץ. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 22:55, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
:: וכמובן האגדה על הנחש שאיבד את רגליו אחרי פרשת חוה והתפוח: "על גחונך תלך..." [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 22:58, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
::: אמנם לא מקורי עברי אבל תורגם [[סיפורי ככה סתם]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 23:06, 16 באוקטובר 2020 (IDT)
::א. תודה רבה, {{א|שנילי}}!. ב. יש לזה שם קצר ומקובל, סטייל "כך קיבל הנמר את חברבורותיו"? אני צריך את זה לאוניברסל ה א-פריורי, גם ככה הרשימה עמוסה (יותר מ־100 אוניברסלים) אז צריך משהו קצר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:02, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
::: א. אנא השכילני, מה זה אוניברסל א-פריורי? אני מבין מתוך הבנת ההקשר וניתוח הצירוף "אוניברסל" ו"א-פריורי" אבל אשמח להפניה לאותה רשימה שהזכרת. ב. צר לי, לא מכיר שם ממצה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 09:14, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
::::הכוונה לכך שבכל התרבויות (לכן - אוניברסל) קיים המושג של סיבה ותוצאה. א' גרם ל ב'. זה מופיע [[אוניברסלים אנושיים#תוספות לאחר 1989&#91;46&#93;|בהרחבה שהתפרסמה אחרי 1989]].{{ש}}אגב, אני ביקשתי שוב מקרן ויקימדיה לקנות את הספר של אנטוויילר. אני יודע שרשימת האוניברסלים גדלה כמה מונים, אבל לא מצאתי אותה בשום מקור חופשי. הם לא ענו לבקשה הראשונה, גם לא בסירוב. אני מקווה שמישהו בכלל קורא את הבקשות האלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:07, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
תודה. לגבי הספר, אני מציע שתפנה לרויטל פולג [[משתמש:RevitalP-WMIL]]. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:35, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:תודה! פניתי אליה בדף השיחה שלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:21, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

== זיהוי דמות היסטורית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום לכולם ושבוע טוב, 

נתקלתי בדיון רשת ער לגבי היסטוריה ארץ ישראלית בתקופת העותמאנים והבריטים, ועד מלחמת ששת הימים.

מבלי להיכנס לפוליטיקה, אחד המשתתפים טען שאת הפלסטינים/הערבים הביאו לפה "הבריטים וגאוקי" .

אינני מכיר אדם או אישיות בשם זה או דומה לו, ולא הצלחתי למצוא אדם כזה בגוגל.

האם מישהו יכול לסייע? תודה מראש.

:כנראה הכוונה ל[[פאוזי קאוקג'י]]. [[משתמש:Mevaker hamedina|&#32;מבקר המדינה]] - [[שיחת משתמש:Mevaker hamedina|שיחה]] 21:21, 17 באוקטובר 2020 (IDT)

== מסיכת פנים למי שעבר את המחלה. ==

האם מישהוא יודע, אם יש חובה לחבוש מסיכת פנים, לאדם שהחלים מקורונה. והאם זה הכרחי. (כלומר האם הוא עדיין יכול לדבק?). {{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
: ככל הידוע לי, כן. ניתן להידבק בקורונה יותר מפעם אחת, וכך להיות גורם סיכון לאחרים.
::אפשר להדבק גם לאחר החלמה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:28, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:::אני מבין שאפשר להידבק, ומשכך גם להדביק. עיקר השאלה שלי היא, לאחר שהגוף התמודד עם הנגיף ופתח נוגדנים, האם עדיין יש סכנה שהוא יכול להדביק? [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 23:42, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
::::לא. אם אדם מסוים נרפא ממחלה מסוימת (קורונה או כל מחלה אחרת) הוא לא יכול להדביק במחלה זו כל עוד הוא נקי מהנגיף. עם זאת, בהתחשב בכך שבכל זאת אפשר להדבק פעם נוספת, כדאי להגן על עצמך עם מסכה. בנוסף, אם פלוני ידבק בפעם השנייה, המסכה שעל פניו עשויה לסייע לזולת ולשמור על הזולת מהדבקה. יש להתייחס לאדם שנדבק כאל אדם שלא נדבק ולהטיל עליו את אותם הכללים. ההדבקה לא משנה דבר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:43, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
::::תודה רבה. [[משתמש:אבי84|אבי84]] - [[שיחת משתמש:אבי84|שיחה]] 09:08, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::רק אעיר, שכנראה ישנו סיכון קטן שמי שעומד בקריטריונים של החלמה לעניין שחרור מבידוד, עדיין לא נקי לגמרי מהנגיף. כנראה שהסיכון קטן מאוד, כי אחרת לא היו מאפשרים לו לצאת מבידוד, אבל בכל זאת, מי שרוצה לחזור לבית אבות, צריך לחכות זמן נוסף [או שתי בדיקות שליליות]. {{אלמ}}

== האם לשוטרים יש "ביטוח רשלנות"? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם לשוטרים יש ביטוח בדומה לרופאים שיכסה אותם במקרה והם הורגים חשוד במהלך חקירה?
: לא, להמית מישהו בשעת חקירה זו עבירה על החוק האוסר עינויים למעט "פצצה מתקתקת". זה בערך כמו לשאול האם לשודד יש ביטוח למקרה שרצח מישהו בשעת השוד. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 21:50, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
: גם לרופאים אין ביטוח כזה. לאף אחד אין ביטוח מפני עבירות. הביטוח יכול לכסות תביעות פיצויים/נזיקין נגד המבוטח, ככל שמעשיו לא הוחרגו מהמקרים המזכים בשיפוי/פיצוי מחברת הביטוח. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 21:58, 17 באוקטובר 2020 (IDT)
:: נגיד שוטרים מכים מישהו בשביל להוציא ממנו הודעה בפשע, אבל יוצא שהוא לא מצליח לעבור את החקירה ונפטר: השוטרים במקרה הזה הרגו אותו במסגרת התפקיד, לא? זה כמו רופא שעקב רשלנות רפואית הורג חולה. אין למשרד ביטחון הפנים הגנה מפני מקרים כאלה?
:::אסור לשוטרים להכות חשוד כדי שיודה בפשע. אסור להכות גם פושע מורשע. אם יקרה דבר כזה, השוטר יענש. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:44, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
::::לכאורה כל אדם עובד (שכיר או עצמאי) זקוק ל[[ביטוח אחריות מקצועית]] {{אנ|Professional liability insurance}}, שיגן עליו במקרים שבהם טעות שלו תגרום נזק. הנזק אינו חייב להיות קיצוני כמוות של אדם, גם נזק כלכלי הוא נזק שאדם עלול להיתבע עליו. בפועל רק לחלק קטן מאוד מהשכירים יש ביטוח כזה. סביר שבמקרה של שוטר שגרם בתום לב נזק בעת מילוי תפקידו, המשטרה תישא בנזק ולא השוטר. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:56, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::זה לא רק ש"סביר ש... המשטרה תישא בנזק ולא השוטר". יש לשוטר (כמו לעובדי מדינה אחרים) חסינות מפני תביעת נזיקין בשל מעשה שעשה תוך מילוי תפקידו, אלא אם כן המדובר במעשה שנעשה ביודעין מתוך כוונה לגרום נזק או שוויון נפש לאפשרות גרימתו (סעיף {{סחפ|פקודת הנזיקין|7א}}). [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 10:57, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::תודה

== לכוון או "לכוונן"? ==

מה מקור המילה "לכוונן" או "כוונון"? האם זהו סוג של סלנג או מילה תקנית? [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 09:01, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:אני לא מכיר את האטימולוגיה של המילה אבל כוונון זאת מילה תקנית לכל דבר ומשמעותה התאמה של מכשיר לעבודה תקנית, לדוגמה התאמת תדרי עבודה של רדיו נקרא כוונון רדיו. לעיתים משמש מושג מקביל למושג וויסות ומניסיוני האישי משמש לוויסות מכאני בעיקר בוויסות הכולל הכוונה של מכשיר למצב מסוים במרחב. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 15:03, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
: לפי המלון הדיפרנציאלי הראשון, לכוון - בראשונה; לכוונן - לעדן את הכיוון הקיים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:59, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:: "לכוון" = "adjust", "tune", "לכוונן" ="fine tuning". [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 18:30, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:::תודה לעונים. מפתיע מעט, לא חשבתי על הכיוון. אם כך, התוספת מבטאת הקטנה, כמו במקבילות רבות בעברית. [[משתמש:פנטין|פנטין]] - [[שיחת משתמש:פנטין|שיחה]] 18:39, 18 באוקטובר 2020 (IDT)

== החמצת שמנת תלויה בטמפרטורה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רוצה להכין קוקטייל המבוסס על ליקר פירות יער חמוץ + שמנת מתוקה. אבל נוצר מצב שבו השמנת מחימצה ומופעים מין "גושים" קטנטנים כאלה על הדפנות הכוס. השאלה היא איך אפשר לתקן? אולי אם אני מקרר את הליקר או אולי מחמם את השמנת לטמפרטורת החדר - התגובה לא תתרחש?

האם הוספת וודקה לליקר יכולה לתקן את המצב על ידי הורדת רמת החומציות? או אולי הפוך, תתרחש תגובה בין השמנת לבין הוודקה?

תודה למי שמבין בכימיה. אני לא רוצה לנסות לבד כי צריך לבצע הרבה ניסויים ויש לי רק כבד אחד. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.105|213.55.224.105]] 22:04, 18 באוקטובר 2020 (IDT)
:מה שיש לי לתרום זה שלמעט העניין האסתטי, אין כל רע בהתקרשות חלב ושמנת. זה שלב ביניים בייצור הרבה מאד גבינות. ערבבתי בעבר אלכוהול ושמנת (במיסגרת נסיון ללמוד הכנת קוקטייל העונה לשם "אורגזמה") ולא הייתה בעייה. גם [[אייריש קרים]] הוא שילוב של אלכוהול ושמנת.<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:52, 19 באוקטובר 2020 (IDT)
: ממה שאני מבין אתה מתכוון לתהליך קרישת השמנת ולא החמצה שלה (כלומר המצאות חיידקים שמעלים את רמת החומציות ומקלקלים אותה). מניסיון שלי אתה יכול להשתמש במוצר חלב שכבר עבר תהליך של הגבנה כמו יוגורט או קרם פרש (אם אתה רוצה ללכת על המקבילה של שמנת). כך או כך תצפה שאחרי כמה זמן תווצר הפרדה בין השכבות. לגבי החימום, הוא רק יגביר את תופעת ההתגבשות בשמנת. --[[משתמש:Adif123|Adif123]] - [[שיחת משתמש:Adif123|שיחה]] 16:40, 20 באוקטובר 2020 (IDT)

== דוקטורט נוסף באותו המקצוע ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ניתן לעשות דוקטורט נוסף במקצוע זהה? לדגומה, מישהו עושה דוקטורט בחקר מצב מוצק בפיזיקה ואז אחרי שמסיים עושה דוקטורט בפיזיקת אנרגיות גבוהות. או מתמטיקאי חוקר טופולוגיה אלגברית יכול להירשם לדוקטורנט נוסף בחקר אנליזה פונקציונלית? או שברגע שהוא דוקטור לפיזיקה או מתמטיקה אז הוא יכול לנהל מחקר כרצונו, אבל זה כבר לא יחשב לדוקטורט נוסף? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 16:11, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
: 1. במובן הצר, הדוקטורט הוא העבודה המדעית שתלמיד המחקר מגיש לשיפוט בתום תקופה שבה עבד בהנחיית מנחה-מומחה. אבל כדי שהעבודה תוכר ככזו על ידי המוסד האקדמי שבו היא מתבצעת, התלמיד צריך להרשם, להתקבל, לשלם שכר לימוד, להגיש הצעת מחקר, לעמוד בדרישות לימודיות נוספות, ועוד. לשם מה?
: 2. (כל אחד יכול לנהל מחקר כרצונו). 
: 3. וראה גם [[הביליטציה]]. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:33, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::1. לשם מה: בשביל לקבל ניסיון של עבודה עם מומחה בתחום שונה מזה שכבר למדת. מבחינה כלכלית לרוב המגלה מכסה את שכר הלימוד וכמות הבירוקרטיה בקבלה לדוקטורנט לא שונה בצורה ניכרת מזאת של קבלה הביליטציה. השכר של דוקטורנט נמוך יותר אמנם, אבל יתכן מצב שבו המתלמד יעבוד בחצי משרה בתעשיה (כי כבר יש לו תואר ד"ר) ויעשה דוקטורט נוסף במקביל. השאלה היא האם פיזית הדבר אפשרי.
::2. נכון, אבל בלי הנחיה של מומחה לתחום קשה עד כדי בלתי אפשרי להגיע לרמת ד"ר בנושא הרצוי.
::3. דרישות קבלה להביליטציה הם גבוהות יותר ולרוב יכללו ניסיון עם נושא ההתמחות, דבר שאפשר לקבל בלימודי דוקטורט. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 17:31, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
:::להערכתי, אם מישהו מקבל תואר דוקטור מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטה כלשהי לאחר שהשלים דוקטורט בחקר מצב מוצק, אז הוא כבר דוקטור לפיזיקה, והוא לא יוכל לקבל תואר זהה נוסף מאותה מחלקה, אפילו אם הוא יערוך מחקר בפיזיקת אנרגיות גבוהות. זה כמו לשאול את השאלה הבאה: אם מישהו הצליח בכל בחינות הבגרות וקיבל תעודת בגרות, האם הוא יכול לעשות שוב את הבחינות ולקבל תעודת בגרות נוספת? -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 19:00, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::: 1. "פיזית" הדבר אפשרי. בעל תואר שלישי שרוצה לעסוק במחקר תחת הנחיה של חבר סגל יכול לנסות לקבל משרת פוסט-דוקטורט. 
::: 2. לא מסכים. חלק מההכשרה המזכה בתואר שלישי הוא היכולת לעסוק במחקר עצמאי, לרבות בתחומים חדשים. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:28, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
:::: אז לסיכום, התשובה שלילית: דוקטור למתמטיקה לא יכול לעשות דוקטורט במתמטיקה. רק פוסט-דוקטורט. הבנתי נכון? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:38, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::::: לא שאינו יכול, אלא שאני לא מצליח לדמיין סיטואציה שבה זה יהיה הפתרון הרצוי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:23, 21 באוקטובר 2020 (IDT)

== מה הן קבוצות האובייקטים בהן עוסקת המתמטיקה? ==

[[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/קורסים/תורת הקבוצות/תוכן הקורס|נכתב כאן:]]

{{ציטוט|מרכאות=כן|כל אובייקט מתמטי, בלי יוצא מן הכלל, הוא, בסופו של דבר, קבוצה.}}

אם אני מבין נכון יש לפחות את קבוצות "אובייקטים" אלה במתמטיקה:

# '''קבוצות;''' כגון [[קבוצה ריקה|קבוצות ריקות]] ו[[קבוצה (מתמטיקה)|קבוצות לא ריקות]]
# '''מספרים;''' כגון [[מספרים רציונליים]], [[מספרים אי רציונליים]] וכן הלאה
# '''צורות:'''
:* [[נקודה (גאומטריה)|נקודה]]
:* קטעים בעלי שתיים או יותר נקודות ('''[[קו ישר]]''' ובנוסף גם מצולע פתוח כגון [[File:Phoenician_gimel.svg|20px]], מצולע סגור כגון [[File:Phoenician_daleth.svg|20px]], עקום פתוח כגון [[File:Safaitic ba.svg|20px]], עקום סגור כגון [[File:Safaitic mim.svg|20px]] וכן משולב כגון [[File:Roman P.svg|20px]])
:* [[מעגל]]

===הערת ביניים===
אני מודע לכך שמצולע (פוליגון) בדרך כלל סגור אבל חרגתי מהכלל וכתבתי "מצולע פתוח" רק בכדי לסווג קטעי קווים ישרים בתנוחות מגוונות אשר לפי הגדרה מחוברים זה לזה.

===שאלתי===
האם במתמטיקה יש עוד קבוצת אובייקטים מהותית או עוד קבוצות אובייקטים מהותיות?

בתודה, {{אלמ}}
:הערה למצקצקים מהציטוט שכל דבר הוא קבוצה: הדף המקושר עוסק במתכוון ב[[תורת הקבוצות הנאיבית]] משיקולי פשטות. ולעצם השאלה: הערך [[מתמטיקה]] בפרק [[מתמטיקה#ענפי המתמטיקה|ענפי המתמטיקה]] סוקר תחומים שונים במתמטיקה, עם העצמים המתמטיים השונים שאותם הם חוקרים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 17:41, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::קראתי את הפרק (שמצאתי כמאד מעניין וכתוב נפלא סה"כ) אך לא מצאתי בו תשובה לשאלתי כאן שמטרתה ללמוד מהם אבני הבניין, ה"materials" עימם עובדים מתמטיקאים מבחינת "קבוצות" (בהנחה וזו בחינה טובה). [[מיוחד:תרומות/182.232.33.64|182.232.33.64]] 18:18, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
: מספר הוא קבוצה (ראה [[המספרים הטבעיים#הגדרה ובנייה]]). צורה גאומטרית היא קבוצה (של נקודותיה). פונקציה ממשית היא קבוצה (של זוגות סדורים). משוואה דיפרנציאלית היא קבוצה (של פתרונותיה). וכן הלאה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:29, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
:: [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]], האם יש דוגמה לדבר מה שאינו קבוצה, או שכל יצור מתמטי תמיד יהיה קבוצה? אולי "פעולת החיבור" אינה קבוצה? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:56, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::: את המשפט המצוטט בראש הדיון הזה - אני כתבתי. אינני מכיר הגדרה ל"יצור מתמטי", אבל המסגרת של תורת הקבוצות האקסיומטית מאפשרת לתאר את כל תחומי המתמטיקה. פעולת החיבור (של השלמים, נאמר) היא פונקציה בינארית, כלומר תת-קבוצה של קבוצת השלשות הסדורות (של מספרים שלמים). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:06, 20 באוקטובר 2020 (IDT)
::::אני מודה מאד לעוזי על תגובתו לעיל; בהתאם לאחד המשפטים בה ''"צורה גאומטרית היא קבוצה (של נקודותיה)"'' אני כלא מתמטיקאי מניח שאפשר להתפלסף ולטעון שגם נקודה ומעגל הן "צורות גאומטריות" ואז לשאול:
::::* האם נכון לדבר על תת קבוצה בקבוצה "צורות" - ''נקודות'' - בה יש רק איבר אחד (נקודה) שיכול לקבל אינסוף גדלים ב[[מישור (גאומטריה)|מישור]] (כמו בתמונת נקודה בקובץ [[SVG]])?
::::* האם נכון לדבר על תת קבוצה בקבוצה "צורות" - ''מעגלים'' - בה יש רק איבר אחד (מעגל) שיכול לקבל אינסוף גדלים במישור (כמו בתמונת מעגל בקובץ [[SVG]])?
::::
::::חשוב לי ללמוד אם ההנחה והשאלות המבוססות עליה נכונות. {{אלמ}}
::::: יש דרכים מתמטיות לטפל במושגים שאתה מציע. בקבוצת הנקודות במישור יש רק נקודות. אתה מחפש נקודה ש"יכולה לקבל" ערכים שונים. זה אפשרי, אבל לא מעל הממשיים, אלא על ידי הרחבת השדה במשתנים חדשים. הנקודה (x,y) היא נקודה (במובן הרגיל של המלה) במרחב האפיני מעל השדה <math>\ \mathbb{R}(x,y)</math>, והיא "הנקודה הגנרית" של המישור הממשי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:56, 21 באוקטובר 2020 (IDT)

== יורש העצר הצרפתי ==

נכון שהרגו חלק גדול המשפחה במהפכה, אבל אז ירושת המלוכה עוברת לאיזה נסיך צד תמיד, לא? אז האם כיום יש מישהו שהוא באופן פורמלי צאצא למלכי צרפת והוא כביכול יכול להיחשב ל"יורש העצר"? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 12:35, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
:לא הרגו כל כך הרבה מבני משפחת בורבון. מה גם גם לאחר המהפכה שלטו מלכים מבית בורבון (ואחר כך מענף שלו - בית אורליאן) עד 1848. כיום יש שני טוענים לכתר [[לואיס אלפונסו, דוכס אנז'ו]] כיורש של הענף המקורי ו[[ז'אן, רוזן פריז]] כיורש של בית אורליאן. אגב יש גם שני צאצאים של [[בית בונפרטה]] הטוענים לזכותם לכתר הקיסרי של צרפת. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 14:56, 21 באוקטובר 2020 (IDT)

== ויקפדים שזכו לערך ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש למישהו דוגמאות לויקיפדים פעילים שזכו בהמשך חייהם לערך על עצמם?
שואל סתם מתוך עניין... .תודה מראש...
:ראו: [[:קטגוריה:ויקיפדים ישראלים]], [[:קטגוריה:ויקיפדים]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 22:59, 21 באוקטובר 2020 (IDT)
:: @[[משתמש:Corvus|Corvus]]: חסר שם ויקיפד אחד; מה המדיניות להוסיפו? [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:12, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::: לא יודע אם יש קריטריון ברור, אבל סביר להניח שזה זהה ל[[ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]]. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:15, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::: @[[משתמש:Corvus|Corvus]]: התכוונתי שיש ויקיפד שיש עליו ערך אבל הוא לא משויך לקטגוריה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:18, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::: לא רואה סיבה לא להוסיף את הקטגוריה [[:קטגוריה:ויקיפדים]] לערך קיים על איש/ה הפעילים בויקיפדיה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::השאלה מה לא קיים. אם הוא ישראלי, אז ל[[:קטגוריה:ויקיפדים ישראלים|קטגוריה:ויקיפדים ישראלים]], ואם הוא לא ישראלי, אז ל[[:קטגוריה:ויקיפדים|קטגוריה:ויקיפדים]]. [[משתמש:Euro know|<span dir="ltr"><span style="color:red;">P</span><span style="color:orange;">R</span><span style="color:yellow;">I</span><span style="color:green;">D</span><span style="color:blue;">E</span><span style="color:purple;">!</span></span>]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 13:23, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::וכמובן: כאשר הזהות של הוויקיפד גלויה (לדוגמה: זה כתוב בדף השיחה של הערך הוויקיפדי). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:47, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::אני מפספס משהו או שכולם שם גברים? [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:20, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::ראה את התת-קטגוריה [[:קטגוריה:ויקיפדיות ישראליות]] [[משתמש:אכן|מה]], [[שיחת משתמש:אכן|באמת?]] 14:33, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::::כמובן שיש, בנתיים רק 4 ישראליות. [[משתמש:Euro know|<span dir="ltr"><span style="color:red;">P</span><span style="color:orange;">R</span><span style="color:yellow;">I</span><span style="color:green;">D</span><span style="color:blue;">E</span><span style="color:purple;">!</span></span>]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 19:43, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
: אגב מה הופך אדם לויקיפד, מספר עריכות? בנוסף, בחלק מהמאמרים אודות ויקיפדים לא מוזכר כלל שהם ויקיפדים. איך נעשה הייחוס מלכתחילה?  [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:49, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
::מתוך [[ויקיפדיה:ויקיפד]]: {{ציטוטון|"'''ויקיפד'''" הוא הכינוי לאדם הכותב ועורך תכנים שונים ב[[ויקיפדיה:אודות|וויקיפדיה]].}} [[משתמש:Euro know|<span dir="ltr"><span style="color:red;">P</span><span style="color:orange;">R</span><span style="color:yellow;">I</span><span style="color:green;">D</span><span style="color:blue;">E</span><span style="color:purple;">!</span></span>]] - [[שיחת משתמש:Euro know|שיחה]] 19:53, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::קצת עמום, לא? האם מי שביצע פעם בחייו תיקון תקלדה הוא ויקיפד וזכאי לערך בויקיפדיה? או, מי שכבר יש לו ערך וביצע עריכה משנית פעם אחת יכלל בקטגורית הויקיפדים? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 21:04, 22 באוקטובר 2020 (IDT)
:::: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] ־ אתה מפספס: אין שום קשר בין עורך/משתמש/ויקיפד לבין ערך עליו בויקיפדיה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 14:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::@[[משתמש:חזרתי|חזרתי]] אם כך האם כל מי שביצע עריכה בודדת זכאי למאמר בויקיפדיה, או יותר נכון: מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:18, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::ילדים, היזהרו מפרדוקסי־ערימה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:45, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::נכון, ובכל זאת אשמח לקבל תשובה ראויה ומלאה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:42, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: השיקולים לכתיבת ערך על אדם שערך עריכה אחת בוויקיפדיה או מיליון עריכות בוויקיפדיה זהים לחלוטין לשיקולים כתיבת ערך על אדם שלא ערך ולו תו אחד בוויקיפדיה או לא קרא אות אחת בוויקיפדיה  או בכלל לא יודע מה זאת ויקיפדיה. אני לא יודע איך לנסח לך את זה יותר ברור. ותשובה ישירה לשאלתך "מי יכלל בקטגוריית הויקיפדים הישראלים?": בקטגוריית הוויקיפדים הישראלים ייכלל כל אדם שיש עליו ערך בוויקפדיה (בכל שפה) שהוא גם ישראלי והוא גם ויקיפד.  [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:28, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::::::::: @[[משתמש:חזרתי|חזרתי]]: אז בניגוד למה שכתבת לפני כן, *יש* קשר לכך שלויקיפד יש ערך בויקיפדיה (ולא פספסתי). עכשיו, לפי מה יודעים שמישהו ויקיפד - כלומר, איפה זה מופיע? למשל, [[רמי סערי]] מופיע בקטגוריה, אבל ללא שום אסמכתא לכך. נראה שזה מין ״ידע שבעל פה״ שאינו נגיש לקהל הרחב. מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן). למשל, יופיע בערך "פעילות בויקיפדיה" ושם המשתמש. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:59, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
:::::::::: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: סורי – אין קשר, אתה מוציא דברים מהקשרם. ויקיפד (שזה כל אחד מהעורכים/כותבים בוויקיפדיה, גם תו אחד) יכול להיות "זכאי לערך" לא בגלל שהוא ויקיפד, אלא בגלל הקריטריונים הרגילים לכתיבת ערך על אדם. ברור שרק ויקיפדים יכולים להיכלל בקטגוריה הנ"ל, אבל לכתיבת הערך אודותם  אין שום קשר להיותם ויקיפדים. אתה בהחלט צודק באופן כללי לגבי "מן הראוי שאדם יכלל בקטגוריה מסויימת אם ורק אם הדבר מצויין בערך עצמו (אגב לא רק לנושא בו דנים כאן)", אך נראה לי שזה מקרה מיוחד (לפחות בחלק מהערכים בקטגוריה זה כן מוזכר). [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 12:40, 25 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::::: @[[משתמש:חזרתי|חזרתי]]: מה שאני מתכוון הוא, שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד (אפילו לדוד שי אין ערך על שמו). ולגבי הנקודה השניה אני שמח שהסכמת, ואשמח לכתוב במאמר של כל ויקיפד/ית ישראלי/ת את שם המשתמש/ת (למשל, ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם [[XXX]]"). מה דעתך? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:29, 25 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::::::: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: כתבת עכשיו "שויקיפד לא יזכה לערך בהיותו *רק* ויקיפד" – את זה אני מנסה להסביר לך זמן רב. לדוד שי היה ערך, למיטב זיכרוני ובאופן חריג נענו לבקשתו להסיר את הערך. לגבי ״סערי תורם לויקיפדיה העברית תחת השם XXX": אם בכלל – אז רק אולי "סערי כותב בוויקיפדיה העברית בתחומים ...". [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:37, 25 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::::::: @[[משתמש:חזרתי|חזרתי]]: אוקי, ועם זאת מציע לצרף את שם המשתמש כאסמכתא. אני לא יודע כמה יצא לך לערוך בויקיפדיה באנגלית, אבל שם ממש ממש קשוחים (ובצדק): אם אין לך אסמכתא למה שהוספת - העריכה שלך תימחק מיד. במקרה של סערי, לדוגמא, יהיה צריך רק להאמין (או לא) למי שצירף אותו לקטגוריה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:21, 25 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::::::::: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: כאן זו ויקיפדיה העברית, תעשה מה שאתה חושב לנכון. מציע בחום שקודם תקבל לכך תמיכה רחבה מאוד. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 14:26, 25 באוקטובר 2020 (IST)
{{שבירה}}
@[[משתמש:חזרתי|חזרתי]]: בהחלט, איך מקבלים תמיכה? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:08, 25 באוקטובר 2020 (IST)
::המקרה הוא דומה לקטגוריה:צמחונים ישראלים. לא לכל צמחוני מישראל מגיע ערך השייך לקטגוריה הזאת. רק מי שעשה עוד דברים חשובים. הייחודיות היא שהקטגוריות הן חלק מוויקיפדיה ושבוויקיפדיה יודעים יותר טוב מי הוא ויקיפד [[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:42, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: אולי במזנון, עם הפניה לכאן. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:32, 25 באוקטובר 2020 (IST)
קריטריונים ברורים יש ב[[תבנית: נשוא ערך ויקיפד]] [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] • [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]] • ז' בחשוון ה'תשפ"א • 17:27, 25 באוקטובר 2020 (IST)

ובכל מקרה, השואל המקורי לא קיבל תשובה לשאלתו: האם יש דוגמא לויקיפד פעיל שרק לאחר מכן קיבל ערך על עצמו? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:07, 26 באוקטובר 2020 (IST)
: @[[משתמש:Gil mo|Gil mo]]: זאת לא הייתה השאלה המקורית – ובכל מקרה היא נענתה במלואה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:32, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== צ'קלקה ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה השם הרשמי של "צ'קלקה" על רכבי משטרה ושירות למיהם? ומה מקור השם "צ'קלקה" בעברית ישראלית? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:22, 23 באוקטובר 2020 (IDT)

:אין לי מושג, אבל דווקא אתה תשמח לדעת שיש לנו [[צ'צ'לקה אדמונית|צ'קלקה]] שהיא ציפור. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:27, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:: צְפִירוֹר. [https://hebrew-academy.org.il/keyword/%D7%A6%D6%B0%D7%A4%D6%B4%D7%99%D7%A8%D7%95%D6%B9%D7%A8/ מקור]. מופיע בערך על [[ניידת משטרה]] ובוויקימילון. לגבי מקור המילה, ראה אצל [[רוביק רוזנטל]] [http://www.ruvik.co.il/%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8-%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%95%D7%A2%D7%99/2016/5216.aspx כאן].

== שימוש בסקריפט של python בשימוש ב-html ללא ספריות ==

אהלן

האם יש דרך להריץ סקריפט בשפת python על ידי לחיצה על כפתור שכתוב בתג של html? הרעיון הוא שאם אני לוחץ על הכפתור, מה שיקרה ב- onClick זה שירוץ סקריפט ששמור בקובץ אחר באותה תקייה. העניין הוא שמחיפוש באינטרנט ראיתי שיש כל מני ספריות למיניהן וסוגיהן, אבל בגלל שהפעולה פשוטה מאוד (כל החלק ה"כבד" הוא בסקריפטים ולא ב-HTML), אני מעדיף לשם הפשטות פתרון אחר.

לצורך העניין, זה השלד (אני צריך השלמה לפונקציה goPython):

<syntaxhighlight lang="html">
<html>
<head> <title>hello world</title> </head>

<input type="button" id='script' name="scriptbutton" value=" Run Script " onclick="goPython()">

    <script>
        function goPython(){
            // run my script
        }
    </script>
</html>

</syntaxhighlight>

האם קיים כזה? תודה מראש. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 13:11, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
:קיים קומפיילר כזה ל JS, שפשוט כותבים את הקוד בתגית script, ומציינים שמדובר ב python, כפי שמציינים שימוש בשפת JS, וזה מקמפל ל JS ואז מריץ. יש כמה, יש את brython ואת transcrypt. יש כזה לעוד שפות. אני חושב שהרעיון עצמו נקרא transpile. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 15:34, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
::מגניב תודה. אני זכרתי שיש דרך להוסיף קטעי אסמבלי as is בשפת C וקיויתי שזה נכון גם כאן. אני אנסה אותם. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 13:06, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::זה ממש לא דומה. דפדפנים לא תומכים באופן מובנה בשפות סקריפט, למעט JS, ולאחרונה גם WASM, שהוא דומה ל bytecode. במקרה הנ"ל, מדובר בסקריפט חיצוני שמקמפל ל JS כדי שיוכל לרוץ בדפדפן. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:40, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

== מבקש הפנייה לערך או המלצה על ספר שמשווה עברית וערבית באופן כללי ==

אני מחפש ספר שהוא מעין "מילון עברי-ערבי" המתמקד רק או בעיקר במילים דומות בעברית ובערבית.

תודה רבה למי שתסייע. {{אלמ}}

==פיזיקה ומתמטיקה - מרחב ומישור==
אחד הדברים שסייעו לי להבין את מושג ה[[מישור (גאומטריה)|מישור]] ממתמטיקה זה הבנת מה שידוע כיום ממדע הפיזיקה על מושג ה[[מרחב]], כמרחב בו נמצא ה[[יקום]] שלנו (בהנחה והיקום שלנו איננו כל המרחב בעצמו).

בהנחה וכל מה שיכול להתקיים ב"מישור מתמטי" יכול להתקיים ב"מרחב פיזיקלי", האם יש בכלל הבדל בין המונחים?

בתודה וברכה, {{אלמ}}
:המימדים במתמטיקה נשענים במידה רבה על התפישה של מרחב בפיזיקה. יש דרך אחרת לראות מרחב? מתמטיקה אמורה לייצג את המציאות, אם כי לא כל מה שקיים במתמטיקה נוצר במטרה לתאר בעיות מציאותיות. אבל כן אפשר למצוא הבדל כשמדברים על מימדים מעבר למימד 3. לא מכיר כל כך את התיאוריות לגבי 11 מימדים בתורת המיתרים, אבל יש כבר הבדל בתפיסה לגבי מימד רביעי כזמן לעומת מימד רביעי במתמטיקה. אני חושב שיש גם עוד מימדים במתמטיקה (הרי אין הגבלה על גודל המימד של וקטורים), ושמעתי מרצה למתמטיקה שפעם הזכיר שקיים תחום שבו יש חישובים שקשורים לאינסוף מימדים במתמטיקה, לא יודע כל כך במה מדובר. אפשר אולי גם להגיד שהמימדים 0, 1 ו-2 הם המצאה אנושית, כי הם לא קיימים באמת במרחב בפיזיקה, הם מופיעים רק כשעוברים לחישובים מתמטיים. כנראה שהמתמטיקאים פה יוכלו לענות על השאלה יותר טוב. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:58, 23 באוקטובר 2020 (IDT)
: מרחב מתמטי הוא הפשטה של המרחב הפיזיקלי. כדרכה של הפשטה, היא לוכדת חלק מהתכונות של המקור אבל אינה מוגבלת על ידו. לכן יש מרחבים מתמטיים מכל ממד (לרבות ממד אינסופי), ופיזיקאים משתמשים בהם בלי למצמץ (ע"ע [[מרחב המצב]], המתאר פינה צרה של המושג {{אנ|State space}} ודינו שכתוב). את ההנחה על "כל מה שיכול להתקיים" לא הבנתי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 19:04, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::לגבי "כל מה שיכול להתקיים" התכוונתי לכך שאם למשל כל מעגל יכול להתקיים במרחב (המשתנה "מעגל" קיבל כל ערך מן הקטן ביותר ואילך, כביכול עד אין סוף), זה כביכול מאשש שהמרחב והמישור חד הם, אם כי דבריך עזרו לי להבין את ההבדל בין המונחים כפי שהצגתיו ושמחתי ללמוד מה זה [[מרחב מצב]] מן הערך האנגלי בהקשרו. {{אלמ}}

== האם צמחים יכולים לאכול סוכר מהאדמה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם משקים צמח על ידי מי סוכר, האם הוא יכול לקבל את הסוכר לגופו? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.191|213.55.225.191]] 00:40, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:למיטב ידיעתי, לא. לפחות לגבי עצי אגס אני יודע בבטחה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:15, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::לא. צמחים לא "אוכלים סוכר" אלא מייצרים אותו בתהליך שנקרא [[פוטוסינתזה]]. יש [[צמח טורף|צמחים טורפים]] שמסוגלים לעכל חרקים אבל אין צמחים ששואבים סוכר מהקרקע. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:43, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

==מה זה פונקציה רב מקומית במתמטיקה?==
אם אני מבין נכון פונקציה רב מקומית במתמטיקה זה כל פונקציה מתמטית שהיא טרינארית ואילך (ולא בינארית) כך שיש שלוש או יותר סטים ("תמונות") במקום שניים בלבד.

אם הבנתי נכון, למה לא להגיד רק "פונקציה" ולתת לקורא לבחון כל מקרה לגופו (בינארי או טרינארי ואילך)?

בתודה. {{אלמ}}
: איפה נתקלת בביטוי הזה? ככל שמבחינים בין פונקציות "אמיתיות" לבין פונקציות המחזירות יותר מערך אחד (כגון, בהקשרים מתאימים: שורש, הלוגריתם המרוכב), אין הבדל בין שניים לשלושה ויותר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:53, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::המונח הופיע בנפשי לאחר קריאת דבריך אלה מהם הבנתי שחד-מקומית קשורה בבינארי ורב מקומית קשורה בטרינארי ויותר:
::
{{ציטוט|בדרך כלל המלה "פונקציה" מתייחסת לפונקציה חד-מקומית, שהיא אכן יחס בינארי. אבל בהקשרים אחרים קוראים באותו שם גם לפונקציות רב-מקומיות}}
::
::בברכה, {{אלמ}}
::: שם דיברתי על מספר הערכים שהפונקציה מקבלת, ולא על אלו שהיא מחזירה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 01:26, 25 באוקטובר 2020 (IDT)
::::תודה רבה על ההבהרה, אני מאמין שהבנתי - בהקשר החזרת ערכים מפונקציה אין מינוח מיוחד ל"שלושה או יותר" אלא יש פשוט "שניים או יותר", אך עם כתיבת ההבהרה הזכרת מונח נוסף פונקציות "אמיתיות"; הרצתי בגוגל [[פונקציה אמיתית]] אך לא מצאתי ערך בשם זהה או דומה - חשוב לי לדעת מה זה "אמיתיות" (ובמיוחד תהיתי אם יש קשר לבין [[פונקציה חלקית|"שלמות" ו"חלקיות"]]). בברכה. {{אלמ}}
::::: אני לא יודע איזו תועלת יש בחקר הנומנקלטורה של פונקציות. משתמשים בהגדרה המתאימה לנושא. בדרך כלל פונקציה מחזירה ערך יחיד (ולאלו קראתי פונקציות "אמיתיות"). לפעמים נוח להתייחס בשם הזה גם לפונקציה המחזירה יותר מערך אחד. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 11:13, 25 באוקטובר 2020 (IST)
:למה לא להתייחס לזה בתור פונקציה שמחזירה טאפל? ואז פשוט גם הטווח יוגדר כמכפלה קרטזית בין 2 קבוצות (<math>A \to B \times C</math>)? ניתן להתייחס באופן דומה גם לפונקציה שמקבלת כמה פרמטרים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:56, 24 באוקטובר 2020 (IDT)

== עוד לקט שאלות: איי יוון, מדינות גרמניה, נגיפים, פרס VS ביילין, חתול בפרו ==

1. למה מכל האיים היווניים הוחלט שדווקא קפריסין תהיה מדינה עצמאית ולא תיכנס למדינה היוונית המאוחדת?{{ש}}
2. למה מכל המדינות הגרמניות הוחלט שדווקא השלוש הדרומיות ביותר - אוסטריה, שווייץ וליכטנשטיין - יהיו עצמאיות ולא ייכנסו למדינה הגרמנית המאוחדת? למה לפחות הן לא התאחדו זו עם זו?{{ש}}
3. האם גם נגיפים, בדומה לחיידקים, מתים מחום ומאלכוהול?{{ש}}
4. כידוע, פרס וביילין יזמו והובילו ביחד את הסכמי אוסלו, ומטבע הדברים שניהם היו באותה מפלגה- העבודה. למה אחרי פרוץ האינתיפאדה הם פתאום התפצלו- פרס הצטרף לממשלת שרון, ואילו ביילין הצטרף למרצ, שהתנגדה בחריפות למדיניות של שרון? האם נוצר קרע אידיאולוגי ביניהם? מי מהם שינה את עמדותיו?{{ש}}
5. לאחרונה התפרסמה הכתבה הזאת: https://www.yahoo.com/news/large-2-000-old-cat-171903679.html שמספרת על ציור של חתול בן 2000 שנה שהתגלה בפרו. איך ייתכנו חתולים ביבשת אמריקה לפני גילוי היבשת, אם החתולים כידוע התפתחו באפריקה?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 22:41, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:1. [[קפריסין]] הייתה מושבה בריטית עד אחרי מלחמת העולם השנייה.
:2. שכחת את [[לוקסמבורג]]. [[ביסמארק]] תימרן את [[איחוד גרמניה]] כך שיריביו מ[[האימפריה האוסטרו-הונגרית]] לא יכללו בגרמניה. [[שווייץ]] הייתה מדינה (או פדרציה/קונפדרציה) עצמאית מהאימפריה הגרמנית בגילגוליה השונים כבר מאות שנים קודם לכן ו[[ליכטנשטיין]] נמצאת ממילא ביניהן. לוקסמבורג לא נכללה בגרמניה בגלל תמרון דיפלומטי מוצלח של [[נפוליאון השלישי]] רגע לפני שביסמארק תמרן אותו להפסד המביש („פארסה״, בלשונו של קרל מארכס) ב[[מלחמת צרפת פרוסיה]].
:3. נגיפים לא מתים כי הם מראש לא חיים, אבל אפשר להרוס אותם. חום הורס את החלבנים שבנגיפים (וגם את ה־דנ״א?). אני לא זוכר בדיוק איך אלכוהול מחטא אבל אני לא אתפלא אם זה גם מצליח להרוג נגיפים.
:4. [[יוסי ביילין]] היה יותר „קיצוני״ מ[[שמעון פרס]], באופן כללי.
:5. הסוג [[חתול (סוג)|חתול]], שממנו התפתח [[חתול הבית]], נמצא רק ב{{ה|עולם הישן}}. אבל סוגים אחרים במשפחת ה[[חתוליים]] נמצאים גם באמריקה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:18, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
::ואוסיף בקשר לשאלה 5, האלמוני צודק לגמרי בתהייתו. לא היו חתולים שנראים כך באמריקה הקדם-קולומביאנית אלא יגוארים ודומיהם. אני חושד שה"גילוי" הזה הוא זיוף או פשוט פייק ניוז. בינתיים לא מצאתי פרסום של זה בבמה אקדמית אמיתית. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 23:54, 24 באוקטובר 2020 (IDT)
:::1. אז למה אחרי מלחמת העולם הראשונה הבריטים החליטו לשחרר את כל יוון מלבד קפריסין?
:::2. מדוע ביסמרק לא רצה לשלוט גם על אוסטריה? ומה הסיבה שמלכתחילה שווייץ הייתה מנותקת הן מהאימפריה הגרמנית והן מהאימפריה האוסטרו-הונגרית? איך זה ששתיהן ויתרו עליה? ואיך נוצר המצב שבין אוסטריה לשווייץ יש שטח מזערי ששתיהן לא רוצות לעצמן?
:::4. במה זה התבטא?
:::5. תודה ראובני, כך חשדתי.--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 13:43, 25 באוקטובר 2020 (IST)
::::האם קראת את הערך על יוון? אמנם הוא בזיוני ועלי להכות על חטא ובמיוחד על עליבותו של הערך אודות ההיסטוריה היוונית ולא מיותר להתנצל בפני הקוראים שלא טרחתי כנדרש והפסקתי את כתיבת ההיסטוריה של יוון בעת העתיקה, אבל בכל זאת מוזכר שם שלטון טורקי. יוון הייתה בשליטת טורקיה במהלך העת החדשה. הבריטים לא קשורים לעניין זה. עצמאותה של יוון הגיעה עוד במאה ה19, כ100 שנים לפני מלחמת העולם הראשונה. המדינה היוונית הראשונית הייתה קטנה והתרחבה בהמשך בזכות כיבושים יוונים שנעצרו במלחמת העצמאות של טורקיה בשנות ה20 של המאה ה20 (כמה שנים לאחר מלחמת העולם הראשונה). קפריסין לא נכללה בשטח המדינה היוונית. כפי שניתן לקרוא בערך אודות קפריסין, טורקיה העבירה את האי לשליטה בריטית. בזמנו בריטניה הייתה אימפריה חזקה מאוד והיה טעם לקנות את תמיכתה, אפילו במחיר גבוה כל כך. לכן, האי הזה לא נכלל מלכתחילה בשטח המדינה היוונית. בהמשך, קפריסין קיבלה את עצמאותה מבריטניה וכמה שנים לאחר מכן, טורקיה פלשה לשם והשתלטה על חלק ממנו ונוצרו שם למעשה שתי מדינות (אחת מוכרת ואחת לא כל כך) בבחינת שתי מדינות לשני עמים. לגבי השאלה אודות אוסטריה - לא ניתן היה לספח את אוסטריה כי היא הייתה אימפריה גדולה וחזקה למדי וביסמרק הסתפק בניצחון בנקודות ולא הלך על כל הקופה כי מלחמה כזאת הייתה יקרה מאוד והתוצאה שלה לא הייתה ברורה. בנוסף, כלל לא בטוח שמדינות אחרות באירופה היו מרשות לפרוסיה להשתלט על אוסטריה ולא היו באות לעזרתה של אוסטריה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 14:00, 25 באוקטובר 2020 (IST)

== התנקשות בג'יימי לאניסטר על פי בקשת סרסיי לאניסטר - משחקי הכס ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בעונה 8 פרק 1 יש סצנה שקייבורן מבקש מברון בשם סרסיי לכאורה, להרוג את 2 האחים שלה - ג'יימי וטיריון.
האם באמת הבקשה הזו נעשתה בשם סרסיי?
נשמע הזוי שסרסיי תרצה שג'יימי יהרג, מה גם שבפרק 5 כשהיא נפגשת איתו היא לא ניראית מופתעת שהוא חי והיא גם שמחה לראות אותו.
יש למישהו תשובה עם הוכחה?
תודה
:לא יכולה להיות תשובה מוצקה לזה, מכיוון שבעונה 8 הכותבים זרקו לכל הרוחות את כל מה שקדם לעונה. אתה יכול לחשוב, אם אתה רוצה, שזה שקר של קיבורן, ואתה יכול לחשוב להיפך. דבר אחרון - זו סֶרְסִי, לא סרסיי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:49, 28 באוקטובר 2020 (IST)
:תודה
:זו הקלה.... :)
:דבר אחרון - בכל הספרים והכתבים כתוב סרסיי.... [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 09:48, 8 בנובמבר 2020 (IST)
::טעות של המתרגמים. מרטין עצמו אומר סרסי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:30, 12 בנובמבר 2020 (IST)

== האם מוסמלים מאמנים שלאללה קוראים יהוה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מוסלמים אינם פוסלים את המקרא, נכון? האם הם מאמנים ששמו הפרטי של אללה (שזה פשוט "אלוהים" בערבית, אם אני לא טועה) הוא "יהוה"? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.191|213.55.225.191]] 15:24, 25 באוקטובר 2020 (IST)
:אלו שפגשתי - לא. הם אפילו לא ידעו שיש שם כזה. אבל מדובר במספר מצומצם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:32, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:בנצרות דווקא כן מכירים בשם הזה. ומה זה שמו הפרטי? לא היו שמות משפחה בתקופת המקרא. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:37, 28 באוקטובר 2020 (IST)

== צפון קוריאה ==

1. מי מחרים את מי? האם צפון קוריאה מחרימה את כל העולם מלבד סין, רוסיה וסוריה (הלך הזרזיר אצל העורב), או שהעולם הוא זה שמחרים את צפון קוריאה? ואם האפשרות השנייה היא הנכונה, אז מה הסיבה לכך?{{ש}}
2. האם אויבותיה של צפון קוריאה - דרום קוריאה, ארה"ב ו/או אולי מדינות נוספות - מפעילות מרגלים בצפון קוריאה? אם כן- איך יש למישהו אומץ לעשות משימה מטורפת כזאת, בידיעה שיש סיכוי גבוה שהוא ייחשף, ובמקרה כזה הוא ייזרק למחנה ריכוז, בו יוכה ויורעב למוות?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 23:30, 25 באוקטובר 2020 (IST)
:1. הסנקציות (החרמות) הוטלו על צפון קוריאה, לא להיפך.
:2. היו מרגלים, שפעלו מתוך אידאולוגיה (ולא, למשל, בצע כסף) ולקחו על עצמם סיכונים מטורפים (לא מעט פעמים לשווא - ראה [[מאיר בינט]]). זה דומה לחייל שיוצא למלחמה עבוד מדינתו בידיעה שיתכן שייפול בשבי, יעבור עינויים וכך הלאה - ההבדל היחיד שאני רואה בין המקרים הוא שבמקרה הקוריאני המרגל מסכן גם את משפחתו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:31, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:לגבי סעיף 1, האידאולוגיה הרשמית ב[[קוריאה הצפונית]] נקראת [[אידאולוגיית ג'וצ'ה]] שמשמעותה המילולית היא "הסתמכות עצמית". כלומר, מדובר במדינה דיקטטורית מסוגרת שהיא כמדיניות מחליטה שלא לייבא (אם כי אין ספק שזה לא באמת נכון ככל שזה תלוי בה), כך שבמובן מסויים זה גם סוג של חרם. בנוסף, כפי שציין קודמי, העולם הוא זה שמטיל סנקציות עליה כך שהחרם הוא הדדי. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 04:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::ומה הסיבה לסנקציות?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 09:19, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:::בניית פצצות אטום. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   09:28, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::::ניסיון להפוך לאימפריה גרעינית באסיה, זה למה הם יוצרים לאיראנים את ה[[BM-25 מוסודאן]] ומייצרים לעצמם את ה[[הוואסונג-15]] וטילים נוספים. הרבה מרגלים כמו שנאמר מעליי יודעים כי הם נכנסים למצב שיש סיכוי שיצאו ממנו עם ארון קבורה (גם אלי כהן ידע שהדבר יכול לקרות לו וככה גם אנשי עסק הביש. בברכה [[משתמש:TheDesertboy|Desertboy]] • [[שיחת משתמש:TheDesertboy|שיחה]] • 🎶[[הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2020|אם יש בחירות תשים את בפייס, שים בפייס ובטוייטר!]]🎶 09:51, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:::::כמו שחשבתי. אבל אז נשאלת השאלה למה בעיני הקהילה הבינלאומית לצפון קוריאה אסור מה שמותר לישראל, איראן, הודו ופקיסטן?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 14:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::::::צפון קוראה היא המדינה היחידה שפרשה מ[[האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני]]. ישראל, הודו ופקיסטן לא הצטרפו אליה. איראן נתקלת גם היא בסנקציות בינלאומיות נרחבות בגלל פעולותיה להשגת נשק גרעיני בניגוד לתנאי האמנה. ועדיין, איראן יכולה להפעיל כור גרעיני לצורכי שלום וישראל לא יכולה לתקן את הכורים הגרעיניים שלה (זה שלצורכי שלום בנחל שורק וזה שאין לנקוב בשמו עם הטקסטיל) ובוודאי שלא להקים כור גרעיני חדש כדי להחליף תחנות כוח גזיות באנרגיה נקיה ובטוחה יותר (אבל גם עם תפוקת אנרגיה יציבה יותר מאנרגיה סולרית). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:47, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::לא הבנתי. למה לפרוש מהאמנה נחשב ליותר חמור מלא להצטרף אליה מלכתחילה כשהתוצאה בשני המקרים זהה לחלוטין- נשק גרעיני?! לא הבנתי גם למה ישראל צריכה לתקן את הכור שלה. הוא התקלקל? ולמה ישראל לא יכולה להקים כור חדש?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 23:24, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::תאורטית מדינה שלא חתומה על האמנה לא תקבל שיתוף פעולה כלשהו בבניית כורים גרעיניים, גם לצרכי שלום. זו הסיבה שישראל אין כור אטומי למעט הכור הפיראטי בדימונה, שכבר זקן מאד במידה שמעוררת דאגה.{{ש}}השאלה איזו תגובה תהיה לפעולות של מדינה כלשהי אינה תלויה אך ורק בלשון החוק (הבינלאומי). זו גם שאלה פוליטית ומדינית ממדרגה ראשונה. ישתקו לשור על מה שיגערו בחמור, יגערו בשור על מה שיביא לסנקציות על החמור.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:30, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::::רק כור אחד? מה עם  הכור הגרעיני ב[[המרכז למחקר גרעיני שורק|שורק]]? לפי הערך עליו, בשנת 2018 הכור שם עומד להיות מושבת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 14:59, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::::הקמת הכור בשורק קדמה ב-10 שנים לאמנה לאי הפצת נשק גרעיני. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:40, 27 באוקטובר 2020 (IST)

== מה הסיכוי שויקיפדיה העברית תגיע למיליון ערכים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נכון לעכשיו יש ב[[ויקיפדיה העברית]] בקירוב 280,000 ערכים. בהתחשב בהגבלות החשיבות ובתרומות המשתמשים, האם לדעתכם יש סיכוי שזו תגיע מתישהו בעתיד למיליון ערכים? ואם כן, מתי זה יתרחש להערכתם? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 05:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:בוודאי. קצב הכתיבה הנוכחי הוא כ15,000 - 20,0000 ערכים בשנה. מכאן זאת מתמטיקה פשוטה (בהנחה שהקצב ישמר) [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:22, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::המתמטיקה הפשוטה אומרת שבקצב הזה נגיע למליון ערכים תוך 36-48 שנים... הבעיה היא שככל שהזמן עובר כך יורד מבחר הנושאים שעליהם ניתן לכתוב ערכים, למעט אישים, ארועים ועוד דבר שמקבלים חשיבות עם הזמן. בנוסף, האינטרנט גם לא יהיה אותו דבר בשנת 2060 ולא בטוח שיהיה עדיין מבוסס על גלישה באתרי אינטרנט, אולי הפורמט הזה של ויקיפדיה [[התיישנות (כלכלה)|יתיישן]] עד אז. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 06:08, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:::זה נכון, אבל אני מאמין שוויקי תשאר עוד זמן רב. נכון שיש כיום צורות רבות נוספות לקבל מידע באינטרנט (למשל פודקסטים או סרטונים) אבל יש כוח רב גם לטקסט כתוב. צורה זו של העברת אינפורמציה לא נעלמה מאז שהומצא הכתב למעשה. לכן, גרסה כלשהי של אנציקלופדיה כללית רחבה תשאר. האם זה יהיה דווקא בסגנון של ויקי - את זה אי אפשר לדעת כמובן. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:11, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::::שאלת המשך: האם הכחלת כל הקישורים האדומים שמופיעים כעת בוויקיפדיה העברית תביא אותנו למיליון ערכים? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:38, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:::::או במלים אחרות, האם יש 720,000 קישורים אדומים בויקיפדיה העברית? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 06:41, 26 באוקטובר 2020 (IST)
::::::לא 720,0000, אבל לדעתי יש יותר קישורים אדומים מאשר כחולים, הרבה יותר
אם יכחילו הכל נגיע לפחות לחצי מליון.
::::זה יגמר (אנציקלופדיות ובכלל ספרים בטקסט) רק כשיהיה ממשק זמין וזול להזנת מידע ישירות למוח. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:01, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:להכחיל הכל? יש המון קישורים אדומים שאינם מצדיקים כתיבת ערכים. אנחנו ממעטים להעביר מאדום לשחור, ובמקרים רבים מגלים שאין חשיבות אנציקלופדית רק כשחושבים על כתיבת ערך.  --[[משתמש:א 158|א 158]] - [[שיחת משתמש:א 158|שיחה]] 10:49, 26 באוקטובר 2020 (IST)

@[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] אני לא חושש ממיעוט תכנים, הרי בויקיפדיה באנגלית יש למעלה מ-6 מיליון ערכים. די לנו שנתרגם את כל הערכים... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)
:בויקיפדיה האנגלית יש כל כך הרבה ערכים שבחיים לא יעברו את מבחן החשיבות של ויקיפדיה העברית... --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 19:51, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== הדבקה בCOVID מחפצים ואוכל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ידוע בוודאות על מקרה בו היתה הדבקה בין אדם לאדם ללא מגע ישיר, אלא דרך משטחים, חפצים דוממים או אוכל? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 12:13, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== איך קראו לקיסר שצפה בעירו נשרפת ותוך כדי צחק/ניגן? ==

{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

קיסר רומאי שידוע בשגעונו בזה שכשהעיר שלו נשרפה הוא עמד על יד החלון וצחק וניגן בכינור או כלי אחר
מה שמו?
ומה הסיפור המדויק אם כבר?
תודה
:[[נירון קיסר]], אבל ככל הנראה [[השרפה הגדולה של רומא]] לא באמת היתה בגללו ואותה נגינה בכינור היא רק מיתוס. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== מה ההבדל בין טקטיקה לאסטרטגיה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

?
:טקטיקה עוסקת במשהו נקודתי וקטן יחסית. אסטרטגיה עוסקת בתחום גלובלי, עיקרי, מקיף. אסטרטגיה מערבת תכנון לטווח ארוך. בעיה טקטית דורשת פתרון נקודתי, זמין וקיים. כך למשל מכירה של מוצר בודד הוא סוג של טקטיקה אבל תכנון המוצר, תכנון רשת ההפצה, בניית מערך חנויות, השגת אישורים ועוד - זאת כבר אסטרטגיה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 19:52, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== תשתיות בישראל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה בישראל תשתית האינטרנט ירודה ביחס לאירופה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.48|213.55.224.48]] 21:55, 26 באוקטובר 2020 (IST)

== הידבקות מחיסון ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הרפואה הפורמלית, אי אפשר להידבק בשפעת מחיסון השפעת. אבל אני מכיר אישית מקרה מלפני 6 שנים בו אדם (בשנות ה50 לחייו) בריא בדרך כלל היה מאושפז שבועיים עם שפעת מיד לאחר החיסון. מה הסבר לתופעה הזאת? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.48|213.55.224.48]] 22:56, 26 באוקטובר 2020 (IST)
: הטענה במבוא אינה נכונה. ידוע שהחיסון נגד שפעת הוא בעל יעילות חלקית, וזאת גם מפני שלא תמיד מתאימים את החיסון לזן הנכון, וגם מפני שהנגיף משתנה בקצב מהיר. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:28, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:: וגם – החיסון אינו מקנה חסינות נגד הזנים הכלולים בו מיד לאחר קבלת החיסון. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 08:13, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::: למה? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:26, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::::למערכת החיסון לוקח זמן לייצר את התאים המתאימים בבלוטות הלימפה. לכל חיסון יש זמן תגובה כלשהו. אינני יודע מה הסיבה לזמני התגובה השונים לחיסונים שונים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:25, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::::יתרה מזו, גם מי שקיבל את החיסון אינו מחוסן בהכרח מהזנים הכלולים בו, גם לאחר זמן מה. לחיסון יש יעילות סטטיסטית (כלומר, X אחוזים מהמחוסנים אכן מתחסנים כלפי המחלה), ועיקר יעילותו בחיסון העדר. מובן, שסטטיסטית, גם המתחסנים נהנים מחסינות. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 13:29, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::::::הטענה לא מדויקת. חיסון שפעת שניתן דרך האף כולל בתוכו "וירוס מוחלש" (live attenuated influenza vaccine) מי שמקבל חיסון מסוג כזה יכול לפתח תסמינים ובמיוחד נכון הדבר אם יש לאותו אדם פגיעה כלשהי במערכת החיסון (למשל מחלה שגורמת לדיכוי חיסוני כמו איידס או טיפול מדכא חיסון). [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:41, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::{{א|Gilgamesh}}, מהן הסיבות שלחיסונים שונים "זמן עלייה" שונה? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:15, 28 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::[[משתמש:אילן שמעוני]] אני לא מבין את השאלה. מה זה "זמן עלייה"? [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:52, 28 באוקטובר 2020 (IST)
:::::::::האינטרבל בין קבלת החיסון לבין פיתוח החסינות. לדוגמה - בחיסון שפעת אם אני זוכר נכון - שלושה שבועות. בחיסון כלבת - פחות מיום. בחיסון טטנוס - שלושה ימים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:12, 28 באוקטובר 2020 (IST)
::::::::::אני לא יודע. כדאי לשאול מישהו שמתמחה באימונולוגיה. זה לא משהו שלומדים בבית ספר לרפואה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:13, 28 באוקטובר 2020 (IST)

== איך עונים על שאלה ב'הכה את המומחה'? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
: ככה. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 07:28, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:אבל תזכורת למשתמשים רשומים: יותר קל לענות אם מפעילים את מה שהוא בינתיים אפשרות בטא: „כלי שיחה״ ואז פשוט לוחצים על המילה תגובה וכותבים. בסופו של דבר, כאשר זה יהפוך לברירת מחדל, לא נצטרך את התזכורת של{{תב|חתימה והזחה}}. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:27, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:: @[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] אתה רציני כאילו? יגאל ([[וק:מסדר ניקיון/תבניות מחפשות קטגוריה|בקשת עזרה]], [[מש:IKhitron|IKhitron]] ו[[שמש:IKhitron|שיחה]])  16:03, 29 באוקטובר 2020 (IST)

== דמגוגיה יקרה, טבח רחום ומצווה קטנה ==

יש שמות עצם שמשום מה מקובל תמיד להדביק להם שם תואר קבוע- דמגוגיה היא תמיד "זולה", טבח הוא תמיד "אכזרי", מצווה היא תמיד "גדולה" ובטח יש עוד אינספור דוגמאות שלא חשבתי עליהן. השאלה אם יש בכלל משמעות לשם התואר הזה, אם הוא מודבק תמיד אוטומטית. הרי שמות תואר בהגדרתם הם יחסיים. אם כל הדמגוגיות בעולם הן זולות, אז התוספת "זולה" מאבדת את המשמעות שלה ואז בעצם שום דמגוגיה היא לא זולה. כנ"ל לגבי טבח אכזרי ומצווה גדולה. אז עכשיו אחרי ההקדמה מגיעה השאלה- האם יש מקרים שבהם שם התואר הקבוע לא מצורף לשם העצם? דהיינו- האם יש דמגוגיה שלא נחשבת לזולה? האם התבצע אי פעם טבח עדין שבו הטובחים הקפידו לבצע בקורבנותיהם המתה מהירה ללא ייסורים? האם יש מצווה ביהדות שנחשבת למצווה קטנה?--[[מיוחד:תרומות/147.236.157.85|147.236.157.85]] 23:44, 26 באוקטובר 2020 (IST)
: זו תהיה שהערך [[קלישה]] היה אמור לענות עליה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 00:30, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::קלישה? במילון שלי [[wikt:קלישאה|כתוב]] [[קלישאה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 08:02, 28 באוקטובר 2020 (IST)
:::הערך הזה כה גרוע שאחת היא מה שמו, מין הדין למחוק אותו או לפחות לסלק אותו לטיוטה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   08:41, 28 באוקטובר 2020 (IST)

== איך מתמטיקאים מסבירים את ההבדל בין מעגל מושלם לבין כדור מושלם? ==

כמי שלא למד המון מתמטיקה בעברו אך חובב אסטרופיזיקה, אינטואיטיבית אני מניח שבמרכז מעגל מושלם יש נקודה ובמרכז כדור מושלם יש ציר.

איך מתמטיקאים מסבירים את ההבדל בין מעגל מושלם לבין כדור מושלם?

תודה מראש על עזרה; שפע ברכות. {{אלמ}}
: תצטרך להסביר למה '''אתה''' מתכוון בשני המושגים האלה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 09:56, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::טעיתי בין עיגול לכדור - תיקנתי. {{אלמ}}
::: גם במרכזו של כדור יש מרכז אפס-ממדי (ולא ציר). הכדור יכול להסתובב סביב ציר (חד-ממדי). ההבדל בין מעגל לכדור הוא הממד - של האובייקט עצמו (המעגל הוא חד-ממדי, והכדור דו-ממדי), וגם של המרחב שבו הם בדרך כלל מוגדרים (המעגל מוגדר במישור, והכדור - במרחב תלת-ממדי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 10:21, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:במרכז כדור מושלם יש נקודה, לא ציר. כדור הוא אוסף כל הנקודות שמרחקן מנקודה זהה.{{ש}}לכדור '''יכול''' להיות ציר '''אם''' הוא מסתחרר. אין שום הכרח שהכדור יסתחרר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:23, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::תודה רבה רבה לכם ! {{אלמ}}
:קיבלת מענה לשאלה, ואני רק אוסיף אנקדוטה. אחד מתרגילי הבית הנפוצים לסטודנטים בבקורס בסיסי ב[[טופולוגיה]] הוא להוכיח שבאמת יש הבדל בין [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]] (המעטפת של הכדור) ל[[מעגל]] (פורמלית, שאין ביניהם [[הומאומורפיזם]]). וזה דווקא תרגיל לא כל כך פשוט. הפתרון הפשוט ביותר שאני מכיר הוא להסתמך על העובדה שאם מסירים שתי נקודות ממעגל אז הוא מתנתק לשתי חתיכות (הופך לבלתי [[קשירות|קשיר]]). אבל אם מסירים 2 נקודות מספירה היא נותרת חתיכה אחת. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 12:18, 27 באוקטובר 2020 (IST)

:: אוסיף שלעתים בפיזיקה תאורטית מתייחסים ל"כדור" ו"מעגל" כדבר זהה. במובן שהם עונים על אותה ההגדרה של "אוסף כל הנקודות שמרחקן מנקודה מוגדרת הוא זהה". הכל שאלה של אילו מימדים אנחנו חוקרים בשאלה הספציפית - לעתים פיזיקה חורגת ממרחב תלת מימדי ועוברת ל[[מרחב הפאזה]] (Phase space) או למימדים נוספים שהם לא מימדי מרחב. ושם לרוב מתייחסים לאובייקט המתמטי הנחקר כ"כדור דו/תלת/ארבע מימדי" (בהתאם לאנליזה עצמה). 
:: דבר שני, לגבי אותו ציר סימטריה שהזכרת. שים לב שכך בטעות תגדיר [[גליל (גאומטריה)|גליל]] וזה לא מה שאתה מחפש. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:20, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::זה לא מאפיין ייחודי לפיזיקה. כמו בכל דבר במתמטיקה, לעתים תכונה ספציפית של אובייקט אינה חשובה לצורך הדיון, במקרה הזה הממד. ולכן ניתן לדבר על [[ספירה (גאומטריה)|ספירה]] או [[כדור (טופולוגיה)|כדור]] בלי לציין ממד ספציפי (ואפילו ב[[מרחב מטרי]] כללי) מכיוון שהדיון כללי ורלוונטי לכל ממד. בהקשרים אחרים (גם בפיזיקה), אלו אובייקטים שונים וצריך להתייחס לממד הרלוונטי פרטנית. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 12:37, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::: (כלומר - הכדור במישור הוא מעגל). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 12:50, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::::(הערת עברית: הספירה במישור היא מעגל, הכדור במישור הוא [[עיגול]]). [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 13:04, 27 באוקטובר 2020 (IST)

== זיהוי שחקנית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מיהי השחקנית (האמא) המופיעה בעמוד הבית של מזרחי טפחות? ([https://www.mizrahi-tefahot.co.il/ כאן])?

== לווין ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מהם היתרונות והחסרונות בגישושית?
--[[מיוחד:תרומות/2A01:6500:A037:8422:459A:A748:4A99:15BE|2A01:6500:A037:8422:459A:A748:4A99:15BE]] 13:17, 27 באוקטובר 2020 (IST)

:לעומת מה? לאיזו מטרה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:49, 28 באוקטובר 2020 (IST)

== אנשים נרתעים מנכים. למה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

הרגשתי את התופעה הזאת על עצמי. היה לנו ילד מרותק לכיסא גלגלים בשכבה, ולא הצלחתי לפתח איתו אפילו שיחה אחת. אנשים עם נכויות ותסמונות שונות תמיד גרומים לי לקחת צעד אחורה. מישהו יודע אם יש שם לתופעה הזאת? מה הסיבה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.48|213.55.224.48]] 16:36, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:אני רק יודע ששם התופעה anapirophobia, ובאמת המרצה אמר שזו תופעה אוניברסלית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:01, 27 באוקטובר 2020 (IST)

== שלום, אני צריך מאמר מדעי בתחום ביקורת המקרא מ-JSTOR אבל אין לי ולא סביר שתהיה לי גישה לשם ==

אני צריך מאמר אחד משנת 1956 של [[שלמה דב גויטיין]]; המאמר נקרא:

[https://www.jstor.org/stable/1516021?seq=1 YHWH the Passionate: The Monotheistic Meaning and Origin of the Name YHWH]

בבקשה תתנו לי עצה איך אני יכול להשיג עותק ממוחשב שלו.

תודה רבה מראש על עזרה עם זה. {{אלמ}}
:נדמה לי שאם נרשמים לJSTOR אפשר לקבל 3 מאמרים בחינם. לחלופין, אפשר לגשת לכל ספריה אקדמית בארץ. לכל אונ' יש מנוי לJSTOR ואפשר להוריד שם את המאמר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 16:43, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::אפשר לגשת לכל ספריה אקדמית בכל מדינה בעולם אך אני מעדיף עקרונית גישה מרוחקת; בעקבות דבריך נכנסתי לדף הרישום ל Jstor ואם אני מבין נכון בעקבות משבר COVID-19 הם נותנים גישה חופשית למאה מאמרים לחודש (מעולם לא נרשמתי לאתר זה או לאתר דומה אז אין לי מושג למה הכוונה "100 מאמרים לחודש" הרי אני מניח שמי שנרשם ומשלם זכאי לגישה מלאה לכל המאמרים כפי צורכו גם אם זה 101 ויותר) - אני שונא להירשם לאתרים אך עלי לגבש החלטה בנושא או למצוא דרך מרוחקת אחרת. תודה לך שיידעת אותי שידוע לך שהם מציעים שלושה מאמרים בחינם. {{אלמ}}
:::ככה זה היה בזמנו לפני כמה שנים. אני לא יודע מה המדיניות הנוכחית. אם זה 100 מאמרים עוד יותר טוב. מה אכפת לך להרשם? הם לא ישלחו לך פרסומות או משהו. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:48, 27 באוקטובר 2020 (IST)
::::עקרונית אני נמנע מלהירשם לאתרים אם אין לי חובה לכך; אין לי סיבה לדון בכך כאן; אם תהיה לי דרך חלופית אשתמש בה. [[מיוחד:תרומות/182.232.139.199|182.232.139.199]] 19:51, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:::::אז אל תירשם בעצמך, אלא שמישהו אחר ירשם במקומך. אפשרי גם מישהו בדוי. ואפשר שאתה תעשה עבורו את ההרשמה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:01, 28 באוקטובר 2020 (IST)
::::::לפחות נכון לעכשיו אין לי כוונה לפעול כך. תודה על כוונה טובה. {{אלמ}}

== אתר שמרכז את הסקרים המעודכנים לקראת הבחירות בארה"ב, לפי מדינות. ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש כזה? [[מיוחד:תרומות/93.172.98.215|93.172.98.215]] 17:16, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:[[:en:Nationwide opinion polling for the 2020 United States presidential election]] [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:31, 27 באוקטובר 2020 (IST)
:אפשר למצוא ריכוז סקרים כזה, גם ברמה הארצית וגם בחלוקה למדינות (צריך להיכנס לדף ל המדינה) באתר [[FiveThirtyEight]]. האוסף אינו סתם אוסף אלא די דעתני – ציון משקל לכל סקר והשמטת סקרים שנראים גרועים מדי לטעמם של עורכי האתר. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:47, 28 באוקטובר 2020 (IST)

== שאלות בנושא [[תוכנת ניהול סיסמאות]] ההולך ונעשה "חם" בעולם המחשוב ==

סיסמאות המחשב העיקריות שלי (מערכת הפעלה, ענן וכדומה) הן לרוב בנות 12 תווים או למעלה מכך, הן מגוונות מבחינת סוגי תווים ובצניעות אני חולק שאני זוכר את כולן בעצמי ומשתמש בכולן תכוף - אני שומר מעט מאד סיסמאות בעץ הקבצים של מערכת ההפעלה שלי וגם זה לעתים באופן מוצפן.

בשלוש השנים האחרונות כמה מתכנתים (חלקם עם רקע ענף ב[[אבטחת מידע]]) אמרו לי שהם משתמשים ב[[תוכנת ניהול סיסמאות]] או לחלופין [[מנהל סיסמאות]] (נכון להיום אינני משתמש בשירות כזה); קצת מוזר לי שאנשים עם רקע של אבטחת מידע יעדיפו לשמור את הסיסמאות שלהם אצל אנשים אחרים שאינם מכירים; אינני יודע אם זה סיסמאות עיקריות או רק סיסמאות משניות ("סתמיות") של שירותים שהם בקושי משתמשים בהם או שניהם יחדיו אבל התמיהה שכל אלה הפגינו לאחר שנודע להם שאינני משתמש בתוכנת ניהול סיסמאות בהחלט הייתה גדולה, כלומר הבנתי את שימושם בתוכנה כזו כמשהו ממש מובן מאליו מבחינתם וזה מביא אותי לשאול את המומחה מספר שאלות:

# האם יש מוסכמה אם לאחסן בתוכנה כזו רק סיסמאות משניות?
# איך נכון לבחור תוכנת ניהול סיסמאות בצורה נכונה (אם בכלל)?
# איך המומחה יסביר שאנשי אבטחת מידע מסוימים מזהים בשימוש בתוכנת ניהול סיסמאות פרקטיקה מובנת מאליה (האין מדובר בטריק שיווקי כי חלקם מפתחים תוכנות כאלה בעצמם)?
# האם יש מוסכמה אם '''בפועל''' עדיף שתוכנה כזו תהיה תוכנת [[FOSS]] או דווקא [[תוכנה קניינית]] (ידוע לי היטב שרבים מאנשי אבטחת המידע לא מחבבים תוכנות קנייניות)?

בתודה וברכה. {{אלמ}}
:תשובות חלקיות מנקודת מבטי האישית:
:אין מוסכמה כזו, ואין סיבה שתהיה. אם כספת הססמאות בנויה היטב, ומוגנת בסיסמת מאסטר חזקה מאד - כל מה שיש בכספת מוגן. לי יש סיסמת מאסטר של 22 תווים שלקח לי הרבה זמן לשנן. בנושא ססמאות אורך הססמה חשוב יותר מאשר המורכבות שלה. ההתעקשות על "הסיסמה חייבת לכלול אותיות גדולות, קטנות, ספרות וסימנים" למעשה אידיוטית להחריד. סיסמה של 15 ספרות שנבחרו באקראי חזקה יותר מסיסמה של 10 תוים מסוגים מעורבים ולרוב האנשים קלה יותר לשינון. ההתעקשות צריכה להיות על "הסיסמה חייבת להיות בת 12 תווים לפחות".
: ישנן לא מעט השוואות וציונים שניתנו לתוכנות ניהול סיסמאות. אין לי המלצה טובה יותר מלבחור כמה השוואות כאלה ולקרוא אותן היטב.
:הפרנויה לגבי אנשי התוכנה אינה במקומה: מיעוט קטן מאד מאנשי התוכנה מפתחים כספות לססמאות. הפרקטיקות הישנות של ניהול סיסמאות ישובות היום על הציר של לא־בטוח - מסורבל־מדי־לשימוש־מעשי. זה מה שהפך את השימוש בכספת תוכנה לססמאות להכרח, לפחות למי שרוצה להיות גם מאובטח וגם להשתמש בהרבה שירותים שדורשים ססמא.
:אני אישית מעדיף תוכנות קוד פתוח, לא מפני שיש לי איזו אידאולוגיה בעניין, אלא מפני שהייתי עד להרבה מקרים שדווקא קוד פתוח הוא מה שהפך תוכנה למאובטחת הרבה יותר ממקבילותיה הקנייניות. הדוגמה הקלה ביותר לשליפה היא אקספלורר מול כרום ופיירפוקס. דוגמה נוספת היא (או לפחות הייתה) שרתי ווב של לינוקס מול שרתיי ווב של מיקרוסופט. בקוד פתוח קשה מאד להסתיר דלתות אחוריות. על תוכנה/אפליקציה פופולרית בקוד פתוח עוברות עיניים של הרבה יותר מתכנתים. ההנחה בת 20 השנים של מיקרוסופט שקוד סגור מאובטח יותר כי קוד המקור אינו זמין נסתרה אלפי פעמים בפרצות אבטחה שחשפו האקרים גם ללא גישה לקוד המקור.
:<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:07, 28 באוקטובר 2020 (IST)
::האין לדעתך הביטוי "כספת סיסמאות" מטעה? הרי לא מדובר בכספת שאדם שם בתוך מערכת הפעלה שלו (ובאופן התחכמותי משהו - בטח לא במערכת הפעלה שהוא עצמו פיתח), זו "כספת" שיושבת אצל אנשים אחרים שהוא אינו מכיר ואינו בהכרח מומחה לשפת הפיתוח של קוד המקור של אותה תוכנה, שהיא לפחות למיטב הבנתי, תמיד תוכנת ענן. {{אלמ}}
:::לא מטעה. הקבצים המוצפנים אולי יושבים בענן (תלוי בתוכנה, יש כאלו שלא, או על פי בחירה) אבל המפתחות יושבים אצלך בלבד. לא שונה מזה שרק לך יש מפתח לכספת. גם בכספת אתה לא צריך לדעת איך עובד מנגנון הנעילה. זו הקבלה טובה עד כדי הפער העצום במורכבות בין כספת פיזית מכנית, לכספת ססמאות (לטובת האחרון כמובן). <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:15, 28 באוקטובר 2020 (IST)
::::מצחיק, לא ידעתי שמפתחות הצפנה מעורבים לפחות בחלק מן התוכנות הללו - אני מסיק מדבריך שהקריטריון הראשון להבחין אם תוכנה כזו היא כזו שניתן לסמוך עליה זה האם היא נותנת למשתמש מפתח הצפנה מסוים. זה מבהיר למה אין בעיה ממשית שחלקן יהיו תוכנות FOSS. בברכה. {{אלמ}}

== אובייקטיבית: למה קרונה חמורה יותר מצינון? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מבחינה אפידמיולוגית ורפואית: ממדוע היחס למגיפת הקורנה הוא כה קיצוני ביחס למגיפה שנתית קבועה של צינון? האם זה כי קורונה קטלנית יותר או כי היא מדבקת יותר או כי יש לה יותר תופעות לווי? מה הסיבה?
:קטלנית '''הרבה''' יותר. בסביבות 1% תמותה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:54, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::אם הכוונה לקורונה ביחס ל[[שפעת]], שלושת התשובות נכונות. אם הכוונה לקורונה ביחס ל[[הצטננות]], אז איני יודע להשוות מה מדבק יותר, אבל מבחינת סכנה ותופעות לוואי, הרי שההצטננות קלה בהרבה ביחס לשפעת, וכל שכן ביחס לקורונה. {{אלמ}}
אז לצרוך השוואה: מה מידת הקטלניות של שפעת ושל צינון?
:של שפעת, על פי נתוני CDC, {{כ}} 0.0034%
:<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:28, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::אני לא מכיר נתונים על מידת הקטלניות של הצינון. מדובר במחלה קלה שלא פוגעת בדרך כלל בתפקוד. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 05:47, 29 באוקטובר 2020 (IST)
[[משתמש:אילן שמעוני|אילן]], האם הכוונה היא ש-0.0034% '''מהנדבקים''' מתים, או אולי מכלל האוכלוסייה?  אני תוהה לגבי השפעה סטטיסטית של החסנה ההמונית בהקשר זה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:18, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:שווה בדיקה. במקור שמצאתי זה לא מצויין, אחפש הלאה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:34, 29 באוקטובר 2020 (IST)

== האם תמונה ששוחררה לרשות הציבור (public domain) היא עם רישיון כל שהוא? ==

רוב התמונות בהן נתקלתי ב WikiCommons הוגדרו שם כבעלות רישיון קהילתי כל שהוא; בין אם זה רישיון שלא מבטיח זכויות יוצרים ובין אם זה רישיון שכן מבטיח זכויות יוצרים.

עם זאת, לגבי חלק מהתמונות שם קראתי שהן "שוחררו לרשות הציבור".

אני מסיק שגם במקרה כזה אין זכויות יוצרים אבל אני לא יודע איך להבין את זה במובן של רישיו תוכן:

* האם ההגדרה הזאת מוסדרת בחוק הבינלאומי?
* האם ההגדרה הזאת היא "רישיון" קהילתי עם שם וגרסה?

תודה מראש למומחה. {{אלמ}}
:ממה שאני יודע, יצירה עוברת לרשות הציבור כאשר הרישיון פוקע, בהתאם לחוק במדינה בו שוחררה היצירה. בד"כ מדובר ב-70 שנים לאחר מותו של בעל זכויות היוצרים. לא יודע מה קורה לאורך דורות. בהרבה מקרים, בני המשפחה לוקחים בעלות על הזכויות. יש מקרה יוצא דופן שנתקלתי בו, תוכנה ששוחררה כ-public domain, מדובר ב-sqlite. אני לא יודע איך זה נעשה שם, כי לא נדרש בכלל להצהיר על זכויות יוצרים, כדי לקבל אותן. יש ערך בנושא, ניסית לבדוק שם? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:56, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::לא. אני לאו דווקא מתכוון למקרה של 70 שנים ממות היוצר וכו' אלא למקרים בהם היוצר בין החיים ופשוט העלה יצירה ל WikiCommons והגדיר מראש את היצירה כפי שתיארתי. {{אלמ}}
:::אני מניח שכוונתך לתבנית רישיון <nowiki>{{</nowiki>[[:C:Template:PD-author|PD-author]]<nowiki>}}</nowiki> (בוויקי העברית תבנית {{תב|PD-Author}}) או אחת מהתבניות התואמות שלו PD-self{{כ}} (בוויקי העברית תבנית {{תב|שימוש חופשי}}, PD-user, PD-user-w. ההגדרה אכן מוגדרת בחוקים של המדינות השונות ובהסכמים/אמנות ביניהם. מה שכן ישנו עניין ה[[משתמש:Geagea/זכות מוסרית|זכות המוסרית]]. אני לא חושב שזה מוגדר כ"רישיון" כמו רישיונות CC למשל אבל אם אתה עושה שימוש ביצירה כדאי לציין לפחות את המקור, וגם את העובדה ששוחרר לנחלת הכלל ללא תנאים כיוון שיכול להיות שאתר המקור ירד מהרשת. [[משתמש:Geagea|Geagea]] - [[שיחת משתמש:Geagea|שיחה]] 11:32, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::::אני לא חושב שמספיק שאתר יירד מהרשת כדי שיהיה אפשר להשתמש באופן חופשי בנכסים שלו. גם במסגרת ויקימדיה נתקלתי בבעיות בנושא זכויות על תוכן מאתרים שיירדו מהרשת. מה שמעלה תהיה לגבי החוקיות מאחורי [[ארכיון האינטרנט]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:17, 31 באוקטובר 2020 (IST)

== איום לא מוצדק בחסימה. ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ויקיפדיה טוענים ש"השחתתי" ערך ושאני עלול להיחסם.
מעולם, בכל חיי, לא נכנסתי לאף ערך בויקיפדיה במטרה לשנות אותו.
שלחו את האיום בחסימה עם הIP שלי, אבל תחת השם בר הראל, ולי קוראים בכלל ניר אלון.
אני רוצה לדעת איך בדיוק קרה שמאשימים אותי במשהו שמשתמש אחר עשה ולוודא שאני לא קשור לעניין יותר.

חיפשתי בכל ויקיפדיה ולא מצאתי מענה לעניין הזה או לבעיה דומה.
דרך הדיווח על תקלות שכאלו מאוד מסורבלת, על גבול הבלתי אפשרית, והיה ונחסמתי שלא בצדק איך בדיוק אני אמור לדווח על העניין?
למה אי אפשר לעשות את זה פשוט יותר?

ניר
:כי אתה משתמש אנונימי ומזוהה רק ע"פ IP, שמשתנה לעיתים או נחלק בין כמה מחשבים. אבל גם לפי היסטוריית העריכות לא מופיע הערך שצויין. השם שציינת זה השם של המשתמש ששלח לך את ההודעה בדף השיחה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:28, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:סליחה, הערך כן מופיע, פשוט תחת כותר אחר. וההערה היא מ-2016. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:31, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:
:להבהרה - '''איום חסימה ישן אינו בתוקף.''' עבור מי שלא רשום, ישן זה חודש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:36, 29 באוקטובר 2020 (IST)

== כשסוגרים חזק את הפה יש בליטה קטנה ברקה. מה זה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היום מול המראה שמתי לב לתופעת טבע. אם סוגרים חזק את הפה (מהדקים את הלסתות) - מופיעה בליטה קטנה באיזור הרקה. ואין שריר שעובר בתוך  רקה. מה זה שבולט? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:09, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:איך אין? אז איך הלסת נפתחת ונסגרת? [[:en:Temporal muscle]] זה אחד משרירי הלעיסה שלך. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 15:35, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::מגניב, לא ידעתי. אז למה כשנוגעים ברקה מרגישים את העצם ולא מרגישים רקמת שריר בין העור לעצם (כמו שנגיד יש יד ורגל (דו ראשי לדגומה) )? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:13, 29 באוקטובר 2020 (IST)
:::אאוץ', ניסיתי לבדוק ונשכתי את הלשון. לדעתי מצאתי שריר בצד '''הפנימי''' של הלסת העליונה מאחורה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:37, 29 באוקטובר 2020 (IST)
::::טמפורליס הוא שריר רחב ודק ולא כל כך קל למשש אותו. לא הבנתי על איזה צד פנימי אתה מדבר. אפשר לראות תרשמים של שרירים ברשת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 18:48, 29 באוקטובר 2020 (IST)

== רשימת הספרים רבי המכר בעולם כולו בכל הזמנים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
התנ"ך נמצא במקום ראשון ברשימה
מי יכול להביא לי את הרשימה המלאה המעודכנת?
תודה
:תשובה: אתה בעצמך יכול להביא. חפש בגוגל וספר לנו שגם נדע. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:39, 30 באוקטובר 2020 (IST)
:הקטלוג של איקאה כבר עקף את התנ"ך לפני כמה שנים והפער רק הולך וגדל. רק מראה את הצורך להגדיר ספר מהו. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 17:40, 30 באוקטובר 2020 (IST)
::[[משתמש:Gil mo|Gil mo]], אני לא מבין מדוע אתה ממשיך להשיב כך? מישהו שאל, אתה לא רוצה לחפש/לענות - אל תגיב. אין צורך להלבין פניו ברבים. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 18:25, 30 באוקטובר 2020 (IST)
:::@[[משתמש:Shannen|Shannen]] אתה אשכרה באמת לא מבין? תקרא טוב טוב את השאלה ותגלה מה באמת כתוב: ״מי יכול ׳להביא׳ לי את התשובה מגוגל, אין לי כוח לעשות זאת בעצמי״. עם יד על הלב, אם אתה חושב שאני טועה נסה לנסח מה באמת ציפה השואל שיעשה מי שרוצה לענות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 01:35, 31 באוקטובר 2020 (IST)
::::מתנצלת על הניסוח המתעצל
::::פשוט ניסיתי בעצמי למצוא את הרשימה במגוון אתרים ולא מצאתי משהו מסודר
::::לכן ביקשתי אם יש לאנשים עוד מקורות מידע ויכולים "להביא" לי את התשובה הסופית
::::כמו שכתבו, הקטלוג של איקאה עקף ואני קוראת בכל מיני אתרי מידע וחדשות תשובות שונות
::::מענין אותי האם יש ארגון/חברה שערכו רשימה מסודרת, עדכנית ונכונה של כל הספרים.
::::זה הכל.
::::תודה. [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 20:59, 31 באוקטובר 2020 (IST)
::::: היי @[[משתמש:הארמי|הארמי]], הניסוח הזה הרבה יותר מזמין לענות :) תמיד כדאי לחפש באנגלית, והנה שורת חיפוש שמניבה תוצאות יפות, הראשונה בהן בויקיפדיה באנגלית: "list of best selling books of all times". אגב, הקטלוג של איקאה אינו רב מכר היות ואיננו נמכר אלא נמסר בחנות לכל דורש. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:03, 31 באוקטובר 2020 (IST)
::::::ספר השיאים של גינס שהוא בעצמו רב המכר. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 16:46, 1 בנובמבר 2020 (IST)
::::::הגעתי לערך [[:en:List_of_best-selling_books#List_of_best-selling_individual_books|הזה]] בויקיפדיה
::::::הוא באמת מקיף ומראה נתונים
::::::כדאי לתרגם אותו לערך בויקיפדיה העברית
::::::ולפני שמתקיפים אותי ואומרים '''לי''' לתרגם, אני אומרת לכם מראש '''שאתם''' לא רוצים את התרגום שלי. [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 02:05, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::::::: @[[משתמש:הארמי|הארמי]]  רוצים גם רוצים! תתחילי בתרגום שמסכם את עיקרי הדברים, ואם יתמזל המזל - יגדילו ויעשירו אותו ויקיפדים אחרים. מניסיון. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:16, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::אתגרת אותי
::::::::אני אנסה להתחיל, ואם יהיו תוצאות שוות אני אשים קישור [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 09:53, 8 בנובמבר 2020 (IST)

== נתוני תמותה סטטיסטיים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש גרף שמראה סיבות שונות לתומתה בישראל לאורך השנים? כלומר, כמה אנשים מתו מסרטן ריאות, כמה מהתקפי לב, כמה מצהבת, כמה מניתוחים וכדו' בכל שנה. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.48|213.55.224.48]] 14:26, 30 באוקטובר 2020 (IST)
:[https://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/MTI/info/Pages/death.aspx אוסף פרסומים] ו[https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Leading_Causes_2017.pdf דו״ח לשנים 2000–2017] ( זה הדו״ח משנת 2020, הראשון בקישור הקודם).אבל אני רואה שם רק קטגוריות כלליות. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:22, 30 באוקטובר 2020 (IST)

== האם הייתה או ישנה מגמה בקרב מתמטיקאים ישראלים לרפורמה להגיד "תורת הסטים" במקום "תורת הקבוצות" ו"תורת הקבוצות" במקום "תורת החבורות"? ==

אני הבנתי שמה שמה שנקרא במתמטיקה בעברית "קבוצה" הוא set ומה שנקרא במתמטיקה בעברית "חבורה" הוא group שזה יכול לבלבל דוברי עברית והטעה אותי בעבר כשיחפשתי מידע על הנושא באנגלית - אז התברר לי ש set מתורגם לעברית "קבוצה" ו group "חבורה" כאשר group theory מתארת סוג כללי של set אשר יש לגביו "כללים מיוחדים" (אני מניח - אקסיומות מיוחדות).

האם הייתה או ישנה מגמה בקרב מתמטיקאים ישראלים לרפורמה להגיד "תורת הסטים" במקום "תורת הקבוצות" ו"תורת הקבוצות" במקום "תורת החבורות"?

בברכה, {{אלמ}}
:בוא נאמר בעדינות שחיפוש באינטרנט של "תורת הסטים" לא מביא למפולת של תוצאות המתייחסות ל[[תורת הקבוצות]]. בעתיד, על מנת להמנע מתרגום מוטעה, תוכל ללכת לערך העברי, וממנו לערך האנגלי המקביל בלחיצת עכבר יחידה (במחשב) או בשתי פעולות פשוטות (בתצוגת נייד). לגבי שימוש במונח "תורת הקבוצות" עבור [[תורת החבורות]], הרי זה מתכון לברדק של ממש - איש לעולם לא יידע אם הכוונה היא לטרמינולוגיה הישנה או החדשה. באופן כללי, כל עוד נקבעה טרמינולוגיה מוסכמת על המתימטיקאים, הרי שמשמעות המילה מחוץ למתימטיקה איננה גדולה, וכל עוד מי שעוסק בנושא מבין למה הכוונה, ומי שלא עוסק בנושא מבין תוך מספר דקות את טעותו, הרי שזה מספיק בהחלט. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 17:15, 30 באוקטובר 2020 (IST)
::לא רק שלא ענית על השאלה שבכותרת (שגם טרחתי לשוב עליה בסוף דברי בכדי להדגישה) אלא שמה שענית רצוף בסרקזם ששודד את זמן הקוראים;
::המשפט ''"בעתיד, על מנת להמנע מתרגום מוטעה, תוכל ללכת לערך העברי, וממנו לערך האנגלי המקביל בלחיצת עכבר יחידה (במחשב) או בשתי פעולות פשוטות (בתצוגת נייד)"'' לא הגיוני כי הרי ברור מדברי שכבר למדתי והפנמתי את ההבדל ואם זה אמור להיות סרקזם אז אין לי סיבה להיעלב (אולי לא מכבודי להעריך בפניך כמה חיפושים ביצעתי בווב בחיי עד כה או כמה טוב אני מכיר את ממשק ויקיפדיה) והפגיעה האמיתית היא במעמדך בקהילה זו.
::
::אני לא מזהה ראיה לטענתך שהחלפת "תורת החבורות" ב"תורת הקבוצות" יגרום ל"ברדק של ממש" כך ש"איש לעולם לא יידע אם הכוונה היא לטרמינולוגיה הישנה או החדשה".
::
::זו לא "טרמינולוגיה מוסכמת על המתמטיקאים" אלא "טרמינולוגיה מוסכמת על מתמטיקאים מסוימים דוברי עברית" (אני לא הסמכות לקבוע אם כל המתמטיקאים דוברי העברית מסכימים לטרימינולוגיה הזו ובדיוק בגלל זה שאלתי את השאלה לעיל).
::לגבי משפטך האחרון, כמי שבעד סטנדרטיזציה במינוח מדעי אני כמובן שולל אותו על הסף. {{אלמ}}
::: לגבי שאלתך, התשובה היא "לא". לו היתה קיימת מגמה כזו היינו בוודאי מזהים מופעים רבים של ביטוי "תורת הסטים" באינטרנט, ולא כך קרה, כפי שאמרתי בשאלתי - הנחתי שתבין בעצמך מדוע התשובה שעניתי מובילה לתשובה "לא".

::: לגבי "העתיד", הנחתי שוודאי תרצה לחפש חומר על מונחים נוספים והצעתי עצה. מובן שתוכל להתעלם מעצתי ולהסתכן בשגיאות נוספות בעתיד, הבחירה - והזמן - הם שלך.

::: לגבי הברדק הפוטנציאלי, נניח שאראה את הספר [https://sheilta.apps.openu.ac.il/pls/dlamdal/lamda.perut?p_katalog=202815023  הבא] - איך אני אמור לדעת במה הוא עוסק? האם הוא יצא לפני המהפכה הטרמינולוגית או לאחריה? אולי יצא לאחריה, אך העורך עדיין לא התעדכן? והאם יש להדפיס מחדש את כל ספרי הלימוד?

::: בשולי הדברים, אני ממליץ לך לחדול מלדמיין עלבונות מכוונים ומעמדות נפגעים. ואם אתה כבר מדמיין אותם, לחשוב פעמיים לפני שאתה שופך את מררתך כאן. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 20:10, 30 באוקטובר 2020 (IST)
::::ממש אין חובה שאיזה רעיון שהולך ומתהווה בין כמה מתמטיקאים דוברי עברית בכירים יתואר במרחב האינטרנט בעברית (הדל משהו בהשוואה לבאנגלית); זו כלל לא ראיה לטענה "לא".
::::
::::גם אם בתשובתך המקורית היית מדבר על "מונחים נוספים", עדיין לא ביקשתי ממך כל עצה.
::::
::::זו גרירת משתתפי הדף לשיח צדדי מיותר שהיה אפשר לשאול על כל נושא אחר; יש דרכים להתמודד עם "ברדק" כמו שתיארת, כמו למשל הערות שוליים בספרות '''עדכנית''' או שאילת מורה מקצועי (שאמור להיות מעודכן)
::::
::::אני לא שפכתי כאן מררת אלא הגבתי לדבריך המרירים עד כדי מטרד למשתמשי המדור, לדעתי כמובן. {{אלמ}}
:::::קטונתי מלהיות מתמטיקאי, אבל תורת הקבוצות נלמדת אפילו עוד לפני הלימודים האקדמיים: הבסיס נלמד כבר בבית ספר יסודי. לכן זוהי מוסכמה שמקובלת גם על משרד החינוך. אנחנו לא ממש מתקנים גם כל מיני מושגים מבלבלים אחרים כגון [[כוח (פיזיקה)]] (לעומת [[הספק]], לדוגמה: [[כוח סוס]]). בכל מקרה, יש כאן כל מיני משיבים, בין אם מומחים ובין אם חובבים. אפשר לשאול כל שאלה. ואפשר להשיב גם כל תשובה (לאו דווקא לשאלה שנשאלה). כה זה עובד כאן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:59, 30 באוקטובר 2020 (IST)
::::::אף משרד חינוך לא רלוונטי כאן אלא רק מתמטיקאים. אני גם לא מבקש שויקיפדיה תתקן איזה מונח, אני שואל אם הייתה או ישנה מגמה (אם הייתה כמובן שלא נגרם שינוי משמעותי). מהכרותי עם הדף אני חושב שלפחות לא דייקת לגבי אילו תגובות ניתנות כאן לאילו שאלות, אבל גם זה דיון צדדי שאני לא רוצה ששאלתי תהיה הבמה לו. {{אלמ}}
::::::: אז התשובה לשאלתך היא: "לא". [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:21, 30 באוקטובר 2020 (IST)
:לשואל השאלה, אסף ענה לך תשובה מלאה ואדיבה והתנפלותך עליו אינה מובנת. אין רצון לבצע רפורמה כזו וגם לא ברור למה שתהיה נחוצה. הרי "קבוצה" היא המילה העברית המתאימה ביותר כתרגום למילה האנגלית Set (בהקשר הזה). נכון ש"קבוצה" הוא גם התרגום הטוב ביותר ל-Group, אבל לצערנו השפה העברית דלה יותר מהאנגלית ולכן בקרב על השם "קבוצה" Set מקבל עדיפות משום שהוא מושג יסודי יותר. אני שמח על השם "חבורה", בגלל שהוא מרמז על קשר חזק מאשר "קבוצה", בהלימה להגדרה המתמטית. [[משתמש:דניאל ב.|דניאל]] 02:21, 31 באוקטובר 2020 (IST)
::לפי דעתי תשובתו איננה מלאה ואיננה אדיבה ובטח שלא התנפלתי עליו אלא הגבתי לדבריו תוך שהסברתי מדעתי את אי הרלוונטיות הכללית של דבריו לשאלתי בעודי מושפע מקריאת כמה תגובות אחרות שלו במדור בעבר. אין לי כוונה להתדיין על כך; אם מישהו חושב שהשאלה לא מתאימה למדור הוא מוזמן לבקש מהמפעילים את מחיקתה. {{אלמ}}

== מי ייצג את ישראל בהלווייתו של רייגן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
לילה טוב. מדי פעם עוברת במוחי האפשרות שאתרגם את הערך {{אנג|Death and state funeral of Ronald Reagan}}, על אודות מותו והלווייתו הלאומית של רונלד רייגן. לפי הערך, בפסקה "Foreign Dignitaries" נכתב כי נציגה של מדינת ישראל הוא "ראש הממשלה שמעון פרס". רגע, ההלוויה התקיימה ביוני 2004! פרס כבר 8 שנים אחרי [[ממשלת ישראל העשרים ושש|תקופת כהונתו השנייה והקצרה כרה"מ]]! באותם ימים הוא היה בכלל [[ראש האופוזיציה]]. תמוה, כי בכתבה הזו: {{הארץ|[[נתן גוטמן]]|הלוויית רונלד רייגן, "מהמרשימות שידעה הבירה האמריקאית"|1.973619|13 ביוני 2004}} — נכתב כי {{ציטוטון|את ישראל ייצגו בטקס ההלוויה ה[[משרד ירושלים ומורשת|שר]] [[נתן שרנסקי]], שהצליח לצאת מ[[בריה"מ]] בתקופת רייגן, בעקבות מאבקו של הנשיא האמריקאי לשעבר להפלת [[מסך הברזל]], וכן [[שגריר ישראל בארצות הברית|שגריר ישראל בוואשינגטון]] [[דני איילון]].}} הרבה סימני שאלה עלו לי מהקטע הזה. [[משתמש:ניב|ניב]] - [[שיחת משתמש:ניב|שיחה]] 23:18, 30 באוקטובר 2020 (IST)

== חרדים ישנים עם ציצית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אני רואה עכשיו שטיסל ושמת לב שדמויות שם הולכות לישון כשיש עליהם ציצית (טלית קטן). האם יש הסבר לכך? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.48|213.55.224.48]] 17:24, 31 באוקטובר 2020 (IST)
:אין חובה הלכתית לישון עם ציצית, ורוב החרדים לא ישנים עם ציצית. אמנם יש מקצת שכן ישנים על פי ה[[מגן אברהם]] בסימן כ"א סעיף ב בשם כתבי [[האר"י]], שלדעתו על פי הסוד יש עניין לישון עם ציצית. באמת כדאי להוסיף לערך "[[ציצית]]" ואעשה כך. בברכה, [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • י"ג בחשוון ה'תשפ"א • 17:57, 31 באוקטובר 2020 (IST)
::יש לציין שלפי חלק מהפוסקים אין לישון עם ציצית משום ביזוי מצווה. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 21:33, 31 באוקטובר 2020 (IST)

== ספורט בכלא ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

1) האם בכלא בארץ יש חדר כושר בו אפשר לפתח גוף?

2) האם מותר בכלא להתאמן בספורט המשלב לחימה (קרב מגע, ג'ודו, היאבקות וכדו')? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:21, 1 בנובמבר 2020 (IST)

== מה ההבדלים בין האיסלם לבין היהדות בתפיסת האלוקות? ==

בין היהדות לנצרות יש הבדלים ענקיים: האל הראשי בנוצרות הוא אדם שהיה בן לאלוהים וקיבל מעמד של אל לאחר מותו. יש בנצרות אם, אב, בן ובסוף גם "רוח הקודש". האלים הנוצריים מיוצגים על ידי פסלים ותמונות, כאשר מייחסים סגולות לחפצי הקדושה עצמם. זאת גישה שונה מהותית מתפיסת האלוהים ביהדות הרואה בו כוח חסר צלם ודוחה מכל וכל תפילות מול פסלים.

אבל מה ההבדלים המהותיים בין אללה לבין הקב"ה ביהדות? [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 13:31, 1 בנובמבר 2020 (IST)
:מה זה "אלוקות"? [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 14:05, 1 בנובמבר 2020 (IST)
::@[[משתמש:דוד שי|דוד שי]]: אלוהות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:32, 1 בנובמבר 2020 (IST)
:::{{א|שואל השאלות}}, ה[[רמב"ם]] אכן כתב על המוסלמים שהם אמנם כופרים, אך אינם עובדים עבודה זרה כמו הנצרות: {{ציטוטון|אלו הישמעאלים אינם עובדי עבודה זרה כלל, וכבר נכרתה מפיהם ומלבם, והם '''מייחדים לאל ייחוד כראוי שאין בו דופי'''}}. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] - [[זמן (ישיבות)|זמן]] פורה! • י"ד בחשוון ה'תשפ"א • 14:58, 1 בנובמבר 2020 (IST)
::::"וכבר נכרתה מפיהם ומלבם" מתייחס לעבודה זרה? כלומר "עבודה זרה כבר נכרתה מפיהם ומלבם"?<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:50, 1 בנובמבר 2020 (IST)
:::::{{א|אילן שמעוני}}, כן. [[משתמש:אליה. ג|אליה. ג]] • [[שיחת משתמש:חשבון|שיחה]] - [[זמן (ישיבות)|זמן]] פורה! • י"ד בחשוון ה'תשפ"א • 17:40, 1 בנובמבר 2020 (IST)
::::ובכן, הציטוט של הרמב"ם מוכיח כי היהודים רואים את האיסלאם כפולחן שקרי ל[[אלוהים (יהדות)]], כמו שמוסלמים רואים את היהדות כפולחן שקרי ל[[אללה]]; אך האם התפיסה של שני הדתות דומה גם ברמת התכונות האלוהיות (למשל, האם מוסלמי יקבל או ידחה הגשמה או [[פנאנתאיזם]] של אלוהיו באופן שווה לרעהו היהודי)? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 22:32, יום ראשון בשבת, י"ד בחשוון ה'תשפ"א (IST).
:::::המושג הגשמה אינו מוגדר דיו. גם בין הפילוסופים הרבניים קיימת מחלוקת. כמו האם לאל יש רצון, הנאה (קורת רוח) ועוד. הפרש גדול עולה בין הזרם הרמב"מיסט לבין הקבליסט. מלבד כל זאת ההיסטוריה היהודית עשירה במגשימים למיניהם, וידועים דברי הראב"ד על הרמב"ם במשנה תורה ({{רמב"ם|תשובה|ג|ז}}). ההיסטוריה האסלאמית עשירה לא פחות בפולמוס זה. בין הלוחמים בהגשמה האסלאמיסטית הייתה [[האסכולה החנבלית]], וכן ה[[מועתזילה]] קידשה על כך מלחמת חורמה. גם [[האסכולה המאתורידית]] תרמה לענף זה. לעומת זאת אנו יודעים על מגשים מיורקי מפורסם בן המאה ה-12, אבו עמר אל קוריישי, שראה את האל כבעל צורה אנושית של ממש, באופן נחרץ. גם [[אבן תיימיה]] היה מגשימן בולט, עד שהואשם על ידי מתנגדיו כלוקה באלילות. ממליץ גם על קריאת הערכים {{אנג|Tashbih}}, {{אנג|Ta'til}}, {{אנג|Tanzih}}. למעשה כיום איסור ההגשמה באסלאם דומה לזה שביהדות, אם כי קיימים הבדלים דקים לשני הצדדים. לדוגמה, באסלאם אסור לצייר ישויות רוחניות (וזה כולל גם את פניו של מוחמד). מבחינה תיאולוגית יש שרואים את היהודים כיותר מתנגדים להגשמת האל מאשר המוסלמים. קיים גם הבדל קל בין השיעים לסונים, שאלו האחרונים רחוקים יותר מההגשמה בזכות ה[[אשעריה]]. [[מש:קובץ על יד|קובץ על יד]] • [[שמש:קובץ על יד|שיחה]] •  20:58, 15 בנובמבר 2020 (IST)

== ניתוח פומבי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בסרטים ישנים יש קטע שבו רופאים עומדים במרכז של מין קרקס כשהקהל הוא מסביב ומבצעים ניתוח תוך כדי הסברים.

יש לזה שם? האם זה מתקיים גם היום ככה? {{אלמ|213.55.224.48|2 בנובמבר 2020 01:59}}
:חפש/י "operating theater" ו- "anatomical theater". [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 12:40, 2 בנובמבר 2020 (IST)
::לא, זה לא מתקיים ככה היום. בעבר זה היה מקובל יותר. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 12:47, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:::אם כן מה כן עושים כיום, מצלמות בשידור ישיר? [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 03:46, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::בבתי החולים שהיתי בהם לא היה שום דבר כזה וגם למה שיהיה? יש מצלמה שעוזרת למנתח, למשל בניתוח לפרוסקופי, אבל ניתוח זאת לא הצגה לקהל הרחב. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 04:58, 4 בנובמבר 2020 (IST)

== האם מוזיקה באמת מרגשת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
כולם מדברים על מוזיקה כמשהו מרגש; נגינה מהירה מקושרת אוטומטית לשמחה, נגינה איטית יותר לעצב וכדו'. לאחרונה יצא לי לדון בזה עם חברים, וכמה שניסיתי לחפש - לא מצאתי מידע ברור.

הרי רגש, מעבר לזה שהוא חוויה סובייקטיבית, הוא גם הליך פיזיולוגי לחלוטין (הורמונים שמופרשים, גירויים נוירולוגיים, משהו כזה. לא למדתי את הנושא). האם כשאנחנו שומעים מוזיקה אנחנו מתרגשים ברמה הפשוטה של העניין; כלומר, שכשם שכשאנחנו שמחים - מופרשים חומרים מסוימים בגוף, כך גם כשאנחנו שומעים מוזיקה - או שמדובר בפרשנות לא נכונה של האדם את החוויה שהוא חש (ולמעשה כל חוויית שמיעת המוזיקה מסתכמת בהנאה בלבד)?

דבר נוסף שאשמח לדעת הוא, אם נניח שאכן המוזיקה יוצרת רגשות, האם שיוך סוגים של מוזיקה לרגשות מקבילים להם הוא משהו מלאכותי ונרכש, או שהוא מתבקש מעצמו.

תודה רבה!
:למוזיקה השפעה ברורה ומדידה על פעילות במוח - ובאזורים הקדומים שלו: [[אמיגדלה]], [[היפוקמפוס]] ו[[המערכת הלימבית]]. ישנם קישורים בין מרכזי השמיעה במוח לאזורים אלה, ובאופן מפתיע - גם לקורטקס החזותי (כלומר, מוזיקה משפיעה על ראייה). חלק מההשפעות הרגשיות של מוזיקה נמדדו כמתוכנתים מראש, ואחרים לא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:16, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:עצם זה שגירוי חיצוני משפיע על עולם הרגש לא אמור להפתיע אותך. גם לראות כלב חמוד מעורר רגשות וגם ליפול במדרגות. העולם הפנימי שלנו מושפע מאוד מגירוי על ידי העולם החיצוני, אותו אנו קולטים דרך החושים שלנו. באופן כללי [[בעיית גוף-נפש]] היא אחת הבעיות העתיקות בעולם הפילוסופיה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:28, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:חשוב לציין שיש גם השפעה תרבותית לגבי התפיסה הרגשית של מקצבים. אגב, מוזיקה מהירה אינה בהכרח מייצגת אושר, היא יכולה לייצר מתח ולחץ. יודעים איך לעשות מניפולציות כאלה עבור פסקול לסרטים ולסדרות. לרוב מדובר באותה מנגינה בבסיסה, שמייצרים עבור הזיכיון, והיא עוברת שינויים כדי ליצור אווירה שונה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:25, 4 בנובמבר 2020 (IST)

== הגדלת הקנס - על מה הקצף? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בעקבות הגדלת הקנסות על פתיחת מוסדות חינוך שלא לפי הנחיות משרד הבריאות, קמה סערת חרדים גדולה. שאלותיי:
# מדוע חשים דווקא החרדים נפגעים בעוד העניין מכוון לכלל המוסדות?
# אם אין כוונה זדונית להפר את ההנחיות, למי אכפת מה גובה הקנס - אם הקנס ממילא לא ינתן? או שאולי דווקא החרדים מתכוונים להפר את התקנות והם מעדיפים לשלם 5000 ש״ח במקום 20000?
[[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:30, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:לדעתי זה מפני שהם מתכוונים מראש לא לציית להנחיות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:01, 2 בנובמבר 2020 (IST)
::1. ברור שאצל החרדים שתלמודי התורה פתוחים הפגיעה גדולה יותר.
::2. לא ברור לי מה זה משנה מה גובה הקנס, הרי ממילא אין אכיפה כלפי תלמודי התורה. תבקר בכל אזור חרדי. [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • ט"ז בחשוון ה'תשפ"א • 19:17, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:::אשמח לשמוע דעתו של חרדי שחושב שנעשה עוול ויענה לשאלותי. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:56, 3 בנובמבר 2020 (IST)

== שליט מדינה חסר סמכויות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם יש שם לתופעה בה ראש המדינה הרשמי הוא לא זה שמקבל החלטות בפועל? כמו [[קיסר יפן]], [[נשיא גרמניה]], [[נשיא ישראל]] וכדו'? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:06, 2 בנובמבר 2020 (IST)
:שליט [[דה יורה]] מול שליט [[דה פקטו]]? ב[[מיוחד:תרומות/דג ירוק|ברכה]] וב[[משתמש:דג ירוק/שיחות פתוחות|תודה]], [[משתמש:דג ירוק|דג ירוק]] ([[שיחת משתמש:דג ירוק|שיחה]]) • 19:13, יום שני בשבת, ט"ו בחשוון ה'תשפ"א (IST).
::כן, באנגלית זה נקרא {{אנ|Figurehead|Figurehead}}. הכוונה היא לראש מדינה ייצוגי או סמלי. אין מילה מקבילה מדויקת בעברית, אולי אפשר לקרוא לזה "מנהיג ייצוגי". -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 22:05, 3 בנובמבר 2020 (IST)
:::תרגום בעייתי. גם הנבחרים בעלי ההשפעה נקראים נציגי ציבור. גם עלול להתקשר למושג "דמוקרטיה ייצוגית". [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:17, 4 בנובמבר 2020 (IST)

== האם יש דוגמאות לטיפולי המרה שפעלו? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לטיפולי המרה יש תדמית מאוד שלילית ובצדק. אבל הם יש מקרים ידועים בהם המטופל שומר על נטייה חדשה לאורך זמן וגם שמח מזה?
:הייתה תקופה בה זה היה מקובל, כאשר הומוסקסואליות עדיין הוגדרה מחלת נפש, ונעשו טיפולים בכפייה בחסות המדינה. לא יודע מה הייתה מידת המעורבות של רפואה אמיתית ומחקר בנושא. לגבי היום, אין התעסקות בזה בצורה רצינית, בטח לא מדעית. זה בכלל אסור, כי זו התעללות ברוב המקרים וכי הוכח שלא ניתן לשנות נטייה מינית, אם כי המקור לנטייה מינית עדיין לא ברור לחלוטין, אך יש מספר השערות. יש כאלה שטוענים ששינו את נטייתם, אבל אי אפשר באמת לדעת, בד"כ מי שהולך לזה, זה לא מבחירה, זה אפוף בפרופגנדה ובשטיפת מוח, בעיקר בקהילות יותר מסורתיות שההתנגדות האידיאולוגית היא ממניע דתי, מטענה שמדובר במעשה לא מוסרי (לא ברור לי מה לזה ולמוסר, שבכלל עוסק בשאלות אחרות). כדי לבחון דבר כזה לעומק נדרש מדד אובייקטיבי ולא להסתמך על דיווח אישי, לדוגמא על ידי תגובות לא רצוניות של הגוף, כאשר יש כאלו מן הסתם בהיבט של משיכה מינית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:04, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::נטייה מינית נמצאת על סקאלה, אני בטוח שהומו עם נטייה לבי שיש לו משיכה של 60% לגברים ו40% לנשים (נניח שזה ניתן למדידה בצורה הזאת) יוכל לעבוד על הנטייה ולחזק את המשיכה לנשים. לאדם שהנטייה שלו קיצונית יותר זה יהיה כנראה קשה יותר ואולי בלתי אפשרי. הבעיה היא שרוב המטפלים מנועים מאידיאולוגיה ופחות מרצון לעזור למטופל, החוק שהוצע בכנסת מסוכן בהקשר הזה כי הוא ימנע ממטפלים שלא פועלים מאידיאולוגיה לפעול. וGalzigler איפה הוכח שלא ניתן לשנות נטייה מינית? בכל מקרה חבל שלא נעשים יותר מחקרים מדעיים בנושא, אני מאמין שכמו שלאדם יש זכות לקחת הורמונים ולבצע ניתוח לשינו מין כך יש לאפשר לאדם שבוחר בכך לבצע טיפולים שיעזרו לו לשנות את נטיתו המינית.--[[מיוחד:תרומות/79.176.35.76|79.176.35.76]] 00:00, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::הקונצנזוס הוא שנטייה מינית היא מולדת ואינה ניתנת לשינוי. אנשי מקצוע כל הזמן מזכירים זאת, וזו הסיבה העיקרית להתנגדות לנושא טיפולי ההמרה, מה גם שהטיפולים האלו אינם מבוססים מדעית, ואינם נערכים ע"י אנשי מקצועי או גיבוי מדעי כלשהו. הטיעון העיקרי הוא שאדם לא מקבל את עצמו בגלל היחס של החברה, ואם תהיה יותר קבלה והכלה לא יידרש דבר שכזה. תחשוב על זה: האם יהיה סטרייט שיירצה להמיר את נטייתו להומו? ולמה כן או לא? ואגב, יש המון מחקרים בתחום מיניות האדם ובהומוסקסואליות בפרט. מה שחסר זה על גוונים אחרים של נטיות מיניות. נניח, חוקרים יותר על הומואים מאשר על לסביות. אפשר להגיד שזה נכון באופן כללי ברפואה שההתמקדות היא בעיקר בגברים ולא בנשים, ובהרבה מקרים זו בעיה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 01:01, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אני לא חושב שזה הקונצנזוס. על כל פנים, בפיד הפייסבוק שלי הופיעו שני פוסטים של הומואים שבעקבות טיפול פסיכולוגי (לא טיפול המרה) הסתקרנו לנסות מגע הטרוסקסואלי ואחרי תהליך של שנה בערך "עברו קבוצה". 
::::טיפולי המרה הם פסולים משום שהם מסמנים מראש את מטרת הטיפול ללא קשר לטובת המטופל. כמו כן, אם להאמין לדברי של ילדה בת 14 שעברה טיפול המרה, המטפלת לחצה עליה (בגיל 14!) לשכב עם חבריה (ברבים), וזה כבר מופרע ממש. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:17, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::אין ספק שמקרה הנערה שאתה מתאר הוא נוראי, אך עם זאת אין שום פסול בלסמן את מטרת הטיפול - למשל, אלך לטיפול כשהמטרה שלי היא להיות מאושר עם בן/בת זוגי או לטפל בטראומת מלחמה. כשמטרת הטיפול מתלכדת עם טובת המטופל אין שום בעיה. מה שמעניין אותי האם בעקבות טיפול פסיכולוגי היו כאלה ש״עברו קבוצה״ והיו לגייז? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 16:24, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::הניסוח שלי הוא "מסמנים מראש את מטרת הטיפול '''ללא קשר לטובת המטופל'''" <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:53, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::נטייה מינית היא דבר הרבה יותר מורכב משחושבים. שמעת על "נזילות"? על "סולם קינסי"? על נטייה רומנטית לעומת מינית? יש איזה דירוג מורכב מאות וספרה שבא להחליף את סולם קינסי והופך את זה לאפילו יותר מסובך. יש לך איזשהו מקור לכך שזה לא מקובל לחשוב על נטייה מינית כעל דבר קבוע? לפחות אתה מסכים על כך שזה טבעי? אצל פינגווינים מסתבר שזה די נפוץ, והם גם מונוגמיים, אז ממש רואים אצלם יחסי זוגיות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:08, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::דבר ראשון, [https://www.srugim.co.il/503389-הפסיכולוג-אמר-לי-לשכב-עם-חברים-שלי-היי לדראון עולם].
::::::אני מכיר כמה הומואים שנטייתם השתנתה, ואני מכיר כמה סטרייטים שכך. זו הוכחה אמפירית מובהקת.
::::::לדעתי אתה סותר את עצמך - מצד אחד מכיר בקיומו של סולם (היינו, ספקטרום) ומצד שני מתעקש שזה לא ניתן לשינוי בשום מקרה. 
::::::כמו כל תכונה אנושית, יש פה השפעה של גנטיקה, ביולוגיה וסביבה, בשיעורים שעדיין לא ברורים. מאחר ו'''סביבה''' היא אחד הגורמים, ברור ששינוי יתכן, גם אם מדובר בשיעור קטן מהאוכלוסיה. היחיד שיכול לפסוק אם הוא מעוניין לבדוק אפשרות של שינוי הוא האדם עצמו. לאף אחד - לא רב ולא גל אוחובסקי - אין זכות אפילו לצייץ לעברו שמה שהוא בוחר לנסות לא בסדר, בין אם זה לאמץ זהות הומואית או להיפך, לבדוק אפשרות של שינוי.
::::::דברי עד נוסף בפני הוועדה -י' גבר בעילום שם ופנים העיד בפני הועדה: "עברתי תהליך פסיכודינאמי אצל פסיכולוג. ממצב שמעולם לא נמשכתי לנשים, התחלתי להימשך והיום אני נשוי לאישה ואב לילדים. לא עברתי שטיפות מוח או פרקטיקות קשות, אלא טופלתי בדרך של אהבה וחסד. אנשים רואים בי השראה ואף אחד לא יגיד מה המהות הפנימית שלי. עשרות אנשים הצליחו בתהליכים כאלה ואני לא יכול לשמוע את הדיבורים האלה שהם לא אמת. לא תגידו לי על מה לדבר ולעבוד עם הפסיכולוג שלי. אני עדות לזה שאפשר לעבור תהליך".
::::::<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:05, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::איך הספקטרום סותר משהו? זה ידוע, וידוע שדווקא אין כמעט סטרייטים לחלוטין. כולם בעלי נטייה מסויימת, בין אם באחוזים בודדים, או בין אם יותר לאותו מין. ראה מה קורה כאשר גברים סטרייטים שוהים בסביבה גברית לאורך זמן, כמו בכלא. זה מתקשר לנושא של נזילות, יש אפשרות לתנודה מסויימת בהעדפות לאורך זמן, שתקופה מסויימת המשיכה תהיה יותר לכיוון מסויים, אך זה לא מעיד על שינוי של הנטייה, אלא שהנטייה עצמה מעט יותר מורכבת, לפחות על פי מה שידוע כיום בתחום ומקובל במדע. כיום לא ידוע אם יש השפעה סביבתית, אך לא נמנעים מהאפשרות הזו, ומהאפשרות שייתכן שזה לא לגמרי מולד, אלא מתקבע עד גיל מסויים. זה שאתה מכיר אנשים כאלה, לא מעיד בצורה אובייקטיבית על שינוי. ייתכן שיש השפעה חברתית שגורמת להם לנסות להשתנות ולהתכחש לנטייה שלהם. לצערנו, עדיין היום אין קבלה מלאה ועדיין יש הרבה מאוד שמרנות, בעיקר בישראל. לגבי תכונות ושינוי, כנראה לא מדובר בתכונה, ברמה אישיותית, כלומר שנטועה במוח, ועבודה על זה תוכל לשנות זאת, הודות לגמישות של המוח, אלא למערכות אחרות בגוף, חלק גנטיקה כמו שציינת, חלק קשור להתפתחות עוברית וכנראה להורמונים, מה שהופך את זה למאוד מסובך להבין איך ניתן בכלל לשנות זאת, ועדיין עומדת השאלה המוסרית - האם נדרש לשנות זאת ולמה? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:40, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::נדרש בטח שלא, אבל אם מישהו רוצה - לא משנה למה - זכותו לבדוק את האופציה, בדיוק כמו שזו זכותו של הטרו שרוצה - לא משנה למה - לבדוק את האופציה השניה. זה לא ענייננו לדחוף את האף לרצונות של אנשים אחרים, ולא ענייננו לומר להם משהו בסגנון - הנטייה שלך לא השתנתה, זה רק נדמה לך. זה גם לא משנה אם שינוי בסביבה (נאמר קרבת גברים חתיכים או נשים משעשעות) מביא לשינוי המיקום בספקטרום. זה קורה, זו עובדה, כמו שלחמור יש כינים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:32, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::לגבי המשפט הראשון, זו גם תופעה ידועה, [[בי-קיוריוס]]. אנשי דת עושים בדיוק את זה, דוחפים להמיר את מי שסוטה מהמסלול שהם מכירים בו כיחידי שהוא לגיטימי, וכשרוצים לנרמל את זה, לתת שוויון זכויות, ושבבירוקרטיה יכירו בהם, טוענים שאונסים אותם להכיר במשהו שנוגד את השקפת עולמם. ציינתי שיכולות להיות תנודות בספקטרום, ושזה נקרא "נזילות", אבל מה שמבדיל האם אפשר לנוע בספקטרום ולאילו כיוונים, מכתיב האם זה קבוע או לא, כלומר האם כל אדם יוכל לשנות את העדפותיו - אם לא, כנראה שהנטייה היא יותר קבועה, והרעיון של נזילות הגיוני ומתקיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:44, 5 בנובמבר 2020 (IST)

== גיל פרישה לנשים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

הערך [[גיל פרישה]] מתאר את גיל הפרישה המוקדם יותר עבור נשים כמשהו שמפלה נגד נשים, בזמן שאני תמיד חשבתי שזאת דוגמה מובהקת לפריווילגיה המוגדרת בחוק: גיל פרישת החובה הוא זהה בין גבר לאישה, אבל לאישה יש בנוסף אופציה לפרוש בגיל 62 מבלי לאבד מזכויותיה. יש אפילו ערך [[בג"ץ נעמי נבו]] המדבר בדיוק על זה. (הערך [[גיל פרישה]]  גם מפנה ב" הבדלי השכר בין גברים ונשים" לערך "אפליה", שזה ממש הבעת עמדה מצד הכתובים, אבל זה סיפור אחר). אז מה אני לא מבין?
:מי שפורשת מוקדם יותר תקבל פנסיה נמוכה יותר. נדמה לי שבמשחקי הכיס בערוץ 11 אמרו שזה שווה ערך לבערך 2000 שקל בחודש. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 22:18, 3 בנובמבר 2020 (IST)
:: המונח "תקבל" מטעה בהקשר הזה. נכון יותר לומר ש"הספיקה לצבור" פנסיה נמוכה יותר. הרי הפנסיה משולמת מתוך חסכון אישי. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 22:20, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::: ובכל מקרה, זו בחירה שלה, שכן יכלה לבחור לפרוש מאוחר יותר, כגבר. מסכים עם השואל. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 22:35, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::::הסוד טמון בפסיקה המובאת במאמר [[גיל פרישה]] בהערת שוליים 3. ניסיתי לקרוא ולהבין מדוע בכל זאת ישנה אפליה אך הקריאה מאוד קשה. מישהו יכול להסביר במילים פשוטות? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:29, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::: שם מדובר על אפליה מטעמי גיל, לא מגדרית, ונדונה שם עצם האפשרות לחייב אדם לפרוש בגיל מסויים. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 08:01, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::השגיאה היחידה שאני מוצא במאמר (סעיף גיל פרישה לנשים) הוא נושא הקושי האקטוארי, וצריך למחוק את הסעיף הזה. אישה יכולה לפרוש בגיל 67 כמו גבר. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:36, 4 בנובמבר 2020 (IST)

== אם נישום רשות המסים הישראלית בוחר לנהל ספריו באנגלית הוא עובר על החוק? ==

שלום, נניח ויש לי [[ישות חשבונאית]] ב[[סיווג חשבונאי]] [[עוסק פטור]] ואני מחויב בחוק לנהל [[ספר קבלות]] (receipt book) ו[[ספר חשבונות]] (general ledger) ואני מעוניין [[ניהול ספרים|לנהל ספרים]] אלה באנגלית בלבד כי זה פשוט יותר נוח לי.

אם נישום רשות המסים הישראלית בוחר לנהל ספריו באנגלית הוא עובר על החוק? בתודה וברכה. {{אלמ}}

== חוסר התחשבות בקולות כשרים בבחירות לארה"ב ==

דובר על כך שייתכן ותיפסק ספירת קולות כאשר לא הושלמה הספירה מההצבעה המוקדמת. איך ניתן לאפשר דבר שכזה שפוגע בהצבעה? ניתן ככה לפגוע במכוון בתוצאות. דיברו על כך שרוב המצביעים למפלגה הדמוקרטית מגיעים להצבעה המוקדמת, בשונה מהמצביעים למפלגה הרפובליקנית, כך שיהיה מי שירוויח מהחלטה שכזו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:09, 3 בנובמבר 2020 (IST)
:שמעתי על זה וזה נשמע לי הזוי. אם הצבעה שהיתה תקינה וחוקית נפסלת מסיבות טכניות - זה לא רק זלזול באזרחים ובשיטת הבחירות. זאת פגיעה לא קטנה בעקרונות של דמוקרטיה ומהווה סוג של זיוף תוצאות. סטייל החלפת פתקים בדיעבד. ככה שאני מקווה שמדובר ב"פייק ניוז" שנועדו לעורר מהומה. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:56, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::נראה לי שהקולות ייפסלו רק אם לא הפרישו תרומות ומעשרות. -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 21:59, 3 בנובמבר 2020 (IST)
::כי חסר מהומה? ארה"ב נערכת למלחמת אזרחים. טוענים שיש התארגנויות למרד כי הרפובליקנים לא יהיו מוכנים לקבל את תוצאות הבחירות אם טראמפ לא יינצח. רק לי זה מזכיר וידאו שפורסם ברשתות החברתיות שבו רואים הבטחה של בוחרי הליכוד לעשות פה מלחמת אזרחים אם נתניהו לא ייבחר, אי שם בבחירות הראשונות? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:06, 3 בנובמבר 2020 (IST)
:::יש להפריד בין תקשורת למציאות בשטח. אין שום דבר שמתקרב להתארגנות למלחמת אזרחים. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 00:00, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אז מאיפה הידיעה הזו מגיעה? דיברו על התארגנות למניעה, נראה לי אפילו ברמה של להכין את המשטרה לטפל באלימות, אם תפרוץ. הבנתי, גם מהדיווחים שזו ספקולציה ולא מידע מודיעיני מבוסס, אבל כנראה יש בסיס כלשהו לחשש הזה, לא רק מאיזו הערה שטראמפ זרק וחזר בו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:55, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::עיתונות צהובה וייצור כותרות. איסטרא בלגינא קיש קיש קריה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:20, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::::צהובה? זה לא רק בכתבות נידחות באתרי החדשות. גם באולפנים במהדורות המרכזיות, העיתונאים והפרשנים הפוליטיים ציינו זאת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:44, 4 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::נכון, גם הם צהובים. נראה שעיתונות אחראית פסה מן העולם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   04:06, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::אם זה מדווח גם בארה"ב, אין סיבה שלא יציינו זאת פה. על העיתונות האלטרנטיבית שהתפתחה פה אתה סומך? גם רואים כעת מחאות עממיות, משתי המחנות. נראה שהחשש לא היה כ"כ אבסורד. הדמוקרטים מחו מול הבית הלבן, בעיקר תנועת BLM. רפובליקנים מוחים במוקדים של ספירת קולות במטרה לעצור את הספירה. זה בכלל הזוי, שטראמפ מנסה להוביל את ההכרעה לביהמ"ש העליון. איזו מהומת אלוהים והסתה היינו רואים פה אם מועמד היה עושה זאת כאן. כאילו לא מדברים מספיק נגד בגץ, ועולות כל מיני קונספירציות הזויות - דיפסטייט, דיקטטורה משפטית ושאר מושגים ממקומות שאנחנו לא דומים להם ולא רוצים להידמות להם. אמרו גם שזו הייתה התוכנית של טראמפ מההתחלה ולכן ביצע מינויים לביהמ"ש העליון, כדי שתהיה שם תמיכה בהחלטה נגד תוצאות הבחירות. זה גם נשמע כמו קונספירציה, אך נראה שזה מתגשם כעת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:29, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::טוב, פשוט נחכה ונראה. לדעתי זה לא יעבור את הרף של מהומות רחוב סטייל הפרעות אחרי רצח פלויד. נתערב על שדרוג 3 "דרוש מקור" למקור? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:38, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::זה תלוי איך זה יטופל, ואני מקווה גם שלא יפרצו מהומות. ההשפעה היא שלילית על כל העולם הדמוקרטי, כאשר זה מגיע מהמעצמה שמכתיבה סדר בעולם המערבי, לא רק מדינית, אלא גם תרבותית, והרבה מדינות נשענות עליה במידה מסויימת. אם יכלאו לסכסוכים פנימיים, מן הסתם שיפסיקו לעסוק בשאר העולם, ויאבדו את תפקידם כבעלי חשיבות בינלאומית, בכל הנוגע למדיניות, כמו המעורבות באו"ם. כנראה שמבחינת הכלכלה, כמו ייצוא טכנולוגיה לא ייפגעו. כבר דיברו פה על אפשרות לא ריאלית של שקיעת המעצמה ארה"ב בגלל הפוליטיקה הפנימית, בגלל סכסוכים בתוך המדינה בין מחנות וצדדים, דבר שמשותף גם אלינו פה בישראל, וגם פה יש כאלו שחוזים את סופו של החלום הציוני בגלל זה. נקווה שזו סתם הגזמה וכולם יתבדו ושזה רק משבר קצר שיעבור, שנתגבר ונלמד ממנו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:56, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:מסתבר שיש תופעה אפילו יותר הזויה בארה"ב להטיית תוצאות הבחירות, [[הטיה בקביעת מחוזות בחירה]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:56, 7 בנובמבר 2020 (IST)

== כלי ויקיפדי שרק מתריע על שגיאות דפוס בערכים בלי לתקן אותן? ==
* האם יש כאן כלי כזה?
* האם זה חייב להיות משתמש בוט או שמא זה יכול להיות גאדג'ט? 

תודה רבה על סיוע. {{אלמ}}
:אם אתה משתמש בכרום, הוא מסמן לך שגיאות כתיב. לגבי השאלה, זה לא חייב להיות בוט, ניתן להרחיב את העורך החזותי לתמוך באפשרות הזאת. אני חושב ששירותי גוגל, כמו docs תומכים בזה בעורך שלהם. נדרש עדיין לייצר מאגר של מילים תקינות, ובעברית זה יותר בעייתי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 13:20, 4 בנובמבר 2020 (IST)

::בניגוד לדפדפן מתריע כגון כרום שמצריך כניסה לדף העריכה של כל ערך בנפרד אני מתכוון לכלי שרץ על הדפים מבחוץ, אתה מכיר כזה? בברכה. {{אלמ}}
:::הרחבה למדיה-ויקי? אישית, לא מכיר. אבל יש מימושים כאלה ל-web. אפשר לנסות לבקש להוסיף את הפיצ'ר הזה לעורך החזותי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:01, 4 בנובמבר 2020 (IST)
::::אני אישית לא משתמש בעורך החזותי - יתרה מכך, אני מעוניין לרוץ על דפים במצב קריאה בלבד. בברכה. {{אלמ}}
:::::ישנם הבוטים [[ויקיפדיה:תחזוקה/שתי שקל|שתי שקל]] ו[[ויקיפדיה:תיקון תקלדות בקליק|תיקון תקלדות בקליק]]. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:23, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::אז נשמע שמה שאתה מחפש כלל לא קשור למדיה-ויקי. ייתכן שאיזשהו סקריפט bookmarklet (או greasemonkey) או תוסף לדפדפן יוכל לעשות את העבודה. לא יודע אם יש משהו כזה ל spell checking. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:49, 5 בנובמבר 2020 (IST)

== האם יש סיווג "אינטואיטיביות" לשפות תכנות? ==

יש שפות תכנות שהן יותר "אינטואיטיביות" או "אנושיות" בתחביר שלהן מאחרות, כלומר יש בשפה יותר keywords מובנים שנותנים למתכנת בן אדם לתכנת כאילו הוא מפקד שמדבר עם פקוד כך שרמת האבסטרקציה שלהן גבוהה מאד. אם אני לא טועה, שפת [[קובול]] היא אחת השפות האלה.

האם יש מדד סטנדרטי לקבוע את מידת האבסטרקציה של שפה ולתת לה למשל ''ציון מספרי'' לפי מידת האבסטרקטיות שלה מ-0 עד נניח 99?

תודה על עזרה {{אלמ}}
:כל שפת תכנות (למעט [[שפת סף]]) נועדה לאפשר למתכנת לכתוב בשפה קרובה במידת האפשר לשפתו המקצועית. בשפות הראשונות, [[פורטרן]] ו-[[ALGOL]] כתובות בסגנון שתואם כתיבה מדעית ו[[קובול]] כתובה בסגנון שמזכיר אנגלית מדוברת. גם שפות אלה רחוקות מלהיות "אינטואיטיביות" או "אנושיות", שהרי נועדו למתן הנחיות למכונה ולא לאדם, ומיועדות למתכנת מקצועי. בהמשך פותחו שפות מורכבות יותר, שמאפשרות ביצוע פעולות ששפות פשוטות אינן מאפשרות. ניתן לסווג שפות תכנות לפי קלות הלימוד שלהן או לפי קלות ביצוע פעולות מסוימות באמצעותן. ברור שקל יותר ללמוד [[בייסיק]] מאשר {{משמאל לימין|[[C++]]}}, אבל פעולות רבות שמתכנת {{משמאל לימין|[[C++]]}} מנוסה יעשה ללא קושי, מתכנת בייסיק לא יעשה לעולם. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 06:19, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::אבל יש שפות יותר מודרניות שמאפשרות זאת, כמו פייתון. הם מציינים זאת בפירוש שהסינטקס הוא יותר דומה לכתיבה באנגלית בהרבה מקרים. ואין ספק שמדובר בשפה עוצמתית, general-puprose, כמובן שהיא מאוד עילית ושפת סקריפט, אז יש הרבה דברים שהיא לא יכולה לעשות, אבל גם רוב השפות הפופולריות כיום לא מסוגלות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:20, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::אין בהכרח קשר ישיר בין אינטואיטיביות לשפה שנראית כמו שפה טבעית. יש דוגמה לשפה שתוכניות בה נכתבות באנגלית, אבל היא מאוד לא אינטואיטיבית: [[w:Shakespeare Programming Language]]. תכנות הוא מתן הוראות למחשב, וההוראות צריכות להיות מדויקות. אם הן לא מדויקות, יש למימוש יותר מדי חופש פעולה ולכן המימוש לא מוגדר מספיק טוב ומפתיע (דוגמה ידועה: במפרט של [[C (שפת תכנות)|שפת C]], לא מוגדר מה התוכנית צריכה לעשות כאשר היא נתקלת ב[[מצביע]] שערכו 0. זה מצב ש„לא צריך לקרות ומה שקורה אז לא מוגדר היטב. לפי הסיפור ששמעתי פעם (אבל לא מצאתי לו אף עדות) הייתה גרסה של [[GCC]] שבמצב הזה ניסתה להריץ משחק שח (או אולי דווקא [[emacs]], לא זוכר בדיוק). שפה טבעית היא, מעצם טבעה, עמומה ולא מוגדרת היטב. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::::מן הסתם שאין הכוונה לשפות איזוטריות, שלא נועדו להקל בשום צורה על המתכנת. אבל פייתון היא לא ממש אינטואיטיבית למתכנתים שמגיעים משפות אחרות, אבל כן ניתן במקרים רבים לכתוב הוראות שנקראות כמו טקסט - זה לא הופך את הקוד לעמום או רב-משמעי, אם התחביר מוגדר היטב, כפי שאמור להיות בשפת תכנות, לדוגמא: <syntaxhighlight lang="python">
if input is not None:
    pass
</syntaxhighlight>
[[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:34, 5 בנובמבר 2020 (IST)

:כן, אבל סטיה קטנה מהתחביר הזה ומתחילים לצעוק עליך. אם הייתי מחפש תחביר אינטואיטיבי הייתי אולי רוצה לתמוך במשהו כמו:  do_something if input is meaningful. סדר כזה של מילים קיים ב[[Perl]] והוא אחד מהדברים שמסבך אותה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:17, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::יש מחשב שהוא הכי אינטואיטיבי בעולם, שמקבל הוראות בשפה טבעית ואפילו מתגבר על טעויות לשוניות. המחשב הזה הוא הכותל המערבי, כותבים משאלה על פתק, שמים בכותל והמשאלה מתגשמת. בעיה קטנה: אי אפשר ליצור עותקים נוספים של המחשב הזה. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 19:15, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::: והוא גם לא נייד. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 19:31, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::חשבתי שתגיד "המוח האנושי", שמן הסתם בנוי לעבוד עם שפה. בגלל זה NLP זו בעיה שלא פשוט לפתור ולהעניק למחשב יכולת הבנה אנושית של שפה. ויש שיתווכחו איתך לגבי היכולת של הכותל להגשים משאלות (באותה מידה אפשר להגיד גם [[ג'יני]]). או שיטענו, אם לא יתגשם, שזהו רצון האל. אי אפשר להתווכח עם [[דוגמה]]. תמיד יש תשובה שלא ניתן לערער עליה ושלא ניתנת להפרכה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:03, 5 בנובמבר 2020 (IST)
: יותר קל לתת הוראות למחשב מאשר לבן־אדם. ב-[[C (שפת תכנות)|C]] (קלאסית) יש בסך הכל 32 מילים עם משמעות ואתה יכול להסתדר מעולה עם רק חצי מהן. לולאה בסי נראית ממבט ראשון מפחידה עם [[נקודה פסיק|נקודות ופסיקים]] ובלוקים עם [[סוגריים מסולסלים]]. [[בייסיק]] נראית יותר פשוטה ממבט ראשון, אבל דורשת יותר מילים על המסך. [[פייתון]] נראית לי מוזרה עם הטרינארי שהתנאי בו במרכז ("תלך לישון אם לילה אחרת תקפוץ" מול "אם לילה: תלך לישון, אחרת תקפוץ"). [[משתמש:שמוליק|שמוליק]] - [[שיחת משתמש:שמוליק|שיחה]] 23:22, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::יותר קל וגם יותר בעייתי, כי ההוראות הן יותר פשוטות, מהבחינה שהן כלליות ולא מפורקות למרכיביהן, לכן כל אחד יכול לפרש אותן מעט אחרת. וגם ייתכן שלא כל המקרים מכוסים, כאשר נותנים הדרכה כללית לאדם, ואז האדם יפעיל שיקול דעת עצמאי, ייתכן ושגוי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:51, 6 בנובמבר 2020 (IST)

== קיצורי מקשים (או ליתר דיוק עכברים) ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם ישנה דרך לכבות (בכרום) את זה שכשמזיזים את הגלגלת זה מגדיל ומקטין? 

קורה לי כל הזמן שאני רוצה לגלול, ואז גדל וקטן, וצריך ללחוץ על סרגל הצד, וגם אז זה לפעמים לא עובד וכו' וכו'. {{ש}} בתודה, --[[משתמש:מבריקון|מבריקון]] - [[שיחת משתמש:מבריקון|'''<span style="color: brown">השאירו פידבק! 📞</span>''']] • <small>[[וק:מועדונים/מועדון החלל הוויקיפדי|מועדון החלל]]</small> • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א, 13:52, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:אצלי זה מתרחש רק אם במקביל לגלילה אני לוחץ Ctrl. זה קורה אצלך בכל הדפים? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:55, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::אולי הוא הפעיל מקשים דביקים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:21, 5 בנובמבר 2020 (IST)
:::בכל הדפים. ולא הפעלתי מקשים דביקים. אין שום התייחסות לזה בהגדרות המחשב/הגדרות כרום --[[משתמש:מבריקון|מבריקון]] - [[שיחת משתמש:מבריקון|'''<span style="color: brown">השאירו פידבק! 📞</span>''']] • <small>[[וק:מועדונים/מועדון החלל הוויקיפדי|מועדון החלל]]</small> • ט"ו בחשוון ה'תשפ"א, 17:06, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::[https://superuser.com/questions/706168/mouse-wheel-scroll-causes-zoom-in-out-in-google-chrome תציץ פה], אולי זה רלבנטי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:06, 5 בנובמבר 2020 (IST)
::::ואם זה לא רלבנטי, תתקין [https://portableapps.com/apps/internet/google-chrome-portable-64 כרום פורטאבל]/ אם הבעייה היא משהו מערכתי זה יתבטא גם בפורטבל. אם הבעייה ספציפית להתקנת הכרום שלך הפורטבל יתנהג כשורה. זה יעזור טיפה לצמצם אפשרויות. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   18:11, 5 בנובמבר 2020 (IST)

== מה הדבר הכי קטן שניתן לראותו במיקרוסקופ האלקטרונים המשוכלל בעולם? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

המורה שלי לפיזיקה שאל אותנו (הכיתה) שאלה:
מה הדבר הכי קטן שניתן לראותו במיקרוסקופ האלקטרונים המשוכלל בעולם?
הוא לא ציפה מאתנו לדעת את זה, אלא לחפש ולחקור עד שנגלה את התשובה.
אז תודה מראש למי שיעזור!
:את התשובה תמצא בערך [[מיקרוסקופ אלקטרונים]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:51, 5 בנובמבר 2020 (IST)

== פרשת הקלטת הלוהטת ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בהעדר ממצאים מהחקירה, האמנם [[פרשת הקלטת הלוהטת]] הייתה ניסיון [[סחיטה באיומים]], או שמא הייתה תרגיל יחסי ציבור של [[בנימין נתניהו]]? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 07:54, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:נתניהו הודה אז בקשר מחוץ לנישואין. לא נראה לי שמישהו יבדה כזה סיפור שכולו נגד המוסד המשפחתי כדי להעלות את קרנו בעיני הציבור. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:11, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::זה דווקא יכול להיות ספין כדי שיהיה בולט מול המועמדים האחרים לראשות הליכוד באותם ימים, אחרי הכל קשר מחוץ לנישואים לא מהווה כזה עניין בישראל כמו שמהווה במדינות קתוליות. העובדה שלא ידוע מי הסוחט לכאורה ולא ידוע בכלל על קלטת רק מעלה את החשד הזה. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 19:44, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::עבור בכיר בפוליטיקה הישראלית, קשר מחוץ לנישואין הוא בפירוש ובהחלט עניין רציני. מי שבוגד באשתו יכול לבגוד בבוחריו. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 22:50, 6 בנובמבר 2020 (IST)
::::לכן הוא דאג לציין שזה היה לזמן קצר... סלחו כבר על דברים גרועים הרבה יותר. בעיקר שכחו. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 22:58, 6 בנובמבר 2020 (IST)
:::::ומה לדעתך הרווח בספין מהסוג הזה דווקא כשלא חסרים ספינים חיוביים? למה שלא יספר שהוא תרם מהונו האישי להקמת מוסד חינוך במדינה נחשלת? אם כבר לשקר אז שיהיה בטוב, לא? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 02:04, 7 בנובמבר 2020 (IST)
::::::זה מה שלא ברור לי, כי מצד שני הסתרות באותם ימים היו בעייתיות הרבה יותר מהיום ולא הייתה ממש בעיה למשטרה למצוא את הסוחט לכאורה או אפילו את הקלטת. מה שנותר להאמין מזה שהוא ניסה את זה כספין. --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 07:13, 7 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::אני לא מבין את ה"מה שנותר להאמין" הזה. יכולת להאמין בכל מיני דברים אחרים, למשל, שהקלטת נמצאה אך נשמרה בסוד, שהסוחט הפעיל כוח על מפכל המשטרה, ועוד כהנה וכהנה בלי סוף. תמיד אפשר למצוא תיאורית קונספירציה לפי מה שרוצים להאמין בו. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:17, 7 בנובמבר 2020 (IST)

:התשובה לשאלה ששאלת היא מורכבת, מכיוון שהמידע שמופיע כיום באינטרנט הוא חלקי ומגמתי, ולא בכדי. השתלשלות הפרשה הייתה שונה מהאופן שבו היא מתוארת כיום. כאשר נתניהו סיפר בטלוויזיה שהיה לו רומן עם רות בר ומנסים לסחוט אותו, כולם הופתעו, כי השמועות שנפוצו לפני כן היו על רומן אחר לגמרי. ההרגשה הייתה שנתניהו, בעזרת יועצת השיווק שלו, מצא דרך לצאת מהתסבוכת אליה הוא נקלע וכך "להפוך את הלימון ללימונדה".
:בשנת 1993 לא היה ווטסאפ, לא היו טלפונים סלולריים, ורוב האנשים לא ידעו מה זה אינטרנט. אבל הייתה אז תעשיית שמועות מאד יעילה, וכל דבר שקרה בארץ מיד נפוץ לכל עבר. בתעשייה זו הופץ מידע חשוב (למשל, הפסקת חשמל במקום כלשהו), ולצידו גם ידיעות כזב, שמועות חסרות בסיס, ומידע ביטחוני שאי-אפשר לאמת או להכחיש. כל אלה קורים גם היום, למשל בקבוצות ווטסאפ, אבל היום קל יחסית לבדוק אם המידע אמין, ואילו אז זה היה בלתי אפשרי לדעת אם ידיעה כלשהי היא אמיתית או לא.
:בכל מקרה, כחודשיים-שלושה לפני ינואר 1993 נפוצו שמועות עקשניות לפיהן נתניהו צולם ללא ידיעתו בקלטת וידאו בבית מלון בחו"ל עם אישה שאינה אשתו, שאין לי כוונה לנקוב בשמה. השמועות פירטו גם את הנסיבות שהובילו למפגש המיני, וגם אותן לא אפרט, אבל הסיפור כולו נשמע אמין וסביר. כמו כן השימוש במצלמות נסתרות בחדרי מלון הוא לא שכיח אבל גם לא נדיר, במיוחד בארצות הברית, והוא קורה גם בימינו [https://www.forbes.com/sites/suzannerowankelleher/2020/01/27/why-you-should-start-screening-for-hidden-spy-cameras-when-you-travel/?sh=b397d125afd8][https://www.ktnv.com/news/study-finds-guests-are-finding-hidden-cameras-inside-rental-properties-hotel-rooms]. השאלה שכולם שאלו את עצמם היא כיצד נתניהו ייצא מהמצב אליו נקלע.
:כולם היו משוכנעים שקיימת קלטת סקס של נתניהו, וכנראה גם נתניהו עצמו היה משוכנע שיש קלטת כזו, וחשש מניסיון סחיטה. הוא עבד אז בצמידות לרות בר, יועצת תדמית ושיווק, וייתכן שהיו ביניהם קשרים אינטימיים, כמו שמתואר בכתבה של העיתונאי עמי דור-און ז"ל,[https://www.news1.co.il/Archive/0024-D-124111-00.html?fb_comment_id=2032294970214276_2948186751958422] אבל שימו לב שבכתבה של דור-און אין רמז ואין זכר לקלטת וידיאו כלשהי. אם אכן הייתה קלטת כזו, היא צולמה במדינה אחרת, עם אישה אחרת. על מנת לצאת מהתסבוכת הסכימה רות בר להקריב את שמה הטוב כדי להציל את נתניהו, כנראה תמורת תשלום מתאים. נתניהו ניצל את העובדה שחרושת השמועות הפכה את שמו לשגור בכל בית כדי לזכות בזמן שידור בשעת השיא בטלוויזיה, שבימים אחרים לא היה לו סיכוי לקבל, וכך הפך את הסיפור לתרגיל יחסי ציבור.
:מצאתי שתי הוכחות נסיבתיות שתומכות בתיאור הפרשה בצורה זו. אורי כהן אהרונוב משחזר כיצד הוא שאל את נתניהו אם הייתה אישה אחרת בחייו, ומספר: "הוא ענה שהייתה לו וזה נראה לי כאילו שהוא הכין את התשובה הזו מראש וצפה את השאלה. ושם זה הסתיים. יום לאחר מכן כבר ראינו את הכותרות בעיתונים, אבל לא באמת הייתה דרך לדעת לאיזה כיוון זה יגיע" [https://www.makorrishon.co.il/nrg/online/54/ART2/356/951.html].
:לאחר שידור התוכנית השמועות על הרומן בחו"ל גוועו באופן טבעי, כי גם אם הן היו נכונות, הן היוו פגיעה מרושעת באישה אחרת. אבל בשנת 1996, רגע לפני שכולם שוכחים מהסיפור כולו, ולקראת הבחירות הגורליות לאחר רצח רבין שבהן התמודד נתניהו מול שמעון פרס, היו כמה עיתונאים שנפגשו עם רות בר, ועמדו לפרסם תחקיר מחודש על הפרשה, ואולי לכלול בו מידע אודות הרומן של נתניהו בחו"ל שלא פורסם לפני כן, ואולי אפילו להבהיר שקלטת הווידאו התייחסה לרומן אחר מזה שעליו הוא הודה בטלוויזיה. התגובה של נתניהו הייתה היסטרית: הוא הפעיל את התותחים הכבדים ביותר שהיו ברשותו, והצליח למנוע את פרסום הכתבה [https://www.the7eye.org.il/lexicon/48555].
:אם תקרא בעיון את דף השיחה של הערך, תראה שיש עורכים נוספים בוויקיפדיה שרומזים על כך שהם מכירים את השתלשלות האירועים שתיארתי.
:בברכה, -- &rlm;[[משתמש:Gabi S.|גבי]]&rlm; <small>([[שיחת משתמש:Gabi S.|שיחה]] | [[מיוחד:תרומות/Gabi_S.|תרומות]])</small> 09:21, 7 בנובמבר 2020 (IST)

== למה האף חסר שיער? והאם כלבי שמירה מבדילים בין נשים לגברים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שמתי לב שאצל יונקים רבים קצה האף הוא חסר שיער כמעט לחלוטין. למה זה כך?
:שאלה נוספת - שמעתי מבעלי כלבי שמירה שהכלבים נוהגים לנהוג בחשדנות ותוקפנות כלפי גברים יותר מכלפי נשים. האם מדובר בתופעה אמיתית? מה הסיבה? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 18:40, 7 בנובמבר 2020 (IST)

== האם היה בעבר מצב שנשיא בארה"ב לא המשיך לקדנציה שניה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
גם לפני שהחוק שמגביל 2 קדנציות חוקק, וגם אחרי
תודה
: חוץ מטראמפ, תשעה נשיאים לא נבחרו לקדנציה שניה. מתוכם ארבעה במאה העשרים. אישית אני זוכר את קרטר ובוש האב. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 09:57, 8 בנובמבר 2020 (IST)
::[[ג'ון אדאמס]], [[ג'ון קווינסי אדאמס]], [[מרטין ון ביורן]], [[בנג'מין הריסון]], [[ויליאם טאפט]], [[הרברט הובר]], [[ג'רלד פורד]], [[ג'ימי קרטר]] ו[[ג'ורג' הרברט ווקר בוש]] היו כולם נשיאים שהתמודדו על בחירה שניה והפסידו. להם אפשר לצרף את [[גרובר קליבלנד]], שכיהן שתי כהונות לא רצופות לאחר שהפסיד להריסון וניצח אותו ארבע שנים לאחר מכן. בנוסף היו נשיאים רבים שמלכתחילה החליטו לאחר תקופת כהונה אחת שלא להתמודד מחדש (או שהתחילו את הליך הבחירות המקדימות, הבינו שמצבם אינו מזהיר והחליטו לפורש). [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]]
:::וכמובן, היו שמונה נשיאים שמתו במהלך כהונתם, מתוכם [[ג'יימס גרפילד|גרפילד]] ו[[ג'ון פיצג'רלד קנדי|קנדי]] שנרצחו במהלך כהונתם הראשונה (לינקולן נרצח מעט אחרי בחירתו שנית, מקינלי - חצי שנה לאחר בחירתו) ו[[ויליאם הנרי הריסון|הריסון]], [[זאכרי טיילור|טיילור]] ו[[וורן הרדינג|הרדינג]] שנפטרו במהלך כהונתם הראשונה ([[פרנקלין דלאנו רוזוולט|רוזוולט]] נפטר בראשית כהונתן הרביעית). [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 00:16, 9 בנובמבר 2020 (IST)
:::היה גם את [[פרנקלין פירס]] שכשל בבחירות (פירס כשל בהשגת מועמדות המפלגה הדמוקרטית). [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 02:43, 9 בנובמבר 2020 (IST)

== האם יש הסכמה בקרב ביקורת המקרא ה"חילונית" על מהו הספר המקראי הקדום ביותר? ==

אני יודע שלפי חוקרי ביקורת המקרא ה"חילונית" (שאינם חייבים להיות חילונים בעצמם ולדוגמה [[ישראל קנוהל]]) יש [[אנכרוניזם במקרא]] אפילו ש[[חתימת המקרא|חותמי המקרא]] ניסו ליצור ספר כרונולוגי.

האם יש הסכמה בקרב ביקורת המקרא ה"חילונית" על מהו הספר המקראי הקדום ביותר?
:אני לא מומחה בתחום אבל למיטב הבנתי: כמה מספרי הנביאים, כגון [[ספר עמוס]] ו[[ספר הושע]]. אבל גם ספרים אחרים כוללים קטעים קדומים (כגון [[שירת דבורה]] שכנראה קדומה הרבה יותר). ספרים שונים המשיכו להשתנות גם לאחר כתיבתם במשך העתקות שונות, כך שגם לספרים ישנים יותר יכולים להיכנס שינויי נוסח ואפילו קטעים חדשים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:22, 8 בנובמבר 2020 (IST)

== חיסון משפעת פעמיים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח מישהו מתחסן מפני שפעת והחיסון פועל והכל. ואז כעבור שבועיים הוא מתחסן בשנית באותו החיסון בדיוק. האם החיסון השני יגרום לתגובה חיסונית מכיוון שהגוף יזהה אותו כמחלה? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.203|213.55.224.203]] 13:18, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:לא. אילו החיסון היה גורם למחלה, הגוף היה מגיף כבר בזריקה הראשונה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 20:48, 9 בנובמבר 2020 (IST)
::לפי איך שאני מבין את תהליך החיסון כבר החיסון הראשון היה מייצר תגובה חיסונית. הגוף היה מזהה את גורם המחלה (נגיף מוחלש/מומת במקרה של חיסון) מתחיל לנסות לייצר עבורו נוגדנים עד אשר הוא מוצא נוגדן מוצלח, את הנוגדן המוצלח הגוף יזכור בעזרת [[תאי B]]. בחיסון השני או במקרה בו תהיה חשיפה לשפעת אליה הותאם החיסון הגוף ישתמש בתאי הB נמתאימים ומידית יתחיל לייצר נוגדנים מתאימים.--[[מיוחד:תרומות/109.65.16.141|109.65.16.141]] 21:33, 9 בנובמבר 2020 (IST)
:::אוקי, לא הבנתי את השאלה הראשונה שלך אז תודה שהבהרת.
:::מערכת החיסון היא ייצור מורכב מאוד אבל בגדול אפשר להגיד דבר כזה: הגוף שומר באופן קבוע מספר נמוך של תאי דם לבנים (תאים של מערכת החיסון). ברגע שהתאים האלה מזהים פולש כלשהו הם משתכפלים בתהליך של [[שיבוט]]. כדי להלחם באופן יעיל בפולש, השכפול הוא ספציפי לאיום. החיסון מציג למערכת החיסון דבר מה שיסייע לה לזהות את הגורם הפולש במהירות וכך לשכפל את התאים הנכונים במהירות המירבית. הדבר מה יכול להיות חלק מהווירוס (או חיידק) או מקטע RNA (כמו שהוזכר כעת עם החיסון לקורונה) או דבר מה אחר, זה לא מאוד חשוב לצורך העניין. אפשרות נוספת היא חיסון סביל. ראה בבקשה פירוט כאן [https://www.wikirefua.org.il/w/index.php?title=%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D_-_%D7%94%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94_%D7%95%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%99%D7%9D_-_Immunization_-_history_and_types בוויקירפואה]. 
:::לאחר הקדמה זו לגבי השאלה שלך - אם לצורך העניין החיסון הראשון היה פעיל (הגוף קיבל חתיכות של הפולש) אז בחשיפה שנייה לפולש תווצר תגובה חיסונית אלימה ומהירה. כמובן, גם ללא חיסון תווצר תגובה חיסונית, פשוט איטית יותר. לא מחסנים פעמיים סתם. לפעמים צריך לתת את החיסון במנות או לתת בוסטר. זה לא כדי לגרום לתגובה חיסונית. כאן הסבר מקיף יותר לסיבות שמאחורי מתן מספר מנות (או בוסטר) [https://www.cdc.gov/vaccines/hcp/conversations/downloads/vacsafe-understand-color-office.pdf באתר של מרכז בקרת מחלות של ארה"ב (CDC)]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 21:53, 9 בנובמבר 2020 (IST)

== איך להשיג מידע על נכס שנרכש לפני שנים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שלום למומחים. לפני 20 שנה בערך אבי ז"ל קנה דירה ורשם אותה על שמי. הוטל עלי למצוא את תאריך הקניה והסכום ששולם עבור הנכס, אבל לצערי חוזה הקניה אבד במרוצת השנים. האם קיים בישראל גוף או מוסד שמחזיק בפרטים האלה ויוכל לספק לי את המידע? תוספת לשאלה - האם קיים גוף שמחזיק מידע על השווי העכשווי של הנכס (הכוונה היא לא לשכור באופן פרטי שמאי שיעריך את השווי המדוייק של הדירה, אלא לדעת בערך מה השווי של נכסים דומים באיזור). תודה [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 14:39, 8 בנובמבר 2020 (IST)
: תוציא נסח טאבו ותראה מתי הדירה נרשמה על שמך, אולי כדאי להוציא נסח היסטורי. חפש בגוגל, זה עולה משהו כמו 15 ש"ח קובץ דיגיטלי באתר הטאבו. כמו כן נסה במס רכוש 
https://www.gov.il/he/service/testing-real-estate-assets. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:48, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:: לגבי שווי נוכחי מוערך חפש באתר מדלן וביד2. [[משתמש:שנילי|שנילי]] - [[שיחת משתמש:שנילי|שיחה]] 14:53, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:::תודה רבה שנילי! [[משתמש:יודה אווזי|יודה אווזי]] - [[שיחת משתמש:יודה אווזי|שיחה]] 15:09, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:נסה לאתר את העסקה ברשות המסים: https://www.misim.gov.il/svinfonadlan2010/startpageNadlanNewDesign.aspx?ProcessKey=9b346d01-7b45-417a-8ad4-3e322b910976  שם תוכל לראות גם את תאריך העסקה וגם את סכומה. [[משתמש:אמיר מלכי-אור|אמיר מלכי-אור]] - [[שיחת משתמש:אמיר מלכי-אור|שיחה]] 17:08, 8 בנובמבר 2020 (IST)
::העו"ד שביצע את העיסקה כנראה שמר העתק של החוזה--[[משתמש:כ.אלון|כ.אלון]] - [[שיחת משתמש:כ.אלון|שיחה]] 17:25, 8 בנובמבר 2020 (IST)

== להב 433, מכמה יחידות ארציות הוא מורכב? איפה מטהו הראשי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בפתיח ל[[להב 433|ערך]] כתוב, "הספרה 4 בשם היחידה מסמלת את '''ארבע''' היחידות הארציות...". בהמשך כתוב, "היחידה מורכבת מ'''שש''' יחידות ארציות...", אך כשניתנת הרשימה של אותן יחידות, בשורות הבאות, ניתן למנות '''שמונה''' יחידות ארציות. מהו הנכון? ב[[תבנית:ארגון|תבנית הארגון]] מופיע שמטה לה"ב 433 הוא ב[[לוד]], ואילו בפתיח לערך כתוב ש"מטה היחידה שוכן ב[[קריית שדה התעופה]]". מה הנכון? ומהו המקור לסתירה הזו? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  16:09, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:לגבי המיקום של מטה היחידה, לפני מספר חודשים הוא עבר מלוד לקריית שדה התעופה (הייתי שם רק היום, חבל שלא צילמתי). בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:21, 8 בנובמבר 2020 (IST)

== האם שחקן כדורגל יכול להמר נגד עצמו? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נניח שחקן כדורגל רוצה להרוויח בצורה לא ממש אתית. האם הוא יכול להמר כסף רב על הפסד של הקבוצה שלו  ולפעול לכך שקבוצתו תספיד? האם יש משהו שמונע התנהגות כזאת? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.203|213.55.224.203]] 22:07, 8 בנובמבר 2020 (IST)
:לא רק שיכול להיות דבר כזה באופן תאורטי, זה קרה לא מעט פעמים בפועל. [https://www.google.com/search?q=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98&oq=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA+%D7%94%D7%94%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D+%D7%91%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%98&aqs=chrome..69i57.10440j0j7&client=ms-android-xiaomi-rev1&sourceid=chrome-mobile&ie=UTF-8 אלו תוצאות גוגל לחיפוש "פרשת ההימורים בספורט"]. בדרך כלל זה היה אפילו יותר מתוחכם: אנשים הימרו על הפסד של קבוצה בכסף רב, ושילמו לשחקנים כדי שייגרמו להפסד קבוצתם. מה יכול למנוע את זה? אחד מהשניים: או שמישהו מדווח על עסקה כזו למשטרה, או ששחקן מביים הפסד בצורה שקופה מדי והמשטרה מחליטה לחקור. בברכה, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  10:19, 9 בנובמבר 2020 (IST)
:::סליחה, עכשיו אני רואה שבתוצאות הגוגל שקישרתי רוב המקרים המתוארים אינם מקרים שבהם 'נמכרה' תוצאת המשחק, אלא מקרים שהעבירה בהם הייתה הימורים בלתי חוקיים בכל מיני אתרים מפוקפקים. מה שאתה מתאר נקרא 'מכירת משחקים'. גם זו תופעה מוכרת. [https://sports.walla.co.il/item/1024858 ראה למשל כאן]. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:58, 9 בנובמבר 2020 (IST)

== האם ויקיפדיה העברית צריכה סרגל נגישות? ==

אני נתקל בסרגליי נגישות בהרבה מאד אתרי אינטרנט בעברית (אם כי כמעט ולא נתקלתי בכאלה באתרי אינטרנט באנגלית). 

'''האם זו חובה בחוק הישראלי (מה שיעיד שויקיפדיה העברית צריכה אחד)?''' 

אין לי עמדה בנושא, אני שואל כדי להעשיר ידע כללי בנושא.

בברכה {{אלמ}}
:אני לא מומחה, אבל לעניות דעתי, עצם הצורך לפנות לדרוש מהמשתמש לשנות הגדרות אומר שהאתר לא בהכרח בנוי מספיק טוב. אם אני רוצה לשנות גודל גופנים וכדומה, אני עושה את זה דרך הדפדפן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:37, 9 בנובמבר 2020 (IST)
::[https://www.nagish.org.il/?page_id=1427 תקציר דרישות הנגישות] מתוך [https://www.nagish.org.il/ האתר] שאליו מכוונים כל הסרגלים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:59, 10 בנובמבר 2020 (IST)
: אין שום קשר בין החוק הישראלי או המצרי לבין ויקיפדיה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 20:27, 9 בנובמבר 2020 (IST)
::אבל כן יש דף הדרכה (בשם המתחם "ויקיפדיה") בנושא guidelines על [[ויקיפדיה:נגישות|נגישות]] בוויקיפדיה. אני חושב שוויקיפדיה כן כפופה לחוקי הנגישות באינטרנט, כי יש סניף ישראלי לוויקימדיה (באותה מידה שגוגל כפופה לחוק הישראלי כאשר היא עושה פה עסקים, כמו מכירת פרסומות), אבל זה שמדובר בפלטפורמת UGC לא מאפשרת ממש לאכוף את זה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:11, 9 בנובמבר 2020 (IST)

ל[[משתמש:חזרתי]] אינני מבין מדוע כתבת ''"אין שום קשר בין החוק הישראלי או המצרי לבין ויקיפדיה"'' הרי, למשל, ויקיפדיה עצמה מציינת שהשחתות בה עשויות להיות עבירה פלילית או עבירות על חוק המחשבים (שניהם כמוגדרים בחוק הישראלי). {{אלמ}}
:אלה שאלות שלא נוגעות לנו. עדיף שתפנה למחלקה המשפטית של קרן ויקימדיה. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:17, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::בעניין זה, בכללי - אולי; אך אני מבקש הבהרה נקודתית מ[[משתמש:חזרתי]] על מה שהוא עצמו כתב. {{אלמ}}
:::השחתה שנעשית בישראל של כל אתר היא עבירה על החוק בישראל; בניית אתר בארצות הברית (שם נמצאים שרתי ויקפדיה וכו') אין לה דבר וחצי דבר עם החוק בישראל או בנורווגיה. [[משתמש:חזרתי|חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:40, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::תודה רבה לך על ההבהרה העוזרת. {{אלמ}}

== בתי משפט בקיסרות הסינית ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מה היה התפקיד והחשיבות של בתי המשפט בסין בקיסרות הסינית? בערכים מסוימים כתוב "בית המשפט של... ברח לעיר..." למה בתי המשפט בסין היו כל כך חשובים? [[מש:ס.ג'יבלי|ס.ג'יבלי]] - [[שיחת משתמש:ס.ג'יבלי|שיחה]] - '''הצטרפו ל[[וק:סי|מיזם סין]]''' 13:21, 9 בנובמבר 2020 (IST)

== האם להעביר אימיילים מאחסון אחד למשנהו יכול להיות תהליך בעייתי? ==

נניח ויש לי אתר אינטרנט היושב על אחסון לינוקס שיתופי סביר עם מערכת הפעלה Red-Hat derivative מסוימת בגרסה די מיושנת עם Apache-Nginx, עם MySQL-PHP ועם Cpanel וגיבויים אוטומטיים ואולי גם איזה CDN נחמד - מוצר אחסון Function as a Service סביר.

תאורטית, נניח גם שיש לי בערך איזה 100 אימיילים שמאוחסנים על אותה סביבת אחסון; כלומר בחרתי שלא לעבוד עם Gmail/Hotmail או כל קליינט אימייל חיצוני אלא לעבוד עם קליינט האימייל שחברת האחסון סיפקה לי.

אם הגיע יום בו החלטתי לעבור מחברת אחסון אחת לאחרת - האם להעביר אימיילים מאחסון אחד למשנהו יכול להיות תהליך בעייתי?{{ש}}
אני מנסה להבין אם זה "פשוט" יחסית בערך כמו לגבות אתר מבחינת [[בסיס נתונים]] ו[[עץ קבצים]] או שמא סביר כי ייתכנו בעיות, לאו דווקא טכניות, אולי משפטיות או סתם קשיים אסתטיים שמטרתם לייאש את הלקוח להישאר עם חברת האחסון המקורית (שאני מאד אוהב אותה ושואל את השאלה בעיקר לידע כללי).

מודה מראש, מאד, על חוויית דעה בנושא. {{אלמ}}
:יש לי נסיון עם שרתי לינוקס אבל לא עם [[cPanel]]. מחיפוש זריז (לפי [https://docs.cpanel.net/whm/service-configuration/mailserver-configuration/]) נראה לי שהם משתמשים ב־[[Dovecot]] {{אנ|Dovecot (software)}} לאחסון דואר, כאשר ההודעות נשמרות בצורת [https://wiki2.dovecot.org/MailboxFormat/dbox mdbox]{{כ}}. בעיקרון, אם יש לך גישה לקבצים, לא נראה יותר מדי מסובך (למישהו עם ידע טכני) להעביר אותם לשרת אחר. ובכל מקרה, תמיד אפשר  להשתמש בפרוטוקול [[IMAP]] כדי להעתיק את תיבות הדואר משם (ולא רק עם לקוח דואר. אגב: לא רק לקוח הדואר שסיפקה לך החברה: כל [[תוכנת דואר|לקוח]] [[דואר אלקטרוני|דואר]] {{אנ|Email client}} סביר אמור לדעת לעבד עם IMAP){{כ}}.
:לעניין המשפטי: המידע הוא שלך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:35, 9 בנובמבר 2020 (IST)
:אני לא כזה מבין בניהול של שרתי דואר, אבל שווה לך לבדוק - גוגל מאפשרות ייצוא של מידע מתוך השירותים שלהם. לגבי הפורמט, זה סיפור אחר. אף פעם לא עשיתי שימוש ארגוני כאדמיניסטרטור בגוגל, אבל תבדוק אם יש אפשרות לייצא חשבונות מרובים. אני בספק, בגלל נושא הפרטיות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:07, 9 בנובמבר 2020 (IST)
::חשבונות מרובים? כאן איבדתי את כוונתך כי הרי מדובר על חשבון אחד בלבד שאמור להיות מיוצא (אם בעליו בחר לעבור מ Gmail לנניח Hotmail או כל ''קליינט אימייל חיצוני'' אחר). {{אלמ}}
:::חשבתי שמדובר בריבוי חשבונות בארגון. גוגל מציעה את האפשרות להקים את פלטפורמת גוגל על גבי ארגון עם דומיין פרטי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:43, 10 בנובמבר 2020 (IST)

== פייתון ==

התקנתי פייתון וניסיתי להפעיל אותו (בשביל Pywikibot) והופיעה לי ההודעה:
{{#tag:syntaxhighlight| Microsoft Windows [Version 10.0.18363.1139]
(c) 2019 Microsoft Corporation. All rights reserved.

C:\Users\user>python pwb.py [name of the script] python pwb.py category action [-option]
python: can't open file 'C:\Users\user\pwb.py': [Errno 2] No such file or directory

C:\Users\user>
|lang=js}}
מה הבעיה? --[[משתמש:מושך בשבט|מושך בשבט]] • [[שיחת משתמש:מושך בשבט|שיחה]] • כ"ג בחשוון ה'תשפ"א • 22:54, 9 בנובמבר 2020 (IST)
:לא קיים קובץ כזה ב-current directory. לא מכיר את Pywikibot? זה קובץ סקריפט? חבילה? בדקת גם שפייתון הותקן כראוי? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:52, 9 בנובמבר 2020 (IST)

== מתי התחילו לכתוב ביפן? ==
{{/מצב|נענה}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מתי התחילו לכתוב ביפן? לפי מקור חיצוני שקראתי, הכתיבה ביפן החלה במאות החמישית והשישית לספירה, וזה נראה לי בלתי סביר. ב[[יפן]] כתוב: "מסורת זו מופיעה בגרסאות הקדומות ביותר של תיעוד היסטורי כלשהו ביפן, בתעודות שנכתבו בין המאה ה-6 למאה ה-8, לאחר אימוץ מערכת הכתב הסיני על ידי היפנים". האם קודם לכן לא כתבו בכלל ביפן? בסין [[w:Written Chinese|החלה]] הכתיבה ב-1,200 לפני הספירה. [[משתמש:Dorian Gray Wild|דוריאן]]''' • [[שיחת משתמש:Dorian Gray Wild|<small><font color="navy">D</font><font color="bordo">G</font><font color="green">W</font><font color="black"> – Talk</font></small>&rlm;]]''' 00:07, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:אני יודע שיפן אימצה את הכתב הסיני, אבל גם שמעתי שיפנית התפתחה בנפרד משאר העולם, בפרט מהשפות האסייתיות, כולל סינית וקוריאנית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:16, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::נראה לי שהתיעוד פשוט לא נשמר. [[w:Jōmon period|באנגלית]] כתוב:
{{ltr|"This version of Japanese history, however, comes from the country's first written records, the Kojiki and Nihon Shoki, dating from the 6th to the 8th centuries, after Japan had adopted Chinese characters (Go-on/Kan-on)".}}
::[[משתמש:Dorian Gray Wild|דוריאן]]''' • [[שיחת משתמש:Dorian Gray Wild|<small><font color="navy">D</font><font color="bordo">G</font><font color="green">W</font><font color="black"> – Talk</font></small>&rlm;]]''' 00:30, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:::אז קיבלת תשובה - יפן אימצה את הכתב הסיני רק בתקופה הזו, אבל זה לא אומר שלא היו כתבים לפני זה. ממה ששמעתי, לסין יש תיעוד 3000 שנים אחורה, בכתבים שלהם. לא נראה לי הגיוני שביפן זה הלך לאיבוד. השאלה היא גם מתי הוקמה יפן, כדי שזה יסתדר היסטורית, כי הכתב איכשהו התפשט יחסית מהר בעולם העתיק אחרי שהומצא. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:52, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::בהחלט נשמע סביר שהצליחו להסתדר ביפן ללא כתב. או לפחות: ללא מערכת כתב שיכולה להעביר משמעויות מורכבות של סיפורים. אין לי מושג עד כמה הכתב הסיני נפוץ ביעילות. לשם השוואה, [[כתב יתדות|כתב היתדות]] הומצא ב־2500 לפנה״ס ו[[כתב חרטומים]] הומצא כמה מאות שנים לפני כן. כתב החרטומים לא נפוץ מחוץ למצרים ותחום ההשפעה המיידי שלה (אבל במקום זה התפתח ממנו בכנען [[אלפבית פרוטו-כנעני]] ושאר כתבים אלפבתיים. כתב היתדות היה מקובל בכל מסופוטמיה ומעגל המדינות שסביבה. הוא לא הצליח לחרוג כמעט מהמעגל הזה לפני שהוחלף על ידי כתבים אלפבתיים שונים. כתבים אלפבתיים [[השתלשלות כתבים מהכתב הפרוטו-סינאי|נפוצו במהירות]] (תוך 200 שנים ליוון ותוך 400 שנים להודו). נדמה לי שרק מערכת כתב עצמאית אחרת (לא אלפבתית) פותחה באזור: [[כתב ליניארי א']] ב[[כרתים]], ונדמה לי שבכל אירופה לא נוצרה אף מערכת כתב עצמאית אחרת. מערכות כתב לא מתפתחות בקלות כל כך. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 05:29, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:::::אתה אומר שבאירופה, חוץ מהיוונים והרומאים, העמים האחרים לא ידעו קרוא וכתוב, והיו ברברים? [[משתמש:Dorian Gray Wild|דוריאן]]''' • [[שיחת משתמש:Dorian Gray Wild|<small><font color="navy">D</font><font color="bordo">G</font><font color="green">W</font><font color="black"> – Talk</font></small>&rlm;]]''' 05:56, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::::אני לא יודע לגבי יפן אבל באירופה קיים גם [[אלפבית רוני]] [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 06:19, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::לא. כתבתי שלא הייתה שם מערכת כתב שהתפתחה בצורה עצמאית. עד שהם התחילו לחשוב על כתיבה, הם נתקלו כבר בכתב אלפבתי משכניהם המשכילים יותר. יכול להיות של[[התרבות המינואית|תרבות המינואית]] הייתה השראה מהיכרותם עם משתמשים בכתב יתדות, אבל אולי לא היה להם נוח לכתוב בשיטה הזו (ספקולציה פרטית שלי. אני ממש לא מכיר את הפרטים). אבל כשהיוונים ראו את הכתב אצל הפניקים, הם אימצו את הרעיון די מהר. האלפבית הרוני מבוסס, ככל הנראה, על האלפבית הלטיני או אולי דווקא על קודמו האטרוסקי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 07:43, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::על פי [[ג'ארד דיימונד]] הכתב הומצא פעמיים, או לכל היותר שלוש פעמים: סין, שומר ואולי מצריים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:28, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::לא סביר שאמר זאת בניסוח הזה. הוא בטוח הכיר את [[רונגו רונגו]]. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 11:29, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::לצורך העניין יש להבין איך מגדיר דיימונד כתב. אם אני זוכר נכון (אוכל לחטט מתישהו) מבחינתו דרישת הסף היא יכולת לתעד כל שקיים בשפה. בהתאם לכך כתב היתדות המוקדם אינו כתב של ממש, וכתבים שלא הצליחו לפענח גם הם "מחוץ לגדר". <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:34, 10 בנובמבר 2020 (IST)

== למה Gmail לא נותנים לחסום חסימה מוחלטת כתובות אימייל? ==

נכון לפעם האחרונה שבדקתי, Gmail נותנים לבעל חשבון אצלם לחסום כתובת אימייל מסוימת בחסימה חלקית בלבד - כלומר בעל הכתובת ה"חסומה" יוכל להמשיך לשלוח הודעות אך הן פשוט ילכו ל SPAM במקום ל Inbox ובעל החשבון עדיין יידחק לקרוא את התקציר שלהן ולמחוק אותן.

ניסיתי לא פעם ולא פעמיים במשך השנים למצוא איזה מאמר טוב שיסביר את הרציונאל בכך - כלומר למה לא לתת למשתמש לחסום חסימה מוחלטת וזהו אך לא מצאתי הצדקה.

חסימה חלקית יכולה לגרום למטרד למי שעדיין בודק את ה SPAM וגם תצריך טרטור נוסף להגיש תלונה במשטרה על הטרדה במקום המצב הפשוט בו Gmail תתן לחסום את המטריד חסימה מוחלטת וזהו.

למה Gmail לא נותנים לחסום חסימה מוחלטת כתובות אימייל? מה ה"קטע"?

השערות יתקבלו בברכה. {{אלמ}}
:אתה יכול לתת דוגמה לכתובת שכזו? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   11:26, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::בשמחה; אם יש לך חשבון אימייל ב Gmail אזי '''כל''' כתובת שתנסה לחסום (לעשות לה Block), לא משנה מאיזה קליינט אימייל היא (Gmail עצמו או אחר) לא באמת תחסם; כלומר, גם אם תקבל ממנה הודעות הם ימשיכו להגיע אליך אבל במקום להגיע ל Inbox הן יגיעו ל SPAM.
::
::אני לא מצליח להבין את הרציונאל מאחורי זה; למה לא לתת לאנשים לחסום במלוא מובן המילה? למה לכפות עליהם להמשיך לקבל ההודעות ממי שלמשל, מטריד אותם?
::
::בברכה. {{אלמ}}
:::אצלי [https://www.dropbox.com/s/qbwu1vck4uharqy קיימת אפשרות כזו]. ראה '''הדרכה שגויה''' {{כתב מחוק|[https://support.google.com/mail/answer/6579?hl=iw הדרכה]}} 
<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:10, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::{{כתב מוקטן|כתבתי לפני התנגשות עריכה:}}
::::
::::אני כלל לא בטוח שאנחנו מתכוונים לאותו דבר; כשאני חסמתי פעם כתובת אימייל מסוימת ב Block המשכתי לקבל ממנה הודעות רק במקום שהן ינתחו ב Inbox הן נחתו ב SPAM;
::::
::::* [https://money.cnn.com/2015/09/22/technology/gmail-block/index.html#:~:text=Gmail%20users%20can%20now%20block,of%20the%20sender%20in%20quotes.) '''הנה לינק לכתבה שמאשרת את התופעה שאני מדבר עליה'''].
::::
::::אני מצטט מהכתבה:
::::
::::<div class="mw-content-ltr">''"Any future messages from the blocked addresses will land in the spam folder."''</div>
::::
::::בברכה. {{אלמ}}
:::::אנחנו מדברים על אותו דבר. בבחירת האופציה למחוק, ההודעה נמחקת ולא מופיע בתיקיית ספאם. גיליתי שיש לי כבר כמה כאלה, ההודעות מהן לא מגיעות לספאם. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:51, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::::גם ברור מדוע אתה לא מצליח - אתה משתמש באופציה של block sender במקום יצירת כלל פילטר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   12:52, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::::::הנה [http://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=34031 לינק להדרכה נכונה]. הסעיף המתאים הוא 6.{{ש}}<span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:09, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::אני חושב שזה לא עניין של הצלחה כי לא ניסיתי כל אופציה מלבד הדיפולט של אותה "חסימה"; תודה לך על שהבהרת שיש יותר מאופציה אחת ל"חסימה" כזו; מוזר לי שגוגל "שיחקו" עם המילה "חסימה" במקום לבצע את מה שמצופה שזה פשוט לחסום כתובת (הרי אם מישהו טורח לחסום כתובת מן הסביר שהוא פשוט לא ירצה ממנה הודעות וזהו, לפחות לדעתי). בברכה. {{אלמ}}
::::::::אני חושב שהם הסתירו את האופציה מתוך כוונה טובה למנוע מצב בו פעולה באין־מחשבה של משתמש חסר זהירות תעלים לו את המיילים מבלי יכולת לחזור לאחור. אם זו הסיבה, הם נהגו בחוכמה, אבל הפריזו בקבירת האופציה לחסימה אמיתית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:20, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:'''התשובה יצאה מבולגנת ומתפרשת על כמה הודעות, להלן תשובה מסודרת'''
:האופן שבו ניסית לחסום הוא שימוש באופציה block sender. אפשרות זו אכן מעבירה את הדואר ה"חסום" לתיקיית הספאם.
:קיימת אפשרות אחרת ליצירת חסימה של ממש, מחד מורכבת '''הרבה''' יותר ומאידך גמישה הרבה יותר.
:בסעיף 6 של [https://www.baba-mail.co.il/content.aspx?emailid=34031 הכתבה הזו] תמצא הדרכת צעד־צעד בעברית איך מייצרים מסנן עם האפשרות למחיקה מיידית, ללא מעבר לתיקיית הספאם.

:בהצלחה, <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   13:20, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::תודה לך על הפירוט הרב. {{אלמ}}

== האם יש בישראל (או היו בישראל) חוות [[דקל שמן]]? ==

יש סוג עצי דקל ששמו המדעי [[Elaeis]] ובעברית [[דקל שמן]] שיש לו שני מינים (מקור אחד בדרום יבשת אפריקה ומקור שני בדרום יבשת אמריקה); פרטים של שני המינים אך בעיקר של המין הדרום אפריקני מזכירים מעט [[דקל תמר]] במראם אם כי העלווה שלהם רכה יותר, סבוכה יותר וירוקה יותר מזו של דקלי תמר; פירות מיני ה Elaeis קטנים ועגולים ומפיקים מהם "[[שמן דקלים]]".

האם יש בישראל (או היו בישראל) חוות [[דקל שמן]]?

בברכה. {{אלמ}}

== אילו עוד מיני דקל צומחים בר בישראל מלבד תמר מצוי ודום מצרי? ==

אילו עוד מיני דקל צומחים בר בישראל מלבד תמר מצוי ודום מצרי (אם בכלל)?

אם אין עוד בישראל אז לפחות במדינות הגובלות בישראל כגון ירדן ומצרים, האם יש עוד מינים של דקלים שצומחים בר או שלפחות ידוע שצמחו בעבר הרחוק? {{אלמ}}

== צמחונות ואכילת פירות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום רב, אשמח לשמוע מה טענת הנגד של הצמחונות לטענה "אם אכילת חיות זה לא מוסרי, אזי גם אכילת פירות וירקות זה לא מוסרי (וכמובן שעוד יותר לא מוסרי לדרג ולקבוע שלחיה יש חיים ולצמח אין חיים רק כי הוא לא הולך)" 

ניסיתי לחפש באינטרנט תשובה לטענה ולא מצאתי. אשמח אם מישהו יוכל לסייע...
:אני לא צמחוני, אבל הטענה הזו היא טענת סרק. אי-המוסריות של אכילת חיות לשיטתם היא שהורגים יצור חי עם רגשות וגורמים לו סבל. אני לא מכיר מישהו שטוען ברצינות שלצמחים יש רגשות והם יכולים לחווות סבל (ואולי גם חלק מבעלי החיים שאינם יונקים או עופות). [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:08, 10 בנובמבר 2020 (IST)
::הצמח לא נהרג בשביל הפירות והירקות שלו. לרוב זה להפך, הוא זקוק לכך שהם יילקחו ממנו כאשר הם בשלים כדי לגדל חדשים וכדי להפיץ זרעים. אני לא בטוח לגבי ירקות שגדלים מתחת לאדמה, כמו תפו"א וגזר - מה בדיוק קורה לצמח כאשר קוטפים אותו? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:47, 10 בנובמבר 2020 (IST)
קיימת גישה בשם [[פירותנות]] לפיה גם אכילת [[תפוח אדמה]], [[פטרוזיליה]] ו[[עלי דפנה]] למעשה דורשת פגיעה בגוף הצמח ולכן בלתי מוסריות. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 20:12, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:דווקא במאמר שציינת אודות פירותנות לא מוזכר כלל אספקט מוסרי כלשהו (לפחות לא בגירסתו העברית). ולשואלת המקורית: כל הטענות לגבי חיים, סבל ומוסר הן טענות פילוסופיות וכפי שאת יודעת לפילוסופיה מאות גישות שונות, ואין ״נכון״ ו״לא נכון״. כל זרם יאמץ את הפילוסופיה המתאימה לו ויתנגד לגישות האחרות. כך למשל, הצמחונים יטענו שלא מוסרי לאכול בשר, הטבעונים יטענו שלא מוסרי לקחת לדבורים את הדבש, אוכלי הבשר יטענו שאין בעיה מוסרית לאכול בשר וכך בלי סוף. (כתבתי בלשון נקבה אך התשובה מתייחסת גם לשואל ממין זכר). [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:27, 11 בנובמבר 2020 (IST)
::אני לא חושב שיש מישהו שייתכחש לכך שאכילת בשר היא לא מוסרית, גם קרניבורים. כמעט כל אדם בחברה המודרנית, אם תבקש ממנו להרוג חיה בעצמו לצרכי בשר, לא יוכל לעשות זאת. זה יותר קל כאשר לא רואים איך זה נעשה. הטיעון של מי שתומך בבשר היא שזו דרך הטבע, למנוע חוסר איזון בצמיחה בילודת בע"ח - טיעון לא הגיוני כ"כ כי מדובר בחיות מבויתות שאנחנו שולטים בקצב הרבייה שלהם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:26, 11 בנובמבר 2020 (IST)
:::דווקא אני מתכחש לכך שאכילת בשר היא לא מוסרית. אני אוכל בשר, לא מרגיש רע עם זה, וכמובן שלא אשחט בעצמי את החיה. ובאמת אין כזה דבר השקפת עולם ״נכונה״ מבחינה אובייקטיבית. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 21:27, 11 בנובמבר 2020 (IST)
::::לא מדובר על אכילת בשר, אלא על ייצור בשר, שצריכתו מקיימת את התעשייה. האם ייצור בשר הוא מוסרי, לטעמך? והאם היית מעדיף לצרוך תחליף בשר, בהנחה שהתחליף היה מגיע לרמת האיכות של בשר אמיתי - מבחינה תזונתית, טעם ומחיר, בין אם התחליף מבוסס על תחליפים מהצומח או על בשר מתורבת? כי יש עוד יתרונות מלבד העניין המוסרי. התעשייה עצמה גורמת הרבה נזק סביבתי. אגב, גם התיעוש של המזון, בלי קשר לבשר, גורם נזק - הוא הפחית את המגוון מהצומח שניתן לצרוך, והתמקד רק בכמה במקום. כיום יש מי שמעוניין לפעול להרחבת המגוון התזונתי הזה חזרה. אגב, אני לא צמחוני או טבעוני. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:41, 12 בנובמבר 2020 (IST)
:::::המוסר אינו בינארי - יש מוסרי יותר או פחות על סקאלה רחבה. כמובן שהייתי מעדיף לצרוך תחליף בשר, כמו גם לקנות רהיטים מתחליפי עץ (במידה והם זהים במראה ובמגע) וכך הלאה. איש איש לפי דרכו קובעים את אמות המוסר שלהם ויודעים לנמק מדוע זה נכון. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 08:34, 12 בנובמבר 2020 (IST)
::::::אם כבר אתה נכנס לפילוסופיה, כל המדדים שפותחו לנושא האתיקה, עוסקות אך ורק בחברה האנושית ולא מדברות על טובת בעלי החיים והטבע, לא התערבות ופגיעה בטבע. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 00:26, 13 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::לא הבנתי את הקביעה. אפשר לדבר על מוסר בהקשר של חיות המשמשות למאכל. המוסר אינו מוגבל במובן הזה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 00:35, 13 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::ממה שאני מכיר (לא יותר מידי...), בתפיסות שונות לגבי מוסר, עוסקים במזעור נזק לבני אדם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:48, 13 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::לא. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:18, 13 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::דוגמא? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:22, 13 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::מציע שתקרא על מה מדבר [[מוסר]]. לא אומר את זה בציניות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:25, 13 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::::דיברתי על תפיסות אתיות שונות, שמהוות מדד כלשהו (נניח מה לתעדף כיותר מוסרי בדילמה), לדוגמא ראה [[תועלתנות]]. מדובר שם על אנשים והחברה, באופן מפורש. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:33, 13 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::::אתה צודק במה שאתה דיברת עליו, אבל השואלת המקורית שאלה על מוסר, לא תועלתנות. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 18:35, 13 בנובמבר 2020 (IST)

== למה יהודים מתנדנדים בזמן תפילה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם נדנוד בזמן תפילה הוא איזושהי הלכה? שמתי לב שחרדים לעתים גם עושים תנועות מאוד חדות וכמעט קפיצות בתפילה. מאיפה זה בא? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.203|213.55.224.203]] 17:39, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:התשובה [http://letmegooglethat.com/?q=%D7%A0%D7%93%D7%A0%D7%95%D7%93+%D7%91%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%94 כאן]. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 19:42, 10 בנובמבר 2020 (IST)
:[[משתמש:Gil mo|Gil mo]], למה אתה ממשיך לענות כך? אתה לא רוצה לענות - אל תענה. אין צורך בחינוך מחדש שלך.
::זה לא חינוך מחדש, זה עידוד לחפש בגוגל לפני שמבקשים את תשומת הלב של אנשים. תסכים איתי שזה המהלך הנכון למצוא תשובה לשאלה שאינה מורכבת. נכון? אגב, על פי רוב שם גם תקבל תשובה מלאה ורחבה יותר. לא תמיד אבל בדרך כלל. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 22:30, 12 בנובמבר 2020 (IST)
::: מסכים עם [[משתמש:Gil mo|Gil mo]]. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 18:35, 16 בנובמבר 2020 (IST)

== אבולוציה ופוטוסינתזה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
למה הספוטוסינתזה נתקעה במהלך האבולוציה אצל צמחים ואצות? זה נראה לי משהו נהדר, לספק לעצמך אנרגיה מתוך מערכת פנימית במקום לשחור אחר הטרף. למה זו לא תופעה נרחבת יותר? הרי זה מוריד את התלות בסביבה למים ולאור.
:בשביל לספק את כמות הסוכר שאדם צריך הוא יצטרך משהו כמו 100×100 מטר שורשים וכנ"ל שטח חשוף לאור. יש סיבה מדוע ככלל צמחים יושבים להם בשופי ובנחת ובע"ח לא. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   20:46, 10 בנובמבר 2020 (IST)
: פוטוסינתזה היא תהליך כימי מאוד איטי הדורש ימים רבים בשביל לגדל עלה בודד (שפרה תואכל תוך פחות משניה ולא תשים לב אפילו). זה לא שהאבולוציה "נתקעה אצל צמחים", אלא שאורגניזמים מתקדמים יותר אוכלים את אלו שעושים פוטוסינתזה ובכך מרווחים זמן רב (על חשבון צורך לאכול קבוע. אין פה שיטה בלי מינוסים). ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:11, 10 בנובמבר 2020 (IST)

== מורה בבית ספר שהוא גם דוקטור ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

ישנם אנשים שלאחר סיום הדוקטורט הולכים ללמד בבית ספר בישראל. נכון? האם הדוקטורט מעלה להם את השכר ואם כן, בכמה? ניסיתי לחפש טבלאות שכר למורים, אבל לא מצאתי תשובה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:17, 11 בנובמבר 2020 (IST)
:ראה [https://gmulim.co.il/%D7%93%D7%A3-%D7%91%D7%99%D7%AA/%D7%96%D7%9B%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%95%D7%91%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%A4%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%94-%D7%A8%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%9E%D7%95%D7%AA/%D7%98%D7%91%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%A8-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%91-%D7%A2%D7%95%D7%96-%D7%9C%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A8%D7%94-%D7%98%D7%A8%D7%95%D7%9D-%D7%A8%D7%A4/ כאן]. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 19:28, 11 בנובמבר 2020 (IST)
:: הטבלה מעודכנת ל-2008. במחירים של היום, יוצא שדוקטור לא מתקרב אפילו לשכר מינימום. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 19:51, 11 בנובמבר 2020 (IST)
:::טעות שלי. אני בנייד, אבל אפשר לחפש טבלאות שכר של עוז לתמורה. השכר הוא שכר בסיס, ויש על זה לא מעט תוספות. אם תרצה תוכל למצוא מחשבוני שכר ברשת. אפשר לשחק איתם כדי להתרשם. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 20:04, 11 בנובמבר 2020 (IST)
:::: תודה, מצאתי את [https://tlush.edu.gov.il/calculators/ זה]. לפי המחשבון יוצא שההבדל בשכר ברוטו בין דוקטור לבין בוגר תואר רשאון הוא כ-630 שקלים עם ותק אפסי וכ-780 שקלים עם ותק של 20 שנה. [[משתמש:שואל השאלות|שואל השאלות]] - [[שיחת משתמש:שואל השאלות|שיחה]] 20:28, 11 בנובמבר 2020 (IST)
::::: כנראה שבעיני משרד החינוך אין עניין רציני למשוך מורים עם תואר שלישי דווקא. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 10:10, 13 בנובמבר 2020 (IST)
::::::איזה יתרון יש לד"ר בלימוד בבית ספר (אפילו תיכון)? אם בשביל אותה עבודה ניתן לשלם פחות (קרי לבעלי תואר ראשון), מדוע להעדיף את יקר יותר? [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 08:14, 15 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::הרציונל הוא שמי שלמד והתנסה יותר - יתן עבודה יותר איכותית, מה שבאופן ממוצע נכון. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 08:42, 15 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::ד"ר למתימטיקה למשל לא התנסה יותר בללמד. הוא התנסה במתימטיקה גבוהה. החדו"א שלומדים בתיכון הוא בסיסי שכל בוגר תואר ראשון במקצוע ריאלי מבין והתנסה בו מספיק ע"מ ללמדו. עדיף מורים שרוצים להיות מורים ולא כאלו שבאין ברירה הולכים להוראה. כך שאם יש לך תקציב מוגבל (כמו כל תקציב) עדיף לקחת יותר מורים שמסוגלים ללמד מאשר פחות מורים שהם overqualified. {{כ}} [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 14:36, 15 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::ההשוואה הנכונה היא כשמדברים על מורים עם נתונים זהים לחלוטין פרט לתואר. אותו ניסיון בהוראה, למשל. במקרה של דוקטור יש לו יותר תובנה מלאה של החומר - ולא מדברים דווקא על מתמטיקה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:54, 15 בנובמבר 2020 (IST)
::::::::::עמדתי האישית היא שיש ערך מוסף למורה בעל תואר שלישי מחקרי, בפרט לתלמידי תיכון, אבל זה לא משהו קריטי. בהינתן אילוצים הקשורים במערכת גדולה ומגושמת והסכמי שכר מחייבים, אני יכול להבין את הרציונל בכך שמשרד החינוך מתמחר נמוך את התואר השלישי. אם היה אפשר לעשות חוזי שכר ספציפיים עם מורים איכותיים, סביר להניח שחלק מהדוקטורים היו יכולים לקבל שכר משופר בהרבה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 16:56, 15 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::ואילו עמדתי עם הגישה של Shannen - צריך לבחור מורים על פי כישורי ההוראה ויחסי האנוש שלהם ולא לפי תואר. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 17:26, 15 בנובמבר 2020 (IST)
:::::::::::: ועמדתי שמורה מקצועי הוא קודם כל מקצוען. מטרתו היא להעביר לתלמידים חומר מקצועי ולא לבדר או להעסיק במשהו בתקופה בה ההורים שלהם עובדים. ואדם שראה יישום פרקטי של החומר אותו הוא מלמד הוא בעל יתרון עצום על פני מורה שאינו באמת יודע "בשביל מה צריך מספרים מרוכבים" או "למה זה חשוב לדעת מסת אלקטרון". לרוב תואר ראשון בחינוך אינו מקנה את הידע הזה. ניסיון מחקר מקנה ועוד איך. 
:::::::::::: ובאופן כללי יש קשר הדוק בין איכות כוח אדם במקום עבודה מסוים לבין השכר בו. אם במערכת החינוך לא מערכים השכלה אקדמאית, זה סימן שאיכות ומקצועיות של כוח האדם אינה בראש סדר העדיפויות של משרד החינוך. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:45, 15 בנובמבר 2020 (IST)