הצגת המקור של הדף "Testwiki:הכה את המומחה/ארכיון 300"

{{ארכיון הכה את המומחה}}

== מדען פרטי ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

עקרונית, אין חובה כזאת שכותב של מאמר מדעי יהיה בעל תואר מוכר או איש סגל באוניברסיטה. נכון? כל אחד יכול להגיש מאמר לכתב עת.

אבל: האם היו מקרים במציאות שבהם התפרסם מאמר מדעי על ידי אדם שאינו חבר במכון מחקר (לרבות מגזר פרטי, מעבדות וחברות מסחריות)? מה הוא אמור לכתוב ב-affiliation?

(לצורך העניין, נניח מצב שבו אדם בוגר מדע חושב על רעיון חדש, כותב בעצמו מאמר לבד ולמחקר שלו יש ערך מדעי.) {{אלמ}}
: יש מקרים, גם אם הם לא נפוצים במיוחד. היחידי שעולה כרגע במוחי, והוא גם לא תשובה נכונה לגמרי: [[w:Emily Rosa]]. היא הגתה את הרעיון ויזמה והשתתפה בצורה פעילה במחקר, ולמחקר יש ערך מדעי. אבל ברור שהמאמר לא נכתב לבד. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)
:: קראתי את הערך בוויקיפדיה האנגלית. מי שמאמין שבת התשע הגתה וביצעה את המחקר לבדה הוא פתי גמור. חבל שהאנציקלופדיה נופלת בשבי המעשיות האלה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 15:56, 30 בנובמבר 2020 (IST)
::: לעצם העניין, הייתה שאלה על ה־affiliation. ב[https://jamanetwork.com/journals/jama/fullarticle/279/13/1005 מאמר] היא מופיעה כמחברת עם שיוך של תלמידת בית ספר. שני הוריה מופיעים עם השתייכויות שנראות לי מונפצות למדי: נראה שהם היו חייבים להמציא לעצמם שיוך. ואולי יש גם משמעות לתאריך הפרסום ([[1 באפריל]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:20, 30 בנובמבר 2020 (IST)
:ישנו [[אפקט מפמבה]]. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:11, 30 בנובמבר 2020 (IST)
המאמר של מפמבה פורסם [https://raffrag.files.wordpress.com/2017/01/cool-mpemba-osborne-1969.pdf תחת מסגרת College of African Wildlife Management], והמאמר של רוזה מציין את הבית ספר שלה. ככה ששני המקרים הם לא בדיוק מה שאני מתאר: מצב שבו איש פרטי (שלא עובד בשום מכון מחקר, או מוסד אקדמאי, לרבות בית ספר) מבצע מחקר אמתי ומפרסם אותו בכתב עת מדעי. התסריט לא כזה מופרך: האקדמיה מכשירה מאות חוקרים. חלק גדול מהם הולך לתעשייה טכנולוגית, אבל בזמנם החופשי הם יכולים לפרסם מאמר. מתמטיקאים לדגומה לא צריכים שום מעבדה בשביל לערוך מחקרים. [[מיוחד:תרומות/213.55.224.171|213.55.224.171]] 18:43, 30 בנובמבר 2020 (IST)
:המצב שאתה מתאר בהחלט קיים, אם כי לא נפוץ. בדרך כלל האפיליאציה חיכתב כ"חוקר עצמאי". [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 20:12, 30 בנובמבר 2020 (IST)
:אאל"ט, איינשטיין פירסם את מאמריו הראשונים בזמן שעביד במשרד הפטנטים ולא במכון מחקר.[[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:18, 1 בדצמבר 2020 (IST)
::ומה לגבי [[סריניוואסה רמנוג'אן]]? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:18, 3 בדצמבר 2020 (IST)


== נתב"ג: אם יש לי מזון בתיק, צריך ללכת למסלול האדום? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

הבנתי שלפי חוקי המכס, מותר להכניס רק עד 3 ק"ג של מזון, כשכל סוג מזון הוא לא יותר מ-1 ק"ג. נניח ויש לי נקניק במשקל 1.2 ק"ג וגם צנצנת עם ריבה בגדול 2 ק"ג וגם חצי קילו גבינה צהובה: האם עלי לעבור במסלול האדום?

אם כל המזון הנ"ל הוכן בבית ואין עליו תווית מחיר, מה המס שעלי לשלם? [[מיוחד:תרומות/213.55.224.178|213.55.224.178]] 23:31, 4 בדצמבר 2020 (IST)

== מה קורה לאוכלוסיית פוארטו ריקו? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

בערך האנגלי שעוסק באוכלוסיית מדינות ארה״ב{{אנ|List of states and territories of the United States by population}} מפורטת האוכלוסיה לפי מדינה, עם ערכים מהצנזוס של 2010 והערכות מ-2019. אוכלוסיית ארה״ב הכוללת גדלה בתשע השנים האלה בקצת יותר משישה אחוזים, בשיעורים מאוד שונים בין מדינה למדינה. אבל כל המדינות חוץ מארבע גדלו בשיעור כלשהו - החריגות הן אילינוי, קונטיקט, מערב וירג׳יניה ו-ורמונט. בקונטיקט ו-ורמונט השיעור זניח; באילינוי מדובר באחוז, ובמערב וירג׳יניה בשלושה. מנגד, נראה שהאוכלוסיה בטריטוריות של ארה״ב מתכווצת - רק גואם ודי.סי. גדלו; מבין אלה שקטנו, בולטת פוארטו ריקו, עם ירידה של יותר מ-14% באוכלוסיה תוך פחות מעשור! פוארטו ריקו אינה סמואה האמריקאית או איי מריאנה, והקיטון הזה מייצג חצי מיליון אנשים, המספר הכי גדול בפער. 
לאן הלכו האנשים האלה, ומדוע? יש תיעוד של נתונים כאלה? הגירה מפוארטו ריקו לארה״ב היבשתית [[סיפור הפרברים|היא לא סיפור חדש]], אבל האם משהו השתנה בעשור האחרון? [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 00:25, 5 בדצמבר 2020 (IST)
:מין הסתם העובדה שההכנסה החציונית בפוארטו ריקו היא '''פחות משליש''' מההכנסה החציונית הממוצעת בארה"ב היא מניע אדיר להגירה לארה"ב היבשתית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   10:46, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::אאל"ט פוארטו ריקו נפגע מאוד מהוריקנים בשנים האחרונות, מה שגרם להגירה מוגברת ממנו.[[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 07:52, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::: אילן - שליש?! עדיף כבר לעבור למקסיקו... לא ידעתי שהפערים גדולים כל-כך, ואם כך זה באמת הגיוני. בכל מקרה - מעבר בין פוארטו ריקו לארה״ב היבשתית הוא פתוח לחלוטין? האם ידוע לך על מקום בו אפשר למצוא את שיעור המעבר הזה? יואל - כנ״ל. זה הגיוני, האם אתה מכיר מקום שמראה זאת? [[משתמש:Eyalweyalw|Eyalweyalw]] - [[שיחת משתמש:Eyalweyalw|שיחה]] 23:02, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::למיטב ידיעתי לפורטו ריקנים יש אזרחות ארה"ב לכל דבר ועניין, והם לא זקוקים לאישור הגירה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:22, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::אין לי מקור בשלוף. זכור לי שראיתי סיפורים בתקשורת על הזנחת פוארטו ריקו ע"י הממשל בארה"ב, וההגירה שנגרמה בעקבות זה. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:19, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::::אכן, תושבי פוארטו ריקו הם אזרחי ארצות הברית לכל דבר ועניין, וזכויותיהם אינם שונות מזכויות כל אזרח אמריקאי שמתגורר מחוץ לגבולות ארצות הברית (למשל, כמו מאות האלפים מהם הגרים בישראל). אם יש להם כתובת רשומה בתוך אחת מ-50 המדינות, הם גם יכולים להצביע ככל אזרח אחר באותה מדינה. המעבר בין המדינות פתוח בדיוק כפי שהוא פתוח לכל אזרח אחר. הבעיה היא כספית, מדובר במקום עני מאוד, וזה דוחף את הצעירים להגר, בעיקר ל[[פלורידה]] השכנה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 12:52, 12 בדצמבר 2020 (IST)

== הגדרת הנקודה בגיאומטריה ==

נקודה אולי נתפשת כאובייקט "תמים" אבל אני חושב שיש בה הרבה עומק; אני גם חושב שהדיון על איך להגדיר אותה מזכיר את הדיון על האם להגדיר את המספר 0 כמספר ב[[מספר טבעי|קבוצת המספרים הטבעיים]] או לא.

האם נקודה ב[[מישור (גאומטריה)|מישור]] היא בעצמה מעגל (המעגל הקטן ביותר עד כדי שאין במרכזו כל חלל)? הרי היא בטח לא קו ישר או משולש או ריבוע וכדומה כי אלה כוללים שתיים או יותר נקודות. בתודה וברכה. {{אלמ}}
:[[נקודה (גאומטריה)|נקודה]] היא חסרת אורך, רוחב ועומק. [[נקודה (פיסוק)|נקודה]]. כהערת אגב, ערך שמתחיל במילים „נקודה היא מושג יסודי, שאינו מוגדר ואין צורך להגדירו״ לא תורם להבנת המושג. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:38, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::אני מאד מסכים איתך לגבי ביקורתך על הערך העוסק בנקודה בגאומטריה. {{אלמ}}
:קשה להתייחס לנקודה כמעגל, כי מעגל מוגדר ע"י המושג נקודה, וזו תהיה הגדרה מעגלית. נקודה ידועה כישות בעלת 0 מימדים. מה שיכול להגדיר אותה הוא רק קואורדינטות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)
:: איזה אפס? [[ספרות ערביות|٠]] או [[ספרות הודיות-ערביות|0]]? (מצטער. לא התאפקתי בגלל ההגדרה המעגלית). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:38, 6 בדצמבר 2020 (IST)
:::רק שזה יותר "מעגל" בקונוטציה של גרפים, שלא ממש נראה כמו מעגל. הקשר היחיד הוא אולי שהוא מקיף משהו, או מתחיל ומסתיים באותו מקום. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 12:22, 7 בדצמבר 2020 (IST)
: הגדרת הנקודה היא סוגיה הרבה יותר מורכבת מהשאלה האם אפס "נחשב" למספר טבעי או לא (התשובה לזה: מה זה משנה). 
: אחרי שהגדירו מושגים גאומטריים מורכבים כמו מעגל וריבוע, אפשר לראות בנקודה מעגל בעל רדיוס אפס, או ריבוע מנוון (שכל קודקודיו שווים זה לזה). אבל מה יעשה מי שבאמת אינו יודע מהי הנקודה הגאומטרית? מנקודת המבט של הגאומטריה הקרטזית (המבססת את הגאומטריה על מערכות המספרים), נקודה היא זוג סדור של מספרים ממשיים. אבל מנקודת המבט של הגאומטריה האקסיומטית, נקודה היא באמת מושג יסודי, המוגדר רק לפי תכונותיו בהשוואה למושג הקו הישר (שגם הוא מושג יסודי). [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:20, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::עוזי, בהתאם לכך שהמישור המתמטי הוא הפשטה של המרחב הפיזקלי אני מציע שמושג הנקודה הוא הפשטה של חלקיק אלמנטרי מסוים שאולי טרם התגלה שאנו בני האדם "מחווטים" להבין. {{אלמ}}
::: אם מדובר בהפשטה, לשם מה צריך להעמיס עליה הנחות מיותרות? מושג הנקודה יכול להיות הפשטה של חלקיק אלמנטרי שכן התגלה, ושאנו בני האדם כן יכולים להבין. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 18:19, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::יכול להיות של כזה שהתגלה או של כזה שלא - לא יודע; מבחינתי טוב להציג את שתי האופציות. {{אלמ}}
:::אפשר להתייחס לזה בתור פיקסל, או למה שיכול להוות כזה בפיזיקה, כמו חלקיק, אבל גם חלקיק, גם אם ניקח את החלקיק הכי קטן שמרכיב חלקיקים יותר גדולים, תופס נפח (בניגוד למסה, שיש חלקיק שהוא חסר מסה - פוטון), מה שאין לנקודה, אבל כמובן שאין משמעות למשהו יותר קטן פיזיקלית מבחינת חומר, מבחינת מיקום יכולה להיות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:40, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::אם כבר אפשר להתייחס אליה כ[[חור שחור]]. באמת נקודה אינה מוגדרת והיא שונה מ[[הקבוצה הריקה]]. אפשר להתאים אותה לאיזה מודל שתרצה ובלבד שיתקיימו האקסיומות של הגאומטריה בצורה עקבית. ראו גם [[מערכת האקסיומות של הילברט#האובייקטים היסודיים]].--[[משתמש:יהודה 0|יהודה]] <span style="font-family:Guttman Logo1"></span> [[שיחת משתמש:יהודה 0|שיחה]] <span style="font-family:Guttman Logo1;">&#60;</span> [[כ"ב בכסלו]] [[ה'תשפ"א]] •  09:06, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::::כנראה התכוונת לסינגולריות נקודתית. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:49, 8 בדצמבר 2020 (IST)

== קיום של אלוהים (לוגיקה) ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

זאת לא שאלה בנושא דת, אז בבקשה להתנהג בהתאם. 

1) יש טיעון (שהוא מין הוכחה) לפיה אם מגדירים את אלוהים במושלם, כלומר כמישהו שאין לו שום חסרים, אז הוא חייב להיות קיים לפי ההגדרה. כלומר מכיוון שלא חסר לו דבר, לא יכול להיות שחסר לו את הקיום עצמו. מישהו מזהה את הדבר שאני מדבר עליו?

2) האם יש הוכחות לוגיות נוספות בסגנון? {{אלמ}}
:לטעמי, הקב"ה יכול להתקיים גם כאנרגיה. ראה למשל [[2001: אודיסיאה בחלל]]. [[משתמש:Dorian Gray Wild|דוריאן]]''' • [[שיחת משתמש:Dorian Gray Wild|<small><font color="navy">D</font><font color="bordo">G</font><font color="green">W</font><font color="black"> – Talk</font></small>&rlm;]]''' 13:36, 5 בדצמבר 2020 (IST)
:יש לנו הפניה [[הוכחות לקיומו של אלוהים]] שמפנה לתוך הערך [[אלוהים]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:16, 5 בדצמבר 2020 (IST)
מצאתי שם את הערך "הטיעון האונטולוגי" בקישור שנתת. שזה השם של מה שיפשתי. תודה. אשמח לעוד הוכחות בסגנון
::מכיוון אחר: לדעתי לפחות, הניסוי המחשבתי של [[החדר הסיני]] מוכיח שתודעה היא מטאפיזית (זה נכון ללא קשר לשאלה האם החדר מודע או לא). א. זה מביא להכרה שהמטאפיזי קיים. ב. זה מעלה את השאלה האם תודעה היא אך ורק פרטית, או שקיים מבנה על. ג. '''אם''' קיים מבנה על של התודעה, הוא מה שמכונה אלוהים. סכום בעל תודעה של הכל שבכל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:01, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::: למה לדעתך החדר הסיני מוכיח שתודעה היא מטפיזיות? לדעתי הוא רק שומט את הקרקע תחת הטיעון ש[[בינה מלאכותית חזקה]] ניתנת למבחן באמצעות יכולת לתקשר. אולי אתה רואה משהו שאני לא? אם כבר ניסוי מחשבתי שמוכיח שקיימים מדורים בתודעה שאינם מסתמכים על לוגיקה טהורה וידע פיזיקלי (כלומר [[פיזיקליזם]]) זה [[החדר של מרי]]: קיים ידע ניסיוני טהור (חושי) שאינו יכול להיות מסקנה של אינפורמציה מדעית. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:00, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::::גם החדר של מרי, זה נכון, אבל גם החדר הסיני. יש שתי אפשרויות בלבד: 1. לחדר יש הבנה, כלומר יש תודעה. אם זה כך, אין שום הסבר איך נוצרה התודעה הזו ומניין היא הגיעה. כל מה שיש זה שבנינו מחשב עם אלגוריתם סופר־סבוך - ולכן הוא מספק תשובות - אבל זה לא מחייב קיום תודעה. אז אם יש תודעה היא מחוץ להסבר הפיזי. כמובן שהאפשרות השנייה מראה באופן ישיר יותר שאין קשר בין מיחשוב ועיבוד נתונים לשאלת התודעה - כלומר שוב נותרנו עם התודעה כעניין מטאפיזי.
::::יש פה נקודה עדינה מעט שקל לפקשש. אם המוח הוא רק מערכת פיזית, ניתן למפות אותו למחשב, ליצור סימולציה מושלמת. יש תוצאים קוונטיים שמחייבים שימוש בהסתברויות, אבל זו לא בעייה מפני שאנו יכולים לתת לאיש שבחדר קוביות להטיל ושימוש בתוצאה באלגוריתם. לכן - אם החדר הסיני אינו בעל תודעה גם המוח נטול תודעה. גם ההיפך נכון - אם קיימת תודעה לאדם היא אינה מוסברת בשום אלמנט באלגוריתם, גם לא באלגוריתם כולו - מפני שאין שום פתרון שמתקרב לתקפות מתמטית או לוגית לשאלה - איך בדיוק תודעה השתרבבה לעניין.
::::סירל טען ש"איכשהו המוח מפריש תודעה". איני יודע איך בדיוק הוא הצליח ליישב זאת עם העובדה שהמוח ניתן לסימולציה מושלמת בהינתן עוצמת מיחשוב גדולה דיה ומידע מדויק על מבנה של מוח (מוח בודד די בו לצורך העניין). גם טיעונים אחרים נופלים בקלות וקשה להבין את אלה שטוענים אותם. טיעון הרובוט למשל, נופל בשל התזה של צ'רץ'-טיורינג: את כל הקלט/פלט/עיבוד של החדר שבתוך הרובוט ניתן למפות למכונת טיורינג, שאותה ניתן למפות לחדר הסיני הבסיסי. כלומר לא שינינו שום דבר בניסוי המחשבתי. 
::::כך או כך, אנו נותרים עם תודעה כמשהו מטאפיזי. לא צריך את הנתיב של דקארט עם "אני חושב משמע אני קיים" (שגם הוא נכון כשלעצמו. בסופו של חשבון כל מה שאני יודע בוודאות זה שאני קיים. כל דבר מעבר לזה יכול להיות אשלייה ותו לאו, כולל קיומן של תודעות נוספות סביבי, ובכלל קיום אמיתי של "סביבי"). אישית עבורי מרגע שיש לי הוכחה שהמטאפיזי קיים, כל האמירות לגבי "חבר דמיוני" וכך הלאה הופכות למגוכחות. אמנם אין לי הוכחה שאלוהים קיים, אבל יש לי הוכחה שיש מטאפיזי וקיום אלוהים הופך להיות אפשרות סבירה מאד. זה לא אומר כלום על טבעו של אלוהים מבחינת דברים שמאד מהותיים עבורנו, כמו למשל טוב ורע - זו כבר אמונה שלי, לא ידיעה וגם לא אפשרות רציונלית. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:23, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::::: לא ברור לי איך אתה פוסל את האפשרות הראשונה. נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית ואז מסיק שאי אפשר לבנות מכונה שתציג תודעה. בינתיים חקר המוח (בכל הרמות השונות, מהפסיכולוגיה עד לביולוגיה) מתקדם ואנחנו מבינים קצת יותר טוב איך הוא עובד. אין שום רמז לקיומה של תודעה חוץ גופית (לדוגמה: אנחנו מכירים המון כשלים מוחיים, כולל מוות מוחי לסוגיו, אבל לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת). אני לא רואה שום סיבה עקרונית (להבדיל מהמון סיבות מעשיות) למה אי אפשר לסמלץ מוח אנושי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:45, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::::::לא קראת את שכתבתי. 
::::::א. אין מחלוקת שניתן לסמלץ מוח - כתבתי זאת בפירוש. 
::::::ב. על מנת להוכיח שהסימולציה מייצרת תודעה יש להציג מבנה מסודר שמסביר את התופעה. אם אפילו סימולציה שעוברת כל מבחן טיורינג שהוא לא מספקת לכך תשובה, הטענה שייצרת תודעה אינה ניתנת להוכחה ולהסבר. מדובר בפסאודו מדע במקרה הטוב. 
::::::ג. המסקנה היחידה מכך היא שהתודעה אינה ניתנת להסבר אלגוריתמי, יהיה מה שיהיה (ראה בהמשך). בשום מקום אין צורך להניח מראש שלסימולציה אין תודעה וממילא הטענה שלך "נראה לי שאתה מניח קיום של תודעה לא מכנית" שגויה. העובדה שהתודעה אינה מכנית היא מסקנה, לא הנחה. 
::::::ד. ההתקדמויות בחקר המוח אינן מעלות ואינן מורידות. אנחנו נעולים בבעיה שאין לה פתרון שהצורה היחידה למדוד קיום של תודעה הוא להיות אותה תודעה. לכן המשפט "לא ידועה דוגמה לגוף ללא תודעה מתפקדת. או עם תודעה חצי מתפקדת" מופרך לחלוטין. אינך יכול למדוד תודעה, וניסוי החדר הסיני מראה שחקירה חיצונית אינה מספקת תשובה לשאלה.
::::::כל חקירה מעבר לזה חייבת להסתמך על הנחה -  להניח אחת משתיים - לחדר הסיני יש תודעה - וקיבלנו תופעה נטולת הסבר, ועל כן מטאפיזית. או שלחדר הסיני אין תודעה - ונפסלה האפשרות שסימולציה יכולה להיות מודעת, ושוב קיבלנו תודעה מטאפיזית. אין דרך לצאת מזה. המסקנה מכל זה יחד היא שהפער בין אובייקט לסובייקט אינו ניתן לגישור בחקירה מדידה. זה, בהגדרה, מטאפיזי. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:05, 5 בדצמבר 2020 (IST)
::::::: שוב: יש לך הנחה סמויה שסימולציה של מוח לא יוצרת תודעה (כל עוד לא הוכח אחרת). שאלת הבהרה: באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 04:57, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::אנסח מחדש - אפשר שהסימולציה יוצרת תודעה. אך מכיון שאיננו יכולים למדוד זאת אנחנו נשארים עם תופעה שאינה ברת מדידה. ללא אפשרות למדידה אתה נשאר עם תופעה שמחוץ למדע, כלומר מחוץ לפיזיקה, כלומר מטאפיזיקה.
::::::::אין לי תשובה שהיא מעבר להשערה לשאלה "באיזה שלב באבולוציה נוצרה לדעתך תודעה". ההשערה שלי, שהיא השערה רופפת מאד, היא שהתודעה נוצרה ב"קפיצה הגדולה קדימה". הקפיצה הגדולה קדימה היא השערה שיש לה תמיכה אצל חלק מהחוקרים ([[ג'ארד דיימונד]], למשל, תומך בה מאד), אבל יש גם לא מעט מתנגדים ואין קונצנזוס. ההשערה הזו גורסת שמאפיינים של תרבות הופיעו כמעט בבת אחת. לפני הקפיצה "ארגז הכלים" של הומו סאפיינס כלל את אותו סט כלים מצומצם, עם אותם עיצובים ואין תלות באיזו קבוצה/שבט מדובר. לאחר הקפיצה סט הכלים גדל מאד (למשל קרסי דיג ומחטי תפירה) ולא היה זהה בין שבטים, הופיעה האומנות שגם היא הייתה ייחודית לכל שבט. במלים אחרות, הופיעה מה שמגדיר תרבות. אבל זה רופף - קודם צריך לקבל את השערת הקפיצה הגדולה קדימה, ואז לחשוד שהגורם לקפיצה הוא הופעת התודעה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   15:07, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::: זה שאנחנו לא יודעים למדוד כרגע לא אומר שזה א־פריורי מחוץ למדע. בעיקר מכיוון שאנחנו מתקדמים לאט לאט לכיוון של מדידה. הפסיכולוגים מצליחים להסיק לא מעט מסקנות מהקופסה השחורה הזו בעזרת ניסויים יצירתיים. וגם הקופסה פחות שחורה מבעבר, בעקבות מגוון אמצעי חישה ואף השפעה ישירה על [[נוירון|נוירונים]]. למיטב הבנתי, יש כבר התחלה של הבנה של המנגנונים הנוירולוגיים של יצירת התודעה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:27, 6 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::: [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]], התודעה לא ניתנת למדידה. אתה מסתמך על מחקר עתידי על ידי אקסטרפולציה של מחקרים מהווה ועבר. אבל כל המחקרים מעידים רק על כך שיש קורלציה ברורה בין הגוף(המוח) והנפש. הם לא מוכיחים שהנפש היא "בתוך הגוף" וניסיון לכמת ולמדוד פיזקלית את עולמו הפנימי של האדם נידון לכישלון. נכון להיום אין מכונה שיכולה למודד תודעה, בדיוק כמו שנכון להיום אין משולש עם ארבע צלעות.
::::::::::לנסות להבין תודעה על סמך מבנה המוח שקול לניסיון להבין טיול ג'יפים עם המשפחה על סמך מבנה המנוע.  יש קשר מובהק, ידוע ולא מוטל בספק בין העולם הפנימי לעולם החיצוני, אבל עם זאת קשר זה אינו ברור לנו. אני חושב חוסר ההבנה המהותית הזאת (מהותית, כלומר לא הולכת להיתפר בעתיד) היא מה שאילן מכנה "מטאפיזי".
:::::::::: י. ליבוביץ' ניסח זאת. הוא חילק את היקום (כל מה שיש) לשני עולמות: חיצוני (גוף פיזי, "רשות הרבים") ופנימי (נפש, "רשות היחיד"). ידע נוירופיזיולוגי לא מקרב אותנו להבנת הקשר בין השניים, אלא רק מחריף את [[בעיית גוף-נפש]] (ראה:  [[ישעיהו_ליבוביץ#גוף_ונפש]]). נדגים: פיזיולוגית יש פולס עצבי שבעקבותיו אדם מרגיש כאב. יש קורלציה ברורה בין פולס לבין כאב. אבל הכאב עצמו הוא של האדם בלבד והוא היחיד '''שמרגיש''' אותו. ראה [https://www.textologia.net/?p=1710 כאן] הסבר יותר מפורט. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:37, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::: וזה נכון כי כך קבע ליבוביץ (לפני עשרות שנים)? אתה טוען שיכולתנו להבין את התודעה לא השתפרה מאז זמנו של ליבוביץ ועד ימינו?{{ש}}יכול להיות שכל אדם הוא שונה, אבל בינתיים מצליחים למצוא מבנים ותהליכים די דומים במוחות של אנשים שונים. והמחקר המודרני מצטיין במיצוי והכללת מידע. בכלל לא ברור איך מיוצגים מושגים שונים במוח (לשם השוואה, אם ניקח תוכנית די מורכבת  כמו דפדפן ונריץ אותה על אפילו שני מחשבים זהים, נקבל מבנים די שונים בזכרון, אם נסתכל ברמה של הביטים. ותוכנית מחשב היא משהו שנכתב על ידי אנשים במטרה להיות מובן). בהחלט סביר שאם נדע לנסח ולהבין רמת הפשטה מתאימה, נצליח למצוא מושגים בזכרון ותהליכי מחשבה. עולמות המושגים של אנשים שונים יכולים להיות מאוד שונים, אבל בהחלט סביר שיש כל מיני דברים בסיסיים משותפים.{{ש}}ההנחה הבסיסית שלי מנוגדת להנחה הבסיסית שלך: אין כאן שום דבר מיוחד ועל טבעי. לא היתה שום השראה הלוהית לפני אי אילו עשרות אלפי שנים. פשוט הגענו לרמת מורכבות מספיק גבוהה של המוח.{{ש}}<small>(אבל מה אני כותב שטויות. ברור שלא נצליח לעשות את זה. עוד הרבה לפני זה, המכונות ישיגו תודעה ויחסלו אותנו)</small> [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 19:09, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::כלומר, אתה מניח מהתחלה את המבוקש... מעגלי משהו. העובדה הבסיסית, ליבוביץ' או לא ליבוביץ', היא שאיננו יכולים למדוד תודעה וזה אינו יכול להשתנות. אם אבוא ואטען שאין לי תודעה אין לך ולא תהיה לך דרך לבדוק אם אני משקר או דובר אמת. יתכן שמסתובבים בעולם מליארדי אנשים ללא תודעה, איננו יכולים לדעת זאת.
::::::::::::יש פה עניין עקרוני שנראה שאתה מתקשה להבינו: אני יכול לגלות (בתיקווה) כל עובדה פיזית על המוח. היא אינה מקדמת אותי בנושא התודעה יותר מהידיעה הבסיסית שאם צובטים אותך כואב לך. ידוע שיש גישור בין המדיד לבלתי מדיד, וכל התקדמות בנושא מה מדיד אינה מוסיפה שום הבנה בנושא הזה.
::::::::::::חזרה לנושא מה מראה החדר הסיני: ייחודו של ניסוי החדר הסיני הוא בהבאת השאלה לרדוקציו אד אבסורדום. המעבד (האדם) אינו יודע סינית. האלגוריתם (ספר ההוראות) אינו יודע סינית. הזכרון (המחברת) אינו יודע סינית. אתה נשאר רק עם האפשרות המוזרה שאיכשהו הצירוף שלהם באורח פלא יצר תודעה יש מאין. שוב - נותרת עם הסבר מטאפיזי. התודעה הופיעה באורח פלא במערכת. אף חלק ממנה לא קיים במעבד או בספר או במחברת.
::::::::::::לא משנה אם אתה משער שאין תודעה לחדר הסיני (האפשרות הסבירה יותר, אבל אין דרך לבדוק את זה) או שיש לו. גם אם יש    לו לא קיבלת תהליך פיזי שגרם להופעת התודעה. שים לב שאיני צריך אף הנחה מוקדמת. התוצאה מוסקת ללא הנחה למעט שיש דבר כזה תודעה.
::::::::::::נקודה אחרת לגמרי היא - יש המניחים שאלו שהטוענים שבעיית התודעה אינה ניתנת לפתרון ללא מעבר למטאפיזיקה מחפשים איזושהי נחמה של חיים־לאחר־המוות. אני מבקש לציין שאין במסקנה שתודעה היא מטאפיזית שום נחמה כזו. ראשית הידיעה שתודעה היא מטאפיזית לא אומרת שום דבר על כך שהיא ממשיכה להתקיים אחר המוות. שנית - וזה חמור יותר - אנחנו כבר יודעים, בזכות אותו מחקר שאתה מדבר עליו, שזכרונות בוודאות מאוכסנים באופן פיזי במוח. ככל הנראה גם האישיות - לפחות לחלקים ממנה זה כבר הוכח. עד כמה התודעה שלי ללא האישיות שלי וללא הזכרונות שלי היא אני? היא לא. אם קיימים חיים־לאחר־המוות הם משהו שלא ניתן להסיק אותו מהיות התודעה מטאפיזית. 
::::::::::::המסקנה שלא ניתן להמנע ממנה היא שהתודעה מטאפיזית, ועל כן המטאפיזי קיים. אין פה שום מסקנה שיש בה איזושהי אמירה אמונית או מוסרית. אני אישית מאמין באלוהים, אבל זה מה שזה - זו אמונה, לא ידיעה. לעומת זאת אני יודע שהמטאפיזי קיים - וזו ידיעה, לא אמונה. {{אלמ}}
:::::::::::::ניסחתי את זה כהנחה. אבל הדגשתי גם את ההנחה הנגדית הסמויה של כל בני שיחי. דרך אגב, מבחינתי החדר הסיני אינו מפליא מרגע ש[[תרגום מכונה]] הראה איך אפשר לתרגם בצורה אוטומטית. ליתר דיוק, על זה אני מדבר: ההנחה על תודעה מיותרת. אין שום שדון במכונת התרגום האוטומטי שמספק לה תודעה. אם תפרק אותה לרכיביה השונים, לא תמצא בה רכיב אחד בודד שיודע אנגלית או סינית. אבל למרות זאת, הצירוף של הכל ביחד מצליח לתרגם בין אנגלית וסינית. תודעה נוצרת ממכונה מאוד מורכבת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 01:08, 7 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::::: בערך כמו לשאול האם [[משפט פיתגורס]] נכון כי פיתגורס כתב אותו... מסקנות לוגיות לא פגות תוקף, אלא מופרכות על ידי אחרות. ספציפית, לא היתה שום התקדמות '''מהותית''' מאז תקופתו של לייבניץ בנושא מדידת תודעה. גם בתקופתו היו דוגמאות לכך שיש קשר בין התודעה לבין המוח. לאחר מכן, נמצאו עוד עשרות דוגמאות לאותה הקורלציה. בעתיד ימצאו ככל הנראה עוד מאות דוגמאות. אבל זה לא מהותי. הדרך היחידה ביקום לדעת על המתרחש בתודעה היא לשאול את הסובייקט מה הוא מרגיש.  ובדוגמה שאילן נתן, אי אפשר גם להסיק את קיום התודעה באופן חד משמעתי מתקשורת. יתכן שמה שאנחנו מתייחסים אליו כתקשורת עם סובייקט אחר היא הפעלת מכונה באמצעות פקודות קוליות. וזה כלל לא רלוונטי אם המכונה כוללת נירונים ביולוגיים שהתפתחו מחלבונים מקודדי RNA, או [[רשת ניירונים]] מסומלצת על [[מחשב קוונטי]]. 
:::::::::::: יתכן שכל מה שעשינו כאשר אנו שואלים את המטופל "האם כואב לך" זה להפעיל אותו בפקודה קולית. אתה טוען (לצורך הדוגמה) שמצאת קורלציה מושלמת בין אות עצבי לבין כאב (זה יכולה להיות קורלציה בין כל תופעה גופנית לתופעה נפשית. כאב זה רק דוגמה קלסית). אני טוען שלא מצאת שום דבר מהסוג הזה. מה שכן, הצלחת למצוא קורלציה מלאה בין תגובה תופעה גופנית (אות עצבי) לבין תופעה גופנית (המטופל אומר שכאב לו/המופל זז/לחץ הדם של המטופל עלה/למטופל יורדות דמעות/די לניסויים בבני אדם דמיוניים). אפילו לא הצלחת להראות ברור שהמטופל מודע לתהליך. זאת מכוון שכל התופעות שאתה מודד הם בהגדרה פיזיקליות טהורות (הגדרה: גודל פיזיקלי הוא כל דבר הניתן למדידה מספרית). לא הצלחת לתאר קשר בין הגוף לנפש, אלא רק קשר בין הגוף לגוף. 
:::::::::::: ודבר אחרון, הוזכרו בדיון דברים מיסטיים ודתיים, כמו חיים לאחר המוות, קיום אל, בריאת עולם כדו'. הם לא רלוונטיים. עצם כך שאנחנו לא יכולים באמצעות התודעה שלנו להבין את התודעה שלנו לא מוכיחה קיום של על-טבעי. זה רק מוכיח שהכלי הפסיכי הזה שאנחנו מכנים פיזיקה (לרבות ניירופיזיולוגיה) אינו מצליח לתאר את כל מה שיש ביקום. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:21, 7 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::: אני לא הולך להמשיך את הדיון שסובב במעגלים. אבל מוצא חן בעיני איך הצלחנו לבלבל בין האריות הגדולים [[ליבניץ]] ו[[ישעיהו ליבוביץ|ליבוביץ]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:20, 7 בדצמבר 2020 (IST)
===ג'וליו טונוני===
דומי שכל משתתפי הדיון:אילן, קורבוס, צפריר והאלמוני אולי לא מכירים את התיאוריה של [[ג'וליו טונוני|טונוני]] ([[תאוריית המידע המשולב]] {{אנ|Integrated Information Theory}}) לפיה לכל מערכת סגורה שיש בה תהודה יש תודעה כל שהיא; בגלל ה"תהודה" זה אולי סוג מתקדם יותר של Pan-Psychism (בו מדובר על תודעה לכל דבר בלי הכרח ל"תהודה") ואם אני לא טועה זה מבוסס על ההנחה שהיכולת שתתקיים תודעה אישית שלא ניתן למדוד חיצונית לכל תודעה בעצמה קשורה בקבוע פיזיקלי כל שהוא שלא הוברר דיו. {{אלמ}}
: אני מכיר רעיון פשוט הרבה יותר של [[לולאה מוזרה]], מהספר [[גדל, אשר, באך]] ובערך לכך רמזתי. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:32, 7 בדצמבר 2020 (IST)
::הרעיונות האלה, כמו גם הפסאודו-מדע שצפריר משום מה מאמין בו, נטולי כל ריגורוזיות. זו הכרזה בעלמא - "מערכת מורכבת מספיק היא בעלת תודעה". הביוספירה של כדור הארץ היא מערכת מורכבת הרבה יותר ממוח. האם לכדור הארץ יש תודעה? מה עם השמש? מדוע שלולאת משוב תייצר תודעה? כל הרעיונות האלו מצטיינים בכך שהם "אפילו לא שגויים". זו הפרחת דברים בעלמא. תוסיף לזה את העובדה שלא ניתן למדוד תודעה מבחוץ, בניגוד מוחץ לכל כלל של המתודה המדעית, ותקבל תשובה חקוקה באבן - כל הרעיונות האלו הם מיסטיקה פר אקסלנס. מחריד אותי שאנשים חכמים מתייחסים ברצינות לשטויות האלו. זה עוד יותר גרוע ממתנגדי החיסונים ואנשי הארץ השטוחה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:28, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::אילן, אני מציע בחביבות שקצת תירגע עם העניין - אני אישית לא טענתי נחרצות שהרעיון הזה נכון ובכל זאת אני חושב שמזלזל להשוות את זה עם אנשי הארץ השטוחה; אני לא מאמין שהארץ שטוחה וגם טונוני לא מאמין כך. {{אלמ}}
:::: זה לא יותר מסוכן ממתנגדי חיסונים, באו לא נגזים. התנגדות לחיסונים היא תופעה מסכנת חיים. לא לעסוק בלוגיקה פורמלית ולעקוב אחרי עבודות בפילוסופיה מודרנית לא הרג אף אחד. הזכרת משהו שלא חשבתי עליו לפני והוא ממש מעניין: אני ואתה תבוניים (אני מקווה) ומסוגלים לנהל שיח רציונלי. אבל זה לא ברור מאליו שלמערכת שמורכבת מהרבה אנשים מודעים ותבוניים יש תודעה. כלומר האנשות כולה "טיפשה" וצפויה (יש תבניות סטטיסטיות מובהקות להתנהגות החברה), בזמן שכל אחד מאיתנו הוא בעל רצון חופשי ורציונלי כביכול. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:45, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::::לא אמרתי מסוכן. זה לא מסוכן כלל. אמרתי מחריד. מזעזע אותי שאנשים חכמים מחזיקים באיידה פיקס כה אווילי. כבר היו דברים מעולם (למשל שאלת סופיות היקום. תכלס, מאז אולברס המסקנה הברורה היתה שהיקום סופי במרחב, או בזמן, או בשניהם. אבל עולם המדע לא היה מסוגל לקבל זאת לתקופה ארוכה מאד, כנראה מפני שזה הזכיר את התפיסה הדתית על בריאה). במקרה התודעה הכל כל כך ברור - איך אפשר לדבר על חקירה מדעית של גודל שאינו ניתן למדידה?? איך ניתן לטעון ברצינות שמערכת עיבוד מידע יוצרת תודעה כשאין אף הסבר לתהליך היצירה למעט נפנוף הידיים ש"מערכת מורכבת מספיק/לולאות משוב/רשתות נוירונים/אפקטים קוואנטיים" (וכך הלאה כיד הדמיון. לא המצאתי אף אחד מאלה, בכולם נתקלתי במאמרים וספרים של אנשים חכמים מאד) יוצרת תודעה?? זה לא דומה בכלל לחשיבה מדעית. זו אמונה מיסטית לכל דבר ועניין. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:07, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::::: בהכשרה פיזיקלית בסיסית (תואר ראשון) לא מדברים כלל וכלל על פילוסופיה. יותר מכך, המילים "פילוסופיה", "נפש/תודעה", "רצון חופשי" הם מילים גסות בפיזיקה שמדען מכובד לא אמור להגיד בשיח רציני. בזמני לקחתי קורס בחירה בפילוסופיה עם [[עודד בלבן]], דבר ששינה בצורה ניכרת מאוד את התפיסה של הנושא. מרבית בוגרי מדעים מדויקים לא עוברים הכשרה בסיסית בנושא גוף ונפש ומתייחסת ל[[פיזיקליזם]] ו[[מטריאליזם]] כברירית מחדל. מונחים כמו [[קווליה]] לא מוכרים למשכיל בן ימנו. כך יוצא למעשה שחלק גדול משכבת האינטליגנציה כיום לא מודעת אפילו לכך שמתקיים דיון פילוסופי בנושא. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 12:14, 10 בדצמבר 2020 (IST)
::: מאותה סיבה שערימת נוירונים או גוש סיליקון יכולים ליצור פתאום תודעה. לא מדובר על סתם מערכת מורכבת אלא מערכת מורכבת שמטפלת במידע (מה זה בדיוק?). משיקולי [[אנטרופיה]] קיום ומעבר של מידע דורש תחזוקה שוטפת. לכן יש הסתברות די זניחה שסתם גוש חומר יעביר מידע על בסיס קבוע. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::::החשיבה המעגלית הברורה לא מטרידה אותך? אתה הרי מניח את המבוקש - "עובדה שערימת נוירונים יוצרת תודעה, מכאן שערימת נוירונים יוצרת תודעה". מה עם חשיבה ביקורתית? <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   23:10, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::::: אני לא מניח שקיימת תודעה. אני רואה שאנשים מדווחים על כל מיני חוויות דומות והדיווחים של האנשים הם הכלים שבהם אני יכול להשתמש. למיטב הבנתי, אבל זו סתם השערה פרטית שלי, המוח שלנו מתמחה ביצירת תמונת עולם אחידה ותמונת העולם האחידה הזו היא מה שאנחנו נוהגים לכנות התודעה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:03, 10 בדצמבר 2020 (IST)
::::::אה, אז הנה חלק מהפער. אני לא מניח שלאנשים אחרים יש תודעה. אולי לחלק אין. במיוחד זה שנראה סביר יותר ויותר שאנחנו חיים בסימולציה הספק שלי הופך סביר יותר. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   21:48, 10 בדצמבר 2020 (IST)
::::::: [[מוח בצנצנת]] {{אנ|Brain in a vat}} הוא מבחינתי אפשרות תאורטית אבל לא מעניינת. יש תמיד אפשרות שאני מוח בצנצנת, אבל אי אפשר לעשות שום דבר בעולם כזה, ואם אני מניח שאני לא, אני יכול להתקדם. [[השערת הסימולציה]] נראית בעיני גם היא כמשחק היפותטי. אבל לפי קו המחשבה שלי זה ממש לא משנה: אצלי כל עוד נוצרת תחושת „אני״ (שבאופן כללי כמעט כל האנשים מדווחים עליה), לא אכפת לי אם זה באמצעות גוש ניורונים או סימולציה ממוחשבת היפותטית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:01, 10 בדצמבר 2020 (IST)
::::::: אילן, תוכל בבקשה לפרט למה נראה לדעתך יותר סביר שהיקום הוא סימולציה? תודה [[מיוחד:תרומות/147.234.130.234|147.234.130.234]] 17:15, 14 בדצמבר 2020 (IST)

== לפי מה מחליטים על איזה דמות כותבים ערך בויקיפדיה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
יש קריטריונים מסוימים שהדמות צריכה לעמוד בהם?
נניח אני רוצה לכתוב ערך על המורה שלי, אני יכולה? או שהוא צריך להיות מישהו ידוע בעצמו?
אני יכולה להוסיף את עצמי לאישים שנולדו בתאריך לידה שלי?
מה הכללים לזה?
תודה.{{לא חתם|הארמי}}
:להוסיף מישהו לרשימת הנולדים רק אם יש לו ערך בוויקי. {{לא חתם|46.114.151.249}}

:שלום {{א|הארמי}}, ראי [[ויקיפדיה:עקרונות וקווים מנחים ליצירת ערכי אישים]], [[ויקיפדיה:מדריך לעיצוב דפים/ביוגרפיות]] וגם [[ויקיפדיה:אוטוביוגרפיה]]. [[משתמש:חזרתי| חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 10:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)
:תודה! [[משתמש:הארמי|הארמי]] - [[שיחת משתמש:הארמי|שיחה]] 13:16, 6 בדצמבר 2020 (IST)

== הערת אזהרה במדינות ללא טאבו כמקובל בישראל ==

האם נכון להגיד ש[[הערת אזהרה]] (שאני מבין כפונקציה אפשרית של [[ייזהר הקונה]]) קיימת רק במדינות שיש בהן [[מרשם המקרקעין|טאבו כמקובל בישראל]] ואם כן אז מהי החלופה במדינות שאין בהן טאבו כמקובל בישראל?

תודה. {{אלמ}}
:אין לי מושג. לערך [[הערת אזהרה]] אכן אין בינוויקי, למרות שמהערך [[מרשם המקרקעין]] ברור שירשנו את המרשם מהבריטים לא סביר להניח שהמצאנו את הרעיון הזה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:29, 6 בדצמבר 2020 (IST)
::יצוין שלפני כתיבת השאלה נכנסתי לערך [[הערת אזהרה]] לחפש בינוויקי ומשלא מצאתיו ביקשתי בדף שיחת הערך להוסיפו; רק לאחר מכן שאלתי את השאלה פה. {{אלמ}}
::: כאשר מנגנון הערת האזהרה אינו קיים, ניתן לבצע את העסקה בזהירות רבה יותר, למשל על ידי העברת התשלום על ידי נאמן בהתאם לשלבים - למשל, שלב של פינוי הנכס, שלב של העברה ברישום המקרקעין (אם קיים) ושלב של כניסת הקונה לנכס. הדבר דומה במידה רבה לעסקה שבה מועבר תשלום לפני קבלת הסחורה. מובן שכשמנגנון הערת האזהרה אינו קיים, הסיכון לקונה גדול יותר. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 16:59, 7 בדצמבר 2020 (IST)

== האם יש מיני-רחפן הפועל כקליע? ==

אם סוכנות ביון רוצה להוציא מישהו להורג למה לירות מצלף בלב שטח האויב אם אפשר לשלוח רחפן קטן מאד ומהיר מאד שיופעל מרחוק להאיץ לתוך גוף האדם ולפעול כמעין קליע? זה בטח יכאב הרבה יותר מקליע אבל תאורטית-טכנית האם זה נושא עם ערך או שיש ערך על נושא דומה (לא [[רחפן מתאבד]] כפצצה)? בתודה {{אלמ}}
: [[מהירות לוע]] של רובים שונים גבוהה בהרבה (כפולה ואף משולשת) מ[[מהירות הקול]] באוויר. רחפן רגיל לא מתקרב למהירות הקול. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)
::נדמה לי ש[[אלון מאסק]] חשב על פיתוח של רחפנים מתאבדים. זה אמנם לא בדיוק מה ששאלת, כי קליעים לא תמיד מתפוצצים, וכאן הרחפנים מיועדים להתפוצץ בקרבת המטרה, אך הקונספציה דומה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  11:12, 7 בדצמבר 2020 (IST)
: עדכון: חיפוש באינטרנט העלה ש[[חץ וקשת|חץ]] שנורה מ[[קשת מורכבת]] יכול להגיע למהירות של 300 קמ״ש, כלומר בערך 85 מטרים בשניה, והוא עדיין קטלני (אבל פחות). אין לי מושג לאיזו מהירות יכול להגיע מטוס זעיר במסה של חץ (הוא צריך מספיק מסה כדי שפגיעתו תשפיע). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:51, 7 בדצמבר 2020 (IST)
: הרחפן יכול לשאת צב למרומים ולהשליך אותו על פדחתו של היעד. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 14:16, 7 בדצמבר 2020 (IST)
:: אני חושש שארגוני הגנה על בעלי חיים יטרפדו את המהלך הזה, שיכול היה להביא שגשוג למזרח התיכון ולהמריץ את שוק הצבים המנומנם. אילולא ארגונים אקטיביסטיים אלו, כבר היה יעיל יותר שהרחפן יסחוב תנין שיטרוף את המתנוקש. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 16:27, 7 בדצמבר 2020 (IST)

== האם הכוח של השרירים הוא לחץ מים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כאשר [[שריר]] מתרחב ומתכווץ, האם מה שיוצר את הכוח הוא למעשה לחץ מים בתוך התאים? {{אלמ}}
: שריר יכול להתכווץ בצורה פעילה או לחזור למצבו המקורי (להתרחב). מנגנון הפעולה מוסבר בערך [[סרקומר]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:27, 8 בדצמבר 2020 (IST)

== כמה עולה לשלוח מכולה עם תכולת בית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

כמה עולה פחות או יותר שליחה של מכולה מחו"ל לישראל, עם תכולת בית? סדר גודל: 1000 שקל, 5000 שקל? לא יודע איפה בודקים.
:תאמר לנו באיזו חברת משלוח מדובר ואגיד לך איך לברר את המחיר. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 22:33, 7 בדצמבר 2020 (IST)
::אני חושב ש[[משתמש:Gil mo]] טעה בגישתו ואולי גרם להיסט הדיון שכן האנונימי לא ציין שהוא מעוניין לעבוד דווקא עם חברה ספציפית; הרצתי את השאלה ששאל האנונימי במנוע החיפוש של הדף ועברתי על עשרת התוצאות הראשונות ולא מצאתי משהו שקרוב לזה; האנונימי (שלדעתי עשה טעות בכותרת בכך שלא הוסיף גם לכותרת את הביטויים "מחו"ל" ו"בערך") שאל שאלה די טובה ואף רמז שהוא מוכן לחפש בעצמו תשובה אם ידע איפה מוטב לעשות זאת (השוואות מחירים בתחום ההובלות הבינלאומיות היא דבר שאני אישית אף פעם לא נתקלתי בו ואשמח ללמוד עליו בעצמי לידע כללי) וטיפ לשואל - נסה ליצור אימייל במבנה אחיד עם רשימה טבלאית מסודרת של סוג, כמות ומשקל משוער של הפריטים (למשל, שולחן, אחד, במשקל 10 קילו), העתק ושלח את האימייל למספר חברות ותשווה מחירים משוערים. איחול הצלחה בטוב. {{אלמ}}
::: [https://moverdb.com/container-shipping/ מארצות הברית]. חפש בגוגל "price of sending shipping container to israel". [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 00:31, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::: https://www.icontainers.com/ship-container/israel/ , לדוגמא [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 00:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::::לא טעיתי בגישתי, התשובה שלי ניסתה לענות (בלי להעליב) לתהייה ״איפה בודקים״. תשובה: ״בחברת משלוחים״. מקווה שעכשיו ברור. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 09:20, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::::: באיזו חברת משלוחים? התשובה שלך מיותרת ולא מועילה. נראה שבמקום לנסות לענות, אתה מקפיד לעצבן או להעליב את האינטליגנציה של השואלים
:::::::באיזו חברת משלוחים שאתה רוצה, ללא הגבלה! [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:34, 8 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::[[משתמש:Gil mo]] לדעתי טעית בגישתך בתגובה זו - אני מדגיש שזה עניין של דעות ולא של אמיתות אובייקטיבית נצחית. {{אלמ}}
:::::::::אלמוני יקר, אתה מתכוון שהשואל רצה לדעת מה דעתנו לגבי המחיר? או שרצה לדעת את המחיר? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 23:42, 8 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::לא זה ולא זה. {{אלמ}}
:::::::::::אנא הסבר את עצמך, אנונימי. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 07:13, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::אין לי מה להסביר מעבר לזה, אנונימי. {{אלמ}}

== שאלה בתזונה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

א) למה פירות הופכים יותר טעימים כמה ימים לאחר הקניה?

ב) האם עודף משקל נעלם דרך הנשימה? כלומר התגובה הכימית היא שומן+חמצן= פד"ח ואז הפד"ח יוצא דרך הריאות החוצה?
: א) כי הם ממשיכים את תהליך ההבשלה.
: ב) בגדול כן, אם כי השריפה של שומן עוברת תהליכים נוספים בדרך, והפד"ח שנוצר אכן נפלט בנשימה. תוצרי שריפת השומנים כוללים גם מים שנפלטים במגוון מנגנונים. [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 00:36, 8 בדצמבר 2020 (IST)

== נשלח אחר כבוד - פירוש ==

מה פירוש הביטוי "נשלח אחר כבוד"? נשלח בצורה מכובדת או להיפך? תודה, ר.
:גם וגם, תלוי בקונטקסט. הביטוי המקורי משמעו ״בכבוד״, אך לעיתים משתמשים בו בציניות כדי לציין ״ברוך שפטרנו״. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 07:54, 8 בדצמבר 2020 (IST)

== האם מתנגדי חיסונים ינצחו בסוף? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

נראה שכיום תנועת האנטי-חיסונים הולכת ומתחזקת. יותר ויותר אנשים מאמנים שחברות הפארם הם הרוע האולטימטיבי, רק רודפות אחרי רווח ומבחינתם חיסונים נועדו רק לפרנס ולא מעניין אותם בריאות הציבור. זה מתחבר לתאורייות קונספירציה מגוונות על סדר עולמי חדש וביל גייטס שמשתיל שבבים דרך הדור החמישי וכדו' וכדו'. 

אבל זה שיותר ויותר אנשים מתחברים לרעיונות האנטי-חיסוניים זה פשוט מסוכן לציבור! האם בעתיד מתנגדי החיסונים יפרו את חסינות העדר שלנו על ידי כך שמסה קריטית של אנשים תהיה חשופה למחלות זיהומיות? עוד הפעם תהיה פה כולרה ודיפתריה? הקדחת והטטנוס יחזרו? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.149|213.55.225.149]] 13:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:הנושא חשוב ומעניין, תוכל לשתף קישורים בהם ראית שהתנועה הולכת ומתחזקת? או שאולי זו רק תחושה? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 13:51, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:: ראה [https://www.askp.co.il/question/311967 כאן] את הסקר ואת הרייטניג של התגובות. ראה [https://www.askp.co.il/question/310924 כאן] את אותה התופעה. ראה כמה אנשים יש בקבוצות פייסבוק [https://www.facebook.com/hisunim/ פה] ו[https://www.facebook.com/hisunimeducatedchoice/ פה]. מדובר באלפי בני אדם. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.149|213.55.225.149]] 14:47, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::לא הסתכלתי בקבוצות הפייסבוק, אבל שני הסקרים מאוד מצומצמים באנשים... ממש טיפה בים, מה גם שהאנשים לא נבחרו באקראי למתן התשובות, כך שהסקרים לא מצביעים על כלום. בנוסף, אמרת שיש מגמת עלייה והלינקים ששלחת מראים מצב נוכחי ולא מגמה. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:50, 8 בדצמבר 2020 (IST)
: יש כאן גם משוב שלילי: כאשר מתנגדי חיסונים מצליחים יותר מדי, נוצרים כיסים של חוסר חיסון. יש סיכוי לא מבוטל שאותם כיסים נחשפים לנושאי מחלה, והתוצאה היא התפרצות. התפרצות כזו מזכירה לאנשים את הצורך בחיסון. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 00:17, 10 בדצמבר 2020 (IST)
:עוד נקודת מבט מעניינת, יש התחסנות טבעית למחלות קטלניות, אני חושב שדרך ברירה טבעית, כך שזה הרבה יותר איטי מחיסון מלאכותי. זה משהו שהיה אפשר לראות בעת פלישות למקומות שהיו מבודדים עד אז מאירופה, כמו אמריקה ואוסטרליה. הילידים נחשפו למחלות שלא היו מחוסנים כנגדם, בשונה מהפולשים. זה אחד הפקטורים שהכריעו לטובת הפולשים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:35, 12 בדצמבר 2020 (IST)

== סוגים כלליים של דחיסות פיקסלים בקבצי תמונה ובקבצי וידאו שמחשב יכול לבצע ==
נניח ויש לנו [[תמונת מפת סיביות|תמונת raster]] מלבנית שגודלה המקורי הוא 1000px X 500px ואנו רוצים ליצור לה thumbnail בגודל 100px X 50px:

===שאלה 1===
האם נכון להגיד שיש שלושה סוגים כללים ליצור thumbnail כזה:

* דחיסות פיקסלים מינימלית ברזולוציה "נמוכה" דרך מנגנון פשוט, כך שה-thumbnail ייראה "מכוער" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה
* מגוון דחיסות ביניים
* דחיסות פיקסלים "מקסימלית" ברזולוציה "גבוהה" דרך מנגנון מורכב, כך שה-thumbnail ייראה "יפה" ממסכים המסוגלים ל DPI גבוה

:ישנם כמה אלגוריתמים לדחיסה משנות תרפפ"ו, כמו דגימת ריבועים ומיצוע שלהם. זה הרבה יותר פשוט מבינה מלאכותית. לגבי לגבי thumbnail שיראה טוב ברזולוציה גבוהה - זה בלתי אפשרי. לכל היותר ניתן לקבל תמונה מאד מטושטשת (יש אלגוריתמים גם לזה). לכל הפחות תמונה מגעילה שעשויה מבלוקים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:22, 9 בדצמבר 2020 (IST)

===שאלה 2===

האם בתוכנת MediaWiki בה בנויה ויקיפדיה המשתנה '''$wgResponsiveImages''' מאפשר לקבוע אם נבחר דחיסות מהסוג הכללי הראשון או מהסוג הכללי השלישי?

===שאלה 3===
לפני עשרה שנים בערך קראתי על טכנולוגיה שמפתח מדען ישראלי שמטרתה להפוך קבצי וידאו ישנים ב"איכות נמוכה" לכאלה בעלי איכות גבוהה (על אף שכמובן לא מדובר ב[[גרפיקה וקטורית]]) - האם יש לזה קשר למה שתיארתי? {{אלמ}}

== ידו בכל ויד כל בו? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מה משמעות החלק השני של הביטוי "יָדוֹ בַכֹּל וְיַד כֹּל בּוֹ"? ידו בכל הכוונה שכל המתרחש מושפע ממעשו ידו של נשוא המשפט. אבל "יד כל בו" נשמע כאילו שהכל משפיע עליו וזה נשמע כאילו שהאיש המדבור מצטייר כאחד שכל אחד עושה בו ברצונו. או שהבנתי לא נכון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 18:56, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:רש"י: הכל שונאין אותו ומתגרין בו. [[מיוחד:תרומות/217.132.239.147|217.132.239.147]] 19:32, 8 בדצמבר 2020 (IST)
: הייתה כבר שאלה קודמת על פרא אדם. עכשיו על „ידו בכל ויד כל בו״. מישהו רוצה לשאול משהו על „ועל פני כל אחיו ישכון״ (שנובא על בן יחיד)? בכל מקרה: מישהו שמעורב בהכל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:10, 8 בדצמבר 2020 (IST) 
:: מישהו שמעורב בהכל זה החלק הראשון של המשפט. אבל מה פשר החלק השני לא ברור. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 21:29, 8 בדצמבר 2020 (IST)
:::אאז"נ הוא מכה את כולם וכולם מכים אותו. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   00:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::{{אחרי התנגשות}}זאת משמעות הביטוי '''בעברית מודרנית'''. בלשון המקרא, סביר יותר שהכוונה היא לאורח חיים אלים (כמו בפירוש רש"י שהביא האלמוני לעיל). "ידו בכל ויד כל בו" - הוא מכה בכולם וכולם מכים בו. השוו למשל לדברים יג, י; שמואל א כד, יב. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 00:58, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::: אוקי, אז לפי ההקשר המקורי, המשפט בסך הכל אומר "הוא מרביץ לכולם וחוטף מכות מכולם". אז איך זה שהוא הפך היום ל"איש העולם הגדול"? או שאולי אני ממציא ולא הבנתי את הביטוי נכון מלכתחילה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:21, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::::זה לא מאוד נדיר שלוקחים צירוף מילים מקראי ונותנים לו (בטעות או בכוונה) משמעות חדשה. המשמעות המודרנית דווקא הולמת למדי את הצירוף "ידו בכול", כשלעצמו ובמנותק מההקשר המקורי. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 13:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::[[s:קטגוריה:בראשית טז יב]]. אבל השואלים התכוונו למשמעות בשפה המדוברת כיום.--[[מיוחד:תרומות/213.8.112.230|213.8.112.230]] 13:29, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:::החלק השני, למעט ה"ממציא". יש לי נסיון בדברים כאלה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:17, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::::סתם שאלה - למה לא לעשות חיפוש פשוט בגוגל לפני ששואלים כאן?
::::: האם נסית זאת בעצמך? התוצאות מצאו בעיקר תשובות של פרשנים, שזקוקים הם בעצמם לפרשני משנה ומתרגמים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 17:50, 9 בדצמבר 2020 (IST)

== האם מותר להעלות בקבוק זכוכית לטיסה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אסור להעלות לטיסה נוזלים מעל 100 מ"ל. אבל בקבוק זכוכיות ריק מותר? או שהוא חפץ מסוכן? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.149|213.55.225.149]] 00:48, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:מותר. ואגב, מותר להעלות לטיסה נוזלים בכל כמות, בתנאי שיש לך אותם אחרי הבידוק הבטחוני (למשל, קנית קולה באולם שער הטיסה או מילאת בקבוק שני ליטר בשירותים). [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 07:15, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::הוחרמו לי נוזלים לאחר הבידור הביטחוני (שקניתי בדיוטי פרי) בבדיקה נוספת לפני העלייה למטוס.
:::אם הנוזלים נמצאים בתוך תיק העליה למטוס אין להם שום אפשרות להחרים לך. יתכן והלכת עם הבקבוק באופן גלוי? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:46, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:ההיגיון בבידוק אבד באיזשהו שלב בהיסטוריה אני מבין. הכוונה היתה כמובן לבידוק בטחוני לפי הדיוטי. למה שאלתי לגבי זכוכית: כי ברור שהסכנה הפוטנציאלית מבקבוק זכוכית גדולה בהרבה מזאת של יוגורט 150 מ"ל באריזת פלסטיק ובגלל זה הגיוני שלא יאפשרו להעביר דווקא אותו. אבל אם אתם מדווחים שאין שום בעיה בהעברה של זכוכית, אז כל נושא הבידוק הוא לא יותר מחרטה מעצבנת. אם אני ארצה לבצע פיגוע במטוס: אז אני יכול פשוט לרכוש בקבוק וודקה בדיוטי, לרסק אותו ולקבל בו זמנית חומר בערה פזור במטוס ונשק חד ביד.
: הזכרתם שלא אפשרו עליה למטוס עם בקבוק חשוף. האם הוא נקנה בדיוטי פרי? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.149|213.55.225.149]] 13:34, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:ברור שזה חרטא. כל לפטופ הוא פצצה. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   14:18, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::למה להתאמץ לרכוש בדיוטי? קח בקבוק מעגלת מכירת האלכוהול במטוס. או, תצית את המושב שלפניך גם בלי אלכוהול. למעשה לא חסרות דרכים לעשות דברים רעים. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:19, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::: להצית את המושב לוקח הרבה זמן וזה יספיק לאנשי הצוות לנטרל את הסכנה. אבל לשבור בקבוק וודקה מזכוכית לוקח שניה. מעניין אם אותם הכללים המיושנים הולכים להשתנות בהמשך. אולי יש להם הגיון כלכלי, במטרה למנוע תחרות עם הדיוטי על אלכוהול ומוצרי הגינה. אשכרה פעם זרקו לי מיכל עם דואדורט, כשניתן לקנות אחד זהה לאחר הבידוק. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.149|213.55.225.149]] 14:57, 9 בדצמבר 2020 (IST)
::::ההיגיון הוא, את בקבוק הדאודורנט שאתה הבאת מילאת בחומר נפץ, ובזה שקנית בדיוטי יש דאודורנט... [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:47, 9 בדצמבר 2020 (IST)

== מה מיוחד בחיסונים נגד קורונה? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי מספר כתבות שקראתי, ישנו משהו שונה בחיסונים שפתחו החברות השונות נגד קורונה, על פני חיסונים שפותחו בעבר נגד מחלות אחרות. הבנתי שבחיסון זה לא לוקחים אתר מסוים בנגיף ומחדירים אותו לגוף, על מנת שיפתח כלפיו נוגדנים, ולא לוקחים וירוס "מומת" או מוחלש ומחדירים אותו לגוף כנ"ל. מהערך על [[חיסון נגד קורונה]] לא הצלחתי להבין מה כן, ואיך פחות-או-יותר החיסונים האלו עובדים. האם יש למישהו כאן מידע יותר ברור בעניין? [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:23, 9 בדצמבר 2020 (IST)
: בתמצית: חיסון בטכניקה יחסית חדשה ([[mRNA]]): https://www.ynet.co.il/health/article/S1ToK2X5w.[[משתמש:חזרתי| חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 13:39, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:: (הערה: אני כותב לפי מיטב הבנתי. אנא תקנו אותי אם אני טועה) זוהי טכניקה שמזכירה במידת מה פעולה של נגיפים: מולקולת mRNA, כלומר: הוראות לתא לייצור חלבון. אבל הגוף לא מוכן להכניס לתא סתם כך מולקולות RNA. לכן עוטפים אותן במעטפת שומנית (שדומה ל[[קרום התא]]?). ה־mRNA מקודד חלבון שנמצא על פני נגיף הקורונה והגוף יכול להגיב אליו כחלבון זר וליצור נגדו [[חיסון]] (איך בדיוק? יש לנו ערך על המנגנון?).  [[נגיף קורונה|נגיפי קורונה]] גם הם [[נגיף RNA חד-גדילי חיובי|עם מבנה]] [[סיווג בולטימור|דומה בעיקרון]].<br>מה שבאמת מרשים הוא שמדובר על טכניקות מאוד יעילות: החיסונים עצמם פותחו תוך זמן קצר (מספר ימים?) לאחר שהתברר המבנה המדויק של וירוס [[SARS-CoV-2]]{{מקור}} (נכון?), גם אם בדיקתם ארכה עוד חודשים נוספים לאחר מכן. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:56, 9 בדצמבר 2020 (IST)
: ראה כאן, הערך באנגלית ל[[חיסון RNA]]:{{אנ|RNA vaccine}} [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 14:35, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:: באתר של מכון דוידסון מצאתי [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%99-rna-%D7%9E%D7%A6%D7%90-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%94%D7%91%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%9D הסבר מפורט על חיסוני mRNA] ועל ההבדל בינם לבין חיסונים רגילים. תודה לכולם. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  15:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)
===בטיחות (מצרף שאלת המשך)===
אם אני מבין נכון, חיסון הRNA הוא הרבה יותר בטוח כי בו לא מזריקים לך לא את הוירוס ולא חלקים ממנו, אלא רק את מולקולות עם הקוד הגנטי שהגוף אמור לזהות כסכנה. אבל מצד שני... חלק גדול ממה שאנחנו מכנים ה"מחלה" הוא למעשה תגובה גופנית לנגיף, שדווקא כן יכולה להתפתח בעקבות חשיפה לRNA, שהגוף יזהה כמתקפת וירוס. האם אני טועה? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:03, 9 בדצמבר 2020 (IST)
:לנגיף יש DNA (מפתח). ה-RNA הוא רק "צינור" (המנעול שבתוכו מוכנס המפתח). [[משתמש:Dorian Gray Wild|דוריאן]]''' • [[שיחת משתמש:Dorian Gray Wild|<small><font color="navy">D</font><font color="bordo">G</font><font color="green">W</font><font color="black"> – Talk</font></small>&rlm;]]''' 01:27, 10 בדצמבר 2020 (IST)
:: כאמור, יש [[נגיף RNA|נגיפים]] שיש בתוכם [[RNA]]. לדוגמה: [[רטרו-וירוס|נגיפי שנות השבעים]] מכילים RNA וגם [[רוורס טרנסקריפטאז|אנזים]] שמאפשר לבנות ממנו DNA. [[נגיף קורונה]] הוא דוגמה לסוג של נגיף שמכיל רצף RNA שיכול לתפקד כמו [[mRNA]] – לקודד חלבון לייצור ב[[ריבוזום]]. „כל״ ההבדל, כמובן, הוא מהו אותו חלבון. החיסון מייצר רק חלק מהחלבון של המערכת החיצונית ולא מייצר את החלבונים שאחראים לשכפול הנגיף. לכן לאחר זמן מה כל אותם רצפי RNA יגמרו לפעול את פעולתם וייעלמו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:31, 10 בדצמבר 2020 (IST)
:יש הרבה חיסונים בפיתוח, בשיטות שונות. החיסונים המובילים עובדים בשיטת "רנא שליח", כלומר הם גורמים לגוף לייצר בעצמו חלבון שנמצא במעטפת החיצונית של הקורונה, וכך הגוף יכול לזהות ולנטרל אותו בעתיד, בלי לסכן את הגוף עם וירוס שלם. מדובר על הקוצים שעוטפים את הנגיף ומקלים עליו להיקשר (ספייקס). השיטה חדשה יחסית, נחשבת בטוחה וקיבלה כמובן אישור מהרשויות. בגלל שיהיו הרבה מאוד מתחסנים, יהיה הרבה מאוד חומר מחקרי למעקב. {{אלמ}}

== האם מלחמת העצמאות היתה מלחמת אזרחים? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אפשר להגיד שמלחמת השחרור הישראלית היתה מלחמת אזרחים? כי במלחמה השתתפו כוחות רבים שהיו אזרחיים לפני המלחמה וגם מצד שני לאחריה שני הצדדים הלוחמים קיבלו תעודות זהות דומות והפכו לאזרחי המדינה החדשה. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.27|213.55.225.27]] 11:51, 10 בדצמבר 2020 (IST)
: [[מלחמת העצמאות]] הייתה בתחילתה מלחמה בין מליציות של יהודי [[פלשתינה (א"י)|פלשתינה]] לאלו של ערביי אותה ארץ (אם כי כבר באותו השלב הגיע לארץ [[צבא ההצלה]]). בשלב זה אפשר לכנותה מלחמת אזרחים. אולם בעקבות שורה של תבוסות של המליציות הערביות בחודש אפריל, וכן הכרזת המדינה, הפכה הלחימה בעיקרה ללחימה בין צבא המדינה היהודית (שסיפח אליו את כל המליציות) לבין צבאות סדירים של מדינות ערב. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 12:08, 10 בדצמבר 2020 (IST)
::בשלב הראשון (מאישור החלוקה באו"ם ב-29.11.47) הייתה מלחמת אזרחים בין הערבים (שהיו רוב בארץ והתנגדו להצעה) ליהודים (שהיו מיעוט ותמכו). המלחמה נערכה בעיקר בדרכים, כדי למנוע מהיהודים להעביר אספקה, ונחשבה להצלחה ערבית - עד כדי כך שארה"ב הציעה לבטל את הצעת החלוקה. בשלב השני (מהכרזת העצמאות ב-14.5.48) נערכה מלחמה סדירה בין צבאות מדינות ערב לצבא היהודי (בהמשך צה"ל), בהמשך לאיומים של הערבים לבצע זאת. שם כידוע ישראל ניצחה, בין השאר בזכות כך שהייתה מאורגנת יותר, מחוייבת יותר, והצליחה לבצע עסקת נשק גדולה עם צ'כוסלובקיה (באישור בריה"מ, שקיוותה שישראל תצטרף לגוש המזרחי-קומוניסטי). {{אלמ}}

== על מה מתבסס פרופסור [[חיים אשד]]? ==

קראתי בשני עיתונים תקצירי כתבות הזמינות רק למנויים ([https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5854294,00.html קישור לאחת מהן]) כי ראש תכנית החלל הישראלית לשעבר טוען בספרו החדש כי "חייזרים מכל רחבי היקום כבר מתהלכים בינינו" וכי "הפדרציה הגלקטית" מעכבת את פרסום המידע כדי לא לגרום לפאניקה.

אם אלו חייזרים מכל רחבי היקום אז הפדרציה איננה [[פדרציה גלקטית|גלקטית]] כי אם [[פדרציה יקומית|יקומית]].

על מה מתבסס פרופסור חיים אשד? {{אלמ}}
:על התבוננות מעמיקה במראה. [[מיוחד:תרומות/2A02:14F:0:9016:0:0:0:1|2A02:14F:0:9016:0:0:0:1]] 18:18, 10 בדצמבר 2020 (IST)
: דוקטור [[חיים אשד]]. הוא אינו פרופסור (עיינו בדף השיחה של הערך). הכתבה היא קידום מכירות לספר חדש שלו בהוצאת [[ידיעות ספרים]]. בינתיים הדוקטור הצליח, בראיון הלא זהיר, למשוך [https://theness.com/neurologicablog/index.php/i-think-were-ready-for-aliens/ תשומת לב <s>גלקטית</s>גלובלית]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:42, 10 בדצמבר 2020 (IST)
:הוא אינו היחיד שטוען לנושא הזה. יש טיעון לגבי כך שיש מספר זנים של חייזרים שהגיעו לכאן, משלושה מערכות כוכבים: אוריון, סיריוס B והפליאדות, שאלו מערכות כוכבים שמוזכרות רבות במיתולוגיות ובמונומנטים. יש גם לפי עדויות על חטיפות, 3 סוגים מוכרים של חייזרים, חייזרים אפורים, רפטיליאנים ופלידיאנים. יש גם שמות מוכרים שמייחסים לזני אלים במיתולוגיות, שמייחסים אותם להיות גזעי חייזרים, כמו האנונקי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:51, 11 בדצמבר 2020 (IST)
::יש גם את הטענות מאת [[בוב לזאר]] {{אנ|Bob Lazar}} והזוג [[חטיפתם של בטי ובארני היל|בטי ובארני היל]] על חייזרים עם צלחות מעופפות ממערכת השמש [[זטא רטיקולי]] אם כי אנשים אלה לא הוציאו דוקטורט בתחום מדעי. אני לא יודע מי באמת מתבסס על מה בכלל ודוקטור חיים אשד בפרט. {{אלמ}}
:::וגם ב[[סיינטולוגיה]] יש סיפור כזה, ע"ע [[זנו]]. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:20, 11 בדצמבר 2020 (IST)
:::: רק הערה - מבדיקה מהירה בערך העברי והאנגלי על [[זנו]] אני מבין ששם לא הזכירו את {{אנ|Zeta Reticuli|Zeta Reticuli}}. {{אלמ}}
:: ה[[פליאדות (צביר כוכבים)|פליאדות]] הן מקום מוגדר בחלל (החיצון). לעומתן, [[אוריון (קבוצת כוכבים)|אוריון]] היא אוסף של כוכבים שנראים לנו מאותו כיוון. לדוגמה, [[ריג'ל]] נמצא במרחק 860 שנות אור מאיתנו ואילו [[ביטלג'וז]] נמצא במרחק 430 שנות אור מאיתנו. כלומר: ביטלגו'ז יותר קרוב אלינו מאשר לריג'ל. מעבר לכך, המילה [[זן (טקסונומיה)|זן]] משמשת בעיקר ב[[בוטניקה]], וב[[זואולוגיה]] משתמשים לרוב במילה [[גזע]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:37, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:::על מה הביקורת? על חוסר דיוק בטרמינולוגיה? הכרתי שהפליאדות נחשב star cluster ולא constellation, אך רציתי להימנע מההבחנות הללו, כי אינן תורמות לשיח. לגבי נושא ה"גזע", חידשת לי. חשבתי שיש שימוש ב"זן" גם בהקשר של סיווג של בע"ח. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::: על כך ש„מגיע מאוריון״ הוא משהו חסר משמעות למישהו שאינו מכדור הארץ (להבדיל מהגעה מהפליאדות, שזה מגדיר מיקום בחלל בקוטר של 14 שנות אור בלבד. כלומר: הרבה יותר מהמרחק בין כדור הארץ ל[[סיריוס|סיריוס B]], אבל כלום עבור מי שהצליח לעבור מאות שנות אור כדי להגיע לכדור הארץ). הוספתי „לעומתן״ להבהרה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:52, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::::אבל זה מה שמיוחס בתרבויות מסויימות, יש התייחסות לאוריון, גם יש מבנים שערוכים בהתאם לסידור של אוריון. ואם מדובר בפדרציה בין-כוכבית, ייתכן שכן יש התייחסות אליהן כיישות אחת, לא? לא הבנתי, במיקומים אחרים בגלקסיה הכוכבים שמרכיבים את אוריון ייערכו אחרת, או בכלל לא ייראו כקבוצה אחת? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::::: בכל מיני תרבויות קדומות חשבו שהכוכבים נמצאים על [[כיפת השמיים]]. אנחנו יודעים שאין שום כיפה או ספרה כזו. לדוגמה, מה שלכאורה מגיע אלינו מכיוון [[פרסאידים|פרסאוס]], בעומק החלל החיצון, הוא בעצם לכלוך שהשאיר לנו [[שביט סוויפט-טאטל|שכן ממערכת השמש]] (לכלוך על זגוגית כיפת השמיים?).{{ש}}(ובינתיים הכוכבים לא מסתדרים לי. סוף סוף הייתה הפסקת חשמל בלילה שעזרה להפחית את זיהום האור. אבל השמיים היו מכוסים בעננים) [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 16:23, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::עושה רושם שהוא אינו "מתבסס" על שום דבר, אלא יוצא מנקודת הנחה שהגיעו חייזרים לכדור הארץ מכיוון כללי X, ומכאן ואלאה הוא מנסה "להוכיח" את הטענה שלו. זה לא בדיוק מדע, נשמע יותר כמו [[חייזרים מן העבר]] ודומיהם... [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 16:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::אני לא מנסה להוכיח דבר. פשוט מצטט טענות שאכן מגיעות מ"תאוריית האסטרונאוט העתיק". לא טענתי שהתאוריה נכונה, אלא שאלו הטיעונים הפופולאריים בקרב התיאוריקנים, ואלה מתבססים על כך שאותם כוכבים זכו לאזכור נרחב ברחבי תרבויות עתיקות שונות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:28, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::לא יודע אם שמת לב, אבל כל הניסוח שלי הוא מסוייג, אני לא תופס את זה כאמת מוחלטת, אם בכלל. זו לא דת, אין פה דוגמה, מקסימום אגנוסטיות. לא הבנתי איך טעויות, תפיסה עקומה, לא מדוייקת, או אינטרפרטציה שגויה פוסלים משהו בתיאוריית האסטרונאוט העתיק, אם כבר זה נמצא בלב התיאוריה. ולא רק "חייזרים מן העבר", יש עוד לא מעט אחרים, גם בנשיונל ג'אוגרפיק, שעשו תוכניות על הנושא, וביקרו את הנושא הזה אובייקטיבית וגם תהו על השאלה מה תהיה התגובה של האנושות למקרה שתיווצר תקשורת עם ציווילזציה חוצנית או אם יגיעו לכאן חוצנים, ואם ללכת טיפה הצידה מערוצים מסחריים, שאולי עושים זאת ממטרות רייטינג, אז זה גם נחקר בצורה יותר אובייקטיבית. חוץ מאנשים פרטיים, יש גם ארגונים שמחפשים חיים חוצניים תבוניים וכאלה שאוספים וחוקרים עדויות על עב"מים, וגם פילוסופית נגעו בנושא, כמו ב[[פרדוקס פרמי]], [[נוסחת דרייק]] ועוד. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:58, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::הבהרה: כשכתבתי "הוא" דיברתי על כותב הספר, לא על אחד מכם :) לעצם העניין: אכן יש בעייתיות בחקר מדעי רציני בכל הנושא הזה. הראשון שהעלה את הרעיון היה כמובן [[אריך פון דניקן]] (בספרו [[מרכבות האלים]]), אך מאז ועד היום חסידיו מנסים להוכיח את התאוריה שלו בכל מני דרכים עקלקלות. דבר תמוה למשל הוא אזכור של [[קבוצת כוכבים]] מסויימת בהקשר הזה (שכפי שהוזכר כאן, רלוונטית רק לצופה מכיוון כדור הארץ, או מערכת השמש). בדרך כלל במדעים המדוקיים קודם כל מבססים תיאוריה שמתאימה למתמטיקה או לממצאים כלשהם, ולא מחליטים מראש שחייזרים הגיעו מכוכב X ורק אחרי זה מנסים להבין למה בעצם. עוד בעייתיות היא שרוב רובם של העוסקים ב"חקר החייזרים" אינם פיסיקאים, קוסמולוגים או אנשי מחקר. הם פשוט אהבו את הרעיונות שהציג פון דניקן ומנסים להראות "בכל חור" ובכל תופעה בכדור הארץ כיצד הוא קשור לחייזרים. בכל הקשור לפילוסופיה, על איך אנשים יגיבו לפגישה עם חוצונים, אין ספק שהנושא מרתק, אבל מה לעשות שהוא לא מדע. ובנימה אישית: תחשבו על זה רגע בהגיון: אם נפגוש יצורים תבוניים שהצליחו לעבור את הריק ה"אינסופי" שמקיף את מערכת השמש שלנו, אולי עדיף לנו להימנע מפגישה איתם. במקרה הטוב הם יראו בנו יצורים פרימיטיבים, ובמקרה הרע הם עלולים להשתלט על הכוכב שלנו, ולסיים את הציוויליזציה האנושית שמהווה איום או הפרעה, כפי שהאדם השמיד את רוב בעלי החיים על פני כדור הארץ... [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 19:36, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::לא, לא מדובר כלל במדע, זה הרבה יותר היסטוריה, ארכאולוגיה וחקר על סמך ממצאים בשטח. לגבי השאר, זה פסיכולוגיה. אני כמובן מדבר פה על מחקר אמיתי בנושא, פחות על קונספירציות חסרות ביסוס, שניתן למצוא לא מעט בתוכניות כמו "חייזרים מן העבר", בד"כ על סוגי הטכנולוגיה שייתכן והחזיקו אותם חוצנים. ואת הנושא של המניעים גם סקרו וחשבו גם על כיוונים שיכולים להיות שהם באים כדי לעזור לאנושות, וגם את האפשרות של להרוס אותה, לדוגמא להגיע לפה כדי לקצור משאבי טבע, או להשתלט על הפלנטה כי יש להם טיב של להרוס את הפלנטה עליהם חיים, דבר שניתן להעיד גם על האנושות. לגבי הרקע של חוקרים יותר מקצועיים כמו טסוקלוס שמרבה להופיע בתוכנית, אין לי מושג. גם הרבה מאלה שמופיעים שם הם סופרים או אנשי תקשורת, כמו אנשי רדיו. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:56, 13 בדצמבר 2020 (IST)

== האם היה או יש צבא עם מדים ללא חגורות? ==

מדים ללא כתפיות וללא חגורות מכנס, מעין מדים בדגש על "גמישות". בברכה, {{אלמ}}
:אולי [[המשמר הסקוטי]], שהולכים עם חצאיות משובצות (למרות שייתכן שיש שם כתפיות מתחת לגלימות). [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 13:01, 12 בדצמבר 2020 (IST)

== הגעה לנתב"ג ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

לפי הבנתי, תחנת רכבת נתב"ג נסגרה. נכון? מה הדרך החילופית להגיע לנתב"ג (חוץ ממונית ספיישל)? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.27|213.55.225.27]] 12:30, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:בעקבות התפרצות נגיף הקורונה חלו שינויים רבים בתהליכים הפועלים בנמל התעופה בן גוריון. השירותים הניתנים לנוסעים בנמל התעופה בן גוריון צומצמו בצורה משמעותית כמו גם תנועת הנוסעים והמטוסים.

על כן, חשוב להתעדכן בזמן אמת באמצעות חברות התעופה או המרכזייה
של נמל התעופה בן גוריון בטלפון שמספרו 03-9755555
:: כל הכבוד על ההעתקה מאתר נתב"ג. אבל מה התשובה? כי מה שהעתקת לא עונה בכלל. [[מיוחד:תרומות/213.55.225.27|213.55.225.27]] 18:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:יש מספר קווי אוטובוס שנכנסים לנתב”ג (למשל, 13 משוהם, 239 מרמלה, 444 מרעננה) ויש קווים רבים שעוברים בצומת אל-על, שם ניתן להחליף לאחד הקווים שנכנסים לנתב”ג. בברכה, [[משתמש:Easy n|Easy n]] - [[שיחת משתמש:Easy n|שיחה]] 20:19, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:: תודה רבה לך! האם מערכת האוטובוסים פעילה למרות המגיפה? מאיזו תחנה עדיף לקחת: ההגנה או השלום? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.27|213.55.225.27]] 20:46, 12 בדצמבר 2020 (IST)

== wikiwand ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

מכירים את [[wikiwand]]? מי עובד שם? מי מתחזק את הדבר הזה? [[משתמש:אפק7|אפק7]] - [[שיחת משתמש:אפק7|שיחה]] 20:06, 12 בדצמבר 2020 (IST)
:שאלה יותר טובה, מי משתמש בזה? חוץ משיטוט והגעה מוטעית לשם דרך חיפוש בגוגל, לא יצא לי להגיע לאתרים כאלה, שיש עוד כאלה שפשוט משמשים כפרוקסי לתכני ויקיפדיה. הדבר הזה מותר בכלל? זכור לי שהיה גם אתר ישראלי שהתלבש על ויקיפדיה והוסיף פרסומות כדי לגרוף רווח על חשבון ויקיפדיה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 02:59, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::wikiwand היא חברה ישראלית, אולי אתה מתכוון אליהם?
::בכל אופן, אחרי קצת שיטוט באינטרנטים מצאתי מתכנת אוקראיני בלינקדאין שכתוב בקו"ח שלו שהוא עובד שם כרגע. אולי הוא האיש היחיד שמתחזק את העסק וחי על ה600 אלף דולר שהם גייסו ב2014? תעלומה. [[משתמש:אפק7|אפק7]] - [[שיחת משתמש:אפק7|שיחה]] 15:43, 14 בדצמבר 2020 (IST)

== פרס נובל לספרות ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

שמתי לב שאני לא מכיר את מרבית הסופרים ברשימה. ומצד שני, נראה שכמעט כל הסופרים שאני מחבב ומכיר לא ברשימה. אין סופרים משפעים כמו [[טולקין]], [[נבוקוב]], [[סטיבן קינג]] או [[אגאתה כריסטי]]. סופרים שללא ספק השפיעו על התרבות העולמית. לפי דפדוף במידע על הסופרים ברשימה, אני קיבלתי את הרושם שמדובר פה יותר בעניין של ספרים פוליטיים מאשר סופרים מצליחים או מוכשרים בכתיבה. האם הרושם שלי נכון? [[מיוחד:תרומות/213.55.225.27|213.55.225.27]] 22:21, 12 בדצמבר 2020 (IST)
: אני לא מומחה בספרות אבל אפשר רק לציין שרוב הסופרים שהשפיעו על התרבות העולמית לא זכו בפרס נובל בגלל שיש רק אחד כזה בשנה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 06:54, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:: בנוסף להערה של Tzafrir על יחידות הפרס מדי שנה, כדאי לזכור שזכייה ב[[פרס נובל]] היא "''{{כתב מחוק|עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה}}היצירה יוצאת הדופן ביותר בעלת נטייה אידיאליסטית''". הסופרים שהזכרת הם מעולים אחד-אחד, אך אף אחד מהם (תקן אותי אם אני טועה) לא עומד ברף הגבוה מאוד של זכייה בפרס נובל. טולקין המציא המציא עולם פנטסטי (והשתמש במיתולוגיות קיימות), קינג כותב ספרי אימה וכריסטי כתבה סיפורי בלשים. האם אחד מהם עשה פעולה יוצאת דופן בקני המידה של [[אלברט איינשטיין]]? [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 17:03, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::: וכמה סופרים ש'''כן''' זכו בפרס נובל לספרות עשו פעולה יוצאת דופן בקנה המידה של איינשטיין? [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 20:08, 13 בדצמבר 2020 (IST)
:::: טוב אולי לא איינשטיין, אני מתקן את עצמי, אבל [[ביירנסטרנה ביירנסון|ביירנסון]], [[סלמה לגרלף|לגרלף]], [[פר לגרקוויסט|לוגרקוויסט]], [[בוריס פסטרנק]] ו[[הארי מרטינסון|מרטינסון]] בהחלט ראויים, את יתר השמות אינני מכיר. גם [[בוב דילן]] השפיע מאוד. מי שבאמת מוזר לי ברשימה הוא צ'רצ'יל, שלא הייתי מודע שהוא עסק בכלל בכתיבה. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 21:22, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::::: מישהו חוץ מצ'רצ'יל זכה בפרס על כתיבה עיונית? [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:30, 13 בדצמבר 2020 (IST)
::::::צפריר, למה אתה חושב כך? עיינת במאמר [[פרס נובל לספרות]]? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 10:42, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::::::: כלומר: [[תאודור מומזן]] (היסטוריה, השני שקיבל את הפרס), עוד שני פילוסופים ועוד כמה שהפרס הוענק להם גם על כתיבה פילוסופית או עיונית, בנוסף לכתיבה ספרותית. כלומר: זה בכלל לא מקובל. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:08, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::מלבד צ׳רצ׳יל יש עוד 20 נובליסטים שכתבו עיון (מסה) או פילוסופיה, האם זה בעיניך לא מקובל? [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 14:11, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::: ברוב המקרים מדובר על סופרים שגם כתבו מסות. יש שני היסטוריונים ושלושה פילוסופים (לא שניים, כמו שכתבתי בטעות). אחרי צ’רצ’יל אין אף אחד שקיבל את הפרס ללא כתיבה ספרותית (אבל כמה שנים לפניו היה הפילוסוף, (וגם המתמטיקאי. אבל עם זה לא הולכים לוועדת נובל) [[ברטראנד ראסל]]). וגם התדירות של הסופרים שהם גם פילוסופים או מסאים יורדת לאחר מכן ודי מתאפסת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:47, 14 בדצמבר 2020 (IST)
:::::צ'רצ'יל התפרסם ככתב צבאי לפני שנכנס לפוליטיקה והשחיז את יכולות הכתיבה שלו. לאחר מכן עסק בכתיבה היסטורית וכתב יצירות מקיפות ביותר, וביניהן בעיקר ידועים 5 כרכי "[[מלחמת העולם השנייה (ספר מאת וינסטון צ'רצ'יל)|מלחמת העולם השנייה]]" ו-4 כרכי "[[היסטוריה של העמים דוברי האנגלית]]" (כולם יושבים אצלי על המדף ומחכים שאמצא את הזמן להמשיך לקרוא מהמקום בו עצרתי - הכתיבה שלו מצויינת וחדה). [[משתמש:Dovno|Dovno]] - [[שיחת משתמש:Dovno|שיחה]] 11:39, 14 בדצמבר 2020 (IST)

== תקיעת שופר בכותל ==

אתמול הייתי בכותל וזו כבר פעם שניה שאני רואה שאוסרים להכניס שופר לרחבה או לתקוע בו, יש לזה סיבה מצד החוק? [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] • [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]] • כ"ז בכסלו ה'תשפ"א • 10:35, 13 בדצמבר 2020 (IST)

:הסיבה היא שיש איזשהו מנהג שהתפתח בשנים האחרונות של עריכת טקסי בר מצווה ראוותניים בליווי להקת מתופפים ושופרות. זה חמוד אבל רועש, וכשכל כך הרבה יהודים עורכים את חגיגות בר המצווה שלהם בכותל זה כבר הפך למטרד בלתי נסבל. ולכן אסרו על כך [[משתמש:אפק7|אפק7]] - [[שיחת משתמש:אפק7|שיחה]] 15:46, 14 בדצמבר 2020 (IST)

: כן.ראה כאן: https://www.thekotel.org/visitor_information/klaley_hitnahgut/
:: תיקון לקישור: https://www.thekotel.org/files/documents/nehalim/neginah.pdf
:::זה הזכיר לי [[אפרים שטיינברג#תקיעת שופר בכותל המערבי ביום כיפור תש"ו 1946|ימים אפלים]] [[משתמש:שמיה רבה|שמיה רבה]] • [[שיחת משתמש:שמיה רבה|שיחה]] • א' בטבת ה'תשפ"א • 03:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

== ערכים בויקיפדיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
איך להוסיף תאריכים לערכים של שנים לתבנית בויקיפדיה שבוט יצר?

== האם למגפת קוביד-19 יש איזה שהוא חלק בעובדה שהעבודות על [[נמל תעופה נבטים]] טרם החלו? ==

בברכה. {{אלמ}}
: עדיין מחכים להחלטה האם לפתח נמל תעופה בנבטים או בעמק יזרעאל. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:34, 15 בדצמבר 2020 (IST)

== חיסיון לנגיף האיידס ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה לא עושים חיסון נגד איידס כמו שעשו נגד נגיף קובי 19?
: נגיף [[HIV]], כמו [[נגיפי שפעת]], משנה בצורה תדירה את החלבונים שעל פניו. לכן חיסונים שנוצרים נגד נגיף שתקף לא יהיו יעילים בהכרח נגד נגיף אחר מאותה קבוצה. בשנים האחרונות יש כמה נסיונות לפיתוח חיסון לשפעת: נסיונות לאתר חלקים דומים שנמצאים אצל כל נגיפי השפעת. בינתיים חיסון אחד כזה שנראה מבטיח (של חברה ישראלית שאני לא זוכר את שמה) הגיע לניסוים קליניים ואז אלו הראו שהוא לא מספיק מוצלח. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:04, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::אז למה לא לחסן לקבוצה של הזנים הפופולאריים באזור מדי שנה? אין ספק שאיידס היא מחלה יותר קטלנית משפעת, אם אינה מטופלת כראוי. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:19, 14 בדצמבר 2020 (IST)

== חיסון הקורונה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם יש בסיס לטענה כי חיסוני הקורונה פוגיים בפוריות? אם כן האם זה פוגע יותר מהקורונה עצמה? [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 19:44, 14 בדצמבר 2020 (IST)
: לא. https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%94%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%94-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%A4%D7%A8%D7%9B%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%92%D7%93%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%94. [[מיוחד:תרומות/84.109.65.247|84.109.65.247]] 20:13, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::תודה רבה לך. אך אני לא התכוונתי לשאול על שליית הנשים אלא על פוריות הגבר. [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 22:00, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::: (אני לא רופא. סתם תשובה לפי ההגיון הפרטי שלי. אבל צריך לזכור שהגוף הוא דבר מורכב ולא מציית תמיד לחוקי ההגיון הפשוט) לא דווח על בעיות בניסויים הקליניים. מעבר לכך, החיסון באופן כללי חושף לחלבון שנמצא על מעטפת הנגיף.  לכן אם לחלבון הזה הייתה השפעה דומה, סביר להניח שהיו כבר דיווחים דומים ממטופלים שחולים בקורונה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:09, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::::[[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] בנוגע לקורונה עצמה משרד הבריאות טען שבסבירות גבוהה חלבון הנוגדנים יוצר בעיות פוריות ל<u>טווח ארוך</u>. האם גם נוגדני החיסון דומים לנוגדני הקורונה עצמה? [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)
::::: מה הכוונה לבעיות פוריות? אפשר להשתמש בחיסון כאמצעי למניעת הריון? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:20, 15 בדצמבר 2020 (IST)
::::::גם בקורונה עצמה לא דובר על וודאות, אלא על סיכון מסויים לפוריות ה<u>גבר</u>. התכוונתי לשאול האם גם בחיסון קיים אותו סיכון. [[משתמש:דרדק|דרדק]] • [[שיחת משתמש:דרדק|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 16:23, 15 בדצמבר 2020 (IST)
:::התשובה היא לא. החיסון מתבסס על mRna (ראה בקישור מאתר דווידסון) שבגדול אומר שאין כניסה של מידע לתוך תאים אנושיים (מה גם שהוא מתפרק ממש מהר), כך שאין שום הגיון לשאול על פגיעה בתאי רבייה... אם יש לך קישור לטענה עצמה (ובפרט למי טען אותה), נוכל להבין למה הכוונה ואולי להתייחס אליה ספציפית. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 16:56, 17 בדצמבר 2020 (IST)

== צפון קוריאה – כלכלה ומשטר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

האם צפון קוריאה מנהלת מסחר עם מדינות זרות {{אלמ}}
: לפי [[צפון-קוריאה#כלכלה]]: כן (תשובה חיובית, ללא פירוט). לפי [[כלכלת קוריאה הצפונית]]: כנראה. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 23:12, 14 בדצמבר 2020 (IST)
::אם אנגלית אינה מגבלה, כדאי לעיין בערך האנגלי ([[:en:Economy of North Korea|Economy of North Korea]]). באופן כללי על צפון קוריאה הוטלו [[סנקציות]] כלכליות רבות, כך שרוב מדינות העולם לא סוחרות איתה וכלכתה לא נחשבת לחזקה במיוחד, מה גם שכל התעשייה מולאמת על ידי המדינה. עם זאת, היא כן סוחרת במידה מסוימת עם סין, וכן נחשבת ליצאנית הטרור הגדולה בעולם (מה שכמובן מניב כסף ממכירת טילים ונשק לכל מני מדינות מפוקפקות). [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)

== אינטרנט ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

איזה אירוע אפשר להחשיב כתחילת האינטרנט? אני רוצה לברר אם אני יותר מבוגר או יותר צעיר מהאינטרנט.
: וכמובן: [[אינטרנט#היסטוריה]] ו[[היסטוריה של האינטרנט]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:17, 15 בדצמבר 2020 (IST) 
עדיין לא ברור. יש שם מלא שנים ולא ברור איזו מהם אפשר להחשיב לשנת תחילת האינטרנט.
:: א. כמו כל אירוע היסטורי מתמשך, קשה לשים את האצבע באופן ברור, על תחילתו.
:: ב. לא הבנתי מה בדיוק אתה רוצה. קיבלת מקורות לעיון כדי לקרוא על תחילתו של האינטרנט. אם תרצה, קרא ותחליט בעצמך מה בעיניך היא "שנת תחילת האינטרנט". אם תרצה, תחליט באופן הגיוני ביותר שאין "שנת תחילת האינטרנט". אתה עצמך כותב שבמקורות שקיבלת ניתנות נקודות ציון רבות, ולכן אין יכולת להכריע מה מביניהן היא נקודת הציון העיקרית שממנה התחיל האינטרנט. האם למרות זאת אתה מחכה שאיזה "אוטוריטה מוסמכת" תיתן לך תשובה בעניין? ולמה קביעה של אותה "אוטוריטה מוסמכת" איזה מהשנים האלו נחשבת בעיניה "שנת תחילת האינטרנט", תהיה יותר טובה בעיניך מהקביעה שלך?
:: מיט הצלוֹחֶה. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  12:06, 15 בדצמבר 2020 (IST)
:לפי "הצינור", של ערוץ עשר, אז ב-2017 ציינו 60 לאינטרנט ([https://13news.co.il/10news/zinor/147386 מקור], לצערי הווידאו לא עובד משום מה, גם בחלק גדול מהארכיון של ערוץ עשר באתר), אבל גם התחשבו באיזה אירוע מוזר של לווין ותשדורת רדיו, שזה לא ממש אינטרנט. ממה שזכור לי גם הייתה תקופה שהתקשורת הייתה רק בין 2 מחשבים ולא בריבוי של מחשבים (בצבא משום מה מבחינים ביניהם, תקש"ן ותקנ"מ). לפני שהאינטרנט הפך לפומבי היה מדובר רק על ARPANET, לא? אז מדברים למעשה על הטכנולוגיה ולא על הרשת עצמה, שנקראה בשם אחר ועבדה אחרת, עם יחידות מרכזיות אחרות לניתוב. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:12, 15 בדצמבר 2020 (IST)
באיזו שנה התחילו לחבר אנשים פרטיים (ולא אוניברסיטאות וצבא) לרשת?
:1993. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:18, 15 בדצמבר 2020 (IST)
:: מהערך [[טים ברנרס-לי]]: {{ציטוטון|ב-6 באוגוסט 1991 נפתח שירות ה-WWW הפנימי של CERN לכלל רשת האינטרנט. אתר ה-WWW הראשון באינטרנט היה info.cern.ch[1]. מאז, התפתחה רשת ה-WWW באופן נרחב והיקף השימוש בה באינטרנט שני רק לשימוש בדואר האלקטרוני.}} [[משתמש:בורה בורה|בורה בורה]] - [[שיחת משתמש:בורה בורה|שיחה]] 09:32, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:::בערך [[1993]]: {{ציטוטון|30 באפריל – המרכז האירופי למחקר גרעיני, CERN, הודיע שה-World Wide Web יהיה פתוח לציבור הרחב ללא תשלום}} [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:::גם איך הדומיין הזה מסתדר היסטורית? ה-ccTLD הראשונים שנרשמו, בעת הפיכת האינטרנט לפומבי, הם us, uk ו-il. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:17, 16 בדצמבר 2020 (IST)

== איך לחשב כמה עלי בזיליקום מיובשים נכנסים בכמוסה ריקה? ==

עלה בזיליקום "מתוק"\"איטלקי" טרי הוא, כפי שאני מבין מויקיפדיה האנגלית בערך ב'''רוחב''' 3cm-11cm וב'''אורך''' 1cm-6cm.

אין לי הערכה לגבי אורכו ורוחבו כשהוא מיובש, אך אני מניח שהייתי עושה ממוצע טווחים.

נניח וישנה כמוסה ריקה בגודל סביר (בגדלים הסטנדרטיים של {{קוד|0}} או {{קוד|00}}); איך לחשב כמה בזיליקום מיובש ייכנס בתוך כמוסה כזו?

בתודה. {{אלמ}}
: אחד. אחר כך היא כבר לא ריקה. [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 16:38, 16 בדצמבר 2020 (IST)
::ואם ברצוני "לדחוס" כמה שיותר עלים מיובשים בכמוסה אחת (בצורה טבעית, בלי ליצור איזו [[נקודה סינגולרית]])? {{אלמ}}

== מי יותר גדולה? קנדה או ארצות הברית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בערך על [[קנדה]] רשום "היא המדינה השנייה בעולם בגודל שטחה", אך ב[[מדינות לפי אוכלוסייה, שטח, צפיפות, תמ"ג ופיתוח אנושי]] היא מופיעה אחרי ארה"ב. (אשמח לתיוג בעת מענה) [[משתמש:sbl770|בני]] • [[שיחת משתמש:sbl770|שיחה]] • כ"ט בכסלו ה'תשפ"א • 14:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)
: זה תלוי בשיטת המדידה. האם משווים שטח יבשתי או יבשתי+ימי? 
: אם מודדים לפי יבשתי בלבד, אז: רוסיה עם 16,377,742 קמ"ר, סין עם 9,326,410  קמ"ר, ארה"ב עם 9,147,593 קמ"ר ורק אז קנדה עם 9,093,5077 קמ"ר. 
: אם משווים שטח כולל ים, אז רוסיה עם 17,098,246 ומיד לאחריה קנדה עם 9,984,670 קמ"ר ואז סין (9,596,961) וארה"ב (9,525,067).{{כ}} ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:02, 15 בדצמבר 2020 (IST)

== איך למצוא מידע על נוגדי דלקות לא סטרואידיים בסיסיים (סותרי חומצה)? ==

הרצתי בגוגל basic nsaid וגם basic nsaid drugs אבל בחיפוש מהיר לא מצאתי מידע.

אשמח לעצות - תודה לעוזרים. {{אלמ}}
:מתייג את {{בעלי ידע|ביולוגיה}} ו{{בעלי ידע|רפואה}}, אולי מישהו מהם ידע. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 16:50, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::נסה לחפש alkaline במקום basic; זהו המינוח המקובל לבסיסי, במובן ההיפך מחומצי. [[משתמש:Kulystab|Kulystab]] • [[שיחת משתמש:Kulystab|שיחה]] • ד' בטבת ה'תשפ"א • 13:47, 19 בדצמבר 2020 (IST)
:::יתכן  שמדובר ב basic pain relief etc לא במובן של סותרי חומצה או אלקליים, אלא החומרים הלא סטרואידים העיקריים הנוגדים דלקות.[[משתמש:Ewan2|Ewan2]] - [[שיחת משתמש:Ewan2|שיחה]] 02:04, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::::השאלה לא ברורה. nsaids אינם סותרי חומצה. יתכן שהתבלבלת עם קבוצת תרופות אחרת. [[משתמש:Gilgamesh|גילגמש]] <small>•</small> [[שיחת משתמש:Gilgamesh|שיחה]] 17:32, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== באיזה שלב בהיסטוריה הבינו שמאדים הוא כוכב לכת? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
הגיוני שזה קרה אחרי גלילאו כי עד אז חשבו שזו נקודת אור. מתי בעצם הבינו שזה כוכב ממש כמו כדור הארץ? [[מיוחד:תרומות/147.161.9.189|147.161.9.189]] 22:43, 15 בדצמבר 2020 (IST)
:המילה "כוכב לכת" אומרת שזה כוכב שזז בשמים. ואת זה ידעו מזמן. היה ברור עוד מימי קדם שזה משהו שיותר קרוב לכדה"א מאשר "כוכבי השבת" שיושבים (למרות שלא הבינו עד כמה הם רחוקים).
:מתי הבינו שזה משהו שהוא כמו הארץ או הירח, זו שאלה טובה, שאני לא יודע מה התשובה אליה. [[משתמש:Eman|eman]]<small> • [[שיחת משתמש:Eman|שיחה]] • </small>[[משתמש:Eman/♥|♥]] 22:58, 15 בדצמבר 2020 (IST)

: לא, לא הגיוני. הרבה לפני גלילאו [[ניקולאוס קופרניקוס]] אפילו לא הטיל בספק שמאדים הוא פלנטה. אבל אם הולכים רחוק הרבה יותר, יש את A True Story {{אנג|A True Story}}, סיפור מהמאה ה-2 לספירה בו מתואר קרב בין תושבי תושבי הירח והשמש על כיבוש [[כוכב חמה]]. הסיפור הוא אגדה כמובן, אבל הוא משקף את ההבנה שגופים שמימיים הם לא סתם נקודות בשמיים, אלא גופים גדולים המסוגלים לאלכס עמים שלמים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 23:08, 15 בדצמבר 2020 (IST)

:תודה רבה! [[מיוחד:תרומות/147.161.8.93|147.161.8.93]] 23:54, 15 בדצמבר 2020 (IST)
:: תשובה מעניינת ביותר, תודה! [[משתמש:אסף השני|אסף השני]] - [[שיחת משתמש:אסף השני|שיחה]] 00:06, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:[[אנכסגורס]], ב-800 לפנה"ס בערך, שיער שכוכבי הלכת הם סלעים. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   02:53, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:: כל מי שצופה בכוכבים בצורה מספיק מסודרת (וצריך לזכור שלקדמונים לא היה מה לעשות בלילות וגם לא היה להם [[זיהום אור]]) שם לב לכל מיני כוכבים שאינם במקום קבוע ב[[כיפת השמיים]]. היוונים קראו להם [[פלנטה|פלנטות]], כלומר: נוודים כי הם מטיילים בשמיים.{{ש}}פילוסוף יווני משנת 800 לפנה״ס? הכתב עדיין לא הגיע לשם (רק קצת יותר מאוחר. ר’ [[הומרוס]]). לפי הערך עליו, אנכסגורס חי באתונה בתקופה הקלאסית (נולד בשנת 500 לפנה״ס). הוא העלה את הסברה שהשמש וכוכבי הלכת הם גושי ברזל לוהט ולכן אנחנו רואים אותם. הטענה הזו לא התקבלה אצל בני דורו. החלק השני של השאלה הוא „ממש כמו כדור הארץ״ וכדור הארץ אינו גוש של ברזל מלובן. גם הסיפור היווני משנת מהמאה השנייה נועד להיות סיפור מופרך. הוא כותב שם על נהר של יין, ים של חלב ואי של גבינה. הוא בפירוש סיפור מופרך לחלוטין.{{ש}}עד לתקופתו של קופרניקוס לכולם היה ברור שכוכבי שמש נמצאים בשמיים. צריכה להיות סיבה טובה לכך שהם לא נופלים למרכז, לאדמה. לדוגמה: הם עשויים מחומר שונה (יסוד אש, או משהו דומה). לא ברור לי עד כמה התייחסו לכוכבי לכת שונים כמשהו כמו כדור הארץ לפני גלילאו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:14, 16 בדצמבר 2020 (IST)
::: ברור שהסיפור מופרך, לא זאת המהות. הקטע החשוב הוא שהוא מתאר את החשיבה לפיה גרמי שמיים במערכת השמש הם לא נקודות מרחפות בשמיים, אלא גופים מאסביים ממש, שיכולות להיות בית לציוויליזציה. כלומר כבר באותה התקופה הבינו שלא מדובר בתופעה אופטית כלשהי, אלא במקומות של ממש. ולפני קופרניקוס היה מודל לפיו כוכבי הלכת נעים ב[[אפיציקל]]ים, דבר שמראה שמתייחסים אליהם כאל גופים ממשיים. באופן כללי, מופעי ירח כבר היו תופעה מובקת מספיק בשביל להגיע למסקנה שהירח הוא גוף כדורי ומכאן להשליך ליתר הדברים הנצפים. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 13:16, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:ממליץ לקרוא את [[:en:History of Mars observation|המאמר הרלוונטי]] בויקיפדיה באנגלית. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 08:46, 16 בדצמבר 2020 (IST)
:::למעט השגיאה בשנים, צפריר שוגה. אנכסגורס הציג תאור שבו גרמי השמיים הם עצמים פיזיים, לא אלים, לא שדים ולא רוחות. באופן ברור זה שינוי פרדיגמה, מהמטאפיזי לפיזי, למרות השגיאה בחמישה סדרי גודל. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   17:05, 16 בדצמבר 2020 (IST)

== לגבי ירידת שער הדולר ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שער הדולר ירד מאוד בזמן האחרון, וקראתי שבנק ישראל ניסה לעצור את הירידה הזו על ידי קניה מסיבית של דולרים. איך הירידה הזו יכולה להשפיע על הכלכלה הישראלית? ולמה בנק ישראל מנסה לעצור את הירידה הזו? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 09:51, 17 בדצמבר 2020 (IST)
:הרעיון הוא לשמור על ערך השקל יחסית לשער הדולר. 
:בגלל שמרבית הסחר הבינלאומי הוא בדולרים, שער הדולר משפיע מאוד עליו. אם לדוגמה ואקאנדה (מדינה בדיונית) רוצה להשקיע רבות בחו"ל אז כדאי לה שהמטבע שלה יהיה חזק יחסית לדולר, שכן כל מטבע שלה יקנה יותר. אבל אז יהיה פחות משתלם למשקיעים חיצוניים להשקיע בכלכלת ואקאנדה שכן כל דולר של משקיע זה יקנה פחות בתוך הכלכלה הואקנדית. 
:ישראל לעומת זאת שואפת למשוך משקיעים בינלאומיים להשקיע בכלכלתה ולכן היא רוצה שהמטבע שלה יהיה בשער משתלם למשקיעים אלו. בגלל זה בנק ישראל שואף לייצב את ערך השקל יחסית לדולר על ידי השקעה בערך הדולר. שכן בצורה טבעית, אם יש ביקוש גבוה לדולרים אז ערך הדולר יעלה. [[משתמש:Lirdon|&lrm;Lirdon]] - [[שיחת משתמש:Lirdon|שיחה]] - [[ויקיפדיה:מיזמי ויקיפדיה/להבות בשחקים|הצטרפו למלחמה האווירית]] 11:42, 17 בדצמבר 2020 (IST)

== האם "הסבה למתכנת" זה פייק? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

יש כל מיני קורסים בסגנון של "הסבת אקדמאים להייטק" או "הסבת אקדמאים לתכנות". אבל הקורס לקוח משהו כמו 3-4 חודשים, בזמן שתואר שלם במדעי המחשב לוקח כ-4 שנים. האם לקורסים הללו יש ערך? האם אפשר להגיע פחות או יותר לרמה של מתכנת מקצועי מקורס "הסבה" שכזה? {{אלמ}}
:תלוי למה הכוונה. יש אקדמיים שיש להם ידע וניסיון של שנים במדעי המחשב והם רוצים להתמקצע בתחום מאוד ספציפי (למידת שפת תכנות חדשה, טכניקות יעילות יותר לאלגוריתמים, היכרות עם עולם הסייבר וכדומה) ואז זמן של 3-4 חודשים יכול להיות סביר פלוס לקבל קצת רקע, ולכן זמן כזה הוא בדרך כלל קשור לקורסי מבואות כאלו ואחרים. אם הגישה לתכנות שונה (למשל מתכנת שפת C שרוצה ללמוד C++ בלי שנגע בו מעולם) זה יכול להיות גבולי יותר. להדיוטות גמורים (חסרי רקע מתמטי או ניסיוני קודם) אין כנראה סיכוי גבוה מדי להשתלב בתעשייה בעזרת קורס כזה, אלא אם הם גאונים {{חיוך}}. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 15:59, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::זה לא יותר תלוי באיזה רמה של מתכנת מדובר? ההכשרה לא תיתן לך ראייה רחבה. יש לא מעט קורסים במכללות להכשרה מקצועית כמו [[ג'ון ברייס הדרכה]], שנותנים קורסים מוכוונים לנושא מאוד ספציפי בפיתוח, ויש כאלה שמגיעים לתחום רק על בסיס הרקע הזה. ויש תעשייה שלמה של קורסים באינטרנט, שנותנים קורסים בודדים, לא בהכרח על התמקצעות פרקטית. יש גם כאלו לנושאים היותר תאורטיים שקיימים בתארים בתחום המחשבים, תוכנה, מדעי המחשב, הנדסת תוכנה ומתמטיקות נלוות. יש גם נושאים שכיום משמעותיים בתעשייה, אך אין שום נגיעה בהם באקדמיה, כמו Data Science ואבטחת מידע ("סייבר"), אך יש קורסים להכשרה בתחומים האלה. גם אפשר לדבר על האופן שבו צה"ל מכשיר חיילים בתחומים האלו. בסוף הם כן מתבססים על קורס של מספר חודשים גם כדי להכשיר [[קורס תכנות (צה"ל)|תוכניתנים]], הקורס בין היוקרתיים בצה"ל בתחומי ההייטק בהם הצבא מכשיר חיילים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:36, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::אני מוצא את המשפט האחרון של נילס אנדרסון דמגוגי; גאון אפשר להיות בתחומים רבים אך התחום שיכול לאפשר למישהו להיות מתכנת גאון (אם יש לו את היכולת הגופנית בהתאם לטכנולוגיה ואת היכולת הפיזיולוגית ביחס לטכנולוגיה) הוא רקע מספיק או עצום בלוגיקה פורמלית בכלל ומתמטיקה בפרט; גם במקרה של רקע מספיק, לפי דעתי 3-4 חודשים זה לא מספיק ונדרשות לפחות שנתיים של עבודה רצופה בתכנות והתנסות נרחבת בשפות מחשב שונות בעלות מטרות שונות. {{אלמ}}
:::אין כמעט קשר בין לוגיקה פורמלית לתכנות. יש שימושים במתמטיקה לתכנות, אבל תכנות באופן כללי זה עיקר פתרון בעיות. הוכחה פורמלית לא תעזור בד"כ, גם אם נשענים על אלגוריתמיקה, לרוב יהיו כבר קיימות הוכחות, ורוב המתכנתים לא עוסקים בפיתוח אלגוריתמים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:17, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::::אני מתפלא על משפטך הראשון והאחרון; יש בהחלט קשר בין לוגיקה פורמלית לתכנות שלכל הפחות תלוי באיך מגדירים "לוגיקה פורמלית" אך דוגמאות טובות הן לקסיקון ותחביר (כולל מושגים שלא בהכרח יהיו בכל שפה כמו "סוג מידע" ו"משתנה") יחסים ומסקנות---תוצאות ועוד. לפחות במדינות שהן מעצמות רובוטיקה כיום בהחלט תוכל למצוא המון מתכנתים שעוסקים בפיתוח אלגוריתמי. {{אלמ}}
:::: יש קשר די ישיר בין לוגיקה פורמלית לבין תוכנה... דוגמה פשוטה זה [[כמת]]ים וקשרי ה[[אם-אז]], שהם אבני היסוד של [[תחשיב הפסוקים]]. וכל הנושא של [[לוגיקה בוליאנית]] היא הא-ב' של כתיבת קוד שהוא מעבר לרמת חישוב לינארי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:02, 17 בדצמבר 2020 (IST)
:::::לגבי כל הנושא של שימוש בערכים בוליאניים, ובתנאים (ביטויים תחביריים שמקושרים עם אופרטורים שיחזירו ערכי אמת/שקר), מסכים, אבל זה לרוב קשר מאוד רופף ביחס להיכרות מעמיקה עם הנושא של לוגיקה, שצוין פה כתנאי להיות מתכנת טוב. לגבי השאר לא הבנתי איפה רואים את זה בקוד - איפה יש כמתים או קשרי גרירה בקוד (רק מזכיר שאין זמן ורציפות של סדרי פעולות בלוגיקה, והאמת שבמתמטיקה בכלל)? ולגבי התגובה של אלמוני, תיארת יותר את אבני היסוד של שפת תוכנה, זה לא בהכרח נלמד בקורסי לוגיקה. לי יצא ללמוד זאת בקורס בשם "עקרונות שפת תוכנה", ובשאר הקורסים שמלמדים את הפרדיגמות השולטות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:41, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::::::לא אמרתי שזה תנאי להיות מתכנת טוב (רמזתי שזה יכול לסייע ללמוד בפחות שנים מאחרים, במצבים מסוימים). כמובן לא תיארתי רק את אבני יסוד אלה; הדגמתי איך אבני יסוד כאלה דומים למושגים מן הלוגיקה הפורמלית. {{אלמ}}
:::::::לא הבנתי על איזה דמיון מדובר, כל הנושא של לקסיקון ותחביר הוא נושא שנסקר בתורת האוטומטים ושפות פורמליות. לגבי השאר, ציינתי, אלה עקרונות מובילים במבנה ותפקוד של שפות תוכנה. גם טענת שניתן להגדיר בכמה צורות "לוגיקה פורמלית", אך מדובר בנושא מתמטי לחלוטין, שהוא הבסיס לצורה שבה בונים הגדרות, משפטים והוכחות במתמטיקה בצורה פורמלית. ברור שיש קווים מנחים דומים בתכנות, כי שאלו הרבה דברים מהמתמטיקה כשהתחילו לפתח שפות תכנות (בהתחלה נשענו לחלוטין על מתמטיקה ככלי לפתח תוכניות מחשב), אבל בהרבה מקרים זה רק נראה דומה, שונה במהות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:05, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::אפשר להמשיל סוג מידע ומשתנה לאקסיומות (לא בכל השפות יש אותן) ואפשר להמשיל תוצאת הרצה למסקנה לוגית לפי תורה לוגית נתונה וזה הדמיון. אני לא מסכים שלוגיקה פורמלית היא בהכרח או תמיד מתמטית, זה עניין של הגדרות ("פילוסופי"/"מתמטי").
:::::::::תוצאת הרצה תהיה "מסקנה" רק אם מדובר בדבר דטרמיניסטי, ולא תמיד זה כך בתכנות (זה עלול להיות תלוי במצב פנימי, או באובייקט מורכב שנשלח ע"י רפרנס, שייתכן שגם משתנה, או אם מדובר בתכנות פראללי אז בכלל), אך זה כן נכון לפונקציות. לגבי סוג המידע שיכיל משתנה, זה יותר מתאים לתורת הקבוצות. נניח <math>x \in \mathbb{Z}</math> יכול להקביל ל<syntaxhighlight lang="text">
int x;
</syntaxhighlight>
:::::::::[[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:55, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::התכוונתי להמשלת תוצאת הרצה להיסק לוגי במובן כללי - מה שהתקבל מעבודה עם מה שניתן; אינני מזהה צורך להגדיר את זה "דטרמיניסטי" כי לפי הבנתי זה עומס טרמינולוגי מיותר; סוגי מידע ומשתנים לא בהכרח קשורים. {{אלמ}}
:::::::::::אתה מדבר על דיבאגינג? אולי על אנליטיקה של נתונים (שזה תחום מתמטי וסטטיסטי)? ועל איזה הקשר בדיוק אתה מדבר על "סוגי מידע" ומשתנים? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 23:16, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::אני לא דיברתי על שום נושא ספציפי בתכנות מלבד המונחים שהזכרתי שהדגמתי איך ניתן להקביל אותם למונחים מן הלוגיקה הפורמלית. {{אלמ}}
:::::::::::::אוקיי, אז איזו משמעות יש לאפשרות להסתכל על תוצאות הרצה ולהסיק ממנה מידע? אולי פרט לזיהוי מצבים בעייתיים, שזה דווקא יותר התחום של QA. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:41, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::המשמעות תלויה במקרה הרלוונטי לגופו. {{אלמ}}
:::::::::::::::אוקיי, ומהם השימושים הפוטנציאליים לתפיסה כזו והסקת המסקנות הזו, שכרגע נראית תלויה באוויר? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:37, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::שימוש פוטנציאלי הוא להדגים לשואל שתכנות הוא תחום לוגי פורמלי בעיקרו ולפי דעתי זה מה שהוא לפחות יוכל להסיק מכך. {{אלמ}}
:::::::::::::::::אז אתה לא מסוגל לתת דוגמא... כמו שכבר ציינתי, פורמליזציה של דברים תמצא רק במדעי המחשב התאורטיים - מבני נתונים, אלגוריתמים, תורת האוטומטים ושפות פורמליות, תורת הקומפילציה, חישוביות וסיבוכיות ועוד. במקומות האלה נדרשת הגדרה מתמטית לדברים, יש משפטים והוכחות ואלגוריתמים שונים שגם עליהם יש הוכחות נכונות והוכחות לסיבוכיותם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:25, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::אני מסוגל בהחלט וגם נתתי ואסביר בוריאציה אחרת ורחבה יותר - ניתן להמשיל "הנחות יסוד" (אקסיומות) ללקסיקון ותחביר כולל מאפיינים מובנים בשפת תכנות נתונה כגון ''סוג מידע'' ו''משתנה'' (אף אחד מסוג מידע או משתנה לא חייב להיות מושג מובנה באף "שפת תכנות" במובן של שפה המממשת [באופן מוגבל] מכונת טיורינג);
::::::::::::::::::
::::::::::::::::::עם הנחות יסוד ← לקסיקון, תחביר ניתן ליצור משפטים ← קטעי קוד ה''קשורים'' זה בזה ולחשבם ← להריצם ולקבל תוצאה ← פלט. זו הקבלה פשוטה שמטרתה להסביר בפשטות '''למה''' לוגיקה פורמלית ומתמטיקה הן רקע נרחב לתכנות ואיננה מצריכה חלקיק מן הניים דרופינג המאסיבי שעשית כאן. 
::::::::::::::::::
::::::::::::::::::---{{ש}}
::::::::::::::::::אני חושב  שלא הבנת נכון את מושג ה"פורמליות"; הפורמליות היא לעבוד לפי לקסיקון, תחביר והנחות יסוד וזה נעשה גם עם כל שפת תכנות שאני מכיר (מה שהניח\ו מפתח\י השפה כנכון בכדי לפתור את בעיות מהסוג שהשפה באה לפתור) ולכן במסגרת הפורמלית של כל שפה נעשה התכנות; אין הכרח שכל מה שיוגדר "פורמלי" יוגדר "מתמטי" אם כי ברור שתכנות מאת בן אדם, כפי שאנו מכירים אותו, הוא בכללותו תערובת של אנגלית ומתמטיקה בין אם מעבר לכך נגדיר אותו "פורמלי" ובין אם לא. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::מעבר לכך אני מציע שתמחק את משפטך הקודם השקרי "אז אתה לא מסוגל לתת דוגמה" שכל מטרתו לנסות להשפיל אותי על כלום ושום דבר ועם אפס כוונה טובה שהפרכתי בדברי הקודמים לעיל ואחר כך תמחק גם את הערתי זו. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::לא מובנת האנלוגיה הזו בין אקסיומות למבנה תחבירי. אתה מדבר פה בסה"כ על שפה (ע"ע compiler construction, או compiler-compiler). יש שימוש באופרטורים כדי להציג דברים מורכבים בסימנים פשוטים, אני חושב שזה בדרך כלל על יחסים, שזה שוב מחזיר אותנו לתורת הקבוצות. ולגבי כל נושא הייצוג של משתנים, אני חושב שאתה מתייחס פה להפשטה (נניח לתת שמות למשתנה או לפונקציה). ושוב, בלוגיקה לא ניתן להריץ דברים. אין זמן ואין סדר ביצוע, יש מתקיים או לא. גם אריתמטיקה, התשובה לא תלויה באופן החישוב, שהוא אלגוריתם. תמיד תוצאה של תרגיל תהיה זהה ותתקיים, בין אם תחשב אותו או לא. זה שיש כללים נוקשים לאופן בו ייכתב קוד תקין לא משקף איזושהי פורמליות. כמעט כל שפת תכנות היא שקולה למכונת טיורינג ("שלמות טיורינג"), בכל אופן כל שפה שהיא general-purpose היא שלמה-טיורינג. למה בדיוק הכוונה בלא מובנים? לטיפוסים, מבני נתונים או מחלקות שהוגדרו בתוכנית? אין ספק שניתן לכתוב הרבה מהדברים שבקוד בעזרת כתיב מתמטי, ועושים זאת בפסאודו-קוד, אך לרוב הוא לא לגמרי תואם את הסימונים הפורמליים. מן הסתם שתנאים, לולאות, השמה ושאר סוגי הצהרות אינם חלק מאותה כתיבה מתמטית, אך מן הסתם מקובלים. ולגבי התגובה הלא נאותה, זה היה בסה"כ מענה לסרקסטיות שהבעת בתגובה הקודמת. ועדיין לא ראיתי פה דוגמא פרקטית שמציגה איך היכרות עם לוגיקה פורמלית מסייעת למתכנת. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:27, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::::::::::::אולי במקרה התייחסת לפער שבין האינטואיציה לבין המעבר לקוד? כמו שבהוכחה מתמטית יש אינטואיציה ויש את הכתיבה הפורמלית, אז באופן דומה גם לכתיבת קוד יש אינטואיציה ויש את המעבר לקוד טכני? אם כי קשה לייחס זאת כדבר ייחודי לתכנות. זה פתרון בעיות, זה כן טכני, אבל אני לא בטוח שזה לוגי או מתמטי. כי מדובר בסה"כ בפירוק בעיה מסובכת לחלקים יותר פשוטים. אפשר להחיל את זה על כמעט כל דבר, נניח על שפה, על מבנה של ארגון, על תפקיד של עובד. בסופו של דבר אפשר לייצג זאת כתוכנית, או כאלגוריתם, וזה מה שרואים עם אוטומציה, אבל כמעט כל דבר אפשר לייחס לו חישוביות (אם כי יש דברים בפיזיקה שהם כנראה לא ברי חישוב). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:48, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::לי האנלוגיה מובנת ואני מניח שגם אתה הבנת אותה; לא טענתי שיש הרצה בלוגיקה, המשלתי חישוב עם הרצה מהסיבה שחישוב הוא תהליך נפשי ואני לא אשווה אותו לטבע פיזיקלי. לא השתמשתי במונח "לא מובנים". לא הייתי סרקסטי כלל בשום דבר מדברי (!). הכרות עם לוגיקה פורמלית (נפוצה) מסייעת לאדם '''להתמנות''' כמתכנת למשל מבחינת לקסיקון ותחביר (הכרת מגוון אופרטורים כמשהו "טבעי" ולא "מאיים" והכרת הדרכים לתאר מגוון תהליכים סדורים), הקלת ההתמודדות עם מבני מידע מורכבים (עץ), הבנה טבעית של מבני בקרת זרימה כגון [[קשר לוגי|קשרי]] אם-אז ואני שגם עם המושגים תחום, גישה ורקורסיה, שיח קולח על נושאים משיקים (כמו חשמל) שיגרום חוויית למידה טובה ועוד יתרונות. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::לקסיקון ותחביר: תורת הקומפילציה, "מבני מידע מורכבים": מבני נתונים, בקרת זרימה: לא יצא לי להיתקל באיזשהי חוויית לימוד שקשורה בהסברים של דבר שכזה כחלק מנושא הקידוד, אולי רק activity diagram ב-UML ושם הפירוק הוא לתהליכים ולא לרמה הלוגית של מימוש קוד. וזה שתגיד שהבנתי לא יהפוך את זה לנכון. איזה קשר יש בין אקסיומות לבין תחביר? הראשון זה הנחה שמשהו בלתי ניתן להוכחה מעצם פשטותו נכון והשני זה מבנה שמארגן סמנטיקה בעזרת מערכת סימנים וחוקים, שמקצה משמעות לסידור הסימנים במשפטים (או הצהרות וביטויים, בשפת תוכנה). מה הקשר ביניהם? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 05:21, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::המשלתי את הנחות יסוד עם לקסיקון ותחביר כי באופן כללי אלו דברים שכשיוצרים שפת תכנות המיועדת לבני אדם ניתן "להניח יסודית" בצורה מאד חופשית (ביחס להגבלות מערכת ההפעלה) - יוצר השפה יכול להחליט אילו אותיות, אופרטורים, פקודות, משתנים (אם בכלל), סוגי מידע (אם בכלל) וכו' יהיו בשפה לפי הפרקטיקה שהוא מנוסה בה ולכן לפי דעתי זו הקבלה נכונה, גם אם יש הקבלות יותר אינטואיטיביות. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::מה זה חופשי ביחס למערכת ההפעלה? למערכת הפעלה יש מבנה מאוד ברור. זה דבר מקומפל, כך שהגישה היא דרך אמצעים שהם יותר קרובים לשפת מכונה, אבל יש API לעשות זאת משפות עיליות בדרך נוחה יחסית, ומערכת ההפעלה מספקת כל מיני שיטות שנועדו לאפליקציות לעבודה. ההחלטות הללו הן דברים שהם מקובלים בד"כ אוניברסלית, ובכל מקרה יש ייחודיות לכל שפה בתחביר ובגלל זה יש תיעוד גם לבסיס של השפה ולא רק לספריות, גם לתחביר עצמו יש תיעוד (גם כשפה חסרת הקשר, בפייתון ניתן לראות את זה). יכול להיות שבשפה בוחרים החלטות כמו טיפוסיות ברווז, טיפוסיות סטטית או דינאמית, לתמוך בגנריות ועוד. לגבי המעטפת הכללית של השפה, זו הפרדיגמה הנבחרת, שהיא אגב מאוד מגבילה - בהתייחס למשפט הראשון. ואין דבר כזה שאין טיפוסים בשפה, גם בכאלה שלא נדרש להצהיר על הטיפוס. וסתם מציין, לפתח שפה וקומפיילר זה מאוד מורכב. יש אנשים שזו ההתמחות שלהם. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:09, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::חופשי ביחס למערכת ההפעלה - לא כל מערכת בהכרח תתמוך בשפה טבעית מסוימת שאיננה אנגלית באם יוצר השפה בחר אותה במקום אנגלית וגם ייתכנו תווים שונים בשפת התכנות המתוכננת שאולי לא נתמכים. למה אתה אומר שאין דבר כזה שאין טיפוסים בשפה? בכל מקרה אני התכוונתי לטיפוסים מוצהרים כמו שיש ב JavaScript כמו string. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::::אני לא מכיר מערכות הפעלה מודרניות שאינן תומכות בכל שפה שנתמכת ביוניקוד, ובכל מקרה הבעיה תהיה בעיקר עם פונטים ולא עם הייצוג הבינארי. ובכל אופן, שפות תכנות ככלל מתבססות על כתיב לטיני. באיזו שפה אין טיפוסים? אפילו בשפות איזוטריות יש. אם ב JS זה נחשב מבחינתך שיש מערכת טיפוסים, אז אין לי מושג למה אתה מתכוון בשפות שאין. גם באסמבלי יש סוג של טיפוסיות, אמנם מתבססת רק על גודל זיכרון, אבל זו עדיין מערכת טיפוסים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 22:06, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::::אכן התכוונתי למערכות הפעלה במובן תאורטי טהור ולמידע שכבר קיים בהן; מי שיוצר שפה יכול לעבוד עם מערכת הפעלה כמו שהיא או שיצטרך להרחיב ולשנות אותה. לגבי טיפוסים, התכוונתי לשפות שאין בהן מערכת טיפוסים מוצהרת או מובנית כלל, גם אם יש "מידע טיפוסי" שמערכת ההפעלה מבינה ומעבדת; אני חושב שיש שפות כאלה שמוגדרות typeless כמו Forth, Brainfuck, B, MUMPS, BLISS, Lucid, ו-BCPL אם כי אני לא מנוסה באף אחת מהן. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::::::חשבתי ש brainfuck תצוץ פה, לכן ציינתי שפות איזוטריות. לשפה הזו יש טיפוס אחד, גודל של בית, לפי גודל הערכים ב ASCII. אם זה נקרא typeless, {{כ}} so be it, זה לא ממש חוסר בטיפוסיות, אולי חוסר במערכת טיפוסים. אבל תחשוב על זה שגם אם יש רק טיפוס אחד, מלאכותית ניתן ליצור טיפוסים נוספים. באופן דומה, גם ניתן לממש OOP בשפות שאינן תומכות בזה מובנית. עדיין לא הבנתי איך מערכת ההפעלה מגבילה אותך. זה שהיא לא מסוגלת להציג לך תווים מסוימים על המסך? גם בתקופת DOS, היו הרחבות שאפשרו טעינה של פונטים, נניח לתמיכה בעברית (לפחות מאז שנושא הפונטים הוא תוכנה ולא חומרה, שזה מה שהיה בהתחלה). [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 14:30, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::אם כך אז למערכת טיפוסים התכוונתי; לגבי הגבלה, כן, לפחות הרחבת מערכת ההפעלה מבחינת מימוש תווים (היכולת להציגם ולעבדם); אולי ייתכנו עוד הגבלות - אני לא מפתח שפות תכנות או מערכות הפעלה אז אין לי דעה בנושא. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::::::::ציינתי זאת כבר: אין בעיה בעיבוד, יש בעיה רק בהצגה. בינארית, זה יראה זהה גם אם לא מסוגלים לרנדר את זה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 19:29, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::::שמתי לב שכתבת זאת וכבר היה לי ברור שהתווים מיוצגים בינארית; לא התכוונתי רק ללרנדר תווים מיוחדים חדשים על מסך אלא לעבד תווים המייצגים תהליך מסוים ולקבל פלט בהתאם; התהליך יכול להיות [[קשר לוגי]] או אלגוריתם (מעיון בערך {{אנ|Logical connective|Logical connective}} אני מבין שהכל שם כבר זכה לתו ייחודי אך לגבי תו או סדרת תווים המייצגת אלגוריתם אני מניח שכמעט אין גבול מה אפשר לפתח). {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::::::::::יש לך רקע באוטומטים ובקומפילציה? זה נלמד בתארים מדעי המחשב והנדסת תוכנה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:22, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::::::אם הכוונה לרקע פורמלי אז אין לי רקע פורמלי בנושא תורת האוטומטים; לגבי קומפילציה, למדתי על זה קצת פורמלית ולא פורמלית. {{אלמ}}
:::::::::::::::::::::::::::::::::תורת הקומפילציה בנויה על אוטומטים. כנראה אתה מדבר על משהו אחר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 17:24, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::::::::::::::::::::::::::התכוונתי לקימפול קוד כפעולה וכמושג ולקוד מקומפל כמושג. {{אלמ}}
===שבירה===
לא ממש הבנתי, אבל אני מציע לך פשוט ללמוד את הנושא. זה די יענה לך על כל התשובות, ויכיר לך קצת איך קומפיילר עובד. זה לא מכסה הכל, כל הטכנולוגיות החדשות שנכנסות לנושא של ניהול בזמן ריצה לא נמצא בקורסים האלה. ניתן ללמוד את זה גם בחינם באינטרנט. בד"כ זה קורס משולב של אוטומטים, קומפילציה וחישוביות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:05, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:קימפול קוד כפעולה וכמושג וקוד מקומפל כמושג הם דברים שאתה מכיר היטב וטוב ממני אני משוכנע; כתבת "אבל אני מציע לך פשוט ללמוד את הנושא. זה די יענה לך על כל התשובות, ויכיר לך קצת איך קומפיילר עובד"; אני מניח שב'תשובות' התכוונת ל'שאלות' אבל לא הצגתי כאן שאלות בנושא וגם יש לי כבר מעט ידע על איך קומפיילרים עובדים, המעט שאני צריך נכון להיום מבחינה תכנותית-פרקטית (בהתאם לצורכי האישיים הכלליים כיום), אם כי אשמח ללמוד על הנושא באופן תאורטי-כללי מתישהו, בהינתן חומר לימוד מבואי, סדור ומונגש. {{אלמ}}
::אני מניח שאתה מתייחס להסתכלות כוללת על התהליכים הכרוכים בקמפול ועל ה workflow, ולא על ההבנה הפנימית של איך זה קורה. קורס חינמי של זה זמין ב Udacity כחלק משיתוף פעולה עם Georgia Tech. מהו הרקע שלך בדיוק? כי הבנתי שהוא לא אקדמי. אתה עובד בהייטק? ובאיזה תחום ותפקיד? [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:54, 23 בדצמבר 2020 (IST)
:::אם הכוונה לרקע שלי בתכנות אז לא למדתי תכנות במסגרת תואר במדעי המחשב אלא במגוון דרכים אחרות. אני מעדיף לא לפרט על עצמי כאן. {{אלמ}}

===שבירה===
אני מצטער שאני מושך את הדיון מעט אחורה, אבל אני מוחה על טענת האנונימי שהמשפט שכתבתי היה דמגוגי. מלכתחילה השאלה הפנתה למקום הצפוי מראש, אולי מתוך כוונה שנכתוב כאן "בוודאי שאי אפשר ללמוד את החומר של תואר אוניברסיטאי בשלושה חודשים". עם זאת, ישנם אנשים שמסוגלים לדברים כאלה, וכאן ההנחה היתה שמדובר באקדמיים, כלומר בבעלי תארים שכבר יודעים את הבסיס המתמטי/לוגי/תיאורתי, ומבקשים לקבל נדבך נוסף בתחום. מלבד זאת, אין שום הקשר פיזיולוגי לגאונות, ואין משמעות ל"להיות מתכנת גאון". ישנם אנשים שיכולים להבין וללמוד מתמטיקה, לוגיקה ותחומי תכנות (ובפרט אלגוריתמיקה) בזמן שסביר לכנות אותו "מייד", ולא זקוקים לשנתיים ניסיון בשביל זה. קחו למשל את הקונספט של [[תכנות מונחה-עצמים]]: יצא לי ללמד סטודנטים בתואר ראשון את השינוי המחשבתי הנדרש, ובעוד לרבים נדרש סמסטר שלם בשביל לעבור את המבחן בקושי רב, תמיד נתקלים באותם אנשים שללא ניסיון "תופסים" את הרעיון מהר מאוד, ושוחים איתו הלאה בתוך ימים או שבועות (אחד בנה [[ממשק משתמש גרפי|ממשק]] יפה, גם עם פשוט, שכתב מאפס בשפת Java ללא ידע מוקדם). גם אם תגידו ששפה עילית היא לא תכנות, עדיין לא כולם זקוקים לשנים בשביל ללמוד. [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 01:12, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:אין שום הקשר פיזיולוגי לגאונות - לא טענתי "יש הקשר פיזיולוגי לגאונות".
:
:אין משמעות ל"להיות מתכנת גאון" - השתמשת במילה גאון אז אני זרמתי איתך בזה ורמזתי שלפי היגיון זה הגאון יכול להיות מתכנת והנה לך מתכנת גאון
:
:פיתוח תוכנה טובה עם יציבות ויעילות לטווח ארוך בדגש על בדיקת תוכנה ואבטחת מידע מצריכה בדרך כלל המון ניסיון ואתה יודע את זה; לפי הערכתי האישית וכעיקרון - שנתיים לפחות. {{אלמ}}
:אולי זה מעיד על פתיחות ויכולת למידה וחוסר בקיבעון מחשבתי, כי כל המטרה מאחורי OOP הוא דווקא תפיסה אינטואיטיבית ויותר מוחשית שמקבילה לאופן בו בני אדם תופסים את המציאות, מחשבתית וגם באופן שזה מתבטא בשפה. לוקח קצת זמן להכיר את כל האספקטים והמושגים, כי יש די הרבה להכיר, ביחס לתכנות פרוצדורלי, בטח אם הולכים לכיוון של CPP ולא ל-Java. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 10:48, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::יאפ בדיוק. אם מחשיבים את השפות העיליות לתכנות, Java פשוטה יותר כי לא צריך לנהל בה את הזכרון (או לפחות כמעט ולא). ללמוד CPP מאפס יכול להיות אתגר רציני, אבל ברגע שמבינים את הרעיון של OOP ביחד עם ניהול זכרון כמו בימים הטובים, אפשר לנצל אותם לתכנות [[אנליזה של אלגוריתמים#ניתוח זמן ריצה|הרבה יותר יעיל]] מתכנות פרוצדורלי "רגיל", מה גם שהחיים הרבה יותר פשוטים כשיש לי אובייקטים "של ממש". [[משתמש:אנדרסן|נילס אנדרסן]] - [[שיחת משתמש:אנדרסן|שיחה]] 12:26, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:::אני לא בטוח לגבי היעילות. OOP נחשב כבד יחסית, אבל השימוש בו הוא במקומות בהם זה לא קריטי. זה כן חובך המון כתיבה. ולגבי Java ודומיו, ניהול הזיכרון - גם לו יש עלויות, ה garbage collector נחשב לדבר מאוד מכביד על הזיכרון. אני יודע שהשימוש של CPP לדוגמא נפוץ במשחקי מחשב, כי יש בו המון מורכבות, אז לנהל את זה במבנה כזה ייקל על המתכנתים לנהל את הקוד ומצד שני צריך יעילות. לגבי מערכות הפעלה לדוגמא, גנו ולינוקס בנויות ב-C, ווינדוז ב CPP (לא הייתי אומר שזה עוזר לטיעון ש-CPP עוזר לבנות בצורה טובה יותר, מיקרוסופט סופגת המון ביקורת על מרבית מוצריה הפופולאריים וגם על חלק מהיותר נישתיים, אלו הפונים אל מתכנתים בלבד). כל מיני מערכות שנוגעות ברמת מערכת ההפעלה והחומרה דווקא לדעתי לרוב הן ב-C (לדוגמא בסיס נתונים), בגלל נושא היעילות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:33, 18 בדצמבר 2020 (IST)

אתחיל בקצת היסטוריה: בשנת 1969, שבה הגעתי לממר"ם, היו בצה"ל שני מסלולים להכשרת מתכנתים: מסלול לבוגרי תיכון (כמוני) ומסלול לבוגרי העתודה האקדמית, שהיה למעשה מסלול של הסבת אקדמאים לתכנות, משום שבאותה שנה רחוקה, ובוודאי באלה שקדמו לה, לימודי מדעי המחשב היו בתחילת דרכם, ולמסלול הסבה לתכנות נלקחו בוגרי מתמטיקה, פיזיקה ותחומים קרובים. כך הגיעו לממר"ם [[אסא כשר]], [[שהרן שלח]] ו[[זוהר מנה]], שקטונתי מללחך עפר רגליהם. האם מה שהיה הכרחי בשנות ה-60 אפשרי גם כיום? לדעתי בהחלט כן, בוודאי למשימות של אלגוריתמיקה ולוגיקה עסקית, שבהן ההיכרות עם עולם הידע הרלוונטי (מתמטיקה, פיזיקה, כלכלה וכו') חשובה מידיעת התכנות. [[משתמש:דוד שי|דוד שי]] - [[שיחת משתמש:דוד שי|שיחה]] 01:16, 20 בדצמבר 2020 (IST)

== מה ההבדל בין הפועל לחשב לבין הפועל לחשבן? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני מדברת בשתי הפעלים על ח.ש.ב. מלש' חישוב מתמטי
תודה
: מדובר בכמעט אותו דבר. ההבדל די שקול להבדלים בין compute לבין calculate. מבחינתי, "לחשב" היא פעולה פשוטה יותר. כמו לחשב מכפלה או לחשב ממוצע. "לחשבן" היא פעולה מורכבת יותר ומתייחסת לשימוש בפעיליות מתמטיות שונות למציאת תוצאות של תהליך, כמו לתאר בצורה מספרית תהליכים פיננסיים או פיזיקליים. המילה "לחשבן" אינה בשימוש נרחב כידוע לי. ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 14:58, 17 בדצמבר 2020 (IST)
:יש לקחת בחשבון שהמושג הזה, וגם המושג computer (בעברית, כנראה, מְחַשֵּׁב, ולא מַחְשֵׁב) היו קיימים לפני המצאת המכונה המופלאה. היו אנשי מקצוע שתפקידם היה בביצוע חישובים מורכבים, המיוחסים למקצוע מסוים, והיה נסמך על שיטות ופרקטיקות מסוימות. אפשר להגיד שגם חישובים של חדו"א הם פשוטים כי הם נטו מתמטיים, או להגיד שהם מורכבים כי מכונת טיורינג דורשת הרבה מאוד קוד כדי לממש את הפעולות הבסיסיות, כמו אריתמטיקה. אפשר אולי להגיד שב compute יש יותר שיקול דעת (גם אם זו מכונה) מאשר ב calculate. אולי הפער שבין [[תכנות פונקציונלי]] לבין [[תכנות אימפרטיבי]], כלומר מדובר במשהו רציף שמוציא ישר תשובה. אולי אפילו להשוות את זה למעגלים לוגיים, אין בהם השתהות, שמירת מידע ואפשרות ללכת בהסתעפות לדרכים שונות, והם דטרמיניסטיים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 16:48, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::הפועל "לחשבן" הוא התפתחות מדוברת חדשה יחסית בעברית, מהמילה "חשבון" שהיא עצמה נגזרת מהשורש חש"ב. ראו [http://www.ruvik.co.il/%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9D/%D7%9E/%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91.aspx מאמר בנושא זה] של הלשונאי [[רוביק רוזנטל]].--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 11:03, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== תצוגה מקדימה של ערכים ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
אני לא מצליח לראות תצוגה מקדימה של ערכים כמו שראיתי פעם, מה לעשות? [[משתמש:ליאון12|ליאון12]] - [[שיחת משתמש:ליאון12|שיחה]] 17:52, 17 בדצמבר 2020 (IST)
:גם לי לא מופיע כשאני מחובר לחשבון. כנראה משהו בהעדפות. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 18:06, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::תיכנסו להעדפות>מראה ושם אפשר להגדיר. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 23:50, 17 בדצמבר 2020 (IST)

== למה שווייץ הוגדרה Currency manipulator מצד ארה"ב? ==

כלכלת שווייץ עצמאית וחזקה בדגש על יעילות. למה? {{אלמ}}

:ממתי יש הגיון בפעולות של טראמפ? [[מיוחד:תרומות/147.161.9.189|147.161.9.189]] 23:40, 17 בדצמבר 2020 (IST)
::אני לא בטוח שזו החלטה חד צדדית של טראמפ; לראיה, טראמפ שיבח את ויאטנאם וטען ש"מי שרוצה לראות צמיחה כלכלית - תסתכלו על ויאטנאם" (פרפרזה - אני מניח שיש את הוידאו בו זה נאמר בשפע ביוטיוב) ועם זאת גם ויאטנאם הוגדרה כך ברשימה יחד עם שוויץ; כלכלת שוויץ וכלכלת ויאטנאם כמובן שונות מאד מבחינת התוצרת, הארגון, השותפים למסחר וכו' ועדיין שתיהן הוגדרו כך.
::
::בכל מקרה, אני אישית בכלל בספק שלטראמפ היה גורם משמעותי בהחלטה. {{אלמ}}
:::עד כמה שהבנתי, ההגדרה הזו מתארת מדינות המתערבות בסחר החופשי של מט"ח, והבנק המרכזי של שוויץ נקט פעולות להקטנת זרימת המט"ח לשוויץ בעקבות משבר הקורונה. [[משתמש:יואלפ|יואלפ]] - [[שיחת משתמש:יואלפ|שיחה]] 08:32, 20 בדצמבר 2020 (IST)

== ויקיפדיה באנגלית - בריטית או אמריקאית? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
האם יש כלל ברור בויקיפדיה באנגלית אם להשתמש באנגלית בריטית או באנגלית אמריקאית? --[[משתמש:EldadHe|EldadHe]] - [[שיחת משתמש:EldadHe|שיחה]] 15:13, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:הכלל העיקרי הוא, היצמד לאותו דיאלקט לאורך כל המאמר, באשר הוא באנגלית אמריקאית או בריטית. פרט לזאת, מקובל שנושאים אמריקאיים יכתבו באנגלית אמריקאית ובאופן דומה לגבי מאמרים בנושאים בריטיים. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 15:27, 18 בדצמבר 2020 (IST)

== למה בני אדם החלו לסחור בזהב בצורה נרחבת מאד? ==

אני מבין למה בני אדם החלו בשלב מסוים לסחור במתכות שונות כגון [[נחושת]] ו[[בדיל]] וכן ב[[סגסוגת|סגסוגות]] שונות שהוכנו משתי מתכות או יותר כגון [[ברונזה]] (יצירת כלי עבודה, נשק), אני גם מבין למה החלו לסחור באבני חן למשל למטרת תכשוט, אבל אני לא '''ממש''' מבין למה החלו לסחור בצורה נרחבת בזהב — אני מבין סחר מצומצם בו למטרת תכשוט, אבל למה מעבר לכך כמו במקרה של [[מטיל זהב|מטילי זהב]] (שלא לצורך תכשוט אלא לצורך אגירה פר-סה ו[[מסחר לשם מסחר]])? אולי יש קשר למושג ה"[[מעמד חברתי|מעמדות]]" — לא יודע. {{אלמ}}
:הצירוף של מתכת נדירה למדי, היסוד הכבד ביותר שהיה ידוע לקדמונים והעובדה שזו המתכת היחידה ששומרת על ברק ויופי וחסינה כמעט לגמרי לקורוזיה די היה בו, לדעתי, להקנות לזהב מעמד גבוה מאד. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   19:47, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::כן אבל אם השגתו היא בעיקר לצורכי אחסון בלבד, איפה ההגיון במסחר בו (למעט לתכשות ואולי עוד כמה '''שימושים''' כמו [[זהב אכיל]])? {{אלמ}}
:::[[סטנדרט הזהב]], וזה כבר לא קיים יותר. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:50, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:::ברגע שבתרבויות נפרדות מוכר הזהב כרב ערך, הוא אמצעי טוב לתשלום בעבור סחר בינהן מפני שיש לו ערך בשני קצוות הטראנזאקציה.  מכיוון שזהב היה ונותר משאב נדיר, מעמדו נשמר מאז. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   22:07, 18 בדצמבר 2020 (IST)
:בעבר השתמשו הן בזהב והן ב[[כסף]] בתור [[אמצעי תשלום]]. לדוגמה, סיפור [[רכישת מערת המכפלה]] (תשלום במשקל נקוב של כסף), [[ארוונה|גורן ארוונה]] (שקלי כסף בספר שמואל, שקלי זהב בספר דברי הימים). כסף משמש להכנה של כלים שעמידים לקורוזיה (ר’ [[כסף סטרלינג]]. אין לי מושג עד כמה סגסוגות דומות היו בשימוש עוד קודם לכן). וכמובן שהן זהב והן כסף משמשים גם לקישוטים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:29, 18 בדצמבר 2020 (IST)
::[[משתמש:Tzafrir]], מה ההיגיון באמצעי תשלום שרק אוגרים אותו (למשל, איננו תכשיט)? אפשר לענות שאין היגיון וזה עניין רגשי נטו. {{אלמ}}
:::שאלה קצת מוזרה. אני מניח שאתה לא מקבל את שכר העבודה שלך בשקי חיטה או בצמר עזים אלא "באמצעי תשלום שרק אוגרים אותו". [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 18:43, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::אם כולם מסביבי סוחרים ב"מוצר שרק אוגרים אותו" ואני נדרש לסחור בו בעצמי כדי לשרוד ככלל אעשה כך, אבל זה לא מכריח שעצם המצב החברתי-כלכלי מקורו בהיגיון אלא אולי ברגש בלבד ואגב אני כלל לא בטוח שלא עדיפה מערכת כלכלית שבה לא סוחרים כלל ב"מוצר שרק אוגרים אותו". נכתב עם כל הכנות שבעול ועם המון הערכה. {{אלמ}}
:::::המצאת אמצעי התשלום הסטנדרטיים / סמליים, כמו מטבעות או מטילי זהב וכסף, איננה קשורה לרגש. מובן שיש פה מרכיב פסיכולוגי של לסמוך שלאמצי התשלום שבידיך יהיה ערך בעתיד. אבל הרעיון הוא של נוחות השימוש והאפשרות לבצע עסקאות בקלות ובמהירות, ולכן הוא "תפס" כל כך חזק באלפי השנים האחרונות. 
:::::אנלוגיה (לא מושלמת אבל אולי מועילה) היא המצאת ה[[אלפבית]]. הרבה יותר "הגיוני" לצייר את מה שאתה רוצה להביע, כולם מבינים מה ציירת ולא צריך להשמתמש בסימנים שאין להם משמעות כשלעצמם (אותיות). אבל בכל זאת אין להשוות את הנוחות והקלות של הבעת טקסטים בכתב ציורים לכתב אלפביתי. לכן מגיל צעיר אנחנו נדרשים ללמוד את סימני האותיות האלה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 19:00, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::::אני חושב שאני לא מסכים עם לפחות חלק מהדברים שכתבת בתגובתך האחרונה אך גם אם אסכים שמדובר בנוחות או בחיסכון בזמן (כביכול) ייתכן שהשיטה הכללית הזאת של לסחור ב"מוצר שרק אוגרים אותו" או "מסחר לשם מסחר" גרמה למין האנושי יותר נזק מתועלת ואף גורמת בימים אלה ממש ועדיף להתקדם מעט לאט יותר (והיום גם זה כבר ללא ממש הכרחי) אך עם פחות אסונות ו"טירוף" של ישויות מסוימות "לייצר כסף לפי חוקי המשחק". {{אלמ}}
:::מי אמר שאין לו שימושים? לדוגמה, כש[[חזקיהו]] מחליט הכנע ל[[מסע סנחריב בארץ ישראל|סנחריב]] ולשלם לסנחריב את הזהב והכסף שסנחריב דרש, חזקיהו נאלץ להשתמש בקישוטים מבית המקדש ({{תנ"ך|מלכים ב|יח|יג|טז}}). נראה לי שאמצעי תשלום שמנותק לחלוטין מערכו האמיתי היא התפתחות מאוחרת למדי [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:03, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::מקרה זה כמובן יוצא מן הכלל ולא בנחלת הכלל שכן [[תשמיש קדושה]] שמיש מעצם הגדרתו; לפי דעתי זה שונה ממסחר בזהב לשם מסחר בלבד — כלומר לאגירה בלי מטרה מיוחדת ושאיננה למטרה ברורה כגון תכשוט, בנייה, הכנת כלים, זהב אכיל וכדומה. {{אלמ}}
:::::אני מצטער שאני חוזר על עצמי אבל יש פה אי הבנה בסיסת, כנראה. זהב ומתכת הכסף בשלושת אלפי השנים האחרונות (לפחות) הם '''אמצעי תשלום'''. זה מאפשר את קיום הכלכלה כפי שאנחנו מכירים אותה. [[משתמש:Reuveny|Reuveny]] - [[שיחת משתמש:Reuveny|שיחה]] 08:47, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::::::אין פה שום אי הבנה בסיסי כי אין הכרח לקיים כלכלה עם אמצעי תשלום שבאופן כללי רק אוגרים אותם ואין להם שום שימוש אחר. זה שזה התחיל להיות כך בפועל במקום וזמן מסוימים לא מוכיח שזה הגיוני ו/או מוסרי וזה בטח לא מוכיח שזה יעיל בטווח הארוך. אם לא הייתי מואשם באי הבנה בסיסי שלא קיים לא הייתי כותב תגובה זו. {{אלמ}}

===שבירה 1===
אני נוטה להסכים עם ראובני{{הבהרה|אם אתה נוטה אך זה חלקית; במה למשל אתה לא מסכים איתו ובמיוחד האם אתה לא מסכים עם טענתו חסרת הבסיס ל"אי הבנה בסיסית"?}}. בוא נעבור על הדרישות הבסיסיות לאמצעי תשלום:
# קשה לזיוף - זהב בזכות המשקל הסגולי שלו, שגבוה מכל חומר אחר שהיה מוכר לאדם בעת העתיקה, קשה מאד לזיוף (למעשה לא ניתן לזיוף בהנתן מאזניים וחוק ארכימדס)
# קשה להשגה: אין טעם באמצעי תשלום שכל אחד יכול להשיג ממנו כאוות נפשו. נדירותו של הזהב מבטיחה שיהיה קשה להשגה
# נשמר לתקופה ממושכת: זהב מצטיין בנקודה הזו
# נוח לחלוקה/עיבוד (על מנת לחלק ליחידות, לפרוט וכך הלאה): זהב קל מאד לעיבוד.
אני לא חושב שהיה בעת העתיקה איזשהו דבר אחר שכל כך התאים לתפקיד כמו זהב. <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:56, 20 בדצמבר 2020 (IST)
:הדרישות ה"בסיסיות" הללו (שאין לי מושג מה מקורן) תקפות רק אם מקבלים את ההנחה שיש לסחור גם במוצרים שבאופן כללי רק אוגרים אותם; אם אינני טועה אף אין בעיה לאחד את סעיפים 2 ו-1. {{אלמ}}
:אולי תשלום בשקי מלח ירצה את האלמוני (בתקווה שהשקים לא יחזרו). אפשר גם לאגור וגם להשתמש. מקווה שזה מספיק הגיוני ו/או מוסרי. [[משתמש:ראובן מ.|ראובן מ.]] - [[שיחת משתמש:ראובן מ.|שיחה]] 17:14, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::היתול שאיננו דיון רציני בטענות שהעליתי, במיוחד האחרונה. {{אלמ}}
:::מקורן של דרישות אלו בהגיון הבסיסי של סחר, שנראה שאתה מתקשה להבין, בלי שום כוונה להעליב. התשובה להלן נטולת כל היתול.
:::סחר מעשיר את שני הצדדים. סחורה א' נמצאת בעודף בצד 1 אבל סחורה ב' נמצאת אצלו בחוסר. סחורה ב' מצויה בעודף בצד 2, אבל סחורה א' נמצאת אצלו בחוסר.
:::משום מה אתה מדביק מלים כמו "מוסרי" לעניין (בשאלה קודמת שלך). אין פה שום עניין של מוסר ואין מה לערבב אותו פנימה.
:::על מנת לקיים סחר יעיל מוטב להתנתק מהתלות מהחלפת סחורות א' ו ב' בו־זמנית. זה דורש קיום '''אמצעי תשלום'''.
:::אינני מבין מדוע את מתקשה בהבנה של ההגיון הבסיסי של הדרישות מאמצעי תשלום מוצלח. אתה חוזר על "רק לאגור אותו" ולא מתייחס לכך שאין שום דבר רלבנטי בשאלה של אגירה. אמצעי התשלום משמש לתשלום. אתה לא יכול לאכול שטרות כסף וגם לא כרטיסי אשראי. אמצעי תשלום משמש לייעול הסחר, ואינו שום צורך בכך שלו עצמו יהיה שימוש פרט להיותו אמצעי תשלום. מעצם העובדה ששני הצדדים לסחר מסכימים על תקפותו של אמצעי תשלום ספציפי, הוא משמש את שניהם בסחר. הוא יעבור ידיים מצד לצד, ובשני הצדדים ימשיך להחשב כבעל ערך רק מפני שהוא עונה על הפרמטרים של אמצעי תשלום הולם - פרמטרים שאין בינם לשימוש מכל סוג אחר דבר וחצי דבר.
:::מי שעשיר יהיה לו עודף מאמצעי התשלום ("לאגור אותו"), בדיוק כמו שמישהו שעשיר בימינו יש לו "מאגר" כסף בבנק.
:::אין שום הגיון במיזוג הדרישות "קשה להשגה" ו"קשה לזיוף". אלה שני דברים שונים. קשה לזייף ספוגי ים, אבל קל מאד להשיג אותם. זה מעקר מתוכן את השימוש בהם כאמצעי תשלום מכייון שכל אחד יוכל פשוט לאסוף ספוגים כאוות נפשו, והאינפלציה שתתקבל תוריד את ערכם לאפס. קשה להשיג מטאוריטים אבל קל מאד לזייף אותם. זה יביא לכך שהשוק יוצף במטאוריטים מזוייפים, ושוב השוק כולו יתמוטט.
:::בברכה, <span style="color: red; font-weight:800; font-family: serif;">!Σiη Stαlεzε</span>  אילן שמעוני - [[שיחת משתמש:אילן שמעוני|שיחה]]   16:22, 21 בדצמבר 2020 (IST)
:::::תגובתך כוללת אמרות שונות ומשונות בנושאים שונים כאשר אני מוצא חלק מדבריך שגויים וחלק מהם נכונים; אגיב לכל דבר בנפרד לפי ציטוט (הטקסט המצוטוט בקו נטוי ולאחריו יבואו שלושה [[מקף|מקפים]]).
::::# ''מקורן של דרישות אלו בהגיון הבסיסי של סחר, שנראה שאתה מתקשה להבין, בלי שום כוונה להעליב'' --- זה לא היגיון בסיסי של סחר אלא של סחר כפי שהוא נעשה בקרב כלל בני האדם כיום ואני לא מתקשה להבין כלל.
::::# ''סחר מעשיר את שני הצדדים. סחורה א' נמצאת בעודף בצד 1 אבל סחורה ב' נמצאת אצלו בחוסר. סחורה ב' מצויה בעודף בצד 2, אבל סחורה א' נמצאת אצלו בחוסר'' --- לפי שיטה זו החוסר בכסף הוא אין סופי והצמיחה בו אמורה להיות צמיחה אין סופית אך אין שום הכרח להניח זאת.
::::# ''משום מה אתה מדביק מלים כמו "מוסרי" לעניין (בשאלה קודמת שלך). אין פה שום עניין של מוסר ואין מה לערבב אותו פנימה'' --- אינני מסכים כי לפי דעתי סחר הגורם לעוולות מוסריות אסור להתקיים אבל ממילא אזכרתי את עניין המוסר כדרך אגב
::::# ''על מנת לקיים סחר יעיל מוטב להתנתק מהתלות מהחלפת סחורות א' ו ב' בו־זמנית. זה דורש קיום '''אמצעי תשלום''''' --- אני מוצא הנחה זו שגויה משום שתשלום מתקיים גם בהחלפת סחורות בו זמנית וממילא יש הבדל בין "באופן כללי רק אוגרים אותו" לבין "באופן כללי לא אוגרים אותו".
::::# ''אינני מבין מדוע את מתקשה בהבנה של ההגיון הבסיסי של הדרישות מאמצעי תשלום מוצלח''' --- אני לא מתקשה בהבנת כלום ממה שתיארת, אני רק בניגוד אליך לא חושב שכסף כזה מוצלח כמה שאתה הצגת אותו - בו בזמן שעשית זאת שכחת כמה מיליונים מתו או נפגעו בשל תאוות בצע בצמיחה אין סופית של תעשיינים עשירים "לייצר כסף לפי חוקי המשחק".
::::# ''אתה חוזר על "רק לאגור אותו" ולא מתייחס לכך שאין שום דבר רלבנטי בשאלה של אגירה'' --- לא היו דברים מעולם, לא חזרתי על אמרה זו אפילו פעם אחת; אמרתי "באופן כללי רק אוגרים אותו" ואכן באופן כללי רק אוגרים כסף מזומן למשל על אף שיכולים להיות לו שימושים אחרים כמו מחזור.
::::# ''אמצעי התשלום משמש לתשלום'' --- תמיד.
::::# ''אתה לא יכול לאכול שטרות כסף וגם לא כרטיסי אשראי'' --- אני לא מבין למה כתבת זאת.
::::# ''אמצעי תשלום משמש לייעול הסחר, ואינו שום צורך בכך שלו עצמו יהיה שימוש פרט להיותו אמצעי תשלום'' --- אבל לכל אמצעי תשלום יש לפחות שימוש אחד כמו מחזור מלבד שיטת התשלום שאתה מניח פה פילוסופית. אתה שוב מכוון ל"ייעול" בלי להתחשב בחלופות אפשריות. אפילו סכומי כסף וירטואליים ניתן להתמיר לאנרגיה אחרת, אם נדייק.
::::# ''מעצם העובדה ששני הצדדים לסחר מסכימים על תקפותו של אמצעי תשלום ספציפי, הוא משמש את שניהם בסחר'' --- אני יודע שלא שאלת כל אדם ואדם אם הוא אי פעם הסכים למציאות בה "כסף" משמש "אמצעי תשלום"; זה חסר בסיס להניח שכן. חוצפה פילוסופית.
::::# ''הוא יעבור ידיים מצד לצד, ובשני הצדדים ימשיך להחשב כבעל ערך רק מפני שהוא עונה על הפרמטרים של אמצעי תשלום הולם - פרמטרים שאין בינם לשימוש מכל סוג אחר דבר וחצי דבר'' --- הנחה זו נכונה רק אם מקבלים את עמדתך הפילוסופית בדבר מוצר שבאופן כללי רק אוגרים אותו.
::::# ''מי שעשיר יהיה לו עודף מאמצעי התשלום ("לאגור אותו"), בדיוק כמו שמישהו שעשיר בימינו יש לו "מאגר" כסף בבנק'' --- מי שעשיר יהיה לו עודף ממוצר מסוים, יש להבחין בין "מוצר שבאופן כללי אוגרים אותו" לבין "מוצר שבאופן כללי לא אוגרים אותו"; שטרות כסף הם דוגמה לראשון וחומרי בניין, חומרי מזון (כולל מים) וחומרי ריפוי הם דוגמה לאחרון; הם לא נאגרים לשם עושר אלא לשם צורך חיוני להישרדות ללא שום מקום להתפלספות.
::::# פסקתך האחרונה הארוכה מבוססת על הנחת היסוד לפיה חובה לקיים כלכלה עם מוצר שבאופן כללי רק אוגרים אותו, כלומר היא מתארת איך מעניקים "ערך כלכלי" לדבר כל שהוא (אתה לא דיברת על מוצרים כאשר אני התמקדתי ב[[מוצר]]ים) אך למי ששולל את השקפת עולמך '''זו''' הדיון בה אמור להיות נפרד אם בכלל אמור להתקיים. 
:::::{{אלמ}}
::::::לא ברור למה כוונתך ב„לא אוגרים״. כסף שאין יכולת להשתמש בו מאבד המון מערכו. מעבר לכך:
::::::2. בכלל לא. יש כל מיני חסמים ותמיד כשמשחררים [[צוואר בקבוק]] מגיעים לצוואר הבקבוק הבא. זמינות אמצעי התשלום הוא אחד מצווארי הבקבוק ולכן זמינות של אמצעי תשלום נוחים עוזרת עד גבול מסוים.
::::::9. לא ברור לי למה התכוונת במילה „מחזור״. אם הכוונה היא לעלות הנייר או המתכת שבמטבע: היא די זניחה לרוב. היה תהליך ארוך שבתחילתו שילמו עם זהב וכסף שהיו להם שימושים אחרים (ייצור תכשיטים וקישוטים עמידים מאוד. לא היה להם פלסטיק). בהמשך כמויות סטנדרטיות של זהב וכסף נטבעו ל[[מטבע|מטבעות]]. במטבע נוח יותר להשתמש מאשר בגוש מתכת יקרה. אבל כשיש הרבה מהם, זה כבר לא נוח להסתובב איתם. לכן [[בנק]]ים החלו לספק שירות של שמירה על מטבעות (תמורת תשלום) בתמורה ל[[שטר חוב]] שאותו אפשר לפרוע בכל סניף של הבנק. בהמשך הפכו אותם שטרות חוב לשטרות סטנדרטיים של הבנק המרכזי. אבל הבנק עדיין התחייב, בעיקרון, לספק תמורתם כסף או זהב (שבו אפשר להשתמש בתכשיטים, או הלחמות מחשבים). אבל בהדרגה גם [[בסיס הזהב]] למטבעות נעלם. והיום הכסף לא מייצג שום דבר מוחשי.
::::::יש הבדל בין המצב ההיסטורי (והפרה היסטורי) לבין המצב כיום. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:12, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::ב"באופן כללי לא אוגרים" התכוונתי למשהו כמו כלי עבודה וחומרי בניין - אוגרים אותם, כן, אבל באופן כללי לא לשם התעשרות אלא לשם צורך הישרדותי ממשי; למשל, אי אפשר לבנות בית ממטבעות ושטרות אך אפשר לבנות מערה מכלי עבודה וגם אפשר לבנות בקתה - או וילה או בניין דירות, מכלי עבודה וחומרי בניין שאוגרים לצורך זה.
:::::::
:::::::לגבי 9 - התכוונתי לכך שניתן למחזר את הכסף ליצירת סיבים שמהם יוכלו לייצר ביגוד שגם בו יש צורך הישרדותי ממשי.
:::::::
:::::::אני מאד מסכים שיש הבדל בין התקופה שלפני מהפכת המחשוב לתקופה שאחריה (כסף וירטואלי). {{אלמ}}
::::::::ההבדל המשמעותי יותר הוא ביטול בסיס הזהב. כבר לפני האינטרנט, רוב הכסף של רוב האנשים (במדינות המפותחות) היה מספר בחשבון בנק. חלק קטן מהכסף משמש ככסף מזומן (שגם הוא לא מייצג כבר שום דבר מוחשי). אי אפשר לבנות בית ממטבעות, אבל אפשר לקנות בהם חומרי בניין וכלי בניה (או אפילו: לשכור [[מערבל בטון]] שאין לך מקום בשבילו אצלך בבית). אין שום קו שמפריד בין צורך הישרדותי אמיתי לבין התעשרות. ובכלל, אם אנשים היו עושים רק את מה ששהם צריכים להישרדותם האישית, לא היו להם האמצעים והזמן לכתוב בוויקיפדיה. לכן ברור שאסור לשקול אפשרות כזו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:41, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::אבל לפחות תאורטית אפשר לקנות כלים וחומרי בניין גם בלי כסף (סחר חליפין) - לפחות תאורטית החברה כמערכת יכולה לספק כלים אלה במסגרת סוג כל שהוא [[כלכלת מתנות]]. אני לא מסכים שאין קו שמפריד - זו הנחת יסוד שלא זיהיתי כל ראיה לה אך ניתן להטיל בה מגוון ספקות. לגבי לעשות רק מה שנוגע להישרדות אישית, לרגע לא טענתי זאת; מבחינתי האישית למשל קודם כל באה טובת הקבוצה וכתיבה בויקיפדיה היא חלק מכך. {{אלמ}}

===שבירה 2===
ייתכן שבמקום להשוות "דברים שבאופן כללי רק אוגרים אותם" ל"דברים שבאופן כללי לא אוגרים אותם" נכון להשוות "מוצרים שבאופן כללי קשה למחזר אותם" ל"מוצרים שבאופן כללי קל למחזר אותם" --- או אפילו במקום זאת להשוות "דברים שלמעט מחזור וכסף אין להם עוד שימושים הישרדותיים" ל"דברים שלמעט מחזור וכסף יש להם עוד לפחות שימוש הישרדותי אחד".{{ש}}
נכתב רק כהערה מעוררת חשיבה לדיון כולו ולא במטרה לפתוח דיון צדדי נוסף (אם כבר, אז דיון נפרד, כלומר בפרק נפרד עדיף לדעתי). {{אלמ}}

==האם חותמי התנ"ך היו קראים או רבניים?==
התנ"ך הוא ליבת כתבי היהדות אך אחד האירועים שמצאתי הכי פחות מתועדים ב[[היסטוריוגרפיה של היהדות]] (אולי אפילו פחות מתועדים ממעמד הר סיני) זה [[חתימת התנ"ך]]. מקריאה כאן הבנתי שחתימת התנ"ך בוצעה מצד [[חכמי טבריה]] מתישהו בין חורבן בית שני לימי הביניים (אם כי אולי אני מתבלבל עם [[ניקוד התנ"ך]]); מי חתמו את התנ"ך שמקובל על הקראים והרבניים והאם הם היו בעצמם קראים או רבניים? בברכה , {{אלמ}}
: תהליך חתימת ה[[תנ"ך]] היה תהליך הדרגתי. למיטב הבנתי, בשנים שלאחר מרד בר כוכבא (תקופת [[חתימת המשנה]]) נחתמה רשימת הספרים שנכללים בתנך ונדמה לי שעד אז הנוסח שלהם כבר התגבש כמעט לחלוטין. אני נוטה לחשוב שהקראים כבר התייחסו לנוסח הזה כנוסח מקודש לחלוטין. הנוסח הסופי של הניקוד ([[ניקוד טברני]]) הוסכם בטבריה בימי הביניים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 18:26, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::אבל אם חתימת התנ"ך בוצעה רק מצד רבניים, איך הקראים אימצו אותו, אולי היה זה תהליך רב זרמים (כאשר הישועים התנגדו ו[[ספרים חיצוניים בספר הברית החדשה|חתמו תנ"ך משלהם הכולל ספרים חיצוניים]])? {{אלמ}}
:::החל משלב מסוים התנך נחשב לספר קדוש שמשה קיבל בסיני. לא לגמרי ברור לי אם זה כבר היה המצב בזמן מחלוקת הקראים. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 22:05, 19 בדצמבר 2020 (IST)
::::[[משתמש:Tzafrir]], נדמה לי שהתכוונת ב'תנ"ך' ל'תורה', בתגובתך האחרונה. {{אלמ}}
:::::התכוונתי דווקא לתנ״ך כולו. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 09:27, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::::::בחיים לא נתקלתי ביהודי קראי או רבני שטוען שהתנ"ך כולו ניתן בסיני. {{אלמ}}
:::::::מקבל את התיקון, אבל למיטב הבנתי נוסח התנך הרבני כבר התקדש. לא ידוע לי על נוסחים שונים של ספרים שנמצאו ב[[גניזת קהיר]]. וגם נוצרים (נוצרים, לא [[ישועים]]) מתבססים עליו: ר’ [[וולגטה]]. הקראים ערערו על כל התורה שבעל פה (כולל המשנה והתלמוד). אבל למיטב לא ערערו על תהליך החתימה עצמו (למרות שהיה די ברור שהוא היה בערך בזמן כתיבת המשנה). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 21:12, 20 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::אני מבין שאו שחותמי התנ"ך התקבצו בקבוצה שגם קראים וגם רבניים היו בה, או שההיסטוריה של [[חתימת התנ"ך]] מורכבת מן הנדמה. {{אלמ}}
:::::::::הקראים מייצגים מחלוקת מאוחרת יותר, מ[[תקופת הגאונים]]. צריך להבדיל בין תהליך ההתגבשות בפועל לבין מה שהיה ידוע בכל תקופה על התהליך הזה. אנחנו רגילים לספרים [[דפוס|מודפסים]] עם נוסח אחיד. אבל עד המצאת [[סדר דפוס|סדר הדפוס]], ספרים הועתקו כל פעם מחדש, לרוב עם שינויים. דווקא ההקפדה היתרה על הנוסח המדויק של התנך לאורך הדורות (לפי עדות הוולגטה: ככל הנראה לפחות מסוף המאה הרביעית לספירה) מעידה על הכבוד והקדושה שיוחסה לו. כיום אנחנו יודעים (לפי [[תרגום השבעים]] ו[[מגילות ים המלח]]) שאפילו כמאה או מאתיים שנים לפני „חתימת התנך״ עוד הסתתובבו בשטח כל מיני נוסחים שונים במקצת. אבל הם נעלמו והתגבש נוסח מקודש אחד. זה היה המצב כשהחלה המחלוקת הקראית.
:::::::::(זה הסבר נחמד ומלומד שלפיו, כמובן, הקראים היו צריכים לקבל גם את קדושתה של המשנה. ולכן אני מניח שהוא פשטני מדי) [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 10:08, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::::::::::לא ממש הבנתי על מה מתבססת השאלה. הקראים זו תנועה מימי הביניים, במאה השמינית לספירה. התנ"ך נחתם (או יותר מדויק, הושלמה הקאנוניזציה) בתחילת בית שני. אפילו ה[[צדוקים]], שזו תנועה בעלת קווים דומים לקראים, היא תנועה שהחלה מעט אחרי כן. נראה ש יש פה קצת אנכרוניזם. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 15:34, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:::::::::::הערה: הקאנוניזציה לא הושלמה בתחילת בית שני. [[ספר דניאל]] נכתב בימי [[גזרות אנטיוכוס]]. ידוע, לפי השוואה לתרגום השבעים ומגילות ים המלח, שנוסחים של ספרי תנך שונים היו שונים במקצת באותה התקופה. מתועדים דיונים מסוף תקופת המשנה (מימי [[רבי עקיבא]]) על הכללת ספרים שונים בתנך ([[שיר השירים]] ו[[מגילת אסתר]]). [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 15:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)

== מה היה או עודנו יחס ה[[קראים]] למה שמכונה במסורת הרבנית "[[ספרים חיצוניים]]"? ==

הערכים [[יהדות קראית]] ו[[ספרים חיצוניים]] לא כוללים אזכור הדדי של המונחים. בברכה, {{אלמ}}

== האם בסוף 2020 נכון לצפות מספק אחסון CaaS/FaaS ("שיתופי") לספק SPF-DKIM, סטנדרנטית, ללקוח? ==

האם טכנולוגיות אותנטיקציית שליחת אימייל כגון SPF-DKIM אמורות להיות מסופקות סטנדרנטית מצד כלל חברות האחסון הגדולות כגון Dreamhost, Bluehost, HostGator וכדומה, בדומה לכך שטכנולוגיות אבטחת אינטראקציה תוך אתרית כגון TLS-HTTPS אכן מסופקת סטנדרטית מצידן? {{אלמ}}
: פרוטוקול [[SMTP]] תוכנן מראש ללא שום מחשבה על זיופים: לפי הפרוטוקול אני יכול להתחבר לכל שרת ולהכתיב לו הודעה שאמורה להיות מכל שולח. זה יצר בעיה עצומה של [[דואר זבל]] ויש דרכים שונות להלחם בה. [[SPF]] ו־[[DKIM]] הן טכנולוגיות שמנסות למנוע הודעות דואר מזויפות (יש מילה מדויקת יותר? {{אנג|email spoofing}}) בכך אם שהבעלים של [[שם מתחם]] יכולים להגדיר כל מיני מגבלות על הודעות הדואר מגיעות ממנו (SPF) או כוללות חתימה על התוכן (DKIM). זה מתוך הנחה שמי שמתחזק את שם המתחם נמצא בקשר עם מי שמתחזק את [[שרת דואר|שרת הדואר]] שממנו נשלחות הודעות של המתחם.<br>לכן טכנולוגיות כאלו דורשות שינויים לא רק בשרת הדואר עצמו אלא גם ברשומת ה[[DNS]].  אבל יש כאן גם מגבלה נוספת: האם כל הדואר שאתה שולח משם המתחם באמת נשלח כיום דרך אותו שרת? מרגע שאתה יוצר מגבלות SPF, ובעיקר מגבלות DKIM, אין אפשרות לשלוח שלא דרך אותו שרת. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 11:09, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== צה"ל וישראל נגד גרמניה הנאצית  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום,
ללא נשק גרעיני, מי היה מנצח בעימות ישראל וצה"ל 2020 נגד גרמניה הנאצית בשיא כוחה וללא חזיתות נוספות?
:במקרה קיבלת השראה מ[https://www.youtube.com/watch?v=MoVFkhx9rKA זה]? לגרמניה הנאצית לא היה נשק גרעיני, למרות שהם עבדו על פיתוח נשק כזה. גם כדאי לשאול אולי באיזה שלב, כי אחרי כניעה של הרבה מדינות באירופה, הן סופחו, ועבדו בשביל הנאצים. אני לא בטוח אם הם השתתפו בלחימה לצד הנאצים. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 20:16, 20 בדצמבר 2020 (IST)
: זה ממש לא כוחות. גם עם נשק גרעיני. הצבא הנאצי המשיך להילחם גם אחרי שספג הפצצות אינטנסיביות. כמה עשרות פצצות אטום לא היו מרשימות אותם. ב[[מלחמת העולם השנייה]] נלחמו צבאות עצומים. רק האבדות של הגרמנים היו מעל 5 מליון חיילים. אמנם לצבא מודרני יש נשק טוב בהרבה (במונחי מלחמת העולם השניה: פרשים מול טנקים, כמו שלפי האגדה נלחמו ב[[פלישת גרמניה הנאצית לפולין]]) אבל היו להם משאבים אדירים. ישראל יכולה להלחם זמן מאוד מוגבל ללא תמיכה לוגיסטית מארצות הברית. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:45, 20 בדצמבר 2020 (IST)

:שאלה מעניינת. אני כמובן לא יכול לדעת, אבל אני אעלה כמה נקודות:
* היכולות הלוגיסטיות של העורף ההגרמני עדיפות לאין שיעור, כבר אז, על היכולות הלוגיסטיות שלנו. זה פקטור משמעותי במלחמה. הגרמנים יכולים לספוג המון מבלי שזה ישבור אותם.
* מאידך, מבחינת היכולות הלוגיסטיות בקרב עצמו ובתמרון, ישראל עדיפה לחלוטין על הגרמנים. ישראל מסוגלת לשבש תקשורת אלחוטית של הגרמנים ולהשמיד כוחות סיור שיוצאים לאסוף מידע בקלות יחסית, ובכך להפוך את הקצינים הבכירים של הגרמנים לעיוורים ביחס להתפתחות המערכה. מאידך, לישראל יש יכולת שליטה מעולה על הכוחות שלה, ויכולת ניטור של כוחות האוייב. למעשה, היכולת של הגרמנים לנהל את המלחמה מסתכמת בלשלוח את כל הכוחות קדימה במטרה למחוץ את ישראל תחת מסות של אש וחי"ר. אין כמעט יכולת תמרון, ואם הייתה כזאת אין דרך יעילה להעריך את מצב הלחימה ולהוריד פקודות לשטח.
* אין הבדל משמעותי מספיק, מבחינה טכנולוגית, בין יכולות החי"ר וארטילריה מאז ועד היום. יש הבדל ברמת הניידות, בעיקר של הארטילריה. אבל עוצמת האש, הטווחים, ויכולת המיגון לא השתנו משמעותית. העדיפות המספרית של הגרמנים תתן להם ייתרון עצום בעוצמת אש וביכולת הלחימה של כוחות החי"ר.
* בכיוון ההפוך, הפער בין חילות האוויר הוא מהותי, וכך גם ברמת יכולות הנ"מ. למרות העדיפות המספרית הברורה של הגרמנים, אפשר להניח שמהר מאוד חיל האוויר שלהם יאבד את יכולת ההתקפה שלו, שהייתה מרכיב מאוד משמעותי בתורת הלחימה הגרמנית.
* חיל הים הגרמני הוא בעל יכולת אש עדיפה ללא השוואה על זו הישראלית, אבל השילוב של הייתרון האווירי והטכנולוגי כנראה יהפכו אותו למאוד מוגבל ביכולת שלו לתרום למאמץ הלחימה הגרמני. מאידך, חיל הים הישראלי לא נראה לי כמו משהו שמהווה איום רציני על תשתיות יבשתיות של הגרמנים או אפילו על הנמלים שלהם. לכן לא תהיה לו תרומה משמעותית.
* חיל השריון הגרמני היה מאוד משמעותי במלחמת העולם השניה, אבל הוא כמעט חסר ערך מול חיל השריון המודרני. הפגזים שלהם לא יחדרו טנקים ישראלים, וההגנה שלהם לא תספיק מול הפגזים שלנו. למעשה, גם טיל לאו, שלא לדבר על טאו, יחדור בקלות טנק טייגר גרמני. טווח הירי של הטנקים הגרמנים הוא קצר יחסית לטנקים מודרניים, והמהירות שלהם איטית להחריד. הייתרון הגרמני הוא כמובן במסות. טנק ישראלי בודד יכול, בהנתן יכולת תמרון מינימלית, להשמיד עשרות טנקים גרמנים מבלי להפגע. 
:לתחושתי השאלה המרכזית היא מהו אופי הלחימה. אני מתקשה לראות את ישראל כובשת את גרמניה הנאצית. ישראל גם לא תצליח להחזיק קו הגנה יעיל מול מליון חיילים גרמניים מסתערים בסיוע ארטילריה. אבל במתווה לחימה רגיל ההכרעה בשדה הקרב תהיה כנראה ישראלית - כל זמן שאין צורך להכנס לתוך הערים הגרמניות. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:25, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:: להבנתי ספינות הטילים הישראליות עולות על המשחתות הנאציות בשני הבטים (לנאצים היה כוח אש - תותחים וטורפדו יותר טוב), בסטילים יכולת טילים (שלא היתה לגרמנים בספינות), וכן יכולת שימוש במסוקים ימיים (שלא היו לגרמנים), וכמובן שמערכות השו"ב המודרניות יעילות עשרות מונים משולחנות המפות של מלחמת העולם. [[משתמש:Deror avi|דרור]] - [[שיחת משתמש:Deror avi|שיחה]] 16:33, 25 בדצמבר 2020 (IST)

== הבדלים בשמות סרטים בערוצי טלוויזיה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
מתברר שיש הבדלים בשמות בעברית שנותנים ערוצי הטלוויזיה לסרטי קולנוע זרים. אני מעוניין לדעת אם הערוצים השונים רוכשים סרטים ומצרפים כתוביות באופן עצמאי, או שזה נעשה באמצעות מפיץ/מתרגם בישראל. כך למשל, הסרט {{אנג|Assassination Nation||0}} מוצג ב-HOT בשם [[אומה של רוצחים]], ואילו yes ונטפליקס מציגים אותו בשם "אומה רצחנית". כמו כן, הסרט {{אנג|Miss Bala (2019 film)||0}} מוצג ב-HOT בשם "מלכת הכדורים", ואילו yes מציגים אותו בשם "מיס באלה", תעתיק עברי של השם המקורי. מהו ההליך הפורמלי להצגת סרט קולנוע בערוץ טלוויזיה?. האם אין שם מחייב להפצה בישראל? האם כל ערוץ מצרף כתוביות באופן עצמאי? תודה מראש למתייחסים.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 10:48, 21 בדצמבר 2020 (IST)
:זה קרה גם בייבוא של סדרות. לעיתים אותה סדרה קיבלה שם אחר, כשהובאה על ידי ערוץ שונה לארץ. השערה מושכלת, זה נעשה בתיאום כלשהו עם בעלי הזכויות המקוריים. כמעט תמיד התרגום של שמות סרטים וסדרות אינו מתאים לשם המקורי. יש כמה דוגמאות בודדות שזה כן קורה. [[משתמש:Galzigler|(¯`gal´¯)]] - [[שיחת משתמש:Galzigler|שיחה]] 21:21, 24 בדצמבר 2020 (IST)

== Wikipedia nearby ==


בעבר (2017~) היה פיצ'ר באפליקציית ויקיפדיה במובייל שהראה לך על גבי מפה אתרים סביב מיקומך שיש עליהם ערך בויקיפדיה. נראה שביטלו את הפיצ'ר הזה, מישהו יודע אם ישנה אפליקציית מובייל אלטרנטיבית דרכה אפשר להנות מתכונה זו? [[משתמש:אפק7|אפק7]] - [[שיחת משתמש:אפק7|שיחה]] 10:57, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== למה גם תואר שלישי וגם רופא נקרא בשם דוקטור? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

למה יש שם זהה למומחה שעוסק ברפואה וגם דוקטור למדע שיכול להיות בכלל לא קשור לרפואה (כמו דוקטור לספרות והיסטוריה יהודית)? למה שם זהה?
:אני מניח שזה כי פעם, עד לפני שנות ה 80 נניח, רפואה הייתה תחום יותר מדעי ממה שהיא היום; כיום התחום הפך להיות במידה רבה תחום הנדסי טכני וביורוקרטי שמאד חוזר על עצמו בהמון מקרים לצד התייתרות הולכת וגוברת של רפואה לא-ניתוחית. {{אלמ}}
::[https://www.etymonline.com/word/doctor כך זה מהמאה ה-14]. מה שכתוב מעליי - לא ברור על סמך מה נאמר. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 16:02, 21 בדצמבר 2020 (IST)
:::ברור שזה נאמר לכל הפחות על סמך ידעי וניסיוני; איש לא חייב להאמין לי כמובן. אם לפי מישהו כאן זה אמור להימחק הרי הוא יכול לפנות למפעילים לבקש למחוק את הגרסה. {{אלמ}}
::יש הסבר נאות בערך [[דוקטור]]. ראה שם. מקור המושג הוא בלטינית. בגדול, הסיבה היא המשמעויות השונות שהתפתחו במשך המאות.--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 16:37, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::: הערך עוסק בתואר דוקטור ולא בתואר [[דוקטור לרפואה]]. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 20:44, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== האם פוקסטורט הוא סרט סוריאליסטי? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

[[פוקסטרוט (סרט)|הסרט פוקסטרוט]] מעלה בי כמה תהיות, שיתכן שהמומחים פה ידעו לענות. תהיה התחילה מזה שרואים את הגיבור (מיכאל) חוזר על ריקוד של חייל אלמוני שהוא לא יונתן (הבן): דבר שמרמז על כך שיש רובד נוסף בסרט.

אז השאלה למומחים פה: האם אני מדמיין, או שהמערכה עם יונתן והחיילים מתרחשת מחוץ לציר הזמן של המערכה הראשונה? למה אני אומר את זה: הנשק אותו נושאים החיילים הוא [[M16]] ארוך, רוס"ר שיצא משימוש מבצעי הרבה לפני 2010. ניתן לראות שהחייל הרוקד לובש סוודר-סריג צבאי, גם ציוד שלא נמצא בשימוש בקרב לוחמים בשנה בה הסרט צולם. בנוסף, [https://www.cinemaofisrael.co.il/wp-content/uploads/2017/06/310xNxpic-by-_giora_bejach-15-768x322.jpg.pagespeed.ic.1mDs1fONdD.webp מעיל קצינים] הוא ציוד שיצא השימוש. [https://www.cinemaofisrael.co.il/wp-content/uploads/2017/06/pic-by-_giora_bejach-14-768x322.jpg מכישרי הקשר של החיילים] נראים מיושנים מאוד. אותו הרכב הישן עם פרסומת של אישה מחייכת שאוכלת גלידה נראה שלוף מין העבר. המסכנה שלי היא שכל הסצנה הזאת היא למעשה לקוחה מין העבר של מיכאל, כשהוא עצמו פיקד על כוח. האם אני מדמיין? ''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 16:36, 21 בדצמבר 2020 (IST)
:הסיבה שאתה רואה צירי זמן שונים לכאורה, היא שמדובר ב[[עלילה לא לינארית]]. כלומר, העלילה לא מתפתחת לאורך ציר זמן רציף עם התחלה וסוף. זהו מה שמוכר בקולנוע כ"סרט אנתולוגיה" {{אנג|Anthology film||}} המספר שלושה סיפורים נפרדים מבחינת הרצף העלילתי, אך קשורים זה בזה באופן כלשהו (כל סרט אנתולוגיה יוצר [[תמה|תמות]] שונות הקושרות בין הסיפורים). בהחלט ייתכן שמבחינה כרונולוגית, למשל, חלק ראשון של סרט אנתולוגיה מתרחש בזמן {{קו תחתון|אחרי}} הפרקים הבאים, או אף במקביל לפרק אחר. מבחינה סיפורית, אפשר לראות ולהבין כל פרק כסיפור בפני עצמו כמו סרט קצר, גם אם לא ראית את הפרקים האחרים. אך כשרואים אותם ברצף, מתקבלת תמונה גדולה מאשר כל סיפור בנפרד. "פוקסטרוט" אכן מורכב משלוש נקודות זמן שאינן יוצרות רצף כרונולוגי, אלא הוא נוצר בתודעת הצופה אחרי שראה את שלושת הסיפורים. צורת עריכה לא-לינארית נועדה ליצור את הצופה סקרנות ומתח, ולחשוב בעצמו "מה לעזאזל קורה פה?". זה לא קשור לסוריאליזם. דוגמאות קלאסיות לסרטי אנתולוגיה: [[ספרות זולה]]; [[11:14]]. מקווה שלא הסתבכתי בהסבר--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:10, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::ואיך יכולתי לשכוח את [[אהבה יוונית]]...--[[משתמש:Bynadav|נדב]] - [[שיחת משתמש:Bynadav|שיחה]] 17:12, 21 בדצמבר 2020 (IST)
::: אנחנו מדברים על אותו הסרט? ברובד הפשוט, העלילה של  פוקסטרוט היא לינארית כמעט, עם קטע קטן חסר. הסיפור: מודעים למיכאל שבנו מת. ההודעה מתגלה כשגויה. הוא מתקשר לסדר שיונתן ישוחרר. יונתן שומר בקו התפר, מקבל שיחה ועוזב. ואז יש קטע קטן שחסר (האפילוג) ואז אנחנו רואים את הזוג המתמודד, כעבור תקופה ממושכת ומבינים שהבן אכן מת. ואז האפילוג רק משלים חוליה חסרה ומסבירה שהבן מת בתאונה לאחר שהודיעו שהוא חי. ממש לא כמו ספרות זולה, בה הסיפור כולו בנוי תלאים.  
::: מה שאני אומר שיתכן שהרובד הפשוט דווקא לא נכון, דבר שמתגלה באנכרוניזם של ציוד הלחימה (מי אוכל [[לוף]] היום?). המערכה השניה מתרחשת למעשה עשרות שנים לפני הראשונה והיא מתארת לא את החוויה של יונתן, אלא של מיכאל. וזה הסוריאליזם של הסרט: המערכה השניה בה חוקי הפיזיקה לא פועלים (פחית מתגלגלת במהירות שונה כל פעם) היא תערובת בין זיכרונות צבא של מיכאל, השאיפות שלו להגשמה (הקטע המצויר) והתקווה של הורה שקול שיגידו לו שהבן שלו חי.''[[משתמש:Corvus|Corvus]]''&rlm;,([[שיחת משתמש:Corvus|Nevermore]])&rlm; 19:42, 21 בדצמבר 2020 (IST)

== האם החסינות מתירה לח"כ לברוח משוטר?  ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

היום ח"כ בצלאל סמוטריץ' ברח משוטר. זאת למרות שהשוטר אמר לו לעצור ואף לפת אותו, עד שסמוטריץ' התחמק והחל במנוסה. אין ספק שהשוטר חרג מסמכותו, מפאת החסינות של סמוטריץ'. אך נשאלת השאלה האם החסינות מתירה לח"כ לברוח משוטר? הרי אם נקביל לעיכוב של אזרח מן השורה, אפילו אם מדובר שגיאה של השוטר, כמו נניח טעות בזיהוי, עדיין אסור לאותו אזרח לברוח. במה זה שונה במקרה הנ"ל? [[מיוחד:תרומות/94.159.193.41|94.159.193.41]] 00:09, 22 בדצמבר 2020 (IST)
: עולם הפוך. לפי חוק חסינות חברי הכנסת, "שום הוראה האוסרת או המגבילה את הגישה לכל מקום במדינה, שאינו רשות היחיד, לא תחול על חבר הכנסת, אלא אם היה האיסור או ההגבלה מטעמים של בטחון המדינה או של סוד צבאי". [[משתמש:עוזי ו.|עוזי ו.]] - [[שיחת משתמש:עוזי ו.|שיחה]] 02:23, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::אין עוררין שהשוטר שגה. השאלה האם מותר היה לו לברוח. ושאלה נוספת, אם היה עוצר אותו בחוסר סמכות, מותר היה לו לברוח ממעצר? [[מיוחד:תרומות/94.159.193.41|94.159.193.41]] 08:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::: ממש לא בטוח שהשוטר שגה. מכיוון שבשטחי יהודה ושומרון לא חל הדין הישראלי, גם יכולות העל של חברי הכנסת שם מוטלות בספק. ובכל מקרה, חבר כנסת שלא מציית להוראת שוטר - למשל, להמנע מכניסה לזירה הנמצאת תחת חקירה - עובר על החוק. אולי יש לו חסינות: אבל הוא עובר על החוק.[[מיוחד:תרומות/176.230.83.150|176.230.83.150]] 09:31, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::::אם, לדבריך, לא חל שם החוק הישראלי, איזו סמכות בדיוק יש שם לשוטר ישראלי ? בנסיבות אלה, דווקא לחייל יש סמכות, מכוח היותו בתפקיד מגן באופן כללי, ולא לשוטר. לחבל, כידוע, יש שני קצוות. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:36, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::::: סמכויות המשטרה בשטחים מוגדרות היטב בחוק. לא כך נושא חסינות חברי הכנסת. חפש "הצו בדבר הוראות בטחון 2009".[[מיוחד:תרומות/176.230.83.150|176.230.83.150]] 21:00, 22 בדצמבר 2020 (IST)

:גם לאזרח פשוט מותר להתנגד למעצר לא חוקי, אפילו אם זה דורש הפעלת כוח כנגד השוטר. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 13:38, 23 בדצמבר 2020 (IST)

== עברית עתיקה ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

אם ישראלי דובר עברית של היום יטוס במכונת זמן לתקופת בית ראשון (לדגומה), הוא יבין את מה שבני ישראל מדברים? זה בטח ישמע שונה, אבל האם נבין לפחות על מה מדברים? [[מיוחד:תרומות/87.71.79.122|87.71.79.122]] 12:56, 22 בדצמבר 2020 (IST)
: הרבה דברים השתנו מאז העברית התנכית. כל מיני הגאים שלה נעלמו. ההבחנה בין תנועות קצרות וארוכות נעלמה. שלא לדבר על אוצר מילים שונה למדי. זה לא יהיה פשוט להבין. [[משתמש:Tzafrir|Tzafrir]] - [[שיחת משתמש:Tzafrir|שיחה]] 13:28, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::למי שמכיר את לשון המקרא לא יהיה מאד קשה לדבר בצורה מקראית, לפחות מבחינת אוצר המילים בוודאי שהעברית המודרנית קרובה יותר לשפה המקורית מאשר השינויים המבניים שעברו על [[אנגלית עתיקה|האנגלית העתיקה]] למשל. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 14:15, 22 בדצמבר 2020 (IST)
:::מבחינת אוצר מילים אני מסכים. מבחינת הגיה פחות. אישית אני מתקשה להבין עברית בהגיה תימנית מודרנית. קשהלי להאמין שאני אצליח להבין עברית מדוברת מלפני 2600 שנה. [[משתמש:משה פרידמן|משה פרידמן]] - [[שיחת משתמש:משה פרידמן|שיחה]] 14:29, 22 בדצמבר 2020 (IST)
דבר שאני קצת מתלבט: סופרים של היום הרבה פעמים כותבים בשפה שהיא לא בדיוק השפה שבה אני כותב כרגע, אלא נוהגים להשתמש בביטויים מורכבים ושפה גבוהה. דגומה טובה היא שי עגנון. יתכן שהשפה המקראית שאנחנו מכירים היום היא שפת כתיבה? מרבית האנשים דיברו בניב שונה מזה שבו נכתבו הספרים? [[מיוחד:תרומות/2A0D:6FC0:788:EC00:3180:B3A:2594:742A|2A0D:6FC0:788:EC00:3180:B3A:2594:742A]] 16:09, 22 בדצמבר 2020 (IST)
::::גם התנ"ך רווי מליצות ומילים שסביר שלא היו בשימוש יומיומי, אבל אפשר להוציא ממנו גם את השפה הבסיסית. [[משתמש:שמש מרפא|שמש מרפא]] - [[שיחת משתמש:שמש מרפא|שיחה]] 16:13, 22 בדצמבר 2020 (IST)

== שתי שאלות טכניות מאוד ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
א. משום מה, גיליתי להפתעתי לפני כיומיים, כי נדרשת סיסמה לפתיחת מסמך פי.די.אף. השמור אצלי במחשב. מסמך שפתחתיו בעבר, כבר כמה וכמה פעמים. סיסמה ? מה עושים ?
ב. איזו סיבה יכולה להיות לחוסר יכולת להיכנס לאתר המוסד לביטוח לאומי, וקבלת הודעת: ''the requested URL was rejected...'' ? כך גם לאחר שורה של ניסיונות. לא נתקלתי בכך בעבר, עם אותו דפדפן. אשמח לתשובות / הבהרות / עזרה. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 18:46, 22 בדצמבר 2020 (IST)
: א. חפש, אולי יש לך גרסה נוספת של אותו קובץ, אחת עם סיסמה ואחת ללא. או שלמישהו יש גישה לקובץ והוא נעל אותו.<br>ב. תמיד? מה הכתובת?{{ש}}[[משתמש:חזרתי| חזרתי]] • '''<big>[[אינסוף|∞]]</big>''' • [[שיחת משתמש:חזרתי|שיחה]] 02:24, 23 בדצמבר 2020 (IST)
::לא. קיבלתי אותו בזמנו מ[[המוסד לביטוח לאומי]] - קיבלתי ושמרתי. מה שנותר לי הוא להיכנס לאתרם שוב, ולהורידו מחדש, בתקוה שהבעיה לא תחזור על עצמה.
::כך או כך, '''חייבת להיות סיבה הגורמת לכך'''. בפרט, שלא קבעתי בעצמי סיסמה למסמך, ואני המשתמש היחיד.
::לגבי הכתובת: מדובר כאמור, באתר המוסד לביטוח לאומי.
:תשובה ל-א׳: אם זה מסמך ממוסד ממשלתי או מחברת ביטוח, נסה כסיסמה את מספר תעודת הזהות שלך או את מספר הטלפון. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 08:30, 23 בדצמבר 2020 (IST)
::לא רלוונטי. לא הגדרתי סיסמה למסמך זה, ואינני נוהג להגדיר סיסמה למסמכים בפורמט זה. אני חוזר על ששאלתי בתשובתי לקודמך: '''חייבת להיות סיבה הגורמת לכך'''. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 11:16, 23 בדצמבר 2020 (IST)
:::גם אם לא הגדרת בעצמך, יתכן והגדירו בשבילך. אנא עשה מאמץ ונסה את המספרים שהצעתי. [[משתמש:Gil mo|Gil mo]] - [[שיחת משתמש:Gil mo|שיחה]] 11:59, 23 בדצמבר 2020 (IST)
::::ברור שניסיתי, ללא הועיל כמובן. לבסוף, הורדתי את הקובץ מחדש, לאחר שבעיה ב' נפתרה, וניתן היה להיכנס לאתר המוסד לב"ל (כנראה שהיתה בעיה במשך כיום, מסיבות השמורות לניהול האתר). [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:22, 23 בדצמבר 2020 (IST)

== דאה שחורת כתף - מין פולש? ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->

עד לפני כעשר שנים [[דאה שחורת כתף|הדאה]] היתה מזדמנת נדירה ביותר לארץ, במיוחד באילת. לפני כמה שנים הופיעו כמה פרטים וכמה קינונים מוצלחים, ומאז הם התרבו והציפור הפכה לאחד העופות הדורסים הבולטים בשטח, מרמת הגולן ועד לנגב.  האם המין מוגדר כ[[מין פולש]]? האם יתכן שכל האוכלוסיה המקומית היא תוצאה של התרבות הזוגות הראשונים, ללא הגירה נוספת? [[משתמש:יונת זהב|יונת זהב]] - [[שיחת משתמש:יונת זהב|שיחה]] 21:19, 22 בדצמבר 2020 (IST)

== חולצות כדורגל ==

{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
שלום. רציתי לשאול האם יש סיבה לכך שאף קבוצה בעולם לא משחקת עם חולצה חומה, זאת בעוד משחקים עם כל צבע אחר. האם זה קשור לקונטציה לפאשיזם? תודה [[מיוחד:תרומות/147.161.8.118|147.161.8.118]] 23:47, 22 בדצמבר 2020 (IST)
: מי אמר שאין אף קבוצה בעולם? ראה [[חום (צבע)#הצבע החום בספורט]]

== קולו של רבין בשיר "כוח" של איה כורם ==
{{/מצב|חדש}}
<!-- נא לכתוב את השאלה מתחת לשורה זו, תודה. -->
בשיר החדש של [[איה כורם]], "כוח", היא מביאה הקלטה של משפט שאמר רבין, כנראה מהנאום האחרון שלו לפני הרצח, משהו לגבי זה שרוב העם רוצה בדרך השלום. ניסיתי לזהות את המילים ולא ממש הצלחתי. האם למישהו יש יכולת לתמלל את המשפט? האם אני צודק לגבי מקורו של המשפט בנאום בכיכר רבין?

תודות, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  13:03, 23 בדצמבר 2020 (IST)
:''"מרבית העם רוצה בדרך השלום ומתנגד לאלימות"''. {{אלמ}}
::ציטוט, כמו בציטוט. [[משתמש:בנצי|בנצי]] - [[שיחת משתמש:בנצי|שיחה]] 22:24, 23 בדצמבר 2020 (IST)
:::תודה, [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  15:49, 24 בדצמבר 2020 (IST)
::::ו[http://www.rabincenter.org.il/Items/00984/lastspeech.pdf כאן] אפשר לקרוא את כל הנאום. [[משתמש:אביתרג|אביתר ג']] • [[שיחת משתמש:אביתרג|שיחה]] •  15:53, 24 בדצמבר 2020 (IST)

== דרך השלוש ==

שלום! היכן בארץ יש רחוב עם שלושה נתיבים בלבד, רק למכוניות (ללא נתיב תח"צ), שניים לכיוון אחד ואחד לכיוון הנגדי? תודה, אהרון.
:שדרות הציונות בחיפה. [[משתמש:Shannen|Shannen]] - [[שיחת משתמש:Shannen|שיחה]] 05:21, 27 בדצמבר 2020 (IST)
::תודה, עזרת. אהרון.