חוק לנץ

חוק לנץ הוא חוק פיזיקלי בתחום המגנטיות, לקביעת כיוון הכא"מ (כמות אנרגיה ליחידת מטען, ראשי תיבות של כוח אלקטרו-מניע) והזרם החשמלי המושרים על ידי שינוי בשטף המגנטי.

החוק נקרא על שם הפיזיקאי הגרמני-בלטי היינריך לנץ, אשר ניסח אותו בשנת 1834.

נוסח החוק

ובאופן ספציפי יותר, השדה המגנטי המושרה על ידי זרם שואף לבטל את השינוי בשטף המגנטי היוצר אותו.

חוק לנץ בא לידי ביטוי בסימן השלילי, הקובע את כיוון הכא"מ המושרה, בחוק פאראדיי:

$ℰ=-\frac{d{\mathrm{\Phi }}_B}{dt}$

חוק זה נובע מחוק שימור האנרגיה; אילו הכא"מ המושרה היה גורם להגדלת השינוי בשטף המגנטי, אז השטף המגנטי היה גדל עוד יותר (בגלל הגידול בזרם), ויוצר בכך גידול נוסף בזרם, וכן הלאה עד אינסוף, תוך ביצוע עבודה אינסופית.

כאשר השטף המגנטי בכריכה גדל, נוצר בכריכה שדה מגנטי ההפוך בכיוונו לשדה בו נמצאת הכריכה. כאשר השטף המגנטי בכריכה קטן, נוצר בכריכה שדה מגנטי השווה בכיוונו לשדה בו נמצאת הכריכה.

ראו גם

• משוואות מקסוול
• עקרון לה שטלייה - חוק דומה, התקף במערכות כימיות

קישורים חיצוניים

• תבנית:בריטניקה