נוקליד

נוקליד (Nuclide) הוא מונח בפיזיקה גרעינית לאפיון אטום בעזרת הרכב הגרעין שלו על פי מספר הפרוטונים והנייטרונים המצויים בו. כל נוקליד הוא איזוטופ של יסוד כימי מסוים. המונח נוקליד נטבע בשנת 1947 והוא אינו זהה למונח "איזוטופ", במשמעותו הכללית. נוקליד הוא מונח שמתייחס לאטום כלשהו בעל מספר אטומי ומסה, ואיזוטופ הוא מונח המתאר אטומים בעלי מספר אטומי זהה אך מסה שונה.

כדי לתאר בקצרה את הנוקליד, כותבים את מספר המסה (מספר הנוקליאונים) בפינה השמאלית העליונה ואת המספר האטומי (מספר הפרוטונים) בפינה השמאלית התחתונה של הסימול הכימי. לדוגמה: ${\phantom{A}}_{\phantom{6}}^{\phantom{12}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}6}^{\phantom{2}12}\mathrm{C}$ עבור האיזוטופ הנפוץ ביותר של פחמן. בשנים קודמות, מספר המסה היה נכתב בפינה הימנית העליונה. ניתן להשמיט את המספר האטומי, כיוון שהוא מוגדר באופן ייחודי על ידי הסימול הכימי של היסוד.

מגוון הנוקלידים של יסוד כימי מסוים בעל אותו מספר פרוטונים (מספר אטומי), אבל עם מספרי נייטרונים שונים נקראים האיזוטופים של היסוד. לפני שהמונח נוקליד התקבל באופן בינלאומי (בערך בשנת 1950), השתמשו במונח "איזוטופ" כדי לתאר סוגים שונים של גרעינים, כלומר, נוקלידים. נוקלידים עם אותו מספר מסה אבל עם מספר אטומי שונה נקראים איזובארים (איזובאר = שווה במשקל). איזוטונים הם נוקלידים עם מספר נייטרונים שווה ומספר פרוטונים שונה.

איזומרים גרעיניים הם גרעיני אטומים של נוקליד מסוים בעלי מספרי פרוטונים ומסה שווים, הנבדלים בתכולת האנרגיה ומתקיימים לטווח זמן ארוך. נוקלידים לא יציבים הם רדיואקטיביים ומכונים רדיונוקלידים.

כינוי	תכונות	דוגמאות	הערות
איזוטופ	מספר פרוטונים שווה	${\phantom{A}}_{\phantom{6}}^{\phantom{12}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}6}^{\phantom{2}12}\mathrm{C}$ ${\phantom{A}}_{\phantom{6}}^{\phantom{13}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}6}^{\phantom{2}13}\mathrm{C}$
איזוטון	מספר נייטרונים שווה	${\phantom{A}}_{\phantom{6}}^{\phantom{13}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}6}^{\phantom{2}13}\mathrm{C}$ ${\phantom{A}}_{\phantom{7}}^{\phantom{14}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}7}^{\phantom{2}14}\mathrm{N}$
איזובאר	מספר מסה שווה	${\phantom{A}}_{\phantom{7}}^{\phantom{17}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}7}^{\phantom{2}17}\mathrm{N}$ ${\phantom{A}}_{\phantom{8}}^{\phantom{17}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}8}^{\phantom{2}17}\mathrm{O}$ ${\phantom{A}}_{\phantom{9}}^{\phantom{17}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}9}^{\phantom{2}17}\mathrm{F}$	ראו קרינת בטא
גרעין מראה	החלפה בין מספר הפרוטונים למספר הנייטרונים	${\phantom{A}}_{\phantom{1}}^{\phantom{3}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}1}^{\phantom{2}3}\mathrm{H}$ ${\phantom{A}}_{\phantom{2}}^{\phantom{3}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}2}^{\phantom{2}3}\mathrm{H}\mathrm{e}$
איזומר גרעיני	מצבי אנרגיה שונים	${\phantom{A}}_{\phantom{43}}^{\phantom{99}}{\phantom{A}}_{\phantom{2}43}^{\phantom{2}99}\mathrm{T}\mathrm{c}$	מתקיימים לטווח זמן ארוך או יציבים

בטבע קיימים כ-270 גרעינים יציבים ו-70 לא יציבים (רדיואקטיביים). הרדיואיזוטופים הטבעיים הם אלה שזמן מחצית החיים שלהם הוא לפחות באותו גודל כמו גיל כדור הארץ (4.6X10⁹ שנים) (או שחייבים להיות להם חומרי מוצא המתקיימים לטווח הארוך). לדוגמה, ²³⁸U שהוא האיזוטופ (T_1/2=4.5X10⁹ שנים) של אורניום קיים בטבע, אבל גם ²²⁶Ra שהוא האיזוטופ (T_1/2 = 1602 שנים) של רדיום קיים בטבע כיוון שהוא צאצא של ²³⁸U. למעלה מאלף נוקלידים סונתזו באופן מלאכותי.

ניתן לראות רשימה של הנוקלידים הידועים בטבלאות הנוקלידים (ראו קישורים חיצוניים).

קישורים חיצוניים

• טבלת הנוקלידים
• פרטים על הנוקלידים
• הטבלה המחזורית עם פרטי הנוקלידים
• טבלת הנוקלידים העולמית מהאתר נוקלאוניקה
• תבנית:בריטניקה