משפט הקיום והיחידות (משוואות דיפרנציאליות)

מתוך testwiki
גרסה מ־20:15, 4 במאי 2023 מאת 212.117.151.42 (שיחה)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, בחקר משוואות דיפרנציאליות, משפט הקיום והיחידות, הוא משפט חשוב על הקיום והיחידות של פתרונות לסוג מסוים של בעיות התחלה.

המשפט נקרא גם משפט פיקאר-לינדלוף (Picard-Lindelöf), משפט הקיום של פיקאר או משפט קושי-ליפשיץ על שמם של המתמטיקאים: אמיל פיקאר, ארנסט לינדלוף, רודולף ליפשיץ ואוגוסטן לואי קושי.

משפט הקיום והיחידות

יהי D מלבן סגור המכיל את הנקודה (t0,y0). תהי f פונקציה בשני משתנים, שהיא חסומה ורציפה ב-D, המקיימת שם את תנאי ליפשיץ ביחס למשתנה השני. אז קיימת פונקציה אחת ויחידה y המוגדרת בקטע פתוח סביב t0 וגזירה שם, הפותרת את המשוואה הדיפרנציאלית y(t)=f(t,y(t)) לכל t בקטע, ובנוסף מקיימת את תנאי ההתחלה y(t0)=y0.

סקירת ההוכחה

הוכחה פשוטה לקיום הפתרון היא על ידי קירוב ההולך ומשתפר (השיטה נקראת גם איטרציות פיקארד):

נגדיר

φ0(t)=y0

וגם

φi(t)=y0+t0tf(s,φi1(s))ds

אז ניתן להראות, באמצעות משפט נקודת השבת של בנך, שהסדרה של φi (הנקראת איטרציות פיקארד) מתכנסת וגבולה הוא הפתרון לבעיה.

שימוש בלמה של גרינוול (Grönwall) על |φ(t)ψ(t)|, כאשר φ ו-ψ הם שני פתרונות, יראה ש-φ(t)ψ(t), ולכן הפתרון הוא יחיד.

לקריאה נוספת

  • M. E. Lindelöf, Sur l'application de la méthode des approximations successives aux équations différentielles ordinaires du premier ordre; Comptes rendus hebdomadaires des séances de l'Académie des sciences. Vol. 114, 1894, pp. 454-457. או בגרסה מקוונת http://gallica.bnf.fr/ark:/12148/bpt6k3074r/f454.table . (במאמר זה לינדלוף מראה הכללות לגישות קודמות בהן נקט פיקארד.)

קישורים חיצוניים