מעלות ראומיר
מעלת ראומיר (Réaumur) היא יחידת מידה לטמפרטורה הנקראת על שם המדען הצרפתי רנה אנטואן פרשו דה ראומיר שפיתח מדחום בעל סולם דומה בשנת 1730. מעלות ראומיר מסומנות R° (או Ré° כאשר יש חשש לבלבול עם מעלות רמר או מעלות רנקין) ומוגדרות כך שטמפרטורת הקפיאה של מים היא R°תבנית:כ 0 וטמפרטורת הרתיחה של מים היא R°תבנית:כ 80.
היסטוריה
ראומיר פיתח מדחום שהשתמש בתערובת של אלכוהול ומים והגדיר את סולם הטמפרטורות כך שטמפרטורת הקפיאה של מים היא R°תבנית:כ 0, ומעלת ראומיר אחת היא השינוי בטמפרטורה שמביא לשינוי של פרומיל בנפח התערובת ביחס לנפחה ב־R°תבנית:כ 0. כאשר חוממה התערובת כך שנפחה גדל ב־8% היא החלה לרתוח ולכן קבע ראומיר את R°תבנית:כ 80 כנקודת הרתיחה של התערובת. בשל נקודת הרתיחה הנמוכה יחסית לא היה ניתן להשתמש במד החום לניסויים מדעיים הכרוכים בחימום ולכן העדיפו רוב מדעני התקופה את השימוש בכספית. במדי חום על בסיס כספית לא היה הגיון בקביעת R°תבנית:כ 80 המקורית, ולכן הוחלט ש־R°תבנית:כ 80 תהיה נקודת הרתיחה של מים. מכאן שמעלת ראומיר שונה לחלוטין מהמעלה המקורית שהוגדרה על ידי ראומיר עצמו ומשותף להן רק השם ונקודת הקפיאה של מים שמוגדרת בשני הסולמות כ־R°תבנית:כ 0.
שימוש
מעלות ראומיר זכו לפופולריות באירופה במהלך המאה ה־18, בעיקר בצרפת, בגרמניה וברוסיה, אך בשנת 1790 אמצה צרפת את סולם צלזיוס כחלק מהשיטה המטרית והשימוש במעלות ראומיר הלך ודעך. עם זאת לאורך המאה ה־19 נעשה שימוש במדי חום בעלי סולם כפול - צלזיוס וראומיר.
כיום נעשה שימוש מועט במעלות ראומיר במחלבות מסוימות בצפון איטליה המייצרות פרמזן.תבנית:הערה
מעבר בין מעלות צלזיוס ומעלות ראומיר