חוג השלמים של אייזנשטיין

מתוך testwiki
גרסה מ־13:13, 23 בינואר 2025 מאת imported>עוזי ו.
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
השלמים של אייזנשטיין כנקודות של הסריג המשולשי המשוכלל במישור המרוכב.

תבנית:סימון מתמטי במתמטיקה, חוג השלמים של אייזנשטיין הוא החוג [ω]={a+bω:a,b} כאשר ω=12+32i=exp(2π3i) הוא שורש שלישי פרימיטיבי של היחידה. אברי החוג, הנקראים מספרי אייזנשטיין (ולפעמים מספרי אוילר), מרכיבים סריג משולשי בתבנית:ה, בדומה לשלמים של גאוס, היוצרים סריג ריבועי. השלמים של אייזנשטיין מופיעים בהוכחה של לנדאו למקרה n=3 בתבנית:התבנית:הערה, שאותו הוכיחו אוילר ולז'נדר באופן ישיר יותר.

חוג השלמים של אייזנשטיין הוא תחום שלמות אוקלידי, שהוא חוג השלמים של שדה המספרים [3]. את פעולת הכפל אפשר לחשב מן הזהות ω2+ω+1=0. הנורמה של מספרי אייזנשטיין היא N(a+bω)=(a+bω)(b+bω1)=a2ab+b2. בחוג הזה יש שישה איברים הפיכים: החזקות של ω.

הראשוניים של אייזנשטיין

הראשוניים בחוג השלמים של אייזנשטיין שייכים לשלוש קבוצות: (1) ראשוניים טבעיים השקולים ל-2 מודולו 3; (2) המספר 1ω, שהנורמה שלו היא 3; (3) מספרי אייזנשטיין בעלי נורמה ראשונית השקולה ל-1 מודולו 3 (כגון 3+2ω שהנורמה שלו 7, או 32ω שהנורמה שלו 19).

טור אייזנשטיין

סכום החזקות הרביעיות של כל ההופכיים של שלמי אייזנשטיין למעט 0 הוא: z𝐄{0}1z4=G4(e2πi3)=0

כך ש-e2πi/3 הוא שורש של אינווריאנט j ("הקבוע האבסולוטי של קליין"). בגלל שאינווריאנט j הוא פונקציה חד-חד ערכית על תחום יסודי במישור המרוכב, זהו גם השורש היחידי שלו בתחום יסודי נתון, מה שמקנה לסריג המשולשי של שלמי אייזנשטיין חשיבות מיוחדת בהקשר אליו. באופן כללי Gk(e2πi3)=0 אם ורק אם k≢0(mod6).

סכום כל ההופכיים של שלמי אייזנשטיין (למעט 0) כאשר הם מועלים לחזקה שישית ניתן לביטוי במונחי פונקציית גמא:

z𝐄{0}1z6=G6(e2πi3)=Γ(1/3)188960π6

כאשר E הם שלמי אייזנשטיין ו-G6 הוא טור אייזנשטיין ממשקל 6.

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים

תבנית:ניווט קבוצות תבנית:קצרמר