גרף ליינוויבר-בורק

דוגמה לגרף ליינוויבר-בורק

בביוכימיה, גרף ליינוויבר–בורק הוא ייצוג גרפי של משוואת ליינוויבר-בורק של קינטיקה אנזימטית, שתואר על ידי האנס ליינוויבר ודין בורק ב-1934.תבנית:הערה

גזירה

הגרף מספק שיטה גרפית שימושית לניתוח של משוואת מיכאליס-מנטן:

$V=\frac{V_{\max }[S]}{K_m+[S]}$

ובאופן שקול (אם מחשבים את ההופכי של שני אגפי המשוואה):

$\frac{1}{V}=\frac{K_m+[S]}{V_{\max }[S]}=\frac{K_m}{V_{\max }}\frac{1}{[S]}+\frac{1}{V_{\max }}$

כאשר V הוא מהירות התגובה (קצב התגובה), K_m הוא קבוע מיכאליס, V_max הוא מהירות התגובה המקסימלית, ו-[S] הוא ריכוז המצע (הסובסטרט).

בצורה זו מתקבל שההופכי למהירות (כלומר, {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}1V) הוא פונקציה ליניארית של ההופכי לריכוז המצע {{#invoke:ParamValidator|validateparams|module_options=יחידה:PV-options}}1[S].

שימוש

גרף ליינוויבר-בורק היה בשימוש נרחב כדי לקבוע מונחים חשובים בקינטיקה של אנזימים, כגון K_m ו-Vmax, לפני הזמינות הרחבה של מחשבים חזקים. החיתוך עם ציר ה-y של גרף כזה הוא שווה ערך להופכי של Vmax; והחיתוך עם ציר x של הגרף מייצג את ההופכי והנגדי של K_m. זה גם נותן התרשמות מהירה וחזותית של צורות שונות של עיכוב אנזימטי.