עקרון היהלום

מתוך testwiki
גרסה מ־09:23, 26 במרץ 2023 מאת imported>EranBot (בוט החלפות: \1עיקרון)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת הקבוצות, עקרון היהלום הוא אקסיומה קומבינטורית בתורת הקבוצות האקסיומטית, שאינה תלויה באקסיומות צרמלו-פרנקל (אפילו עם אקסיומת הבחירה). האקסיומה חזקה מספיק על מנת להוכיח את השערת הרצף המוכללת.

קבוצות סגורות ולא חסומות

יהי κ>0 מונה, קבוע מכאן ולהבא. תת-קבוצה  Cκ היא סגורה אם לכל סודר δ<κ שעבורו  sup(Cδ)=δ מתקיים  δC. קבוצה היא סל"ח אם היא סגורה ולא חסומה ב- κ. חיתוך של משפחה של פחות מ-cf(κ) של סל"חים הוא סל"ח.

קבוצות שבת

קבוצת שבת של הסודר κ היא קבוצה S החותכת כל סל"ח באופן לא ריק (לכן אפשר לחשוב על קבוצת שבת כעל קבוצה ממידה חיובית). קבוצה מהווה קבוצת שבת אם ורק אם יש "פונקציה דוחסת" (היינו פונקציה  f:κκ כך שתמיד f(x)<x) ש-S היא קבוצת נקודות השבת שלה.

עקרון היהלום

עבור קבוצת שבת S, העיקרון S קובע שקיימת משפחה של קבוצות {Aδ:δS} כך שלכל קבוצה Aκ קיים  δS כך ש- Aδ=Aδ.

העיקרון נעשה חזק יותר ככל ש-S קטנה יותר: אם  TS שתיהן קבוצות שבת, אז  TS. עם זאת, אפילו העיקרון החלש ביותר,  κ, אינו נובע מאקסיומות ZFC (אקסיומות צרמלו-פרנקל עם אקסיומת הבחירה).

לכל מונה  λ, אם מתקיים  S לאיזושהי קבוצת שבת  Sλ+, אז  2λ=λ+. שהרן שלח הוכיח את הטענה ההפוכה: אם  2λ=λ+, אז  S מתקיים לכל קבוצת שבת  S{x<κ:cof(x)<cof(κ)}, כאשר cof(x) היא הקופינליות של x.