Testwiki:רשימת מועמדים למחיקה/:יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)

תבנית:ארכיון <:יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)

• תאריך תחילת ההצבעה: 07:08, 27 בפברואר 2022 (IST)
• תאריך סיום ההצבעה: 07:07, 6 במרץ 2022 (IST)

דיון

דיונים קודמים על הערך

• שיחה:יהודה כהן (חוקר בתחום הלאומיות)

דיון נוכחי

מדובר בחוקר בדרגת ד"ר שלא הגיע לדרגת פרופ' ולכן נפתחה הצבעת מחיקה. מדובר בחוקר עצמאי, שאיננו חלק מסגל אקדמי בכיר. בדיוני חשיבות שהתנהלו בדף שיחה עלה שפרסומיו של ד"ר כהן בתחום חקר הלאומיות הם חסרי חשיבות אנציקלופדית. נטען שתחום מחקר אחר, בתחום המשפטים, כן מעביר אותו מעל הרף. זאת בעקבות פרסום הספר "מי מפחד ממדינה יהודית - היבט חוקתי ואידאולוגי". לדעתי, זה לא מספיק לצורך ביסוס החשיבות האנצ' כפי שהדבר מקובל אצלנו. לא מדובר בפרסום אקדמי פורץ דרך אלא בסך הכל פרסום עמדתו של ד"ר כהן בנוגע לבית המשפט העליון. בדף השיחה לא הוצג מידע לפיו הספר חולל מהפכה באקדמיה או בעל אימפקט אקדמי משמעותי. גילגמש • שיחה 07:08, 27 בפברואר 2022 (IST)

דף השיחה הוצף במלל רב אז אני אדגיש שסדרת הספרים על הלאומיות התפרסמה בהוצאות לאור שהן בקטגוריה של Vanity press כלומר מוציאות לאור ספרים תמורת תשלום (בכסף או בזכויות הפרסום) ללא תהליך ביקורת עמיתים, והספרים זכו לביקורות צוננות ומטה:

• ביקורת לא חיובית על הספר הראשון על גרמניה בכתב העת European History Quarterly - אפשר לקרוא כאן, עמ' 518
• ביקורת די שלילית על הספר השני על צרפת, בכתב העת Modern & Contemporary France - אפשר לקרוא כאן )
• ביקורת קטלנית ממש של הספר על צרפת ב-H-France Review של האגודה ללימודי היסטוריה צרפתית תבנית:אנ - שמציינת שהספר נכתב בהתבסס על מקורות שניוניים באנגלית, עברית וגרמנית ומתעלם כמעט לחלוטין מהספרות בשפה הצרפתית (!) על הנושא, שזה משהו שהוא סוג של דגל אדום. קשה לי להאמין שהוצאה אקדמית רצינית תאפשר דבר כזה.
• ביקורת לא חיובית על הספר השלישי על ספרד בכתב העת Hispanófila- אפשר לקרוא ב-JSTOR אם יש לך מנוי (אפשר להירשם ולקרוא אונליין).

שאר הספרים לא קיבלו התייחסות ויש גם לציין שמספר ההפניות לספרים באופן כללי הוא ממש זעום. Kershatz - שיחה 17:19, 27 בפברואר 2022 (IST)

דיון תמציתי - לא נותר נימוק ענייני אחד למחיקה, שעומד בכללי ויקיפדיה

הבה נבחן את הנימוקים למחיקה שהוצגו בדיון, ושמהם לא נותר נימוק ענייני אחד שמצדיק מחיקה:

• נטען בטעות כי "החוקר בדרגת ד"ר ולא הגיע לדרגת פרופ'" - אבל - מעיון בערך כעת ברור, כי החוקר כתב ספרי מחקר רבים (12), מרביתם על-סמך עבודת הפוסט-דוקטורט שלו, ולכן יש להשאיר את הערך - כי קיימים ערכים בויקיפדיה העוסקים בחוקרים בויקיפדיה, שלא הגיעו לדרגת פרופ', ושכתבו אף פחות ספרי מחקר (ר' למשל שמעון בר-אפרת, הדסה אביגדורי אבידוב, יצחק חפוטה)

• נטען בטעות כי כהן "חוקר עצמאי, שאיננו חלק מסגל אקדמי בכיר" - אבל, הטעות אינה רק בעובדה, אלא גם בעצם היותה נימוק ענייני דווקא 'להשאיר' את הערך - את המחקר אודות "פוסט-לאומיות באיחוד האירופי" ביצע כפוסט-דוקטורנט במכון דיוויס למדע המדינה באוניברסיטה העברית, ולאחר מכן - הוציא לאור את מסקנות עבודת המחקר האקדמי שלו בשתי סדרות ספרים בנושא. מסלול המחקר של כהן היה אמנם 'לא שיגרתי' - אבל עובדה זו כשלעצמה לא רק שלא פוגמת מחשיבות השארת הערך - אלא אף מרימה את ערכו - חוקר שהצליח לפרסם 10 כרכים של שתי סדרות מחקר באופן עצמאי הוא הישג משמעותי כשלעצמו. 'לא שיגרתי' הוא כינוי נכון למסלול של חוקר זה, אבל בהחלט לא סיבה למחיקה, אלא דווקא 'להשאיר' את הערך.

• נטען בטעות כי "פרסומיו של ד"ר כהן בתחום חקר הלאומיות הם חסרי חשיבות אנציקלופדית" - אבל, ד"ר כהן פרסם 10 כרכים אודות הלאומיות ב-10 קבוצות אירופיות, בשתי סדרות ספרי מחקר, הנשענות על ממצאי המחקר האקדמי שביצע כפוסט-דוקטורנט באוניברסיטה העברית - ועוד ספר מחקר אודות המוסלמים והאסלאם באירופה - כל אחד מספרים אלו, וגם הדוקטורט שלו, מכיל חידושים חשובים בתחומו, כפי העולה מהרשום בערך כעת, וכפי שמודגם כאן במספר דוגמאות, דבר המצדיק להשאיר את הערך:

• הכרך על הגרמנים -

מציע פרדיגמה חדשה להבנת הגורמים שאיפשרו שדווקא הגרמנים חוללו את השואה (מקור), וגם מאפשר לזהות בעתיד סכנה דומה - זהו ערך אנציקלופדי גבוה מאוד !

מזהה, על-סמך נתונים ארכיונים, ובהסתמך על הפרדיגמה החדשה הנ"ל, בטווח של ימים את המועד המדויק (ראשית דצמבר 1941), שבו החליט אדולף היטלר לשנות את תכניתו על 'הפתרון הסופי'

הספר מציע הסבר לתופעות תמוהות שעד-כה לא נפתרו בנושא - כגון - מדוע המשיכה גרמניה ביתר-שאת ביישום 'הפתרון הסופי' בשלב שבו היה ברור שבעלות הברית ינצחו במלחמה ?, האם הגרמנים עשו חשבון נפש ממשי ומה הקשר של כך להתמקדות הגרמנים בהקמת מסגרות כלל-אירופית ?, ואף להבין למה התכוון אייכמן כשאמר (בהקלטות מ-1952, שנתגלו לאחר צאת הכרך) שהוא היה "אידאליסט", בטוענו שפעל מאהבת הגרמנים ולא משנאת היהודים ? (מקור) - גם לזה ערך אנציקלופדי גבוה

• הכרך על הבריטים

הכרך מגיע למסקנה, שהבריטים הם הקבוצה האירופית היחידה שמעדיפים באופן ברור את הזהות הלאומית שלהם על-פני הזהות האירופית, וצופה שלכן - מאחר שהאיחוד האירופי מתהווה ככלי ללאומיות הפאן-אירופית - הבריטים יצאו מהאיחוד האירופי (הכרך הוצא לאור ב-2014, לפני משאל העם (הברקזיט) שנערך ב-2016, כאשר מרבית ההערכות של מומחים פוליטיים ואקדמיים צפו שהבריטים יכריעו להישאר באיחוד האירופי. עצם העובדה שתחזית מדעית בתחומי ההיסטוריה ומדע המדינה מתממשת בניגוד לציפיות המקובלות של מומחים מהווה אישוש ייחודי של התיזה המוצגת בכרך - בהחלט ערך אנציקלופדי גבוה !!

• הדוקטורט "כללים ועקרונות חוקתיים נעלמים או מוכחשים" ((מקור)

בו מציע ד"ר כהן תיזה לפיה תורת המשפט אינה מוגבלת ל"משפט המדינה" אלא מהווה שדה משותף גם עם "משפט החברה" ו"משפט הרוח". ההצעה להרחיב את תורת המשפט לא רק מהווה שינוי בפרדיגמה הקיימת, אלא גם מניבה פרי מחקרי, המבוסס על ניתוח אירועים במדינות ובתקופות שונות מסביב לעולם - האפשרות לזהות תהליכים בהם עקרונות חוקתיים שאינם מוצהרים בפומבי, ולעיתים סותרים את העקרונות המוצהרים, עשויים להשפיע על "משפט המדינה" בדרכים שטרם נחקרו. - ערך אנציקלופדי !

התיזה בדוקטורט זה, עשויה לשמש גם סיוע להבין תהליכים ב'מדינת' ויקיפדיה - כאשר ישנם חוקים כתובים של ויקיפדיה (למשל איזה ערכים ניתן להשאיר, ואיזה מצדיקים מחיקה) - וזה דומה ל'משפט המדינה' - אבל בנוסף קיימים גם גורמים הקשורים ליחסים החברתיים בין הויקיפדים - מה 'מקובל', עם-מי אני 'זורם' ומה מידת הלחץ החברתי שאני מקבל על נושאים שיקרים לליבי ואותם אני מטפח (מקביל ל'משפט החברה'). בנוסף - קיימים גם שיקולים אידאולוגיים - גם 'שיקולי פנים' - האם אני ויקיפד מרחיב או מצמצם, וגם 'שיקולי חוץ' - האם אני 'בעד' הדעות שהחוקר מציג במחקריו, האם אני באמת בעד ערכים בעלי ערך, גם אם הם של אנשים שהביעו דעות שמנוגנות לשלי (מקביל ל'משפט הרוח') - התיזה שד"ר כהן הציג בתיזה שלו 'אינה שיפוטית' - אלא תיאורית - תיאור התהליכים הגלויים והנסתרים בכל חברה ובכל 'מדינה' - דווקא תיזה כזו, שעשויה לסייע להבין יותר את התהליכים הסמויים והגלויים שמתרחשים גם בינינו - הויקיפדים - יש לה ערך אנציקלופדי בפני עצמו, גם אם היה זה המידע החשוב היחיד בערך הזה על ד"ר כהן. מחיקת הערך של כהן, הכולל תיזה זו, וזאת בניגוד גמור לכל הכללים הפומביים והגלויים של ויקיפדיה - עשויה להיות אירונית ביותר !

• נטען בטעות לגבי הספר "מי מפחד ממדינה יהודית", כי "לא מדובר בפרסום אקדמי פורץ דרך אלא בסך הכל פרסום עמדתו של ד"ר כהן בנוגע לבית המשפט העליון" - הטענה בטעות יסודה - זהו הספר המחקרי הראשון, שבוחן את ההפיכה החוקתית בישראל 'בניתוח השוואתי - דבר שלא נעשה ע"י ספרים קודמים, כולל: השוואה שנעשתה לראשונה בין ישראל לבין 40 מדינות דמוקרטיות לגבי דרך המינוי של שופטים המוסמכים לבקר חקיקה, וביקורת שיטתית על פסקי-דין בעלי משמעות חוקתית מקום המדינה, והגות חוקתית רלוונטית בישראל ובעולם. - בהחלט ספר מחקרי, כפי שעולה גם מתיאורו של עו"ד אברהם קריתיתבנית:הערה.

• נטען בטעות שסדרת הספרים על הלאומיות התפרסמה בהוצאות לאור שמוציאות לאור ספרים תמורת תשלום - דבר שהוכח כטענה ריקה מתוכן כי:

• נובה היא הוצאת ספרים שלא גובה תשלום בכלל, וכמובן שלא גבתה תשלום מד"ר כהן" - ואף זכתה בחלק מהסקרים ברמה גבוהה במדד הכולל הצטיינות אקדמית (מקור)
• 4 מספריו הוצאו בהוצאת סאסקס, שהיא הוצאת ספרים שבה פרסמו עוד חוקרים אקדמיים בעלי ערך בויקיפדיה (כגון משה מעוז וראובן צור (עוד מקור)
• מסופקתני אם ערכים אחרים נסרקו במסרקות ברזל כאלו, של מה טיבה של כל הוצאה לאור שהוציאה כל-אחד מספריו של בעל הערך
• קיימים כל כך הרבה ערכים שכתבו ספרים - לא ספרי מחקר, אלא רומנים וכד' - שאף אחד לא טען למחיקתם - - - האם סביר למחוק כליל ערך למרות שהוציא לאור 12 ספרים, בגלל ביקורת כזו או אחרת על טיבה של הוצאה לאור של הספרים ?!

• נטען בטעות שספריו של כהן לא זכו כלל להכרה בקהילה האקדמית - אבל רשימת המכירים בערך ספריו ומחקריו הולכת ומתרבה, ככל שהדיון התרחב, ובהם:

• פרופ' אלון הראל - מנחה בתורת המשפט לדוקטורט (2005)
• פרופ' אריאל בנדור - מנחה משפט חוקתי לדוקטורט (2005)
• פרופ' גבי שפר - המלצה על הכרך על הגרמנים (2010) (מקור)
• פרופ' חדוה בן ישראל - המלצה לפרס שוורצבאום ביוד ושם (2011) (ר' מקור בנקודה הבאה)
• פרופ' משה צימרמן, שאף שינה דעתו בנושא בעקבות קריאת הכרך על הגרמנים והוסיף המלצה לפרס הנ"ל (2011) (ר' מקור בנקודה הבאה)
• פרופ' משה סלוחובסקי - המלצה (מקור) והקדמה לכרך על הצרפתים (מקור) (2011)
• פרופ' אביהו זכאי המלצה על הכרך על הבריטים (מקור) (2014)
• האגודה הישראלית לחקר האינטרגציה האירופית (IASEI) על עשרות הפרופסורים והחוקרים החברים באגודה מכל האוניברסיטאות בישראל (2016) (מקור)

• נטען בטעות שספריו של כהן לא זכו בביקורת עמיתים - אבל דבריו הברורים של פריפ' משה סלוחובסקי (במקור חדש שמובא כאן כעת) מבהירים מדוע ביקורת עמיתים כמעט אינה אפשרית במקרה של מחקרו של ד"ר כהן על לאומיות (ולכן המלצתה החמה של פרופ' חדוה בן ישראל המומחית בלאומיות כה יוצאת דופן, ומעלה את ערכו האקדמי של מחקרו של ד"ר כהן) - ד"ר כהן ייסד למעשה סוג מחקר חדש, אותו כינה Nationology (חקר לאומים בפרספקטיבה של מאות ואלפי שנים, על-סמך מחקר היסטורי מבוסס, המזהה מאפיינים של קבוצות אתניות, תהליכי התגבשות והתפוררות של קבוצות לאומיות ותהליכי עומק היסטוריים - מיתוסים עתיקים שמתבססים בתודעה הקבוצתית, המניעים לפעולה מאוחדת של קבוצות חברתיות גדולות), שהיסטוריונים מצד אחד, וחוקרי מדע-המדינה מצד שני - אינם למעשה עמיתים שמסוגלים לבצע 'ביקורת עמיתים' מקצועית מהותית - הם חסרי כלים להעריך את החשיבות של המחקר ושל התובנות העולות ממנו (מומלץ כן לפתוח את המקור שצורף לנוחותכם כאן שוב (מקור חדש שוב), כי הוא כולל מענה נחרץ לביקורות השליליות שפורסמו בערך, לטענות בדבר מחסור ב'ביקורת עמיתים' בתהליך ההוצאה לאור, ואף מדגיש עד-כמה ישנה חשיבות למחקר פורץ הדרך של ד"ר כהן. בנוסף, הוא אף מהווה מקור להמלצות של פרופ' חדוה בן ישראל ופרופ' משה צימרמן.

סיכומו של הדיון - לא נותרו טיעונים ענייניים שתומכים במחיקת הערך - ומתבקש 'להשאיר' את הערך בויקיפדיה העברית. בן בנו של רודף שלום - שיחה 00:33, 6 במרץ 2022 (IST)

נימוקים בעד השארת הערך

אבקש להציג בפני העורכים את נימוקי החשיבות שמצאתי: 1. ד"ר כהן הוא מחלוצי המבקרים של המהפכה החוקתית במדינת ישראל. עוד בשנת 1998 מכתב שכתב בעניין עורר הדים בקרב בכירים במערכת המשפט הישראלית. הוא כתב דוקטורט המקשר בין המשפט החוקתי לבין ערכיהם של שופטים, בהנחיית פרופ' אלון הראל, ופרופ' אריאל בנדור. את ספרו 'מי מפחד ממדינה יהודית' כתב במקביל לדוקטורט והספר זכה לאזכורים אקדמיים וספרותיים חשובים (הובאו בדף השיחה). הוא כמובן זכה להכרה על תרומה זו, ע"י ד"ר אביעד בקשי (ראש המחלקה המשפטית בפורום קהלת) שהגדירו כאחד מחלוצי תחום המחקר הנ"ל (קישור בדף שיחה). השתתף בדיונים בועדת החוקה בכנסת ה15 במהלך ניסיון ליסוד חוקה בהסכמה, כמומחה בתחום. 2. כתב סדרת ספרים מקיפה בנושא לאומית. הסדרה עדיין צעירה (הוא פרסם אותה בשנים שלפני מותו) ועוד לא ניתן לבחון לעומק את היקף השפעתה, אבל עצם הספרים חשובים. כעדות לכך ניתן להזכיר שהד"ר כהן חזה את הברקזיט עוד לפני שהחלו דיונים על הנושא. נכון שצריך לציין שהספרים יצאו בהוצאת מו"ל אקדמי שיש ערעורים על רמתו האקדמית (NOVA) - אבל אין זה גורע מערכם של הספרים. מהסיבות האלה אני סבור שהוא זכאי לערך. בברכה, מגבל - שיחה 09:12, 27 בפברואר 2022 (IST)

מסכים. מצאתי כעת גם דיווח עיתונאי על השקת הספר, בה השתתפו שופטים, אנשי אקדמיה ועו"ד. מעניינת במיוחד הנוכחות של דורנר ואלון. הנה הקישור. משה כוכבי - שיחה 10:26, 27 בפברואר 2022 (IST)

בלי קשר לשאלת החשיבות שאני בינתיים לא עוסק בה, לטעון בערך שהוא "חזה" נכון בעייתי מכמה טעמים. 1. ספרי עיון במדעי הרוח לא נכתבים המטרה "לחזות" את העתיד והניסוח כולו בעייתי לטעמי. 2. לטעמי זה לא אנציקלופדי מה חוקר חזה בספר או לא, אם היה טועה היינו כותבים את זה? אם היה מפרסם בשני מקומות שתי אפשרויות שונות ואחת מהן הייתה קוראת, היינו כותבים שחזה? אם היה כותב עשר תחזיות ואחת הייתה קולעת (ואולי זה בכלל מה שקרה? אין לי מושג), האם הגיוני לציין את האחת הזאת? אנשי הגות משמיעים הערכות לגבי העתיד כל הזמן, וכל זמן שזו לא שאלת מחקר במוקד מחקר, מיותר לעסוק בזה. 3. כתוב שחזה לפני הברקזיט, אבל במקור המצורף כתוב שזה נכתב לקראת משאל העם על הברקזיט, כך שעל פניו זה חיזוי של 50/50. 4. אני מטיל ספק שהוא ממש "חזה". מתאר לעצמי שציטוט מדויק יראה שהוא "העריך שזה סביר". בברכה, איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:38, 27 בפברואר 2022 (IST)

תבנית:א, הדיון בדף השיחה מאוד ארוך, תוכל לקשר מפה לקישור (או קישורים) שאתה חושב שמצביע על הבהרת חשיבות? איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 12:48, 27 בפברואר 2022 (IST)

אעתיק לפה כמה הודעות חשובות מדיון החשיבות:

יחד עם זאת, עלו בחכתי כמה אזכורים שלו בספרות, ואציע אותם לפניכם: נייר עמדה קצר על הספר 'מי מפחד ממדינה יהודית'; אזכורים של הספר 'מי מפחד ממדינה יהודית' (אביעד בקשי, גדעון ספיר, "בזכות הזכות למדינת לאום - על חסרונו של השיקול הלאומי בפסקי־הדין בעניין חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003; אהרן ברק, "ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית"); אזכור של המאמר 'השיפוט כמעשה פוליטי' (ירון זיו, "תזכיר חוק יסוד: השפיטה (תיקון- שפיטות), התשס״ח-2008 - תחייתו של מבחן האופי הדומיננטי?"). משה כוכבי - שיחה 01:16, 23 בפברואר 2022 (IST) מגבל - שיחה 12:54, 27 בפברואר 2022 (IST)

אני לא בטוח שהדיון מתמקד בעיקר. ד"ר כהן עשה את עבודת הדוקטורט שלו בתחום המשפט חוקתי (ותורת המשפט). בתחום זה הוא נחשב לפורץ דרך, וזכה להערכה אצל מלומדים מוכרים, כמו ד"ר אביעד בקשי (https://www.inn.co.il/news/438348). על החשיבות של עבודת הדוקטורט ניתן ללמוד גם מכך שזכה ל2 מנחים בעלי שם, שמשתייכים ל2 פקולטות שונות - פרופ' אריאל בנדור (שהיה אז באוני' חיפה) ופרופסור אלון הראל (אוני' העברית)... משה כוכבי - שיחה 10:08, 22 בפברואר 2022 (IST) מגבל - שיחה 12:55, 27 בפברואר 2022 (IST)

אפשר גם לפתוח את הנושא של האמינות של המו"ל NOVA למרות שזה ממש לא הנושא של הדיון לדעתי. הובאו כמה קטעים של ביקורת חמורה על המו"ל הזה, ובכל זאת, אחד ממשתתפי הדיון כתב כך:

טענתה לגבי האמינות של ההוצאה לאור נובה - נעשתה מבלי לבדוק מחקרים אקדמיים אודות הוצאות לאור אקדמיות בעולם - כגון מחקר שאפיין את Nova Science Publishig כאחת מ-20 ההוצאות לאור האקדמיות המצטיינות (ב-2018 - רלוונטי למועד פרסום ספריו של כהן) לפי שיקלול של 8 קריטריונים (אחד מהם - מצויינות אקדמית) - רחוק מאוד מהתדמית שהוצגה לאורך כל שיחת החשיבות הזו על-ידי מספר ויקיפדים, טעות שאולי נבעה משמה הדומה של הוצאה לאור אחרת מקנדה, או מסיבות אחרות מגבל - שיחה 12:59, 27 בפברואר 2022 (IST)

הקישורים הללו אינם נגישים ולא ניתן לקרוא. הדיון על נובה קריטי לדעתי בדיון והוא גם השינוי המהותי למיטב הבנתי לעומת הדיון הקודם, למיטב הבנתי. תודה Ommnia - שיחה 16:14, 27 בפברואר 2022 (IST)

הקישורים המצורפים אינם פתוחים לקריאה כך שקשה לדעת מה ערכם. עד כה לא הובאו מקורות המעידים על החלוציות של עבודתו של ד"ר כהן או שעבודת הדוקטורט היא פורצת דרך. כן הובאו מקורות ברורים לכך שהוצאת נובה סיינס מוגדרת כ-Vanity press, כלומר הוצאה לאור שהספרים שלה לא עוברים ביקורת עמיתים - כך הם מופיעים ב-Beall's List תבנית:אנ - הרשימה של הספרן הנודע ג'פרי ביל תבנית:אנ (קישור לרשימה). Kershatz - שיחה 16:11, 27 בפברואר 2022 (IST)

הקישור לדבריו של ד"ר בקשי הוא כן נגיש, ולדעתי חשוב מאוד. אני מתנצל על כך שהקישורים לא נגישים. לצערי כך דרכו של מחקר 'יסודי' שהוא כמעט תמיד גולש למאגרי מידע כבדים יותר. . בכל מקרה לכל סטודנט בארץ אמורה להיות גישה למאגרים אלו, ואולי גם דרך מאגרי המידע של ויקיפדיה למי שיש הרשאה אליהם (אבל לא בדקתי). מגבל - שיחה 16:43, 27 בפברואר 2022 (IST)

הקישור הזה לא נגיש לכם?

דירוג של מו"ל נובה על פניו נובה מקבל שם דירוג חיובי, לא מהטובים בעולם, אבל במקום טוב באמצע. מגבל - שיחה 16:48, 27 בפברואר 2022 (IST)

הקישור לאתר ערוץ 7 בו מופיעים דבריו של ד"ר בקשי אכן נגיש, אך אינו מקור שמבהיר חשיבות. לד"ר בקשי עצמו אין חשיבות אנציקלופדית אז לא ברור למה הערכתו מהווה הבהרת חשיבות. הקישורים שאינם נגישים עליהם דיברתי הם הקישורים אותם הביא משה כוכבי והעתקת מהדיון בדף השיחה. לפחות באחד מהם - המאמר של אהרן ברק שמצאתי כאן לא מוזכר ד"ר כהן בכלל, והאזכור במאמר של בקשי וספיר שמצאתי כאן אינו מעיד על היותו "פורץ דרך". אם אלה הבהרות החשיבות אז אין חשיבות. ושוב לגבי נובה סיינס, אתה עושה קטיף דובדבנים. אותו חוקר שהבאת את המאמר שלו מ-2018, מצא ב-2017 שהיא מדורגת גבוה בכמות הפרסומים אבל נמוך במספר הציטוטים. Kershatz - שיחה 17:14, 27 בפברואר 2022 (IST)

ד"ר בקשי לא צריך ערך בויקיפדיה בשביל שאמירות שלו כחוקר יהיו בעלות חשיבות ציבורית. העובדה שזה פורסם בערוץ 7 אינה מגרעת מבחינתה, סוף סוף זה הערכה מקצועית לפועלו של ד"ר כהן.

אפשר לתייג את משה כוכבי, אבל להבנתי המאמר של בקשי וספיר היה דוגמא לאזכור, ולא דוגמא לפורץ דרך. כלומר כל קישור מגבה טענה אחרת, אין צורך שכל הקישורים יגבו את כל הטענות. חלק מטענות החשיבות הוא שיש אזכורים של ספריו ומאמריו, וזה מה שהקישורים האלו באו להציג.

לגבי 'קטיף הדובדבנים' - היה סמוך ובטוח שלא זאת הייתה כוונתי, אבל כשאנחנו באים להעריך מו"ל, אי אפשר לצתת רק את המקורות המבקרים ולהתעלם מהמקורות המשבחים. כך דרכו של עולם, על הרבה אנשים/מוסדות יש ביקורת מסוימת, אבל זה לא פוסל את האיש/מוסד מכל וכל. אזכורים מועטים זה לא פסילה של המו"ל. והראיה ששנה לאחר מכן הוא לא פוסל את המו"ל אלא נותן לו ציון טוב. מגבל - שיחה 17:22, 27 בפברואר 2022 (IST)

אני לא ציטטתי רק את המקורות המבקרים, אלא קישרתי לערך עליהם בוויקיפדיה באנגלית שם מוצג המידע במלואו. אתה זה עם הבחירה הסלקטיבית של עובדות. Kershatz - שיחה 22:32, 27 בפברואר 2022 (IST)

כשהגבת כאן הזכרת רק את הביקורת על המו"ל ולא את השבחים שהמו"ל הזה גרף, לכן כתבתי שצריך להציג גם את הצד השני. בכל מקרה, מתנצל אם פגעתי בדברי. מגבל - שיחה 22:40, 27 בפברואר 2022 (IST)

אני הבאתי את הביקורת כי אתה הבאת רק את ה״שבחים״ (שלא היו ולא נבראו). אני אגיד שוב, וזה נכתב על סמך ניסיון של יותר מ-20 שנה בתחום המחקר והפרסום האקדמי: אין שום אפשרות שהספרים של כהן עברו ביקורת עמיתים רצינית. Kershatz - שיחה 23:15, 27 בפברואר 2022 (IST)

דבריו של מגבל קולעים מספיק, אז לא אגיב על כל דברייך. רק לגבי האזכורים: א. המאמר של ברק שקישרת אליו ההוא בהחלט לא אותו מאמר. מדובר אולי בתקציר של המאמר שקישרתי אליו. בכל אופן, המאמר המקורי נמצא בספר יעקב וינרוט, למקרה שיש לך גישה אליו. ב. אזכורים בעולם האקדמי לא אמורים לציין איזה מחקר פורץ דרך. המשמעות מבחינה אנציקלופדית היא אינדיקציה לשימוש אקדמי ולהכרה מסוימת בחשיבות המחקר. אני רק הבאתי את זה לדיון כראיה שאולי מספקת לחשיבות. דבריו של ד"ר בקשי שמדובר בחוקר פורץ דרך מוסיפים עוד נדבך ראייתי לחשיבות, כפי שכבר ציינו לפניי. משה כוכבי - שיחה 00:36, 28 בפברואר 2022 (IST)

למען התיעוד ההיסטורי יובהר כי המאמר אליו קישרה Kershatz אינו תקציר של המאמר בספר יעקב וינרוט. מדובר במאמרים שונים שנכתבו במרחק עשור ועוסקים באותו עניין. לא למותר לציין שאזכור ספרו של כהן במאמרו של ברק – מינורי ומובלע בהערת שוליים שאורכה למעלה מעמוד. עלי - שיחה 01:00, 2 במרץ 2022 (IST)

חשיבותה של הוצאת לשכת עורכי הדין

@תבנית:בעלי ידע, כמה חשיבות אנציקלופדית ניתן לייחס להוצאת הלשכה?
תודה מראשתבנית:חיוך —מקף⁻‽ 21:11, 27 בפברואר 2022 (IST)

זו לא הוצאה אקדמית. הספרים שמתפרסמים בה הם בעיקר manuals בתחומי משפט ומופנים לעורכי דין. אני מופתעת שספר בתחום עיסוקו של ד"ר כהן יצא בה לאור (אני מבינה שזה מקור השאלה), אבל אני לא יודעת מה זה אומר לגבי מידת שיפוט העמיתים שהוא עבר.YR on wiki - שיחה 08:27, 28 בפברואר 2022 (IST)

תודה רבה —מקף⁻‽ 21:28, 1 במרץ 2022 (IST)

מידע חדש שעלה לרשת ועשוי לחזק את חשיבות הערך

אמנם אני סברתי שעיקר החשיבות של הערך על ד"ר כהן כחוקר היא בשל כתיבתו בתחום המשפט החוקתי. אך מסתבר שהספרים שלו בתחום הלאומיות באירופה זכו לתהודה רבה ולהמלצות חמות מפיהם של פרופסורים חשובים. ההמלצות כתובות על גב הכריכה ולבקשתי הועלו לרשת. אז הנה מספר המלצות לקריאתכם: המלצה של פרופסור גבריאל שפר, ראש מכון דיוויס לחקר מדע המדינה באוניברסיטה העברית, על הספר שנכתב על הגרמנים (קישור). המלצה של פרופסור משה סלוחובסקי, מומחה לצרפת בימי הביניים ובעת החדשה וראש המכון להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים, על הספר שנכתב על הצרפתים (קישור). ההמלצה של פרופסור אביהו זכאי, מומחה להיסטוריה הדתית והאינטלקטואלית של ראשית העת החדשה, התנועה הפוריטנית באנגליה ובאמריקה, מהחוג להיסטוריה של האוניברסיטה העברית בירושלים על הספר שנכתב על האנגלים (קישור). איני יודע לגבי יתר ספריו, אך לדעתי יש בכך כדי להכריע את הדיון שניטש כאן לגבי ביקורת עמיתים והכרה אקדמית. משה כוכבי - שיחה 19:31, 2 במרץ 2022 (IST)

אתה לא מבין את ההבדל בין המלצה על גב של ספר שהיא אלמנט שיווקי לבין ביקורת עמיתים שהיא מושג אקדמי. אני שוב אחזור ואומר שהספרים הללו לא עברו ביקורת עמיתים רצינית, והביקורות עליהן בספרות האקדמית מראות זאת בבירור. בערך כתוב ש״החל משנת 2010 פרסם את תוצאות מחקרו האקדמי מתקופת הפוסט-דוקטורט ב-שתי סדרות ספרים אודות פוסט-לאומיות באיחוד האירופי״. אין בכלל מצב שאפשר לעשות בפוסט-דוק (תקופה של שנתיים או שלוש) מחקר שיניב עשרה ספרים שכל אחד מהם סוקר יותר מ-1000 שנות לאומיות באותה מדינה, חלקם מבלי שהכותב בכלל יודע לקרוא את השפה של אותה ארץ. מי שחושב שמדובר בספרות אקדמית לא מבין על מה הוא מדבר. עוד יש לציין שפרופסור גבריאל שפר היה המנחה של כהן בדוקטורט בפוסט-דוקטורט, ושמשה סלוחובסקי הוא עורך הספר על צרפת - כך שהם בעצם משבחים את עצמם. Kershatz - שיחה 22:17, 2 במרץ 2022 (IST)

הנייר בויקיפדיה סובל אולי הכל, אבל יש גבול Kershatz גם להפצת מידע מוטעה וחוסר נימוס, אפילו אם הוא לא מכוון ----

ראשית, פרופסור משה סלוחובסקי לא היה עורך הספר שכתב ד"ר כהן על צרפת. אלא הוא המליץ על הספר בתור מומחה לצרפת וראש החוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים (מאיפה הוצאת מידע מוטעה ומטעה זה ?! - לא ייתכן שזה בגלל שהוא כתב ספר אחר שיצא בהוצאה אחרת ?!).

שנית, גם הפסקנות שבו את כותבת מה אפשר ואי-אפשר להשיג בשנתיים של פוסט-דוקטורט חסרת-בסיס כלשהו - מצד אחד - נראה שהכל תלוי בהספק האישי, אנשים חרוצים כמו ד"ר כהן מצליחים ליצור הישגים יוצאי דופן גם בזמן קצר - וזו סיבה נוספת להשארת הערך עליו. מצד שני - בשום מקום לא נטען שהספרים נכתבו בשנתיים, אז אין צורך לנסות להפריך מה שלא נטען. מה שכן נכתב הוא, שהמחקר אודות הפוסט-לאומיות האירופית בוצע על-ידי ד"ר כהן בהנחיית ראשי מכון דיויס בתקופת הפוסט-דוקטורט, אליו הוזמן ד"ר כהן למרות המסלול האקדמי הבלתי-שיגרתי שלו - כנראה מוריו זיהו שילוב של גאונות וחריצות ולא התרשמו מגילו המופלג כגורם שיעצור אותם מהחלטה זו. את שתי סדרות הספרים שפרסם, ד"ר כהן כתב על-סמך עבודת המחקר האקדמית הזו...כעת את מנסה לטעון שאת היא שתפסוק עד-כמה אקדמית עבודת מחקר זו, ולא המנחים המומחים בתחום ?! - כי קודם ביקשת לקבל ראיות לכך שהיה ערך אקדמי בעבודתו - וכשמראים לך שלא אחד, ולא שני פרופסורים מכובדים ומומחים בתחומים רלוונטיים רואים ערך גבוה בעבודת המחקר של ד"ר כהן - את טוענת שהם לא מבינים, ושאת תפסקי שזה לא מתאים - זו אולי הסיבה שאנשים שאין להם סבלנות לקרוא את כל הדיון, כמו HaShumai, מחליטים על-סמך מידע מטעה כזה, כאילו כל הערך של המחקר, הכולל שתי סדרות ספרים כנ"ל, הוא רק "מציטוטי המחקר". טוב, גם זו שיטה, אם-כי אינה כלולה בדיון ענייני.

שלישית, פרופסור גבריאל שפר לא היה המנחה של כהן בדוקטורט (דחילק, רשום מי היה ופשוט למצוא שזה מידע לא נכון, לא חבל ?) - הוא היה מי שהזמין את ד"ר כהן לפוסט-דוקטורט במכון דיויס באוניברסיטה העברית והנחה אותו, במשותף עם פרופסור מריו שניידר. זה שהוא סומך את ידיו על תוצאות המחקר של כהן, כפי שבא לידי ביטוי בספריו רק מעלה את ערכם של ספרים.

רביעית, מי שהמלצתו כתובה על הכריכה האחורית של ספר מחקר - כמו פרופסור משה סלוחובסקי, פרופסור גבריאל שפר ופרופסור אביהו זכאי - שם את שמו הטוב כחוקר בתחום - בוודאי אין כאן מצידו כל מניע 'שיווקי', אלא הוא סומך את ידיו על עבודת המחקר המתפרסמת בספר הרלוונטי, לאחר שקרא אותה !! - בדבר אחד את בהחלט צודקת - לא, אין זה זהה לתהליך של בקרת עמיתים (מי טען שזה כן ?).

הבה נישאר - ככל האפשר לבני אנוש מלאי חכמה ורגש - ענייניים בטיעונים שאנחנו שמים כאן, כדי שמי שמתעניין באמת בנושא יוכל לשקול היטב את דעתו, ולהצביע כמיטב שיקול דעתו/ה. --בן בנו של רודף שלום - שיחה 02:04, 3 במרץ 2022 (IST)

תבנית:ש אתה שוב מציף כאן את הדף במלל רב. כדאי שתלמד להתנסח יותר קצר ולעניין. לטענותייך:

• צודק, פרופ' שפר אכן היה המנחה בפוסט-דוקטורט ולא בדוקטורט (תיקנתי), אבל זה לא משנה מהותית את הטענה שלא מדובר בביקורת עמיתים, אלא בשיבוח עצמי.
• ה"פסקנות" שלי מבוססת על יותר מ-20 שנה ניסיון בתחום האקדמי, ואני עוד התנסחתי בעדינות. ד"ר אבי סתיו קרא לזה "מעשה הגובל בשרלטנות".
• "כנראה מוריו זיהו שילוב של גאונות וחריצות" - לא הובאו מקורות המראים ששאר העולם האקדמי מכיר במעלות אלה.
• המידע שפרופסור סלוחובסקי הוא עורך הספר על צרפת מופיע בביקורת ב-H-France Review:

תבנית:Ltr Kershatz - שיחה 12:38, 3 במרץ 2022 (IST)

@Kershatz אבליג על הפטרנליזם ואגש לעניין -

1. לא נכתב שזו ביקורת עמיתים - וחבל לחזור על עצמך ועל עצמי - שאלת היכן יש ראיות לכך שמומחים מעריכים את עבודת - וכשמציגים לך ראיות, את מתחמקת בתואנה אחרת - בשורה תחתונה - יש ראיות שעבודתו מוערכת - על-ידי מספר פרופסורים, שהכירו לעומק את מחקרו וספריו !

2. ד"ר AviStav אולי היה קשוב למענה שלי על טענותיו - אך את ממשיכה לטעון בפסקנות, שידיעותייך הכלליות עדיפות על המומחים שכן קראו את הספרים וחזו בפלא הזה - אדם נמרץ וחרוץ יוצר ומציג תוצאות מחקריות ראויות ובעלות-ערך.

3. כאן את צודקת - אבל גם אם לא הובאו מקורות שכל העולם האקדמי מעריך את מחקרו, עדיין הערך אודות ד"ר כהן ראוי - כהן חקר מחקר אקדמי מקיף באוניברסיטה, בהנחיית מומחים בשיטחו, פרסם את מחקרו בשתי סדרות ספרים ועוד - פרופסורים אלו ראו לנכון לשבח את ספריו.

4. מסתבר שאפילו מבקר של ספר מחקר אקדמי עלול לטעות - למרות שהמבקר הנכבד קרא בספרו של ד"ר כהן על הצרפתים לפני שכתב את ביקורתו, הוא בילבל בפרט הטכני בין כתיבת שבחים על הספר (דבר שפרופ' משה סלוחובסקי עשה גם בהקדמה קצרה שכתב וגם בכריכה האחורית), לבין טענה מופרכת על היותו עורך של כל הסדרה על הפוסט-לאומיות שד"ר כהן פרסם (לא היה ולא נברא). זה שכתבו בעיתון שהעץ נפל, עדיין לא גורם לכך שהעץ אכן נפל...

בן בנו של רודף שלום - שיחה 23:59, 3 במרץ 2022 (IST)

אתה פשוט לא מבין שביקורת עמיתים (peer review) היא חלק מהותי וקריטי של המחקר האקדמי. פרופ' שפר ופרופ' סלוחובסקי אינם עמיתים של ד"ר כהן - הם שותפים לעבודה ולכתיבה שלו. אבל אם שאר הביקורות הן שליליות זה אומר שממצאי המחקר שלו אינם מקובלים על שאר העוסקים בתחום, ולכן כחוקר אקדמי אין לו חשיבות. אתה גם לא מבין שאם אני הבאתי מקור שמראה שסלוחובסקי ערך וכתב את ההקדמה לספר אז זה שאתה אומר שהמקור הזה טועה זה לא טיעון קביל בוויקיפדי. אני לא רואה טעם להמשיך בדיון הזה. שבת שלום, Kershatz - שיחה 10:44, 4 במרץ 2022 (IST)

@Kershatz

דף זכויות היוצרים של תחילת הכרך על הצרפתים מאת כהן מוכיח שאין שם שום שם של 'עורך הסידרה', כלומר המבקר הטעה אותך. כפי שנהוג בויקיפדיה, ובניגוד לרמיזות שלך, אכן כן צירפתי את המקור הזה (רק להקליק ולקרוא), וכמי שעוסקת כבר 20 שנה, לפי עדותך, בפרסומים אקדמיים - ציפיתי לתומי שתפתחי אותו ותתרשמי באופן ישיר - ואף תתקני את טענתך המוטעית בשל טעות המבקר - אבל מכיוון שלא כך קרה, ורק חזרת על המידע המוטעה כאילו חזרה כזו רק תגרום לקורא המהיר להתרשם שטענתך המוטעית נכונה - לכן אני מוסיף מידע זה במפורש, כדי שקוראים תמימים לא יוטעו שוב ממידע מוטעה שאת מפזרת על-פני הדיון.

למי שמעוניין לקרוא בלשון בני-אדם - צירפתי מקור נוסף, המהווה הוכחה לכך שהמבקר הטעה את קרן, ושפרופ' משה סלוחובסקי אינו העורך של הספר של כהן על הצרפתים (וגם בהפעלת הגיון פשוט - בעצם מדוע שפרופסור יערוך ספר של פוסט-דוקטורנט ?!) - ניתן לעיין בהקדמה שכתב לספר, שמהתוכן של הקדמה זו ברור שפרופסור משה סלוחובסקי משבח את עבודת המחקר של כהן, אך אינו העורך של הסדרה על "פוסט-לאומיות בליבו של האיחוד האירופי" - אפשר לקרוא את ההקדמה אם לוחצים על הקישור הזה ולהיווכח בעובדות הללו.

שבחיו של פרופ' סלוחובסקי - שקרא את הספר - שווה מאוד, ואולי שווה אף יותר מאשר זו של המבקר שדבריו הטעו, בפרט הטכני הזה, את כותבת ההערה שלפני (למען היושר, ברור שטעות טכנית אחת לא גורמת לכך שנדע אם הוא טעה בעוד דברים - או שניתן לסמוך על יתר דבריו).

שני המקורות הנ"ל שמוכיחים שאין ממש בטענות החפוזות, הפטרנליסטיות והמוטעות שפוזרו במהלך דיון זה שוב ושוב - אנחנו בויקיפדיה משתדלים לקיים דיון ענייני על-סמך מקורות וטענות ענייניות - ואז מקבלים החלטה לפי מיטב שיקול דעתנו הפרטית (ראיתי את התהליך האמיץ שהובלת @HaShumai)

בכל מקרה - תודה על הברכות. שבת שלום גם לך @Kershatz. בן בנו של רודף שלום - שיחה 15:26, 4 במרץ 2022 (IST)

למי שעדיין מתלבט מצאתי עוד ביקורת על הספר על ספרד בכתב העת The Historian תבנית:אנ - זמין ב-JSTOR (ניתן להירשם ולקרוא אונליין). אני אצטט:

In sum, this is a text of questionable usefulness that seems to have been based on a hastily acquired knowledge of the subject, leading to fundamentally erroneous conclusions about the nature of contemporary Spain.

Kershatz - שיחה 23:02, 2 במרץ 2022 (IST)

תבנית:א, השיטה הנוכחית שלנו למחיקה מבוססת על מודל לפיו במקום שמעט עורכים יתעמקו ויקבלו החלטה מושכלת, רבים מתעמקים רק מעט (השיטה קצת מעודדת בורות רציונלית) אך הההחלטות שמתקבלות מתקבלות על ידי "הקהילה" מבלי שיכולה להיווצר אליטה כלשהי שתכריע בענייני תוכן. בשיטה הזו, מי שלא מצליח לספק הבהרות חשיבות בערך עצמו או במלל מתומצת, זה בעוכריו. אם זה יעודד אותך במשהו, לא ממש התעמקתי במה שקרן כתבה, מיקדתי את מעט הזמן שלי להבנת הנימוקים בבחינת הקישורים שמגבל סיפק. ייתכן שאפילו זה שם אותי בחציון המשקיען בהצבעה הספציפית הזאת... זה דיון שמאוד קשה לצפות שעשרות אנשים יעברו עליו כמו שצריך בין שאר הפרוייקטים שלהם במיזם. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 22:33, 3 במרץ 2022 (IST)

הצבעה

על פי מדיניות המחיקה רק משתמשים רשומים בעלי ותק של 30 ימים ו־100 עריכות במרחב הראשי או במרחבים המשיקים לו במהלך 90 הימים שקדמו לתחילת ההצבעה (כלומר עריכות דפי שיחה, דפי מדיניות וכדומה אינן נספרות) הם בעלי זכות הצבעה. כמו כן, ההצבעה אסורה על עורך בתשלום. למחיקת ערך נדרש רוב מיוחס של 55% ומעלה. נא לא לנהל דיונים בגוף ההצבעה.

למחוק

1. גילגמש • שיחה 07:08, 27 בפברואר 2022 (IST)
2. חמויישֶה - שיחה 09:29, 27 בפברואר 2022 (IST)
3. AddMore-III - שיחה 11:56, 27 בפברואר 2022 (IST)
4. Ommnia - שיחה 14:40, 27 בפברואר 2022 (IST)
5. יוניון ג'ק - שיחה 18:53, 27 בפברואר 2022 (IST)
6. הארי (העיתונאי המנטר - שיחה) 21:44, 27 בפברואר 2022 (IST)
7. Lostam - שיחה 22:02, 27 בפברואר 2022 (IST)
8. לא עומד ברף המקובל לאנשי אקדמיה, גם אם יש דוקטור אחר ששיבח את עבודת הדוקטורט שלו. Dovno - שיחה 23:35, 27 בפברואר 2022 (IST)
9. דוד55 - שיחה 06:08, 28 בפברואר 2022 (IST)
10. Tmima5 - שיחה 09:02, 28 בפברואר 2022 (IST) לא כל ספריו רשומים בספרייה הלאומית, מה שאומר דרשני
11. • חיים 7 • שיחה • 19:51, 28 בפברואר 2022 (IST)
12. Ldorfman • שיחה 02:17, 1 במרץ 2022 (IST)
13. התו השמיני ♫ הבה נשוחח ♫ דיווח על טעויות 03:01, 1 במרץ 2022 (IST)
14. השתכנעתי מנימוקי גילגמש לַבְלוּב • 📜 • אם הגבת לדבריי, נא תייג אותי 09:30, 1 במרץ 2022 (IST)
15. אפילו לא קרוב. שיחת משתמש:Haparsi הפרסי 11:07, 1 במרץ 2022 (IST)
16. BAswim - שיחה 13:26, 1 במרץ 2022 (IST)
17. יאצקין52 - שיחה 14:13, 1 במרץ 2022 (IST)
18. מנימוקי Kershatz. בוסתן - שיחה 15:23, 1 במרץ 2022 (IST)
19. גפן אקורד - שיחה 16:07, 1 במרץ 2022 (IST)
20. סטודנט של החיים - שיחה 06:56, 2 במרץ 2022 (IST)
21. מנימוקי קרשץ. Danny Gershoni - שיחה 09:03, 4 במרץ 2022 (IST)
22. Kershatz - שיחה 10:44, 4 במרץ 2022 (IST)
23. במחשבה שנייה... אקסינו - שיחה 16:13, 27 בפברואר 2022 (IST)
24. מנימוקי גילגמש וקרשץ. sofiblum - שיחהSofiblum - שיחה 23:18, 4 במרץ 2022 (IST)
25. בהתאם להשקפתי בנוגע לערכי אישים. אם יש ספק - אין ספק. יואב ר. - שיחה 19:11, 5 במרץ 2022 (IST)

    תחליט, בעד מחיקה או השארה? הצבעת בשניהם. אקסינו - שיחה 19:45, 5 במרץ 2022 (IST)

    זה יואב השני לדעתי. ‏עמיחי • שיחה 20:23, 5 במרץ 2022 (IST)

    לא שמתי לב להבדל תבנית:מופתע אקסינו - שיחה 20:49, 5 במרץ 2022 (IST)

26. Sivanta - שיחה 19:44, 5 במרץ 2022 (IST)
27. ‏La Nave Partirà‏ 05:11, 6 במרץ 2022 (IST)

להשאיר

1. Eladkarmel - שיחה 08:17, 27 בפברואר 2022 (IST)
2. מגבל - שיחה 09:13, 27 בפברואר 2022 (IST)
3. המאו"ר - שיחה 16:53, 27 בפברואר 2022 (IST)
4. - $\iff$ Crocodile2020 ‏• שיחה 17:29, 27 בפברואר 2022 (IST)
5. מנימוקי ד"ר אביעד בקשי, Yyy774 - שיחה 19:22, 27 בפברואר 2022 (IST)
6. בורה בורה - שיחה 22:13, 27 בפברואר 2022 (IST)
7. Amikamraz - שיחה 22:38, 27 בפברואר 2022 (IST)
8. דרור - שיחה 23:05, 27 בפברואר 2022 (IST)
9. ניב – שיחה – מכחילים את הקונגרס 00:49, 28 בפברואר 2022 (IST)
10. רדיומן - שיחה 07:24, 28 בפברואר 2022 (IST)
11. א. שראל • שיחה • כ"ז באדר א' ה'תשפ"ב • 13:56, 28 בפברואר 2022 (IST)
12. 0989h • שיחה • כ"ח באדר א' ה'תשפ"ב • 18:15, 28 בפברואר 2022 (IST)
13. כובש המלפפונים • שיחה 23:43, 28 בפברואר 2022 (IST)
14. PRIDE! - שיחה 22:35, 1 במרץ 2022 (IST)
15. בן ג. (שיחה) • תרומת כוח-חישוב • 00:46, 2 במרץ 2022 (IST)
16. יאיר דב • שיחה • כ"ט באדר א' ה'תשפ"ב • 11:24, 2 במרץ 2022 (IST)
17. פרסם ספרים רבים. הספרים בנושאים חשובים. Noon - שיחה 15:00, 2 במרץ 2022 (IST)
18. עמירם פאל - שיחה 22:48, 2 במרץ 2022 (IST)
19. Balberg - שיחה 09:05, 4 במרץ 2022 (IST)
20. צורייה בן הרא"ש - (שיחה, תרומות) - א' באדר ב' ה'תשפ"ב 14:13, 4 במרץ 2022 (IST)
21. --‏Yoavd‏ • שיחה 19:30, 5 במרץ 2022 (IST)
22. ‏עמיחי • שיחה 20:23, 5 במרץ 2022 (IST)
23. הא בהא טליה - שיחה 22:31, 5 במרץ 2022 (IST)
24. יושב אוהל • שיחה • ג' באדר ב' ה'תשפ"ב 00:03, 6 במרץ 2022 (IST)
25. Abuasomgu • שיחה
26. בנבה - שיחה - 🔧גם תחזוקה זה דבר חשוב!👷‍♂️ 00:37, 6 במרץ 2022 (IST)
27. להרבות חוקרים וסופרי עיון. שילוני - שיחה 00:51, 6 במרץ 2022 (IST)
28. Yehud830 - שיחה 01:26, 6 במרץ 2022 (IST)

נמנעים

1. תבנית:כתב מחוקכחלק מניסיון לאמת פרטים עיינתי שוב במאמר של בקשי, ואני עוד פחות בטוח בהצבעה שלי. איש השום (HaShumai) - כתבו לי הודעה - מחשבות על ייעול מחלוקות 13:07, 4 במרץ 2022 (IST)

חסרי זכות הצבעה

למחוק

1. מסכים עם נימוקי Kershatz. תבנית:כYossishussman - שיחה 23:43, 4 במרץ 2022 (IST)

נמנע

1. אני קורא אחרת חלק מהביקורת על ספריו. מקום שניתן לקרוא מבקר שמורה "ספרניות, סטודנטים ונשות אקדמיה: אל תתקרבו לספר הזה!", אני קורא את המבקר מעיד "ספרנים, סטודנטיות ואנשי אקדמיה: אלמלא הביקורת שלי, הייתם נעזרים בספר הזה". עם זאת, נותרתי עם ספקות לא מבוטלים בשאלת החשיבות האנציקלופדית. עלי - שיחה 09:34, 4 במרץ 2022 (IST)

תוצאות ההצבעה

27 בעד מחיקה, 28 נגד מחיקה. הערך לא יימחק. תבנית:שכח לחתום