לורינדה צ'רי

מתוך testwiki
גרסה מ־11:42, 12 במרץ 2025 מאת imported>הנדב הנכון
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:מדען לורינדה צ'רי (אנגלית: Lorinda Cherry; תבנית:כ18 בנובמבר 1944 - 11 בפברואר 2022[1][2]) הייתה מדענית מחשב ומתכנתת אמריקאית. צ'רי עבדה במעבדות בל החל משנות השישים. צ'רי פיתחה כלים לחישובים מתמטיים מדויקים ושפה לכתיבת נוסחאות מתמטיות במחשב (שהיוותה השראה ל-TeX). בנוסף פיתחה כלים לעבודה עם טקסט, כולל את אחד מבודקי האיות הראשונים.

תחילת חייה והשכלה

צ'רי נולדה לג'ון ואוולין לנדגרף. היא גדלה בתבנית:קישור שפה, ניו ג'רזי.[3]

ב-1966 צ'רי השלימה תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת דלאוור.[4][5] ב-1969 צ'רי השלימה תואר שני במדעי המחשב ממכון סטיבנס לטכנולוגיה.[4][6]

קריירה

ב-1966 צ'רי החלה לעבוד כאסיסטנטית טכנית במעבדות בל.[4]

ב-1971 צ'רי הצטרפה ל-Computing Science Research Center (מרכז המחקר במדעי המחשב) של מעבדות בל, וב-1976 קודמה למשרת המחקר הבכירה "חברת צוות הטכני" (Member of the Technical Staff). עבודתה התמקדה בגרפיקה, ניתוח טקסט, מעבדי תמלילים ועיצוב שפות תכנות.[6]

צ'רי הייתה חברה ב-Unix Lab של מעבדות בל החל משנותיה הראשונות של המעבדה.[7] המעבדה נחשבת לחלוצה במערכות הפעלה ובנושאי מחשוב אחרים.

פיתוחיה של צ'רי תואמים את תבנית:קישור שפה,[8] שאחד מעקרונותיה היא יצירת תוכנות קטנות ש"עושות בדיוק דבר אחד, ועושות אותו טוב". עקרון נוסף של הגישה הוא היכולת לחבר בקלות תוכנות.[9]

פרויקטים מוקדמים במעבדות בל

צ'רי שויכה למחלקה למחקר אקוסטיקה ודיבור, ועבדה על סימולציה של מערכת הקול.[4]

צ'רי הייתה מעורבת בפרויקטים העוסקים בגרפיקה ממוחשבת, יחד עם תבנית:קישור שפה. הם עבדו על תבנית:קישור שפה, שפת תכנות ליצירת אנימציה, ו"אטום", תוכנה ויזואלית לסימולציה תלת-ממדית של אטומים.[10][11][6] צ'רי ותבנית:קישור שפה יצרו אנימציה ממוחשבת שהוצגה בתערוכה במוזיאון ברוקלין.[6]

במשך כשנה, צ'רי עבדה על תבנית:קישור שפה, מערכת הגנה אווירית אמריקאית שפותחה בשיתוף עם מעבדות בל. במהלך תקופה זו צ'רי שהתה במתקן של מעבדות בל בתבנית:קישור שפה, ניו ג'רזי ובמתקן ניסויים בקווג'לין. צ'רי עבדה על תוכנת עזר להקלטת נתונים.[4][6]

ניתוח טקסט

צ'רי השתתפה במספר פרויקטים שהיו קשורים לניתוח של טקסט בעזרת כלים סטטיסטים ואלגוריתמים המבוססים על תכונות של השפה. רבים מהכלים נועדו לעזור לכותב לשפר את רמת כתיבתו.

רבים מהכלים שולבו ב-תבנית:קישור שפה, תוכנה שאיגדה מספר כלי עזר לכתיבה ושיפור איכות הכתיבה.[6] בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים, החבילה הגיעה מותקנת מראש במערכת ההפעלה AT&T Unix, ולכן זכתה לפופולריות רבה (במיוחד באקדמיה).[12][13][14] צ'רי אף הופיעה בתוכנית הבוקר Today Show תבנית:אנ כדי להסביר על התוכנה, והתוכנה סוקרה בניו יורק טיימס.[7][15] עם זאת, בהתאם לפילוסופיית יוניקס, הכלים של צ'רי היו ניתנים להרצה גם בנפרד מ-Writer's Workbench, ולעיתים שולבו בתוכנות אחרות.

צ'רי ותבנית:קישור שפה פיתחו כלי שנקרא `typo` לזיהוי טעויות הקלדה. זה היה הכלי הנפוץ ביותר לצורך הזה, עד שהוחלף על ידי `spell` תבנית:אנ.[6] בניגוד לבודקי איות מודרניים שמתבססים על מילון של מילים מותרות, typo התבסס על מודל סטטיסטי שאפשר לו לזהות מילים שהן בסבירות גבוהה טעויות הקלדה. הכלי מחשב את התדירות של כל הצמדים והשלשות של אותיות סמוכות במסמך, ומציף מילים שמכילות רצפי אותיות שאינם סבירים בהתחשב בשאר המסמך. לדוגמה, הרצפים "ae" או "ion" ככל הנראה יופיעו בתדירות גבוהה במסמך באנגלית, אך "bxt" יופיע בתדירות נמוכה או אפסית, ולכן יהיה חשוד כשגיאת הקלדה.[16][17] תבנית:קישור שפה ציין שהכלי "עבד טוב להפליא וזכה לפופולריות", וש"זוהי תוכנה ממש ממש אלגנטית".[18]

בסמוך לפיתוח של typo, צ'רי פיתחה עצמאית מנגנון דחיסת מידע שהתבסס על מאפיינים סטטיסטים של טקסט. בדומה ל-typo, אלגוריתם הדחיסה התבסס על טריגרמות (שלשות אותיות סמוכות). מעבדות בל השתמשו באלגוריתם כדי לדחוס ספר טלפונים גדול.[6]

צ'רי פיתחה כלי בשם Parts שמסוגלת לחלק משפט באנגלית לחלקי הדיבור שמרכיבים אותו. האלגוריתם מסתמך על מילון חלקי של מילים ידועות ועל תכונות של השפה האנגלית, כגון סיומות ידועות, סדר מילים ועוד.[19]

Parts היה כלי בסיסי שהשתמשו בו כדי ליצור תוכנות מורכבות יותר. למשל, מעבדות בל השתמשו ב-Parts כדי לגרום למסנתז דיבור להשמע ריאליסטי יותר.[6] דוגמה נוספת היא הכלי Topic, שמשערך את הנושאים של מסמך על ידי חיפוש שמות העצם השכיחים ביותר במסמך. כמו כן, השתמשו בכלי ליצירת אינדקסים.[19] למשל, במעבדות בל השתמשו בכלי כדי ליצור את האינדקס הראשון של ה-Unix manual תבנית:אנ.[7]

כלי נוסף שצ'רי פיתחה הוא Style, שקורא מסמך ופולט דו"ח סיכומי על סגנון הכתיבה שלו, כולל ציוני רמת קריאות תבנית:אנ, חזרה על מילים ומבנים לשוניים, אורך משפטים (קצרים במיוחד או ארוכים במיוחד) ושכיחות חלקי דיבור או שימוש מעורר חשד בחלקי דיבור (בעזרת Parts).תבנית:ביאור כלי נוסף שצ'רי פיתחה, Prose, מחשב סטטיסטיקות דומות ל-Style אך משווה אותן למסמכים באיכות טובה. Diction הוא כלי שמחפש ביטויים בעייתיים ומציע אלטרנטיבות (למשל להחליף את "through the use of" ב-"by").[19]

צ'רי השוותה את הכלים האלו לתוכנה מקבילה שפותחה ב-IBM, שהתבססה על פרסור של טקסטים לפי כללים מוגדרים. התוכנה התקשתה להתמודד עם טקסטים אמיתיים, מאחר שהם לא התאימו לתחביר שהפרסר ציפה אליו. צ'רי אמרה שהיתרון של הכלים שלה היה בגישת ה"התקדם הלאה, לא משנה מה", שאומנם גרמה לכך שהכלים עשו טעויות, אך מכיוון שסטטיסטית הם נטו לצדוק, במצטבר הם יהיו מספיק שימושיים כדי להפיק מהם מסקנות.[6]

אחד מהפרויקטים האחרונים שצ'רי עבדה עליו היה ניתוח של תמלילי שיחות מהמוקד הטלפוני של AT&T. היה צורך לגלות בעיות מערכתיות מתמלילי שיחות שהכילו טקסט באיכות בעייתית, והיו בעלי מבנה ותוכן לא עקביים זה עם זה. התוכנה של צ'רי מצאה נושאים שהועלו בשכיחות גבוהה. מקילרוי טען ש"הפרויקט עבד", והוביל לשינוי במדיניות של AT&T לפחות במקרה אחד.[7]

כלים מתמטיים

מחשבונים

צ'רי ורוברט מוריס עבדו על dc תבנית:אנתבנית:ביאור (ראשי תיבות של desk calculator), תוכנת מחשבון שתומכת בפעולות עם דיוק שרירותי תבנית:אנ (בניגוד לשיטות כמו נקודה צפה או נקודה קבועה). התחביר של dc היה מסורבל (למשל פונקציית העצרת נראית כך: תבנית:קוד). כדי להתגבר על כך, צ'רי כתבה כלי נוסף, bc תבנית:אנ (ראשי תיבות של basic calculator), שהנגיש את היכולות של dc באמצעות שפת תכנות דמוית C. תבנית:כbc עשה עיבוד מקדים לקלט שלו כדי לתרגם אותו לשפה של dc, ואז הביא את תוצאת התרגום ל-dc.[15] גרסאות של הכלי עדיין נמצאים בשימוש 50 שנה לאחר שצ'רי פיתחה את הגרסה המקורית.[20]

eqn

ב-1974 צ'רי ובריאן קרניהאן פיתחו את eqn תבנית:אנ, כלי ושפה לכתיבת והדפסת נוסחאות מתמטיות. eqn היווה השראה ישירה ל-LaTeX,[21] שבעשורים האחרונים הוא הכלי הסטנדרטי לכתיבת ביטויים מתמטיים במחשב. השפה של eqn התאפיינה בתחביר שדומה לדרך שבה קוראים בעל פה נוסחאות מתמטיות.[22] לדוגמה, את הנוסחה k=1Nk2 כותבים ב-eqn כך: תבנית:קוד. ברוב המקרים, eqn יסיק אוטומטית את סידור הדפוס (למשל, שינוי גודל הגופן ומיקום הטקסט כאשר משתמשים בנוטציית הסכימה). eqn הוא למעשה קדם-מעבד שפולט פקודות סידור דפוס (למשל פקודות ל-troff תבנית:אנ, תוכנת סידור דפוס פופולרית באקוסיסטם של Unix).[23]

מקאלרוי תיאר את העבודה כ"יוצאת דופן", וציין שהרעיון של תחביר שדומה לדרך שבה קוראים בעל פה נוסחאות היה מקורי, "מפתיע ומאוד מוצלח".[18]

כלים מתמטיים נוספים

צ'רי תרמה גם ל-libplot, תוכנת Unix לויזואליזציה של גרפים. התוכנה היוותה השראה ל-plotutils תבנית:אנ, חבילת GNU פופולרית.[24]

חיים אישיים

תחביבים

צ'רי חובבת ספורט מוטורי. חברה בסניף ניו ג'רזי של תבנית:קישור שפה החל מ-1967.[25] כחלק מפעילותה במועדון, היא השתתפה במרוצים, החזיקה באחראיות ניהוליות וארגנה מרוצים.[7]

בנוסף, צ'רי חובבת תצוגות כלבים. צ'רי הציגה כלבי דוברמן בתחרויות.[7] צ'רי אף ביצעה ניתוח סטטיסטי על החלטות השופטים, כדי לבחון האם יש להם הטיות (למשל הטיות הנוגעות לצבע או גיל הכלבים). צ'רי סיפרה ש"אנשים היו מאוד מאוד עצבניים, אם מראים להם מה הסטטיסטיקה אומרת".[6]

קישורים חיצוניים

ביאורים

תבנית:ביאורים

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים תבנית:ערך טוב תבנית:בקרת זהויות