אי-שוויון פלי-זיגמונד

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במתמטיקה, אי-שוויון פלי-זיגמונד מספק חסם על ההסתברות שמשתנה מקרי אי-שלילי הוא קטן ביחס לתוחלת ולשונות שלו. הוכחה ראשונה לאי-השוויון הזה ניתנה על ידי אנתוני זיגמונד וריימונד פלי ב-1932.

משפט: יהי Z ≥ 0 משתנה מקרי בעל שונות סופית, ויהי  0<θ<1 קבוע. אז Pr⁡{Z≥θE⁡(Z)}≥(1−θ)2(E⁡(Z))2E⁡(Z2).

הוכחה. פירוק לפי משתנים מציינים נותן E⁡Z=E⁡{Z𝟏Z<θE⁡Z}+E⁡{Z𝟏Z≥θE⁡Z}. המחובר הראשון אינו עולה על θE⁡(Z). השני הוא לכל היותר {E⁡Z2}1/2{E⁡𝟏Z≥θE⁡Z}1/2=(E⁡Z2)1/2(Pr⁡{Z≥θE⁡(Z)})1/2 לפי אי-שוויון קושי-שוורץ.

אי-שוויונות קרובים

הגרסה החד-צדדית של אי-שוויון צ'בישב נותנת חסם טוב יותר: Pr⁡{Z≥θE⁡(Z)}≥(1−θ)2(E⁡(Z))2(1−θ)2(E⁡(Z))2+Var⁡Z. זהו חסם הדוק, המתקבל למשל כאשר  ϵ→0 במשתנה המקרי המקבל את הערך  θ+d בסיכוי  (1−θ)/d ואת הערך  θ−ϵ בסיכוי המשלים.

מקורות

  • R.E.A.C.Paley and A.Zygmund, A note on analytic functions in the unit circle, Proc. Camb. Phil. Soc. 28, 1932, 266–272
  • Y Katznelson, Harmonic Analysis, Third Edition, 2002, 280.