הלמה של אייזנשטיין

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

הלמה של אייזנשטיין (על שם המתמטיקאי הגרמני פרדיננד אייזנשטיין) היא למה בתורת המספרים, המספקת תנאי למספר טבעי להיות שארית ריבועית.

בדומה ללמה של גאוס, על אף שהלמה אינה יעילה ככלי חישוב, יש לה חשיבות תאורטית, כטענת עזר בהוכחות רבות של משפט ההדדיות הריבועית.

למה

יהי p מספר ראשוני אי-זוגי, ויהי a מספר שלם אי-זוגי זר ל-p.תבנית:ש אזי מתקיים (ap)=(1)S,S=k=1(p1)/2kap, כאשר אגף שמאל הוא סימן לז'נדר.

הוכחה

a זר ל-p, ולכן כל המספרים בקבוצה {a,2a,,p12a} שונים זה מזה מודולו p.תבנית:ש נחלק את איברי הקבוצה ב-p עם שארית, ונקבל:

ka=qkp+tk,:0tkp1kap=qk+tkpkap=qk+tkp=qk+tkp=qkka=kapp+tk

תהיינה r1,,rm שאריות החילוק הקטנות מ-p2, ותהיינה s1,,sn שאריות החילוק הגדולות מ-p2.תבנית:ש מן הלמה של גאוס נובע כי המספרים r1,,rm,ps1,,psn שווים לאיברים 1,2,,p12 בסדר כלשהו.

k=1(p1)/2ka=k=1(p1)/2(kapp+tk)=k=1(p1)/2kapp+k=1(p1)/2tk=pS+k=1mrk+k=1nskk=1(p1)/2k=k=1mrk+k=1n(psk)=k=1mrk+k=1npk=1nsk=np+k=1mrkk=1nsk

נחסר את שתי המשוואות זו מזו ונקבל:

k=1(p1)/2kak=1(p1)/2k=(a1)k=1(p1)/2k=p(Sn)+2k=1nsk2(a12k=1(p1)/2kk=1nsk)=p(Sn)

המספרים a,p אי-זוגיים ולכן a1 זוגי. לכן

p(Sn)0(mod2)Sn0(mod2)Sn(mod2)(ap)=(1)n=(1)S

כאשר השורה האחרונה על-פי הלמה של גאוס.

ראו גם