טיוטה:קונטרולביליות ואובזרווביליות

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת הבקרה, קונטרולביליות ואובזרווביליותאנגלית: controllability and observability) הם מאפיינים אפשריים של מערכת, ביחס למצבים האפשריים שלה. מערכת היא קונטרולבילית אם מכל מצב x(0) ניתן להגיע בזמן סופי t כלשהו לכל מצב אחר; מערכת היא אובזרוובילית אם בכל רגע t ניתן לשחזר את x(0) (ומכאן גם את המצב לאורך זמן), מתוך ידיעת הכניסה והיציאה עד לרגע t – עבור כל צמד של כניסה ויציאה.

הערות: קונטרולביליות אינה תנאי הכרחי להגעה ממצב אחד למצב אחר, אלא שתכונת הקונטרולביליות רק מבטיחה שניתן להגיע מכל מצב לכל מצב. אותו דבר נכון גם לגבי אובזרווביליות: אם מערכת איננה אובזרוובילית אין הדבר אומר שלא ניתן לשחזר אף תנאי התחלה, אלא שתכונת האובזרווביליות מבטיחה שניתן מכל מצב לשחזר את תנאי ההתחלה.

מערכת ליניארית

מבחן קונטרולביליות - מגדירים את מטריצת הקונטרולביליות S של המערכת [BAB...An1B].

אם המטריצה S מדרגה מלאה (n) אז המערכת קונטרולבילית.

מבחן אובזרווביליות - מגדירים את מטריצת האובזרווביליות H של המערכת [CCACA2CAn1].

אם המטריצה H מדרגה מלאה (n) אז המערכת אובזרוובילית.

דוגמאות:

נתונה מערכת הבאה {x˙=Ax+Buy=Cx,A=[1234],B=[01],C=[12]

מבחן קונטרולביליות:

B=[01],AB=[24],S=[BAB]=[0214]

ניתן לראות שדרגת המטריצה היא 2, כלומר שמטריצת הקונטרולביליות הינה מדרגה מלאה והמערכת הינה קונטרולבילית.

מבחן אובזרווביליות:

C=[12],A=[1234],H=[CCA]=[12710]

ניתן לראות שדרגת המטריצה היא 2, כלומר שמטריצת אובזרווביליות הינה מדרגה מלאה והמערכת הינה אובזרוובילית.

מערכת לא ליניארית

על מנת לבדוק קונטרולביליות ואובזרווביליות של מערכת לא-ליניארית דרוש להשתמש בסוגרי לִי (Lie brackets) ובנגזרת לִי (Lie Derivative) שיוגדרו להלן.

הערה: ההגדרה של שתי הפעולות הללו תינתן במתכונת מצומצמת יחסית.

נגזרת לי

נניח שקיימת פונקציה סקאלרית h:Dn ווקטור שדה המוגדר f:Dnn פעולת ה-Lie Derivative של h ביחס ל-f מביאה לביטוי הבא: Lfh(x)=dfdxf(x). נניח שנתונים לנו שני וקטורי שדות f,g המוגדרים כמקודם אזי:

{Lfh(x)=dfdxf(x)Lgh(x)=dgdxg(x)LgLfh(x)=Lg[Lfh(x)]=d(Lfh)dxf(x)

דוגמה

נתונות המערכת הבאה:

h(x)=12(x12+x22)

f(x)=[x2x1u(1x12)x2],g(x)=[x1x1x22x2+x12x2]

מתקבל:

  • Lfh(x)=dhdxf(x)=[x1x2][x2x1u(1x12)x2]=u(1x12)x22
  • Lgh(x)=dhdxg(x)=[x1x2][x1x1x22x2+x12x2]=(x12+x22)
  • LfLgh(x)=d(Lgh)dxf(x)=2[x1x2][x2x1u(1x12)x2]=2u(1x12)x22

סוגרי לי

נניח שנתונים שני וקטורי שדות f(x),g(x) המוגדרים ב-n

פעולת ה-Lie Brackets יוצרת שדה חדש:

[f,g]dgdxfdfdxg

כמו כן ניתן להגדיר Lie Brackets מסדרים גבוהים יותר בדרך הבאה:

(adf1)[f,g](adf2)[f,[f,g]](adfk)[f,(adfk1,g)]

דוגמה

נתונים שני הווקטורים הבאים:

f(x)=[x2x1u(1x12)x2],g(x)=[x1x2]

[g1,g2]dgdxf(x)dfdxg(x)=[1001][x2x1u(1x12)x2][011+2ux1x2u(1x12)][x1x2]=

=[02ux12x2]

קונטרולביליות

ניתן להסתכל על המערכת הלא ליניארית בצורה הבאה:

x˙=f(x)+i=1mgi(x)ui, כאשר gi הם שדות וקטורים של הכניסות ו-f נקרא שדה וקטורי של הסחף (drift).

נגדיר את מטריצה C כ:

C=[g1,g2,...,gm,[gi,gj],...,[adgik,gj],...,[f,gi],...,[adfk,gi],...]

במקרה בו המערכת חסרת סחף (driftless) והדרגה של המטריצה C היא מסדר n ניתן להגדיר את המערכת כקונטרולבילית.

דוגמאות:

דוגמה 1

ניתן לפתח את משוואות התנועה הבאות עבור מודל דו ממדי של חד-אופן (unicycle)תבנית:הערה

x˙=v1cos(θ)y˙=v1sin(θ)θ˙=v2

כאשר θ,y,x הינן קוארדינטות המתארות את קונפיגורציית הגוף במישור (מיקום ואורינטציה), וv2,v1 הינן המהירות הקווית והסיבובית של המערכת בהתאמה.

כלומר שהמערכת היא :x˙=f(x)+i=1mgi(x)ui=0+[cos(θ)sin(θ)0]g1v1u1+[001]g2v2u2

מכאן נובע

[g1,g2]dg2dxg1dg1dxg2=(000000000)(001)(00sin(θ)00 cos(θ)000)(001)=

=[g1,g2]=(sin(θ)cos(θ)0)C=(cos(θ)0sin(θ)sin(θ)0cos(θ)010)rank(C)=3=n

אפשר לראות שווקטור השדה שנוצר באמצעות פעולת ה-Lie brackets אינו תלוי בשני ווקטורי הכניסות האחרות והמערכת הינה קונטרולבילית.

דוגמה 2

ניתן לפתח את משוואות התנועה הבאות עבור מודל דו ממדי של של רכב בעל היגוי בציר הקדמי והנעה בציר האחוריתבנית:הערה

[x˙y˙θ˙ϕ˙]=[cos(θ)sin(θ)tan(ϕ)/L0]g1v1+[0001]g2v2

כאשר x,y הינן קוארדינטות המיקום של הרכב במישור, θ הינה זווית האורינטציה של הרכב במישור וϕ הינה זווית ההיגוי.

הפרמטר L מתאר את המרחק בין הציר האחורי לקדמי ), וv2,v1 הינן מהירות הנסיעה וההיגוי של הרכב בהתאמה.

באותו אופן כמו בדוגמה הקודמת מפתחים את האיברים הבאים:

[g1,g2]=[001/Lcos2(ϕ)0],[g1,[g1,g2]]=[sin(θ)/Lcos2(ϕ)cos(θ)/Lcos2(ϕ)00]

C=[cos(θ)00sin(θ)/Lcos2(ϕ)sin(θ)00cos(θ)/Lcos2(ϕ)tan(ϕ)/L01/Lcos2(ϕ)00100]

ניתן להראות שדרגת המטריצה הינה 4 פרט למקרים בהם ϕ=±π/2 (גלגל קדמי ניצב לציר התנועה של הרכב), כך שהרכב קונטרולבילי כל עוד זווית ההיגוי שונה מ ±π/2. אם משתמשים בעובדה שניתן לשלוט במהלך הנסיעה על זווית ההיגוי ϕ באמצעות כניסת מהירות ההיגוי v2 אזי ניתן להגיד שהמערכת קונטרולבילית.

דוגמה 3

נתונה מערכת המשוואות הכוללת בתוכה את השדה וקטורי של הסחף (drift)

x˙1=x22x˙2=u

מכאן ש:

f(x)=[x220],g(x)=[01],[f,g]=[2x20],[[f,g],g]=[20]

C=[g,[f,g]]=[02x210]

מן צד אחד אפשר לראות שדרגת המטריצה הינה 2, פרט למקרה בו x2=0 בנוסף לכך בהבדל מן המערכות בדוגמאות הקודמות המערכת כאן הינה בעלת סחף f(x)0 ולכן המערכת אינה קונטרולבילית. ניתן לראות זאת גם באמצעות הביטוי,x220 שאומר שהערך של הקוארדיננטה x1 רק גדל ומכאן שהמערכת לא באמת קונטרולבילית.

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים