עקרון היהלום

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בתורת הקבוצות, עקרון היהלום הוא אקסיומה קומבינטורית בתורת הקבוצות האקסיומטית, שאינה תלויה באקסיומות צרמלו-פרנקל (אפילו עם אקסיומת הבחירה). האקסיומה חזקה מספיק על מנת להוכיח את השערת הרצף המוכללת.

קבוצות סגורות ולא חסומות

יהי κ>ℵ0 מונה, קבוע מכאן ולהבא. תת-קבוצה  C⊆κ היא סגורה אם לכל סודר δ<κ שעבורו  sup⁡(C∩δ)=δ מתקיים  δ∈C. קבוצה היא סל"ח אם היא סגורה ולא חסומה ב- κ. חיתוך של משפחה של פחות מ-cf(κ) של סל"חים הוא סל"ח.

קבוצות שבת

קבוצת שבת של הסודר κ היא קבוצה S החותכת כל סל"ח באופן לא ריק (לכן אפשר לחשוב על קבוצת שבת כעל קבוצה ממידה חיובית). קבוצה מהווה קבוצת שבת אם ורק אם יש "פונקציה דוחסת" (היינו פונקציה  f:κ→κ כך שתמיד f(x)<x) ש-S היא קבוצת נקודות השבת שלה.

עקרון היהלום

עבור קבוצת שבת S, העיקרון ◊S קובע שקיימת משפחה של קבוצות {Aδ:δ∈S} כך שלכל קבוצה A⊆κ קיים  δ∈S כך ש- A∩δ=Aδ.

העיקרון נעשה חזק יותר ככל ש-S קטנה יותר: אם  T⊆S שתיהן קבוצות שבת, אז  ◊T⟹◊S. עם זאת, אפילו העיקרון החלש ביותר,  ◊κ, אינו נובע מאקסיומות ZFC (אקסיומות צרמלו-פרנקל עם אקסיומת הבחירה).

לכל מונה  λ, אם מתקיים  ◊S לאיזושהי קבוצת שבת  S⊆λ+, אז  2λ=λ+. שהרן שלח הוכיח את הטענה ההפוכה: אם  2λ=λ+, אז  ◊S מתקיים לכל קבוצת שבת  S⊆{x<κ:cof⁡(x)<cof⁡(κ)}, כאשר cof⁡(x) היא הקופינליות של x.