פונולוגיה יפנית

פונולוגיית השפה היפנית מכילה, על פי מרבית הניבים היפניים תבנית:אנ, כ-15 פונמות עיצוריות, מערכת תנועות הכוללת חמש תנועות: $a, e, i, o, u$ , והתפלגות פונוטקטית פשוטה יחסית של פונמות, המאפשרת מספר צירופים עיצוריים תבנית:אנ. באופן מסורתי, מתוארת הפונולוגיה היפנית כבעלת מֿוֹרוֹת תבנית:אנ, המחולקות על פי יחידות איזוכרוניות תבנית:אנ, כאשר משכן של כל המֿוֹרוֹת זההתבנית:ביאור. יפנית מודרנית היא שפה מוטעמת-אינטונטיבית תבנית:אנ, כאשר הוספת אינטונציה (או אי הוספתה) במיקום שונה במילה מסוימת - עשוי לשנות את משמעותה. במילים אחרות, גובה צליל (אינטונציה) שונה משאר גבהי הצלילים במילה מסוימת - עשוי לשנות את מיקומו במילה מסוימת. שינוי מיקום גובה צליל זה זהה לשינוי ההטעמה (מיקום הטעם) בשפות אחרות, דוגמת עברית.

דוגמה:

ההסברים בערך זה, אלא אם כן מצוין אחרת - מתארים את מגוון התופעות הפונולוגיות היפניות, בהתבסס על הניב הדבור בטוקיו תבנית:אנ, בירת יפן.

עיצורים

	דו-שפתי תבנית:אנ	מכתשי	[[עיצורים מכתשיים-חכיים\|מכתשי-תבנית:שחכי]]	חכי	וילוני	ענבלי	סדקי
אפי	m	n	(ɲ̟)תבנית:ש(ɲ)		(ŋ)	(ɴ)
סותם	p תבנית:ש b	t תבנית:אנ תבנית:ש d			k תבנית:ש ɡ
מחוכך		(t͡s)תבנית:ש(d͡z)	(t͡ɕ) תבנית:אנ תבנית:ש(d͡ʑ) תבנית:אנ
חוכך	(ɸ) תבנית:אנ	s תבנית:ש z	(ɕ)תבנית:ש(ʑ)	(ç)			h
שוטף תבנית:אנ		r תבנית:ביאור
חצי תנועה תבנית:אנ				j	ɰᵝ או w
מֿוֹרוֹת תבנית:אנ מיוחדות	/N/תבנית:ש /Q/