פלואור

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:יסוד כימי פלואור (מהפועל בלטינית: Fluere; בלטינית: Fluorine) הוא יסוד כימי ממשפחת ההלוגנים שסמלו הכימי F ומספרו האטומי 9.

תכונות

הפלואור מצוי במצב של גז בטמפרטורה של 25 מעלות צלזיוס; צבעו צהוב בהיר והוא בעל ריח חריף. מולקולת הפלואור מורכבת משני אטומי פלואור הקשורים ביניהם בקשר קוולנטי יחיד (F-F) ומסומלת כ-F2. עם זאת, הפלואור אינו נפוץ בצורה זו בטבע, משום שהוא היסוד האלקטרושלילי ביותר, ולכן הוא פעיל ביותר ומגיב בקלות עם חומרים אחרים. זהו אחד היסודות הבודדים היוצרים תרכובות עם גזים אצילים, ואחד משלושת היסודות היחידים (לצד חמצן וחנקן) המסוגלים ליצור קשרי מימן.

באוויר לח פלואור מגיב עם מים ויוצר חומצה פלואורית מסוכנת.

בתמיסות נוצר יון פלואוריד  F. יונים אחרים הם קומפלקסים של פלואור כמו  FeF4 או  H2F+. תרכובות של פלואור ומתכות יוצרות את המלחים היציבים ביותר.

שימושים

לפלואור שימושים רבים, ביניהם:

מדעני חלל בארצות הברית חקרו את הפלואור בשנות ה-60 המוקדמות, וחשבו שהוא יוכל לשמש כחומר הודף בטילים. הניסויים נכשלו מכיוון שהיה קשה לטפל בפלואור.

היסטוריה

סידן פלואורי תואר ב-1529 על ידי גאורגיוס אגריקולה כחומר ריתוך (Flux), חומר זה סייע לרתך למזג מתכות או מינרלים. ב-1670 Schwandhard גילה שניתן לחרוט על זכוכית עם סידן פלואורי שעובד בחומצה. קרל וילהלם שלה ועוד חוקרים רבים אחרים כגון האמפרי דייווי, לואי ז'וזף גה-ליסאק, אנטואן לבואזיה ולואי טנארד עשו ניסויים בחומצה פלואורית שהכינו מסידן פלואורי וחומצה גפרתית מרוכזת.

בסופו של דבר הבינו שחומצה פלואורית מכילה יסוד לא ידוע. יסוד זה לא הופק שנים רבות מכיוון שהוא מאוד פעיל, מיד לאחר שמפרידים אותו מחומר אחד הוא מגיב עם חומר אחר. ב-1886 פלואור בודד על ידי אנרי מואסאן, כמעט לאחר 74 שנים של ניסיונות. ניסיונות אלו עלו למספר חוקרים בבריאותם ואפילו בחייהם. מואסאן זכה בפרס נובל בכימיה ב-1906.

השימוש הראשון בפלואור היה בפרויקט מנהטן במלחמת העולם השנייה, כשהתרכובת אורניום שש-פלואורי ( UF6) עזרה בהפרדה של האיזוטופ 235U מ-238U. היום משתמשים ב UF6 גם לא למטרות מלחמה ומייצרים בעזרתו אורניום מועשר שהוא דלק גרעיני לכורים גרעיניים להפקת חשמל.

תרכובות

פלואור מוחלף לעיתים קרובות עם אטום מימן בתרכובות אורגניות, מכך שלפלואור הרבה תרכובות. תרכובות פלואור וגזים אציליים יוצרו לראשונה על ידי ניל ברטלט ב־1962 – התרכובת  XePtF6 הייתה הראשונה. תרכובות פלואור עם קריפטון ורדון יוצרו גם כן.

בתור קבוצה פונקציונלית עם פחמן פלואור יוצר בדרך כלל את הקבוצה פלואוריד אורגני בעלת קשר קוולנטי אחיד בין הפלואור והפחמן (CF)

אמצעי זהירות

פלואור טהור מסוכן מאוד ויכול לגרום לכוויות כימיות קשות במגע עם העור. גם מימן פלואורי מצריך טיפול מיוחד וצריך להימנע ממגע עם העור והעיניים. פלואור ויוני פלואור מאוד רעילים. לפלואור טהור יש ריח חריף ועוקץ שנחשף בריכוז נמוך כמו 20 חלקים למיליארד.

צריכה מוגברת של פלואור לאורך זמן עשויה להוביל לפלואורוזה, מחלה שסימניה הראשונים: כתמים על השיניים. פלואורידים גורמים לנזקים למוח ולמערכת העצבים, פגיעה באנזימים, במערכת ההורמונלית ובעצמות.

איזוטופים של פלואור

סמל (p)תבנית:כZ (n)תבנית:כN מסה איזוטופית (u) זמן מחצית חיים ספין גרעיני שכיחות האיזוטופתבנית:ששבר מולרי מהיסוד) טווח השינוי הטבעיתבנית:ש(כשבר מולרי מהיסוד)
התרגשות אנרגטית
הערות
14F תבנית:כ9 5 14.03506(43)# 2-#
15F 6 15.01801(14) [MeVתבנית:כ (2)1.0] E-24 sתבנית:כ(60)410 (1/2+)
16F 7 16.011466(9) [KeVתבנית:כ (20)40] E-21 sתבנית:כ(6)11 0-
17F 8 17.00209524(27) sתבנית:כ (16)64.49 5/2+
rowspan=2 תבנית:כ| 18F 9 18.0009380(6) minתבנית:כ (20)109.771 1+
מקור חשוב לפוזיטרונים.
18mF colspan=2 תבנית:כ| KeVתבנית:כ (15)1121.36 nsתבנית:כ (7)162 5+
19F 10 18.99840322(7) יציב 1/2+ 1.0000
20F 11 19.99998132(8) sתבנית:כ (8)11.163 2+
21F 12 20.9999490(19) sתבנית:כ (20)4.158 5/2+
22F 13 22.002999(13) sתבנית:כ (4)4.23 4+,(3+)
23F 14 23.00357(9) sתבנית:כ (14)2.23 (3/2,5/2)+
24F 15 24.00812(8) msתבנית:כ (50)400 (1,2,3)+
25F 16 25.01210(11) msתבנית:כ (6)50 (5/2+)#
26F 17 26.01962(18) msתבנית:כ (8)9.6 1+
27F 18 27.02676(40) msתבנית:כ (2)4.9 5/2+#
28F 19 28.03567(55)# nsתבנית:כ 40>
29F 20 29.04326(62)# msתבנית:כ (3)2.6 5/2+#
30F 21 30.05250(64)# nsתבנית:כ 260>
31F 22 31.06043(64)# [nsתבנית:כ 260<] msתבנית:כ 1# 5/2+#

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזמים

תבנית:הטבלה המחזורית תבנית:בקרת זהויות