הצגת המקור של הדף "יובל נאמן"

{{אישיות ביטחונית
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| השתייכות = {{סמל|ההגנה||+}}<br> {{סמל|צבא הגנה לישראל||+}}
| דרגה = {{דרגה|אלוף-משנה||+}}
| תפקידים אזרחיים = * ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]]
* מנהל מדעי של הכור הגרעיני בנחל שורק
* נשיא [[אוניברסיטת תל אביב]]
* יועץ בכיר לשר הביטחון
* ממייסדי תנועת ”[[התחיה]]” והיו”ר שלה
* יו”ר ועדת ההיגוי של מיזם "[[תעלת הימים]]"
| הנצחה =
| סיווג = חייל
| תפקידים בשירות = * [[סגן מפקד]] גדוד בחטיבת [[חטיבת גבעתי (תש"ח)|גבעתי]] במלחמת השחרור
* ראש ענף מבצעים
* סגן ראש אמ"ן
* מפקד [[חטיבת כרמלי]]
* [[נספח צה"ל]] ב[[לונדון]]
| פעולות ומבצעים = {{דרגה|מלחמת העצמאות||+}}{{ש}}{{דרגה|מבצע קדש||+}}{{ש}}
|התחלת פעילות=[[1940]]
|סיום פעילות=[[1961]]}}
'''יובל נאמן''' ([[14 במאי]] [[1925]] – [[26 באפריל]] [[2006]]) היה [[מדען]] ו[[פוליטיקאי]] [[ישראלי]], מגדולי ה[[פיזיקאי]]ם ב[[ישראל]], חבר [[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]], [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]], שימש ממלא מקום ראש [[אגף המודיעין|אמ"ן]] ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]] לזמן קצר; ממייסדי החוג ל[[פיזיקה]] והפקולטה ל[[הנדסה]] ב[[אוניברסיטת תל אביב]], [[פרופסור מן המניין]] ו[[נשיא אוניברסיטה|נשיא האוניברסיטה]]. חתן [[פרס רוטשילד]], [[פרס ישראל]] ו[[פרס א.מ.ת.]]; ממייסדי מפלגת [[התחיה]] וראשיה, [[חבר הכנסת]] מטעמה ו[[שר]] המדע, האנרגיה והתשתיות.

== ביוגרפיה ==
===תקופת נעוריו===
יובל נאמן נולד בשנת [[1925]] ב[[תל אביב]]{{הערה|אולם ראו {{מעריב||יובל נאמן גם הכזיב|19640224|29}}}} כבנם הבכור של צפורה בת אברהם בן-יעקב וגדליה נאמן (נֶיימן). סבו, [[אבא נאמן]] (במקור נֶיְמָן, יליד [[ליטא]]), היה מ[[מייסדי תל אביב]]. עד גיל תשע התגורר עם הוריו ב[[פורט סעיד]] ב[[מצרים]]. לאחר שובו למד ב[[גימנסיה הרצליה]], ובגיל 15 סיים בהצטיינות חסרת תקדים את התיכון. בגיל 16 החל בלימודי [[הנדסת מכונות]] ב[[הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון|פקולטה להנדסת מכונות]] ב[[הטכניון|טכניון]], וסיים אותם בהצטיינות יתרה.

===שירותו הצבאי===
כבר בגיל 15 התגייס נאמן לשורות ארגון "[[ההגנה]]". הוא הכשיר לוחמות ב[[בית אורן]], בהן גם את [[חנה סנש]].
לאחר תום לימודיו בטכניון נתבקש לעבוד כמהנדס ב[[תע"ש]] אך העדיף להיות לוחם ויצא לקורס קצינים של ההגנה. תחילה שימש כמפקד מחלקה ולאחר מכן מפקד פלוגה ב[[חי"ש]] של תל אביב.{{הערה|{{דבר|דן פחטר|אישיותו המפוצלת של יובל נאמן|19640228|152}}; {{דבר||המשך|19640228|156}}}} ב[[מלחמת העצמאות]] שירת כסגן [[מפקד גדוד]] 51 ב[[חטיבת גבעתי (תש"ח)|חטיבת גבעתי]] וכקצין המבצעים של החטיבה לקראת [[מבצע יואב]]. אחר כך, מונה לסגן מפקד החטיבה, ובשנת 1950 הועבר למטכ"ל להיות ראש ענף מבצעים תחת פיקודו של [[יצחק רבין]], שהיה ראש מחלקת המבצעים וידידו הטוב. נאמן זוהה כאיש [[מפ"ם]], ואף על פי כן, קודם לתפקיד ראש מחלקת התכנון במטכ"ל בדרגת [[אלוף-משנה]], אחרי שרכש השכלה צבאית בבית הספר הגבוה למלחמה ב[[פריז]] בשנת 1951.

בסוף [[1954]], לאחר הדחת ראש [[אמ"ן]], [[בנימין גיבלי]], בעקבות [[העסק הביש]], שימש נאמן כממלא מקום לזמן קצר,<ref>{{פרויקט בן-יהודה|זיהוי=2172|שם=חגי אשד|שם היצירה=מי נתן את ההוראה?}}</ref> ולאחר מינויו של [[יהושפט הרכבי]] לתפקיד זה, המשיך כסגנו{{הערה|{{על המשמר||המסמכים שנפלו בידי צה"ל בכנרת מגלים מזימות תוקפניות של הסורים|19551221|3}}}} ובמקביל מונה למפקד [[חטיבת כרמלי]]. בין השאר עסק בקידום טכנולוגיות [[הצפנה]] ופענוח צפנים. במהלך [[מלחמת סיני|מבצע קדש]], ריכז את התיאום הצבאי עם [[בריטניה]] ועם [[צרפת]]. לאחר מכן היה אחראי על הקשר עם ה[[כורדים]] ב[[עיראק]] ועם קהילות יהודיות בארצות ה[[אסלאם]]. בסוף [[1957]] מונה ל[[נספח צה"ל]] ב[[לונדון]],{{הערה|{{דבר||אל"מ י. נאמן יוצא היום לאנגליה|19571128|38}}}} והתמסר ללימודי תואר שלישי ב[[פיזיקה]], אותם סיים ביוני 1961.{{הערה|{{דבר|דן פחטר|הערכה בקרב מדענים בארה"ב ובבריטניה למחקרו של אל"מ נאמן|19610613|23}}}} בשנת [[1961]] השתחרר מצה"ל בדרגת אלוף-משנה ומונה למנהל מדעי של [[הוועדה לאנרגיה אטומית]] כממלא מקום של פרופ' [[ישראל דוסטרובסקי]].{{הערה|{{מעריב||ד"ר י. נאמן, מ"מ פרופ' דוסטרובסקי|19610716|15}}}}

ב-[[1967]], ערב [[מלחמת ששת הימים]], הופקד על טיפול בעניינים מדיניים. ב[[מלחמת יום הכיפורים]] שימש כעוזר [[שר הביטחון]], והופקד על הקשר החשאי עם האמריקנים. בנוסף, עסק בבדיקת מחדלי המודיעין במלחמה. בשנות השבעים שימש כיועץ ל[[שמעון פרס]] ב[[משרד הביטחון]]{{הערה|{{דבר|יונה שמשי|פרופ' יובל נאמן התפטר מתפקידו כיועץ שר הבטחון|19750904|13}}}} ושאיפותיו, בהן שיגור [[לוויין]] ישראלי, הכעיסו את [[יצחק רבין]] ויצרו קרע ביניהם.

===פעילותו המדעית===
במהלך [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]] המאוחרות, התפנה נאמן למחקר מדעי, והשלים את עבודת הדוקטור שלו ב[[אוניברסיטת לונדון]] תוך שנה, בהנחיית [[עבדוס סלאם]], חתן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1979]].

הישגו המדעי הגדול של נאמן הוא בזיהוי עקרונות [[סימטריה]] בסיסיים העומדים ביסוד עולם ה[[חלקיק יסודי|חלקיקים האלמנטריים]]. הוא הראה שניתן להסביר את קיומם ותכונותיהם של ה[[חלקיק תת-אטומי|חלקיקים התת-אטומיים]] בעזרת מודל המבוסס על [[חבורת סימטריות|חבורת הסימטריה]] <math> SU \left(3 \right)</math>. בפרט, הוא הראה איך ה[[פרוטון]] וה[[נייטרון]] הם חלק משמינייה של [[באריון|באריונים]] שמהווה הצגה של חבורה זו. נאמן הגיע לגילויים אלה במקביל ל[[מארי גל-מאן]], אשר כינה את החלקיקים העומדים בבסיס המודל בשם [[קווארק]]ים.

גילוי חלקיק <math>\,\Omega^-</math> ([[אומגה מינוס]]) ב[[המעבדה הלאומית ברוקהייבן|מעבדה הלאומית ברוקהייבן]] ב-[[1964]],{{הערה|[http://teachers.web.cern.ch/teachers/archiv/HST2001/bubblechambers/omegaminus.pdf Observation of a Hyperon with Strangeness Minus Three]|כיוון=שמאל}} שקיומו ותכונותיו נחזו על ידי המודל של גל-מאן ושל נאמן אישש את המודל ופרסם את מציעיו.{{הערה|{{הבקר||פרסום לחלקו של יובל נאמן בגילוי החלקיק האטומי החדש|19640223|13}}}} גל-מאן ונאמן פרסמו את הספר "The Eightfold Way", שכלל את מאמריהם בתחום זה. מספר שנים אחר כך הוענק לגל-מאן [[פרס נובל לפיזיקה]] לשנת [[1969]], ללא יובל נאמן ו[[ג'ורג' צוויג]] שתרם אף הוא לתורה המתגבשת. נאמן ראה בעובדה שלא זכה בפרס על אף שעבודתם נעשתה במקביל ובאופן בלתי תלוי החמצה, והדבר הסב לו תסכול שליווה אותו עוד שנים רבות לאחר מכן. הוא אמר על כך:
{{ציטוט|תוכן=חשתי תסכול רב שלגל-מאן היה ממסד שלם שעמד מאחוריו ולי היה רק את עצמי. מבחינת אוניברסיטת לונדון הייתי כמעט האויב, שכן גזלתי כביכול את התהילה מבכיר הפרופסורים שלהם, ובארץ לא היה מי שיתמוך בי. את הוועדה לאנרגיה אטומית זה לא עניין בכלל. ברור שגם השיקול האנטי ישראלי שיחק תפקיד בשיקוליה של הוועדה. … אין לי ספק שהעבודה שעשיתי עולה בחשיבותה על הרבה מהעבודות שנעשו מאז ולפני כן.|מקור=ריאיון ל[[רונן ברגמן]], ידיעות אחרונות, 18 במרץ 2005{{הערה|שם=ברגמן|[[רונן ברגמן]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=53131 "בשבילו זה גרעינים"], מתוך פורום [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]] באתר [[פרש (אתר)|פרש]] (הופיע ב-[[18 במרץ]] [[2005]] במוסף שבעה ימים של [[ידיעות אחרונות]]}}|מירכאות=כן}}

לקראת סוף 1962, עם הקמת המחלקה לפיזיקה ב[[אוניברסיטת תל אביב]] הועמד נאמן בראשה.{{הערה|{{מעריב|צבי אלגת|אוניברסיטת ת"א - על דרך המלך|19621031|47}}}} בשנת [[1963]] מונה ל[[פרופסור חבר]]{{הערה|{{מעריב||מינויים חדשים באוניברסיטת תל אביב|19630725|64}}}} ביוני 1964 נבחר לסגן רקטור האוניברסיטה.{{הערה|{{מעריב||אוניברסיטת ת"א לא תוכל לקלוט את התלמידים שנרשמו ללימודים|19640617|57}}}}{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|בעל "אומגה מינוס" - "פלוס" באוניברסיטת תל אביב|19641101|38}}}} בשנת 1965 מונה גם לסגן נשיא האוניברסיטה, ולאחר חצי שנה העביר את תפקיד סגן הרקטור לפרופ' [[יהושע יורטנר]].{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|פרופ' יורטנר במקום יובל נאמן|19651201|41}}}} בעקבות סכסוך בין נשיא האוניברסיטה לרקטור, התפטר נאמן מתפקידו כסגן נשיא בתחילת 1966, בנימוק שהוא מעדיף להשקיע את זמנו בעבודה מדעית ולא בעבודה ארגונית חסרת תכלית.{{הערה|{{מעריב||ד"ר וייז: התפטרותי סופית|19660222|130}}}}

בשנים [[1971]]–[[1975]] כיהן כ[[נשיא אוניברסיטה|נשיא האוניברסיטה]].{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|יובל נאמן במקום ד"ר וייז - כנשיא אוניברסיטת ת"א|19710628|96}}}} הוא היה בין יוזמי פתיחת הפקולטה להנדסה באוניברסיטת תל אביב (1971) ונחשב למתווה דרכה בראשית קיומה. בשנת 1969 קיבל נאמן את [[פרס ישראל]] למדעים מדויקים (לימים החזיר אותו במחאה על הענקת הפרס ל[[אמיל חביבי]]), ב-[[1972]] נבחר ל[[האקדמיה הלאומית למדעים (ארצות הברית)|אקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]] ובשנת [[2003]] קיבל את [[פרס א.מ.ת.]] למדעים מדויקים.

בראשית שנות ה-70 נחלץ למאבק למען המדענים היהודים ב[[ברית המועצות]].{{הערה|{{מעריב|[[אברהם רותם (עיתונאי)|אברהם רותם]]|מדעני ישראל יזעיקו את ארה"ב נגד "מס משכילים יחודיים" ברוסיה|19720817|26}}}}{{הערה|[[דן עמיר]], [[:קובץ:למען אחינו ועמיתינו.pdf|למען אחינו ועמיתינו – המאבק לעליית וקליטת המדענים]], 2020}} כפיזיקאי בעל שם בין-לאומי וכנשיא אוניברסיטת תל אביב הצעירה, הצליח לגייס למטרה זו רבים מעמיתיו המדענים בעולם. ב-1971 הוקם, בראשותו, ועד המדענים שליד המועצה הציבורית למען יהודי ברית המועצות. עמדתם הנחרצת של חשובי המדענים בארצות הברית, פרי מאמציהם של נאמן ועמיתיו, היוותה גורם לחץ חשוב על השלטונות הסובייטיים, ובנוסף לרגשות הציבור היהודי באמריקה - הייתה לה תרומה משמעותית להעלאת הנושא היהודי בשיחות הדו-צדדיות עם הסובייטים שבעקבותיהן התאפשרה [[העלייה מברית המועצות בשנות ה-70]]. נאמן היה מעורב אישית בקליטה של כל אחד מהמדענים הבולטים שהצליחו לצאת מברית המועצות לאחר שנות סירוב רבות. גם הקמת המרכז לקליטה במדע, הגוף הממשלתי לקליטת המדענים העולים שהוקם ב-1973, היה פרי יוזמתם של נאמן ועמיתיו. גם כשנכנס לחיים הפוליטיים המשיך נאמן לפעול לקליטת המדענים העולים וכשר המדע קידם בממשלה את התוכניות לקליטתם.{{הערה|{{מעריב||השר יובל נאמן: המדענים־העולים יברחו מישראל|19901122|69}}}}

הוא הקדיש מזמנו גם לפופולריזציה של המדע, במתן הרצאות לנוער, בכתיבת ספרי [[מדע פופולרי]], ובהרצאות בסדרת "[[אוניברסיטה משודרת]]" של "[[גלי צה"ל]]".

בשנת 1977 שימש כיושב ראש ועדת ההיגוי שהמליצה על פרויקט [[תעלת הימים]], לייצור תעלה שתחבר בין [[הים התיכון]] ל[[ים המלח]] בעלות של כ-1.5 מיליארד דולר.{{הערה|{{מעריב|אברהם פלג|"תעלת הימים" תספק רק 3 אחוזים מצריכת החשמל|19800826|150}}}} בשנת 1984 הופסק הפרויקט משיקולים כלכליים,{{הערה|{{חדשות|תמיר שפי|יובל נאמן: לחדש את תעלת הימים|19880914|126}}}} וחוסר היתכנות הנדסית.{{הערה|{{מעריב|מאיר פעיל|הים התיכוון וים המלח|19841123|159}}}} הוא תלה את חוסר היכולת המדינית להוציא לפועל את הפרויקט, בכך שהפוליטיקאים נעדרי חזון, ושהם עושים פרויקטים קצרי טווח, שבהם יוכלו במהרה לקצור פירות.

====נאמן והגרעין הישראלי====
כבר ב-[[1952]] היה נאמן חבר ב[[הוועדה לאנרגיה אטומית|וועדה לאנרגיה אטומית]].
ב-[[1961]], אחרי השלמת הדוקטורט, נעשה נאמן מנהל מדעי בכור בנחל שורק. באותה תקופה עמד [[שמעון פרס]] בראש הצוות שהוביל את הקמת [[הקריה למחקר גרעיני]] ב[[דימונה]] ונאמן, שעבד תחתיו, לא היה ביחסים טובים עמו ופרש לבסוף. היה לו תפקיד בהסוואת הפעילות הגרעינית של ישראל מפני [[ארצות הברית]].{{הערה|{{כותרת ראשית|מיכאל דק|קשר השתיקה הגרעיני של ישראל|19860507|22}}}} פרס טען שהמדענים היו ספקנים ממנו, אולם נראה שנאמן היה בין אלו שתמכו מלכתחילה בהקמת הכור. לאחר מכן שימש נאמן כיושב ראש [[הוועדה לאנרגיה אטומית]]. ב-[[1981]] דחף לצאת [[מבצע אופרה|למבצע נגד הכור הגרעיני בעיראק]].

דמותו עוררה סקרנות ותשומת לב, והכינוי שהדביק לו [[אורי אבנרי]], [[דוקטור סטריינג'לב]],{{הערה|{{העולם הזה|2423|080284|הסנטוריונים|15}}}} פגע בו מאוד. בניגוד לאחרים, שונים ממנו בהשקפותיהם, שלל נאמן מכל וכל את האפשרות כי [[נשק גרעיני]] יכול לשמש בסיס לתפישת ביטחון הגנתית. את האפשרות להשתמש בהרתעה גרעינית גלויה שלל בטענה של "חוסר אחריות מוחלט".{{מקור|נושא=ישראל|נושא2=היסטוריה}}

===פעילותו הפוליטית===
{{מנהיג
| תמונה = קובץ:Knesset held the first session on the budget for the next year (FL45739541).jpg
| תאריך לידה = -
| תאריך פטירה = -
| מדינה = {{דגל|ישראל||+}}
| תפקיד1 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר האנרגיה והתשתית]]
|התחלת כהונה=[[11 ביוני]] [[1990]]
|סיום כהונה=[[21 בינואר]] [[1992]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[יצחק שמיר]]
}}
| תפקיד2 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר המדע והפיתוח]]
|התחלת כהונה=[[26 ביולי]] [[1982]]
|סיום כהונה=[[13 בספטמבר]] [[1984]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראשי הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[מנחם בגין]] ו[[יצחק שמיר]]
}}
| תפקיד3 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[שר המדע והטכנולוגיה]]
|התחלת כהונה=[[11 ביוני]] [[1990]]
|סיום כהונה=[[21 בינואר]] [[1992]]
|שם תפקיד מעל=[[ראש ממשלת ישראל|ראש הממשלה]]
|שם בעל תפקיד מעל=[[יצחק שמיר]]
}}
| תפקיד12 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=תפקידים בולטים
|פירוט= * [[ראש האופוזיציה]] [[הכנסת ה-11|בכנסת ה־11]]
}}
| תפקיד6 = {{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[חבר הכנסת]]
|התחלת כהונה= [[20 ביולי]] [[1981]]
|סיום כהונה= [[30 בינואר]] [[1990]]
|כנסות=[[הכנסת העשירית|10]] - [[הכנסת ה-12|12]]
}}
}}
[[קובץ:École de Physique des Houches (Les Houches Physics School) main lecture hall 1972.jpg|250px|ממוזער|שמאל|יובל נאמן (ראשון משמאל) ב-1972 בדיון בעת הרצאה בבית הספר לפיזיקה בצרפת. שלישי משמאל הוא הפיזיקאי האמריקני [[קיפ ת'ורן]]]]
מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] פרסם נאמן מאמר שבו קרא לשמירה על השטחים שנכבשו במלחמה והחלפתו של שר החוץ [[אבא אבן]]{{הערה|{{מעריב||כיצד נשמור על הישגי מלחמת התעוזה|19670618|96}}}} והצטרף ל[[התנועה למען ארץ ישראל השלמה|תנועה למען ארץ ישראל השלמה]].{{הערה|{{דבר|רות בונדי|כל אחד וארץ ישראל השלמה שלו|19670915|184}}}}

ב-[[1979]] הקים עם [[גאולה כהן]] את תנועת "[[התחיה]]" ונבחר לעמוד בראשה. בדעותיו תמך במה שכינה "אקטיביזם ציוני" ודגל בחזון של [[ארץ ישראל השלמה]]. נאמן התנגד בנחרצות ל[[הסכמי קמפ דייוויד]] ולפינוי [[ימית]]. פעילותו בתנועת התחיה עוררה הרמת גבה מצד אלו שהיו מודעים להשקפותיו ה[[אתאיזם|אתאיסטיות]] שעמדו בסתירה חדה לעמדות הימין הדתי מסוגו של [[גוש אמונים]] שעימו שיתף פעולה. על כך סיפר:
{{ציטוט|תוכן=אני ישבתי עם אנשי גוש אמונים כשהקמנו את התחייה. הם ידעו מה השקפותיי בעניין. אמרתי להם בפירוש שאני לא אדם מאמין... אבל אני אומר שבעלותנו על הארץ נובעת מההיסטוריה שלנו כאן. אני נתלה במורשת ההיסטורית ובצורך לשמור על העם היהודי.{{הערה|שם=ברגמן}}|מירכאות=כן}}

דעותיו נגד החזרת סיני לא השתנו לאורך כל ימי חייו ובריאיון לידיעות אחרונות ב-[[2005]], כשנה לפני מותו, הסביר.
{{ציטוט|תוכן=בסיסית, לדעתי, כלום לא השתנה. אני קורא ערבית ורואה את העיתונות המצרית כיום. אין שום הבדל: שנאת ישראל מובהקת ורצון להשמיד אותנו. הדבר היחיד שהשתנה, והוא חוזר על עצמו במחזוריות – אחרי כל מלחמה שבה הם מפסידים לנו נוצרת שכבה במצרים של אנשים שמבינים שישראל לא תוכרע בנשק ואינם מנסים מחדש להשמידנו. ברגע שהם מתחלפים באים חבר'ה שעוד לא הוכו ולא למדו את הלקח ושוב אוסרים עלינו מלחמה.{{הערה|שם=ברגמן}}|מירכאות=כן}}

ב[[הבחירות לכנסת העשירית|בחירות לכנסת העשירית]] ([[1981]]) נבחר ל[[הכנסת|כנסת]] מטעם "התחייה",{{הערה|{{הערה|{{העולם הזה|2291|290781|חכי"ם חדשים - האיש בעל הציפורניים|15}}}}}} ובין השנים [[1982]]–[[1984]] היה שר המדע, במקביל המשיך בפעילותו האקדמית בקתדרה ע"ש וולפסון לפיזיקה עיונית ובמכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטת תל אביב.{{הערה|{{כותרת ראשית|[[ישראל סגל (עיתונאי)|ישראל סגל]]|אצל יובל נאמן העסקים כמעט כרגיל|19830105|17}}}} בין השנים [[1983]]–[[1988]] שימש יושב ראש [[ועדת השרים להתיישבות]].{{הערה|{{דבר||נאמן: אמשיך בראשות ועדת השרים להתיישבות|19830915|21}}{{ש}}{{כותרת ראשית|[[ישראל סגל (עיתונאי)|ישראל סגל]]|חנן פורת וועדת־השרים: ארליך לא יכחיש|19830713|11}}}} במאי [[1984]] עורר סערה לאחר שהביע תמיכה בפיגוע [[ההתנקשות בראשי הערים הפלסטינים]] שביצעה [[המחתרת היהודית]].{{הערה|{{חדשות|פאר־לי שחר, נעמה כהן, [[אמנון לוי]]|בקורת חריפה על דברי יובל נאמן|19840510|32}}}}

ב-[[30 בינואר]] [[1990]] התפטר מהכנסת, ועם הקמת ממשלת [[יצחק שמיר|שמיר]] בחודש יוני אותה שנה, שב ל[[משרד המדע והטכנולוגיה]], וקיבל גם את תיק האנרגיה והתשתית. נאמן התנגד להשתתפותה של המשלחת הישראלית ב[[ועידת מדריד|וועידת מדריד]] וניסה לסכל מהלך זה על ידי יצירת ברית בין מפלגות הימין שכללה את סיעות "[[מולדת (מפלגה)|מולדת]]", "[[התחיה]]" ו"[[מפלגת צומת|צומת]]". נאמן פרש מן הממשלה ב-[[21 בינואר]] [[1992]], באותה שנה לא עברה רשימת "התחייה" את [[אחוז החסימה (ישראל)|אחוז החסימה]] והוא פרש סופית מהפוליטיקה.
את קשייה של התחייה תלה נאמן, בין השאר, בשילוב בין [[גאולה כהן]] לבין [[אליקים העצני]], שביניהם התנהל, לדבריו, "מרוץ לקיצוניות".

בין פעולותיו כשר המדע הייתה יוזמתו להקמת [[סוכנות החלל הישראלית]]. הוא כיהן כיושב ראש הסוכנות שנים רבות אחר כך.

בריאיון עיתונאי על הרגשתו לעזוב את הפוליטיקה, למרות יתרונותיה, השיב יובל נאמן ברוח [[קוסמוסופיה|קוסמוסופית]]: {{""|אם אני מסתכל על היקום העצום סביבנו ואני רואה איזה חלק אפסי אני תופס בו, על כדור הארץ, שהוא גרגר קטן, חלק ממערכת השמש, שהיא חלק ממיליארדי שמשות, שהן חלק משביל החלב, שכמוהו יש מיליארדים, השאלה מה מעמדי על האדמה ממש לא רלוונטית}}.

בין השנים 1998–2002 כיהן כנשיא [[לשכת המהנדסים|לשכת המהנדסים בישראל]].{{הערה|{{הארץ|חיים ביאור|התפטר נשיא לשכת המהנדסים פרופ' נאמן; היו"ר והמנכ"ל יפרשו|0000017f-e38e-d7b2-a77f-e38f06250000|24 באפריל 2002}}}}

במאי [[2005]] קיימה [[ועדת המדע והטכנולוגיה]] של [[הכנסת]] ישיבה מיוחדת לציון יום הולדתו ה-80 של פרופ' נאמן.

==מותו והנצחתו==
[[קובץ:Grave of Yuval Ne'eman in Trumpeldor cemetery.JPG|225x225px|ממוזער|קבר יובל נאמן בבית הקברות טרומפלדור]]
נאמן לקה ב-[[23 באפריל]] 2006 ב[[שבץ מוחי]].{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|השר לשעבר יובל נאמן במצב אנוש|0000017f-e8b5-df2c-a1ff-fef551ea0000|26 באפריל 2006}}}} הוא נפטר ב-[[26 באפריל]],{{הערה|{{הארץ|נדב שרגאי|השר לשעבר הפרופ' יובל נאמן, מראשי תוכנית החלל של ישראל, מת בגיל 81|0000017f-e938-da9b-a1ff-ed7fd1e50000|27 באפריל 2006}}}} ונטמן ב[[בית הקברות טרומפלדור]] בתל אביב. הוא הותיר רעיה (דבורה לבית רובינשטיין{{הערה|{{על המשמר||נשואים|19510702|81.1}}}}), בן, בת, אחות ([[רות בן-ישראל]], כלת [[פרס ישראל]] למשפט) וארבע נכדות.

בעלה של דודתו מצד אביו, דינה, היה [[יזהר הררי]], שאף הוא כיהן כ[[חבר הכנסת]] (בכנסות [[הכנסת ה-1|ה-1]] עד [[הכנסת השביעית|ה-7]], תחילה מטעם [[המפלגה הפרוגרסיבית]]) ובן דודו, בנו של יזהר, הוא [[חיים הררי (פיזיקאי)|חיים הררי]], פיזיקאי בעל שם בעצמו, ונשיא [[מכון ויצמן למדע]] לשעבר.
על שמו של נאמן קרויים רחובות ב[[תל אביב]], [[ירושלים]], [[רחובות]] ו[[קריית ארבע]], ו[[סדנת תל אביב למדע, טכנולוגיה וביטחון]] באוניברסיטת תל אביב.

==מספריו==
* עם [[יורם קירש]], '''ציידי החלקיקים''', הוצאת יחד, 1983
* '''הפיזיקה של המאה העשרים''', (עורך: יהודה עופר, התקין וההדיר: [[יואב בן דב (פילוסוף מדע)|יואב בן דב]]), תל אביב: [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], [[אוניברסיטה משודרת]], תשמ"ד 1984
* '''מדיניות הראייה המפוכחת''', (עורך: אדר קיסרי), רמת-גן: רביבים, 1984
* '''היקום האינפלציוני הנצחי''', (עורך: [[חיים שמואלי (עורך ומתרגם)|חיים שמואלי]]), רחובות: מכון ויצמן למדע, היחידה לפעולת נוער, תשנ"ה 1995
* ''' סדר מן האקראי: המדע וחברת האדם בתורת התפתחות מוכללת''', (עורכת ומפיקה: שרה סורני), ירושלים: [[מכון ון ליר בירושלים|מכון ון ליר]], תשנ"ט 1999
* '''יהודים, ישראל והסוגיה הגרעינית: אסופת מאמרים פרי עטו של פרופ’ יובל נאמן''', (עורך: שמואל צבאג), אריאל, המכללה האקדמית יהודה ושומרון, תשס"ז 2007
* {{הארץ||פותחים ספר {{!}} תרומת היהודים למדע|0000017f-e21b-d804-ad7f-f3fb112e0000|1 בספטמבר 2010}}

==לקריאה נוספת==
* [[דן מרגלית]], '''ראיתי אותם''', [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה ביתן]], [[תשנ"ז]]

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
{{פרופילי מדענים}}
* {{קישורי ח"כ|515|פתוחה=ותיק}}
* {{תדהר|17|5177|פרופ' יובל נאמן}}
* {{הספרייה הלאומית|נאמן, יובל, 1925-2006|Neeman, Yuval}}
* {{Find a Grave}}
* {{מרחב|יובל נאמן"OR"נאמן, יובל"OR"Yuval Neeman|יובל נאמן}}
* {{מעריב|לוי יצחק הירושלמי|הנאמנים: 3 דורות – 3 תשובות: ריאיון עם יובל נאמן, אביו גדליה נאמן ובתו ענת נאמן|19710319|186}}, {{מעריב||המשך|19710319|185}}
* [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=53131 "בשבילו זה גרעינים" - ריאיון עם יובל נאמן], [[רונן ברגמן]], מתוך פורום [[צבא]] ו[[ביטחון לאומי|ביטחון]] באתר [[פרש (אתר)|פרש]] (הופיע ב-[[18 במרץ]] [[2005]] במוסף שבעה ימים של [[ידיעות אחרונות]]).
* {{הידען|[[אבי בליזובסקי]]|יובל נאמן בן 80 – הראיון האחרון. פורסם בגלילאו, מאי 2005|neemangalileo_081|31 במאי 2006}}
* {{נתיב|יובל נאמן|קישור אופרטיבי בין ישראל לבין ארצות הברית במלחמת יום הכיפורים|2005_3_neeman|104, יוני 2005, עמ' 53}}
* {{מעריב|נורית ברצקי|אנחנו פרעושים על פלנטה בלתי מצטיינת|19870313|376}}, {{מעריב||המשך|19870313|375}}
* {{נתיב|יובל נאמן|מכירת המחר בנזיד עדשים של עכשיו|2008_4_neeman|2, אפריל-מאי 1988, עמ' 52–55}}
* {{נתיב||ישראל בעידן הנשק הגרעיני:איום והרתעה מעבר ל-1995|1995_5_neeman|46, ספטמבר 1995}}
* חיים שמואלי, {{הידען|[[סיינטיפיק אמריקן]] ישראל|לזכרו של יובל נאמן (1925–2006)|tribute-to-yuval-neeman-120606|12 ביוני 2006}}
* {{נתיב|שמואל צבאג|יובל נאמן ז"ל – לזכרו|2006_4-5_neeman_zl|111–112, ספטמבר 2006, עמ' 62–63}}
* {{מקור ראשון|הודיה כריש חזוני|שותף נאמן|magazine/98797|13 בדצמבר 2018}}
* עופר מגד, [https://ofer-megged.blogspot.com/2013/05/blog-post_18.html מוזרות מינוס שלוש], דברים לזכרו של יובל נאמן
* {{דף שער בספרייה הלאומית|987007296356105171|יובל נאמן (1925-2006)}}

==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}

{{מפקדי חטיבת כרמלי}}
{{שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה}}
{{שרי האנרגיה}}
{{בקרת זהויות}}
{{מיון רגיל:נאמן, יובל}}
[[קטגוריה:ערכים שבהם תבנית בריטניקה אינה מתאימה]]
[[קטגוריה:אלופי-משנה בצה"ל]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת מטעם התחיה]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:פיזיקאים ישראלים]]
[[קטגוריה:ישראלים חברי האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית]]
[[קטגוריה:חברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]]
[[קטגוריה:זוכי פרס רוטשילד]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ישראל למדעים מדויקים]]
[[קטגוריה:חברי כנסת זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:נשיאי אוניברסיטת תל אביב]]
[[קטגוריה:זוכי פרס א.מ.ת.]]
[[קטגוריה:זוכי פרס ויצמן]]
[[קטגוריה:אנשי תוכנית החלל הישראלית]]
[[קטגוריה:אנשי תוכנית הגרעין הישראלית]]
[[קטגוריה:אישים הקבורים בבית הקברות טרומפלדור]]
[[קטגוריה:אתאיסטים ישראלים]]
[[קטגוריה:חברי התנועה למען ארץ ישראל השלמה]]
[[קטגוריה:משפחת נאמן]]
[[קטגוריה:משפחת מושלי]]
[[קטגוריה:חיילי אגף המודיעין]]
[[קטגוריה:אנשי היישוב ילידי הארץ]]
[[קטגוריה:נספחים צבאיים ישראלים בממלכה המאוחדת]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת העשירית]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת האחת עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת השתים עשרה]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי מחקר ואקדמיה]]
[[קטגוריה:חיילי חטיבת גבעתי (תש"ח)]]
[[קטגוריה:מפקדי חטיבת כרמלי]]
[[קטגוריה:חברי הוועדה לאנרגיה אטומית]]
[[קטגוריה:עובדי המרכז למחקר גרעיני - שורק]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל התשע עשרה]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל העשרים]]
[[קטגוריה:שרי ממשלת ישראל העשרים וארבע]]
[[קטגוריה:שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל בכירים שכיהנו כשרים בממשלת ישראל]]
[[קטגוריה:בוגרי גימנסיה הרצליה]]
[[קטגוריה:בוגרי הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מאוניברסיטת לונדון]]
[[קטגוריה:סגל אוניברסיטת תל אביב: פיזיקה ואסטרונומיה]]
[[קטגוריה:מדענים חברי הכנסת]]
[[קטגוריה:שרי ממשלות ישראל זוכי פרס ישראל]]
[[קטגוריה:נפטרים מאירוע מוחי]]
[[קטגוריה:קציני צה"ל בוגרי בית הספר הגבוה למלחמה בפריז]]
[[קטגוריה:מחברי ספרי מדע פופולרי]]
[[קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1925]]
[[קטגוריה:ישראלים שנפטרו ב-2006]]
[[קטגוריה:חברי הכנסת: אנשי צבא]]
[[קטגוריה:תל אביב-יפו: חברי הכנסת]]