ג'ורג' גאמוב

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:מדען ג'ורג' גאמוברוסית: גאורגי אנטונוביץ' גאמוב, באנגלית: George Gamowתבנית:כ, 4 במרץ 190419 באוגוסט 1968) היה פיזיקאי וקוסמולוג רוסי-אמריקאי.

חייו

גאורגי גאמוב נולד באודסה, אז בשליטת האימפריה הרוסית, היום באוקראינה.

הוא החל את לימודי הפיזיקה שלו באוניברסיטת נובורוסיה באודסה, ולאחר כשנה, ב-1923, עבר לאוניברסיטת לנינגרד (כיום סנקט פטרבורג) שם למד זמן מה תחת אלכסנדר פרידמן. הוא נחשב לעילוי בעיני השלטונות הסובייטים, שאף עשו בו שימוש תעמולתי, אך לא היה מרוצה מגישתם למדע שהייתה נגועה באינטרסים פוליטיים והחליט לערוק מהמדינה.תבנית:הערה ב-1932 ניסה לחתור ביחד עם אשתו דרך הים השחור לעבר טורקיה, מרחק של כ-250 ק"מ, אך הניסיון הנועז נכשל בגלל מזג אוויר קשה.תבנית:הערהב-1934 הוזמן לכנס סולווה בבריסל, ולאחר שהשיג ההיתרים הדרושים לצירוף אשתו למסע, עזב הזוג את המדינה ללא כוונה לשוב.

גאמוב ערק לארצות הברית, שם שינה את שמו לג'ורג', והצטרף לאוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון. הוא עסק בעיקר בחקר התהליכים התרמו-גרעיניים שמתרחשים בכוכבים. הוא היה ממפתחי מודל "המפץ הגדול" במסגרתו ניבא את קרינת הרקע הקוסמית, שלדבריו היא שריד מאירוע "המפץ הגדול". כמו כן חקר את תופעת הנוקליאוסינתזה, שהוא התהליך של היווצרות גרעיני יסודות חדשים בכוכבים.

גאמוב היה ער לעובדה שאם היקום היה פעם צפוף יותר הרי שהוא היה צריך להיות חם יותר וגם צפוף יותר עד כדי גרימת פיצוץ, שכן לכך גורמים חום וצפיפות אינסופיים. גאמוב שם לב כבר קודם לכן לעובדה שכאשר דוחסים חומר הוא מתחמם, וכשנותנים לו להתנפח הוא מתקרר.

הוא היה ידוע בחוש ההומור שלו. הוא פרסם את מאמר אלפר-בתה-גאמוב שכתב יחד עם תלמידו רלף אלפר וביקש מהנס בתה לצרף את חתימתו כדי לקבל את הצירוף שנשמע כמו שלוש האותיות הראשונות באלפבית היווני: אלפא, בטא, גמא (α,β,γ). הוא כתב: "יש שמועה שכשתאוריית אלפא-בתא-גאמא ירדה מן האופנה, בתה ניסה לשנות את שמו לזכריה." אודות עמית שלו הוא כתב: "רוברט הרמן, שמסרב בעקשנות לשנות את שמו לדלטר" (נשמע כמו "דלתא"). בנוסף פרסם מספר שירים עוקצניים בנושאי פיזיקה.

ג'ורג' גאמוב פרסם ספרי מדע פופולרי, בהם "הולדת השמש ומותה"תבנית:הערה, "אחת שתיים שלוש... אינסוף"תבנית:הערה, "קורות האדמה" וסדרת "מר טומפקינס". על כך זכה בפרס קלינגה לשנת 1956.

ספריו שתורגמו לעברית

  • הולדת השמש ומותה. עברית: ד"ר ש.פ. קלעי. ספרית פועלים, 1950.
  • קורות האדמה: עבר, הווה ועתיד. עברית: שמואל אילון, הוצאת מסדה, תל אביב, 1949.

לקריאה נוספת

  • George Gamow, Thirty Years that Shook Physics, (1966 Doubleday; 1985 Dover), New York

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה תבנית:רשתות חברתיות

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים

תבנית:בקרת זהויות