כללי דה מורגן

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כללי דה מורגן, הקרויים על-שמו של המתמטיקאי והלוגיקן בן המאה ה-19, אוגוסטוס דה מורגן, הם שני כללים בלוגיקה, בתורת הקבוצות ובאלגברה בוליאנית (בפרט, לוגיקה בוליאנית), הקושרים את הפעולות הבסיסיות בתחומים אלה.

  • לוגיקה: הכללים קושרים את הפעולות "או", "גם", "לא". באופן מילולי בכתיב לא פורמלי, קובעים הכללים כי השלילה של- קיום א' וגם קיום ב', היא אי קיום א' או אי קיום ב'; וכן כי השלילה של קיום א' או קיום ב', היא אי קיום א' וגם אי קיום ב'.

בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:

¬(PQ)(¬P)(¬Q)
¬(PQ)(¬P)(¬Q)

לדוגמה, המשפט "היום לא יום ראשון או שלא יורד עכשיו גשם" שקול לוגית למשפט: "לא נכון ש'היום יום ראשון וגם יורד עכשיו גשם'"

הדגמה של אחד הכללים בעזרת דיאגרמת ון. שתי התמונותתבנית:ש העליונות הן המשלימים של הקבוצות המיוצגות על ידי המעגלים.תבנית:ש התמונה התחתונה מייצגת את החיתוך שלהן- השטח המשותף שלהןתבנית:ש
  • תורת הקבוצות: הכללים קושרים את הפעולות "איחוד", "חיתוך", "משלים". בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
(AB)C=ACBC
(AB)C=ACBC

ובאופן כללי:  (Ai)C=AiC, ו- (Ai)C=AiC

בהתאם להגדרת השלילה, הביטוי '(P+Q) הוא שלילת הביטוי (P+Q), ועל כן יקבל ערך אמת רק אם P+Q הוא בעל ערך 0, כלומר ערך שקרי. כללי דה מורגן קובעים כי שלילת P+Q זהה למכפלת שלילת P בשלילת Q, ואילו שלילת P*Q זהה לחיבור שלילת P עם שלילת Q. בכתיב פורמלי הם מוצגים כך:
(P+Q)=PQ
(PQ)=P+Q

או כך:

p+q=p¯q¯
pq=p¯+q¯

למעשה, ההבדל בין הגרסאות השונות לניסוח הכלל אשר הוצגו לעיל הוא בסימון בלבד.

שימוש בכללי דה מורגן

לכללים אלה מספר שימושים, ביניהם:

  • פישוט של ביטויים מתחומי הלוגיקה והמתמטיקה המתוארים לעיל.
  • פישוט התניות בעת כתיבת תוכניות מחשב.
  • שימוש באלקטרוניקה ספרתית (בה במקרים רבים נעשה שימוש בשתי רמות מתח בלבד) לצורכי פישוט תכנונם של מעגלים חשמליים, למשל, כאלה העושים שימוש בשערים לוגיים.
  • ניתן לעשות שימוש בכללים אלה לצורך ייצוג של ביטויים על ידי שימוש בסוג אחד בלבד של פעולות, למשל פעולות NAND. להרחבה ראו הערך NAND לוגי.

הוכחה

ההוכחה של כללי דה-מורגן מתבצעת באינדוקציה שלמה. כלומר, הצבה של כל הצירופים האפשריים בכל אחד מהפסוקים, נותנת ערכים שווים. כך, אם נציב ערכי אמת ב-P וב-Q, אזי הביטוי (P+Q) יקבל את הערך "אמת" והביטוי '(P+Q), ערכו יהי שקר, כמו גם ערכו של 'p'*q. לאחר הצבת כל הצירופים האפשריים של P ו-Q מתקבל, למעשה, הכלל.

הכלל בנוגע לתורת הקבוצות, ניתן להוכחה על נקלה בעזרת הכללים הנ"ל, זאת, בהינתן ההגדרות של חיתוך, איחוד ומשלים של קבוצה. ההוכחה היא כדלהלן:

a(AB)C

a∉(AB)

¬(a(AB))

¬(aAaB)

(a∉A)(a∉B)

aACaBC

aACBC

ובצורה דומה מוכח גם המשפט השני.

קישורים חיצוניים