כלל המעגל

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אחד הממצאים בתורת ההסתברות בכלל ובתורת המטריצות האקראיות הוא כלל המעגל האומר שבהינתן סדרת מטריצות מרוכבות, Ann×n, שהרכיבים שלהן נדגמו ממשתנים מקריים בלתי תלויים ושווי התפלגות תבנית:אנ בעלי תוחלת 0 ושונות 1 אז אם נסתכל על התפלגות הספקטרום של 1nAn ונשאיף את n נקבל התפלגות אחידה על גבי דיסק היחידה המרוכב תבנית:אנ.

המשפט נחקר במשך שנים מאמצע המאה ה-20, ובשנת 2008 הוכח על ידי טרנס טאו וואן וו תבנית:אנ בגרסתו החזקה ביותר.[1]

ניסוח פורמלי

בהינתן סדרת מטריצות אקראיות (Mn)n=1 כך ש Mnn×n עם ערכים עצמיים λi,i=1,..,n וקבוצת בורל A().

נגדיר את המידה הספקטרלית האמפירית של 1nMn כך: μ1nMn(A):=n1#{jn:λjA}

אז כלל המעגל אומר כי בהינתן סדרת מטריצות אקראיות Mn=(aij)i,j=1i,j=n כך ש-aij משתנים מקריים מרוכבים תבנית:אנ בלתי תלויים בעלי התפלגות שווה, עם תוחלת 0 ושונות 1, אז המידה האמפירית הספקטרלית של 1nMn מתכנסת כמעט תמיד למידה האחידה על מעגל היחידה המרוכב.

דוגמה

ניתן לראות ויזואלית את התפלגות הערכים העצמיים של מטריצות העומדות בתנאי המשפט. נסתכל על An=12Z1+i2Z2,Z1,Z2n×n. כאשר כל ערך ב Z1,Z2 נדגם מהתפלגות נורמלית סטנדרטית, כלומר 𝒩(0,1). כעת אנחנו יודעים כי An עומדת בתנאי המשפט ולכן ננסה לראות את התפלגות הערכים העצמיים שלה.

מפת חום של 5,000 ערכים עצמיים של המטריצה 1nAn

על מנת לראות את האוניברסליות של המשפט האומרת כי המשפט נכון לכל התפלגות העומדת בתנאים, ניתן לעשות דבר דומה עם Z1,Z2 כאשר ערכייהם נדגמו מהתפלגות מעריכית עם פרמטר λ=1 ונרמול המשתנה. כלומר נסתכל הפעם על הערכים העצמיים של An=12(Z11)+i2(Z21) ונקבל את התוצאה הבאה:

מפת חום של 5,000 ערכים עצמיים של המטריצה 1nAn

עקרונות מרכזיים בהוכחת המשפט

המקרה של מטריצות הרמטיות נפתר קודם לכן עם התפלגות חצי המעגל תבנית:אנ של יוג'ין ויגנר.

על מנת להוכיח את המקרה הפרטי של מטריצות הרמטיות ישנן 2 שיטות עיקריות, שיטת המומנטים וטרנספורמציית סטילטיס. במקרה הלא הרמיטי השיטות הללו לא עובדות והיה צורך לפתור את הבעיה מכיוון אחר.תבנית:הערה

בעיה בשיטת המומנטים

במקרה ההרמטי ניתן להשתמש בשיטת המומנטים על ידי כך שאם נדע את כל המומנטים נוכל לקבוע את ההתפלגות הגבולית. כלומר נדע את המומנטים:

1ntr(1nM)k=xkdμ1nMn(x)

אבל נשים לב כי במקרה הכללי אנחנו מקבלים כי התומך של μ1nMn(x) הוא המישור המרוכב. בישר הממשי הפולינומים הם קבוצה צפופה אבל לא כך הדבר במישור המרוכב. לכן, לפי בעיית המומנטים, לא נוכל באמצעות שליטה על המומנטים לקבוע את פונקציית הצפיפות ביחידות.

נשתמש בדוגמה הבאה כדי לקבל אינטואיציה מדוע השיטה לא רלוונטית למקרה הכללי:

U0=(0100001000010000)

U0 היא מטריצה בעלת פולינום אופייני PU0(λ)=(λ)n, כלומר הערך העצמי היחיד הוא 0.

כעת עבור מטריצה מרוכבת ו-ε>0

Uε=(010000100001ε000)

נקבל פולינום אופייני PUε(λ)=(λ)nε(1)n עם n שורשים מרוכבים שונים שהם ε1/ne2πik/n,k=0,..,n1. זה להבדיל מהמקרה הצמוד לעצמו ששם ישנה שליטה בשינוי הספקטרום של מטריצה כתוצאה משינוי קטן, למשל על ידי אי-שוויון וייל.

כעת נקבל כי לכל k=1,...,n1 מתקיים כי

xkdμ1nU0(x)=xkdμ1nUε(x)=0

כלומר ישנה הסכמה מלאה של המומנטים עד k=n1 אבל בזמן ש μ1nU0 נותנת משקל מלא בראשית μ1nUε מתקרבת לצפיפות אחידה על גבי דיסק היחידה.

בעיה בשיטת סטילטס

בשיטת סטילטס מנסים למצוא היפוך לטרנספומצית סטילטס:

sn(z)=1ntr(1nMnzI)1=Cdμ1nMn(w)wzdw

כאשר אם ניתן היה למצוא לנוסחה היפוך היינו מקבלים את ההתפלגות הרצויה. במקרה ההרמטי ניתן להשתמש בנוסחת פלמלג' תבנית:אנ אך במקרה הנוכחי זה לא מתאפשר.

שימוש בפונטציאל הלוגריתמי

על מנת להתגבר על הבעיה בשיטת סטילטס פנו לנוסחת הפוטנציאל הלוגריתמי:

fn(z):=log|wz|dμ1nMn

ניתן להראות כי הקשר בין הנוסחה הזו לנוסחת סטילטס הוא

sn(z)=(x+iy)fn(z)

כעת נסמן את הלפלסיאן ב - Δ ונקבל את הקשר הבא:

dμ1nMn=12πΔfn

באמצעות קשרים אלו ניתן למצוא את ההתפלגות הגבולית המתאימה של כלל המעגל.

היסטוריה

המשפט כפי שהוצג כאן הוא תוצאה של שנים של מחקר. רצף של התקדמויות שהחלו בשנת 1965 בנושא הובילו למשפט בגרסתו הנוכחית שיצא לאור בשנת 2009.[2] מהטה תבנית:אנ היה הראשון שהוכיח את המשפט במקרה הגאוסיהמרוכב עבור התכנסות בתוחלת באמצעות הנוסחה המפורשת של הספקטרום שהוכח על ידי ג'יניברה תבנית:אנ. סילברשטיין תבנית:אנ הוסיף למקרה הגאוסי המרוכב התכנסות כמעט תמיד. גירקו תבנית:אנ עבד על גרסה כללית יותר המכילה התפלגות כלשהי, גרסה אוניברסלית, אך הוכחותיו חסרו בבהירות וריגורוזיות מתמטית. גוטזה תבנית:אנ וטיכהומירוב תבנית:אנ הצליחו להשיג גרסה אוניברסלית אבל עם תנאים נוספים על גבי ההתפלגות והמומנטים שלה.[3] טרנס טאו וואן וו תבנית:אנ הגיעו לגרסה הנוכחית של המשפט אשר מכילה את "תכונת האוניברסליות" ומניחה הנחות מינימליות על גבי המטריצה וההתפלגות הנתונה.

שימושים

למשפט שימושים רבים בתחומים שונים. הנה כמה שימושים למשפט:

הנדסה

בחקר MIMO (תקשורת) אפשר להסתכל על מערכות ענק ולמדל את התקשורת בין אנטנות באמצעות מטריצה אקראית. על מנת לאגור מידע ולאמת את איכותו ניתן להשתמש במשפט על מנת להבין כיצד המידע אמור להתנהג תאורטית ולהשוות אותו למידע הנאגר.תבנית:הערה

ביולוגיה מתמטית

בחקר יציבות מערכות אקולוגיות תבנית:אנ רוברט מיי תבנית:אנ הסתכל על מערכת משוואות דפרנציאליות המתארות את גודל האוכלוסייה של S מינים שונים. הוא גילה מתי מערכת כזאת היא יציבה בכך שהוא הסתכל על היעקוביאן של מערכת כזאת כמטריצה אקראית ושימוש במשפט להבין כיצד נראים אותם ערכים עצמיים.[4]

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים