מדד יעילות (NBA)

מדד היעילות המשמש בליגת ה-NBA (נקרא באנגלית: Player efficiency rating או בקיצור PER) הוא מדד לניתוח ביצועי כדורסל שפיתח ג'ון הולינג'ר, המנסה לכמת את התרומה של כל שחקן לקבוצתו לתוך מספר יחיד. באמצעות נוסחה מפורטת, הולינג'ר פיתח מערכת דירוג סטטיסטי של ביצועי כל שחקן.תבנית:הערה ישנה נוסחה פחות מסובכת, מדד היעילות האירופי, אשר מחברת את סך כל הפעולות החיוביות ומחסרת מסכומן את סכום הפעולות השליליות, והיא הנפוצה יותר בישראל ובאירופה.תבנית:הערה

ייעוד ודרך פעולה

המדד משקלל את הביצועים של שחקן לדקה, תוך התאמתם לקצב המשחק. המדד הממוצע של הליגה הוא תמיד 15.00, מה שמאפשר השוואה של ביצועי השחקן לתקופות ועונות שונות.

המדד לוקח בחשבון ביצועים חיוביים, כגון קליעות מהשדה, זריקות מהקו, שלשות, אסיסטים, ריבאונדים, חסימות וחטיפות וביצועים שליליים, כגון החטאת זריקות, איבודי כדור ועבירות. הנוסחה מוסיפה נתונים חיוביים ומפחיתה נתונים שליליים. ביצועי השחקן מחושבים על פי מספר הדקות ששיחק ולא על פי משחקים, וכך, למשל, ניתן להשוות שחקן ספסל עם שחקן פותח מבלי להתחשב בחלוקת הדקות, אלא בתרומה היחסית לקבוצה ביחס לזמן המשחק. המדד מותאם גם לקצב המשחק של הקבוצה. חזונו של המדד הוא להציג מספר אחד שיסכם את ההישגים הסטטיסטיים של שחקן במשך העונה.

בעיות ביעילות המדד

המדד מתמקד בעיקר בביצועים התקפיים. הולינג'ר מודה כי שני הנתונים ההגנתיים שהמדד משלב - חסימות וחטיפות (אשר לא נרשמו בסטטיסטיקות באופן רשמי עד עונת תבנית:בספורט) - יכולים לייצר תמונה מעוותת של ביצועי השחקן, וכן כי המדד איננו נתון אמין לגבי ביצועי ההגנה. ברוס בואן, אשר נחשב לאחד המגינים הטובים ביותר ב-NBA (לפחות במהלך עונת תבנית:בספורט), השיג באופן שגרתי ניקוד מדד בן ספרה אחת. תבנית:ציטוט יש הטוענים כי המדד נותן משקל מיותר לתרומה של שחקן המשחק דקות מועטות, או נגד הרכב משני של הקבוצה היריבה, וממעיט בערכם של שחקנים שסגנונם מגוון מספיק כדי לשחק מספר דקות של שחקן פותח. כמו כן נטען כי המדד מתגמל על זריקות לא יעילות. דייב ברי, מחבר הספר "שכר הניצחונות", טען כך: תבנית:ציטוט הולינג'ר הגיב, באמצעות הודעה בבלוג שלו ב-ESPN Truehoop: תבנית:ציטוט

מדריך עזר

הולינג'ר הגדיר את המדד כך שתמיד ממוצע הליגה, בכל עונה, הוא 15.00, ואף הגדיר סוג של מדריך עזר שיכמת את התרומה בפרספקטיבה מעשית:

• שנה שתזכר לדורות: 35.0
• "מועמד משמעותי" ל-MVPתבנית:כ: 30.0
• מועמד MVP "חזק": 27.5
• מועמד MVP "חלש": 25.0
• אול סטאר "אמיתי": 22.5
• אול סטאר "גבולי": 20.0
• "מופע חימום": 18.0
• "אחלה שחקן": 16.5
• שחקן "די טוב": 15.0
• שחקן רוטציה: 13.0
• "משנורר" דקות משחק: 11.0
• מועבר בוודאות: 9.0
• התחנה הבאה: ליגת הפיתוח: 5.0

מובילי המדד

מייקל ג'ורדן, מוביל נקודות המדד לקריירה.

לברון ג'יימס, מקום שני בנקודות המדד לקריירה והיחיד שהשיג ארבע עונות עם מדד של מעל 30.

רק 24 פעמים שחקן הגיע למדד של מעל 30.0 במהלך עונה אחת. המדד העונתי הגבוה ביותר הוא 32.85, והוא נקבע על ידי ניקולה יוקיץ'. לברון ג'יימס ומייקל ג'ורדן מובילים את רשימת המצטיינים העונתיים, עם ארבע עונות שבהן הגיעו ל-30 נקודות. לשאקיל אוניל ולווילט צ'מברלין ישנן שלוש עונות כאלה, בעוד אדטוקומבו ואנתוני דייוויס השיגו זאת פעמיים.תבנית:הערה תבנית:בספורט היא העונה היחידה שבה יותר משני שחקנים (אדטוקומבו, דייוויס וג'יימס הארדן) השיגו מדד יעילות של למעלה מ-30.0.

נכון לסוף עונת תבנית:בספורט, אלו הם מובילי המדד לקריירה שלמה:תבנית:הערה

מקרא

^	= כדורסלן שעדיין פעיל ב-NBA
*	= חבר היכל התהילה של הכדורסל

דירוג	שחקן	מדד
1.	מייקל ג'ורדן*	27.91
2.	לברון ג'יימס^	27.49
3.	אנתוני דייוויס^	27.42
4.	שאקיל אוניל*	26.43
5.	דייוויד רובינסון*	26.18
6.	וילט צ'מברלין*	26.13
7.	בוב פטיט*	25.34
8.	קווין דוראנט^	25.20
9.	כריס פול^	25.08
10.	ג'יימס הארדן^	24.84
11.	נייל ג'ונסטון*	24.68
12.	צ'ארלס בארקלי*	24.63
13.	כרים עבדול-ג'באר*	24.58
14.	טים דאנקן*	24.22
15.	מג'יק ג'ונסון*	24.11
16.	קארל מלון*	23.90
17.	סטפן קרי^	23.83
18.	האקים אולאג'ואן*	23.59
19.	לארי בירד*	23.50
20.	ראסל וסטברוק^	23.49
21.	דוויין וייד	23.48
22.	אוסקר רוברטסון*	23.17
23.	קוואי לנארד^	23.08
24.	יאניס אדטוקומבו^	23.02
25.	יאו מינג*	23.02
26.	קובי בראיינט*	22.90
27.	ג'רי וסט*	22.89
28.	אלג'ין ביילור*	22.69
29.	קווין גארנט*	22.66
30.	דירק נוביצקי	22.44

חישוב

כל חישובי המדד מתחילים עם "מדד לא מותאם" (באנגלית: unadjusted Performence Index Rating, או בקיצור uPER). הנוסחה שלו היא:

$uPER=\frac{1}{min}\times (3P+[\frac{2}{3}\times AST]+[(2-factor\times \frac{tmAST}{tmFG})\times FG]+[0.5\times FT\times (2-\frac{1}{3}\times \frac{tmAST}{tmFG})]-[VOP\times TO]-[VOP\times DRBP\times (FGA-FG)]-[VOP\times 0.44\times (0.44+(0.56\times DRBP))\times (FTA-FT)]+[VOP\times (1-DRBP)\times (TRB-ORB)]+[VOP\times DRBP\times ORB]+[VOP\times STL]+[VOP\times DRBP\times BLK]-[PF\times (\frac{lgFT}{lgPF}-0.44\times \frac{lgFTA}{lgPF}\times VOP)])$

כאשר מכפילים ומוסיפים התאמות, המשוואה הנ"ל הופכת להיות:

$uPER=\frac{1}{min}\times (3P-\frac{PF\times lgFT}{lgPF}+[\frac{FT}{2}\times (2-\frac{tmAST}{3\times tmFG})]+[FG\times (2-\frac{factor\times tmAST}{tmFG})]+\frac{2\times AST}{3}+VOP\times [DRBP\times (2\times ORB+BLK-0.2464\times [FTA-FT]-[FGA-FG]-TRB)+\frac{0.44\times lgFTA\times PF}{lgPF}-(TO+ORB)+STL+TRB-0.1936(FTA-FT)])$

לבסוף מכניסים את הנתונים למשוואה הבאה ומקבלים תוצאה סופית: $PER=(uPER\times \frac{lgPace}{tmPace})\times \frac{15}{lguPER}$ כאשר ה-uPER מחושב, הוא חייב להיות מותאם לקצב הקבוצה ומנורמל לליגה כדי להפוך למדד. שלב סופי זה נותן יתרון לשחקנים שקבוצותיהם משחקות בסגנון של יציאה מהירה להתקפה (ולכן החזקת הכדור שלהן גבוהה ויש להן עוד הזדמנויות לעשות דברים בהתקפה), ולאחר מכן קובע את ממוצע הליגה על 15.00 נקודות PER.

כל זה כאשר:

• $factor=\frac{2}{3}-[(0.5\times \frac{lgAST}{lgFG})÷(2\times \frac{lgFG}{lgFT})]$
• $VOP=\frac{lgPTS}{lgFGA-lgORB+lgTO+0.44\times lgFTA}$
• $DRBP=\frac{lgTRB-lgORB}{lgTRB}$

מקרא:

• tm תבנית:כ(Team) - קידומת המציינת שמדובר בנתון קבוצתי ולא בנתון אישי;
• lg תבנית:כ(League) - קידומת המציינת שמדובר בנתון של כלל הליגה ולא בנתון אישי;
• min תבנית:כ(Minutes) - מספר דקות המשחק של השחקן;
• 3P תבנית:כ(3 Points) - מספר השלשות שנקלעו;
• FG תבנית:כ(Field Goals) - מספר הזריקות מהשדה שנקלעו;
• FGA תבנית:כ(Field Goals Attempts) - מספר הזריקות מהשדה שנזרקו (אלו שנקלעו ואלו שלא);
• FT  תבנית:כ(Free Throws) - מספר זריקות העונשין שנקלעו;
• FTA תבנית:כ(Free Throws Atemptts) - מספר זריקות העונשין שנזרקו (אלו שנקלעו ואלו שלא);
• AST תבנית:כ(Asissts) - מספר האסיסטים שנמסרו;
• TO תבנית:כ(Turnovers) - מספר איבודי הכדור שנעשו;
• BLK תבנית:כ(Blocks) - מספר החסימות שבוצעו;
• STL תבנית:כ(Steals) - מספר החטיפות שבוצעו;
• PTS תבנית:כ(Points) - מספר הנקודות שנקלעו בסך הכל;
• VOP תבנית:כ(Value Of Possesion) - הערך של החזקת הכדור (בהתייחסות לליגה, במקרה זה);
• RB תבנית:כ(Reabounds) - מספר הריבאונדים:
  • ORB תבנית:כ(Offensive Reabounds) - ריבאונדי התקפה.
  • DRB תבנית:כ(Defensive Reabounds) ריבאונדי הגנה.
  • TRB תבנית:כ(Total Reabounds) סך הכל - כל הריבאונדים.
  • RBP תבנית:כ(Reabound Precentege) - אחוז הריבאונדים, התקפיים או הגנתיים (בהתאם להקשר), שזכה בהם השחקן כשהיה יכול לנסות לקחתם;
• Pace - קצב המשחק, ממוצע החזקת הכדור של הקבוצה - זמן החזקת הכדור בכל המשחקים חלקי מספר המשחקים.

יש לציין כי בלתי אפשרי לחשב את המדד (לפחות זה המקובל, באופן שתואר לעיל) עבור עונות ה-NBA לפני תבנית:בספורט, שכן הליגה לא תיעדה איבודי כדור בסטטיסטיקות המתקדמות לפני אותה שנה.

ראו גם

• מדד יעילות (כדורסל אירופי)