מהאטלס (ים המלח)

תבנית:יצירת אמנות "מהאטלס (ים המלח)" (1976) היא סדרת תצלומים מעובדים שיצרה האמנית הישראלית דגנית ברסט ומתארים את ים המלח במפות.

תיאור

העבודה "מהאטלס (ים המלח)" היא סדרה של שישה תצלומים שיצרה דגנית ברסט בשנת 1976. בשנים 1976-1975 הרבתה ברסט להשתמש בדימוי המפה ביצירותיה. בין היתר יצרה את "אטלס פיזי, מדיני וכלכלי בעריכת ד"ר משה ברור, מהדורה שישית (אטלס ישראל)",תבנית:הערה המקבילה לעבודה זו, ואת "מפת ארץ ישראל עם גבול מעוין".

ששת התצלומים בסדרה מציגים דימוי זהה של ים המלח, שנלקח מתוך מהדורת שנת 1963 של האטלס שיצר משה ברור. אולם, בכל תצלום השתמשה ברסט בתיאור של ים המלח מתוך מפה אחרת בו. השימוש בקנה מידה שונה של כל מפה והדפסת התצלומים בגודל אחיד של גובה של 60 ס"מ וברוחב של 43 ס"מ הצריך שימוש בתקריב (זום) הולך וגדל שיצר טשטוש של הדימוי.תבנית:הערה בתצלום האחרון בסדרה, לדוגמה, מופיע ים המלח כסימן מטושטש הדומה למספר 8 או לסמל האינסוף ($\mathrm{\infty }$).

רועי רוזן תיאר את העבודה כמבטאת את קריסת הדימוי אל תוך כתם מטושטש וחסר משמעות, בו בעת שהיא מבטאת השהיה של האמון בתרבות ובמדע ובכלים שהם מספקים לאדם המודרני. ניתוח זה התבסס על הפילוסופיה של ז'אן בודריאר אודות הסימולאקרה.תבנית:הערה דוד גינתון (2013) ראה בפעולה זו כייצוג של דחף אל אינסוף מתמטי. דחף זה עשוי להוליך "אל קצה ההכרה, אל אבדנה ואולי גם אל המוות".תבנית:הערה

העבודה הוצגה בתערוכת היחיד "דגנית ברסט: חקירת לוך נס" (1989) במוזיאון ישראל, בתערוכה "גבולות השפה" (1998) ובתערוכת היחיד הרטרוספקטיבית של ברסט "דגנית ברסט: המזימה של הטבע, עבודות, 2013-1973" (2013) במוזאון תל אביב לאמנות ונמצאת כיום באוסף מוזיאון זה.