תוצאות החיפוש

{{קצרמר|מדעי המחשב}} [[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|אמדל]] ...

ב[[מדעי המחשב]], '''שיטת האב''' (Master Theorem) משמשת לפתרון [[נוסחת נסיגה|נוסחאות נסיגה {{קצרמר|מדעי המחשב}} ...

ב[[מדעי המחשב]], '''שיטת אכרה-באזזי''' היא שיטה המשמשת לניתוח ההתנהגות האסימפטוטית של יחס [[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב]] ...

...). אוסף הבעיות שניתן למצוא להן פתרון בזמן סביר מסומן על ידי האות [[P (מדעי המחשב)|P]]. ...כלומר האם שתי המחלקות P ו-NP שוות זו לזו, וזוהי אחת מהשאלות המרכזיות במדעי המחשב. הדעה הרווחת היא כי הדבר אינו נכון. ...

[[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|סקרף]] [[קטגוריה:משפטים בקומבינטוריקה|סקרף]] ...

...], אף על פי שהן נכונות. המשפט פורסם על ידי ה[[מתמטיקאי]] ו[[מדען מחשב|מדען המחשב]] ה[[אמריקאי]] [[גרגורי צ'ייטין]] בשנת [[1971]]. ...ומנת <math>K(n)</math> ומוגדרת כאורך (מספר התווים) של [[תוכנית מחשב|תוכנית המחשב]] הקצרה ביותר שמדפיסה את n. כדי שהמושג [[מוגדר היטב|יוגדר היטב]] יש לבחור [ ...

...ב, אך לא את כולן). יש לשים לב שהתכונה היא תכונה של הפונקציה, ולא של תוכנית המחשב עצמה. באופן אינטואיטיבי המשפט טוען שתוכנית מחשב אינה יכולה לדעת כמעט מאום ע מכיוון שהתכונה לא טריוויאלית, קיים אלגוריתם כלשהו <math>\ A</math> המחשב פונקציה שיש לה את התכונה הזו. בעזרת <math>\ A</math>נבנה תוכנית שתפתור את ב ...

בתורת הסיבוכיות ממדלים בצורה [[מתמטיקה|מתמטית]] פתרון של בעיות מתחום [[מדעי המחשב]]. המודל המקובל הוא [[מכונת טיורינג]], שמדמה את פעולתו של [[מחשב]] בסיסי במ [[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|סביץ']] ...

ב[[מדעי המחשב]], '''למת הניפוח''' (ב[[אנגלית]]: ''Pumping Lemma'') היא [[למה (מתמטיקה)|למ [[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|ניפוח לשפות חופשיות הקשר]] ...

[[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב]] ...

[[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|סקרף]] [[קטגוריה:משפטים בקומבינטוריקה|שפרנר]] ...

...כי X פותר את L. ה"מוודא" V הוא [[מכונת טיורינג]] רנדומלית עם [[אורקל (מדעי המחשב)|אורקל]] הבודקת את ההוכחה ''π'' (המראה כי x פותר את L) ומחליטה האם לקבל הוכ [[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב]] ...

[[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|מייהיל-נרוד]] ...

...חשוב ב[[פילוסופיה]] וב[[מתמטיקה]]. התייחסות עצמית ממלאת תפקיד חשוב ב[[מדעי המחשב]], הן בצד התאורטי והן בצד התכנותי ([[רקורסיה]]), היא עומדת בבסיסם של [[פרקט ...שהם משפטים שמדברים על משפטים רגילים, מטה-מטה משפטים: משפטים שמדברים על מטה-משפטים וכך הלאה. בבנייה כזאת לא ניתן לבנות משפט המתייחס לעצמו ולכן הפרדוקס נמנע. א ...

...מרמן''' (Immerman–Szelepcsényi) הוא תוצאה ב[[תורת הסיבוכיות]] (ענף ב[[מדעי המחשב]]) המראה כי מחלקות [[סיבוכיות מקום]] אי דטרמיניסטיות סגורות לפעולת המשלים ( ...[[NP (סיבוכיות)|NP]] שווה למחלקה [[co-NP]], שהיא שאלה פתוחה חשובה ב[[מדעי המחשב]]. משפט אימרמן עונה על השאלה עבור משאב '''הזיכרון''' - הוא מראה כי לכל פונק ...

[[קטגוריה:משפטים במדעי המחשב|ניפוח לשפות רגולריות]] ...

...titute of Technology in January.}}</ref> ב-1969 צ'רי השלימה תואר שני במדעי המחשב מ[[מכון סטיבנס לטכנולוגיה]].<ref name="bstj-julaug1978" /><ref name=":0">{{ ב-1971 צ'רי הצטרפה ל-Computing Science Research Center (מרכז המחקר במדעי המחשב) של מעבדות בל, וב-1976 קודמה למשרת המחקר הבכירה "חברת צוות הטכני" (Member o ...

...תחום ה[[לוגיקה]] זכה להישגים בולטים במאה זו, ונולד תחום מתמטי חדש, [[מדעי המחשב]]. ...יה]], [[תורת המודלים]] ו[[תורת ההוכחות]], והיא בעלת יחסים הדוקים עם [[מדעי המחשב]] התאורטיים. ...

...יטית]]. כמו כן נעשה שימוש באלגברה ליניארית גם במסגרת [[מדעי הטבע]], [[מדעי המחשב]], [[הנדסה]] ו[[מדעי החברה]]. ...אפסים). זוהי למה בסיסית באלגברה ליניארית, שניתן להוכיח למשל על ידי דירוג. משפטים רבים באלגברה ליניארית מתבססים על למה זאת. ...

...פני עצמו, משפט קנטור משמש גם בתחומים אחרים של המתמטיקה. נביא דוגמה מ[[מדעי המחשב]] ודוגמה מ[[אנליזה מתמטית]]. [[תורת החישוביות]] היא תחום יסודי במדעי המחשב החוקר את היכולות והמגבלות של כל המחשבים באשר הם. [[בעיית הכרעה]] היא שאלה, ...