שיטת אכרה-באזזי

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

במדעי המחשב, שיטת אכרה-באזזי היא שיטה המשמשת לניתוח ההתנהגות האסימפטוטית של יחס נסיגה (רקורסיה), אשר מופיע באנליזה של אלגוריתמי הפרד ומשול שבהם תתי-הבעיות הן בגדלים שונים בצורה משמעותית. השיטה מהווה הרחבה משמעותית של שיטת האב, אשר מניחה שתתי-הבעיות של הבעיה הנתונה הן בגדלים זהים.

שיטת אכרה-באזזי תקפה לנוסחאות חוזרות של הצורה:

T(x)=g(x)+∑i=1kaiT(bix+hi(x))for x≥x0.

התנאים לשימוש הם:

  • הוכחה לקיום בסיס לאינדוקציה
  • ai ו-bi הם קבועים לכל i
  • 0<bi<1 לכל i
  • ai>0 לכל i
  • |g(x)|∈O(xc) כאשר c הוא הקבוע, ו-O הוא סימון אסימפטוטי
  • |hi(x)|∈O(x(log⁡x)2) לכל i
  • x0 הוא קבוע

ההתנהגות האסימפטוטית של (T(x נמצאת כאשר קובעים את הערך של p כאשר ∑i=1kaibip=1 ומכניסים את הערך למשוואה:

T(x)∈Θ(xp(1+∫1xg(u)up+1du))

באופן אינטואיטיבי, hi(x) מסמלת הפרעה באינדקס של T. כאשר מסמנים ש-⌊bix⌋=bix+(⌊bix⌋−bix) ו⌊bix⌋−bix תמיד בין 0 ל-1, hi(x) יכול לשמש כדי להתעלם מפונקציית הערך השלם באינדקס. בדומה לכך, משוואה דומה יכולה לשמש כדי להתעלם מההפרעה בפונקציית התקרה. לדוגמה, T(n)=n+T(12n) ו-T(n)=n+T(⌊12n⌋), יהיו בעלי אותה התנהגות אסימפטוטית לפי שיטת אכרה-באזזי.

השיטה קרויה על שם מפתחיה: מוחמד אכרה ולואי באזזי, שניהם מכהנים כמרצים לאלקטרוניקה והנדסת מחשבים באוניברסיטה האמריקנית בביירות.

קישורים חיצוניים