משפט לוסטרניק-שנירלמן

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

בטופולוגיה, משפט לוסטרניק-שנירלמן הוא משפט הקובע ששתי הטענות הבאות נכונות:

המשפט שוער לראשונה במאמר של לזר לוסטרניק ולב שנירלמן מ-1930. המשפט שקול למשפט בורסוק-אולם שהוכח ב-1933.

למעשה נכון משפט כללי יותר שמכליל את שתי הגרסאות המקוריות של המשפט:

  • בכל כיסוי של ספירה n-ממדית באמצעות n+1 קבוצות, שכל אחת מהן פתוחה או סגורה, יש קבוצה שמכילה זוג נקודות אנטיפודיות.

הוכחה

מספיק להוכיח את המשפט ל-Sn שהיא ספירת היחידה ה-n-ממדית (אוסף כל הנקודות ב-ℝn+1 שמרחקן מהראשית הוא 1).

נוכיח כי המשפט שקול למשפט בורסוק-אולם הקובע שלכל פונקציה רציפה f:Sn→ℝn קיימת נקודה x∈Sn כך ש-f(x)=f(−x).

המקרה הסגור מתוך בורסוק-אולם

במרחב מטרי, המרחק בין נקודה x לקבוצה A, d(x,A), מוגדר כאינפימום של אוסף המרחקים בין x לכל אחת מנקודות A. לפי הגדרת הסגור, אם d(x,A)=0 אז x∈A¯.

יהי F1,…,Fn+1 אוסף של n+1 קבוצות סגורות המכסות את Sn. נגדיר פונקציה f:Sn→ℝn כך:

f(x)=(d(x,F1),…,d(x,Fn))

f בבירור רציפה ולכן לפי משפט בורסוק-אולם קיים x∗∈Sn כך ש-f(x∗)=f(−x∗). בפרט אם קיים 1≤i≤n כך ש-d(x∗,Fi)=0 אז גם d(−x∗,Fi)=0. אולם Fi סגורה ושווה לסגור שלה, ולכן במקרה כזה x∗,−x∗ הן זוג נקודות אנטיפודיות הנמצאות ב-Fi.

נותר המקרה בו d(x∗,Fi)=d(−x∗,Fi)≠0 לכל 1≤i≤n. במקרה כזה x∗,−x∗ לא נמצאות באף אחת מן הקבוצות F1,…,Fn (כי מרחקן מכל אחת מהן חיובי) ולכן הן חייבות להימצא יחדיו ב-Fn+1.

המקרה הפתוח מתוך המקרה הסגור

יהי U1,…,Un+1 אוסף של n+1 קבוצות פתוחות המכסות את Sn. לכל 1≤i≤n+1 ולכל x∈Ui נבחר סביבה פתוחה קטנה מספיק Vx כך ש-x∈Vxi⊆Vxi¯⊆Ui. איחוד כל הסביבות Vxi לכל ה-x וה-i הוא כיסוי פתוח של Sn. הספירה היא קבוצה קומפקטית ולכן יש לכיסוי תת-כיסוי סופי V1,…,Vm. נאחד את כל הקבוצות Vj¯ המוכלות באותה קבוצה Ui. זהו איחוד סופי של קבוצות סגורות ולכן לכל i נקבל קבוצה סגורה Fi⊆Ui. קיבלנו כיסוי F1,…,Fn+1 של הספירה, ולכן לפי המקרה הסגור קיימים l ונקודה x∗∈Sn כך ש-x∗,−x∗∈Fl⊆Ul כפי שרצינו להוכיח.

המקרה הכללי מתוך המקרה הפתוח

יהי A1,…,An+1 אוסף של n+1 קבוצות סגורות או פתוחות המכסות את Sn. לכל Ai סגורה נגדיר Uik={x∈Sn∣d(x,Ai)<1k}. ולכל Ai פתוחה נגדיר Uik=Ai. לכל k, U1k,…,Un+1k כיסוי פתוח של Sn, ולכן לפי הגרסה הפתוחה קיימים lk וזוג נקודות xk,−xk∈Ulkk. אם ל-k כלשהו Alk פתוחה סיימנו, כי xk,−xk∈Ulkk=Alk. לכן נניח שלכל k Alk סגורה. הסדרה {lk} היא סדרה אינסופית שמקבלת מספר סופי של ערכים (שלמים 1≤lk≤n+1) ולכן יש מספר l שמופיע בה אינסוף פעמים. נסתכל על תת-סדרה מתכנסת של הסדרה (xk)k שאיבריה מקיימים lk=l. נסמן את גבולה x∗. מתקיים d(x∗,Al)=limk→∞d(xk,Alk)=0. ולכן, מכיוון שהנחנו ש-Al סגורה, מתקיים x∗∈Al. מאותה סיבה מתקיים −x∗∈Al.

בורסוק-אולם מתוך המקרה הסגור

למה. ניתן לכסות את Sn−1 באמצעות n+1 קבוצות סגורות שלא מכילות אנטיפודים.

הוכחה. נמקם סימפלקס במרחב ה-n ממדי כך שהראשית נמצאת במרכז הסימפלקס. כעת נטיל את n+1 פאות הסימפלקס על הספירה Sn−1 באמצעות קרניים שיוצאות מהראשית. קל לראות שתמונת הפאות הן הקבוצות הסגורות הנדרשות.

הוכחת בורסוק-אולם. נניח בשלילה שקיימת פונקציה f:Sn→ℝn כך שלכל x∈Sn מתקיים f(x)≠f(−x). אזי הפונקציה g:Sn→Sn−1 המוגדרת לפי g(x)=f(x)−f(−x)‖f(x)−f(−x)‖ מוגדרת היטב (כי המכנה לא מתאפס) ורציפה. נשים לב כי לכל x∈Sn מתקיים g(x)=−g(−x).

יהי F1,…,Fn+1 כיסוי של Sn−1 באמצעות קבוצות סגורות שלא מכילות אנטיפודים. g−1(F1)…,g−1(Fn+1) הוא כיסוי של Sn באמצעות קבוצות סגורות, ולכן לפי משפט לוסטרניק-שנירלמן קיימים x∗,−x∗∈g−1(Fl). אולם אז g(x∗)∈f−1(Fl) וגם −g(x∗)=g(−x∗)∈f−1(Fl) בסתירה לטענה ש-Fl אינה מכילה אנטיפודים.

שימושים

משפט לוסטרניק-שנירלמן עומד בבסיס הוכחה פשוטה למשפט לובאס-קנזר בתורת הגרפים, מה שמדגים את היותו כלי חשוב בקומבינטוריקה טופולוגית.

ראו גם

לקריאה נוספת