משפט מוררה

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:סימון מתמטי משפט מוררה הוא משפט באנליזה מרוכבת הנותן תנאי שימושי וחשוב להוכחת הולומורפיות של פונקציה.

המשפט נקרא על שם ג'אצ'ינטו מוררה תבנית:אנ, שהוכיח אותו בשנת 1886.

ניסוח פורמלי

תהי f:D פונקציה רציפה על תחום פשוט וקשיר D.

אם לכל משולש המוכל יחד עם פנימו ב-D מתקיים f(z)dz=0, אזי f הולומורפית ב-D.

הוכחה

ראשית נוכיח שלפונקציה f קיימת פונקציה קדומה ב-D.

תהי z0D נקודה בתחום. מכיוון ש-D קבוצה פתוחה, קיים עיגול B(z0,r)D.

לכל zB(z0,r) נגדיר F(z)=[z0,z]f(w)dw.

יהי =[z0,z,z+h,z0] משולש המוכל בעיגול B(z0,r) (מתקיים בעבור h קטן מספיק כיוון שהעיגול הוא קבוצה פתוחה), מהנתון נובע f(z)dz=0.

נוכל לרשום את השוויון כך:

0=f(z)dz=[z0,z]f(z)dz+[z,z+h]f(z)dz+[z+h,z0]f(z)dz

ולאחר העברת אגפים נקבל

[z,z+h]f(z)dz=[z0,z+h]f(z)dz[z0,z]f(z)dz

ולאחר הצבת ההגדרה נקבל את השוויון [z,z+h]f(w)dw=F(z+h)F(z).

כעת, נוכיח שהפונקציה F היא פונקציה קדומה של f. כלומר מתקיים limh0|F(z+h)F(z)hf(z)|=0.

נשתמש בשוויון שהוכחנו קודם ונקבל:

|F(z+h)F(z)hf(z)|=|1h[z,z+h]f(w)dwf(z)|=1h|[z,z+h](f(w)f(z))dw|1h[z,z+h]|f(w)f(z)|dw1hhsupζ(z,z+h)|f(ζ)f(z)|

מרציפות f נקבל שכאשר h שואף לאפס גם הביטוי 1hhsupζ(z,z+h)|f(ζ)f(z)| שואף לאפס, כלומר מתקיים limh0|F(z+h)F(z)hf(z)|=0, ולכן F פונקציה קדומה של f.

ומכיוון ש-F הולומורפית ב-D נובע שגם נגזרתה f הולומורפית ב-D.

שימושים

משפט מוררה ביחד עם משפט פוביני או מבחן M של ויירשטראס יכול לסייע בהוכחת אנליטיות של פונקציות שמוגדרות על ידי סכום או אינטגרל.

דוגמה: נוכיח את האנליטיות של פונקציית גמא Γ(z) על ידי כך שנוכיח את השוויון CΓ(z)dz=0 לכל מסילה סגורה C.

מהגדרת פונקציית גמא מתקיים CΓ(z)dz=C0xz1exdxdz.

ולאחר שימוש במשפט פוביני כדי להחליף את סדר האינטגרציה נקבל:

C0xz1exdxdz=0Cxz1exdzdx=0exCxz1dzdx

הפונקציה f(z)=xz1 אנליטית, ולכן מתקיים Cxz1dz=0 (נובע ממשפט קושי-גורסה). כלומר CΓ(z)dz=0 לכל מסילה סגורה C, ולכן פונקציית גמא אנליטית בכל המישור.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

תבנית:אנליזה מרוכבת