סכסוך ישראל-חזבאללה ממלחמת לבנון השנייה עד מלחמת חרבות ברזל

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:סכסוך צבאי בין מלחמת לבנון השנייה ועד מלחמת חרבות ברזל התקיים סכסוך בעצימות נמוכה בין ישראל לחזבאללה.

שלביו המאוחרים של הסכסוך השתלבו בתבנית:ה. ארגון חזבאללה, שרואה עצמו כמגינה של לבנון, תובע מישראל להשיב את חוות שבעא, את שבעת הכפרים ואת צפון הכפר עג'ר לריבונות לבנונית.

בסכסוך מעורבים גם פטרוניו של חזבאללה, סוריה ואיראן, וכן ארגוני טרור שונים בסוריה ולבנון, בהם ארגוני טרור פלסטיניים.

רקע

תבנית:ערך מורחב העימותים בין ישראל ובין מיליציות וארגוני טרור הפועלים בדרום לבנון החלו בשנות השבעים, במקביל להתערערות הסדר הפנימי בלבנון ומלחמת האזרחים הלבנונית, לצד גירוש ארגוני האש"ף מירדן בספטמבר השחור. צה"ל ביצע פשיטות מעבר לגבול ישראל–לבנון בשנים הללו, וב־1982 התבססו כוחותיו בלבנון כחלק ממלחמת לבנון הראשונה, כשב־1985 הוגדרה רצועת הביטחון בשליטת צה"ל וצד"ל, מיליציה לבנונית פרו־ישראלית שתחת חסותו. במאי 2000 נסוגו כוחות צה"ל משטחי לבנון לקו הכחול, קו הגבול הבין־לאומי. לאחר הנסיגה התפרסו כוחות חזבאללה בדרום לבנון ועל הגבול הבין-לאומי וביסס בה את שליטתו בבניית בונקרים ובצבירת נשק רב.

בניין מגורים שניזוק מפגיעת טיל בקרית שמונה

בבוקר 12 ביולי 2006 פתח ארגון חזבאללה בהפגזת יישובי הצפון כפעולת הסחה. באותו זמן סמוך למוצב ליבנה באזור זרעית תקפה חוליית חזבאללה בטילי נ"ט שני כלי רכב צבאיים שהיו בסיור על קו הגבול והרגה שלושה חיילי צה"ל. מייד לאחר מכן פרצה חוליית חזבאללה נוספת את גדר המערכת, חדרה לשטח ישראל וחטפה שני חיילי מילואים מחטיבה 5 של צה"ל, אהוד גולדווסר ואלדד רגב, ונסוגה איתם לשטח לבנון. חוליה נוספת חמושה בנשק קל ובמכונות ירייה גיבתה את החוטפים.תבנית:הערה אירוע זה פתח את מלחמת לבנון השנייה.

בתחילת המלחמה הצהיר ראש ממשלת ישראל אהוד אולמרט שאחת ממטרותיה היא להשיב את כושר ההרתעה של ישראל ולשבור את המיתוס סביב הצלחת חזבאללה בשנת 2000 בגרימת הנסיגה הישראלית מלבנון. למבצע היו מטרות נוספות בהן שחרור שני החיילים החטופים, הפסקת אש מוחלטת, פריסת צבא לבנון בכל שטח דרום לבנון והוצאת חזבאללה מאזור דרום לבנון.

ב־12 באוגוסט קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם את החלטה 1701 הקוראת להפסקת אש בין הצדדים וזו נכנסה לתוקפה ב־14 באוגוסט. למרות זאת, מספר תקריות אש בין צה"ל לחזבאללה אירעו לאחר מכן. אחרי הפסקת האש התמקד צה"ל בעיקר בפעולות חישוף והשמדה של מערכות של מנהרות ובונקרים של חזבאללה ליד הגבול. ב־16 באוגוסט החלו כוחות יוניפי"ל להיכנס לשטח שצה"ל שהה בו, ובמקביל לפריסת כוחות יוניפי"ל וכוחות צבא לבנון, שלא פעלו למניעת תקריות עם חזבאללה, התבצעה היערכות מדורגת של כוחות צה"ל. ב־1 באוקטובר יצאו כל כוחות צה"ל מלבנון למעט חלקו הצפוני של הכפר ע'ג'ר.תבנית:הערה

ביצועי צה"ל במלחמת לבנון השנייה נתפסו כחלשים והביאו להתפטרות הרמטכ"ל דן חלוץ, שר הביטחון עמיר פרץ וקצינים בכירים בצה"ל, בהם אלוף הפיקוד ומפקד האוגדה הצפונית, שנמצא אחראי לכשל החטיפה. כמו כן, ישנה ביקורת מצד היסטוריונים צבאיים, עיתונאים, אישי ציבור וקצינים בכירים, הטוענים כי המלחמה לא התנהלה כראוי וכי ישראל לא השיגה את מטרותיה. הציבור הישראלי, אף שתמך ברובו הגדול ביציאה למלחמה, לא הסתפק בתוצאותיה. כתוצאה מכך, קמה מחאה עממית נרחבת שדרשה להקים ועדת חקירה ממלכתית שתחקור את המחדלים. בעקבות כך הוקמה ועדת וינוגרד, ועדת בדיקה ממשלתית בראשותו של השופט בדימוס אליהו וינוגרד, שהגישה את הדו"ח הסופי שלה בסוף ינואר 2007. ועדת וינוגרד ציינה כי לצד היכולות המרשימות שהפגינו חיל האוויר והמודיעין, התגלו כשלים חמורים הן בתחום הצבאי והן בתחום הממשלתי. לצד התוצאות המיידיות היו למלחמה תוצאות ארוכות טווח, כגון התגברות המעורבות הבין-לאומית בלבנון. בנוסף, חזבאללה שיקם את תשתיותיו שנפגעו. ישנן טענות שמעמדו של חזבאללה נפגע כתוצאה מהמלחמה, לצד חוקרים אחרים שטוענים שהארגון התחזק כתוצאה מהמלחמה. לפי החלטת האו"ם צבא לבנון התפרס בתוך דרום לבנון וחזבאללה נדחק צפונה. הפגיעה בכלכלה הלבנונית, שנחשבה לכלכלה פגועת מלחמה, טרם שוקמה, לעומת כלכלת ישראל שהצליחה להשתקם מהר מנזקי המלחמה ולהמשיך בצמיחה. החיילים, שבשמם יצאה ישראל למלחמה, לא שוחררו בעקבותיה ולא נכללו בהסדרי האו"ם לסיום הלחימה.

שלבים

תבנית:להשלים לאחר תום מלחמת לבנון השנייה שרר שקט יחסי בגבול ישראל–לבנון. תקריות בודדות התרחשו בשנים שלאחר מכן, ירי רקטות ארטילריות ביוני 2007 לעבר קריית שמונה וירי נוסף בינואר 2008 לעבר שלומי.

במהלך מבצע עופרת יצוקה, בשנת 2009, התרחשו שתי תקריות ירי רקטות מלבנון לעבר ישראל, ב-8 בינואר לעבר הגליל המערביתבנית:הערה וב-14 בינואר לעבר אצבע הגלילתבנית:הערה על ידי ארגון פלסטיני, שהזדהה כסניף לבנוני של חמאס, מספר רקטות בכל פעם, שגרמו למספר פצועים. בשני המקרים צה"ל הגיב בירי ארטילריה נקודתי לעבר אזור השיגור,תבנית:הערה ממשלת לבנון גינתה את משגרי הרקטותתבנית:הערה וחזבאללה, שהתנער מאחריות, למעשה, יצר תנאים בשטח שאיפשרו את הירי שלהם.תבנית:הערה

בתקופה זו עשתה ישראל מספר מבצעים לסיכול העברת תחמושת לידי חזבאללה, בהם מבצע ארבעת המינים, בה נתפסה אוניית סוחר שנשאה נשק אירני לחזבאללה בידי חיל הים.

כרונולוגיה עד תחילת מלחמת האזרחים בסוריה

מקרא: דגל א' דגל ב' צד א' תקף את צד ב'.

מלחמת האזרחים בסוריה

תבנית:הפניה לערך מורחב

תיאור כללי

מלחמת האזרחים בסוריה היא סכסוך מתמשך שפרץ בסוריה בין כוחות הנאמנים לממשלת הבעת' בראשות הנשיא בשאר אל-אסד ובין אלה המבקשים להדיחה, ועם הזמן התרחב עם כניסת הכורדים, הג'יהאדיסטים, כוחות המזוהים עם ארגון הטרור המדינה האסלאמית ומדינות זרות למערכה. הסכסוך החל ב-15 במרץ 2011, כנחשול של הפגנות ומחאות בכל רחבי סוריה, שהיוו חלק מגל ההתקוממויות בארצות ערב. עם הזמן התפתחו ההפגנות להתקוממות עממית, למרידה ולמלחמת אזרחים, המאופיינת בקרבות קשים, פיגועי התאבדות, התערבויות חיצוניות, זליגות למדינות שכנות, שימוש בנשק קונבנציונלי ובנשק בלתי קונבנציונלי, מעשי טבח, פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות, אלימות עדתית, משבר פליטים ועוד.

תחילת שנת 2012 התאפיינה בהתערבויות חיצוניות במלחמה בסוריה: אסד הסתייע בכוחות שיעים, כגון משמרות המהפכה האסלאמית מאיראן וחזבאללה מלבנון, ונהנה מתמיכה בין-לאומית של רוסיה וסין. לעומת זאת, מורדי האופוזיציה המתונה נתמכו צבאית על ידי מדינות סוניות כגון ערב הסעודית וקטר, וקיבלו תמיכה בין-לאומית ממדינות המערב. ארגוני ג'יהאד סונים, כגון ג'בהת א-נוסרה נוסדו בתחילת המלחמה ונכנסו ללחימה מול כוחות אסד. בתחילת שנת 2013 החלו להופיע סימנים של קרעים פנימיים בין הצבא הסורי החופשי, הנחשב למתון יחסית, לבין חלק מארגוני הג'יהאד, שדוגלים באסלאם הקיצוני.תבנית:הערה בראש הארגונים הללו בלט ארגון המדינה האסלאמית, שבתחילה היה חלק מאל־קאעדה, עד אשר בעקבות מאבקיו עם ג'בהת א-נוסרה, הסניף הרשמי של אל־קאעדה בסוריה, וביולי 2014 הכריז על הקמת ח'ליפות אסלאמית בשטחים הנרחבים שכבש בסוריה ובעיראק.

על פי ההערכות של הארגון הסורי לזכויות אדם, נכון ל-7 במאי 2016, נהרגו במהלך המלחמה כ-500,000 בני אדם, מחציתם אזרחים. 2 מיליון איש נפצעו וכמעט 6 מיליון איש ברחו מהמדינה לטורקיה, לירדן, לעיראק וללבנון והם מוגדרים פליטים. בין ההרוגים כ-20,000 מורדים סורים, מעל 45,000 חיילים מצבא סוריה, יותר מ-3,000 לוחמי מיליציות שיעיות מעיראק ומאיראן, כולל לפחות 640 מחזבאללה, וכ-10,000 לוחמי ג'יהאד זרים, שלחמו בשורות ארגונים סוניים קיצוניים בהם ג'בהת א-נוסרה והמדינה האסלאמית.תבנית:הערה

השפעות מלחמת האזרחים על חזבאללה

תבנית:הפניה לערך מורחב בזמן מלחמת האזרחים בסוריה נשלחו אלפי לוחמי חזבאללה לסייע לנשיא סוריה, בשאר אל-אסד.תבנית:הערה חזבאללה שמר על קשר הדוק עם המשטר הסורי, ייעץ לבכיריו, החזיק בבסיסים ובמחסני נשק בשטח סוריה, ואף השתתף בפועל בלחימה לצד חייליו של אסד.תבנית:הערה במחצית הראשונה של שנת 2013 התנהלו מספר קרבות בחומס ובקוסייר בהם השתתפו לוחמי חזבאללה בגלוי, ואף ספגו אבדות כבדות (כמאתיים הרוגים), בהם מספר בכירים מהארגון, ובראשם: עלי שביב, ראש אגף המבצעים בארגון (מחליפו של עימאד מורנייה).תבנית:הערהתבנית:הערה המורדים תקפו בתגובה את רובע הדאחיה בביירות בשתי רקטות.תבנית:הערה ואף איימו על חזבאללה שאם לא ייסוג מסוריה, הם יתקפו אותו בלבנון.תבנית:הערה ביוני 2013 היו מספר עימותים בין תומכי סוריה לתומכי חזבאללה בלבנון. העימות הגדול שבהם התרחש בצידון. מיליציה סונית בהנהגתו של השייח אחמד אל אסיר תקפה את חיילי צבא לבנון ובעימות שהתפתח נהרגו עשרות אנשים משני הצדדים.תבנית:הערה המורדים גם תקפו את חזבאללה ומפעיליו בשרשרת של פיגועי תופת. בין יולי 2013 לינואר 2014 התרחשו חמישה פיגועי טרור שגבו קורבנות בנפש, ארבעה באזור הדאחיה ואחד נגד שגרירות איראן בביירות, שבו נהרגו 25 בני אדם, בהם נספח התרבות של שגרירות איראן.תבנית:הערה כמו כן, נורה למוות בכיר חזבאללה, חסאן א-לקיס. בעקבות ההתרחשויות הללו הוציא חזבאללה את בכיריו מאזור הדאחיה.

במהלך מלחמת האזרחים בסוריה בוצעו מספר תקיפות אוויריות שיוחסו לישראל נגד משלוחי נשק מסוריה שיועדו לחזבאללה ונגד בכירים בארגון ששהו בסוריה, בהן תקיפת שיירת הנשק הסורית במחוז ריף דמשק בינואר 2013, תקיפות משלוחי הנשק האיראניים לחזבאללה בדמשק במאי אותה שנה, תקיפת שיירת הנשק הסורית לחזבאללה בבעלבכ בפברואר 2014, ותקיפה אווירית בגבול ישראל-סוריה בינואר 2015 שבה נהרגו הגנרל האיראני עלי אללה דאדי וג'יהאד מורנייה, בנו של עימאד מורנייה. בתגובה לתקיפה האחרונה ירה חזבאללה טילי נ"ט על שיירת כלי רכב של צה"ל סמוך לכפר ע'ג'ר. מהירי נהרגו שני חיילים מחטיבת גבעתי ו-7 נפצעו.תבנית:הערה בנאום שנשא מזכ"ל חזבאללה, חסן נסראללה, הוא התייחס בהרחבה לתקיפה הישראלית ולתגובת חזבאללה.תבנית:הערה

במהלך הלחימה בסוריה איבד חזבאללה אלפים מלוחמיו (לפי אחת ההערכות: כ-2,000 הרוגים וכ-5,000 פצועים, נכון לסוף שנת 2015).תבנית:הערהתבנית:הערה

ב-13 במאי 2016 נהרג מוסטפא בדר א-דין, מפקד הזרוע הצבאית של חזבאללה.תבנית:הערה

כרונולוגיה מ-2011 ועד מלחמת חרבות ברזל

תבנית:הפניה לערך מורחב מקרא: דגל א' דגל ב' צד א' תקף את צד ב'.

  • מבצע מגן צפוני היה מבצע צבאי־הנדסי של צה"ל לחשיפה ונטרול מנהרות טרור חודרות גדר, שחפר חזבאללה מלבנון לתוך שטח ישראל. המבצע נערך בין 4 בדצמבר 2018 ל-13 בינואר 2019.
חיילי צה"ל מתקנים פרצה בגדר הגבול שנעשתה על ידי חזבאללה, אפריל 2020
הרמטכ"ל אביב כוכבי ומפקד פיקוד צפון אמיר ברעם בוחנים את אזור הגבול עם לבנון, 25 ביולי 2020
  • תבנית:דגלתבנית:דגל ב־17 במרץ נתגלו שלוש פרצות בגדר הגבול באזור מטולה, יפתח ואביבים. ככל הנראה בתגובה לניסיון חיסול של פעילי חזבאללה בסוריה על ידי ישראל (פעילי החזבאללה לא נפגעו לאחר פגיעה של הטיל הראשון בכביש שליד המכונית בה שהו פעילי החזבאללה מה שאפשר להם לברוח לפני פגיעת טיל נוסף במכונית עצמה). בנוסף, באותו שבוע הוקפצו כוחות צה"ל בעקבות מקרים של נגיעות בגדר המערכת על ידי "רועי צאן" שלוש פעמים.
  • תבנית:דגלתבנית:דגלתבנית:דגלב-20 ביולי, דווח על תקיפה ישראלית של מספר יעדים צבאיים בנמל התעופה הבין לאומי בדמשק. יממה לאחר התקיפה הודיע ארגון חזבאללה כי פעיל מארגונו נהרג בתקיפה.
  • תבנית:דגלתבנית:דגלתבנית:דגל ב-24 ביולי בסביבות השעה 11:15 נפתח ירי מ"מ של צבא סוריה שפגע בבית וברכה ברמת הגולן. בעקבות זאת תקף צה"ל את מערכת נ"מ של צבא סוריה ממנה נורה הטיל.
  • תבנית:דגלתבנית:דגלב-27 ביולי בסביבות השעה 15:30 אירעה תקרית בגבול לבנון-ישראל בגזרת הר דב.תבנית:הערה חוליה בת 3–4 מחבלים ניסו לפתוח באש ולהשתלט על מוצב בגבול. כוח צה"ל זיהה אותם ופתח באש לעברם. המחבלים השיבו באש וברחו בחזרה לשטח לבנון ללא פגע. במשך כשעה צה"ל ירה ירי תותחים כבד שפגע גם במספר בתים בלבנון. לא היו נפגעים לצה"ל באירוע.תבנית:הערה מיד לאחר האירוע נקראו כל היישובים צמודי הגדר לשהות בבתים ונסגרו צירי תנועה, עד שבשעה 16:30 הוסרו כלל המגבלות על העורף הישראלי. חזבאללה טען כי לא היה כלל אירוע ומדובר בפברוק של ישראל במטרה למנוע הידרדרות להסלמה ותגובתו עוד תגיע. בצה"ל הגיבו כי יש להם תיעוד של האירוע. יותר מאוחר כינסו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון בני גנץ מסיבת עיתונאים משותפת בה איימו על החזבאללה כי אם יגיב לבנון תישא באחריות לכך.
  • תבנית:דגלתבנית:דגל ב-25 באוגוסט בשעה 23:00 חוליית מחבלים של חזבאללה פתחה באש לעבר כוח של צה"ל שנע על הגדר באזור מנרה בגבול לבנון. אף שלא היו נפגעים, תקפו בתגובה כלי טיס של חיל האוויר יעדי טרור של חזבאללה בדרום לבנון,תבנית:הערה בהם שתי עמדות תצפית של חזבאללה ליד הגבול.תבנית:הערה

בשנה זו חלה עלייה בניסיונות חדירה של פלסטינים משטח לבנון בעיקר מחפשי עבודה לאור המצב הכלכלי בלבנון. במקביל, חלה הסלמה בשיגורי רקטות משטח לבנון בקיץ 2021.

מלחמת חרבות ברזל

תבנית:הפניה לערך מורחב ב-8 באוקטובר 2023, יומה השני של מלחמת חרבות ברזל, הצטרף חזבאללה ללחימה, בירי של טילי נ"ט, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, ואיפשר למחבלים פלסטינים לחדור לשטח ישראל. בתגובה תקף צה"ל עמדות של חזבאללה, ופעל להריגתם של מחבלי חזבאללה. התכתשות זו שעיקרה התרחשה בצפון ישראל ובדרום לבנון נמשכה לאורך מלחמת חרבות ברזל. לחזבאללה וכוחות הפרוקסי שלו נגרמו למעלה מ-350 הרוגים, וגם בישראל היו כארבעים הרוגים, חיילים ואזרחים. תושבי היישובים שלאורך גבול ישראל-לבנון פונו מבתיהם על מנת שלא ייפגעו.

במהלך קיץ 2024 חלה הסלמה דרמטית בעימות, ובספטמבר 2024 פתחה ישראל במבצע חיצי הצפון, במסגרתו היא התנקשה בבכירי חזבאללה רבים, בהם חסן נסראללה מנהיג הארגון, הפציצה תשתיות ומשגרים של חזבאללה ברחבי לבנון, ופתחה בתמרון קרקעי בהיקף מוגבל בדרום לבנון במטרה לנטרל את התשתיות ההתקפיות של חזבאללה לאורך הגבול ולאפשר את חזרת תושבי צפון ישראל לבתיהם. במהלך הלחימה ספג חזבאללה אבדות כבדות - מעל 3,800 מחבלים כולל ההנהגה הבכירה וצמרת הפיקוד - והושמדו לו תשתיות טרור רבות, בהן 80% מארסנל הרקטות הארטילריות והטילים, כ-70% ממערך הכטב"מים ותשתיות תת-קרקעיות אסטרטגיות בעומק לבנון ושל כוח רדואן בסמוך לגבול.

העימות הסתיים בהסכם ישראל–לבנון 2024 במסגרתו על חזבאללה להפסיק את כל התקיפות נגד ישראל, לסגת מדרום לבנון, להפסיק להבריח נשק לתוך לבנון ומתן חופש לישראל לאכוף את ההסכם בכוח בגיבוי ארצות הברית. רבים, כולל במזרח התיכון ובעולם הערבי, ראו בכך תבוסה לחזבאללה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים

תבנית:ישראל-לבנון תבנית:הסכסוך האיראני-ישראלי