פוסגן

תבנית:תרכובת פוסגן הוא תרכובת שנוסחתה המולקולרית COCl₂, בחומר נעשה שימוש כנשק כימי במהלך מלחמת העולם הראשונה ובמלחמת סין–יפן השנייה והוא משמש כריאגנט תעשייתי חשוב בייצור חומרי גלם לתרופות ותרכובות אורגניות אחרות. בריכוזים נמוכים ריחו כשל חציר או דשא קצוץ ובכמויות מזעריות הוא מופיע באופן טבעי מפרוק או שרפה של תרכובות אורגניות המכילות כלור.

מבנה

כפי שחוזה מודל VSEPR המולקולה מישורית וגודל הזווית כלור־פחמן־כלור הוא 111.8°. אורך הקשר הכפול C=O הוא 1.18Å ואורך הקשר C-Cl הוא 1.74Å.

ייצור

בתעשייה מייצרים פוסגן בתגובה של פחמן חד־חמצני (CO) עם גז כלור כשפחם פעיל משמש כזרז:

• $CO+C{l}_2\Rightarrow COC{l}_2$

התגובה היא אקסותרמית. שינוי האנתלפיה הוא $\mathrm{\Delta }H=-107.6kJ/mol$ ולכן הריאקטור חייב להיות מקורר. מעל ל־200°C הפוסגן מתפרק שוב ל־CO ולכלור קבוע שיווי המשקל ב־300Kתבנית:כ K_eq(300K) = 0.05. בשל בעיות בטיחות, פוסגן כמעט תמיד מיוצר ונצרך באותו מפעל. התפוקה העולמית של החומר עמדה בשנת 1989 על 2.74 מיליון טון.

שימושים

השימוש העיקרי בפוסגן הוא בייצור איזוציאנטים - תרכובות מהצורה R-N=C=O כדוגמת תבנית:אנ (MDI) המשמש ליצור פוליאוריתן. איזוציאנטים מפיקים בתגובה של אמין עם פוסגן.

• $RN{H}_2+COC{l}_2\Rightarrow RN=C=O+2HCl$

בייצור פוליקרבונט מגיבים פוסגן עם ביספנול A

• $HOC{R}_2-X-C{R}_{2}OH+COC{l}_2\Rightarrow 1/n[OC{R}_2-X-C{R}_{2}OC(O)-{]}_n+2HCl$

רעילות

רעילותו הגבוהה של פוסגן נובעת מהתגובה של החומר עם חלבונים בנאדיות הריאה המונעת חילופי גזים ומביאה לחנק. פוסגן מגיב עם קבוצות אמין ויוצר קשרים צולבים בין שרשראות חלבון. סף זיהוי הריח באוויר - 0.4ppm גבוה פי 4 מערך החשיפה התעשייתי המותר (TLV).

קישורים חיצוניים

• תבנית:קטעים בהיסטוריה
• תבנית:בריטניקה