ציאנמיד הסידן

ציאנמיד הסידן (CaCN₂) הוא מלח הסידן של האניון ציאנמיד (CN₂²⁻).

תכונות

ציאנמיד הסידן הוא תרכובת אי-אורגנית חסרת צבע המתגבשת במבנה של מערכת גבישית הקסגונלית.

ציאנמיד הסידן התעשייתי כולל בתוכו 60-70% ציאנמיד הסידן, כ-20% CaOתבנית:כ, 10% פחמן חופשי ועוד חומרים אחרים בכמויות קטנותתבנית:הערה.

היסטוריה

בחיפוש אחר דרכים לייצר ציאנידים לצורך טיהור זהב מתוך עפרות עם תכולת זהב נמוכה, גילו אדולף פרנק וניקודם קארו, שקרביד אלקלי סוחף נתרן בטמפרטורות גבוהות. בשנת 1898 הצליח פריץ רות, עמית של פרנק וקארו, לחמם סידן קרביד ל-1100 מעלות צלזיוס והתוצר שקיבל היה ציאנמיד הסידן, ולא סידן ציאנידי.

ייצור

מייצרים את ציאנמיד הסידן מתגובה של סידן קרביד עם חנקן. סידן קרביד מחומם ל 1000°C בכבשן בו מוזרם גז חנקן לכמה שעות.

$Ca{C}_{2(s)}+N_{2(g)}\to CaC{N}_{2(s)}+C_{(s)}\mathrm{\Delta }{H}^{\circ }=-69kCal/mol$

שימושים

ציאנמיד הסידן משמש בעיקר כדשן, הודות לפעילותו הכפולה בעת פרוקו. בעקבות התפרקותו ממגע עם נוזלים ועל ידי בקטריות בקרקע, משתחרר ציאנמיד, הפועל כקוטל עשבים, לשכבה העליונה של הקרקע, וחנקה הנמצא יותר עמוק בקרקע המספק תזונת נתרן לגידול הרצוי ששורשיו עמוקים יותר. ציאנמיד הסידן גם יעיל נגד מגוון של מחלות צמחים וכן נגד מזיקיםתבנית:הערה.

היקף ייצור

בשנת 1975 עמד היקף הייצור העולמי על כ-200,000 טוןתבנית:הערה.