Testwiki:הידעת?/החלפת קטעי "הידעת?"/ארכיון דיונים שהסתיימו - ההצעה לא התקבלה/2

• האם יש לנו כבר, או שאפשר להרכיב, משהו מויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון34#מישהו יכול לתרגם את התקווה? אדם נבו;שיחה 07:02, 9 באוקטובר 2007 (IST)

על מה בדיוק שמת עינך? סתם עומר • שיחה 16:10, 9 באוקטובר 2007 (IST)

באופן כללי, הסבר למילות התקווה, אולי להתמקד ב"קדימה" ומשמעותה ביהדות, בבתי כנסת, ובעיקר שמתי עיני על בית הכנסת האוסטרלי הפונה מזרחה (אגב, מה קובע אם התפילה תהיה למזרח או למערב? הכדור הוא עגול, לא? כדי להתפלל לכיוון ירושלים אני יכול לפנות לכמה וכמה כיוונים. אולי צריך לבחור תמיד את הקצר יותר?). אדם נבו;שיחה 16:16, 9 באוקטובר 2007 (IST)

הבעיה בכיוון היא שגם אם נקבל את מה שאתה אומר, ישנם שני כיוונים אפשריים (ההפוכים) לא יותר. באוסטרליה אחד מהם זה לא מזרח. סתם עומר • שיחה 16:57, 9 באוקטובר 2007 (IST)

לא משנה. הדיון על זה ב"הידעת?" יכול להיות נחמד. אדם נבו;שיחה 18:21, 9 באוקטובר 2007 (IST)

לא ניתן לחלץ מזה משהו. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:45, 9 באוקטובר 2007 (IST)

• נסו את זה:

ב-1979, טענה מדיום הוליוודית בשם תמרה ראנד כי אגאתה כריסטי נגלתה אליה, וסיפרה לה על מפתח שבכוחו לפתוח את הקופסה שבה מוסתרים יומניה. המפתח, כך אמרה ראנד, מוחבא בחדר 411 של מלון פרה פאלאס באיסטנבול, בו שהתה כריסטי כאשר כתבה את הרומן הבלשי המפורסם רצח באוריינט אקספרס. לאחר פירוק הרצפות נתגלה מפתח חלוד באורך עשרה סנטימטרים. עם זאת, עד היום לא נתגלתה הקופסה הנעולה שאותה אמור המפתח לפתוח.

המקור - כאן אדם נבו;שיחה 23:37, 7 באוקטובר 2007 (IST)

זה חדש או שפור לקודם? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 01:00, 9 באוקטובר 2007 (IST)

זה חדש. אני לא בטוח שאפשר או צריך לשלב. אדם נבו;שיחה 06:36, 9 באוקטובר 2007 (IST)

היו לנו הרבה דיונים בנושא ואנו נמנעים מסוג כזה של הידעת? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 22:46, 9 באוקטובר 2007 (IST)

• סידור האותיות הנפוץ במקלדת מחשב, המכונה "QWERTY" על שם סידור האותיות הראשונות בו, קיים בצורה זו מאז דגם מכונת הכתיבה שהמציא כריסטפור שולס ב-1870. סידור האותיות שאינו אלפביתי, המקשה כביכול למצוא את האותיות עבור מי שאינו מיומן, הוא תוצאה של אופן פעולתה המכני של מכונות הכתיבה הישנה: מנופי האותיות היו נוטים להיתקע אחד בשני בהקלדה מהירה לעיתים תכופות. הסידור המיוחד נועד למנוע התנגשויות על ידי הרחקת אותיות שנפוץ למצוא אותן ברצף אחת מהשנייה. השמח בחלקו (-: הצטרפו למיזם הפורטלים! 00:07, 8 באוקטובר 2007 (IST)

קודם צריך לכתוב את QWERTY ( אנ') ואת מקלדת דבוראק (אנ'). קומולוס • שיחה בואו לעזור בתערוכה 00:17, 8 באוקטובר 2007 (IST)

בלדד השוחי לא מסכים עם מה שכתוב פה. סתם עומר • שיחה 02:41, 8 באוקטובר 2007 (IST)

למה לא? מסכים ועוד איך. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 03:32, 8 באוקטובר 2007 (IST)

קרא את הפסקה "האמת". סתם עומר • שיחה 12:59, 8 באוקטובר 2007 (IST)

קראתי. אפוא הסתירה? מקלדת דבוראק כלל לא מוזכרת כאן. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:59, 9 באוקטובר 2007 (IST)

"אז זהו, כנראה שלא" סתם עומר • שיחה 01:36, 9 באוקטובר 2007 (IST)

ה"כנראה שלא" מתייחס ככל הנראה רק לטענה שהמקלדת של דבוראק טובה יותר. ‏– rotemliss – שיחה 17:32, 11 באוקטובר 2007 (IST)

בלי שני הערכים הנ"ל אין לו קיום, ולא נראה שהם יכתבו בעתיד הקרוב. תקנו אותי אם אני טועה... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 19:04, 11 באוקטובר 2007 (IST)

האם יש לנו משהו כזה:

• מקור הניב הסקרנות (Curiousity) הרגה את החתול הוא בעיוות הביטוי האנגלי "Care killed the cat", שפירושו "דאגה הרגה את החתול". הדאגה שפגעה בחתול היא דאגת היתר של בעליו, שגזז את שפמו של החתול, שעל פי האמונה שימש למטרות ניווט. חתול ששפמו קוצץ נקלע למקומות ללא מוצא, ולכן מת. הכניסה למקומות כאלו היא גם תוצאה של סקרנות, כך שהמשפט נכון על שתי גרסאותיו.

אפשר גם להשתמש בקישורים כאן, כדי להרחיב. אדם נבו;שיחה 21:56, 10 באוקטובר 2007 (IST)

הסקרנות לא הרגה אותי... וגם סובל מ"אדמת". חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 19:06, 11 באוקטובר 2007 (IST)

אפשר גם את זה:

מקור הניב פעם שלישית גלידה, הוא עיוות של הביטוי באנגלית Third time I'll scream שפירושו פעם שלישית אצעק, המילים I'll scream נשמעים כמו Ice cream שפירושם באנגלית - גלידה, והמתרגם העברי החליף בין השניים למרבה הצחוק.

מה אתם אומרים?--‏BigJon‏ • שיחה 13:33, 12 באוקטובר 2007 (IST)

בכלל לא בטוח. דניאל צבי • שיחה 13:34, 12 באוקטובר 2007 (IST)

הבנתי, לא יודע למה לא חשבתי להסכל שם, בכל אופן אפשר להוסיף הסתייגות, אבל אם זה כל-כך מפורסם אז נראה לי שאפשר לוותר על זה לגמרי.--‏BigJon‏ • שיחה 13:46, 12 באוקטובר 2007 (IST)

• אחת מהמסקנות שהוסקו, בעקבות שריפת הענק שפרצה בבית צים בתל אביב ב-4 בפברואר בשנת 1966, היא שיש להתקין טלפון בביתו של מפקד שירותי הכבאות בתל אביב.

מקור - 50 לישראל בשנה הנ"ל. נראה לכם אטרקטיבי?--‏BigJon‏ • שיחה 19:31, 13 באוקטובר 2007 (IST)

לא. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 21:17, 19 באוקטובר 2007 (IST)

• 

  אחד הקשיים המרכזיים העומדים בפני מתורגמנים וגורמים לטעויות תרגום הוא אי הכרה של מושגים או שמות משפת המקור. דוגמא בולטת לכך היא "תרגום שהופיע בפרק של הסדרה "הבוקר שאחרי", במהלך הפרק אומרת אחת הדמויות "I had to chase Christian Slater down the street", משפט שמשמעותו המילולית היא "הייתי חייב לרדוף אחרי כריסטיאן סלייטר" במורד הרחוב), אך בכתובית הופיע: "הייתי צריך לרדוף אחרי מניח רעפים נוצרי". "מניח רעפים נוצרי" הוא תרגום מילולי של שמו של השחקן כריסטיאן סלייטר- שמו הפרטי Christian פירושו "נוצרי" ושם משפחתו Slater יכול להתפרש כ"מניח רעפים" בשל השילוב בין המילה "Slate" (רעף) לסיומת "er" המשמשת בשפה האנגלית לציון מקצועות. נוי 18:25, 15 באוקטובר 2007 (IST)

דניאל צבי, שמתי לב שראית את הקטע הזה. מה דעתך? נוי 18:38, 15 באוקטובר 2007 (IST)

דעתי היא שהאח הגדול עוקב אחרי. קטע נחמד, אך בהתחשב במספר המתרגמים המקצועיים שיש לנו בוויקי, נראה לי שממש חובה לבקש מאחד מהם לחוות את דעתו. דניאל צבי • שיחה 18:47, 15 באוקטובר 2007 (IST)

זוהי אנקדוטה טובה לשיחה, אבל לא מתאימה לדעתי ל"הידעת?" כיוון שהיא איזוטרית מדי. אולי טוב לדבר על טעויות תרגום באופן כללי. לא מזמן בעין הדג גרמו לשינוי שם סרט מ"חרמן על הזמן" ל"סופרבאד" (שיפור ממשי, ללא ספק). אפשר אולי לדבר על זה בהקשר הזה ולקשר לדוגמאות מבולטות מז'אנר ה"קטלני", "גורלי" ו"על הזמן". זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:24, 17 באוקטובר 2007 (IST)

• קראתי ראיון איתה וזה העלה לי את הרעיון: "הידעת, ביתו של מתופף הג'אז האגדי, מקס רואץ' היא מובילת הרכבי ג'אז מודרנים, ושמה - מקסין רואץ'". כמובן שצריך לנסח את זה, אבל יש לזה פוטנציאל? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 20:07, 19 באוקטובר 2007 (IST)

אין התלהבות מהמגיבים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:56, 24 באוקטובר 2007 (IST)

• הפתגם המפורסם : "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יגידו אזובי הקיר?" היא ציטוט שגוי ומקוצר של המספיד בהלווייתו של האמורא רבינא, שאמר: "אם בארזים נפלה שלהבת - מה יעשו אזובי קיר? לוויתן בחכה הועלה - מה יעשו דגי רקק? בנחל שוטף נפלה חכה - מה יעשו מי גבים?" (בבלי מועד קטן, דף כ"ה עמוד ב). משתמש:תמרה

אנקדוטה טובה. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

חסר הפאנץ', ולא ברור למה זה מעניין את הקורא. רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

לא מגרה את הקורא להכנס לערכים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:42, 25 באוקטובר 2007 (IST)

גם אם הקישורים יהיו כחולים? אדם נבו;שיחה 13:42, 26 באוקטובר 2007 (IST)

זה שוכב יותר משבוע ואף אחד לא הציע כלום. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 13:54, 26 באוקטובר 2007 (IST)

• השימוש בצלף במהלך ההיסטוריה במרחב ארץ ישראל היה כה נפוץ, עד כי שמו ההיסטורי 'קפאר' "מהדהד" בדברים שונים, כמו בשם התנא רבי אלעזר הקפר, שכנראה גידלו; במונחים "קפריסין" ו"יין קפריסין", המלמדים כי באי המפורסם גידלו אותו, ואף ייצרו ממנו יין; בכפר האחמדי כבאביר השוכן על הר הכרמל (ביחיד - כֻּבָּאר, ברבים - כבאביר), בו הרבו כנראה לגדלו, ועוד. משתמש:תמרה

לא משהו. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

יש סימוכין? רועי צזנה 10:40, 20 באוקטובר 2007 (IST)

• צמח האגבה, הנפוץ מאד כיום בארץ כשיח נוי, הובא לראשונה ארצה במהלך המאה ה-19 כצמח עיטור לבתי קברות בעיקר. הסיבה לכך היא שלאגבה אורך חיים יוצא דופן: במקום להיות כמו כולם - חד שנתית או רב שנתית, היא גדלה ומתפתחת במשך שבע שנים ואז נובלת ומתה, כזעיר אנפין לחייו של האדם.

לא משהו. וגם אין אגבה. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

אין התקדמות. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 16:39, 30 באוקטובר 2007 (IST)

• כל הפרחים נושאים בתוכם איברי מין זכריים ונקביים, דבר היכול לגרום להם להאבקה עצמית. בשל כך, לפרחים רבים יש "מנגנון בטיחות" המונע מהם האבקה כזאת, שכן תוצאותיה מולידות זנים חלשים מבחינה גנטית, כמו בקרב בני האדם, הנמנעים לרוב מלהינשא בקרבה משפחתית קרובה מדי.

אין פאנץ'. סתם עומר • שיחה 09:41, 18 באוקטובר 2007 (IST)

הוא מת? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:28, 30 באוקטובר 2007 (IST)

ז"ל. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:29, 31 באוקטובר 2007 (IST)

• לממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד אין דגל לאומי. הדגל שמשמש כדגל הלאומי של הממלכה המאוחדת, היוניון ג'ק, או באופן רשמי "דגל האיחוד", הוא למעשה דגל מלכותי.

הידעת מספר 37 מפורטל דגלים וסמלים. איך הוא? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:09, 30 באוקטובר 2007 (IST)

זה מאוד מפתיע. יש סימוכין? כדאי להסביר בכמה מילים מהו דגל מלכותי למי שאין כח לקרוא בקישור. הקישור עצמו מטעה מאוד כי הוא מפנה למונרכיה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:31, 31 באוקטובר 2007 (IST)

הערך על הדגל בוויקי האנגלית דווקא כן מגדיר אותו כדגל הלאומי של בריטניה, ובהמשך אומר רק שמעמדו כדגל לאומי לא נקבע במפורש בחוק. לא מוזכר שם שום דבר על "דגל מלכותי". דב ט. 17:09, 31 באוקטובר 2007 (IST)

זה הדבר שקצת הפריע לי בהידעת? אקראי. אני לא בטוח מה רמת בדיקת הידעת? בפורטלים. איני חושד באיש שהוא מכניס מידע שגוי, אבל אצלנו אני יודע שכל אחד נבדק שבע פעמים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:23, 31 באוקטובר 2007 (IST)

• על-אף שהגוף הטרנס-נפטוני פלוטו נחשב בעבר ככוכב לכת לכל דבר, עקב פסיקת האיגוד האסטרונומי הבינלאומי באוגוסט 2006 בנוגע להגדרתם המדויקת של כוכבי הלכת במערכת השמש, פלוטו מוגדר כיום ככוכב לכת ננסי, כמו אריס, הגדול ממנו בכ-5%, וקרס.

מספר 4 במדעי החלל. איך הוא? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 21:17, 30 באוקטובר 2007 (IST)

ניסוח רע. המרווח בין ה'עקב' לבין התכלס שלו, רחוק מאוד. וגורם לאי הבנה של המסר. צריך שכתוב. חוץ מזה, הופרכה העבודה המושקעת שהכנתי בכיתה ד' בשיעור מדעים! נעה 21:24, 30 באוקטובר 2007 (IST)

משתתף בצערך על העבודה שבטח הושקע בה עמל רב, תנצב"ה. לעניין המרווח, לדעתי הוא בסדר. ניסיתי לשפר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:15, 30 באוקטובר 2007 (IST)

השאלה היא מי לא יודע את זה? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:45, 31 באוקטובר 2007 (IST)

אווו, המון אנשים עדיין חושבים שהוא כוכב לכת. אמנם לי ולך זה ברור, אבל יש אנשים שהידע שלהם באסטרונומיה מסתכם בשמות של תשעת כוכבי הלכת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 31 באוקטובר 2007 (IST)

מה איתו? דלעתי הוא מצויין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:53, 2 בנובמבר 2007 (IST)

אני עם חגי, זה נשמע לי כמו אחד מה"הידעת? כן." נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:19, 3 בנובמבר 2007 (IST)

ראה, ויקיפדים הם אנשים משכילים, ברור שזה יהיה ברור לנו ;) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:54, 3 בנובמבר 2007 (IST)

שאלתי את אשתי, שמה לה ולאסטרונומיה... היא ידעה את זה. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 04:10, 4 בנובמבר 2007 (IST)

פלפל חריף

• בניגוד להנחה הרווחת חריפות אינה אחת מחמשת הטעמים, אלא מבטאת צריבה בלשון ובחך. מספר הטעמים מושלם לחמש משום שבנוסף למליחות, לחמיצות, למרירות ולמתיקות התגלה בשנת 1908 טעם נוסף הנקרא אומאמי והוא נותן תחושת בשרנות לאוכל. מקור המילה אומאמי ביפנית ופירושה: "חוש הטעם".

אמנם מעט אדום, אבל איך הקטע? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:47, 6 בנובמבר 2007 (IST)

"הנחה רווחת" על חמשת הטעמים? אני מכיר רק על חמשת החושים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 14:49, 6 בנובמבר 2007 (IST)

ההנחה הרווחת היא שחריפות זה סוג של טעם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 14:51, 6 בנובמבר 2007 (IST)

זה בעצם שני הידעת אין וואן. את הראשון ידעתי, את השני לא. מעניין מאד. בכל אופן אין לנו ערך על חריפות? ואם הוא מקושר אז גם מליחות חמיצות וכו' כמו כן צריך להיות קישור לאומאמי. ככה שיש לזה בעיית קישורים קשה... אבל יש פה פוטנציאל נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 14:56, 6 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה היא שמלוח (טעם), חמוץ, מתוק ואומאמי, הם הפניות לפסקאות בערך טעם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:41, 6 בנובמבר 2007 (IST)

לא אחרי שתפרק אותם לערכים נפרדים ותרחיב עליהם... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 17:02, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אחלה הידעת? אני סבורה שיש לכתוב מלוח, מתוק, מר וכו' במקום מליחות, מתיקות וחבריהם. נעה 17:53, 6 בנובמבר 2007 (IST)

אז הנה הרשימה הסופית של הערכים שחסרים: חריפות, מליחות, מרירות, מתיקות, חמיצות, חך/חניכיים, (צריבה, אומאמי). אני חושב שאין הצדקה לערך נפרד על כל טעם, אין הרבה מה לכתוב, אבל גם כך זה יותר מדי ערכים בשביל שאני אכתוב את כולם לבד (ועוד לא גמרתי את שושנת האלפים). אם אין התנגדויות נוספות, אני אומר להעביר למוכנים באדומים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:40, 6 בנובמבר 2007 (IST)

בשום פנים ואופן לא. מוכנים באדום זה עם אחד, שניים במקרה חריג ביותר. (אל תיקח דוגמה מהנס בריקר - זה היה פעם). פה יש לנו ארבעה, אולי יותר. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 01:54, 7 בנובמבר 2007 (IST)

אני לא רואה בעיה בהפניה לפסקאות. נוי 20:45, 7 בנובמבר 2007 (IST)

אני רואה פה שניים בעייתים: חניכיים וחריפות. אסביר, אפשר שלא לקשר לצריבה, האמת היא שאני לא ממש מבין איך כותבים על זה ערך שלא יהיה בויקימילון, וכמו שאמרתי, נראה לי שעדיף ערך טוב על חוש הטעם בו מפורטים סוגי הטעמים על-פני 6 קצרמרים. אם מסכימים על זה שיש רק שני אדומים, אז אין בעיה, מישהו יתנדב לקחת אחד מהם ואת השני אני אוכל לכתוב אחרי שושנת האלפים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:34, 7 בנובמבר 2007 (IST)

יש המון מה לכתוב על כל אחד מהטעמים. לפני שנה הייתה כתבה ארוכה ב"גליליאו" על טעמים וניתן להשתמש בה כמקור עיקרי. אני ממליץ לקשר לכל הטעמים ולכתוב אותם לאט-לאט (וראו למשל דיון בנושא מליחות שהיה בהכה את המומחה לפני כמה ימים). אריה מלמד כץ • שיחה 00:25, 9 בנובמבר 2007 (IST)

גנבת לי את המילים... ראו למשל הערך על מתיקות באנגלי. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:26, 9 בנובמבר 2007 (IST)

מילה על חריפות, החומר הפעיל של החריף גורם לשחרור נוירוטרנסמיטור שמודיע על כאב (ששמו החביב הוא en:Substance P, כאשר P זה PAIN). אם אוכלים חריף, מרגישים סוג של כאב בצורתו הטהורה. יוספוס • שיחה 00:34, 9 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה לדעתי היא שאם זה לא יהיה ב"אדומים" אף אחד לא יכתוב את הערכים האלה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:36, 9 בנובמבר 2007 (IST)

ועוד מילה, סליחה על חוסר הסדר, אני לא שמעתי על "חמשת" הטעמים (שמעתי על חמשת החושים) אלא על ארבעתם. יוספוס • שיחה 00:38, 9 בנובמבר 2007 (IST)

זו היתה ההערה הראשונה שלי, ואני עדיין מחכה לסחמוכין. אני לא מתכוון לזרוק אותו לאדומים עם 7 אדומים. זה לא מעשי. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:40, 9 בנובמבר 2007 (IST)

צודק, לא ראיתי. סימוכין לאיזו עובדה? יוספוס • שיחה 00:43, 9 בנובמבר 2007 (IST)

שיש מטבע לשון חמשת הטעמים, ושההנחה הרווחת היא שחריפות היא אחד הטעמים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:48, 9 בנובמבר 2007 (IST)

לא נראה לי שיש מטבע לשון "חמשת הטעמים", אבל אנשים כן נוטים להתיחס לחריפות כטעם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:54, 9 בנובמבר 2007 (IST)

ניתן להעלות מחדש אחרי שיוכחלו הערכים. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:35, 11 בנובמבר 2007 (IST)

• עיר תת-קרקעית-יכול להיות מעניין אם יורחב, גם הפרט על צבא מוחמד. ‏Hummingbird‏ ° יש לך הודעה ° כולי אוזן 23:24, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אתה יוצר משהו? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 05:17, 9 בנובמבר 2007 (IST)

לא זז, מסיר. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:38, 11 בנובמבר 2007 (IST)

• ויליאם פיט הבן, שהיה ראש ממשלת בריטניה במשך חלק ניכר מן המלחמות הנפוליאוניות, מונה לראש הממשלה כשהיה בן 24 בלבד. גם אביו, דודו, בן דודו ואף בנו של רופא המשפחה שלו היו ראשי ממשלה בבריטניה. דב ט. 12:55, 4 בנובמבר 2007 (IST)

אדמת. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:32, 9 בנובמבר 2007 (IST)

לא נראה שיתרפא. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 08:40, 11 בנובמבר 2007 (IST)

ודאי שיתרפא, אלה ראשי ממשלה של בריטניה. דב ט. 23:17, 11 בנובמבר 2007 (IST)

בכל אופן השוס הוא שהוא היה בן 24 בלבד. זה מדהים. היום ראש ממשלה בן 50 נחשב צעיר, ופיט, כשמת בגיל 46, היו מאחוריו 20 שנה בתפקיד. זה לא שהכהונה היתה קלה:

ומה בדיוק אני עושה עם הידעת? ובו 3 אדומים? חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:40, 11 בנובמבר 2007 (IST)

יש למטה גירסה ללא אדומים. מה אתה עושה בדרך כלל? תמיד הם באים כחולים לגמרי? דב ט. 23:41, 11 בנובמבר 2007 (IST)

לדף הראשי עולה כחול לגמרי. אם יש רק אדום אחד, אנו שמים אותו בהמתנה עד שיכתב הערך. מעבר לזה, מוקפא. כמובן שלא מסבנים... אם הקישור חיוני, כמו פה, לא מעלימים אותו. חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 23:45, 11 בנובמבר 2007 (IST)

הנקודה המעניינת יותר (לדעתי) היא הגיל הצעיר, הנפוטיזם זה בונוס. בכל אופן, בזה על פרסיבל אין צורך בקישורים שהוספת - לא מדובר באנשים שזכאים לערך אצלנו. דב ט. 23:52, 11 בנובמבר 2007 (IST)

• אפרופו מחלוקות על "גילוי ברזיל", רציתי להפנות את תשומת ליבכם לen:Theory of Portuguese discovery of Australia. מה דעתכם? נראה לי שאפשר לייצר מזה "הידעת" אחד או שניים, מרקו • שיחה 15:16, 6 בנובמבר 2007 (IST)

קדימה, צור משהו. תגובות כבר יגיעו, אל תדאג... חגי אדלר ~ כמה קישורים שבורים תיקנת היום? 00:30, 9 בנובמבר 2007 (IST)

אין התקדמות. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 21:43, 18 בנובמבר 2007 (IST)

• היריות הראשונות שירה הצי הבריטי במלחמת העולם השנייה היו על אניית המעפילים טייגר היל שהגיעה לחופי יפו ב1 בספטמבר 1939. שני מעפילים נהרגו מן הירי. [1] ‏עמיחי 09:17, 12 בנובמבר 2007 (IST)

סליחה, אבל מה דעתכם על מה שכתבתי כאן? ‏עמיחי 07:51, 18 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה עם הקטע, לדעתי, היא שהוא אנקדוטלי מדי. אמנם אנקדוטה נחמדה מאוד, אבל עדיין. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:44, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אולי תרחיב ותעבה אותו? חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 12:14, 18 בנובמבר 2007 (IST)

אני חדש בעסק של "הידעת". לאיזה כיוון אתה ממליץ להרחיבו? ‏עמיחי 13:08, 18 בנובמבר 2007 (IST)

קודם כל צריך להתמודד עם בעיה כרונולוגית. למיטב זכרוני בריטניה הצטרפה למלחמת העולם רק ב-3 בספטמבר, כך שכל הידעת? הזה רעוע מיסודו. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 18:40, 18 בנובמבר 2007 (IST)

ננסה שוב:

היריות הראשונות שירה הצי הבריטי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה היו על אניית המעפילים טייגר היל שהגיעה לחופי הארץ (ליד חופי אשדוד של היום) ב1 בספטמבר 1939. שני מעפילים נהרגו מן הירי ו-14 נפצעו. מתוך שאר המעפילים, כ-200 מהם הצליחו להתחמק מספינות הצי וירדו בחופי תל אביב ליד הבית האדום והתערבבו בין התושבים שברחוב. השאר נעצרו והועברו למחנה צריפין. [2] [3] ‏עמיחי 20:17, 18 בנובמבר 2007 (IST)

חלילה לי מלצנן את ההתלהבות, אבל משפט הפתיחה לא נראה לי. אמנם מלחמת העולם פרצה, אבל בריטניה לא הייתה שותפה לה עדיין. ולכן משפט כמו "היריות הראשונות שירה הצי הבריטי לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה", אין מקומו פה. חגי אדלר ~ תבניות בערכים מחכות לך! 20:40, 18 בנובמבר 2007 (IST)

תודה על ההערות. אני לומד... נחשוב על זה עוד קצת ונראה אם יצא מזה משהו ראוי. ‏עמיחי 20:50, 18 בנובמבר 2007 (IST)

רגע, הכוונה בקטע היא "לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה בין גרמניה לפולין"? כי אם כן אז זה לא כזה מעניין. אם זה היה לאחר הכרזת המלחמה של בריטניה... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:24, 18 בנובמבר 2007 (IST)

עמיחי, יש משהו או שאנו גונזים? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:37, 26 בנובמבר 2007 (IST)

גונזהו. טרדתי בעבודה אינה מאפשרת לי לטפל בזה כרגע. אחשוב בהמשך על אופציות אחרות. ‏עמיחי 17:55, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תנועת הקוטב המגנטי הצפוני בשנים 1831 - 2001 על רקע צפון קנדה

• השדה המגנטי של כדור הארץ איננו קבוע, והשינויים בו גורמים לתנועה של הקטבים המגנטיים ללא הפסק ממקום למקום. בשנים האחרונות, הקוטב המגנטי הצפוני נע לכיוון צפון-מערב בקצב של כ-40 ק"מ בשנה, גם הקוטב הדרומי נע צפונה, בתנועה שאיננה קשורה לתנועת הקוטב הצפוני. שינויים חלים אף ברמה היומית, כך למשל, נמדדה בקוטב המגנטי הצפוני תנועה של כ-85 ק"מ צפונה ודרומה במהלך יממה אחת עקב השפעת המגנטוספירה. קיימים גם שינויים במחזוריות לא קבועה עקב סערות גאומגנטיות, שרובן נגרמות מפליטה מסיבית של חלקיקים טעונים ברוח השמש עקב התפרצויות בשמש. חקר השדה המגנטי של כדור הארץ בתקופות קדומות, המבוסס על מינרלים שנוצרו מזרמי לבה קדומים - מראה שעוצמת השדה המגנטי השתנה בתקופות שונות, וכיוון השדה המגנטי של כדור הארץ אף התהפך מפעם לפעם: היו תקופות גאולוגיות שבהן מחט המצפן היתה מצביעה לכיוון דרום.

${\mathrm{\backslash 𝕔𝕠𝕝𝕠𝕣}}_{𝔻𝕄𝕐}$ • דף • האם כבר פתרתם את חידה מספר 3 ? • שיחה א' בטבת ה'תשס"ח 13:42, 10 בדצמבר 2007 (IST)

כבר יש את תבנית:הידעת? 23 באוגוסט - סדרה 2 שעוסק באותו נושא. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:47, 10 בדצמבר 2007 (IST)

צודק. ${\mathrm{\backslash 𝕔𝕠𝕝𝕠𝕣}}_{𝔻𝕄𝕐}$ • דף • האם כבר פתרתם את חידה מספר 3 ? • שיחה א' בטבת ה'תשס"ח 13:55, 10 בדצמבר 2007 (IST)

• תבנית:הידעת? 15 באפריל - סדרה 2 - חזרה על נושא המרגמות הצר יחסית, בו דנו כבר ב-3 באפריל - עדיף לרווח. אין ערך ראשי (במקום זאת יש הפנייה לערך חזיר, שלא קשור לזה כלל וכלל). המידות באינצ'ים מסיבה לא ברורה, בזמן שכיום נהוג למדוד במ"מ. מעט קישורים. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 03:19, 13 באפריל 2007 (IDT)

זו לא חזרה, כי הערך הקודם היה שגוי והוחלף. אין לי בעייה עם הפנייה לחזיר אם הייתה הפניה לחזיר מעופף שהרי כל הפואנטה זה על משהו מגושם. מציע להחליף, אך לא להשמיד מהמאגר כי יש כאן משהו נחמד. חגי אדלר 06:47, 13 באפריל 2007 (IDT)

זה לא נכון. נהוג למדוד גם באינצ'ים וגם בס"מ. גילגמש • שיחה 10:32, 13 באפריל 2007 (IDT)

אם גילגמש אמר - אני מאמין. בכל אופן, לא הצעתי למחוק - אבל זו כן חזרה על נושא שהוצג לפני כמה ימים, אפילו שעתה החלפנו אותו כבר. אולי גילגמש יסכים לכתוב את חזיר מעופף? בכל אופן, ממליץ להחליף עם "הידעת?" אחר, מחודש יוני והלאה. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 15:11, 13 באפריל 2007 (IDT)

החלפתי. הנה הידעת טעון השיפוץ: חגי אדלר 20:23, 13 באפריל 2007 (IDT)

מרגמה

חזיר מעופף הוא שמה של מרגמה בריטית בקוטר 9.45 אינטש ממלחמת העולם הראשונה. היא נקראת על שום גודל הפגז ואיטיות תעופתו.

עומר, למה הבאת את זה שוב? הרי הערך חזיר מעופף לא נכתב ובלעדיו אין להידעת? זה תקומה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 20:03, 25 בנובמבר 2007 (IST)

בעיקרון אתה צודק, אבל חשבתי: יש פה פוטנציאל, אולי אחרים יתנו פתרונות. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:11, 25 בנובמבר 2007 (IST)

מרי קירי

• מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית גם בין ארבעת המקרים בו קיבל אדם פרס נובל פעמיים, ב-1911 וב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי. הזוג אינם בני משפחת קירי היחידים שזכו בפרס, בתם, אירן ז'וליו-קירי זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר זה זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

איך? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:41, 23 בנובמבר 2007 (IST)

אחלה, אבל ידוע ממש... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 00:58, 23 בנובמבר 2007 (IST)

ידוע?! על הבת שלה? ועל הבעל של השנייה? לא נראה לי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:25, 23 בנובמבר 2007 (IST)

טוב, אני ידעתי. אבל נראה מה האחרים חושבים, חוץ מזה זה באמת יופי של הידעת? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 01:30, 23 בנובמבר 2007 (IST)

"מה האחרים חושבים"? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:54, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ראוי בהחלט. רק להיפטר מהאנגינה שלו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:39, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אגש לכך מיד לאחר הטיפול בפצצת העטלף, עניין של יום-יומיים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:44, 26 בנובמבר 2007 (IST)

לאנגינה אין לי מזור בינתיים, אבל הניסוח...:

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שזכו בפרס פעמיים. קירי זכתה בפרס ב-1903 יחד עם בעלה פייר קירי, וב-1911 בגפה. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכיה, כאשר אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש ארגון יוניצף כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

נעה 18:05, 26 בנובמבר 2007 (IST)

הבעיה עם הניסוח הזה היא שפייר זכה רק פעם אחת, בפעם השנייה מארי זכתה לבד. אני מעדיף את הניסוח שלי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:40, 26 בנובמבר 2007 (IST)

תקנתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ז בכסלו ה'תשס"ח • 06:50, 27 בנובמבר 2007 (IST)

גרסה לאחר שיפורים של אריה:

מארי קירי

מארי קירי, בין הנשים הבודדות שזכו בפרס נובל, נמנית על ארבעת האנשים שקיבלו את הפרס פעמיים. מארי ובעלה פייר קירי היו הראשונים להבין את תופעת הרדיואקטיביות שהתגלתה על ידי אנרי בקרל. שלושתם זכו בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1903. כעבור 8 שנים היא זכתה לבד בפרס נובל לכימיה, בעקבות גילוי היסודות רדיום ופולוניום. היה זה חמש שנים לאחר שפייר נדרס בתאונת דרכים בפריז. מארי קירי עצמה מתה כתוצאה מחשיפה ארוכת שנים לקרינה מייננת שגרמה להתפתחות מחלת האנמיה האפלסטית בגופה. הזוגות במשפחת קירי המשיכו את מסורת הזכייה. אירן ז'וליו-קירי, בתם של הזוג קירי, זכתה בפרס נובל לכימיה בשנת 1935 יחד עם בעלה פרדריק על סינתזה של איזוטופים רדיואקטיביים חדשים. ואם לא די בזאת, בעלה של בתם השנייה של הזוג קירי, הנרי לבואז, עמד בראש UNICEF כאשר הארגון זכה בפרס נובל לשלום בשנת 1965.

הדיון עבר לדף השיחה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בכסלו ה'תשס"ח • 03:00, 2 בדצמבר 2007 (IST)

שים לב לא להעלות את הקטע עד שייסגר שם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:47, 2 בדצמבר 2007 (IST)

אני חושב שהגרסה הסופית (של אריה) היא המוצלחת ביותר. יש מי שחושב אחרת? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בטבת ה'תשס"ח • 11:47, 10 בדצמבר 2007 (IST)

ולדעתי הגרסה שהוצעה ראשונה (זו שאושרה בדיון בקודם) עדיפה, הוספה של על-מה-בדיוק-ניתן-הפרס-בכל-פעם מכבידה על הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:29, 12 בדצמבר 2007 (IST)

שלום חגי ועומר. לא היינו רוצים לראות זאת כשתי גרסאות העומדות זו כנגד זו. מדובר בתוספת רגילה שמתאימה לקו של כל קטעי הידעת? שלפיו אנו מפרטים במקום בו הקורא יכול לשאול שאלה ולהתעניין עוד קצת. הוספנו את התוספת רק משום שזו הייתה השאלה ששאלנו את עצמנו כשקראנו את הקטע. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:34, 12 בדצמבר 2007 (IST)

אין בעיה, אז לדעתי התוספת מיותרת ואתם דווקא בעדה, נשמע דעות נוספות ונחליט. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:13, 13 בדצמבר 2007 (IST)

דממת אלחוט. אני נותן עוד יום לתגובות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בטבת ה'תשס"ח • 03:33, 17 בדצמבר 2007 (IST)

מה קרה ל"החיפזון מהשטן" שאמרת לי לפני כמה ימים? חכה קצת, חלק "לא נמצאים פה בתדירות שלי ושלך". עומר, שממהר לארוחת בוקר אז לא היה לו זמן להיכנס לחשבון 08:17, 17 בדצמבר 2007 (IST)

קח שלושה, מה שיעמיד אותו ממתין 10 ימים לתגובות... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט' בטבת ה'תשס"ח • 19:22, 17 בדצמבר 2007 (IST)

משלוש הגרסאות שמופיעות כאן אני מעדיף את השנייה - היא הכי פשוטה, תמציתית ועניינית. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 18:18, 18 בדצמבר 2007 (IST)

הדיון שמתנהל כאן מאוד מציק לנו, והוא בפירוש נוגד את אופי המיזם. לדעתנו צורת העבודה במיזם הידעת? צריכה להיות זו: משתמשים מציעים הצעות, וכולם (ובמיוחד העורכים) משפרים את ההצעות, בין אם הדבר נעשה בהערות לטקסט ובין אם הדבר נעשה בעריכה בפועל. לאחר מספר ימים שבמהלכם לא התקבלו הערות נוספים ואנחנו יחד עם חגי אישרנו את הטקסט כמוכן להעברה לדף המערכת, הקטע עובר לשם וממתין להצבה בדף המתאים. האמון שאנו נותנים זה בזה מתבטא בכך שההתייחסות היא תמיד לגרסה האחרונה, ושאלה של בחירה בין גרסאות לא עומדת על הפרק. אנו מאמינים שהגרסה המתקדמת היא בהכרח שיפור של הגרסה הקודמת. יש לזכור שהגרסה האחרונה היא בפירוש לא הגרסה הסופית ויש מקום לערוך אותה, בין אם בצורת תוספות ובין אם בצורת קיצוצים. עוד נקודה: אנו מתנגדים לשימוש בביטויים כמו "קטע לא מוצלח" או "לא מעניין", וחושבים שכל מי שהביא לכאן קטע עשה זאת בגלל שיש בקטע הזה משהו מעניין לפינת הידעת?. אם הקטע לא מלוטש מספיק, תפקידנו לקחת את הקטע שלו ולהפוך אותו למעניין עוד יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:34, 19 בדצמבר 2007 (IST)

כדאי להוסיף אולי את הקורבן ששילמה עבור פרסי הנובל - מוות ממחלות קרינה איתן • שיחה 00:14, 20 בדצמבר 2007 (IST)

הוסף. א&ג מלמד כץ • שיחה 00:26, 20 בדצמבר 2007 (IST)

אם הכוונה בדבריהם של מלמד כץ היא אלי, או גם אלי, אני מתנצל - אני חדש מאוד במיזם ולא מכיר באמת מה הולך כאן ואיך זה עובד. אני גם לא חושב שהבנתי איפה צריך לדון בהידעת הזה: כאן או בדף אחר (איזה?). ספציפית לנוסח האחרון, אפוא, אני חושב שיש בו הרבה יותר מדי אינפורמציה בשביל פסקת הידעת, שלדעתי צריכה להיות פשוטה וישירה מאוד. אני חושב שההידעת המסוים הזה בא להצביע על צירופי המקרים הבולטים בין ההישגים השונים במשפחת קירי (כלומר, שהיא זכתה פעמיים, ושעוד זוגות במשפחתה זכו בפרס ביחד), ופירוט הפרסים אינו תורם לכך דבר, וגם לא דבר מותה מקרינה או דבר מותו של בעלה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 01:00, 20 בדצמבר 2007 (IST)

אביעד, אתה לא קשור לנושא. מה שקרה בדיון לגבי הקטע הבודד הזה לא מאפיין את הדיונים במיזם. אנו ממליצים לארכב את הדיון לגביו ולחזור אליו בעוד כמה חודשים. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:19, 20 בדצמבר 2007 (IST)

מלמדים, ראשית, זה בדיוק אופי המיזם. ישנה הערה על הקטע כמו שהצעתם אותו, הוא ארוך מדי ומלא בפרטים. שנית, רואים שלא הייתם בדיונים הרבה זמן עד לתקרית. אם תרפרפו על הארכיון מהזמן הקרוב תראו שבהחלט מתייחסים לגרסאות, זה פשוט יותר נוח. אם מישהו חושב שתוספת כל שהיא מיותרת הוא יכול לומר "לדעי זה בגדר 'כל המוסיף גורע', ועדיף הקטע ללא ההוספה", במילים אחרות "הגרסה הקודמת". צריך לשים לב מאוד שהוספה לא שווה שיפור. המשפט האחרון שלכם בעניין (בתגובה הגדולה ביותר) נכון מאוד "הגרסה האחרונה היא בפירוש לא הגרסה הסופית ויש מקום לערוך אותה, בין אם בצורת תוספות ובין אם בצורת קיצוצים". אביעד אמר (וגם אני בסיבוב הקודם) שלדעתו ההוספה מיותרת, רק לא במילים אלו ממש, אין צורך להתפדנט. דבר אחרון, לדחות את הדיון שוב זו טמינת ראש בחול. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:45, 20 בדצמבר 2007 (IST)

אז נראה שאנו רואים אחרת את אופי המיזם. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:47, 20 בדצמבר 2007 (IST)

ארכבתי. הידעת? הזה רק גורם לרוחות רעות במיזם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ב בטבת ה'תשס"ח • 00:20, 21 בדצמבר 2007 (IST)

תכל'ס, לא אמור להיות אכפת לי, אני כבר עם רגל וחצי בחוץ, רק נשארתי לסגור את העניין הזה. אבל שמע לי, להשאיר את זה פתוח רק יגרום להתפרצות גדולה יותר אח"כ. חוץ מזה שאני חושב שאם מה שמלמדים אמרו שהם חושבים יקרה פה, אז בעזרתך, הקטעים יהיו הרבה פחות טובים (כלומר, הרבה יותר מדי ארוכים ומעמיסים), והדיונים יהיו הרבה יותר סגורים כשלך ולהם יש את המילה האחרונה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:23, 21 בדצמבר 2007 (IST)

עומר, המיזם מצליח ויצליח איתנו ובלעדינו. התקופה שהיינו פחות פעילים ואתה משכת את המיזם קדימה הייתה מאוד פרודוקטיבית וגם עכשיו אנחנו בתקופה פרודוקטיבית. הדבר היחיד שצרם לנו כשהיינו פחות פעילים זה השיפוט המהיר של הקטעים, והעובדה שאנשים יותר רגישים, כמו תמרה, קצת נעלבו מזה. זו אחת הסיבות שהיה לנו חשוב לחזור. מצד שני התרומה שלך למיזם היא אדירה, וחבל לעשות עניין מקטע אחד מסכן. גם כשלא היינו פעילים בדקנו את רוב הקטעים, משום שבקטע קצר עם פואנטה קל לתפוס אותנו על טעויות. על כל טעות כזו באים בטענות לחגי ואלינו, ובצדק, משום שאנו הרמנו את המיזם והאמינות שלו מוטלת עלינו.

הסיפור הנוכחי התחיל מזה ששחזרת אותנו כשהקטע היה במערכת (איך אתה היית מרגיש אם משהו שעבדת עליו שעה היה משוחזר בלחיצת כפתור). הסיבה שביקשנו לארכב את הקטע הייתה שכעת אנו לא יכולים לגשת אליו בצורה אובייקטיבית. לא תהיה שום בעיה לשלוף אותו בעוד חודשיים שלושה ולעבוד עליו מהתחלה. אנא, חזור למיזם. הקטעים הנהדרים שהעלית וערכת ימשיכו ללוות את ויקיפדיה עוד הרבה שנים וחבל שלא יהיו עוד קטעים כאלו פרי יצירתך. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:41, 21 בדצמבר 2007 (IST)

מאז ומתמיד, גם שאני הייתי פעיל וגם כשלא, גם כשאתם הייתם פעילים וגם כשלא, דברים נקבעו פה לפי קונצנזוס. נראה שעכשיו אתם קצת מערערים על הסיפור הזה, לפי מה שאמרתם, לא נראה שאתם מוכנים לזוז מהעמדה "יותר מלל זה יותר טוב" גם כשיש לא מעט אנשים שחושבים אחרת. זה לעניין הקטע הספציפי עליו מדובר.

דווקא כדי להתמודד נגד בעיית השיפוט המהיר, יש לראות את כל הדעות של כל המשתתפים. מה ששיניתם בזמנו בדף המערכת היה שיפוט מהיר. אנשים רגישים אולי יפגעו מאמירות פסקניות, ובקטע הזה אני איתכם, כמו שאמרתם למעלה עדיף להשתמש בניסוח עדין יותר. עדיין אין לקבל כל קטע.

נראה לי שהטיעון שלכם בדבר "מהילת טעויות" לא משהו. הקטעים פשוט צריכים להיות נכונים.

הסיפור הנוכחי התחיל כששיניתם בלי דיון קטע שאני ועוד אנשים, עמלנו על כתיבתו ושיפוצו. את זה שיחזרתי, והייתי עושה זאת שוב. לעניין הדחייה, כבר הייתה דחייה של שבועיים ונראה לי שכך זה לא ייגמר, חודשיים זה ים-זמן, נראה שאתם מעדיפים לדלג על הקטע הזה בלי לומר זאת. אם לחזור או לא אני אשקול רק אחרי שיהיו תוצאות בסיפור הזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:17, 21 בדצמבר 2007 (IST)

נ"ב. אין סיבה להתחיל לעבוד על הקטע מההתחלה. כבר יש דיון עד הנקודה הזו, אתם תמיד מוזמנים לנסות לחתוך חלק מהתוספות ולראות מה יגידו, או לנסות לשכנע עניינית (בלי להיכנס למונחים ערטילאיים כמו "אופי המיזם"). לילה טוב, סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:19, 21 בדצמבר 2007 (IST)

הזדמנתי לכאן במקרה, ואולי בגלל שאורח לרגע רואה כל פגע, שמתי לב לדיון הזה. אינני יודע מה הקטע שעורר מריבה, אבל אציין שכמו מלמד-כץ (רק מכיוון מאוד אחר), גם לדעתי נראים כאן דברים שמאוד נוגדים את אופי המיזם. אם להמשיל את דפי הידעת לערכים, המיזם הזה מגדיר (בראש הדף) מיהם החברים שיכולים לדון לגבי הערכים, ומיהם החברים שמאשרים את הערכים ומעבירים אותם למרחב הראשי כשהם גמורים. נכון שאנשים יכולים להצטרף, אבל הצגת המיזם כך מאוד לא מזמינה אחרים להצטרף ולהשתתף, וזה מאוד מנוגד לרוחה של ויקיפדיה. איך היה מרגיש אדם שרואה בראש דף שיחה:ערך כלשהו הודעה שהמשתתפים שעורכים ערך זה הם Y, X ו-Z, ו-W מחליט מתי הערך בסדר? אולי זו הסיבה שמספר המשתתפים במיזם הזה מאוד קטן. ‏odedee • שיחה 08:53, 21 בדצמבר 2007 (IST)

אכן, כמו שכתבת, הזדמנת לכאן במקרה, ואינך מבין איך זה עובד. אם היית כאן קבוע, היית רואה שהכל דופק כמו שעון שוויצרי. כן, מה לעשות, גם כאן יש חילוקי דעות כמו בכל מקום אחר בוויקי. המיזם הזה הוא האחרון שצריך להתבייש בתפוקה שלו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ב בטבת ה'תשס"ח • 09:32, 21 בדצמבר 2007 (IST)

לא סתם ההפניה מהעמוד ההידעתות היא לדף הראשי, אם תקרא שם את הנהלים תראה שזה לא כך. אתה יכול לקרוא גם פה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 10:51, 21 בדצמבר 2007 (IST)

עומר, בכל רגע שתרצה אתה מוזמן לחזור ולתרום למיזם. קבל זאת כהבטחה: בעוד חודשיים שלושה נחזור ונדון גם בקטע על מארי קירי. א&ג מלמד כץ • שיחה 14:24, 21 בדצמבר 2007 (IST)

עוד חודשיים שלושה יהיה בדיוק אותו דבר. אתה לא תסכים לקבל את העובדה שלא כולם בעד תוספות בכל מחיר, ואני לא אסכים לכך שכל הדיון מנותב לפי הרגשתך.

חגי, ברכותיי, במו ידייך שחטת את שכתבת בטילדה הרביעית על שיתוף הפעלוה ההדוק, מעתה אמור: "קונצנזוס החייב לכלול את חברי המערכת".

אריה, וואלה, ממך לא ציפיתי.

היו שלום. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:08, 23 בדצמבר 2007 (IST)

עומר, אם נפגעת מהפרשה, אנו מבקשים סליחה. אנא שקול שוב את הפרישה. אנו נמצאים בתקופת פריחה עם קטעים חדשים ומעניינים והרבה משתתפים חדשים. זה הזמן להתגייס יחד ולמלא את הקטעים של 2009. זו משימה קשה ונוכחותך במיזם חשובה. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:45, 23 בדצמבר 2007 (IST)

קודם כל, נפגעתי מאוד. אבל, אחזור על מה שכבר אמרתי בהקשר זה, אתם רק מדברים. תכל'ס אתם ממשיכים להתעקש שההתנהלות תיעשה לפי הרגשתכם בלי להתחשב באף אחד (אלא אם כן הוא מסכים איתכם), כמעט כאילו ההנחה ממנה אתם יוצאים היא שיש לכם אילו שהן קפיטולציות. ולא היא. אני ממשיך להתעקש, הרוב לא איתכם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:55, 23 בדצמבר 2007 (IST)

• אם כבר דיברנו על מיילס, אולי אפשר לציין שהוא אמר פעם שאם צריך לסכם את הג'אז בארבע מילים הן יהיו "לואי ארמסטרונג, צ'ארלי פרקר". מצד שני זה קצת יותר אנקדוטה... נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 18:05, 25 בדצמבר 2007 (IST)

• ניתן למצוא דמיון מפתיע בשמות הדמויות בקומדיות המצבים הפופולאריות סיינפלד (1989-1998) וחברים (1994-2004). לדוגמא, לאישה שהתארסה לג'ורג' קוסטנזה קוראים סוזן רוס בעוד שאשתו לשעבר הלסבית של רוס גלר התחתנה עם אישה בשם סוזן. כשג'רי סיינפלד חושב שהוא מצא את אהבת חייו, הוא מגלה שלאישה זו יש את אותם ראשי תיבות כמו שלו בשמה- בדומה לרוס גלר ורייצ'ל גרין (R.G), שסיפור אהבתם מלווה את הסדרה "חברים" לכל אורכה. נוי 19:41, 19 בדצמבר 2007 (IST)

נוי, זה קטע נחמד מאוד. יש עוד מקום לעריכה על מנת להדגיש את הפואנטה. השאלה הראשונה שמתעוררת היא אם חברים העתיקו מסיינפלד. האם מישהו בדק את זה? א&ג מלמד כץ • שיחה 23:05, 19 בדצמבר 2007 (IST)

אגב באחת העונות הראשונות של סיינפלד, ג'ורג' יוצא עם מישהי שנהיית לסבית. לדעתי זו אפילו אותה שחקנית כמו סוזן. קטע נחמד בהחלט. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:42, 19 בדצמבר 2007 (IST)

למלמדים- אין לי מושג מה זה אומר, זה סתם שילוב מפתיע של עובדות ששמתי לב אליהן. נינצ'ה- זו לא רק אותה שחקנית, זו אותה הדמות! נוי 15:01, 20 בדצמבר 2007 (IST)

העניין הוא שאנו מפנים מהידעת? לערכים שיש בהם את המידע בצורה מורחבת. יכול להיות שעלית על משהו נחמד שמוכר בעולם התרבות. האם תוכל לנסות לעשות חיפוש מקיף באינטרנט על הנושא. אם תמצא משהו, אז תוכל גם להוסיף לערכים עצמם יחד עם סימוכין מתאימים. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:46, 20 בדצמבר 2007 (IST)

כן, זה מה שזכרתי אבל לא הייתי בטוח. זה בהחלט מתאים לאזכר לא? את הלסביות שלה גם. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 07:22, 21 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתנו צריך לחפש את הסיבה לדמיון, ואז ניתן יהיה להשלים את הידעת הזה וגם להכניס את המידע לערכים. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:42, 22 בדצמבר 2007 (IST)

זה נראה לי צירוף מקרי מדי. אלא אם כן יש לך סימוכין לכוונת מכוון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:52, 23 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא נראה כמו צירוף מקרים ומדובר בקטע נחמד מאוד. הקריטריון כאן הוא אם מדובר במידע שניתן להכניס לערכים עצמם. נוי, נסה לעשות חיפוש רציני באינטרנט. אפילו אם תראה שאותם אנשים עבדו על שתי הסדרות זה יכול להיות קצה חוט. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:48, 23 בדצמבר 2007 (IST)

האזכור שסוזן רוס הייתה לסבית לא משתלב טוב במשפט ("אשתו לשעבר הלסבית" לא נשמע מדהים), ובשל העובדה שהוא לא רלוונטי לקטע, אני מציע להסירו. ירון • שיחה 00:38, 24 בדצמבר 2007 (IST)

גם סוזן ג'ורג' הייתה לסבית. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:41, 25 בדצמבר 2007 (IST)

למיטב ידיעתי, אין סיבה לדמיון המקרי הזה. הסדרות היו מתחרות זו לזו וברשתות יריבות (FOX ו-NBC). את סיינפלד כתב והפיק (לפחות בעונות הראשונות) לארי דייוויד ועל חברים היו אמונים חבורת כותבים-חברים זמן רב. לא ידוע לי על שיתוף פעולה במהלך שידורי הסדרות, ואופיין מאוד שונה זה מזה. הדבר דומה בעיני לדילוגי אותיות בתנ"ך - מדובר בשתי סדרות מצליחות עם מספר יחסית גדול של דמויות ראשיות ועונות שסיפקו מספר דיי גדול של עלילות. חיפוש מקיף יתן, להערכתי, תוצאות דומות גם עם משפחת סימפסון, קוסבי או באנדי - סדרות נוספות שרצו זמן רב. זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:35, 30 בדצמבר 2007 (IST)

אני עם זהר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:53, 30 בדצמבר 2007 (IST)

הסרתי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ב בטבת ה'תשס"ח • 01:08, 31 בדצמבר 2007 (IST)

• כרגע זה דל יחסית וזה רק רעיון ראשוני. את השנים בהן כל דבר קרה אני אביא מאוחר יותר. אין לי מקור רשמי שיכול לומר לי דבר כזה, אבל אמא שלי היא יוצאת הקיבוץ, ולכן נראה לי שניתן להסתמך עליה כמקור אמין יחסית. זה נראה לי כמו הידעת? שיכול להיות מבדר וקליל מעט. הנה:

קיבוץ בית זרע לא התחיל בשם "בית זרע": בתחילה הוא נקרא "דגניה ג'" כהמשך לדגניה א' ודגניה ב', לאחר מכן "כפר נתן לסקה" או "כפר נתן" על שם החלבן שהגיע לקיבוץ מפעם לפעם, ורק לאחר מכן הוחלט לקרוא ליישוב "בית זרע", שהוצע ע"י ביאליק מהפסוק "בית זרע ובית נטע" (מקור בהמשך). כיום השם בית זרע מהווה מקור לבדיחות הן מפי תושבי הקיבוץ והם מפי תושבי היישובים השכנים, כאשר יש התייחסות במילה "זרע" למונח תא זרע, כך שלמעשה הכוונה בבית זרע היא לאשכים.therealRRR 21:47, 29 בדצמבר 2007 (IST)

רעיון נחמד, אבל בעייתי מאוד מבחינת הצבתו בעמוד הראשי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:28, 29 בדצמבר 2007 (IST)

עומר צודק. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:44, 1 בינואר 2008 (IST)

• התוכנית "זהו זה!", תוכנית מערכונים בהגשתם של שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, דבל'ה גליקמן ואבי קושניר, שודרה במשך 20 שנה, משנת 1978-1998, ובכך הפכה לתוכנית הישראלית ששודרה הכי הרבה זמן בתולדות המדינה.

therealRRR 21:14, 26 בדצמבר 2007 (IST)

נחמד - אין מספיק קטעים בתחום, אבל כדאי להרחיב ולמצוא עוד איזו פואנטה הקשורה לזהו זה. מלמד כץ • שיחה 23:00, 26 בדצמבר 2007 (IST)

כרגע זה קצת יותר מדי "שיאי גינס", אם תמצא עוד פואנטה... סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:20, 27 בדצמבר 2007 (IST)

מסכים עם עומר. כשזו הפואנטה היחידה, עדיף להימנע מלהוסיף את זה. אחרת ניתן ליצור עוד הרבה מאוד קטעים שרק מציינים מי היה ה-X הכי Y. תומר 16:05, 27 בדצמבר 2007 (IST)

התוכנית "זהו זה!", תוכנית מערכונים בהגשתם של שלמה בראבא, מוני מושונוב, גידי גוב, דבל'ה גליקמן, אבי קושניר ועוד, שודרה במשך 20 שנה משנת 1978-1998, ובכך הפכה לתוכנית הישראלית ששודרה הכי הרבה זמן בתולדות המדינה. מאז ירידת התוכנית, היחידים מהמגישים שהמשיכו בתוכניות מערכונים טלוויזיוניות הם מושונוב (קצרים) וקושניר (בתפקידי אורח בהישראלים), למרות שגם האחרים התארחו בתוכניות מסוג מדי פעם, כמו בראבא וגידי גוב שהתארחו בארץ נהדרת.

therealRRR 20:25, 28 בדצמבר 2007 (IST)

הבעיה עם הטקסט היא שהוא מאוד מאוד זמני ובניסוח הנוכחי - שגוי. לא רק שישנן תוכניות אחרות אשר שברו זה מכבר את השיא של "זהו זה" (ערב חדש בשליפה מהמותן), אלא שגם דובל'ה גליקמן (תוכנית מערכונים שהתבססה על דמותו של "שאול", לפני קומדית המצבים), ואולי באופן בולט למדי גידי גוב ("לילה גוב") המשיכו להגיש תוכניות מערכונים בפורמטים כאלו או אחרים. כתיבה דייקנית יותר תהיה כי מדובר בתוכנית המערכונים ששרדה הכי הרבה זמן.

ובהקשר זה, אני רוצה להציע שינדנדו לי לכתוב משהו על en:Guiding Light, ככל הנראה הסדרה הארוכה ביותר בתולדות התרבות המודרנית, אשר החלה עוד ב-1937 בתור תסכית רדיו, עברה לטלוויזיה בשחור לבן ב-1952, המשיכה לשדר בצבע ב-1967 והפרקים ממשיכים עד היום (כ-17,000, כולל תסכיתי הרדיו). הסידרה מעולם, למיטב ידיעתי, לא הגיעה לישראל. חגי, יש לך CBS? זהר דרוקמן - I♥Wiki‏ 01:28, 30 בדצמבר 2007 (IST)

הא? למי אין... אבל בגלל ויקי אין לי זמן לצפות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 20:56, 31 בדצמבר 2007 (IST)

• קצת טריויה על בתי המלוכה:

אלפונסו השלושה-עשר נישא לנסיכה ויקטוריה מבטנברג. ויקטוריה זו היא נכדתה של ויקטוריה, מלכת הממלכה המאוחדת(בתה של ביאטריס). כך שחואן קרלוס נכדם הוא גם טוען לכתר הבריטי, אם כי סיכוייו קלושים.

השם בטנברג עצמו מעניין.

הנסיך האנגלי פיליפ, בעלה של אליזבת, שהוא יווני במוצאו(פיליפוס), הוא נכדם של הנסיך לואיס מבטנברג ואשתו ויקטוריה (לא אותה ויקטוריה...). ויקטוריה זו אף היא נכדתה של המלכה ויקטוריה, מבתה אליס. כך שחואן ופיליפ הם דודנים.

אבל יש נקודה מעניינת נוספת: (למי שזוכר - יש הידעת? על הוויתור הבריטי על השם הגרמני סקסה-קובורג-גותה) :

הנסיך פיליפ בחר דווקא בשמה של אימו - בטנברג - כשם משפחתו, ואינגלז אותו למאונט-באטן. מאחר שהשושלת הבריטית תיקרא וינדזור -מאונטבאטן - הרי ששוב חוזר לאנגליה שם משפחה גרמני - אם כי מאונגלז. איתן • שיחה 00:55, 20 בדצמבר 2007 (IST)

איתן, יש כאן חומר מעניין. האם תרצה לנסות לשלב אותו לקטע חדש. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:32, 20 בדצמבר 2007 (IST)

תגדירו את הנושא לקטע ואנסה לבנות אותו. אם זה השם מאונטבאטן - צריך לכתוב ערך. איתן • שיחה 14:56, 21 בדצמבר 2007 (IST)

נסה להתרכז בנושא השם ותראה מה יוצא. אתה המומחה וקשה לנו לכוון מראש. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:45, 22 בדצמבר 2007 (IST)

אגב, חואן קרלוס אמור היה להיות במקום ה-500 בערך בירושת הכתר, ואשתו במקום ה-420 בערך, אך שניהם לא יכולים לרשת את הכתר הבריטי, גם אם כווולם ימותו, מכיוון שהם (לא עלינו) קתולים... ‏עמיחי 09:42, 20 בדצמבר 2007 (IST)

סיפור מעניין על בית המלוכה הספרדי הוא שסופיה מלכת ספרד, אמו של פליפה נסיך אסטוריאס, מלכה הבא של ספרד, היא צאצאית לבית המלוכה של דנמרק, שמוצאו מממזרתו של יוהן פרידריך שטרואנזה, שהתעסק עם אשתו של כריסטיאן המלכה קרולינה מתילדה והביא לעולם את הנסיכה לואיזה אוגוסטה. הפואנטה היא שעם עלות המלך הספרדי החדש על הכס יהיה מוצאו לא משושלת של מלכים ורוזנים, כי אם מהרפורמטור החשקן שטרואנזה, שהיה אחד מפשוטי העם, והצליח להתלבש על המלכה הבודדה שהייתה נשואה ללוקה בנפשו. אלמוג*הצטרפו למיזם המדינות* 13:30, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אני אגן קצת על פליפה, לפני שהוא יגיש נגדך תביעת דיבה תבנית:חיוך. אל תשכח שמצד אביו הוא מצאצאי המלכה ויקטוריה, לואי הארבעה עשר, וקרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בין היתר. כך שייחוס מכובד יש לו. ‏עמיחי 13:41, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אני הצלחתי להתבלבל. אם אתה מצליח ליצור מזה קטע מובן כבר הערכתי תהיה נתונה לך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:48, 25 בדצמבר 2007 (IST)

בסך הכל עניתי לדבריו ה"משמיצים" של אלמוג. נחלצתי להגן על הנסיך פליפה היקר. האם ייצא מזה "הידעת?" מי יודע? ‏עמיחי 15:24, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אני התבלבלתי דווקא מהדברים של אלמוג. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:46, 26 בדצמבר 2007 (IST)

אין פה כלום... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בטבת ה'תשס"ח • 18:05, 1 בינואר 2008 (IST)

• יורש העצר של שוודיה לשעבר

ויקטוריה נסיכת שוודיה, בתו הבכורה של מלך שבדיה קרל השישה עשר גוסטב, הוכתרה עם לידתה בשנת 1977 כיורשת העצר של הממלכה. תואר זה נלקח ממנה עם לידתו של אחיה קרל פיליפ בשנת 1979. אך לאחר שבעה חודשים נוספים, חזר אליה התואר, לאחר שממשלת שבדיה שינתה את חוק ירושת המלוכה, כך שניתן שיויון גמור בין נשים לגברים בירושת המלוכה. שבדיה היא המדינה הראשונה בעולם שיצרה שיויון כזה.

מה דעתכם? צריך כמובן להכחיל את הערכים האדומים. אגב, נכון להיום, ויקטוריה היא יורשת העצר היחידה בעולם לכתר מלוכה! ‏עמיחי 00:43, 30 בדצמבר 2007 (IST)

קטע נחמד, אמנם יש קצת אינפלציה בקטעי על מלוכה והקשריה, אבל זה רק אומר שצריך לשים לב למקם אותם במרחק אחד מהשני. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:46, 30 בדצמבר 2007 (IST)

אולי מישהו יתרגם את הערך Primogeniture? ‏עמיחי 23:26, 30 בדצמבר 2007 (IST)

יש סיכוי להתגבר על 3 אדומים? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בטבת ה'תשס"ח • 20:08, 4 בינואר 2008 (IST)

אולי אפשר יהיה לפתוח דף משני שמרוכזים בו קטעים שיש להם יותר מדי אדומים (לא אחד, כמו במוכנים עם אדומים)? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:26, 5 בינואר 2008 (IST)

לא. כבר יש יותר מדי מנהלה. אני פשוט מסיר, ומי שמעוניין שיכתוב ערכים. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בטבת ה'תשס"ח • 04:13, 6 בינואר 2008 (IST)

העברתי לארגז חול אצלי - אטפל בזה, בלי נדר, כשאתפנה. ‏עמיחי 14:07, 6 בינואר 2008 (IST)

• מחייכים?

זה צריך קצת שיפורים נראה לי, אבל שוב - הרעיון הכללי נחמד.

המראה החיצוני של כמה בעלי חיים עורר חיבה רגשית בבני האדם. בעל החיים הידוע ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שהוא אינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן. ירון • שיחה 01:57, 28 בדצמבר 2007 (IST)

אחד המגניבים. נסיון לשיפוץ:

לעיתים, כאשר מבנה פנים של בעל חיים מזכיר לבני האדם הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות חיבה רגשית אצלם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן.

סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 02:11, 28 בדצמבר 2007 (IST)

שמח שאהבת. יותר טוב. עוד קצת שיפור:

לעתים, כאשר מבנה פניו של בעל חיים מזכיר הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות רגשות חיבה אצל בני האדם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, שנראית לעיני האדם מחויכת, הן מהסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. יחד עם עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, למנעלן נוצרה תדמית חייכנית ושמחה גם כן. ירון • שיחה 02:14, 28 בדצמבר 2007 (IST)

יש לי עוד כמה שפצורים קטנטנים:

לעתים, כאשר מבנה פניו של בעל חיים מזכיר הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות רגשות חיבה אצל בני האדם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, הנראית לעיני האדם מחויכת, הן בין הסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. בשל עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, נוצרה גם למנעלן תדמית חייכנית ושמחה. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 02:21, 28 בדצמבר 2007 (IST)

קטע יפה אבל יש לוודא שאין מדובר במחקר מקורי. אולי יש מאמר שבחן את הנושא. מלמד כץ • שיחה 03:01, 28 בדצמבר 2007 (IST)

גם אם לא יימצא מאמר שכזה, לא נראה לי שזה יפסל את הקטע. הרי מן המפורסמות שדולפין נראה מחייך. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:09, 28 בדצמבר 2007 (IST)

אני אישית לא אוהב במיוחד את התמונה, החיוך בה נראה מריר משהו, אולי אפילו מרושע. יש בו מבט ציני על העולם. אם חיוך שנראה לעיני אנוש ידידותי- לכו עד הסוף! נוי 11:08, 28 בדצמבר 2007 (IST)

יכול להיות שניסוח מחודש יפתור את בעיית המחקר המקורי. הבעיה נעוצה בהנחה שיצורים מסוימים מעוררים רגשות חיבה אצל בני אדם. הנחה כזו צריכה להיתמך על ידי מחקר פסיכולוגי. אגב, אם זה היה כך עבור כלל האנשים, אז ככל הנראה הדולפינים לא היו נטבחים בהמוניהם. יש להעדיף במקרה זה ניסוח זהיר יותר. מלמד כץ • שיחה 17:38, 29 בדצמבר 2007 (IST)

לגבי בעיית המחקר המקורי - הסיוג המופיע בתחילת הקטע ("לעתים") מספיק לדעתי, ואין צורך לסייג את האמור עוד יותר מזה (או לחפש סימוכין) - תדמיתו החיובית של הדולפין ידועה. אגב, הדולפינים לא נטבחים בהמוניהם. ירון • שיחה 17:40, 29 בדצמבר 2007 (IST)

במדינות מסוימות ציד דולפינים מאוד מקובל, כמו שניתן לראות בתמונה הבאה (קצת קשה לצפייה): תמונה:Whaling in the Faroe Islands.jpg. מלמד כץ • שיחה 17:51, 29 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא אומר שהם לא מעוררים חיבה, רק שלפעמים הכסף משנה יותר. אני מסכים עם ירון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:58, 29 בדצמבר 2007 (IST)

זה לא בהכרח עניין כספי אלא יותר עניין תרבותי. ראה למשל בתמונה זו: תמונה:Grindadrap vagur, faroe islands.jpg שבה ילדים קטנים מתבוננים בהרג הדולפינים. מלמד כץ • שיחה 17:30, 30 בדצמבר 2007 (IST)

ועדיין נראה לי ש"לעיתים" זה סיוג מספק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:36, 30 בדצמבר 2007 (IST)

אז מה קורה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:20, 1 בינואר 2008 (IST)

חייבים סימוכין כלשהם. האינסטינקט הראשון שלי למקרא הקטע היה "מחקר מקורי". חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 04:24, 1 בינואר 2008 (IST)

ראשית, תודה לירון שציטט את דבריי מהערך מנעלן ואף קישר אליו. בחיפוש מהיר מצאתי סימוכין לקטע במאמר הזה של סטיבן גולד. קראו בבקשה את סוף עמוד 2 והביטו בהסבר לאיור בעמוד 3, המצוטט מספר של קונראד לורנץ. לדעתי כדאי שנכתוב על כך בוויקיפדיה העברית לפני שהקטע המוצע מתפרסם. גם את הערכים en:Cuteness ו-en:Neoteny כדאי לתרגם, אך אין בכוונתי לקבל על עצמי את המשימות הללו. שלכם, ליאור ތޮ 19:06, 2 בינואר 2008 (IST)

הערכים לא נראים לי מהותיים מספיק כדי לעכב את הקטע, אם כי כמובן שהם יוסיפו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:12, 2 בינואר 2008 (IST)

תודה ליאור, המאמר מעניין והספקנו לקרוא את חלקו. האם יש שם התייחסות לנושא החיוך או שיש התמקדות רק בנושא "פני תינוק". בכל אופן, רצוי לנסח את הקטע בצורה זהירה יותר וגם פיקנטית יותר. כיוון שכדאי לפתח אותו הוא הדמות הספרותית שנוצרה בעקבות המנעלן. מלמד כץ • שיחה 00:58, 3 בינואר 2008 (IST)

לי דווקא נראה ש(אם יש סימוכין )הניסוח מושלם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:52, 3 בינואר 2008 (IST)

עדיין מחכה לניסוח מוסכם. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בטבת ה'תשס"ח • 19:09, 4 בינואר 2008 (IST)

אני פורש מהדיון הזה. ירון • שיחה 19:17, 4 בינואר 2008 (IST)

מבנה הפנים של בעלי חיים מסוימים גורם להם להראות כמחייכים תמידית בעיני המתבונן האנושי. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, הנראית לעיני האדם מחויכת. בעל חיים נוסף הידוע ב"חיוכו", אף שאינו מחייך כלל, הוא המנעלן. בשל עיניו הגדולות, מבטו הממוקד וראשו הגדול יחסית, נוצרה גם למנעלן תדמית חייכנית ושמחה, תבנית:התחרטתי. נוי 19:29, 4 בינואר 2008 (IST)

אהם אהם... נוי 19:39, 4 בינואר 2008 (IST)

תודה נוי. הניסוח שלך נראה טוב. אולי כדאי להוסיף את שמות ספרי הילדים (ואם יש צורך אפילו לכתוב עליהם ערך). מלמד כץ • שיחה 19:58, 4 בינואר 2008 (IST)

ראו בערך מנעלן. נוי 10:22, 5 בינואר 2008 (IST)

סליחה, אבל לא הבנתי למה המידע שהוסף מוסיף לקטע - האם האנשה היא בהכרח בשל תדמית חייכנית? שלא לדבר על שמות ספרי הילדים שאינם רלוונטיים כלל לקטע. ירון • שיחה 16:51, 5 בינואר 2008 (IST)

אני לא רואה את הסיבה לזוז מילימטר מהניסוח הקודם, הוא נראה לי יותר טוב. הניסוח החדש לא פותר שום בעיה שהועלתה לפניו (וכבר נפתרה). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:23, 5 בינואר 2008 (IST)

אפשר לא להוסיף את המידע, פשוט השתדלתי ליצור ניתוח עובדתי בלבד. נוי 18:41, 5 בינואר 2008 (IST)

אנו בעד הגרסה של נוי (מובן שניתן לערוך אותה ולשפר אותה עוד יותר). מה שהפריע לנו בגרסה הקודמת הייתה ההנחה שמראה פניהם של בעלי חיים מסוימים גורם להתעוררות רגשות חיוביים אצל בני אדם. כדאי להתייעץ עם מישהו מתחום הרוח או הפסיכולגיה אבל נראה שיש כאן יותר עניינים תרבותיים ועניינים של מוסכמות חברתיות, וההנחה הזו לא תקפה לכלל האנושות. מלמד כץ • שיחה 15:17, 6 בינואר 2008 (IST)

לא נראה לי שהתייעצות נחוצה כאן. כבר הובאו כמה סימוכין והם נראים לי מספיקים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:55, 6 בינואר 2008 (IST)

עומר, אנא נסה לקבל את מה שנגיד ברוח טובה. הפריע לנו משהו קטן בטקסט. אם היינו לבד אז ניחא, אבל אנשים נוספים שמו לב שיש בזה מעט מחקר מקורי. כעת אפשר לדון על זה עד אין קץ מבלי שאף אחד (כנראה) יצליח להוכיח את צדקתו, ואפשר בשינויי נוסח קלים למצוא פתרון מוסכם - זה מה שנוי ניסה לעשות. אנו מאמינים בדרך הפשרה ומציאת הנוסח המוסכם. קח למשל את הקטע שהצענו אתמול (על מנרה). דיברנו עליו בינינו והגענו למסקנה חד-משמעית שאין בו מקום לאנקדוטה מהספר של זיו ושצריך להפנות להרי נפתלי ולא לרכס רמים. באתם אתה חגי ועמיחי וטענתם אחרת. לנו יש טענות מצוינות ולכם גם, אבל יש להודות שהנוסח הסופי של חגי טוב וההערות שלך נכונות, אז החלטנו לקבל אותן. זה לא חובה, אבל דרך כזו של פשרה יכולה ליצור אווירה נעימה בדיונים. מלמד כץ • שיחה 21:16, 6 בינואר 2008 (IST)

אני תמיד בעד רוח טובה. אתם שמתם לב שנראה שיש בעניין הזה מחקר מקורי ולכן יש להביא לו סימוכין, הסכמתי, ליאור הביא. עד כאן לעניין הסימוכין. לעניין הנוסח, אני חושב שהגרסה של נוי היא מעט "פרווה", אין בה את העניין לקורא, וכמו שהוא אמר, הוא ניסה ליצור תיאור עובדתי בלבד, שלדעתי יוצא יבש. לעומת זאת הגרסה של ירון (שאני ואביעד שיפצנו בסופר-קטנה) יותר מלהיבה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:35, 6 בינואר 2008 (IST)

ממה שהספקנו לקרוא המאמר שהביא ליאור עוסק בכל הנושא של "פני תינוק" ולא של בעלי חיים מחייכים. מלמד כץ • שיחה 00:05, 7 בינואר 2008 (IST)

אריה וג'ודי, אני מנסה לקבל את מה שאתם אומרים ברוח טובה, אבל באופן שיטתי אתם לא שמים לב (Assume good faith; במקרה האחר זה פשוט שאתם מתעלמים) מהסיוג שמופיע בתחילת הקטע. הנסיון להטביע את הקטע בסימוכין שאינם זקוקים (בקטע לא נטען שעמי אפריקה או אמריקה הדרומית או מי שתרצו מחבבים את הדולפינים) אינו ברור לי. הנוסח של נוי לא מקובל עלי - הוא מערב עניינים שאינם קשורים כלל לקטע. אין בכוונתי לחפש פסיכולוג (או אפילו מחקרים בגוגל סקולר) שיאששו טענה ברורה מאליה (לחזור על זה שהקטע מסויג?). אם אין הסכמה על הקטע, אז אני מבקש להסירו כליל, זה גוזל ממני זמן ומצב רוח. ירון • שיחה 01:42, 7 בינואר 2008 (IST)

הועבר משיחת משתמש:מלמד כץ: לדעתנו, מדובר בדיון מעניין לגבי קטע נחמד שהעלית. אנו עדיין חושבים שיש צורך בשינויי ניסוח קלים, ובדיון ראינו חברים נוספים שסבורים כך. אחת המטרות של הדיון היא להציף בעיות והערות שעלולות להופיע כשהקטע יגיע לעמוד הראשי. מלמד כץ • שיחה 20:14, 7 בינואר 2008 (IST)

אנא הסבירו במקום הרלוונטי מהם אותם "שינויי הניסוח הקלים" הדרושים לדעתכם. תודה. ירון • שיחה 20:54, 7 בינואר 2008 (IST)

רשמנו את דעתנו בדיון זה מספר פעמים. הניסוח של נוי היה די טוב לדעתנו (והוא פותר את בעיית המחקר המקורי). ייתכן שניתן לשפר אותו עוד יותר או לחזור לניסוח הקודם ולשפר משם. יש קטעים שלוקח להם קצת יותר זמן להתגבש. מלמד כץ • שיחה 21:18, 7 בינואר 2008 (IST)

השינויים שביצע נוי ברוח דבריכם לא היו טובים, והסברתי למה (לא טרחתם להתייחס). אני לא מבין את האמירות הכלליות האלה ("ייתכן שניתן..."), אבל הדיון הזה גוזל ממני כאמור זמן ומצב רוח, ואין לי רצון בכך. בהתאם אני מבקש להסיר את הקטע. ירון • שיחה 23:19, 7 בינואר 2008 (IST)

מלמדים, בעיית המחקר המקורי נפתרה! יש סימוכין וסיוג, לפתור יותר מזה זה להוריד את הקטע. נראה שאתם סתם מתעקשים על שינויים קלים (שגם נוי לא מאוד להוט עליהם). אמנם לדעתכם הניסוח של נוי יותר טוב אבל נראה שמלבדכם לאף אחד אין בעיה עם הניסוח שהוצע ע"י ירון. אני מציע להעלות את הנוסח של ירון וזהו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:53, 8 בינואר 2008 (IST)

עומר, טענותיך לא מדויקות. ראשית, המקור של ליאור לא מהווה סימוכין לנושא החיוך אלא לנושא "פני תינוק" שלא נידון בקטע. להערתך השנייה, גם חגי הביע חשש שמדובר במחקר מקורי. אין צורך להוריד את הקטע אלא לשפר אותו כפי שעושים בדרך כלל כשיש טענות והערות לקטעים שעולים לדיון - רק אתמול עלה קטע שכתבנו והנוסח הסופי שלו שונה לגמרי ממה שהצענו. מלמד כץ • שיחה 14:36, 8 בינואר 2008 (IST)

כשאתם משיבים רק לטענות שאתם רוצים אז אין פה דיון שמביא לשיפור הקטע וכו' וכו'. ההצעה של נוי לא הביאה לשיפור הקטע, וגם לטענות שהועלו לגבי זה לא השבתם. כל הכבוד לכם בדיון על הקטע הזה, אבל כאן זה אחרת. חגי, אנא הסר את הקטע, תודה. ירון • שיחה 14:43, 8 בינואר 2008 (IST)

ירון, העלית קטע וכולנו דנים עליו. אנו רואים את הדיון כטוב ופרודוקטיבי. מטרתו להציף בעיות בקטעים כבר בשלב זה. בהחלט יכול להיות שעוד יום יומיים יבוא מישהו עם גרסה מוצלחת שתהיה מקובלת על כולם. למעשה, גם אנחנו ניסינו לשפר, אבל טרם מצאנו נוסח טוב מספיק.

לגופו של עניין, המשפט הבא בעייתי: "לעתים, כאשר מבנה פניו של בעל חיים מזכיר הבעה אנושית חיובית, הוא גורם להתעוררות רגשות חיבה אצל בני האדם. הדוגמה הידועה ביותר לעניין זה הוא הדולפינן, ששיניו והבעת פניו, הנראית לעיני האדם מחויכת, הן בין הסיבות המרכזיות שהביאו לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית."

המשפט מתייחס להבעה אנושית חיובית שזה מושג מעורפל, והוא מניח שהדבר גורם להתעוררות רגשות חיבה - זאת הנחה שיש לבדוק אותה בזהירות. בעיה נוספת היא לגבי הדולפינן: בתיאור הסיבות לתדמיתו החיובית בתרבות האנושית יש מחקר מקורי. מלמד כץ • שיחה 14:57, 8 בינואר 2008 (IST)

אני מכיר היטב את התהליך, ולא מבין מדוע אתם מוצאים לנכון להסביר לי אותו. בעוד שאתם רואים את הדיון כטוב ופרודוקטיבי, אני לא רואה אותו ככזה, משום שאתם לא מגיבים לטענות שהועלו (גם בהודעתכם האחרונה, שבה רק חזרתם על טענות שלכם שכבר הוצגו ונענו). מבקש שוב להוריד את הקטע. ירון • שיחה 15:42, 8 בינואר 2008 (IST)

נראה לי שרק אתם רואים אותו כטוב ופרודוקטיבי. אני (ונראה לי שגם ירון) רואה בו התעקשות שלכם על פתרון בעיות שכבר נפתרו, אתם לא מגיבים לתשובות שניתנו לכם וממשיכים למרוח דיון בצורה מתסכלת. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:41, 8 בינואר 2008 (IST)

הסרתי לבקשת הכותב הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ב' בשבט ה'תשס"ח • 18:50, 8 בינואר 2008 (IST)

ההסתייגות של אריה וג'ודי מקובלת עלי. יתכן שבספריו של דסמונד מוריס, החיה האנושית או הקוף העירום, קיימת התייחסות נקודתית לעניין החיוך. אולי כשירגעו הרוחות ניתן יהיה לגבש קטע מוסמך. צר לי שאני מגיח לסירוגין ומחלק הנחיות לאחרים, אך הייתי עסוק מכדי לתרום לדיון בזמן אמת. ליאור ތޮ 19:15, 8 בינואר 2008 (IST)

אגב, גולד מצטט מפי לורנץ התייחסות להבעות הפנים של הגמל, המואנשות בעיני המתבונן האנושי (עמוד 3 למעלה). יכול להיות שבאותו ספר לורנץ מדבר גם על חיוכים. ליאור ތޮ 19:42, 8 בינואר 2008 (IST)

• היכונו היכונו

התמונה בחידה מספר 3 שלי הולכת להופיע בקטע "הידעת?" חדש - מייד לאחר שהחידה תיפתר. ניסיונות לפתרון החידה, ורמזים - ראו בשיחת משתמש:DMY#חידה. ${\mathrm{\backslash 𝕔𝕠𝕝𝕠𝕣}}_{𝔻𝕄𝕐}$ • דף • האם כבר פתרתם את חידה מספר 3 ? • שיחה י"ב בטבת ה'תשס"ח 00:07, 21 בדצמבר 2007 (IST)

מחכים בקוצר רוח לקטע החדש. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:00, 22 בדצמבר 2007 (IST)

• כביש קארקוראם הוא הכביש הבינלאומי הסלול הגבוה ביותר בעולם. הכביש, לאורך כ-1,300 ק"מ, מחבר בין סין ופקיסטאן בחצותו את רכס הקארקוראם במעבר חונג'ראב, בגובה של 4,877 מטר. הכביש יוצא מחבל שינג'יאנג בסין ומגיע לאזורים הצפוניים של פקיסטאן, בדרכו הוא חוצה שלושה רכסי הרים גבוהים: הרי הימלאיה, הרי קארקוראם והרי פמיר ומהווה אתר תיירות מרכזי באזור.

כביש קארקוראם, המכונה בסין אף בשם "כביש הידידות", נסלל על ידי ממשלות פקיסטאן וסין והושלם בשנת 1986, בסיום 20 שנות עבודה. במהלך העבודות לסלילת הכביש איבדו את חייהם 810 פועלים פקיסטאנים ו-82 פועלים סיניים. רוב האבידות במהלך העבודות אירעו כתוצאה ממפולות. נתיב כביש קארקוראם עוקב אחר אחד מנתיביה של דרך המשי העתיקה. כ-10,000 פועלים ומהנדסים סינים נטלו חלק בעבודות פריצת הדרך, לצד מספר לא ידוע של פועלים ומהנדסים פקיסטאנים. פתיחת כביש קארקוראם הביאה לשינויים מרחיקי-לכת בחייהם של תושבי האזורים שבהם עובר הכביש, מבחינה חברתית וכלכלית גם יחד.--‏Golf Bravo‏ 15:45, 3 בינואר 2008 (IST)

הנושא באמת מעניין אבל הקטע נראה לי מעט ארוך ואולי מתאים יותר להיות פיסקת פתיחה. נראה שעדיף לקחת רק את הפסקא הראשונה ולהוסיף עליה מעט מהשנייה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:32, 4 בינואר 2008 (IST)

גולף, אתה עובד על זה? כרגע זה כמו תקציר עריכה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ט בטבת ה'תשס"ח • 06:51, 7 בינואר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 21:03, 14 בינואר 2008 (IST)

• קטע משעשע מאוד, שגם הוספתי לפורטל העברית:

בסלנג, שק לי בתחת היא תשובה מזלזלת ובוטה לבקשה כלשהי שקיימת בעברית ובשפות אחרות. הביטוי נחשב לניבול פה, ובגרסתו העברית יש לו גם צורה מעודנת, "יישקני!", שמקורה, במשמעות שונה לחלוטין, בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין". בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב נפוץ הצירוף "פסק לו פסוק שני של שיר השירים".

אין לי רעיון לתמונה. נוי 18:34, 22 בדצמבר 2007 (IST)

נחמד מאוד. זקוק קצת לעריכה, אבל השאלה העקרונית היא האם ניתן להציב קטע כזה בדף הראשי. זה משהו שחגי יצטרך לתת עליו את הדעת. אפשרות נוספת היא לקשר בצורה כזו: ביטוי בוטה יותר. א&ג מלמד כץ • שיחה 23:47, 22 בדצמבר 2007 (IST)

בואו נראה קודם גרסה ערוכה ואז נחליט לגבי העמוד הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ד בטבת ה'תשס"ח • 08:33, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אולי ככה:

הביטוי שק לי בתחת הוא תשובה מזלזלת ובוטה לבקשה כלשהי שקיימת בעברית ובשפות אחרות. ביטוי זה נחשב לניבול פה, ולכן בגרסתו העברית יש לו גם צורה מעודנת, "יישקני!" מקורה של צורה זו, במשמעות שונה לחלוטין הוא בפסוק השני בשיר השירים: "יישקני מנשיקות פיהו, כי-טובים דודיך מיין". בשל כך בספר הבדיחה והחידוד של אלתר דרויאנוב נפוץ הצירוף "פסק לו פסוק שני של שיר השירים" כרמיזה עקיפה במיוחד. נוי 17:03, 23 בדצמבר 2007 (IST)

תיקנתי. נעה 17:17, 23 בדצמבר 2007 (IST)

קשה לי להתלהב המקטע. מה הפואנטה שלו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 17:56, 23 בדצמבר 2007 (IST)

"פסק לו פסוק של שיר השירים". לפי דעתי פואנטה מספקת. אולי כדאי להדגישה יותר. נוי 17:57, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אולי אפשר לנסח אותו בצורה של שתבליט יותר הצורך הכפייתי לעדן. אנסה לעבוד על ניסוח כזה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:03, 23 בדצמבר 2007 (IST)

לאחר כמה ניסיונות כושלים, הוספתי רק שלוש מילים בסוף. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:22, 26 בדצמבר 2007 (IST)

גבולי. אשמח לשמוע עוד דעות. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 17:46, 1 בינואר 2008 (IST)

קצת חלש בשביל הידעת. איתן • שיחה 00:27, 3 בינואר 2008 (IST)

אשמח לשמוע הערות נקודתיות. נוי 11:36, 4 בינואר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 21:05, 14 בינואר 2008 (IST)

• שיחת תבנית:הידעת? 17 באוגוסט - סדרה 2 - לא ברור מה נכון. חגי אדלר 09:44, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

לפי השיחה רוב הבעיות עם הקטע נדחו. בברכה, סתם עומר • שיחה 10:25, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

אני ממליץ להוריד או לנסח מחדש. אם טוענים שהיא הפצצה בעלת העוצמה הגדולה ביותר, יש להביא מספרים. אריה מלמד כץ • שיחה 20:37, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

אני מסיר ומעביר לשיפוצים כמעשה חסד... גם בערך האנגלי יש תבנית "דרוש מקור". חגי אדלר 21:17, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

פצצת ה-MOAB

הפצצה רבת העוצמה ביותר (שאינה גרעינית) היא הפצצה האמריקאית הנקראת MOAB. בניגוד למה שחושבים, השם הוא לא ראשי תיבות של Mother Of All Bombs ("אם כל הפצצות") אלא דווקא של Massive Ordnance Air Blast ("חימוש נפיץ אווירי מסיבי").

לא משהו, אם זה היה הפוך אז זה היה מצחיק... נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:17, 22 בנובמבר 2007 (IST)

נראה לי שאם נמצא נתונים על הפצצה ונשווה אותה לפצצה גרעינית, אפשר יהיה לאשר את הקטע, אז יהיה גם אספקט של "וואוו!" ולא רק של "גחח". סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:25, 22 בנובמבר 2007 (IST)

מישהו מנסה לחפש? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:46, 27 בנובמבר 2007 (IST)

עם מספרים הקטע יהיה מעניין. יש טענות ש-Father of all bombs חזקה יותר. חגי, אתה לוקח על עצמך לנסח גרסה סופית. א&ג מלמד כץ • שיחה 02:35, 9 בדצמבר 2007 (IST)

אעשה משהו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • א' בטבת ה'תשס"ח • 11:49, 10 בדצמבר 2007 (IST)

אתה עושה משהו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:26, 13 בינואר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 21:07, 14 בינואר 2008 (IST)

• עברית היא השפה השנייה, אחרי איטלקית, שנכתבו בה שירים במבנה של סונטה. המשורר עמנואל הרומי כתב סונטות עבריות במאה ה-14, במקביל בערך לפעילותם של פרנצ'סקו פטררקה ודנטה אליגיירי.

הטקסט מבוסס על הערך סונטה. נקודה שאולי מצריכה חידוד היא ששורשיה של הצורה, ע"פ הערך, בחצר המוסלמית בסיציליה, ונשאלת השאלה אם לא כתבו סונטות בערבית. (הידעת? הזה מפתיע מכיוון שלא נוטים לחשוב שלעברית, כשפה ששימשה בעיקר לצרכי דת, היתה חשיבות כלשהי כשפת ספרות לאורך הדורות). דב ט. 17:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

קטע מעניין. כדאי להוסיף בתמצות את ההסבר שרשמת למה זה מפתיע. א&ג מלמד כץ • שיחה 17:36, 25 בדצמבר 2007 (IST)

בזמנו רציתי לכתוב על כך הידעת? זה באמת ממש מפתיע. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 17:40, 25 בדצמבר 2007 (IST)

זה באמת נשמע מפתיע, אבל צריך למצוא לזה מקור אמין. אני יודע שבמקביל כתבו גם סונטות בלטינית, ושסונטות אנגליות באו לא הרבה לאחר מכן. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 17:46, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אכן צריך לבדוק. אין לי מקור פרט לערך. הסונטות הראשונות באנגלית נכתבו בתחילת המאה ה-16, ע"פ הערך באנגלית, וגם ספרדית וצרפתית באו אחרי עמנואל הרומי (ע"פ ויקי בספרדית). דב ט. 19:03, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הממם אני קראתי את זה מזמן, אבל אני לא זוכר איפה. אחפש. נינצ'ה - שיחה - פתרו את החידה, אם תוכלו. 23:17, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אתה מוצא משהו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:16, 1 בינואר 2008 (IST)

דיון מת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 21:09, 14 בינואר 2008 (IST)

• תבנית:הידעת? 19 במאי - סדרה 2. לא משהו עקרוני: למיטב ידעתי, לא נוצרים תאי עצב חדשים בכלל, ולא "עשרות בודדים נוצרים" (ניטפוק: עשרות בדדות). סתם עומר • שיחה 14:59, 23 באפריל 2007 (IDT)

פניתי למשתמש:קטיפי . חגי אדלר 17:03, 23 באפריל 2007 (IDT)

דווקא כן נוצרים תאי עצב חדשים, אבל רק בשני אזורים במוח, והם לא בדיוק מחליפים את אלה שמתים. למעשה, לא ידוע מה תפקידם, יש רק השערות ומודלים. יש בעיה גם עם המספרים - אני נתקלתי במספר 85,000 תאים מתים ביום, ו-1000-3000 תאים חדשים שנוצרים (בעכברים וחולדות). אולי ליאור ידע יותר. קטיפי 17:48, 24 באפריל 2007 (IDT)

הנה המושג מויקיאנגלית: Neurogenesis. מלמד כץ 18:28, 24 באפריל 2007 (IDT)

לאור מצבם הנוכחי של תא עצב ומוח, שכנראה לא ישתפר עד 19 במאי הקרוב, אני מציע להחליף את הקטע הנדון. כפי שציינה ענת ומצויין בערך שהזכיר אריה (או שמא ג'ודי?), תאי עצב מתחדשים רק בשני אתרים במוח. אחד מהם, שרק עליו שמעתי, משמש לחידוש תאי העצב בבלוטת ההרחה (Olfactory bulb) ונמצא תחת מחקר נמרץ, בשאיפה לגלות מה מאפשר דווקא לתאי העצב הללו להתחדש. האתר השני נמצא באחד מקפלי ההיפוקמפוס הנקרא Dentate gyrus ולפי הערך האנגלי קשור ליצירת זכרונות חדשים. אני מניח שהכוונה להתגבשות זכרון ארוך טווח (Memory consolidation) אבל אחרי עשר בערב איני סומך על מהימנות היזכרותי Recollection. בכל אופן, ככל הידוע לי רוב הפלסטיות העצבית (Neuroplasticity) במוח הבוגר היא תולדה של פלסטיות סינפטית (Synaptic plasticity). כך שאובדן של כמה תאי עצב הוא לא משמעותי לעומת תנודות חריפות יותר בשיעור הקישוריות הסינפטית בין תאי העצב. וראו גם את השטרונגולים החביבים עלי - Dendritic spines. לסיכום, גם אם הקטע לא ממש שגוי, הוא עשוי מעט לבלבל וקישוריו מובילים לערכים שלא היינו רוצים להבליט בשלב זה. לילה טוב וסליחה שהארכתי בדבריי, ליאור 22:13, 26 באפריל 2007 (IDT)

מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת אין מקום לדאגה, מכיוון שאנחנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד. חגי אדלר 01:36, 27 באפריל 2007 (IDT)

האמת, בכלל לא ברור לי למה הוא הוסר. הוא נראה לי סבבה. אמנם בדיון הקודם הוזכר שאין קישורים למושגים המדויקים כמו נוירוג'נסיס אבל זה לא נראה לי מהותי. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:11, 22 בנובמבר 2007 (IST)

כן הוא יופי, עשיתי את מח הערך הראשי, למישהו יש בעיה אם כך? נינצ'ה - שיחה - בואו לקרוא ולערוך! 13:19, 22 בנובמבר 2007 (IST)

"למישהו יש בעיה אם כך?" ובאופן כללי עם הקטע? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:51, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ודאי שיש. למה ההתעלמות מדבריהם של ליאור וקטיפי, שני מביני דבר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 20:05, 25 בנובמבר 2007 (IST)

אני אמרתי שלדעתי אי-הקישור למושגים הספציפיים לא צריך לפסול את כל הקטע, ונינצ'ה הסכים. אין פה מחלוקת על עצם דבריהם של ליאור וקטיפי, אלא רק אמירה שזה לא פוסל את הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:08, 25 בנובמבר 2007 (IST)

ליאור וקטיפי היו מומחים בתחום. הייתי רוצה שמישהו בקליבר הזה יחווה דעה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בכסלו ה'תשס"ח • 07:36, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אבל הם כבר אישרו, רק ליאור חשב שעדיף להליחף כי אין קישורים לערכים ספציפיים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:51, 26 בנובמבר 2007 (IST)

אז מה נסגר? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 16:46, 27 בנובמבר 2007 (IST)

הערכים מוח ותא עצב לא כתובים טוב, לכן אני עדיין סבור שלא כדאי לקשר אליהם מפינת הידעת. כשנתגבר על המכשול הכבד הזה, נצטרך לבדוק בערך כמה תאים מתים וכמה נוצרים מדי יום, אבל זו לא בעיה מהותית. מלבד זאת תיקנתי מעט את הקטע המוצע. שלכם, ליאור ތޮ 20:14, 17 בדצמבר 2007 (IST)

הקטע יעלה רק בעוד שנה. אנו סומכים עליך שתשפר אותם עד אז... א&ג מלמד כץ • שיחה 20:35, 17 בדצמבר 2007 (IST)

למען הבהירות, זה הקטע המוצע על ידי ליאור וחגי:

תאי עצב במוח עכבר

מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת, אין מקום לדאגה, מכיוון שאנחנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מהם מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.

אם ליאור בדק את המספרים, אז מבחינתנו הקטע מוכן להעברה. א&ג מלמד כץ • שיחה 20:40, 17 בדצמבר 2007 (IST)

יש לי הסתייגות נוספת בקשר לקטע המוצע. קוראים עלולים להסיק מאופן ניסוחו של הקטע שהידרדרות בתפקוד המוח נובעת ממוות של תאי עצב. למיטב הבנתי, הידרדרות בתפקוד המוח בדרך כלל לא נובעת ממוות המוני של תאי עצב, אלא מפגיעה באופן תפקודם. למשל התנוונות של סינפסות, או פגיעה בבידוד החשמלי של הסיבים העצביים (טרשת נפוצה). גם רוב הרעלנים העצביים (למשל סטריכנין ובוטוקס) לא ממש הורגים תאי עצב, אלא מפריעים לפעילותם של קולטנים עצביים וכך משבשים את פעילות מערכת העצבים. אמנם במחלות מסוימות כמו אלצהיימר (ערך לקוי כשלעצמו) מתים תאי עצב, אך חלילה לנו מלרמוז לקורא שפגיעה תפקודית נובעת ממות תאי עצב. אני לא יודע איך לפתור את הבעיה הזו בלי לגנוז את הקטע המוצע.

פרט לכך, לא בדקתי עדיין את מספר תאי העצב המתים והנוצרים מדי יום. אני מציע להעביר את הקטע לאגף "מוכנים בעלי קישורים אדומים או דלים", שם ימתין לשיפור תא עצב ומוח. כשהם ישופרו נבדוק את הקטע שוב ונציין את המספרים העדכניים. ליאור ތޮ 21:12, 21 בדצמבר 2007 (IST)

בוצע כפי שביקשת. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ג בטבת ה'תשס"ח • 21:56, 21 בדצמבר 2007 (IST)

בהתייעצות עם ליאור הוחלט לגנוז את הקטע.

משיחת משתמש:ליאור

הידעת? הוותיק ביותר...

מדי יום ביומו מתים במוחנו בין כמה אלפי לכמה עשרות אלפי תאי עצב ואילו רק מאות בודדות נוצרות להחליפם. עם זאת, אין מקום לדאגה, מכיוון שאנו נולדים עם כ-100 מיליארד תאי עצב, כשכל אחד מהם מקיים כ-10,000 קשרים עם תאי עצב אחרים באמצעות סינפסות. לכן די בתאים ובקשרים הרבים שנותרו כדי שמוחנו יוסיף לתפקד.

תן סיכום סופי... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 19:45, 16 בינואר 2008 (IST)

שלשום בחשתי בנזלת המילולית המרוחה בערך מוח. לכן אני מבקש ממך בלב כבד אך בדעה מוצקה - גנוז את הקטע הזה. כשמוח ותא עצב יגיעו לרמה סבירה, אכתוב לך שלושה קטעים כנגדו. יום נעים, ליאור ތޮ 07:55, 17 בינואר 2008 (IST)

חבל, לאחר דיון כה ארוך... אגנזהו לעד, כי מוח כנראה לעולם לא ישתפר. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 07:58, 17 בינואר 2008 (IST)

תודה חגי. היינו יכולים לדון עליו עוד חודשים ושנים בלי שייסמך על ערכים ראויים לקריאה. ואם מוח לא ישתפר, אכתוב לך על מערכת הראיה או משהו. יהיה בסדר. כל טוב, ליאור ތޮ 08:00, 17 בינואר 2008 (IST)

• אולי זה מסובך מדי, אבל אפשר לכתוב הידעת על זה שעל כל Xתבנית:התחרטתי אי זוגי, X בחזקת שלוש פחות X מתחלק ב24. נוי 18:39, 13 בינואר 2008 (IST)

מישהו? נוי 20:11, 13 בינואר 2008 (IST)

על כל X ראשוני הגדול מ-2. איתן • שיחה 20:29, 13 בינואר 2008 (IST)

לא יודע. יש המון טריקים כאלה וזה לא נראה לי מיוחד מספיק לכתוב עליו קטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:14, 13 בינואר 2008 (IST)

אכן. טעות שלי- על כל איקס אי זוגי. נוי 16:04, 14 בינואר 2008 (IST)

לרשאוניים יש תכונות מעניינות רבות, הרבה מהן שימושיות בתחומים רבים כגון אבטחת מחשבים לדוגמה. אפשר לנסות ליצור הידעת שירכז תכונות מענייניות או שימושיות במיוחד של ראשוניים. דניאל ב. 16:42, 14 בינואר 2008 (IST)

כמו דניאל. אפשר לכתוב ספר 1,000 עמודים עליהם, וכל מה שיש לנו לשים זה איזה טריק חמוד? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 00:25, 17 בינואר 2008 (IST)

אגב הטריק הזה הוא קצת רמאי ומתחכם, כי "X בחזקת שלוש פחות X" זה פשוט דרך מתוחכמת להגיד X כפול המספר שלפניו ואחריו, כלומר מכפלה של שלושה מספרים עוקבים (זוגי-אי זוגי-זוגי) ומשם כבר מתקבלת תכונת החלוקה ב-24 בקלות. דניאל ב. 04:58, 17 בינואר 2008 (IST)

ברור, אז? נוי 18:20, 17 בינואר 2008 (IST)

• סמיון סקסקובורגוצקי הוא המונרך היחיד בהיסטוריה ששימש גם כמנהיג נבחר של ארצו. סמיון השני היה הצאר של בולגריה בין השנים 1943-1946, לאחר מותו של אביו (ואולי הרצחו על ידי אדולף היטלר) ועד ביטול המלוכה בבולגריה על ידי משאל עם. בשנת 2001 שב סמיון לבולגריה ונבחר לראשות הממשלה. הוא שימש בתפקיד זה עד שנת 2005.

מה דעתכם? ‏עמיחי 23:20, 19 בינואר 2008 (IST)

יפה. אגב צירוף מקרים. בדיוק נתקלתי בו היום וחשבתי על המקרה המוזר הזה.איתן • שיחה 23:21, 19 בינואר 2008 (IST)

לא ממש צירוף מקרים. הפנית אותי לדיון בדף שיחתך, שם הוא הוזכר. מיד נזכרתי בו וכתבתי את הקטע הנ"ל. ‏עמיחי 23:24, 19 בינואר 2008 (IST)

חבל. כבר התחלתי להאמין שזה צירוף מקרים. (-: תבנית:לא חתם

הסיפור מופיע בתבנית:הידעת? 26 באוגוסט - סדרה 2. מלמד כץ • שיחה 16:29, 20 בינואר 2008 (IST)

אופסססס..... כנראה שזה ממש לא צירוף מקרים. בכל מקרה, הרחבתי אותו ע"פ ההצעה כאן. תודה, ‏עמיחי 16:41, 20 בינואר 2008 (IST)

• מפורטל:אדריכלות/הידעת?/60

בניינים רבים זוכים לכינויים שונים בשל דמיונם לסמל פאלי (איבר מין זכרי). ברוב מוחלט של המקרים לא הייתה זו כוונתו הישירה של האדריכל, אולם פעמים רבות טוענים מבקריו, לרוב בהומור או בלעג, שהתכנון בא לחפות על חסך. בין הידועים שזכו לכינויים נמנים ארמון התרבות והמדע שכונה "הפין של סטלין", פירמידת טרנסאמריקה שזכתה לכינוי "הפין של פריירה" על שם האדריכל ומגדל סוויס רה שכונה "The Crystal Phallus" על משקל "The Crystal Pallace". בישראל, זכה לכינוי דומה מגדל הגן שתכנן אילן פיבקו ברמת גן. נוי 18:54, 9 בינואר 2008 (IST)

ואולי גם כדאי להזכיר את הסיבה לתכנון זה במקרים רבים- חיסכון כספי משום שכך ניתן לקנות מעט קרקע ולנצל יותר שטח. נוי 16:32, 12 בינואר 2008 (IST)

הקטע מעניין, אבל שוב השאלה היא התאמה לעמוד הראשי. לא כל מה שראוי לפורטלים יכול להופיע בעמוד הראשי. מלמד כץ • שיחה 17:03, 12 בינואר 2008 (IST)

אני חושב שהרגישות פה מוגזמת, אם כי ראויה מבחינת צורת החשיבה. נוי 17:06, 12 בינואר 2008 (IST)

ממש לא נראה לי מתאים לעמוד הראשי. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ח' בשבט ה'תשס"ח • 21:17, 14 בינואר 2008 (IST)

• הנה רעיון שראיתי בארגז החול של המלמדים, ובעקבותיו אני רק מעתיק לפה פסקה מהערך בית הכנסת טורו (בתוספת קישורים):

בית הכנסת טורו, תמונה משנת 1971

בזמן מלחמת העצמאות של ארצות הברית הבריטים כבשו את ניופורט והעלו באש את כל המבנים בה. שני המבנים היחידים ששרדו הם הכנסייה המקומית, שהכריזה על נאמנות למלך בריטניה, ובית הכנסת טורו היהודי שבין מתפלליו נמנו דווקא המורדים. קצין אנגלי נכנס לבית הכנסת, העיף בו מבט וקרא לחיילים לחמול עליו ולא להצית אותו. כפי הנראה מה שהציל את המבנה היו שלושת הכתרים שעל גבי ארון הקודש, הכתרים אמנם מסמלים את התורה, הכהונה והמלכות שניתנו לעם ישראל, אך הקצין הבריטי חשב שזה סימן של הצהרת אמונים לכתר האנגלי.

סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 01:18, 20 בינואר 2008 (IST)

מגניב, שמעתי את הסיפור הזה בביקורי שם, אך מעולם לא בדקתי אם זו אגדה או לא. יש סימוכין חוץ ויקיפדיים? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ג בשבט ה'תשס"ח • 11:58, 20 בינואר 2008 (IST)

יש משהו? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 20:20, 24 בינואר 2008 (IST)

אם הסיפור נכון, זה קטע נהדר. כדאי להשקיע מאמץ במציאת סימוכין. מלמד כץ • שיחה 00:44, 25 בינואר 2008 (IST)

באתר בית הכנסת כתוב שהרב שכנע את האנגלים להשתמש בביהכנ"ס כבית חולים ולכן לא הרסו אותו. אישית - העובדה שבית הכנסת עצמו לא מביא סיפור פיקנטי שכזה כבר גורם לי לחשוד מאוד, אבל המשכתי לחפש - וב-10 אתרים אליהם נכנסתי לא הוזכרו הכתרים. בכולם הוזכר בית החולים, אם כי מהרבה מהם לא ניתן היה להבין אם זו הסיבה שביהכנ"ס ניצל. דניאל צבי • שיחה 03:47, י"ח בשבט ה'תשס"ח (25.01.08)

אז קצת חבל על הקטע, אבל נראה לי שאפשר לומר שהוא לא נכון. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 04:05, 25 בינואר 2008 (IST)

חיפוש נוסף העלה את המקור הזה שבעמודים 9-10 טוען שהסיפור הנ"ל בדוי ושהקישוט עליו מופיעים הכתרים שכביכול ראה הקצין הבריטי לא היה בבית הכנסת באותה התקופה. אמינות המקור אינה ברורה, אך הממצאים של דניאל צבי ביחד עם מקור שטוען שהסיפור בדוי בהחלט מטילים ספק שהסיפור נכון. כדאי לתקן את הערך בית הכנסת טורו משם נשאב הסיפור. סוזן סעדון 04:56, 25 בינואר 2008 (IST)

אין לכם מושג איך אני גאה במיזם הזה! התחקירנים כאן הם הטובים ביותר. אני שמח לראות שחשדותי התאמתו למרות שזה יכול להיות הידעת? סופר! עדכנתי את הערך ואני מעביר את הכתוב כאן גם לדף שיחת הערך. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 05:05, 25 בינואר 2008 (IST)

• כאשר המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק, מגדולי המתמטיקאים של המאה ה-20, היה סטודנט לתואר ראשון, עקב חוסר שביעות רצונו מהתכונות השונות של אינטגרל רימן, פיתח גרותנדיק מושג חדש של אינטגרל ומידה, ובכך למעשה גילה מחדש את אינטגרל לבג ואת תורת המידה, אשר הידיעות על המצאתם לא היו ידועות באותה העת באוניברסיטה בה למד. לירן (שיחה,תרומות) 17:57, 23 בדצמבר 2007 (IST)

במאה ה-20 לקח זמן עד שהגיעה הידיעה על ההמצאה? נראה לי מעט מוזר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:02, 23 בדצמבר 2007 (IST)

האינטגרל הומצא בתחילת המאה ה-20. גרותנדיק גילה אותו מחדש בשנות ה-40 של המאה העשרים. הוא למד באוניברסיטה מאוד קטנה בצרפת. לירן (שיחה,תרומות) 18:06, 23 בדצמבר 2007 (IST)

מקור - [4] (מדובר בpdf, חפשו את המילה measure). לירן (שיחה,תרומות) 18:12, 23 בדצמבר 2007 (IST)

אז כדאי להבהיר למה המושגים לא היו ידועים באוניברסיטה הזו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:14, 23 בדצמבר 2007 (IST)

קטע טוב מאוד. נדרשת טיפה עבודה על מנת להדגיש את הפואנטה. ננסה לשפר. א&ג מלמד כץ • שיחה 21:04, 23 בדצמבר 2007 (IST)

שאלה: מותר להשתמש בתמונות בשימוש הוגן במיזם הידעת? לירן (שיחה,תרומות) 21:27, 23 בדצמבר 2007 (IST)

קרוב לוודאי שלא.

לירן, יש כאן סיפור מצוין, אבל כדאי לזכור שהרבה קוראים לא מבינים על מה מדובר. הצעה - נסה לבנות את הידעת כך:

במתמטיקה קיימים שני סוגים של אינטגרל: אינטגרל רימן ואינטגרל לבג שמוגדר גם עבור... אינטגרל לבג פותח פעמיים. לראשונה על ידי אנרי לבג בשנת... ובפעם השנייה על ידי אלכסנדר גרותנדיק שלא היה מרוצה מ... ולא שמע על הפיתוח של של לבג משום ש...

א&ג מלמד כץ • שיחה 00:32, 24 בדצמבר 2007 (IST)

לדעתי ניסוח שכזה יהיה פחות טוב. הקטע יהיה ארוך ומאוד מפחיד למי שלא אוהב מתמט'. העניין בקטע הוא לא מה המושגים אלא העובדה שגרותנדיק פיחת מחדש מושג שכבר פותח. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:47, 24 בדצמבר 2007 (IST)

עומר, אנא אל תתערב כאן. הוויכוח שאתה מתחיל בו עלול לקבור את הקטע ולהרחיק כותב חדש ומוכשר. תן לנו ולחגי להנחות אותו בקטע הראשון שלו. א&ג מלמד כץ • שיחה 13:56, 24 בדצמבר 2007 (IST)

ניסינו היום את הקטע המקורי על ידיד שלא יודע מתמטיקה והוא ישר שאל מה זה אינטגרל רימן. לירן, כדאי להתרכז בתבנית שיצרנו שבה יש הסבר כללי מאוד על שני סוגי האינטגרלים. מדובר בנושא מורכב שאינו מוכר לקוראים וכדאי להציג אותו בהתחלה. תרגיש חופשי לשנות את המבנה הזה ככל שתחפוץ. בסופו של דבר נסייע עם העריכה הסופית. א&ג מלמד כץ • שיחה 01:56, 25 בדצמבר 2007 (IST)

זכות ההתערבות שלי שווה לזו של כל אחד ואין פה שום הנחיה, לא שלכם ולא שלי, אנחנו רק מנסים למקסם את הקטע. לעניניינו, לדעתי הניסוח הנוכחי של הקטע הוא פחות או יותר מושלם (מי אמר שאני לא מפרגן?). מי שמאוד מעניין אותו מה זה אינטגרל רימן/לבג/אחר:___ - יקליק. זה עדיף על הפחדה של מי שמאוד סולד ממתמטיקה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:10, 25 בדצמבר 2007 (IST)

אתה צודק - סליחה על התגובה הקודמת שלנו - היא הייתה ממש לא מוצלחת. לגופו של עניין, אנו די משוכנעים במקרה זה ששורת הבהרה על כך שיש שני סוגי אינטגרלים שאחד מהם כללי יותר יכולה לסייע לקורא. אם לירן קורא את ההודעה ומוכן לנסות, זה יהיה מצוין. א&ג מלמד כץ • שיחה 15:12, 25 בדצמבר 2007 (IST)

איך זה?

כאשר המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק, מגדולי המתמטיקאים של המאה ה-20, היה סטודנט לתואר ראשון, עקב חוסר שביעות רצונו מהתכונות השונות של אינטגרל רימן, פיתח גרותנדיק מושג חדש של אינטגרל, ובכך למעשה גילה מחדש את אינטגרל לבג ואת תורת המידה, המהווים הכללה מרחיקת לכת של אינטגרל רימן ואשר הידיעות על המצאתם לא היו ידועות באותה העת באוניברסיטה בה למד.

לירן (שיחה,תרומות) 21:52, 25 בדצמבר 2007 (IST)

הניסוח הזה באמת יותר טוב. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 23:07, 25 בדצמבר 2007 (IST)

מבנה המשפט מסורבל מדי. המבנה הכללי הוא: כאשר היה אלכסנדר גרודניק, מגדולי המתמטיקאים, היה סטודנט, עקב חוסר שביעות רצונו, פיתח גרודניק..." וזה נמשך. צריך לפרק את זה.

כאשר המתמטיקאי אלכסנדר גרותנדיק, מגדולי המתמטיקאים של המאה ה-20, היה סטודנט לתואר ראשון, הוא לא היה שבע רצון מהתכונות השונות של אינטגרל רימן, ולכן פיתח מושג חדש של אינטגרל. בכך גילה למעשה מחדש את אינטגרל לבג ואת תורת המידה, המהווים הכללה מרחיקת לכת של אינטגרל רימן, שהידיעות על המצאתם לא היו ידועות באותה העת באוניברסיטה שלמד בה. דב ט. 00:14, 26 בדצמבר 2007 (IST)

לא ממש הבנתי מה רצית לומר, השינויים שעשית מינוריים לגמרי. אם הניסוח האחרון יותר מובן לך, לא נראה לי שלמישהו תהיה בעיה איתו. לדעתי כבר אפשר להציב את הקטע בתבנית. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:25, 26 בדצמבר 2007 (IST)

הבדל גדול - הנוסח המקורי כלל משפט אחד ויחיד, ובלתי תחבירי (לא ברור מי הנושא בו). בנוסח זה יש כמה משפטים. דב ט. 21:10, 26 בדצמבר 2007 (IST)

הנוסח של דב יותר טוב, אבל לדעתנו עדיין חסר משפט פתיחה על אינטגרלים בכלל ועל אינטגרל רימן ואינטגרל לבג. מי שאינו מתמטיקאי יתקשה להבין על מה מדובר גם אם יקרא את הערכים. בפרט כדאי להדגיש שאינטגרל לבג כללי יותר. כמובן שדרוש מתמטיקאי (לירן, עוזי) שיתמצת את כל זה למשפט פתיחה מדויק ומוצלח. מלמד כץ • שיחה 22:17, 26 בדצמבר 2007 (IST)

לי אין שמץ של מושג מאינטגרל לימן ולבג אבל הצלחתי להבין שאינטגרל לבג כללי יותר. ד"א, אם הערכים על האינטגרלים לא ברורים כדאי לפנות לאחד המתמטיקאים שיבהירו אותם לפני שהקטע יהיה בעמוד הראשי (אין לחץ...). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:26, 26 בדצמבר 2007 (IST)

מה קורה? צריך עוד תמונה, זה יהיה מעט בעייתי כי אין תמונות חופשיות של האדון גרותנדיק. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 13:16, 31 בדצמבר 2007 (IST)

אני עדיין לא שלם גם עם הגירסה של דוב. למה הוא לא היה שבע רצון מהתכונות השונות של אינטגרל רימן? מה ההבדל? אני לא רואה את הקורא הממוצע רץ לקרוא ערכים על אינטגרלים אז בא ניתן לו בכפית בטרם נאבד אותו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בטבת ה'תשס"ח • 04:20, 1 בינואר 2008 (IST)

נראה לי (ורק נראה כי אני לא מבין במתמט' גבוהה) שאי-אפשר להסביר את האינטגרלים האלה בשתי מילים ובאופן שלא "ימקצע" את הקטע, אם הקטע יעשה מאוד מתמטי אנחנו רק נאבד יותר את הקורא שגם לא יראה את הפואנטה - גרותנדיק גילה מחדש משהו. לדעתי, עדיף להבהיר בערכים על אינטגרל לבג ולימן בפיסקת הפתיחה מה הם בדיוק עושים ומה ההבדל בניהם, ומי שרוצה לדעת יוכל להבין בלי הרבה השקעה. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:53, 2 בינואר 2008 (IST)

אם לא ננסה לא נדע. נראה שלירן פרש מהדיון. עומר - האם אתה לוקח על עצמך את שיפור הניסוח. מלמד כץ • שיחה 20:00, 4 בינואר 2008 (IST)

הבעיה היא שאני ממש לא יודע איך לעשות את מה שהצעתי, ההשכלה שלי המתמטיקה היא בסיסית ובטח שאני לא יודע לתת הגדרות מדויקות. (בכל מקרה, נראה לי שאת הקטע אפשר לשחרר, ולבקש מאחד המומחים למתמטיקה לשפץ את ההגדרה בערכים. מקסימום, אם הן תהיינה קצרות וטובות נוסיף אותן לקטע.) סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 18:20, 5 בינואר 2008 (IST)

אולי כדאי להתייעץ עם עוזי. מלמד כץ • שיחה 15:11, 6 בינואר 2008 (IST)

אז מה נסגר פה? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 11:40, 10 בינואר 2008 (IST)

מישהו התייעץ עם עוזי? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' בשבט ה'תשס"ח • 11:45, 10 בינואר 2008 (IST)

הנחתי שהמלמדים יעש זאת, לדעתי הניסוח כבר טוב ככה, וההתייעצות נחוצה בשביל הערכים על האינטגרלים. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:55, 10 בינואר 2008 (IST)

אם אין חילוקי דעות בקשר לסיבת ההתייעצות (=הערכים) נראה לי שאפשר לשים את הקטע בתבנית, ואני אייעץ עם עוזי בכל מקרה לגבי פתיחות הערכים והדרך להבהיר אותם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:11, 14 בינואר 2008 (IST)

אין הסכמה לגבי נוסח הקטע וסיבת ההתייעצות היא לשמוע את דעתו של מומחה לגבי הקטע המוצע. מלמד כץ • שיחה 22:34, 14 בינואר 2008 (IST)

סבבה, אז אפנה אליו. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 22:36, 14 בינואר 2008 (IST)

קטע "הידעת?" צריך לספר סיפור, ולסיפור חייב להיות גיבור. "אינטגרל רימן" ו"אינטגרל לבג" אינם גיבורים לגיטימיים, כי רוב הקוראים פוגשים אותם כאן בפעם הראשונה, ואינם יודעים מה ההבדל ביניהם ("אינטגרל שקראו לו על-שם מתמטיקאי א'" לעומת "אינטגרל שקראו לו על-שם מתמטיקאי ב'"?). גם גרותנדיק לא פותר את הבעיה - לקורא הסביר, לא מדובר באדם מוכר, אלא ב"מתמטיקאי בשם גרותנדיק". הטענה על כך ששמע תורת המידה לא הגיע אל האוניברסיטה שבה הוא למד היא סיפור - אבל קצת תמוה, וחסרים פרטים; את החלק הזה אפשר להשאיר ברקע, כתמיכה לכך שגרותנדיק אכן המציא את אינטגרל לבג מחדש. הדרך היחידה להציל את הקטע הזה היא להציב את ההבדל בין שני האינטגרלים בחזית: אינטגרל רימן מוגבל לפונקציות 'מתונות' (שקבוצת נקודות אי-הרציפות שלהן היא ממידה אפס), ולבג ידע לחשב גם את האינטגרל של פונקציות 'משוגעות' (בתנאי שהן מדידות), כמו הפונקציה המוגדרת בין 0 ל- 1, ומקבלת את הערך 1 בנקודות רציונליות ואת הערך 0 בנקודות לא רציונליות. האם אפשר לתת דוגמא כזו בקטע 'הידעת?'? בלעדיה, אין סיפור. עוזי ו. 10:46, 15 בינואר 2008 (IST)

נראה לי שגרותנדיק הוא דווקא אחלה גיבור. לעומת זאת, סיפור על הבדל בין שני אינטגרלים לא יעניין את הקורא. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:51, 15 בינואר 2008 (IST)

"היה היה מתמטיקאי שגילה משהו שכבר גילו קודם"? שמעתי סיפורים יותר מרגשים. עוזי ו. 14:28, 15 בינואר 2008 (IST)

יותר בכיוון של "גדול המתמטיקאים במאה ה-20 הראה עד כמה הוא מבריק כבר בתחילת התואר הראשון שלו כאשר גילה משהו חשוב מאוד מחדש". לירן (שיחה,תרומות) 18:09, 15 בינואר 2008 (IST)

אני חושב שהידעת? מקצועי בסגנון עוזי לא ישבה את לב הקוראים. עוזי גם מצביע על אותה בעייתיות בה נקבתי אני לעיל. אם לא תהיה כאן איזו פריצת דרך, אני חושב שאגנזהו. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י' בשבט ה'תשס"ח • 08:15, 17 בינואר 2008 (IST)

לדעתי הוא דווקא מעניין. דב ט. 21:54, 23 בינואר 2008 (IST)

• אולי מישהו יכתוב "הידעת" על ערך מומלץ זה? ‏עמיחי 23:25, 19 בינואר 2008 (IST)

כבר לא מומלץ. דניאל ב. 23:52, 19 בינואר 2008 (IST)

תודה על העדכון. צריך לעדכן את הבינויקי באנגלית. ובכל זאת - אולי ייכתב כאן "הידעת". צחקתי מהבדיחה של דוד שי בדף השיחה... ‏עמיחי 23:55, 19 בינואר 2008 (IST)

ראו להלן את הצעתי לשלב אותו בקטע על גשר לונדון. ‏עמיחי 16:26, 24 בינואר 2008 (IST)

• בעקבות תבנית:הידעת? 26 באוגוסט - סדרה 2:

ספר השיאים של גינס מציין את נורודום סיהאנוק, המשמש מאז 2004 כ"מלך האב" של קמבודיה, כשיאן העולמי לתפקידי הנהגה. הוא שימש כמלך (פעמיים), נסיך (פעמיים), ראש ממשלה (פעמיים), נשיא ובתפקידים רבים גם בממשלה גולה. בנוסף הוא גם במאי קולנוע, והפך לאב ל-14 ילדים בתוך תקופה של 11 שנים.

הספק לא רע, מה? ‏עמיחי 21:16, 24 בינואר 2008 (IST)

בעיה: "תקופת שלטונו בפועל על המדינה הייתה מ-9 בנובמבר 1953 (שאז זכתה קמבודיה בעצמאות) עד 18 במרץ 1970 (אז הדיחה אותו האספה הלאומית מתפקידו)." חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • י"ח בשבט ה'תשס"ח • 02:33, 25 בינואר 2008 (IST)

אמת. אבל הוא עדיין נשא בתארים האלו. ‏עמיחי 16:34, 25 בינואר 2008 (IST)

נכון, אבל זה קצת מוציא את העוקץ... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ' בשבט ה'תשס"ח • 05:47, 27 בינואר 2008 (IST)

אחרים? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 08:22, 31 בינואר 2008 (IST)

לדעתי הקטע קצת מיותר כי אדון סיהאנוק מוזכר כבר בקטע אחר, כך שהקטע הזה לא ממש מחדש. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 19:48, 2 בפברואר 2008 (IST)

• הבהרה - באופן איש, אני חושב שעצם מציאותו של של ה"פרס" הוא מופת לטעם רע (או למשהו גרוע יותר), אבל בכל זאת:

בעקבות פרסום הספר "מוצא המינים" של צ'ארלס דרווין, חל מהפך בתפיסת האבולוציה. אחד מהפירושים הבלתי צפויים לרעיון הברירה הטבעית נהגה על ידי מספר אנשים שהחליטו שיש בני אדם שהדבר הטוב ביותר שהם יכולים לעשות למען האנושות היא הסרת עצמם מבריכת הגנים. בעקבות כך, החלה חלוקת פרס דרווין. היו אף מספר זכיות במדינת ישראל, אחת מהן הייתה כאשר ב-5:30 בבוקר אחד בשנת 1999 נהרגו שלושה טרוריסטים כאשר הפצצות שנשאו איתם התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף מוקדם מיתר העולם, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. מסיעי הפצצות עברו גם הם לשעה זו, אך מי שתכנת את שעון העצר על הפצצה, לא היה מוכן לחיות על פי "שעון ציוני", והתוצאה הייתה כשלון הפעולה.

מקור: [5] דניאל צבי • שיחה 22:21, כ' בשבט ה'תשס"ח (27.01.08)

תגובה ראשונית. ל"פרס" הזה אין שום קשר לאבולוציה, ולכן כדאי לשנות את הפתיחה. אנו מציעים להתחיל עם תיאור ניסיון הפיגוע, ואולי במשפט האחרון לציין את פרס דרווין מבלי לפרט יותר מדי. מלמד כץ • שיחה 22:31, 27 בינואר 2008 (IST)

אולי יש מקום להידעת? על פרס דרווין, אך המתכונת הנוכחית לא נראית לי. החצי הרשאון של ההידעת? מתמקד יותר מידי באבולוציה ולא בפרס. החצי השני עוסק רק במקרה של אותם מחבלים, אחד מתוך רבים, שנראה לי שהוא לא דוגמה טובה, כי הוא עלול להתפרש כלגלוג כלפי הפלסטינים. דניאל ב. 22:53, 27 בינואר 2008 (IST)

עם זאת, קטע חזק ביותר (אם הסיפור אכן נכון) ופרס ראוי. דב ט. 23:03, 27 בינואר 2008 (IST)

אני שותף להסגותיו של דניאל. בנוסף, אתר פרסי דארווין אינו מקור אמין, לכן נחוץ מקור נוסף שיאמת את פרטי הפרשה. אני מניח שמתכנת שעון הפצצה פשוט עבד לפי שעון הרשות הפלסטינית, ולא הסתובב עם שעון מהפכני משלו. ליאור ޖޭ 18:10, 28 בינואר 2008 (IST)

אני מוחה בשם ניקולאי רומנוביץ' רומנוב! הוא משתמש בלוח היוליאני ולא בשעון שונה! ‏עמיחי 18:27, 28 בינואר 2008 (IST)

אכן יש צורך באימותים נוספים. אולי נביא את פרס דרוויו שחזיתי במו עיני? בסוף השירות שרתתי בסיני, ליד מעבר המיתלה. אחד החברה בפלוגה רצה לראות אם באמת טיל "תת-קליבר" (21 מ"מ) של בזוקה נורה על ידי מתח חשמלי. הוא חיבר אותו לבטריה של מ.ק. 77 וכן, זה עובד... הטיל נורה ופגע לו בבטן! למזלו היה זה תת-קליבר, ולא טיל, והוא נותר בחיים לאחר שפונה במסוק לרפידים. מגיע לו פרס דרווין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ג בשבט ה'תשס"ח •

אם הוא נשאר בחיים - לא מגיע לו תבנית:חיוך ‏עמיחי 01:35, 30 בינואר 2008 (IST)

כמו שהקטע מנוסח עכשיו הוא באמת צריך שיפור, אבל חשוב שיהיה קטע על פרס דרווין. אני גם חושב שחובה להזכיר את האבולוציה כי המקור לשם הפרס נובע מכך שהוא ניתן לאנשים שפטרו את האנושות מהגים המקולקלים שלהם. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 09:11, 30 בינואר 2008 (IST)

מבחינה מדעית ההנחה הזו שגויה. אין ראיות כלשהן לכך שהתנהגות, כמו נטייה לביצוע פעולות טרור או אפילו לגנוב, נובעת מסיבות גנטיות. מה עוד שייתכן שהזוכים בפרס כבר הולידו ילדים והעבירו את המידע הגנטי לדורות הבאים. בקיצור, אין כלום בין הפרס ההיתולי הזה (ולדעתם של אחרים "הפרס הטפשי הזה") ובין אבולוציה או גנטיקה. אנו מאוד מתלבטים לגבי הקטע הזה וחוששים שהקוראים לא יאהבו אותו. מלמד כץ • שיחה 20:54, 30 בינואר 2008 (IST)

אני מתנגד להידעת זה. בעניין הזה תרשו לי להיות מרובע לחלוטין. זה שאדם הוא טיפש, לא אומר שאפשר לצחוק ממנו. העובדה שהפרס מוגדר כפרס הומוריסטי כלל לא מרגיעה אותי איתן • שיחה 21:53, 30 בינואר 2008 (IST)

דווקא הקטע עם המחבלים הפלסטינים שהתפוצצו כן מוצלח, כי הם תיכננו להרוג יהודים. אין לי בעייה שמישהו ירגיש שלועגים לו.

"בבוקר אחד בשנת 1999 נהרגו שלושה טרוריסטים פלסטינים כאשר הפצצות שנשאו איתם התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף מוקדם מיתר העולם, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. מסיעי הפצצות עברו גם הם לשעה זו, אך מי שתכנת את שעון העצר על הפצצה, לא היה מוכן לחיות על פי "שעון ציוני", והתוצאה הייתה כשלון הפעולה." איתן • שיחה 21:59, 30 בינואר 2008 (IST)

איתן • שיחה 21:59, 30 בינואר 2008 (IST)

צריך סימוכין לכל הסיפור הזה. מלמד כץ • שיחה 02:48, 31 בינואר 2008 (IST)

אני לא אוהב את הקטע הזה. נימוק כמו "מותר ללעוג להם כי הם תכננו להרוג יהודים" אינו מתאים לוויקיפדיה. אגב, הערה למלמדים, אני חושב שמי שיש לו צאצאים לא יכול לזכות בפרס. דניאל ב. 04:47, 31 בינואר 2008 (IST)

אני לא חושב שיש כאן לעג. זה תאור עובדתי ועם סימוכין, אפילט קטע טוב. יש פאנץ' חזק. רק לאן הלך דרווין? חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 07:00, 31 בינואר 2008 (IST)

אם ממש רוצים את הקטע הזה, עם המקרה המסוים הזה, צריכים להסתפק בנוסח שאפשר לאמת:

ב-5 בספטמבר 1999 נהרגו שלושה מחבלים פלסטינים כאשר מכוניות התופת בהן נהגו התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף בתאריך 21 בספטמבר_{(עוד תאריך שניחשתי)} מוקדם מיתר מדינות חצי הכדור הצפוני, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. המחבלים עברו גם הם לשעון החורף, אך הפצצה תוכנתה לפי שעון הרשות הפלסטינית, בה עדיין הונהג שעון קיץ. השלושה זכו בפרס דרווין.

גם את הנוסח הזה חייבים לאמת ולמצוא את התאריכים המדויקים. אפשר למצוא #מיתות משונות שקל יותר לאמת בבלוג הזה. ליאור ޖޭ 08:05, 31 בינואר 2008 (IST)

הוספתי " השניים זכו בפרס דרווין.". חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ד בשבט ה'תשס"ח • 08:20, 31 בינואר 2008 (IST)

דניאל, לא כתבתי שאני לועג להם, כתבתי שמצידי מי שמרגיש שלועגים לו, שיתפוצץ. ואכן זה מה שהם עשו. והרגישות שלך למחבלים פלסטינים על חשבון קורבנותיהם לא מובנת לי כלל . איתן • שיחה 00:18, 1 בפברואר 2008 (IST)

כרגע הקטע ממילא אינו ראוי לפרסום, מכיוון שלא אומת. לכשינוסח מחדש בהתאם למקור בר סמכא, אפשר יהיה לדון בהתאמתו למיזם. ליאור ޖޭ 00:28, 1 בפברואר 2008 (IST)

לגבי פרטי המקרה: CNN, לגבי שעון החורף, אני עדיין מחפש. דניאל צבי • שיחה 00:33, כ"ה בשבט ה'תשס"ח (1.02.08)

אולי זה המקור? (למטה למטה). ‏עמיחי 00:43, 1 בפברואר 2008 (IST)

לא, הוא מתבסס על דרווין, אנחנו מחפשים את מה שדרווין התבססו עליו. דניאל צבי • שיחה 00:45, כ"ה בשבט ה'תשס"ח (1.02.08)

מצאתי - לפי הדף הזה המעבר היה ביום שישי ה-3 בספטמבר, שזה פחות או יותר כ"ב אלול [6]. אני מנחש ששעוני העצר תוכנתו לפני מעבר השעון בישראל. ליאור ޖޭ 00:48, 1 בפברואר 2008 (IST)

תבנית:התנגשות הנה באנגלית. מצטטים את ערוץ 7. זה נראה אותנטי. ‏עמיחי 00:51, 1 בפברואר 2008 (IST)

הייתי מציע לחדד את הפאנץ' באופן כזה:

אמירת סליחות מקובלת כסגולה לשנה טובה. לעיתים יש לה תועלת מיידית. בשנת 1999, ב-5 בספטמבר נהרגו שלושה מחבלים פלסטינים כאשר מכוניות התופת בהן נהגו התפוצצו שעה אחת בטרם עת. אותה שנה, עברה ישראל לשעון חורף בתאריך 3 בספטמבר_{(על פי המקור שהביא ליאור)} מוקדם מיתר מדינות חצי הכדור הצפוני, כדי לאפשר למשכימים קום לסליחות לעשות זאת בשעה מאוחרת יותר. המחבלים עברו גם הם לשעון החורף, אך הפצצה תוכנתה לפי שעון הרשות הפלסטינית, בה עדיין הונהג שעון קיץ. השלושה זכו בפרס דרווין.

ברי"א • שיחה • כ"ה בשבט ה'תשס"ח • 00:56, 1 בפברואר 2008 (IST)

ההידעת הזה מעורר בי אי-נוחות רבה. כל עניין הפיגועים הוא טראגי ועצוב, ולכתוב בנושא הזה הידעת קליל והומוריסטי נראה לי חסר טעם. גם לומר שבזכות הסליחות נצלו חיי אדם זה חוסר טעם בעיני - כידוע לנו, היו אצלנו מספיק מתים שהסליחות לא עזרו להם. אילו הייתי הורה של חלל טרור הייתי רואה בכל ההידעת הזה לעג לרש. אני מציע לוותר. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 01:07, 1 בפברואר 2008 (IST)

מה שמעורר בי אי נוחות הוא שכל עוד זה התייחס לאנשים שקיפחו את חייהם מטפשות וזכו בפרס - זה בסדר, אבל ברגע שזה הגיע לרוצחים ומשלחיהם - זה כבר לא . איתן • שיחה 01:12, 1 בפברואר 2008 (IST)

אתה מדבר פה כנראה על דיונים שלא השתתפתי בהם. כל הידעת שעושה צחוק ממותם של אחרים הוא בעיני סר טעם. ספציפית במקרה הזה, מה שמפריע לי הוא לא הלעג למותם של המחבלים דווקא, אלא הגישה הקלילה לנושא הפיגועים בכלל. אני מאמין שיש הרבה אנשים שאיבדו את יקיריהם בפיגוע שלא יחשבו שזה הידעת מצחיק. אביעד המקורי • שיחה • בואו להתפעל 01:14, 1 בפברואר 2008 (IST)

אביעד, מה דעתך על הקטע המוצע בפרק #מיתות משונות? ולאחרים, לפי הידיעה ב-CNN (פרק שני, פיסקה ראשונה) הפיצוץ בטבריה פצע ארבעה עוברי אורח, בהן אישה במצב קריטי. עלינו להביא זאת בחשבון, גם אם זעומה ההסתברות שקרובי הנפגעים הללו יקראו את הקטע המסוים הזה. ליאור ޖޭ 08:40, 1 בפברואר 2008 (IST)

מניסיון, הדעות בדיונים הן ברומטר טוב לתגובות הקוראים. אף על פי שאין מניעה לצחוק על כשלונם של טרוריסטים, אביעד מבטא כאן תחושה שלא כולם יקבלו טוב את הקטע המדובר. תחושה דומה קיימת גם אצלנו. ניתן לשנות את הניסוח כך ש"מרכז הכובד" של הקטע ישתנה, אבל אולי עדיף לא לקחת סיכון ולגנוז אותו. מלמד כץ • שיחה 11:51, 2 בפברואר 2008 (IST)

כל החלוקה בין סתם-אנשים-טיפשים-שגרמו-למותם-בדרך-טיפשית ובין מחבלים-טיפשים-שגרמו-למותם-בדרך-טיפשית נראית לי לא מתאימה בעליל. או שעושים קטע על פרס דרווין, ואולי מכניסים כדוגמה את המחבלים (ואולי דוגמה אחרת), ואז גם מזכירים את האבולוציה, אפילו רק כקונוטציה של ההוגים. או שוגנזים את ההצעה וזהו זה. לאור התגובות, אנ בעד גניזה (בדיוק כמו שהיה עם הקטע על לינה מדינה). סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 20:32, 2 בפברואר 2008 (IST)

נגנז. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ז בשבט ה'תשס"ח • 07:52, 3 בפברואר 2008 (IST)

• פלחים בפירות וירקות שבחיים לא חשבתם ש... יש בהם פלחים. הרעיון ל'הידעת?' הזה עלה בראשי כשגיליתי לראשונה, לפני מספר חודשים, שבננה מחולקת ל-3 חלקים, אבל לא חשבתי שזה מספיק לקטע 'הידעת?' טוב. לא מזמן העלתי שאלה בוק:הכה, שם יתברר כי יש עוד עובדות מפתיעות הקשורות לנושא, להל"ן הדיון:

"בננה חלקי 3.

לא מזמן שמתי לב שבננה מקולפת (באופן כללי, כלומר, כל הבננות) מחולקת ל-3 חלקים די שווים ומקבילים. אם אינכם יודעים על מה מדובר אני יכול להעלות תמונה שממחישה את העניין. השאלה היא כזו: איך קוראים לחלקים האלה? ואם אפשר גם - מה הקטע שלהם? למה נוצרה החלוקה הזו? תודה רבה!! ‏Almighty ~ שיחה 00:00, 15 בינואר 2008 (IST)

גם אני שמתי לב לזה לפני כמה ימים. אני מניח שקוראים להם פשוט פלחים :). מה שאותי מעניין זה מאיפה בה השלוש הזה, לא הצלחתי לחשוב לעוד פרי שמתחלק במספר אי זוגי כלשהו. דניאל ב. 00:12, 15 בינואר 2008 (IST)

נכון, פלחים - אוסיף את זה בערך המדובר. בנוגע למספר - אין לי מושג. ‏Almighty ~ שיחה 16:10, 15 בינואר 2008 (IST)

לדניאל:פירות הדר מתחלקים לכל מיני מספרים, ביניהם כמובן גם אי-זוגיים. חלקו התחתון של רימון מתחלק לחמישה פלחים (העליון מתחלק לפי מספר פלחי הכתר). עוד פרות (לאו דווקא אכילים) רבים מתחלקים למספרים איזוגיים של פלחים, בעיקר לשלושה. דודס • שיחה ח' בשבט ה'תשס"ח 16:25, 15 בינואר 2008 (IST)

גם מלפפונים וקישואים מתחלקים כמו בננות לשלושה פלחים לאורך כל הפרי, למרות שאין כל קשר משפחתי...--Oshrad 00:54, 16 בינואר 2008 (IST)

מלפפונים? וואו.. אני חושב שיש לנו פה פוטנציאל ל'הידעת?' חדש. ‏Almighty ~ שיחה 23:29, 16 בינואר 2008 (IST) "

בברכה, ‏Almighty ~ שיחה 22:28, 17 בינואר 2008 (IST)

אין פלחים בירקות. מלפפון הוא פרי מבחינה בוטנית אך בגלל ערכו התזונתי מסווג כירק בהקשרים של מזון. דניאל ב. 00:41, 18 בינואר 2008 (IST)

או.קיי, אז רק בפירות. מה דעתך על הרעיון? ‏Almighty ~ שיחה 00:51, 18 בינואר 2008 (IST)

זה ממש אחלה רעיון. פלחים מתקשרים אצלי בעיקר (שלא לומר רק) לפירות הדר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 00:59, 18 בינואר 2008 (IST)

מה זה פלחים בבננה. היא נראית אחידה למדי. מלמד כץ • שיחה 23:40, 18 בינואר 2008 (IST)

תכניס לפה חתיכת בבנה הפרוסה לרוחב (כדאי שהחתיכה לא תהייה מקצוות הבננה) ותלחץ על המרכז שלה עם הלשון שלך. החתיכה תתחלק לשלישים. דניאל ב. 02:37, 19 בינואר 2008 (IST)

אלו לא פלחים. באופן כללי, בצמחים חד פסיגיים יש נטייה לחלוקת הפרח והפרי ל-3 או ל-6, אבל זה לא כלל מחייב. מלמד כץ • שיחה 14:17, 20 בינואר 2008 (IST)

מה ההבדל בין פלחים לחלוקה הזו? סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 15:03, 20 בינואר 2008 (IST)

תודה רבה מלמדים! כעת יש לנו את הסיבה לחלוקה, כל מה שעוד צריך ל'הידעת?' הזה הוא השם של החלוקה/החלקים, ניסוח 'הידעת?' ולבחור תמונה מבין שלוש התמונות שהעלתי לוויקישיתוף: 1, 2 או 3. בברכה ותודה, ‏Almighty ~ שיחה 21:46, 20 בינואר 2008 (IST)

רגע, זה לא מסביר מדוע קישוא ומלפפון מתחלקים כך, הם שייכים לדו-פסיגיים. ‏Almighty ~ שיחה 21:05, 22 בינואר 2008 (IST)

תמונה 3 ממש אמנותית. מלמד כץ • שיחה 20:56, 21 בינואר 2008 (IST)

מי אמר חולית (סרט) ולא קיבל בננה? יוספוס • שיחה 21:37, 21 בינואר 2008 (IST)

רק תן לה רישוי מתאים לפני שיבטלו אותה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ו בשבט ה'תשס"ח • 21:23, 21 בינואר 2008 (IST)

תודה מלמד כץ! (זו ג'ודי, אריה או שניכם?) טיפלתי בעניין התמונה. עכשיו בקשר לכתיבת 'הידעת?' - היכן אפשר לכתוב טיוטה? ‏Almighty ~ שיחה 01:16, 22 בינואר 2008 (IST)

כאן. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ט"ז בשבט ה'תשס"ח • 19:58, 22 בינואר 2008 (IST)

אם אין קטע תוך 3 ימים, אני מסיר את זה. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • כ"ח בשבט ה'תשס"ח • 07:18, 4 בפברואר 2008 (IST)

למה זה פה? אמרת שאתה תסיר, חיכית ולא היית תגובה, אז פשוט הסר. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 12:58, 6 בפברואר 2008 (IST)

כי לא עברו שלושה ימים... חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ל' בשבט ה'תשס"ח • 12:59, 6 בפברואר 2008 (IST)

נגנז. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ג' באדר א' ה'תשס"ח • 22:04, 8 בפברואר 2008 (IST)

• רעיון שלקטע חדש שעלה לי, הבעייה היא שאין לי מושג מה השם העברי של Cantilever spar cable-stayed bridge. צריך יהיה גם להרחיב בערך אבל הנה הקטע:

"גשר תלוי נתמך זיז יחיד (שם זמני, כאמור) הוא שכלול מודרני של הגשר התלוי הבסיסי אשר נושא את מִסעת הגשר על ידי כבלים מתוחים משני עמודים גבוהים. קיימים גשרים תלוים כאלה, כדוגמת גשר המיתרים שנבנה כיום בירושלים על ידי סנטיאגו קלטראווה (מחלוצי השיטה) הבנויים מעמוד זיזי אחד המחזיק מסעה מעוגלת. העמוד נושא את המסעה בעזרת כבלים המחוברים אל קצהו העליון אך למעשה, גם המסעה מחזיקה את העמוד עצמו שכן הכבלים המחוברים אליה בקשת מונעים מהעמוד המרכזי ליפול לאחד הצדדים ושומרים על יציבותו. העיקרון המבני מתקיים במישור אחד גם בגשר תלוי רגיל דוגמת גשר ברוקלין ההיסטורי ובגשר הקשתי, העקרון פועל באופן מרחבי."

אני מקווה שהרעיון ברור אך צריך כמובן, חוץ מהרחבה/כתיבת ערך ומציאת המונח העברי לשפר עוד הרבה את הנוסח של הקטע. תמונה יפה Image:View jaffa big2.jpg מויקי-אנגלית שממחישה את הרעיון. השמח בחלקו (-: 00:20, 25 בינואר 2008 (IST)

מה ההבדל בינו לבין Side-spar cable-stayed bridge? ‏עמיחי 00:24, 25 בינואר 2008 (IST)

זו באמת ההגדרה הנכונה יותר (משום מה לא מצאתי אותו קודם Side-spar cable-stayed bridge) אבל הגשר המעגלי הוא משהו בין לבין. ה-Cantilever spar cable-stayed אינו עגול אלא ישר, כמו בדוגמא שניתנת שם, והוא מוחזק על ידי זיז אלכסוני אחד. שמירת יציבותו נעשית בין השאר על ידי חיזוק בסיסו המתנגד למומנט כפיפה שלא כמו הגשר הירושלמי שעומד על שפיץ פרקי. ה-Side-spar cable-stayed bridge הוא מה שצריך לתרגם. הדוגמא האנגלית גם שם היא של גשר ישר אך כאשר מעגלים אותו העקרון המבני שלו נהיה עוד יותר מעניין. השמח בחלקו (-: 00:37, 25 בינואר 2008 (IST)

אני מכיר אותו מויניפג. זו התמונה בערך האנגלי. ‏עמיחי 00:45, 25 בינואר 2008 (IST)

אחרי שתפתרו את הבעיות בנוגע לשמות הגשרים המוזרים (שאני לא מבין בהם כלום,, דרך אגב), צריך גם קצת לפשט את הקטע. סתם עומר • שיחה • גם אני רוצה לקדם מיזם 03:53, 25 בינואר 2008 (IST)

אחרי ששאלתי את דרול (המהנדס) והוא ברר ועדיין איננו יודעים איך לקרוא לטיפוס הגשר הזה בעברית מלבד "גשר מיתרים" שהוא שם כללי מדי, אנחנו בבעייה. אני מציע לארכב את ההצעה הזו איפשהו ואולי יום אחד היא תמצא מענה. השמח בחלקו (-: 01:00, 10 בפברואר 2008 (IST)

אורכב. חגי אדלר • תבניות בערכים מחכות לך! • ד' באדר א' ה'תשס"ח • 05:34, 10 בפברואר 2008 (IST)