גוגולפלקס

תבנית:אין לבלבל עם המספר גוּגוֹלְפְּלֵקְס (באנגלית: Googolplex)תבנית:הערה הוא 1 ולאחריו גוגול אפסים, או עשר בחזקת גוגול: $10^{\mathrm{g}\mathrm{o}\mathrm{o}\mathrm{g}\mathrm{o}\mathrm{l}}=10^{(10^{100})}$. מאחר שבגוגולפלקס יש גוגול ואחת ספרותתבנית:הערה, יהיה בלתי אפשרי לכתוב או לייצג את כל הספרות של גוגולפלקס בייצוג עשרוני, גם אם כל החומר ביקום היה משמש כדיו ונייר או כדיסקים קשיחים.

אף שגוגולפלקס נראה מספר חריג בגודלו, לפי "המשפט הטיפשי של האריתמטיקה" כמעט כל מספר טבעי גדול מגוגולפלקס.

אף על פי שבמתמטיקה לא נעשה שימוש בגוגולפלקס, כן נעשה שימוש במספרים הגדולים ממנו משמעותית, כגון מספר סקיוז ומספר גרהאם.

ג'ון הורטון קונוויי וריצ'רד ק. גאי הציעותבנית:דרוש מקור שהסיומת פלקס תשמש כ-10 בחזקת המספר, כך רצו לצור את המספר גוגולפלקספלקס $10^{(10^{googol})}$. הידוע גם כגוגולדופלקס או גוגולפלקסיאן. אך אף אחד מן השמות הללו אינו בשימוש רחב, ואף אחד מהם אינו נמצא במילונים.

היסטוריה

בשנת 1938 האחיין בן התשע של המתמטיקאי אדוארד קאסנר, מילטון סירוטהתבנית:הערה, טבע את המונח גוגול שהוא ${10}^{100}$ ואז הציע מספר גדול יותר בשם גוגולפלקס שהוא "אחד ואחריו אפסים עד שאתה מתעייף". קאסנר החליט לאמץ הגדרה רשמית יותר, משום שאנשים שונים מתעייפים בזמנים שונים ולכן קבע את המספר לערך $10^{\mathrm{g}\mathrm{o}\mathrm{o}\mathrm{g}\mathrm{o}\mathrm{l}}=10^{(10^{100})}$.

גודל

ספר אופייני יכול להיות מודפס עם ${10}^6$ אפסים (כ-400 עמודים עם 50 שורות לדף ו-50 אפסים בשורה). לכן, זה דורש ${10}^{94}$ ספרים כאלו כדי להדפיס את כל האפסים של גוגולפלקס (כלומר, הדפסה של גוגול אפסים). אם לכל ספר יש מסה של 100 גרם, יהיה להם מסת כולל של ${10}^{93}$ ק"ג. לשם השוואה, המסה של כדור הארץ היא 5.972×${10}^{24}$ ק"ג, והמסה של גלקסיית שביל החלב נאמדת ב -2.5 x ${10}^{42}$ ק"ג.

ראו גם

• גוגול

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

• תבנית:לא מדויק
• תבנית:MathWorld