אי-שוויון ML

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

באנליזה מרוכבת, למת האומדן, הידועה גם בשם אי-שוויון תבנית:Mvar, היא לֶמה הנותנת חסם עליון לאינטגרל מסילתי. החסם מאפשר לחסום אינטגרלים, למשל לצורך החישובים הנדרשים במשפט השארית.

אם f היא פונקציה מרוכבת רציפה על המסילה Γ ואם המודול שלה |f(z)| חסום על ידי הקבוע M עבור כל z על Γ, אז:

|∫Γf(z)dz|≤Mℓ(Γ)

כאשר ℓ(Γ) הוא אורך הקשת של Γ. בפרט, ניתן לקחת את המקסימום M:=supz∈Γ|f(z)| כחסם עליון.

טענת הלמה אינה מפתיעה. אם מקרבים את המסילה כאיחוד סופי של קטעים קטנים, אז המקסימום של הערכים בקטעים אלה אינו רחוק מהחסם M על המסילה. לפיכך, אם מבצעים אינטגרל של המקסימום על פני כל המסילה, אז האינטגרל של f(z) על המסילה חייב להיות קטן ממנו או שווה לו.

באופן פורמלי ניתן להראות שאי-השוויון מתקיים באמצעות הגדרת האינטגרל הקווי, אי-שוויון המשולש האינטגרלי והנוסחה עבור אורך עקומה כדלקמן:

|∫Γf(z)dz|=|∫αβf(γ(t))γ′(t)dt|≤∫αβ|f(γ(t))||γ′(t)|dt≤∫αβM|γ′(t)|dt=M∫αβ|γ′(t)|dt=Mℓ(Γ)

דוגמה

המסילה Γ

בעיה – חשבו את האינטגרל ∫−∞∞1(x2+1)2dx.

פתרון – במקום לחשב את האינטגרל בגבולות המבוקשים, נקרב את ∫−aa1(x2+1)2dx ונשאיף את a לאינסוף. לשם כך נשלים את קטע האינטגרציה למסילה סגורה, על ידי הוספת חצי המעגל |z|=a מ-z=a לכיוון z=−a (נגד כיוון השעון). את חצי המעגל הזה נסמן ב-Γ.

לפי משפט השארית, האינטגרל הזה שווה ל-2πi כפול סכום השאריות בכל נקודות הסינגולריוּת. הסינגולריות היחידה של הפונקציה בתוך המסילה היא בנקודה z=i. אפשר לפתח לטור לורן 1(z2+1)2=−14(z−i)−2+−i4(z−i)−1+316+i8(z−i)−564(z−i)2+…; ומכאן שהשארית, שהיא המקדם של (z−i)−1, שווה ל-−i4. מכאן נובע שהאינטגרל על פני כל המסילה הוא (∫−aa+∫Γ)dz(z2+1)2=2πi−i4=π2.

אורכו של מסלול האינטגרציה הוא חצי היקף מעגל שרדיוסו a, ומכאן ℓ(Γ)=12(2πa)=πa.תבנית:ש מאי-שוויון המשולש ניתן לראות כי:

|z|2=|z2|=|z2+1−1|≤|z2+1|+1

ולכן:

|z2+1|≥|z|2−1=a2−1>0 כאשר a>1.

מכאן:

|1(z2+1)2|≤1(a2−1)2

כלומר M=1(a2−1)2, והחסם הוא:

|∫Γ1(z2+1)2dz|≤πa(a2−1)2. הערך הזה שואף לאפס כאשר a שואף לאינסוף, ומכאן ש-∫−∞∞dx(x2+1)2=π2.

ראו גם

לקריאה נוספת