ביקרבונט

ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו ^-HCO₃ ומסתו המולרית 61.01 דלטון. אטום פחמן מרכזי מוקף בשלושה אטומי חמצן במבנה של משולש מישורי ואטום מימן הקשור לאחד החמצנים, הביקרבונט אִיזוֹ-אלקטרוני לחומצה חנקתית (אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).

יון הביקרבונט, הקו המקווקו מסמן רזוננס

לביקרבונט מטען שלילי אחד, הוא החומצה המצומדת ליון הקרבונט ^2-CO₃ והבסיס המצומד לחומצה פחמתית H₂CO₃. במים יהיה יון הביקרבונט חלק מתגובות שיווי המשקל הבאות:

• $2C{O}_3^{2-}+2H_{2}O\leftrightarrows HC{O}_3^{-}+H_{2}O+O{H}^{-}\leftrightarrows H_{2}C{O}_3+2O{H}^{-}$

המלחים המכילים ביקרבונט נקראים גם ביקרבונטיים, כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה) NaHCO₃. ביקרבונטים, בבואם במגע עם חומצה פולטים פחמן דו-חמצני. $HC{O}_3^{-}+H_3{O}^{+}\Rightarrow C{O}_2+2H_{2}O$

מערכת היונים הביקרבונט/פחמן משמשת גם כבופר במערכת הדם ובמערכת הפחמן הימית.

רוב הפחמן הדו-חמצני, כ-80%, מובל בדם בצורת יון ביקרבונט שנוצר כתוצאה מריאקציה של הפחמן הדו-חמצני עם מולקולת מים. בריאקציה הזו נוצרת חומצה קרבונית וממנה נוצר יון ביקרבונט. על פי "אפקט בוהר", ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני גבוהה, ההמוגלובין ישחרר יותר חמצן.

בים, מערכת הקרבונט קובעת את ויסות ה-PH.

בתאים של בעלי חיים רב תאיים, נמצאה מערכת בקרת כניסת ביקרבונט לתאים, שבאמצעותה מבוקרות יצירת נוקלאוטידים והשגשוג התאי. מערכת זו משתמשת במוביל משותף (קו-טרנספורטר) של נתרן וביקרבונט (sodium bicarbonate cotransporter), בשם תבנית:קישור שפה.