הלמה של בורל-קנטלי

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:סימון מתמטי

הלמה של בורל-קנטלי הוא שם כולל לשניים או שלושה משפטים יסודיים בתורת ההסתברות, שנוסחו והוכחו על ידי אמיל בורל ופרנצ'סקו פאולו קנטלי בראשית המאה ה-20.תבנית:הערהתבנית:הערה המשפטים עוסקים בסדרת מאורעות בת-מניה, וקובעים בתנאים מסוימים את ההסתברות של המאורע שבו מתרחשים אינסוף מתוך מאורעות הסדרה.

נוסח פורמלי

יהי (X,,) מרחב הסתברות, ותהי {Ai}i=1 סדרה של מאורעות.

נתבונן במאורע הבא, {infinitely many of the Ai occur}=lim supi(Ai)=n=1i=nAi.

הלמה הראשונה של בורל-קנטלי

אם מתקיים כי i=1(Ai)<, אז (lim supi(Ai))=0

הלמה השנייה של בורל-קנטלי

נניח כי המאורעות כולם בלתי-תלויים.תבנית:הערה אם מתקיים כי i=1(Ai)=, אז (lim supiAi)=1.

נשים לב שמתוך הנחת אי התלות יחד עם התובנה כי המאורע lim supi(Ai) הוא מאורע זנב, נובע מחוק האפס-אחד של קולמוגורוב כי ההסתברות למאורע זה היא בהכרח 0 או 1. הלמה השנייה של בורל-קנטלי קובעת כי אם הטור הנ"ל מתבדר, הרי שההסתברות למאורע זה היא 0.

הערה: למעשה ניתן להחליש את דרישת אי התלות ולדרוש אי-תלות בזוגות בלבד. כלומר, שכל זוג של מאורעות מתוך האוסף הוא בלתי-תלוי.

הלמה של בורל-קנטלי לסדרה עולה של מאורעות

נניח כי סדרת המאורעות עולה, כלומר A1A2A3.... נשים לב כי במקרה זה, lim supi(Ai)={j,Aj occures}. אזי הסתברותו של מאורע זה היא 1, אם ורק אם קיימת סדרה עולה ממש של אינדקסים {ik}k=1 שעבורה k=1(Aik+1Aikc)=.

הכרחיות דרישת אי התלות בלמה השנייה

הלמה השנייה של בורל-קנטלי משלימה את הלמה הראשונה בכך שהיא מוכיחה את הכיוון ההפוך, אלא שהיא חלה רק כאשר המאורעות בלתי-תלויים. אכן, אם המאורעות תלויים הטענה אינה נכונה, כפי שמראה הדוגמה הנגדית הבאה.

נתבונן במאורעות An=[0,1n] במרחב ההסתברות של ההתפלגות האחידה על [0,1]. מאורעות אלה תלויים כמובן, שכן  Ai גורר את  Aj לכל i<j. ואכן, למרות שמתקיים i=1(Ai)=i=11i=, עדיין (lim supi(Ai))=({0})=0.

ראו גם

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים