פונקציות זוגיות ואי-זוגיות

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

פונקציות זוגיות ואי-זוגיות הן פונקציות ממשיות בעלות סימטריה מוגדרת ביחס לישר  x=0 (כלומר לציר ה-Y).

מקור השם

המונח "פונקציה זוגית" נטבע על ידי לאונרד אוילר, ומופיע לראשונה בספרו שיצא ב-1727,תבנית:הערה והשימוש הראשון הידוע במונח "פונקציה אי-זוגית" הוא בספר של תומאס לייבורן שיצא ב-1814.תבנית:הערה הסברה המקובלת היא שהכינויים "זוגי" ו"אי-זוגי" נובעים מהעובדה שהפונקציה f(x)=xn היא פונקציה זוגית כאשר n זוגי ופונקציה אי-זוגית כאשר n אי-זוגי.תבנית:הערהתבנית:הערה

פונקציה זוגית

הגדרה: ערכה זהה עבור כל מספר בתחום ההגדרה ועבור המספר הנגדי לו, כלומר  f(x)=f(−x).

סימטריה: כל פונקציה זוגית היא סימטרית ביחס לציר ה-Y.

דוגמאות של פונקציות זוגיות:

פונקציה אי-זוגית

הגדרה: ערכה עבור כל מספר בתחום ההגדרה הוא המספר הנגדי של ערכה עבור המספר הנגדי לו, כלומר  f(−x)=−f(x).

סימטריה: כל פונקציה אי-זוגית היא אנטי-סימטרית ביחס לציר ה-X (כלומר יש לה סימטריית סיבוב של 180∘ סביב לראשית).

דוגמאות של פונקציות אי-זוגיות:

פונקציה כללית

ניתן לייצג כל פונקציה באמצעות סכום של פונקציה זוגית ואי זוגית:  f(x)=feven(x)+fodd(x)

וזאת כאשר: feven(x)=f(x)+f(−x)2 ו fodd(x)=f(x)−f(−x)2


יצוג זה הוא יחיד. מכאן נובע שמרחב הפונקציות כולן מהווה סכום ישר של מרחבי הפונקציות הזוגיות והאי-זוגיות (כשחיבור וכפל בסקלר מוגדרים נקודתית).

לפעמים, עבור פונקציות מרוכבות, הפונקציה הזוגיות והאי זוגית מיוצגים בהתאמה באופן הבא:
feven(x)=f(x)+f∗(−x)2 ו-fodd(x)=f(x)−f∗(−x)2
או:
feven(x)=feven∗(−x) ו-fodd(x)=−fodd∗(−x)

בצורת כתיבה זאת ניתן להוכיח בקלות רבה תכונות של התמרת פורייה.

תכונות

  • סכום פונקציות:
    • סכום של פונקציות זוגיות הוא פונקציה זוגית (בפרט, בפתוח של פונקציה אנליטית זוגית לטור טיילור יופיעו רק חזקות זוגיות ובפתוח של פונקציה זוגית מ-L1 לטור פורייה יופיעו רק איברי הקוסינוס).
    • סכום של פונקציות אי-זוגיות הוא פונקציה אי-זוגית (בפרט, בפתוח של פונקציה אנליטית אי-זוגית לטור טיילור יופיעו רק חזקות אי-זוגיות ובפתוח של פונקציה אי-זוגית מ-L1 לטור פורייה יופיעו רק איברי הסינוס).
  • מכפלת פונקציות:
    • מכפלה של פונקציה זוגית בפונקציה זוגית היא פונקציה זוגית.
    • מכפלה של פונקציה אי-זוגית בפונקציה אי-זוגית היא פונקציה זוגית.
    • מכפלה של פונקציה זוגית בפונקציה אי-זוגית היא פונקציה אי-זוגית.
  • חלוקת פונקציות:
    • מנה של פונקציה זוגית בפונקציה זוגית היא פונקציה זוגית.
    • מנה של פונקציה אי-זוגית בפונקציה אי-זוגית היא פונקציה זוגית.
    • מנה של פונקציה זוגית בפונקציה אי-זוגית היא פונקציה אי-זוגית.

באופן כללי כל מכפלה הכוללת פונקציות זוגיות ולא זוגיות בלבד (הפונקציה x−1 היא לא זוגית), הפונקציות הזוגיות משמרות את הזוגיות, והזוגיות תלויה האם מספר הפונקציות האי זוגיות זוגי או לא זוגי.

  • הרכבת פונקציות:
    • הרכבה הכוללת פונקציות זוגיות ולא כוללת פונקציות כלליות היא פונקציה זוגית.
    • הרכבה של פונקציות אי-זוגיות היא פונקציה אי-זוגית.
    • הרכבה של כל פונקציה עם פונקציה זוגית היא זוגית, אך הרכבה של פונקציה זוגית על פונקציה כללית אינה בהכרח זוגית.
  • גזירת פונקציה:
    • נגזרת של פונקציה זוגית היא פונקציה אי-זוגית (אם אינה אפס).
    • נגזרת של פונקציה אי-זוגית היא פונקציה זוגית.
    • נגזרת של פונקציה כללית היא פונקציה כללית או זוגית.

הוכחה:הגדרת הנגזרת בנקודה x0, היא הגבול limΔx→0ΔyΔx=f′(x0).

ניתן להגדיר את Δx כ-x−x0 ואת Δy כ-f(x)−f(x0)

כעת נציב בגבול: limx→x0f(x)−f(x0)x−x0. נראה שאם נחליף את הסימן של x ושל x0 נקבל לפונקציה זוגית, limx→x0f(x)−f(x0)(−x)−(−x0) כלומר שסימן הגבול התחלף. ולפונקציה אי זוגית נקבל, limx→x0(−f(x))−(−f(x0))(−x)−(−x0) כלומר שסימן הגבול נשמר.

  • אינטגרל של פונקציה:
    • כל פונקציה קדומה של פונקציה אי-זוגית היא פונקציה זוגית.
    • לפונקציה זוגית יש פונקציה קדומה אחת שהיא אי-זוגית - הפונקציה שבה המקדם החופשי שווה ל-0. שאר הפונקציות הקדומות הן כלליות.
    • האינטגרל המסוים של פונקציה אי-זוגית בתחום סימטרי שווה לאפס.
    • האינטגרל המסוים של פונקציה זוגית בתחום סימטרי שווה לפעמיים האינטגרל בחצי התחום הסימטרי.
  • תכונת האפס: כל פונקציה אי זוגית המוגדרת ורציפה בנקודה x=0 חייבת לקיים  f(0)=0.

קישורים חיצוניים

תבנית:מיזמים

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים