פונקציה רציפה בהחלט

מתוך testwiki
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

תבנית:סימון מתמטי בחשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי, פונקציה רציפה בהחלט היא פונקציה ממשית, המקיימת תכונת "חֲלָקוּת" בקטע, שהיא חזקה יותר מרציפות במידה שווה, וממילא גם מרציפות נקודתית. המושג של רציפות בהחלט מאפשר להכליל את הקשר בין שתי הפעולות המרכזיות של החדו״א – גזירה ואינטגרציה. מערכת יחסים זו מתוארת בדרך כלל (במשפט היסודי של החדו״א) במסגרת אינטגרל רימן, אך בעזרת רציפות בהחלט אפשר לנסח אותה במונחים של אינטגרל לבג. בהקשר של פונקציות ממשיות שמוגדרות על הישר הממשי, קיימים שני מושגים הקשורים זה בזה: רציפות בהחלט של פונקציות ורציפות בהחלט של מידות. ניתן להכליל את שני המושגים האלה בכיוונים שונים. לדוגמה, הנגזרת הרגילה של פונקציה קשורה לנגזרת רדון־ניקודים של מידה.

בתת־קבוצה קומפקטית של הישר הממשי מתקיימת שרשרת ההכלות הבאה למחלקות של פונקציות:

רציפה בהחלטרציפה במידה שווהרציפה

ואילו בקטע סגור,

גזירה ברציפותליפּשיציתרציפה בהחלטבעלת השתנות חסומהגזירה כמעט בכל מקום

רציפות בהחלט של פונקציות

פונקציה רציפה f אינה רציפה בהחלט אם היא אינה רציפה במידה שווה, מה שעשוי לקרות אם התחום שבו מוגדרת הפונקציה אינו קומפקטי – דוגמאות לפונקציות שכאלה:

  • f(x)=tan(x) בקטע [0,2π);
  • f(x)=x2 בכל הישר;
  • f(x)=sin(1x) בקטע (0,1].

עם זאת, פונקציה רציפה f עשויה לא להיות רציפה בהחלט אפילו בקטע סגור. ייתכן שהיא אינה גזירה כמעט בכל מקום (כמו פונקציית ויירשטראס שאינה גזירה באף נקודה). ייתכן שהיא דווקא גזירה כמעט בכל מקום ואף ש־f היא אינטגרבילית לבג, אך ההפרש בין האינטגרל הלא־מסוים של f ל־f עצמה אינו קבוע. זה קורה למשל בפונקציית קנטור.

הגדרה

יהי I קטע מוכלל. נאמר ש־f:I היא רציפה בהחלט ב־I אם לכל מספר חיובי ε, קיים מספר חיובי δ כך שכל סדרה סופית של תת־קטעים זרים בזוגות (xk,yk) שֶׁל I שמקיימתתבנית:הערה k|ykxk|<δ מקיימת גם k|f(yk)f(xk)|<ε אוסף כל הפונקציות הרציפות בהחלט ב־I מסומן AC(I).

הגדרות שקולות

התנאים הבאים בפונקציה ממשית f בקטע סגור [a,b] שקולים:תבנית:הערה

  1. f רציפה בהחלט;
  2. f גזירה כמעט בכל מקום, f אינטגרבילית לבג, וּמתקייםf(x)=f(a)+axf(t)dtלכל x[a,b];
  3. קיימת פונקציה g אינטגרבילית לבג ב־[a,b] כך שמתקייםf(x)=f(a)+axg(t)dtלכל x[a,b].

אם תנאים שקולים אלה מתקיימים, אזי בְּהֶכְרֵחַ g=f כמעט בכל מקום.

השקילות בין (1) ל־(3) ידועה גם בתור הכללת לבג למשפט היסודי של החדו״א או המשפט היסודי של החדו״א לאינטגרל לבג.תבנית:הערה

להגדרה שקולה בהקשר של מידות, עיינו בפסקה הקשר בין שני המושגים של רציפות בהחלט.

תכונות

  • הסכום וההפרש של שתי פונקציות רציפות בהחלט גם הם רציפים בהחלט. אם שתי הפונקציות מוגדרות בקטע סגור, אז גם המכפלה שלהן רציפה בהחלט.תבנית:הערה
  • אם f רציפה בהחלט ואינה מתאפסת בקטע סגור, אז גם 1f רציפה בהחלט.תבנית:הערה
  • כל פונקציה רציפה בהחלט היא רציפה במידה שווה ולכן רציפה; כל פונקציה שמקיימת את תנאי ליפשיץ היא רציפה בהחלט.תבנית:הערה
  • אם f:[a,b] רציפה בהחלט, אז היא בעלת השתנות חסומה ב־[a,b].תבנית:הערה
  • אם f:[a,b] רציפה בהחלט, אז ניתן לכתוב אותה כהפרש של שתי פונקציות עולות במובן החלש וּרציפות בהחלט ב־[a,b].
  • אם f:[a,b] רציפה בהחלט, אז היא מקיימת את תכונת לוזין (כלומר, לכל N[a,b] כך ש־λ(N)=0 מתקיים λ(f(N))=0, כאשר λ היא מידת לבג ב־).
  • f:I רציפה בהחלט אם ורק אם היא רציפה, בעלת השתנות חסומה וּמקיימת את תכונת לוזין.

דוגמאות

הפונקציות הבאות רציפות במידה שווה אך אינן רציפות בהחלט:

  • פונקציית קנטור ב־[0,1] (היא בעלת השתנות חסומה, אך אינה רציפה בהחלט);
  • הפונקציהf(x)={0,if x=0xsin(1/x),if x0בקטע סופי שכולל את 0.

הפונקציה הבאה רציפה בהחלט אך אינה מקיימת את תנאי הלדר ביחס ל־α:

  • הפונקציה f(x)=xβ ב־[0,c], לכל 0<β<α<1.

הפונקציה הבאה רציפה בהחלט וגם מקיימת את תנאי הלדר ביחס ל־α, אך אינה ליפּשיצית:

  • הפונקציה f(x)=x ב־[0,c], לכל α12.

הכללות

יהי (X,d) מרחב מטרי, ויהי I קטע מוכלל. נאמר ש־f:IX היא רציפה בהחלט ב־I אם לכל מספר חיובי ε, קיים מספר חיובי δ כך שכל סדרה סופית של תת־קטעים זרים בזוגות [xk,yk] שֶׁל I שמקיימתk|ykxk|<δמקיימת גםkd(f(yk),f(xk))<ε אוסף כל הפונקציות הרציפות בהחלט מ־I ל־X מסומן AC(I;X).

הכללה נוספת היא המרחב AC𝑝(I;X) של העקומות γ:IX כך שלכל [s,t]Iתבנית:הערה d(γ(s),γ(t))stm(τ)dτעבור mL𝑝(I) כלשהי (מרחב Lp).

תכונות של ההכללות האלה

d(f(s),f(t))stm(τ)dτ

רציפות בהחלט של מידות

הגדרה

נאמר שמידה μ על קבוצות בורל של הישר הממשי היא רציפה בהחלט ביחס למידת לבג λ (או נשלטת על ידי λ) אם לכל קבוצה מדידה A, λ(A)=0 גורר μ(A)=0, וּנסמן: μλ.

ברוב היישומים, אם נאמר שמידה על הישר הממשי רציפה בהחלט – מבלי לציין ביחס לאיזו מידה היא רציפה בהחלט – נתכוון שהיא רציפה בהחלט ביחס למידת לבג.

אותו עיקרון תקף לגבי מידות על קבוצות בורל של n כאשר n2.

הגדרות שקולות

התנאים הבאים עבור מידה סופית μ בקבוצות בורל של הישר הממשי שקולים:תבנית:הערה

  1. μ רציפה בהחלט;
  2. לכל מספר חיובי ε קיים מספר חיובי δ כך ש־μ(A)<ε לכל קבוצה A שמידת לבג שלה קטנה מ־δ;
  3. קיימת פונקציה g אינטגרבילית לבג בישר הממשי כך שלכל קבוצת בורל A מתקייםμ(A)=Agdλ

להגדרה שקולה בהקשר של פונקציות, עיינו בפסקה הקשר בין שני המושגים של רציפות בהחלט.

כל פונקציה אחרת שמקיימת את (3) שווה ל־g כמעט בכל מקום. פונקציה כזו נקראת נגזרת רדון־ניקודים, או צפיפות, של המידה הרציפה בהחלט μ.

השקילות בין (1), (2) ו־(3) מתקיימת גם ב־n לכל n+.

לפיכך, המידות הרציפות בהחלט ב־n הן בדיוק אלה שיש להן צפיפות; כמקרה פרטי, מידות ההסתברות הרציפות בהחלט הן בדיוק אלה שיש להן פונקציית צפיפות.

הכללות

אם μ ו־ν הן שתי מידות באותו מרחב מדיד (X,𝒜), נאמר ש־μ היא רציפה בהחלט ביחס ל־ν אם μ(A)=0 לכל קבוצה A שעבורה ν(A)=0,תבנית:הערה וּנסמן: μν. כלומר:μνA𝒜.ν(A)=0  μ(A)=0 רציפות בהחלט של מידות היא רפלקסיבית וטרנזיטיבית, אבל אינה אנטי־סימטרית, ולכן היא קדם־סדר אך לא סדר חלקי. במקום זאת, אם μν וגם νμ, נאמר שהמידות μ ו־ν שקולות. לפיכך רציפות בהחלט משרה סדר חלקי של מחלקות שקילות כאלה.

אם μ היא מידה מסומנת או מרוכבת, נאמר ש־μ היא רציפה בהחלט ביחס ל־ν אם ההשתנות הכללית שלה |μ| מקיימת |μ|ν או, באופן שקול, אם כל קבוצה A שעבורה ν(A)=0 היא μ־אפסית. משפט רדון־ניקודיםתבנית:הערה קובע כי אם μ היא רציפה בהחלט ביחס ל־ν, וּשתי המידות הן σ־סופיות, אז ל־μ יש צפיפות, או נגזרת רדון־ניקודים, ביחס ל־ν, כלומר קיימת פונקציה ν־מדידה f שמקבלת ערכים ב־0 וּמסומנת f=dμdν, כך שלכל קבוצה ν־מדידה A מתקייםμ(A)=Afdν

מידות סינגולריות

בעזרת משפט הפירוק של לבג,תבנית:הערה ניתן לפרק כל מידה לסכום של מידה רציפה בהחלט ומידה סינגולרית.

הקשר בין שני המושגים של רציפות בהחלט

מידה סופית μ בקבוצת בורל של הישר הממשי היא רציפה בהחלט ביחס למידת לבג אם ורק אם פונקציית הנקודה F(x)=μ((,x]) היא פונקציה ממשית רציפה בהחלט. באופן כללי יותר, פונקציה היא רציפה בהחלט מקומית (כלומר בכל קטע סופי) אם ורק אם הנגזרת של פונקציית ההצטברות שלה היא מידה רציפה בהחלט ביחס למידת לבג.

אם מתקיימת רציפות בהחלט, אז נגזרת רדון־ניקודים של μ שווה כמעט בכל מקום לנגזרת של F.תבנית:הערה

באופן כללי יותר, מניחים ש־μ היא סופית מקומית (ולא סופית) וש־F(x) מוגדרת כ־μ((0,x]) עבור x>0, כ־0 עבור x=0 וכ־μ([x,0)) עבור x<0. במקרה זה μ היא מידת לבג־סטילטיס שנוצר על ידי F,תבנית:הערה וגם פה קיים הקשר בין שני המושגים של רציפות בהחלט.תבנית:הערה

ראו גם

לקריאה נוספת

תבנית:Ltr

קישורים חיצוניים

תבנית:ויקישיתוף בשורה

הערות שוליים

תבנית:הערות שוליים תבנית:אנליזה מתמטית